שיעור בוקר 16.04.2019 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שיעור בנושא "פסח" – חלק ב'

אנחנו ממשיכים באותו נושא. בבקשה אם יש לכם שאלות.

שאלה: דיברנו על זה שאת מה שמתגלה אנחנו משייכים לכוח העליון, ועל זה שלא מגיעים למטרה. אבל איך אפשר לשייך לבורא כשהוא זה שמונע ממני, זה כאילו להכחיש אותו?

וודאי שאני משייך את זה לבורא. אלא למי? לפרעה? זה אותו הדבר. לאחשוורוש? זה אותו הדבר. להמן? זה אותו הדבר. אנחנו לא מפרשים את כל הסיפורים והאגדות האלו כמו שעמך מפרש. אנחנו קודם כל מחזיקים באין עוד מלבדו. אם אין עוד מלבדו, אז מי הוא פרעה, המן הרשע ועוד כל מיני רשעים, בלעם, בלק, היטלר, סטלין? כל מי שאתה רוצה מתחילת הבריאה, עד סוף הבריאה. אלא מי מנהל את הכול אם לא הכוח האחד העליון שמעל כולם? אתה כמו ילד עוצם עיניים ואומר "זה לא קיים, אין". ילד שמפחד עוצם העיניים ואומר "אין", כך אתה עושה? לא. אז תראה הכול בצורה בוגרת, יש כוח אחד שמנהל את הכול ובידו הכוח הטוב והכוח הרע.

קריין: מתוך ספר "ישמח משה".

"כל מלך או מנהיג, אף שאנו רואים שמושל ממשל רב ובידו להמית ולהחיות, ולהעשיר ולהעני, מכל מקום אינו מלך אמתי כי הוא בעצמו אינו ברשותו ורצונו כי "לב שרים ומלאכים ביד ה'", ואינו מלך על עצמו למשול ברוחו וממילא אינו מלך על זולתו רק מדומה, כי הוא לא בחפצו נעשה ומוכרח הוא כגרזן ביד החוצב בו"

ברור לנו על מה מדובר. רק רצוי שבאמת נרגיש את זה, שנקבע את זה בצורה כזאת ואז תהיה לך הסתכלות בריאה על החיים. שאין טוב ואין רע אלא כלפייך, כדי שאתה תבחר את הדרך, לא ימינה, לא שמאלה, אלא ישר. כל זה פועל רק לטובתך. ואם אתה לא בוחר נכון אז מגיע איזה תיקון מצד אחד שהוא יותר מאשר מהצד השני ואז אתה מרגיש עד כמה שזה כוח הרע, אבל אי אפשר אחרת, כי אי אפשר ליישר אותך אלא אתה מזמין בעצמך את הכוחות הרעים האלו.

תלמיד: אבל אם יש הרגשה רעה ואני משייך את זה לבורא אז אני רק משייך, אבל ההרגשה עדיין רעה, אני מרשיע אותו.

זה תלוי בתיקון שלך, אני לא הרשעתי את המנתח שעשה לי את הניתוח, עוד שילמתי לו כסף.

תלמיד: אז מה חסר אם יש גם הרגשה רעה, וגם אין עוד מלבדו?

הכרת הרע, שאני מבין שזה לא רע, אלא אלה תיקונים שלי ושבעבודה הקודמת לפני כן לא גרמתי לתיקונים הרעים האלו להפוך לטובים. הבורא לא מעוניין שאני אסבול, ולא בגלל שזה סבל או תענוג, אלא בגלל שאני לא מתקדם בצורה נכונה, בריאה.

תלמיד: אז אם הכנתי את העבודה שלי עם העשירייה כדי להצליח לשייך זאת לבורא, מה חסר בעבודה כדי להגיד שזה לטובה?

שזה לטובה זה כשאתה לא מסתכל לא על הרע ולא על הטוב, לא על הבחנות של תענוג או ייסורים, אלא על המטרה. והכיוון הנכון, החד למטרה נותן לך הרגשת תענוג אחרת. אבל אלה לא תענוג וייסורים גשמיים או נניח גופניים או שאתה מרגיש אותם בכלים של הרגשה, אלא אתה מקבל כלי הרגשה חדש הקשור למטרה. זה כמו שנניח בניתוח אתה לא שם לב לסבל אלא למטרה ומזה אתה נהנה.

תלמיד: המאור המחזיר למוטב פועל על הרצון לקבל לפני תיקון, נכון? כלומר הוא פועל על הרצון שעדיין לא מתוקן.

כן.

תלמיד: אז מה הפעולה שלו, איך הוא מייצר את הכלי החדש הזה של ההרגשה?

קבוצה. אין לך כלי, אם אתה אומר כלי, רק תזכור שזו הקבוצה, לך אין כלי. הכלי החדש זו הקבוצה. הכלי הקודם זו הבטן שלך, איך שאתה מרגיש בצורת בהמה.

תלמיד: מה המאור המחזיר למוטב עושה לכלי שלי שגורם לי להתייחס לקבוצה ככלי?

להתכלל. אם אתה נכלל בקבוצה אתה מתחיל לקבל התפעלות, התרגשות, כל מה שיש בקבוצה, בעשירייה, בעשר ספירות, בפרצוף, אתה כבר עובר להבחנות רוחניות.

תלמיד: זה כאילו שאני עובר לכלי חדש, ולא שהכלי הזה מתקן.

זה נקרא התיקון שלך. וודאי שהבהמה לא משתנה, אלא אתה בהבחנות שלך, עובר לרמה חדשה.

שאלה: לגבי זה שכתוב שאתה לא מצליח לקיים תורה ומצוות, להשפיע נחת רוח לבורא בגלל שזה נגד הגוף, אז איך בדרך שלנו אפשר בכלל לעשות פעולות אם כל כולך נגד מה שרוצים שתעשה? כולך רצון לקבל ואתה צריך להשפיע, שזה משהו הפוך לחלוטין ממה שאתה.

אבל אני רואה שכשאני נכלל בחברה, החברה הזאת משנה לי את היוצרות, היא מעמידה לפניי איזה מטרות שקודם בכלל לא חלמתי שהן כדאיות לי, ופתאום כן. נניח אני נכנס לחברה של חובבי דייג, למרות שאני לא מזהה בך את הנטייה הזאת, אני מבטיח לך שתוך כמה זמן אתה תראה עד כמה שאתה תתחיל לא רק להבחין מה זה ומה זה, אלא בעוד כל מיני דברים. זו השפעת הסביבה, מה יש כאן לדבר.

תלמיד: לגבי דייגים אני מסכים, כי הם עובדים עם אותו טבע שבו אני נמצא, אבל פה לוקחים אותי לטבע אחר לחלוטין.

אבל כאן יש אמצעי, המאור המחזיר למוטב. זה שהוא ברא אותך, ברא אותך ברצון לקבל. אותו האור, עכשיו מחליף לך את הרצון. אפילו לא את הרצון, רק את הכוונה על הרצון, זה הרבה פחות. אין כאן מה לדבר, אתה מפעיל את הכוח העליון עלייך, לעומת זה שאתה מפעיל חבורה של דייגים שיספרו לך על דייג? גם זה אותו העיקרון, אבל האם אפשר להשוות את הרמות של הכוח שפועל עלייך? ממש

תלמיד: אז מה עושה עלייך אותו מאור כשהוא פועל עלייך?

הוא משנה לך את הערכים, רק אתה צריך כמו שכותב רב"ש להיכנס לא בין חייטים שאומרים תתפור לו כך וכך, אלא בין חייטים שמדייקים בעבודה.

תלמיד: זה ברור. אבל כשיש השפעה של המאור, לא תהייה התנגדות להשפעה?

בטוח שתהיה התנגדות, אז מה? אבל אתה תהייה בין שני כוחות, אי אפשר בלי שני כוחות. אנחנו הנבראים יכולים להימצא, לתפוס את עצמנו, להרגיש את עצמנו נכון רק בין שני כוחות, ימין ושמאל. אז אני יכול לכוון את עצמי ולראות איך אני מתקדם, יש לי גם דוושה וגם ברקס, הכול בידיים שלי. אני נמצא ממש כמו ברכב, יש לי הכל.

תלמיד : אז יש לך מה לעשות עם ההתנגדות?

בלי התנגדות אני לא ארגיש את ההתקדמות, אני תמיד חייב אותה, פרעה לא פחות חשוב מהבורא, "זה כנגד זה ברא א-לוהים".

תלמיד: השפעה זה תמיד כנגד ההתנגדות?

כן, אחרת איך אני ארגיש שזאת השפעה? אפילו ההיפך, אני מעוניין שיהיה לי קו שמאל לעומת הימין. זו כבר עבודה אקסטרה קלאס כשאנחנו עובדים בצורה כזאת, אבל עובדים ככה.

תלמיד: אז איפה אתה משפיע אם אתה מתנגד לזה? אם אתה לא רוצה, איפה אתה משפיע?

אני רוצה להשפיע בגבולות. אני לא רוצה פתאום לעוף ברצון להשפיע, או לא יודע מה. לא, אני רוצה לדעת איפה, עד לאן, למי ואיך, אני רוצה שהכל יהיה תחת ההשגחה שלי, זה "ניצחוני בניי". אנחנו לא נותנים לבורא כביכול להתפרע. אני אומר ברצינות, זה בשותפות. זאת אומרת אתה רוצה לבנות בתוכך מנגנון מאוד רציני שנמצא בידיים שלך. זה שאנחנו אומרים שאנחנו הולכים להשפעה חלוטה, כאילו למעלה מהדעת, זה דווקא ההיפך, בקפדנות על כל פרט ופרט.

תלמיד: אז באותם גבולות שאתה משפיע, שם יש התנגדות או אין התנגדות?

יש, עד הסוף. הרצון לקבל הגדול ביותר הוא בגמר תיקון, שם יש את כל הרע, כנגד כל הטוב ואתה באמצע תופס את שניהם. שניהם, והם נשארים מנוגדים אחרת אתה תעלם. הנשמה לא יכולה לעבוד בלי עביות. מתי שכל העביות הופכת להיות על מנת להשפיע, מה שנקרא זכות, אבל היא נשארת עביות. אז אתה מצדיק את הבריאה, אחרת אתה מוחק אותה?

תלמיד: שוב, למה זה נקרא שאתה משפיע אם יש לך התנגדות, זה יותר שאתה כופה על עצמך לעשות את הדבר, למה זה נקרא שאני משפיע?

כי בלי להתגבר אתה לא יכול להשפיע.

תלמיד: כשאתה מתגבר על ההתנגדות, ההתנגדות עדיין קיימת?

וודאי שקיימת, אבל אתה מתגבר עליה, אתה מרים את המשקל, ואתה מתגבר עליה.

תלמיד: אבל אתה חי את ההתנגדות עדיין.

בטח. זאת מידת ההשפעה שלך. כל הכובד הזה, המשקולת הזאת שאתה מעלה היא מידת ההשפעה שלך. איך אתה תמדוד את ההשפעה? אתה לא מבין באורות כלום, אתה מבין רק בכלים.

תלמיד: אז השפעה זה לא לפי הרצון שלך אם זה תמיד עם התנגדות.

השפעה היא כולה ההשפעה שלך, כי אתה הזמנת כוח כנגד הכבדות, הבורא נותן לך עביות, אתה מזמין כנגד העביות הזאת את כוח התיקון ובשניהם אתה עובד בקו האמצעי. כך זה עובד.

תלמיד: מתוך "הגלות והגאולה" הוא כותב כך:

"התורה אמת, וכל דבריה אמת, ואוי לנו כל זמן שאנחנו מסופקים באמיתותה, ואנו אומרים על כל התוכחה שמתקיימת בנו, שהם מקרה וגורל עור ח"ו, אשר לדבר זה יש רק תרופה אחת, והיא, להחזיר עלינו את הצרות, בשיעור כזה - עד שנתבונן בהם שאינם מקרים, אלא השגחה נאמנה היעודה עלינו בתורה הקדושה."

כן. תודה.

קריין: בנוסף¹. "אם אי אפשר לתקוע בשופר כשר לגאולה, באים אויבי ישראל ותוקעים באוזנינו לגאולה ומזכירים לנו את ייעודינו. הם מתריעים ומרעישים באוזנינו ואינם נותנים לנו מנוח. עמלק, היטלר וכו', מעוררים אותנו לגאולה. לאומיות זו של השוט, של 'צרת היהודים', גם בה יש מן הגאולה. הצרות מסביב מעוררות אותנו, ומלכדות אותנו, אולם, על שופר זה אין לברך".

כן. נכון מאוד. לכן אנחנו צריכים לראות, אין רע בלי טוב, אין טוב בלי רע והכול לטובה.

שאלה: האם זה אפשרי שאנחנו עכשיו מנסים להפיץ דרך השכל ואנחנו לא כל כך מצליחים. אולי אפשר להפיץ דרך קנאה, לגרום להם לקנא, שהם ירצו לבוא אלינו?

אני לא יכול להמליץ לך. אני לא מכיר את התנאים שבהם את נמצא. תנסו כך וכך. אין לי מושג. אני בכלל בעצמי לא כל כך מבין בהפצה. לא קשור עם הקהל, לא מרגיש אותו כל כך. זאת בעיה.

תלמיד: אם מדברים על הפצה, רציתי להודיע הודעה מאוד משמחת, שבשעה טובה הסתיימה ההדפסה של כל כתבי רב"ש.

כל כתבי רב"ש.

תלמיד: כן, באנגלית כמובן, בחנות הספרים שלנו, kabbalahbooks.info אפשר להשיג את כל הכתבים. אם כבר יש לכם חלק, אתם יכולים להשלים. אם לא, אפשר לקנות את כל החבילה ביחד ואז זה גם מחיר מופחת. זהו, פשוט רצינו לספר את זה.

אבל למה יש כל כך הרבה ספרים?

תלמיד: הספרים הם יותר קטנים מאשר בעברית כדי שיהיה יותר נוח לקרוא אבל יש יותר טקסט באנגלית מאשר בעברית. אז יוצא ששלושת הכרכים הגדולים נהיו שבעה כרכים קטנים יותר.

ברור.

תלמיד: אז יוצא 3000 עמודים. אז חילקנו את זה, וחוץ מזה יש שם ספר נוסף, שמיני, שזה רק הכתבים החברתיים, רק המאמרים החברתיים. אנחנו מאוד שמחים.

זו עבודה [שלקחה] המון זמן וכל כך הרבה השקעה של החבר שלנו, זו באמת דוגמה גדולה. אדם אחד נותן מפתח לקבלה לכל העולם האנגלי. כל הכבוד.

תלמיד: באמת תודה רבה לכל מי שעזר, יש המון שעזרו, יש עורכים, ויש מעצבים, ויש מגיהים, ובכלל, המון תודה. לחיים.

לחיים.

(סוף השיעור)