שיעור בוקר 13.10.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

קטעים נבחרים לציון יום השנה להסתלקותו של בעל הסולם,

הרב יהודה אשלג

קריין: לציון יום השנה להסתלקותו של בעל הסולם, הרב יהודה אשלג, נקרא קטעים נבחרים מהמקורות. קטע מס' 1.

הרב"ש בשבחו של בעל הסולם:

"ואני אנה אני בא, לספר בשבחו של כ"ק [כבוד קדושת] אאמו"ר ז"ל, אשר שיחותיו ודבריו הקדושים, מאירים בדורנו זה, דור ההסתר והחשכות. ובעניין זה של הסתר וגילוי, שמעתי מפה קדשו, בערב סוכות שנת תש"ג בירושלים, בעת שנכנס לסוכה לראות אם היא עשויה כהלכתה. [...] 

ואם האדם מתקן את בחינת פסולת גורן ויקב, בחינת מלכות מ"ן דנוקבא, שהוא בחינת אלף השביעי זוכה לאלף העשירי, שהוא בחינת ג"ר. ונשמה כזאת יורדת לעולם באחת מעשר דורות. עד כאן תוכן דבריו הקדושים. 

מדברי קודש אלו, יכולים להבין את גודל נשמתו של אאמו"ר זצ"ל, ובאיזה מדרגה הוא היה בעת אמירתם. כי כמה פעמים אמר לי שמימיו לא אמר דברי תורה מטרם שהשיג את הדברי תורה מפנימיות המדרגה."

(הרב"ש. "הקדמה לספר פרי חכם - מאמרים")

שאלה: אפשר לומר שבעל הסולם הצליח במשימתו?

אני לא מכיר את המשימה שלו בצורה שלמה, אבל בכל זאת הוא הקים בעלי השגה, הוא כתב והשאיר לנו כללים איך לבנות את עצמנו לפי הרוחניות ולהתקדם. הוא בעצם סידר, ייסד את כל התהליך לאדם שרוצה להשיג את הבורא, לגלות אותו, לעלות לדרגתו במשהו, מה הוא צריך לעשות, איך הוא צריך לפעול.

תלמיד: אבל נשמה כזאת שיורדת לעולם אחת לעשרה דורות, יש לה כנראה משימה ענקית.

כן, אנחנו לא יכולים לראות, לא יכולים לדעת מהי, אבל כנראה שזה משהו ענק. נמשיך בדרכו, נקווה שבדרכו, ניתן כוחות להמשיך, ונשתדל להגיע למה שנגיע על ידי מאמצים בתפילה. לפחות אפשר להגיד שלפני בעל הסולם לא היו לנו סימנים בדרך איך להתקדם, ועל ידי מה שהוא הסביר והשאיר לנו, אנחנו כן יכולים איכשהו להבין, לדעת, להרגיש, לקיים את ההתקדמות שלנו.

תלמיד: יש לנו מדד אם אנחנו באמת עושים את המקסימום ליישם את שיטתו?

המדד הוא רק בהתקשרות שלנו בינינו ועם הבורא. אין כאן מדד ברור, אבל לזה צריכים להשתדל להגיע.

שאלה: קראתי כמה פעמים את הקטע הזה וכל פעם חשבתי כמה אני רחוק מהדבר הזה, כי רב"ש כותב לנו, "מדברי קודש אלו, יכולים להבין את גודל נשמתו של אאמו"ר זצ"ל".

כן.

תלמיד: מה אפשר להבין? גם אם אני קורא את הקטע שוב ושוב אני לא מבין כלום.

אבל התרשמות, לאן זה צריך להביא אותך, איך בעל הסולם מרגיש את הגובה של אותה המדרגה, זה מרשים.

תלמיד: זה נכון, יש הרגשה שיש משהו גדול, גבוה אין סופי.

כן.

תלמיד: ועוד רב"ש מוסיף ואומר שבעל הסולם אמר לו כמה פעמים "שמימיו לא אמר דברי תורה מטרם שהשיג את הדברי תורה מפנימיות המדרגה". זה עוד יותר נותן הרגשה כמה אני רחוק מהדבר הזה.

כן.

תלמיד: מה לעשות?

לקוות בלב שנוכל להשיג את כל אותן המדרגות שהוא רכש, ואחריו בדרכו נוכל גם לעלות במשהו עליהן.

שאלה: למה בעל הסולם צריך להיכנס לסוכה כדי לראות ולדבר על בחינת מלכות מ"ן דנוקבא שהיא בחינת האלף השביעי, מה הקשר בין הסוכה הגשמית לבין מה שהוא מדבר?

קודם כל, מפני שהוא מדבר לפני אנשים שלא כולם נמצאים בדרגה קרובה אליו אלא יכולים להיות גם בעלי בתים ואז הוא צריך לתת להם דברי תורה מלובשים במשהו גשמי. אנחנו רק יכולים לתאר לעצמנו למה עשה דווקא כך ולא אחרת, אבל בכל זאת טוב שנכנס ואמר.

שאלה: למה נשמה כזאת יורדת אחת לעשרה דורות?

מפני שהיא גבוהה מדי, גדולה מדי, בשביל להשיג את הנשמה הזאת צריכים הרבה מאמצים. לכן רק פעם בכמה דורות כאשר כל הנשמות רוצות לעלות ועולות מדרגה לדרגה, יכולים בסופו של דבר במאמץ משותף להגיע לפסגה כזאת כמו שהוא כותב.

תלמיד: נשמה כמו בעל הסולם כוללת בתוכה את כל הנשמות?

את זה אני לא יכול להגיד. נראה לי שכן.

תלמיד: מה זה אומר מצידנו להשיג את הנשמה של בעל הסולם?

אנחנו רוצים מכל המאמצים שלנו בלימוד, בחיבור, מכל הפעולות שלנו, להתכלל בנשמתו ובמשהו לפי זה, לפי מידת ההתכללות להשיג את גדלותו.

תלמיד: ואיך מישהו בדרגה נמוכה יותר ממנו יכול לתפוס את הגדלות שלו?

על ידי זה שמשתדל.

תלמיד: במה תלויה מידת ההתכללות שלנו בבעל הסולם?

בזה שאנחנו רוצים, מה יש לנו לעשות? אנחנו רוצים לעלות למעלה מהמצב שלנו, להיות יותר מחוברים בינינו, כי רק בחיבור אנחנו משיגים, ומתוך זה שמשיגים במשהו את הדרגה הזאת, להשתדל להתלבש באותו לבוש של בעל הסולם, שהוא מאוד גבוה, ולקוות שהבורא ירחם וייתן לנו להבין, להרגיש, לראות במשהו את המצב הזה.

תלמיד: גם אתמול בסעודת יארצייט של בעל הסולם וגם בשבוע שעבר ביארצייט של הרב"ש, שמעתי מהחברים שאין לנו באמת קשר עם בעל הסולם ועם הרב"ש, אלא כל הקשר שיש לנו הוא קשר עם הרב שלנו, איתך.

ומה השאלה?

תלמיד: איזה קשר יש לנו עם בעל הסולם ועם הרב"ש? יש לנו קשר איתך ודרכך.

כן, נכון. הקשר הוא דרכי, אבל גם לי אין קשר בצורה ישירה עם בעל הסולם, לכן כולם משתדלים להיות ביחד עם מי שעליון מהם וכך דרגה אחר דרגה מטפסים.

שאלה: רב"ש אומר שדווקא בדור ההסתר והחשכות שבו אנו נמצאים יש עלינו הארה מבעל הסולם. למה דווקא בדור הזה יש הארה כזאת? גם אמרת קודם שאנחנו יכולים לבנות את עצמנו ולהגיע למדרגות מאוד גבוהות. מה מיוחד דווקא בדור שהוא חשוך כל כך ויש בו כל כך הרבה הסתרה, שדווקא בו יש הארה כזאת?

זה לא תלוי בנו, אלא ברצון העליון להתגלות בנו, לקרב אותנו ודרכנו להשפיע על כל האנושות. לכן אנחנו צריכים לא לשכוח את זה, להתכלל כולנו יחד באחריות רבה ולראות עד כמה אנחנו מסוגלים לקרב את העולם כולו לבורא, וכך להמשיך כל הזמן.

תלמיד: אני רוצה להמשיך את מה שהחבר אמר ועוד הרבה חברים אומרים בסעודות האחרונות, שבאמת דרך הקשר שלנו איתך, נתת לנו להרגיש את הקשר עם רב"ש ובעל הסולם. אתה בנית פה משהו באמת מיוחד, אני לא יודע אם אנחנו כבר מבינים מה בנית פה, והשאלה מה מיוחד בנו, בקבוצה, בדור הזה שבאמת אפשר לבנות את עצמנו ולהגיע למדרגות כאלה גבוהות?

המיוחד הוא שאנחנו באמת תוצאה מעבודת אותם האנשים המיוחדים שהיו לפנינו, שהם נתנו לנו קצה החוט שקושר אותנו לבורא ואנחנו צריכים להשתדל להחזיק בו ולעלות על ידו.

תלמיד: כשאתה אומר, להמשיך ולהחזיק בזה, במה זה מתבטא ביומיום? גם היום בהכנה לשיעור אמרנו לעצמנו כמה חשובה הדבקות בינינו, להמשיך להחזיק אחד באחר. מה זה אומר להחזיק בזה, לא להרפות?

זה נקרא שעל ידי ההתקרבות בינינו, ההתכללות, אנחנו נרגיש תכונות של מצבים יותר עליונים, נעלים, וכך נחייב את הבורא להעלות אותנו אליו. אלו בהחלט דברים שיכולים לקרות וזה קרוב אלינו, נקווה שאנחנו כן נגיע.

שאלה: בעל הסולם, רב"ש ואתה, אתם דוגמאות ענקיות של מורים, שאנחנו אפילו לא יכולים לשער. לא פעם אמרת, שכל אחד מאתנו יצטרך להיות מורה דרך לאלפים ואולי אפילו למיליונים.

כן.

תלמיד: מה מחזיק אדם מסור לדרך, שלא יסטה בעצמו וחלילה יגרור אחרים איתו?

אדם כזה שמחזיק בדרך, רוצה לחלוק במה שיש לו עם כל העולם, עושה את הכול ובעזרת ה' מצליח. בכך כל אחד מאתנו צריך להשתדל.

תלמיד: נכון, אבל עם זאת ההפרעות גוברות ככל שאדם גדל בדרך.

אלו הפרעות כמו לילדים, הפרעות חיצוניות. כמו שבעל הסולם כותב, "אם תשים עליהם עיניך, יהפכו לגל של עצמות"¹. זאת אומרת, אנחנו לא צריכים לעשות באמת מעשי גבורה אלא להשתדל בשטח שלנו, וזה יהיה מספיק.

תלמיד: איך אדם יכול לנטוע את עצמו בתוך קרקע שתחזיק אותו על מנת שיהיה עץ חזק עם שורשים?

הוא צריך רק לרצות להתקשר לכל האנשים שפעילים בדורו, שמסוגלים לפעול, שרוצים לפעול, ולהשתדל לשתף אותם. בזמננו זה אפשרי.

שאלה: אנחנו רואים את הגדלות של בעל הסולם, את הכתבים שהוא כתב, "תלמוד עשר הספירות", הפירוש לזוהר, כתבים ברמה מאוד גבוהה, ובסוף הוא מסיים ב"די לכם באהבת חברים". כל הגובה שלו, כל העמקות שלו מסתיימת בדבר כזה פשוט. איך מקובל ענק, שבא פעם בעשרה דורות לעולם, מסיים במשפט כזה, שזו כל התורה?

אבל החיבור בין הנשמות הוא ממש תיקון הכלי השבור של אדם הראשון. לכן זה לא מה בכך, אלא בהחלט זו פעולה מאוד רצינית וגבוהה.

תלמיד: האם בשביל זה צריך את כל הכתבים הגדולים שלו, את הזוהר ו"תלמוד עשר הספירות", כדי לומר שאנחנו צריכים להתחבר?

קודם כל, לא לכולם כתובים הזוהר ו"תלמוד עשר הספירות" ועוד כתבים. אבל כדי להכין את כל האנושות לתיקון הגבוה, האחרון, הוא ממש טרח בזה.

תלמיד: האם יש משהו עמוק בתוך הכתבים הללו חוץ מאהבת חברים?

אחרי החיבור, יש לך שם את כל סודות הטבע. הכול נמשך אך ורק לחיבור.

שאלה: מה בעל הסולם נותן לאדם בתהליך התיקון שאף מקובל אחר לא יכול לתת?

בדורנו, אני חושב ששיטתו במיוחד מקרבת אותנו לבורא. לא שאין שיטות אחרות, בוודאי שיש, ובוודאי שגם הן מצליחות. אבל השיטה שלו היא לאותן נשמות השבורות שמגלות שאין להן אמצעים אחרים בידיים, ואנשים מגיעים ומשתמשים בשיטתו ומצליחים.

תלמיד: גם רב"ש מתחיל את מאמרו הראשון במשפט "ללכת בדרכו ושיטתו של בעל הסולם". מהי שיטתו?

היא מה שבסך הכול אנחנו יכולים להוציא מכל מה שהוא השאיר לנו. אלו אותם השלבים, להתעלות למעלה מהאגו, להתחבר בינינו לעשיריות, להתקדם לקראת החיבור כאיש אחד בלב אחד, וכדומה. יש כללים.

תלמיד: בכל החיבורים שהוא חיבר במהלך השנים ששינו את פני המציאות, מה מבחינתך הוא רצה שיקרה?

אני חושב שהוא ייסד את כל חכמת הקבלה בצורה בריאה, חדשה, ולכן העולם בקושי כל כך, במאמץ, מקבל אותה.

תלמיד: הפעולות שהוא עשה על חכמת הקבלה, האם הן יצרו הקלה לעולם? מה בדיוק הן עשו?

הוא קירב כל אדם לתכליתו.

תלמיד: האם אתה חושב שבימנו צריך שיקרה עוד מהלך כזה של קירוב, או מבחינת הקרבה של חכמת הקבלה היא כבר נמצאת בשיא?

חכמת הקבלה כבר נמצאת בקרבנו, ואנחנו רק רוצים במאמץ המשותף שלנו לחבר את כל ההתרשמויות שלנו, להביא ולהגיש אותן לבורא.

תלמיד: בכתבים שלו יש אין סוף שאפשר להשיג, במה שהוא חיבר והשאיר לדור. במה תלויה היכולת שלנו להשיג אפילו אחוז אחד ממה שהוא השאיר?

רק להתחבר כאיש אחד בלב אחד, ומתוך החיבור להעלות תפילה, תפילה אליו, שיתלבש בנו.

שאלה: אם שני המשפטים האחרונים שאמרת הם כל המשימה, אז למה אני לא מצליח?

דורות לא מצליחים, אבל לעומת זאת מתקדמים. רק לפי הנתונים שהם מקבלים מהסביבה הרוחנית שלהם, זה מה שהם בינתיים יכולים לממש. אני חושב שהאמת שזה לא כל כך נורא ולאט כמו הטענות שאני שומע. כנראה שאנחנו לא מבינים כמה המציאות כולה גדולה, עשירה, ממש אינסופית, ואנחנו בדרגה שלנו רוצים לבצע פעולות בדרגה גבוהה מאוד. עד שמשיגים את עוצמת הפעולה, עד שמשיגים בה את הדיוק הנדרש, אנחנו עדיין נמצאים בדרך.

שאלה: איך האדם יכול לדעת שהבורא מעוניין שהוא ילך בדרך?

על זה כותבים לנו מקובלים.

תלמיד: האם יש משהו לעשות כדי לפנות לבורא בצורה נכונה? כי אני מרגיש שאני עושה משהו לא נכון.

לפנות לבורא בצורה נכונה אדם יכול בתנאי שהוא קשור עם כל האנשים. ככל שהוא קשור עם כל האנשים, כך הוא יותר קרוב לבורא.

שאלה: אנחנו רואים שמימוש "תורת רבו" קורית בדרך כלל אחרי הסתלקותו. האם זה הכרחי שיהיה בצורה כזאת?

כן, בדרך כלל ככה זה קורה.

שאלה: מה השוני בגישה בכתיבת המאמרים בין בעל הסולם לבין הרב"ש?

אני חושב שזה לא עניין של גישה אלא איזו מין שפה. כל אחד בכל זאת גדל בתנאים אחרים ולכן כתב בהתאם לזה.

שאלה: האם לבעל הסולם הייתה קבוצת חברים או תלמידים שאיתם הוא ניסה את הכתבים שלו?

במקצת. אני שמעתי פה ושם, ראיתי שכן היה.

שאלה: מיהו בעל הסולם עבורך?

אני חושב שהוא היה מלאך. בצורתו כך נכנס לעולמנו ועשה מה שעשה והשאיר לנו את הדרך פתוחה לגמר התיקון.

שאלה: למה אנחנו חוגגים את מותו של אדם, את היורצייט ולא את לידתו?

אדם הלך ואנחנו כבר לא יכולים להרגיש אותו, להתקשר עימו וכך אנחנו נשארים, בפרט שזה היה מורה כל כך גדול כמו בעל הסולם. מה אנחנו עושים? כמו שעשינו - סביבת יורצייט, תפילה, קצת לדבר עליו, זה מה שיש לנו. כל היתר זה בעלייה רוחנית, בעבודה רוחנית עם הבורא לפי כתבי בעל הסולם.

שאלה: העיקרון שבעל הסולם נהג לפיו, לא לדבר על משהו שטרם השיג, מה אפשר לקחת מזה לעבודה שלנו?

במידה שכל אחד מסוגל להבין ולקיים.

שאלה: שמעתי קודם שהמלצת לחבר, להיות קשורים לכל האנשים, ואז הוא יעשה פעולות נכונות. האם המטרה היא קודם כל להתקרב להולכים בדרך ולא דווקא לכל האנשים?

אני לא אמרתי ככה בכלל. מישהו סילף אותי. לגמרי אין צורך לאדם להיות מקושר לכולם ולצאת לכל מיני פעולות כאלה. רוב ההמלצות של מקובלים הם דווקא בזה שאדם צריך להגביל את עצמו, לצמצם את העיגול איפה שהוא מתקשר לאחרים, עם החברים שלומד איתם, שמקיים איתם איזה פעולות וזהו. וסתם אנשים, איזה צורך יש בו להכיר סתם הרבה אנשים. מה, הוא הולך להיות נשיא?

שאלה: האם זה נכון שהעיקר זה להיות קשור לעשירייה ולחברים שלומדים כאן?

כן. אם כל החיים שלו הרוחניים נמצאים כאן, אז יותר בטוח שיצליח.

שאלה: אנחנו קבוצה, יושבים פה כמה מאות, לפניך. עיקר הקבוצה שלנו פזורה בכל העולם. חלק יותר קרובים אחד לשני, חלק רחוקים אלפי קילומטרים. העבודה שלנו היא לצעוד יחד לחיבור - כל החיים האלה. ורואים ממך, בעיקר התמדה, שחייבים להחזיק בתהליך הזה יום אחרי יום. קודם הזכרת את בעל הסולם שאומר על ההפרעות, "ישים עיניו בהם ויהיו לגל של עצמות". בתהליך בדרך מקבלים הפרעות מאוד קשות שמורגשות אצל אדם, כמו מכבש ולא יודע איך לקום ולהיכנס שוב להתמדה בתהליך. והתשובה של בעל הסולם, "ישים עיניו בהם ויהיה לגל של עצמות".

איך אנחנו מגיעים למצב שיבואו הפרעות ובכל זאת יהיה כוח "לשים עיניו בהם ויהיו לגל של עצמות", איך אפשר להיות בהסתכלות כזו?

אתם צריכים להשתדל לבנות ביניכם. אני רואה עכשיו לפניי את קבוצת צ'כוסלובקיה, ווילינוס, ניו יורק, ועוד כל מיני קבוצות והרבה אנשים בודדים. הם לא בודדים, הם קשורים, אבל לא יושבים יחד. אנחנו צריכים להשתדל ככל האפשר לסגור את עצמנו בגבולות העשירייה, הקבוצה, ובגבולות האלו נמצא מה שבעל הסולם רוצה למסור לנו. כי בפחות מקבוצה אי אפשר לגלות. ולכן כל אחד חייב לדאוג שיהיה בעשירייה שלמה בקבוצה.

ולהשתדל מיום ליום להעלות את העשירייה לרמה יותר גבוהה, יותר גבוהה. וכך כל אחד ואחד שירצה לעשות את זה, שידע שבזה תלוי החשבון הרוחני שלו, וכך באמת נצליח. בינתיים, עד סוף החגים, לפחות, אנחנו נמשיך כך. אחר כך נעבור לנושא במדרגה הבאה.

תלמיד: איך בקבוצה, בעשירייה, נותנים כוח לחבר שעובר הפרעה כמכבש, כך שהוא יוכל לראות את ההפרעה הזאת כ"ישים עיניו ויהיו לגל של עצמות"?

אנחנו צריכים לחבק אותו, לא פיזית אלא פנימית, להוציא אותו מתוך הקשר הנוכחי שלו ולמשוך אותו למצב יותר גבוה. נדבר על זה, אלו פעולות בדרך שנשתדל לבצע.

שאלה: בעל הסולם יצא מקהל דתי וגם הרב"ש. אתה הוצאת את חכמת הקבלה לכל העולם, והיום לומדים גברים ונשים בכל העולם ובכל השפות. לעומת זאת אנחנו נמצאים בקבוצות סגורות, פנימיות, וכמו שאמרת, האדם לא צריך עכשיו להיפתח לכל האנשים ולהיות חברמן. איך אתה רואה את השלב הבא, ומה תהיה המגמה הלאה? כי מצד אחד, אנחנו צריכים להפיץ ולהיפתח, ומצד אחר אנחנו צריכים להישאר בפנימיות הקשר בינינו?

זו באמת כביכול התנגשות בין פנימיות לחיצוניות, ואנחנו צריכים להשתדל בכל זאת לשמור זאת כך, שיש לי חיים בקבוצה וחיים בעולם. וככל שאני יכול לשנות את זה ואת זה לכיוון המתוקן יותר, כך אני עושה. נבדוק שוב ושוב את אופן החיבור בינינו ונשתדל לעלות.

תלמיד: איך אתה רואה את העתיד, את המדרגה הבאה, איך חכמת הקבלה מתפשטת בעולם? בעל הסולם ראה את החזון של הדור האחרון. מה המדרגה הבאה שאתה רואה, פנימיות וחיצוניות, איך זה יראה?

בעל הסולם ראה רחוק, הוא היה רואה את דברים שכבר צריכים להתגלות, כי הוא ראה את כל הכוחות שכבר מוכנים לזה. אני לא גבוה כמוהו ולכן אני לא רואה כל כך רחוק.

אנחנו נשתדל, נעבור את החגים האלה, את השלבים האלה, הם עדיין חשובים, ואני מקווה שברצינות רבה נוכל להתחיל לגלות את מה ששייך לנשמה שלנו. אבל כל יום ויום אני רואה אתכם יותר סגורים, יותר מלוכדים, מסכימים יותר עם אותם הצעדים שכל הכוחות הרוחניים מעבירים אתכם.

שאלה: האם אתה יכול לתאר במקצת את הדרגה הבאה שלנו, מה אתה רואה?

לא. רק כנראה שזה יהיה מצב יותר מחובר, יותר מובן ויותר קרוב לקדוש ברוך הוא.

תלמיד: בימים של החגים כשיש לנו עוד שבוע של חיבור, מה אנחנו צריכים לעשות כדי למצות את הדרגה הזאת ולזרז אפילו את הכניסה של הדרגה הבאה?

התקפה דרך החיבור לבורא.

תלמיד: התקפה על מה?

על דרך החיבור להגיע לבורא.

תלמיד: זאת התקפה לבבית, מבפנים.

כן, הרי אין לנו יותר.

תלמיד: האם יש פעולות כלשהן שצריכים לעשות כדי לחזק את ההתקפה הזאת, משהו שיעזור לנו יותר?

להיות יותר מתמידים.

תלמיד: היום בעולם יש הרבה קבוצות וארגונים שלומדים, מלמדים את התורה של בעל הסולם. זה הולך ומתפשט, ומתחיל בהדרגה לקבל את המקום שלו. מה המקום שלנו, בני ברוך? מה התפקיד שלנו, המשימה שלנו, החובה שלנו ביחס לחזון, לתורה של בעל הסולם?

אנחנו לומדים ומפיצים את שיטתו של בעל הסולם בתיקון הנשמות, ואנחנו מקווים שעוד יבואו הרבה אנשים וישתתפו בזה. צריך לחזק את העשיריות, לחזק את הקבוצות, לחזק את הלימוד בשפות שונות.

תלמיד: מה היחס שלך לעוד קבוצות שקמות ומלמדות את השיטה של בעל הסולם, בכל דרך?

אני לא רואה בהן שום דבר שמפריע לנו, אדרבא שיקומו. לא שאני משתתף בזה, יכול להיות שכן, אבל ודאי שאני לא נגד.

תלמיד: אם בעל הסולם היה נשמה גדולה שירדה אחת לעשרה דורות, הביא לנו הכול, כתב לנו הכול לפרטים עד הדור האחרון, אז מה התועלת בעוד המשך? מה למשל רב"ש מוסיף עליו או עוד מקובלים, איזו תוספת יש עליו?

התוספת לבעל הסולם, אחרי מה שהוא הגיש לעולם, יכולה להיות רק במעשה. אנחנו מסדרים רשת קשר בינינו, וברשת הזאת מנסים ללמד את כל באי העולם ומפיצים את השיטה שלו עוד ועוד.

שאלה: רב"ש פותח את מאמרי החברה ב"אנחנו התאספנו כאן לממש את שיטתו של בעל הסולם". האם מהמשפט הזה שהרב"ש כותב במאמרי החברה, אפשר לומר שגם דרכו ושיטתו של בעל הסולם היא דרך אהבת חברים? אפשר להגיד את זה כך במשפט אחד?

כן, יכול להיות.

תלמיד: אתה תמיד מכוון אותנו לרב"ש, לבעל הסולם, לכל המורים שלך. אם היית צריך להגיד לנו להסתכל על בעל הסולם, כדי שניקח מזה דוגמא ושזה ייקח אותנו לאורך כל הדרך, מעל כל מצב, מעל לכל זמן ומקום, על מה היית אומר לנו להסתכל אצלו?

אני צריך לחשוב אם בכלל לענות לך, ואם כן, אז מה לקחת בחשבון ובאיזה סדר.

תלמיד: אתה אומר לנו לפעמים שאתה חייב לרב"ש, יש לך מחויבות. אם אנחנו רוצים גם להצטרף להתחייבות הזאת לרב"ש, לבעל הסולם, אז מה זו המחויבות הזאת? איך אפשר להצטרף אליה?

אתם צריכים ללכת בדרך שלכם.

תלמיד: מה זה אומר "הדרך שלכם"?

להתחבר לרב"ש ובעל הסולם במידה שאתם מבינים ומרגישים, וכך להמשיך.

תלמיד: מה זה אומר להתחבר לרב"ש ולבעל הסולם בממד של השמות האלו?

להשתדל לבצע את השיטה שלהם, שיטה שנמצאת במאמרים שלהם.

תלמיד: האם אנחנו צריכים עוד לגלות את זה, להרגיש את הקו שהוא שלהם, שזה הקו של בעל הסולם, וזה הקו של רב"ש, או כבר אפשר להבין מה הקו הזה?

אפשר כבר להבין.

תלמיד: אז איך להבין אותו, אתה יכול לעזור לנו בזה, הנה זה הקו שלהם?

כן, אפילו במאמרים הראשוניים שלהם, הם כבר מגלים לך את הקו, את הסדר.

תלמיד: למשל, מאמר "מתן תורה" של בעל הסולם?

כן.

תלמיד: כדי שנרגיש שאנחנו הולכים לפי בעל הסולם, הרב"ש, וכמובן בדרכך, שנרגיש שאנחנו מחוברים דווקא למורים שלנו.

זה חיבור בדרגות הקטנות ועד הגבוהות ביותר שמגיעות לבורא.

תלמיד: הדרך הזאת שמלווה בהרבה שלבים ותתי שלבים, ומרחקים לפעמים גדולים ועצומים מאוד מהשגת המטרה, בכל זאת איך לדעת איך ללכת למרות שאתה עדיין לא רואה את המטרה כי גם בזה יש דיוקים. אז אתה מוביל אותנו כל הזמן בזה, ולא חשוב באיזה מרחק אנחנו נמצאים, בכל פעם לדעת איפה לשים את הרגל.

איך צועדים כשנמצאים כל כך רחוק מללכת נכון, כי נראים הרבה שבילים, הרבה אפשרויות, איך כן ללכת נכון?

כל אחד שלומד רב"ש ובעל הסולם לפי המאמרים שלהם, מהקלים ועד היותר גבוהים, הוא הולך בדרך ובטוח שמתקדם.

תלמיד: לסיום, מה אפשר לבקש מבעל הסולם?

אני לא יודע, מה אתה רוצה, או חכמה או תורה, לפחות אחד מהשניים.

תלמיד: הוא יכול לתת גם את זה וגם את זה?

אני לא יודע. תברר עוד.

שאלה: אני רוצה לשאול על מהות התיקון. נגיד אם יש פעולה להצדיק את הבורא, אז את הפעולה הזאת האדם יכול לעשות ומובן מה זה. אני מרגיש את הלב שלי, אני יכול להבין אם אני מצדיק או לא את הפעולה שעוברת עליי. אבל כשאתה אומר, "תתחברו יותר", זה דבר שהוא כמו תטוס לחלל, זה לא ברור. אי אפשר למדוד את זה, אני בסוף היום לא יכול להגיד אם אני יותר מחובר או פחות, למה זה ככה?

אני מנסה להבין את מהות הפעולה הזאת, אפילו אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך, זה ברור, אני יכול למדוד מה שנוא עליי, ובהתאם לזה אני לא אמור לעשות את זה לזולת, אבל חיבור, זה משהו אחר. לכן כולם כל כך רוצים לעשות את זה, אבל מישהו יודע מה זה להתחבר יותר היום מאתמול? אין, ובגלל זה זה נעלם. למה?

אני רוצה להיות מחובר לחברים שלי כך, שמה שהם רוצים בלב שלהם, אני ארגיש שאני רוצה בלב שלי, שהם ינהלו את הלב שלי, לאן אני נמשך, כמה אני רוצה להכיר את הזולת, וכן הלאה.

תלמיד: כן, אני מבין את העברית שאתה אומר, אבל אני לא יודע איך לבצע את הפעולה, מה זה הלב שלהם? הלב שלי? מאיפה אני יודע את הלב שלהם, ומה שאני רוצה להגיד שאני מנסה להבין את מהות התיקון. אני אפילו מבין למה אני בתיקון לא אמור להצליח, כי אם אני מצליח זה אומר שהפעולות האלה הן אגואיסטיות ואני אמור לפנות לבורא. גם את זה אני יכול להסביר למה, זה מובן לי, כי אחרת אני לא יכול להוציא את עצמי מהאגו. לכן לא משנה מה המצב, צריכים להגיע לייאוש, צריכים לפנות לבורא, לתפילה, זה הכול ברור, אבל מצד העבודה אני שואל, לא בטענות, למה אי אפשר למדוד את פעולת החיבור ואני לא מבין מה זה להתקרב יותר.

מדידות החיבור עדיין לא נמצאות אצלנו בהרגשה או בשכל, ולכן לא יכולים למדוד.

שאלה: מתישהו כן נוכל, נגיד בתע"ס כתוב כל הספירות האלה, ואני כן יכול למדוד את כל הדברים האלה.

כן, לשקול אותם נוכל.

תלמיד: זאת אומרת אני יכול להסביר לעצמי עכשיו שאנחנו עוד לא נולדנו ברוחניות, ולכן כמו ילד קטן הוא לא יכול למדוד שום דבר.

כן.

תלמיד: אז ככה להתייחס לזה?

אנחנו נמצאים דווקא בכניסה לעבודה רצינית.

תלמיד: אז יש פה שאלה, אם כרגע את זה אנחנו לא יודעים למדוד, אז למה שלא נעבוד בדברים שכן יכולים? כמו "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך", או שאנחנו כבר מעל זה, אין לנו מה להתעסק בזה?

את זה אנחנו חייבים לעשות בכל מקרה, על זה אין מה לדבר.

שאלה: מה ההסבר המרכזי על פי בעל הסולם, שהיינו רוצים להעביר לעם ישראל ולעולם בשנה הקרובה?

שצריכים להתעלות למעלה מהאגו, זה הכול.

שאלה: שמעתי שדיברנו על התקפה שהיא דרך החיבור לבורא, מה זה התקפה, איך עושים התקפה בצורה נכונה?

מחברים רצונות ורוצים להשתמש בהם כרצון אחד גדול.

שאלה: מה עלינו לשפר בסביבה שלנו, כדי לאפשר לחברים ולחברות להתקדם רוחנית?

ללמוד יחד כמו שעכשיו, אבל אחר כך הם צריכים לעבור על זה בבית וכדי לקלוט מה שעברנו בשיעור.

שאלה: אמרת שבשיטת בעל הסולם הצעד הראשון זה להתעלות מעל האגו. היום אנחנו חיים בתקופה שגם ברמה הגלובאלית וגם ברמה האישית רואים שהאגו מביא את האדם, את החברה והעולם לחורבן, וזה מקום רע לחיות בו, וצריך משהו חדש. מצד שני, כשאנחנו באים לאדם ומציעים לו לוותר על האגו שלו, לוותר על התענוגים של העולם הזה וכולי, האלטרנטיבה לא נראית כזו שהאדם רץ לקראת הפתרון שאנחנו מציעים.

אז השאלה, איך נוכל להביא לאדם, גם לכל אחד מאיתנו כאן, וגם לעולם, את ההרגשה הזאתי שלהתקיים מעל האגו, יותר טוב לאדם ויותר טוב לעולם?

אני לא יודע, צריכים עדיין להמשיך וללמוד, עד שמגיעים לסיכומים כאלה שיהיו מובנים לכולם.

תלמיד: הסבל הוא לא מספיק מוחשי כדי שהאדם יברח ממנו כמו מאש, והאדם אומר, טוב, נסבול עוד קצת, יהיה בסדר.

כן.

תלמיד: איך אפשר לבוא מצד הטוב ולא מצד הסבל, ולהגיד, "יש לנו שיטה שתעשה לך חיים טובים, שתתן משמעות לחיים שלך, שתעשה סדר בעולם?

אתה לא יכול להראות לאף אחד בעולם, שלהיות בהשפעה זה יותר שמח ונותן לך אושר יותר מלהיות בקבלה, אתה לא יכול ולכן זה עדיין נסתר.

תלמיד: איך אנחנו יכולים לחזק את עצמנו בערך הזה של להיות בהשפעה על פני כל הדברים שקורים לנו, גם ברמה האישית, גם ברמה של העולם?

לחזק את עצמכם אתם יכולים גם בצורה גשמית וגם בצורה רוחנית. בצורה רוחנית, שאתם מעלים את החשיבות של התיקונים הרוחניים למעלה מהכול, ככל שזה יחייב ויוכל להשפיע עליכם, זה יהיה כלפי התיקונים רוחניים. תיקונים גשמיים, זה הכול תלוי בקבוצה, יש קבוצות שהן באמת חזקות, אני מכיר כמה כאלה ברוסיה, שהן מוכנות ללכת קדימה, ולא מפחדות מזה שיתגלה להן משהו הפוך מזה שהם קיוו וגדלו עליו.

שאלה: איך בעל הסולם מצליח לקרב את חכמת הקבלה, בזכות מה? הרי חכמת הקבלה הייתה נסתרת לאלה שמקבלים לעצמם והדור שלנו הוא במקסימום האגואיסטי?

בעל הסולם נתן לנו רק דרכים איך לגשת למצב מקולקל או מתוקן וכמה עצות ביניהן.

זה מספיק למי שרוצה ללכת קדימה.

שאלה: אמרת שכדי שנוכל ממש בשל הזה את שיטת בעל הסולם עלינו להסתגר יותר בעשירייה, איך עושים את זה, למה התכוונת?

להיות מקושרים בעשיריות עד כדי כך שאתם תראו שאתם יכולים לגמור שם את כל העבודה שלכם.

תלמיד: איך ניתן לראות שאנחנו יכולים להשלים את כל העבודה שלנו?

אם אתם מתקשרים בעשירייה בצורה הנכונה, הרוחנית אז אתם מתחילים לגלות בה את כל ההבחנות רוחניות שתלמוד עשר הספירות מדבר עליהן.

תלמיד: מהו הצעד הראשון של הקשר בעשירייה כדי שנוכל לגלות את תלמוד עשר הספירות ומה הצעד הראשון לגילוי הזה בתוך עשירייה?

הוא בזה שכל אחד מתחיל לראות את החברים שלו כאילו הם נמצאים בו, תנסו ואז תראו איזו שינוי זה מביא.

שאלה: לא פעם אמרנו שהאמונה מוציאה את האדם מההגבלה שלו, איך מקובל מגיע לכזאת אמונה ודבקות בבורא?

אני חושב שאי אפשר להסביר את זה, ואמונה זה כוח שמגיע למעלה מהכול, למעלה מהשכל, למעלה מהחשבונות, והאדם מקבל את זה מתוך הנשמה. וכשהוא מקבל את זה ומתחיל לבנות על זה את היחס שלו לכל המציאות ולבורא, הוא רואה עד כמה כוח האמונה הוא הכוח הנפלא. ואז תראו שהכול יכול להיות בכוח האמונה, זה הכול.

תלמיד: אמונה כזו אנחנו יכולים ביחד לפתח?

זה תלוי בעדינות הנפש, ככל שהנפש עדינה יותר, אדם יותר מרגיש את הכוח אמונה.

תלמיד: ענית לחבר קודם שהוא דיבר על תלמוד עשר הספירות והזוהר והוא סיים את בין המאמרים את הדור האחרון, הוא דיבר על אהבת חברים, על כך שהוא מצווה בתוקף על אהבת חברים ואמרת שבזה אנחנו נגלה את סודות הטבע. מה יש בסודות הטבע?

בסודות הטבע, זה עוד יתגלה לנו.

(סוף השיעור)

---

1. כי תשים עיניך בהם ויהיו גל של עצמות (בעל הסולם, אגרת ה')↩