שיעור צהריים 12.05.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש" כרך ג', חלק אסופת "דרגות הסולם",

עמ' 1661, מאמר 148 "אמונה נקרא מעשה"

אמונה נקרא מעשה

"אמונה, נקרא מעשה ולא שכל. ואמונה, כשאין הגוף מסכים, הוא צריך ללכת בדרך הכפיה, שהיא למעלה מטעם ודעת, רק מעשה לבד.

וזה דומה שנותנים לילד לאכול, וההורים נותנים לו להבין שזה לטובתו, כלומר אף על פי שהילד לא מוצא בזה שום טעם. אלא עד כמה שההורים נותנים לו להבין, אין הילד רוצה לשמוע. ואז ההורים הולכים בכפיה אף על פי שהילד לא רוצה, היינו שהולכים עם הילד בבחינת המעשה, ולא מחכים עד שהילד יגיד, שהוא כבר מבין שכדאי לאכול את המאכל.

כמו כן בחינת אמונה, אין לחכות עד שהגוף יסכים, שכדאי לוותר על קבלה עצמית, אלא צריכים ללכת עם הגוף בבחינת המעשה, הנקרא בכח, אף על פי שבמוח אין הגוף מסכים לזה."

כלומר בכפייה ממש.

שאלה: האם לאמונה מגיעים בכפייה?

אמונה היא אור עליון מיוחד שמאיר עלינו, על מי שעובר את התנאים.

תלמיד: זה בא בכפייה על האדם.

כן, כמו כל דבר שבא מלמעלה.

תלמיד: האם יש דרך לקבל את זה לא בכפייה, או שזה הסדר?

זה הסדר. זה אור עליון מיוחד שמאיר על האדם, ואז האדם מקבל מזה כוח אמונה.

תלמיד: וכשאדם מתחכם יותר וגדל יותר, איך הוא מקבל את האמונה?

הייתה לו קודם אמונה או לא?

תלמיד: אין לו אמונה, דוחפים לו אמונה כמו שדוחפים לילד אוכל כשהוא לא רוצה. מה קורה כשהוא מתחיל לגדול?

הוא משתדל לקבל את כוח האמונה וללכת לפי זה למעלה מהידיעה.

שאלה: כתוב שצריכים לעשות מעשים בכפייה. יש הרבה מעשים, מהו מעשה רוחני ממש?

העיקר הוא החיבור. במידה שאנחנו מסוגלים להתחבר, במידה הזאת אנחנו יכולים להרגיש את כוח האמונה שנמצא בנו ואנחנו יכולים להשתמש בו.

תלמיד: האם תפילה היא גם מעשה?

תפילה היא גם מעשה, אומנם יש בזה הרבה דברים. בדרך כלל זה מבלבל את האדם.

שאלה: מהי הפעולה הראשונה שהאדם יכול לעשות כדי להניע את כל התהליך?

הוא צריך ללכת כפי שצריך ללכת, לפי מה שכתוב, לפי מה שהוא מבין ומרגיש, ללכת על זה. אם הוא לא מסוגל, אז בכל זאת להשתדל לגבש כוחות וללכת באמונה למעלה מהדעת.

תלמיד: האם הכוח לפעולה או הפעולה עצמה מגיעה מהבורא או שזה משהו שהאדם עושה?

הכול מגיע מהבורא.

שאלה: מה נותן לאדם כוח ללכת באמונה למעלה מהדעת? כי הוא כותב שמבחינת הגוף העיקר המעשה.

ככל שאנחנו מסוגלים ללכת באמונה למעלה מהדעת, שזה בכוח, אז מזה אנחנו מקבלים כבר קשר עם כוח האמונה.

שאלה: איך עשירייה יכולה לתת כוחות לפעול באמונה למעלה מהדעת, האם זו רק דוגמה אישית או שיש עוד שיטות?

דוגמה אישית, זה מה שפועל הכי טוב.

שאלה: מה זה אומר שהאמונה היא זאת שתכריח אותי לפעול?

את תראי שאם לא תפעלי, אז תיפלי, וגם אחרים יפלו בגללך, אז זה ייאלץ אותך לפעול בעצמך ולתמוך באחרים.

תלמידה: בזמן חיבור אקטיבי, נגיד בזמן סדנה, בזמן פגישת עשירייה, במה היא ההשפעה האקטיבית?

בלתמוך בחברות.

תלמידה: הרצון להשפיע לחברות שלי בעבודה אקטיבית כאן ועכשיו, זו ההשפעה?

כן.

תלמידה: אני מבינה בשכל שאני צריכה להשפיע לחברות, אבל אין לי רצון, תחושה לענג אותן. וכשיופיע רצון בתחושה ברורה, אז זו פעולה אמיתית.

כן, נכון מאוד.

שאלה: בדוגמה שצריך להאכיל את הילד, אנחנו הרי לא יכולים לתת לו אוכל באונס, אז איך אנחנו יכולים להכריח את הגוף שלנו לעבוד בכיוון של אמונה למעלה מהדעת?

אפשר. גם את הילד אפשר להאכיל בכוח, בלהסיח את דעתו, בלשעשע אותו, וגם את עצמך ואת החברות שלך.

תלמידה: איך אפשר לשתף נכון בחיסרון שלי את העשירייה כך שהחברות יהיו שמחות לקבל את החיסרון שלי?

בשביל זה אתן הרי כל הזמן בקשר והן מרגישות אותך, מבינות אותך, ולכן מקבלות התפעלות מהפעולות שלך.

שאלה: באותם מקומות שבהם אנחנו לא מסכימים עם הלימוד, מה הכוח שמניע אותנו לפעולה, או מי יכול להניע אותנו לפעולה?

חברים יכולים לדחוף אותנו לפעולות, זה דבר ראשון. ודבר שני, אנחנו בכל זאת רואים, חושבים שאין לנו ברירה, אלא רק באמונה למעלה מהדעת, כשעושים מעשים מתוך האמונה, אז על ידי זה אנחנו מצליחים.

תלמידה: איך אנחנו יכולות לדעת באמת שהחברות עושות לנו רק טוב, שלא משנה מה הן עושות זה לטובתנו? כי לפעמים אנחנו לא יכולות להבחין את זה. איך אפשר לדעת בביטחון שכל פעם שקורה משהו החברה עושה רק טוב כלפיי?

לאט לאט בעבודה בקבוצה אנחנו מתחילים להרגיש שאנחנו מתקרבים בינינו ורוצים להשפיע יחד, ובהחלט יש לנו הרגשה שאנחנו הופכים להיות כגוף אחד.

שאלה: בעניין האמונה, אני רוצה להיות באהבה עם החברים, אבל האגו ממש דוחה אותי, מתנגד. איך אפשר להתגבר על הדחייה הזאת ולנצח במלחמה הזאת שכן יהיה אפשר סוף סוף להתחבר עם החברים?

רק על ידי מאמצים בחיבור פשוט, שאנחנו לומדים יחד, קוראים יחד, עוזרים זה לזה וכך אנחנו מתחברים. הכול מהמעשה.

שאלה: כשאנחנו מרגישים התנגדויות ולא מקבלים את המצב, ככה הבורא מסדר, בודק אם אני ראוי להתחזק באמונה, אם אני באמת מעל הדעת מוכן למרות שאני מרגיש ייסורים, אני משייך את זה אליו, זה לא חבר, זה בורא שמסתתר מאחריו. תעזור לי קצת.

יש לנו על זה חומר שמסביר לנו שתמיד אחרי החבר נמצא הבורא, שהוא ורק הוא מסובב את כל הדברים, ולכן אנחנו צריכים תמיד לשייך את כל מה שקורה לנו לבורא בלבד.

שאלה: שמעתי שאמונה מעל הדעת זו זכייה שהאדם זוכה לזה, ופה אומרים שכופים את זה עליו. יתכן שזה הופך להיות בחירה של האדם?

כן, ודאי. אדם בוחר להיות תחת הכפייה. כן.

תלמידה: הוא מסכים פשוט להיות תחת זה שכופים אותו?

כן.

שאלה: לפעמים אני מרגישה שכל הייסורים שהבורא נותן לאדם, שזה לא לטובתו, אלא שאיכשהו אני אשמה בזה שאני לא משלימה את העבודה הרוחנית שלי שהבורא נתן לי. איך לדעת שהפעולות שלי נכונות כשאני עדיין מרגישה אשמה?

רק דרך החברות ודרך הבורא את יכולה לבדוק את זה. וצריך לעשות את זה.

שאלה: גם אם התינוק לא רוצה לאכול ההורים מאכילים אותו כדי שהוא יגדל, וההורים רואים בפועל את ההתפתחות הפיזית של התינוק. איך נראית בפועל כפיה ברוחניות?

כפייה ברוחניות נראית בפועל שכופים על הרצון לקבל שלנו, שהוא לא רוצה שאנחנו נעשה משהו, ואנחנו כן עושים למרות שהוא לא רוצה. וכך עוד ועוד עד שבסופו של דבר הוא מרים ידיים ואומר, "רוצה אני". וכך מצטרף לפעולות שלנו.

שאלה: להכריח את עצמי לפעולה באמונה למעלה מהדעת זה מגיע מזה שאני מבינה שזה הדבר היחיד שיכול להחזיק אותי במדרגה, לא רק אותי אלא את כולם. אם לא אעשה את זה אז כולם ייפלו?

כן, גם זה צריך להיות.

תלמידה: והאם זו מסירות נפש, האם זה קשור?

לא, לא קשור.

שאלה: באיזה אמצעים, באיזה מילים האמונה למעלה מדברת איתנו? איך אנחנו מרגישים שעכשיו זאת היא פועלת עלינו ומוציאה אותנו ממצבים נמוכים?

אמונה למעלה , משמע שיש לי דעת, ואני הולך נגד הדעת הזאת בכוח האמונה שהיא למעלה מהדעת שלי, כנגד הדעת שלי ובצורה כזאת מתקדם.

שאלה: יוצא כשאומרים לי תלכי לקבוצה אז זו אמונה למעלה מהדעת?

אולי בשבילך זה יהיה אמונה למעלה מהדעת, אבל את צריכה לקיים את זה.

שאלה: האם האדם מגיע למצב שהוא צריך פחות ופחות כוח כדי לכפות על עצמו לעשות את העבודה הרוחנית?

לא.

תלמיד: אז תמיד תהיה ההתנגדות הזאת, באותה רמה?

כן.

תלמיד: אבל האם אנחנו גם נתחזק?

אנחנו מתחזקים וההתנגדות מתחזקת, וכך אנחנו עולים.

שאלה: כדי לאלץ את עצמך, או שיאלצו אותך, יש לי הרגשה שאני צריך משהו נוסף ביחס לאמונה. לפני זה אני צריך להודות שיש לי יחס לזה?

כן, אפשר להודות, בטח.

תלמיד: מה אפשר לראות? על מה אפשר להודות ביחס לאמונה?

לא יודע, תחפש. זה נמצא בך.

שאלה: כשאדם כופה את הגוף ומגיעה מזה שמחה, מזה יש הסכמה לגוף ללכת באמונה למעלה מהדעת, אז איך ללכת עוד יותר למעלה מהדעת?

כן, יכול להיות דבר כזה. אז מה צריך לעשות במקרה כזה? לנסות לעקוף את התנאי הזה ובכל זאת ללכת באמונה למעלה מהדעת. אם לא בפעם הזאת אז בפעם הבאה, או קצת לשנות את הבסיס של זה.

שאלה: מי עושה את פעולת הכפייה על האדם? האדם עצמו, או שזה בא מבחוץ?

את פעולת הכפייה עושה הבורא.

תלמיד: אנחנו צריכים לבקש ממנו שיעשה את הכפייה?

הוא עושה את זה עלינו ואנחנו צריכים להתנגד לזה.

תלמיד: להתנגד לכפייה?

להתנגד למה שכופים עלי, עלינו.

שאלה: במאמר הוא כותב על הורים שרוצים לתת לילד מאכל טוב והוא מתנגד. זאת אומרת אנחנו מתנגדים. מה שהוא כופה עלינו זה מורגש, זה משהו שאנחנו צריכים להתנגד אליו? אני לא הבנתי את התשובה.

אנחנו מתנגדים. אנחנו לא רוצים. לפי הטבע שלנו אנחנו מתנגדים. רק על ידי זה שאנחנו מתחברים בינינו, אנחנו דורשים ממנו שיהיה לנו כוח למעלה מהטבע. זה נקרא אמונה למעלה מהדעת.

תלמיד: לא הבנתי. כאילו אני שומע פה איזה סוג של סתירה. כופים על האדם והוא צריך לקבל מהבחירה שלו את הכפייה של העליון עליו עד שיגיד רוצה אני, אבל אנחנו צריכים להתנגד לכפייה הזאת.

לא. כמו שאתה אומר זה מצב פשוט. אני רואה לפניי משהו שאני חייב להתגבר עליו. ואז אני עושה כל מיני פעולות כדי להתגבר על זה, וכך אני עולה לאמונה למעלה מהדעת.

תלמיד: במה העליון כופה את האדם, את התחתון?

הוא נותן לו גבולות או הגבלות שאדם חייב לעלות מעליהם.

תלמיד: האם האדם צריך להתנגד לכפייה או לרצות בה, לקבל אותה מבחירה?

אלו שתי הפעולות שנמצאות לפני האדם. אם האדם מתנגד לכפייה, אז הוא יוצא מהקשר עם הבורא. אם הוא מקבל את זה ורוצה לבצע, אז הוא עושה פעולה למעלה מהדעת.

תלמיד: באמונה למעלה מהדעת, מה מצב הכפייה? האם הוא עדין מרגיש שכופים אותו?

הוא מרגיש שכופים אותו והוא רוצה לעשות פעולה בעצמו.

תלמיד: האם אפשר להגיד שבסופו של דבר אדם צריך לבחור את הכפייה של העליון עליו, להסכים לו?

כן, ודאי. יש כאן כמה אפשרויות שאני חושב שמבלבלות אותנו.

שאלה: האם פעולות שאנחנו עושים מתוך אמונה למעלה מהדעת תמיד מביאות לתוצאה טובה?

כן.

שאלה: מה גורם לבורא לתת לאדם הזדמנות לפעול?

האדם מכין את עצמו לפעולות שהן בדרך התקדמות האדם ונמצאות עכשיו לפניו. ואז הבורא מציג אותן לפני האדם והאדם מבצע.

שאלה: אמרת שאם אני לא אעשה פעולות, אז אני אפול מהמדרגה ואמשוך אחריי את השאר. איך לרדת למדרגה של החברים כדי להרגיש אותם בזמן שאני נשארת במדרגה שלי?

בשביל זה אתם צריכים לעלות ולעשות את כל הפעולות כדי שהחברים יעלו יחד אתכם, ושתתחברו במדרגה המשותפת העליונה.

תלמידה: לתת דוגמה.

כן.

שאלה: מה הם התנאים שצריך לעבור כדי שיאיר עלינו אור האמונה?

התנאים כדי להזמין עלינו את אור האמונה הם, שנרצה לעלות למדרגה יותר עליונה, ונבקש, נדרוש את אור האמונה הזה שיבוא עלינו, יעזור לנו ויסייע לנו לעלות.

שאלה: אנחנו נבראנו בתור כלי קבלה, זאת אומרת שגם בתוך הדעת וגם מעל הדעת המטרה שלנו היא לקבל. השאלה אם אנחנו מסתפקים בנהירו דקיק שניתן לנו בעולם הזה, או שאנחנו רוצים לקבל את האור במלואו מהכוח העליון. לכן אני חושב שהאדם גם באמונה למעלה מהדעת צריך לעשות את החשבון מה הוא רוצה לקבל. האם זה נכון?

כן. הוא צריך לקבל כוח שיעזור לו ללכת בכל מצב למעלה מהדעת.

תלמיד: זאת אומרת מכל מקום הוא מרוויח מזה.

כן.

שאלה: האם החיבור עם החברות מביא אותנו לאמונה, או שהאמונה היא זו שמאפשרת לנו להתחיל להתחבר?

האמונה עוזרת לנו להתחבר.

שאלה: אם כל דבר שבא מלמעלה הוא בא בכפייה, האם יש משהו שלא בא מלמעלה?

לא, אין דבר כזה, הכול בא מלמעלה.

שאלה: באיזו צורה אנחנו בודקות עם החברות ועם הבורא איפה לא השלמנו את העבודה, ואיפה אנחנו צריכים לדחוף ולהשקיע מאמץ?

תבדקו ביניכן, תפנו לבורא שהוא יסביר לכן.

תלמידה: האם אפשר לעשות קודם סדנה ואז תפילה?

אפשר איך שאתן רוצות.

שאלה: במאמרים מסוימים אנחנו קוראים שצריך לראות ולשמוע ולא רק להאמין, ולפעמים אנחנו קוראים ולומדים שאין בכלל אמונה בחכמת הקבלה, יש רק השגה, ועכשיו אנחנו קוראים מאמר על אמונה. מה הקשר בין הדברים?

אנחנו צריכים ללכת בכוח האמונה שהיא צריכה להיות למעלה מדעתנו. וככל שנתקדם יותר, כך נצטרך לעלות באמונה למעלה מהדעת. כשאנחנו מעלים את עצמנו באמונה למעלה מהדעת, משיגים דרגה יותר עליונה, אז אנחנו יכולים מהכוח הזה כבר לקבל גם דרגות אחרות, יותר נמוכות, והכול יכנס לדעתנו.

שאלה: האם נכון להגיד שאור מקיף לוחץ על הכלי ומכריח אותו לעבוד באור חוזר?

כן.

שאלה: אנחנו מחפשים בעשירייה איך עוד יותר להתכלל זו עם זו. אנחנו כל יום רוצות להתפלל על כל חברה ואנחנו לא יודעות איך נכון לעשות זאת. האם לבקש רק על גשמיות או גם על רוחניות?

לבקש רק רוחניות.

שאלה: להיות באמונה למעלה מהדעת, האם הדרך הפשוטה ביותר היא להתפלל על החברים שיהיו באמונה למעלה מהדעת? כי לפעמים זה ממש קשה להיות באמונה למעלה מהדעת בפני עצמי.

תעשה את זה בינתיים כך. אבל בכל זאת תשתדל להתקשר לאמונה למעלה מהדעת.

שאלה: האם אני יכול ללכת למעלה מהדעת בלי הכרת הרע?

תנסה.

שאלה: אם יש קשר קטן עם הבורא, אז מה זה אומר לעשות הלאה פעולה פנימית?

להשתדל להמשיך. להיות יותר קשורים ביניכם.

שאלה: גם רצון לקבל, גם רצון להשפיע זה הבורא ויש פה שני מצבים. ברגע שאנחנו נמצאים ברצון לקבל ורוצים להגיע לעל מנת להשפיע אנחנו עובדים נגד האגו. אבל כשאנחנו מגיעים לקו ימין, אז אנחנו צריכים לעורר את קו שמאל ואז אנחנו עובדים עם הבורא ואנחנו צריכים להגיע להיות שותפים איתו, להגיע לקו האמצעי. זאת אומרת אפשר להגיד שאנחנו גם שם וגם שם עובדים נגד בורא?

כן, אבל מה רוצה הבורא?

תלמיד: הוא רוצה לעשות מאיתנו שותפים שלו.

במה?

תלמידה: שאנחנו כל הזמן עובדים להשיג אותו, להיות בהשגה, להיות כמוהו.

זאת אומרת להשיג אמונה למעלה מהדעת.

תלמידה: נכון. אבל אם נגיד הגענו לקו ימין, אנחנו באמונה למעלה מהדעת צריכים להפעיל את קו שמאל?

כן.

תלמיד: זאת אמונה למעלה מהדעת? זאת אומרת כדי להגיע למטרה אנחנו כל הזמן צריכים לעבוד נגד הטבע שלנו?

כן.

שאלה: בזה שהבורא ממלא אותנו הוא כאילו מכבה את החסרונות שלנו, עושה אותנו שלמים ואנחנו במהלך החיים מבינים שזה לרעה בשבילנו ולכן אנחנו מתנתקים מהבורא כדי להתקרב לדבקות ולתת לאחרים כבר בעולם הזה, זה נכון?

תשתדלו להתקרב לבורא בכל מצב. רק זה יעזור לכם.

שאלה: הבורא כל הזמן לוחץ וכל דבר שקורה ובכלל כל דבר שקיים הוא כדי להביא אותי למטרה?

כן.

תלמידה: כשאני מגיעה איתו לאיזון כמו ילד טוב ועושה מה שאבא רוצה, אז טוב לשנינו?

כן.

תלמידה: אז איך אני מגיעה לזהות שכאן אני צריכה לעשות ככה ולא אחרת?

כנראה מהקשר עם החברות.

שאלה: אמונה מעל לדעת זה אומר להגיד כל הזמן ש"אין עוד מלבדו" ו"הוא טוב ומיטיב" על כל מה שקורה לי?

כן, אבל זה לא סתם להגיד, אלא כאן צריך להיות ביטחון.

שאלה: יש דברים שאני יכולה להגיד ככה ובעצם גם להתנגד. כלומר להגיע עם התנגדות. לדוגמה אם הבורא מביא לי מחלה, ואני מתנגדת לזה והולכת לרופא, ואני יודעת שזה מגיע מ"טוב ומיטיב", אבל אני בכל זאת הולכת לרופא, ורוצה לשנות את המחלה ולהיות בריאה. מה זה אומר? זאת דוגמה להמון מצבים שאדם מקבל בחיים. אתה יכול להסביר את זה?

אני לא יכול להסביר ולא מנסה אפילו להסביר. כתוב ש"ניתן רשות לרופא לרופאות".

תלמיד: יש הרבה מצבים שהבורא נותן לי, וקשה לי להתמודד איתם, אני יודעת שזה בא מ"טוב ומיטיב", אבל אני דורשת ממנו לשנות את זה.

את משקרת לעצמך.

שאלה: אם הגוף מתנגד או לא רוצה, אז אני משתדלת לפעול באמונה, וזה יוצר בתוכי כמו קונפליקט פנימי בין שני כוחות. איך להביא את הכוחות המנוגדים האלה להשלמה, לשלמות?

ללכת באמונה. ללכת רק בכוח אמונה.

שאלה: אמונה למעלה מהדעת זה משהו שקורה בשוטף ביום יום, בעבודה שלנו, או שזה במיוחד בכל מיני הזדמנויות ומקרים שהבורא נותן לנו?

במיוחד מה שבין אדם לבורא ובין אדם לחברו. כאן בשני המקרים האלה אנחנו יכולים להשתמש באמונה למעלה מהדעת.

תלמידה: זאת אומרת, שזה כן קיים במקרים ספציפיים שאנחנו מרגישים שהבורא מייצב לנו בחיים?

כן.

שאלה: אנחנו יודעים שהאדם מתקדם בעלייה כל הזמן מימין לשמאל כל הדרך שלו. האם אחרי שנמצא בקו ימין ויורד לשמאל כדי לחפש קלקולים, מה מעביר אותו שוב לקו ימין, זה מציאת הקלקולים, או עצם החיפוש עצמו?

חיבורים.

שאלה: האם המחשבות הזרות שבאות לאדם ומעלים לבורא שיקדש אותן, לא לתת להם להמשיך? לא להיכנס לתוכן, אלו תיקונים של היצר הרע לטוב?

לא. אנחנו צריכים להתמודד גם עם המחשבות האלה.

תלמידה: מה עושים איתן?

להתמודד ולא לקחת בחשבון.

שאלה: אנחנו צריכים להשתדל בכל מצב להיות מכוונות להשפעה לבורא. זה מאוד מסובך להחזיק בכוונה נכונה, כשכל העבודה החיצונית אצלי קשורה לאנשים, לקשר איתם. אני מאוד מודה לקשר עם החברות, אבל איך להיות באמונה למעלה מהדעת בעולם הגשמי ואם בכלל צריך?

לא, לא צריך. תחתכי את עצמך מהעולם הגשמי מתי שאת יכולה. תתעסקי ברוחניות וכאשר צריך תחזרי לגשמיות.

שאלה: איך להתקדם למדרגות קשר יותר עמוקות בעשירייה, לחדור לעומק הקשר ולהגיע להרגשה מוחשית שאנחנו גוף אחד?

רק על ידי מה שאת אומרת. עוד יותר ועוד יותר להשתדל לעשות בירורים נכונים.

שאלה: האם זה נכון להגיד שהעבודה מעל לדעת שייכת לעבודה שלא לשמה וכשמגיעים לשמה כבר אין צורך בעבודה מעל לדעת?

לא. אמונה למעלה מהדעת היא תמיד נשארת כך. אנחנו צריכים להתקדם על ידה.

תלמיד: כשעובדים מעל לדעת כבר נעלם ההפרש. אז על מה עובדים מעל לדעת?

קודם נגיע לזה ואז נראה.

שאלה: איפה נמצאת האמונה בעשירייה?

האמונה נמצאת בלבבות שלכם, אם אתם מנסים במשהו לחבר אותם.

תלמידה: אמרת שאחרי זה מגיעות מדרגות יותר נמוכות, איך למצוא את נקודת האמונה במדרגות יותר נמוכות כדי להמשיך הלאה?

כל פעם כשמופיעה לך הזדמנות כזאת, את בעצמך צריכה לבחור לך את הנקודה של אמונה למעלה מהדעת וממנה להמשיך לדלג.

שאלה: איך לא להעלות את הפעולות שלי, אלא להגדיל את הפעולות של החברות? כי כשאני מגדילה את שלי זה מפריע לי לעבוד. איך להאמין שהחברות עושות באמת את כל מה שהן יכולות?

אם את פועלת בצורה נכונה, על ידי זה את גם מכוונת את החברות לפעול בצורה נכונה.

שאלה: אם תוכל לקרוא ולהסביר את המשפט האחרון במאמר, מה זה אומר?

"כמו כן בחינת אמונה, אין לחכות עד שהגוף יסכים, שכדאי לוותר על קבלה עצמית, אלא צריכים ללכת עם הגוף בבחינת המעשה, הנקרא בכח, אף על פי שבמוח אין הגוף מסכים לזה."

זאת אומרת, שאנחנו צריכים להשתדל ללכת למעלה מקבלה עצמית, וללכת עם כל הכוחות שלנו כך שאנחנו רוצים בכוח לממש מה שהאמונה שלנו מראה לנו.

תלמיד: יש פה חלוקה פנימית לשתי שכבות. יש שכבה שממשיכה לא להסכים ויש שכבה שממשיכה להיות בקבלה עצמית. האם מעליה אני צריך לעשות מעשה האמונה?

אמונה. כן.

תלמיד: מהי השכבה העליונה, מה זה "מעשה האמונה"?

"מעשה האמונה", שאתה הולך למעלה ממעשה התחתון. אתה מוותר על קבלה עצמית ולא מחכה לגוף עד שהוא יסכים או לא יסכים. אלא אתה הולך, פורץ את הגדר הזו והולך עם הגוף בבחינת המעשה. פשוט עושה וזהו. למה? לא יודע למה. ככה אני עושה, בכוח הזרוע, בוא נגיד. אף על פי שבמוח אין הגוף מסכים עם זה. אז אני לא שומע את הגוף, לא מסכים עימו, אלא מבצע.

שאלה: שאלה על ביטחון ואמונה. כשאנחנו עובדים למעלה מהמחשבות הלא טהורות שלנו, ומעל הפעולות והרגשות הלא טהורים, אנחנו מגיעים לנקודה שזה הופך להיות הרגל. מתי נוצרת לנו הרגשת ביטחון?

הרגשת הביטחון אנחנו יכולים לקבל רק כשאנחנו רוצים להיות קשורים לאמונה למעלה מהדעת. שכוח האמונה יתפשט בכלים שלנו.

תלמידה: איך אנחנו יכולים להעביר את הרגשת הביטחון הזאת לחברים?

אם אתם מתחברים. כשאת מחברת את החברות שלך יחד, בפעולה שאת מחבקת אותן חזק ואת רוצה להשפיע אליהן מכוח האמונה שלך.

שאלה: שמעתי שאמרת שאפילו אם הגוף שלנו לא רוצה, אנחנו יכולים לפרוץ ולהכריח אותו לפעולות. אבל אם זה משהו רציני, אז הגוף עקשן כמו פרד, הוא לא רוצה לזוז. מה עוזר לפרוץ? לבקש מהבורא, לבקש מהעשירייה יחד, שכל העשירייה תבקש, או עוד משהו. מה עוזר לפרוץ את ההתעקשות של הגוף לא להסכים?

מה שאת מדברת זה בדיוק נכון. להתחבר יחד, לפנות לבורא ולהשתדל לקבל ממנו כוח לכולם, כדי יחד לפרוץ.

תלמידה: האם העבודה למעלה מהדעת היא אישית לכל אחד להתגברות שלו, אבל העיקר שאנחנו פונים ביחד?

כן, בדיוק.

שאלה: על אלו מחשבות זרות אנחנו מדברים כשאמרת שהכול מהבורא?

כל המחשבות שלנו, מלבד התנועה למטרתנו המשותפת - כולן זרות.

שאלה: היום הכלי העולמי התרחב בעוד 33 עשיריות. יש את בוגריMAK ואני מעבירה את כל היראה והאהבה של התלמידים החדשים שלנו וכל מי שליווה אותם לאורך כל הדרך.

תודה רבה. נשתדל כולנו להיות יחד אתכם.

שאלה: כדי להתקדם וללכת הלאה, צריך לתאר את המטרה ולחשוב שכבר השגנו. אם נחשוב שאנחנו כבר מחוברים ברצון אחד, זה יעזור לנו באמת להתחבר?

כן.

תלמידה: איך יותר טוב להתכוון, מה כל אחת צריכה?

איך כל אחת צריכה? אתן צריכות להתחבר ולדבר על זה ותגיעו להחלטה הנכונה. העיקר לא לשבור את הקשר, להתחבר ולעלות, להתחבר ולעלות.

שאלה: האם אפשר לומר שאם הגוף שלי לא מתנגד, אז אני לא באמונה למעלה מהדעת?

כן. לא יכול להיות שהגוף לא יתנגד.

שאלה: האם רק בהתלבשות אהבת העליון, אפשר לחנך בכפיה?

כן.

תלמידה: האם גם בין הורים לילד הכול בא בכפיה?

לא יודע, אי אפשר להגיד שהכול. אבל בעצם עם הבורא זה בדיוק כך.

תלמידה: החבר מרגיש שהבורא צופה רק עליו. והוא שואל למה הבורא כופה רק עלי ולא כופה על אחרים?

ככה נדמה לו.

שאלה: האם כל התקדמות ביציאה למעלה מהדעת שלנו, יוצרת בנו אמונה?

כן.

(סוף השיעור)