שיעור בוקר 22.06.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", "תלמוד עשר הספירות", כרך א', חלק ג',

עמ' 113, פרק ד', דברי האר"י, אותיות א'- ג'

קריין: "תלמוד עשר הספירות". כרך א', חלק ג', עמ' 113, דף קי"ג. פרק ד', אות א' ,דברי האר"י.

פרק ד'

"מבאר, אם התלבשות אור העליון היא באור חוזר דקומת חכמה, תהיינה כל עשר הספירות באור חכמה. ואם בקומת בינה, תהיינה כל עשר הספירות באור בינה. ואם בקומת ז"א, תהיינה כל עשר הספירות באור ז"א. ואם בקומת מלכות, תהיינה כל עשר הספירות באור מלכות."

ברור לנו שהאור חוזר קובע את כל המבנה שיש לנו. זה כמו שאם יש חתול, אז כל חלקי הגוף שלו הם חלקים של חתול. אם זה כלב, אז כל החלקים שלו הם של כלב. אם זה אדם, אז כל החלקים שלו הם של אדם. לא יכול להיות אחרת, הכול מסודר לקומה שלמה.

קריין: אות א' דברי האר"י.

אות א'

"כשא"ק התלבש להאיר באצילות, לא נתלבש אלא באו"ח דקומת חכמה לבד, ולא באו"ח דבחי"ב שהיא קומת בינה, וע"כ לא נעלם מקומה זו רק כתר וכתר נתלבש בתוך חכמה".

למדנו כבר אתמול שבמדרגות כתר, חכמה, בינה, זעיר אנפין ומלכות, כל מדרגה ומדרגה בעצמה כוללת את כל המדרגות. נגיד שבעולם אדם קדמון יש לנו אור יחידה, אור הכתר, והוא מתחיל מקומת כתר, אז בעולם האצילות יש לנו אור חכמה שמתחיל מדרגת החכמה. אור הכתר שהיה בעולם אדם קדמון נעלם, הוא נמצא בפנימיות של עולם האצילות. ובעולם הבריאה, בדרגת הבינה, יש את אור הבינה, ובתוכו יש אור חכמה מעולם האצילות, ואור היחידה מעולם האדם קדמון, וכך בירידת המדרגות יש לנו את החלקים האלו.

אני בכוונה לא רוצה לצייר, בארכיון שלי יש אלפי ציורים, אני לא מגזים, אתם יכולים להיכנס לשם ולראות אותם. אני לא משתמש בהם וכבר הפסקתי מזמן, גם בעל הסולם לא כל כך השתמש בהם, וגם הרב"ש לא כל כך כיבד אותם, כי אנחנו צריכים יותר ויותר להשתדל לכתוב אותם בפנים כמו שכתוב "כתוב על לוח ליבך". ואם בצורה כזאת נתאר את מה שאנחנו לומדים לעצמנו, אפילו שזה קשה ואפילו שזה נעלם, זה לא כמו שמציירים על נייר, אבל המאמצים האלו בונים בנו הרגשות והבחנות ומחשבות נכונות, יותר קרובות לרוחניות.

קריין: אות א'.

"א ואמנם דע, כי כשרצה המאציל להאיר באצילות, נתלבש בחכמה שלמעלה מהאצילות, ועל ידי החכמה המתלבש הוא בתוכה, אז נכנס ומאיר בכתר וחכמה דאצילות, ולא הוצרך להתלבש גם בבינה שלמעלה מאצילות, ולא נתלבש רק בחכמה שלמעלה מן האצילות לבד, ב ועל ידה מאיר בכתר וחכמה דאצילות."

קריין: שוב אות א'.

אות א'

כשא"ק התלבש להאיר באצילות, לא נתלבש אלא באו"ח דקומת חכמה לבד, ולא באו"ח דבחי"ב שהיא קומת בינה, וע"כ לא נעלם מקומה זו רק כתר וכתר נתלבש בתוך חכמה.

"א ואמנם דע, כי כשרצה המאציל להאיר באצילות, נתלבש בחכמה שלמעלה מהאצילות, ועל ידי החכמה המתלבש הוא בתוכה, אז נכנס ומאיר בכתר וחכמה דאצילות, ולא הוצרך להתלבש גם בבינה שלמעלה מאצילות, ולא נתלבש רק בחכמה שלמעלה מן האצילות לבד, ב ועל ידה מאיר בכתר וחכמה דאצילות."

אני רק רוצה להגיד שקיבלתי מכתב מבחור שכותב שהוא לא מבין כלום ממה שאנחנו לומדים ב"תלמוד עשר הספירות", והוא שואל האם כדאי לו במקום זה לקרוא משהו אחר, לעשות משהו אחר. אני רוצה לענות לו בפני כולם שלא כדאי. כי כאן אנחנו נמצאים במאמץ משותף וזה העיקר, שיש אלפי אנשים שנמצאים יחד ועושים מאמץ. אי אפשר להגיד שמישהו מבין יותר או מישהו מבין פחות, אלא כאן זה חלק מהתורה שאנחנו לא משיגים, לא מבינים.

אנחנו לא נמצאים במה שבעל הסולם מספר לנו בעולם האצילות, אבל על ידי זה שאנחנו חושבים שזה שייך לנו, שאנחנו רוצים גם להגיע לזה, גם להתקשר לזה, אז הכוח המשותף הזה, שאנחנו רוצים להתחבר ולהגיע למה שאנחנו קוראים הוא הפועל והוא בעצם מושך אותנו למעלה. ולכן אפילו שאדם לא מבין שום דבר מה שהוא קורא, לא כדאי לו לעסוק במשהו אחר.

היו אנשים שהגיעו לבעל הסולם ואפילו לא הבינו את השפה שדיברו שם, ובעל הסולם אמר "לא נורא, שישבו והלימוד ישפיע", ובאמת הוא השפיע ולאט לאט הם התחילו להבין על מה מדובר במפנים, מעצמם וכך התקדמו. אני ראיתי את האנשים האלה, הם עדיין היו אז בחיים.

זו התשובה לאותו בחור שכתב - כדאי לך בכל זאת להיות איתנו במאמץ המשותף שלנו. גם אנחנו לא מבינים הרבה יותר ממך, אבל אנחנו לומדים תע"ס כדי למשוך את המאור המחזיר למוטב, זה החשוב. המאור הזה הוא בעצם המעלה אותנו לקראת הגילוי, לקראת ההבנה, הוא בונה בנו כלים כדי שנוכל להרגיש את הבורא ואת העולם העליון.

שאלה: כשאנחנו לומדים תע"ס ורוצים למשוך כמו שאמרת את המאור המחזיר למוטב, איך אנחנו יכולים להפוך את האור הזה לאור חוזר כדי להשיג אותו?

זה כבר לא שייך לאור שיש בפנים, זה שייך קודם כל לזה שאתה בונה את הקשר עם החברים יחד, כלי אחד. אין לך עדיין רצון כנגד אותו האור שמאיר בזמן הלימוד.

אור בזמן הלימוד צריך קודם כל לחבר אתכם לפי המאמץ שלכם להתחבר, ואז לפי החיבור שאתם משיגים, אתם מתחילים לייצב את האור חוזר.

קריין: אות א' אור פנימי מבאר "ואמנם דע, כי כשרצה המאציל להאיר באצילות, נתלבש בחכמה שלמעלה מהאצילות,".

פירוש אור פנימי לאות א'

"א) כאן טרח הרב והאריך להסביר לנו ההפרש, מבין ד' בחינות דאור ישר, המכונים חכמה בינה ז"א מלכות כנ"ל, ובין ד' בחינות דאור חוזר, המכונים גם כן אותן השמות, חכמה בינה ז"א ומלכות. והנה זה כבר ביאר הרב לעיל (בפרק א' אות ג'), ובאו"פ אות ע' אשר בחינת כלים של אצילות, נעשים ע"י או"ח העולה למעלה למקומו, שבהם מתלבש עצמות אור א"ס, שהן ד' בחינות דאור ישר, עש"ה ובאו"פ, והנך רואה, איך ד' הבחי' חו"ב ז"א ומלכות דאור ישר, מתלבשות באו"ח העולה ע"י זווג דהכאה, בהמסך שיש במלכות דאו"י.

ומכאן תבין, בכ"מ שכתוב מלת התלבשות, המובן הוא, שאור ישר מתלבש באו"ח. וכשאומר התלבש הא"ס בחכמה, פירושו, שד' בחינות, חו"ב תו"מ דאו"י המתפשטים מא"ס, שהמה התלבשו בחכמה של או"ח: דהיינו בשיעור או"ח, שיש לו קומת חכמה דאו"י, אשר באו"ח דקומת חכמה ההוא, מתלבשים כל ד' בחינות דאור ישר, חכמה בינה ז"א ומלכות חוץ מכתר דאור ישר הנגנז תוך חכמה דאור ישר, כנ"ל, (פ"ג אות א' באו"פ ד"ה ושם).

והנה ודאי, אשר גם ד' בחינות דאור ישר המתפשטות מא"ס, באות ג"כ בדרך עילה ועלול סיבה ומסובב על סדר מדרגה, שהרי הנה יוצאות ונמשכות זו מזו, שחכמה נמשכת מכתר, ובינה נמשכת מחכמה והז"א נמשך מבינה, ומלכות נמשכת מהז"א, כנ"ל (באו"פ ח"א פ"א אות נ' ד"ה עתה ובהסת"פ ח"ב ד"ה ועתה עד ד"ה וכן) אמנם אין זה נקרא התלבשות, כי ד' בחינות דאור ישר אינן מתלבשות זו בזו, שנאמר למשל, שאור העליון מתלבש בבינה כדי להאיר לז"א, כי מתלבש פירושו, בלבוש של או"ח, העולה ע"י זווג דהכאה מן המסך, שנתקן בבחי"ד שהיא מלכות, כנ"ל בדברי הרב (פ"א אות ג' ובאו"פ שם אות ק') וכאן בבינה, לא היה שום צמצום, ומכ"ש שאין שם מסך מוכן להכאת אור העליון לאו"ח, כדי שתאמר, שהתלבש האור בבינה דאור ישר כדי להאיר בז"א דאור ישר, אלא, שזה מכונה "דרך מעבר", כלומר, שאור א"ס השייך לז"א דאור ישר, בהכרח שעובר דרך ספירות בינה דאור ישר, להיותה העילה והסיבה של הז"א דאו"י, ואין הז"א דאו"י הזה יכול להשיג שום אור, אם לא על ידי עילה שלו, דהיינו בינה, אבל אין זה נקרא התלבשות במסך בינה, להיות שאין שם מסך, כמבואר שאין מסך אלא בבחי"ד, דהיינו במלכות, כנ"ל (פ"א אות ק').

וזכור היטב את ההפרש המבואר, בין ד' בחינות דאו"י לד' בחינות דאו"ח, כדי שלא תתבלבל מחמת הדמיון הקרוב שבשמותיהן, כי כשאנו אומרים חכמה דאו"י, המובן ספירה שניה לכתר דאו"י, שנק' חכמה, אבל כשאנו אומרים חכמה דאו"ח, המובן, שיש כאן זווג דהכאה, וע"ס דאו"ח המלבישות לע"ס דאו"י, דהיינו עשרים ספירות שלימות, וכשנכללות זו מזו, הן מאה ספירות. שאנו קוראים לכולן בשם חכמה דאו"ח, משום שהכונה היא, לציין את מדת קומתו של או"ח, ומתוך שעולה ומלביש עד חכמה, ע"כ אנו מכנים את כל מאה הספירות בשם חכמה. וזכור זה, כי הוא המפתח החשוב ביותר בהחכמה. ועד"ז תבין בינה דאו"ח, שהיא ג"כ עשרים ספירות, אלא כתר וחכמה גנוזים תוך בינה. וכן ז"א דאו"ח, יש לו עשרים ספירות, אלא כתר וחכמה ובינה גנוזים תוך ז"א (כנ"ל פ"ג אות א' ד"ה ושם, באו"פ).

"וז"ש הרב "ולא הוצרך להתלבש בבינה שלמעלה מאצילות ולא נתלבש רק בחכמה שלמעלה מאצילות". רוצה לומר, שלצורך הע"ס דאצילות, התלבש בחכמה שלמעלה מאצילות, דהיינו בחכמה דאור חוזר, כנ"ל (או"פ פ"ג אות א' ד"ה ושם) על ידי זווג דהכאה במסך דבחי"ג שבהמלכות, כמ"ש שם עש"ה, אבל לא הוצרך להתלבש בבינה דאו"ח, דהיינו על ידי זווג דהכאה במסך דבחי"ב שבכלי מלכות, כי קומת בינה דאו"ח שייך לע"ס דבריאה, ולא לע"ס דעולם אצילות, ששם מלביש קומת חכמה דאו"ח, כנ"ל באו"פ פ"ג אות א' ד"ה ושם".

שאלה: אמרת קודם שהאור חוזר למקומו. מה זה אומר "חוזר למקומו"?

אור חוזר מגיע מאור ישר שמגיע למלכות, ועושה איתה הכאה, ונכנס לזיווג, ומלכות מחזירה בזה את מה שמגיע אליה כביכול מבעל הבית, כמו בדוגמת האורח ובעל הבית, בחזרה לאותה דרגה באותה עוצמה כמו שהיא מרגישה שמגיע אליה אור ישר. ואז אור חוזר מלביש את האור ישר לאותו מקום שממנו היא מרגישה את המקור של האור ישר שמגיע אליה.

תלמיד: יש דרגות לאור חוזר, עוצמות מסוימות?

העוצמה של האור חוזר תלויה בעוצמת המסך ועוצמת המסך תלויה בעוצמת הרצון, ואז כשהאור ישר מגיע למסך, מצד אחד המסך כביכול מושך אותו, מלכות שעומדת אחריו מושכת את האור ישר, והקשיות שיש במסך דוחפת את האור ישר חזרה ועושה אותו לאור חוזר. ובמידה שמלכות יכולה לייצב לנו כך את האור החוזר, האור חוזר מגיע למקורו, למקום שממנו הוא התחיל להגיע, ומתלבש על המקור. ואז מתוך זה יש קשר בין האור חוזר והמקור של האור הישר.

תלמיד: האם אור חוזר הוא בהרגשה?

ודאי שבהרגשה.

תלמיד: כלומר, אם אתה לא מרגיש את זה, זה לא אור חוזר.

אתה צריך להרגיש. אם אתה מוכן אז אתה מרגיש את בעל הבית, את האור שמגיע לך מבעל הבית, ומה שאתה צריך לעשות, לעשות צמצום ואור חוזר. הכול תלוי בהרגשה. תפתח את הלב שלך ותתחיל לעבוד.

שאלה: פתאום אני לא מצליח להבין מה זה עולם בכלל? איפה נמצא עולם האצילות?

עולם האצילות זה עולם האצילות. הוא נמצא במי שמשיג, הוא לא קיים מחוץ לאדם.

תלמיד: אם יש מסך שנמצא במלכות דאצילות, ולמעלה מהמסך הזה יש אור חוזר ואור ישר שזה שורשי כלים, איפה הכלים עצמם של אצילות?

לעולם האצילות יש חמישה כלים - כתר, חכמה, בינה, זעיר אנפין ומלכות. מגיע אור מלמעלה, מעולם אדם קדמון, הוא נכנס לעולם האצילות ועובר את כל הספירות של עולם האצילות עד המלכות שלו. מלכות של עולם האצילות עושה צמצום וזיווג דהכאה על האור העליון, מעלה אותו בחזרה עד הכתר של עולם האצילות וכך היא מלבישה על אור ישר.

תלמיד: אז הכלים של עולם האצילות הם עשר ספירות של אור ישר ואור חוזר?

כן, אין יותר. תמיד בכל מקום יש רק אור ישר ואור חוזר. יש מזה הרבה תוצאות, אבל בעצם זה הכול.

תלמיד: ומה יוצא אחרי זה בעולם הבריאה?

עולם האצילות שמזדכך, מסדר את הכול. האור עובר הלאה מעולם האצילות, או שעולם האצילות בעצמו עושה זיווג דהכאה ובזה הוא בונה את עולם הבריאה. הוא לא יכול כבר לקבל על מנת להשפיע בדרגה שלו. הוא עשה את עצמו, מיצה את עצמו, ועכשיו למטה מעצמו הוא בונה את עולם הבריאה, וודאי שבתנאים יותר גרועים ממה שיש לו. הוא עושה זיווג דהכאה על עביות דבחינה ג' של עצמו, אחר כך בבחינה ב', ובונה את עולם הבריאה בבחינה ב' דעביות הכללית.

תלמיד: אם שורשי הכלים זה אור חוזר ואור ישר, אז מה הם הכלים עצמם? אני לא מצליח להבין את זה.

כלים זה רצון לקבל שיכול לקבל בעל מנת להשפיע. זה נקרא "כלים".

תלמיד: זו המלכות שמאחורי המסך?

תמיד רצון לקבל שיכול לקבל בעל מנת להשפיע נקרא "כלי". אם זה לא בעל מנת להשפיע אז זה לא כלי, הוא לא יכול לקבל שום דבר מבעל הבית.

שאלה: יוצא שכל ההבדל בין הספירות של אור ישר ואור חוזר הוא רק בעוצמה שבאור ישר, כמו שהוא כותב שזאת ספירה אחת, כמו חכמה, ובאור חוזר זה מאה.

כשאור ישר מגיע למלכות ומלכות מתחילה להגיב על האור ישר, אז היא מגיבה על כל האורות שמגיעים אליה. יוצא שיש לך עשר ספירות דאור ישר ועשר ספירות דאור חוזר, והן מתלבשות זו על זו, אז אנחנו קוראים לזה "מאה ספירות".

האמת שזה הרבה יותר ויש שם המון הבחנות, אבל אנחנו מדברים רק על העיקריות. יש מאה ספירות, סך הכול עשר ספירות דאור ישר ועשר ספירות דאור חוזר. כך בצורה סכמתית, יותר קל לנו להגיד.

תלמיד: לפי מה שכתוב כאן זה פי מאה, אז אפשר להגיד פי תר"ך, פי אין סוף?

על מה כתוב פי מאה?

תלמיד: כשמדברים על עשר ספירות של חכמה דאור חוזר.

אבל לא שזה יותר. זה יותר בכמות, אבל לא באיכות. כל פעם מדרגה יותר תחתונה היא באיכות פחותה ממדרגה יותר עליונה.

תלמיד: יש עולם שכלול מפרצופים, והפרצוף כלול מספירות. ובנוסף אנחנו מדברים שבכל ספירה יש עוד עשר ספירות וכך עד אין סוף.

כן.

תלמיד: נגיד שבחכמה דאור חוזר יש התכללות, אז ההתכללות הספירות זו בזו אומרת שבכל אחת יש אין סוף ספירות כי כולן מתכללות?

בסך הכול אנחנו מקבלים צורת כדור, צורה עגולה, שכולנו נכללים זה בזה וזה בזה עד אין סוף. זה המעבר מצורה לינארית, נגיד קוביות או משהו, לצורה כדורית, לאינטגרל.

שאלה: אמרת שכאשר לעולם האצילות מגיע אור ישר, זה אומר שהוא עובר בכל הספירות ומגיע עד המלכות. מלכות עושה צמצום ומחזירה אור חוזר עד לכתר. קראנו בהתחלה, שכדי שהאור ייכנס לתוך החכמה של עולם האצילות, עליו קודם כל לעלות למעלה מהאצילות, לחכמה שמעל לאצילות.

לכתר של עולם האצילות שהוא למעלה חכמה. אבל הכתר בעצם גנוז בתוך החכמה כי כל עולם האצילות מתחיל מחכמה. כתר נמצא בתוך חכמה. עוד נראה את זה.

שאלה: איך ייתכן שאור חוזר של העליון מותאם לעביות של התחתון? כי העביות הזאת עוד לא התגלתה, היא עוד לא יצאה.

זה לא חשוב. בעליון יש הכול, וכשהתחתון מגיב אז הוא רק קובע את הקומה של עצמו, והעליון מתגלה לפי הקומה שהתחתון מייצב עכשיו.

תלמיד: מה שאנחנו קוראים זה המאמץ של הנברא כדי להגיע להשתוות הצורה עם הבורא, זו לא הבריאה של העולמות מלמעלה למטה.

זו בריאת העולמות מלמעלה למטה, ותגובה ממטה למעלה.

קריין: אות ב' אור פנימי. מבאר "ועל ידה מאיר בכתר וחכמה דאצילות".

"ב') כלומר, שמאיר בע"ס דאצילות בקומת חכמה, ולהיות, כתר גנוז כאן תוך חכמה, כנ"ל בדיבור הסמוך, ע"כ, כולל כתר וחכמה כאחד בשיעור הקומה."

קריין: אות ב' דברי האר"י.

אות ב'

הבינה מעבירה דרך חלון את האור דקומת חכמה, לז"א ומלכות.

בלי התלבשות שניה באו"ח דמסך דבחינה ב'.

"ואמנם, ג כשרצה להאיר מבינה דאצילות ואילך עד סוף כל האצילות, הנה ד ודאי, שהוצרך להתלבש גם בבינה דאצילות, כי ה אין ז"א ונוקבא מקבלים אור רק על ידי הבינה, אך הענין הוא, ו שלא הועילה הבינה רק למעבר לבד אל אור הא"ס המלובש תוך החכמה העליונה הנ"ל ועבר דרך בינה לאצילות, ז ולא נעשית הבינה, מסך ולבוש ב' כדי להאיר לז"א, רק בא האור עצמו ח דרך חלון, כנ"ל, בלתי שום מסך. ונמצא, כי אע"פ שנמשך דרך הבינה, אין זה נקרא התלבשות, כיון שאין שם מסך כלל, וא"כ האור א"ס עצמו המתלבש בחכמה לבד, הוא שמקבל זו"ן דאצילות."

אות ג'

להאיר בעולם הבריאה, מתלבש אור העליון באו"ח דקומת בחי"ב שהיא בינה.

ונמצא שגם החכמה נעלמה. והכתר והחכמה נכללים בתוך הבינה.

"אמנם ט בבריאה, מתלבש הא"ס לבוש אחר בבינה דאצילות, וזאת י הבינה נעשית מסך סתום ומלבוש גמור, אשר על ידו מקבלים ע"ס דבריאה כולם, אפילו כתר וחכמה דבריאה."

קריין: אות ג' אור פנימי של אות ב' דברי האר"י מבאר "כשרצה להאיר מבינה דאצילות ואילך". אות ג' אור פנימי.

"ג) היינו מספירת בינה דאו"י, עד מלכות דאו"י."

קריין: אות ד' אור פנימי, מבאר "ודאי, שהוצרך להתלבש גם בבינה דאצילות".

"ד) שלא בדיוק נקט כאן התלבשות, כמו שמסיק הרב תיכף לאחר זה, ואומר: "אע"פ שנמשך דרך הבינה, אין זה נקרא התלבשות, כיון שאין שם מסך", עכ"ל. וכבר נתבאר זה באורך לעיל, בדיבור הסמוך, שמלת התלבשות, מורה שע"ס דאו"י מתלבשים באו"ח, העולה ע"י זווג דהכאה בהמסך, וז"ש הרב, כיון שאין כאן בבינה שום מסך, אין זה נק' התלבשות."

שאלה: האם "התלבשות" זה אור ישר שמתלבש על אור חוזר, או שיש גם אור חוזר שמתלבש על אור ישר?

כל אור שמתלבש בכלי שלו, לא חשוב איזה כלי, נקרא "התלבשות".

שאלה: מה המטרה של ההתלבשות, זה משהו שמקדם אותנו, משהו שאנחנו צריכים לעשות בעשירייה, משהו שקשור אלינו?

הרבה מאוד דברים. תברר שם מה זה נקרא התלבשות ותראה באיזו מידה זה שייך לך - ברוחניות ובגשמיות. כשאתה מתלבש, אתה מתלבש בחולצה שלך. כאן מדובר על התלבשות שהפנימי מתלבש בחיצון, לפי החיצון שיכול להתאים את עצמו לפנימי.

שאלה: אנחנו לומדים שהקשר שלנו זו מדרגה אחת מעלינו ואחת מתחתנו. מה זה נקרא שכתר וחכמה גנוזים בבינה?

מדובר על השתלשלות מלמעלה למטה. כל העליונים בעצם נמצאים בתחתון, לא חשוב איזה תחתון אתה בוחר עכשיו לראות, כל העליונים נמצאים בתוך התחתון והם פועלים בו. רק התחתון, אם הוא מגלה, אז הוא מגלה רק את העליון שנמצא מעליו אבל את כל יתר העליונים הוא לא מרגיש, כי הם נמצאים בדרגות יותר גבוהות ממנו, אליהם הוא לא יכול להשוות את עצמו.

תלמיד: מה זה נקרא "פועלים בו"?

הם פועלים בו כמו שכל הסבים והסבתות שלך מדורי דורות נמצאים בך. נמצאים. אתה לא מכיר, לא מבין אבל הם פועלים בך. ואתה לא מכיר אותם, אתה מכיר אולי את סבא וסבתא שלך כי הם עדיין היו בחיים.

שאלה: האם אתה יכול להסביר את המנגנון הזה של זיווג דהכאה?

זיווג דהכאה מוסבר בהרבה מקומות, גם ב"תלמוד עשר הספירות", אתה יכול לדפדף באותם דפים ולקרוא. בצורה פשוטה בעל הסולם מסביר לנו זיווג דהכאה כמו בדוגמת האורח ובעל הבית. בעל הבית רוצה לתת לאורח והאורח לא רוצה לקבל מטעם זה שרוצה לעשות בזה עבודת השפעה כלפי בעל הבית. האורח מסרב לקבל מבעל הבית בצורה ישירה, ורק אחרי שבעל הבית לוחץ עליו ומבקש ממנו, ממש מתחנן, האורח מסכים לקבל ואז הוא מתחיל לקבל לפי כמה שנראה לו שבזה הוא עושה טובה לבעל הבית.

מה שיש ביניהם נקרא "זיווג דהכאה". זאת בעצם הכאה, אבל הכאה בשם זיווג, כי בזה הם נמצאים בחיבור ביניהם. יש כאן כביכול שני דברים הפוכים, מצד אחד הכאה, דחייה, ריחוק ומצד אחר חיבור, חיבוק, זיווג. זה מה שקורה לנו מפני שיש ערך הפוך בין בעל הבית ואורח, וכדי שהם יתחברו יחד הם צריכים להשתוות.

תלמיד: וזה מה שמתחיל את התהליך?

זה נמצא בכל מקום בתהליך.

שאלה: מה יותר חשוב, לשאול שאלה בשיעור או לסגור את הפה ולמשוך את האור המחזיר למוטב, כי יש הרבה חברים שלא שואלים.

לעשות חשבון, עד כמה אני יכול להפריע לשיעור כדי לעזור לאחרים ולא לעצמי בשום צורה.

תלמיד: יש אנשים ששותקים במשך שנים והם תלמידים גדולים, למה הם לא שואלים?

הם לא שואלים בגלל שעדיין לא מצאו הצדקה להיכנס לשיעור להפריע לאחרים. נראה להם שהם יפריעו, לא כמוך שלא עושה חשבון לאף אחד, העיקר להופיע. הם חושבים, אם אני אהיה בטוח שאני אעזור בזה לאחרים אז אני ארים את היד.

תלמיד: איך אתה יכול להיות בטוח שאתה יכול לעזור לאחרים?

לכן הם בודקים הרבה פעמים ולא קופצים כמוך.

תלמיד: אבל בסוף הם לא שואלים.

לא שואלים אז לא שואלים, אבל לפחות הם לא מפריעים לאחרים כמוך.

שאלה: גם אני קיבלתי אומץ לשאול לקראת סוף השיעור לגבי העבודה במהלך היום. אנחנו עושים בהרבה מאמצים בחיבור, מה היית ממליץ לנו לעשות? יש מספר אופציות, לעשות סדנאות, לקרוא, לשמוע, לעשות פגישות קצרות או ארוכות. איך אתה מרגיש היום, איפה יותר להתחזק?

אני לא יודע, כל קבוצה נמצאת במצב קצת שונה מחברתה ולכן איך אפשר לתת לכולם אותה שאלה או דחיפה? רק חיבור ביניכם, אין לי יותר מה להגיד. רק חיבור. אבל בכל אחד ואחד, מכל שכן בכל קבוצה וקבוצה יש סגנון התקרבות, התקבצות משלה, וכשמתחברים יותר אז יש להם צורות שונות מעשיריות אחרות, עד שנתחיל להתחבר בינינו בצורות האלו כך שכל אחד ירגיש איפה הוא יכול להשלים את האחר. זו העבודה שנמצאת לפנינו, לפני כל האנושות, ואני מקווה שאנחנו נעשה משהו ונראה תוצאות כבר בדור שלנו והדור הבא ימשיך את זה.

שאלה: חסר עוד דיוק ברשותך. בדרך כלל לכל עשירייה יש צורה קבועה איך היא מקיימת פגישות במהלך היום. עד כמה זה יכול להיות אקטואלי שתורני החיבור יכניסו שינויים, נניח ישברו את הצורה הקיימת, יביאו איזשהו חידוש, כמובן עם כוונה לחבר עוד יותר את העשירייה.

אני לא יכול להגיד על זה שום דבר, אתם צריכים לדון על זה, אחר כך להתייעץ ודאי אם אתם ממש רוצים לשבור. אני לא יודע מה זה לשבור, תלוי באיזה מידה, אבל אם אתם ממש רוצים לשבור את העשירייה זה כבר דבר מאוד רציני והוא משפיע על כולם. אתם צריכים לדווח על זה למרכז לראשי שפות, לעוד אנשים.

תלמיד: לא הבנת נכון, התכוונתי לשבור את הפורמט של הפגישות, קצת לשנות אותן, לא לשבור את העשירייה חס וחלילה.

מה זאת אומרת פורמט, מפגש של עשירייה?

תלמיד: כן, נניח יש לנו כבר פורמט קבוע, אנחנו ממשיכים בזה מתוך הרגל. אז אולי התורנים יכולים להכניס דברים חדשים מתוך מה שהם מרגישים ולהביא איזה חידוש?

אני לא יודע, אני לא שייך לכל הדברים האלה, אני רק בטוח שזה חייב להיות בהסכמה כללית, בהידברות, בהבנה כללית. אתם צריכים לתאר לעצמכם שאתם נמצאים במבנה של אדם אחד ולכן אתם צריכים לברר את זה בדיונים ביניכם. אבל זה טוב שתעשו את זה ותראו עד כמה זה משפיע. אחר כך תודיעו לנו, ספרו לנו כדי שנדע על זה, כדי שגם אנחנו נתרשם מזה ולא נצטרך לעשות אולי אותם הדברים, וכך בצורה שכל אחד מערבב בזה את האחרים אנחנו נתקדם יותר מהר.

יותר מזה אין לי מה להגיד, אתם צריכים ללמוד מעצמכם. אתם מבינים שגם אם תגידו לילדים שלכם מה הם צריכים לעשות, בכל זאת הם בעצמם צריכים להיכנס לגן ילדים, לבית ספר, לאוניברסיטה, לעבודה, לכל מיני מקומות, ובזה הם ירכשו חכמת חיים. רק בצורה כזאת, אין מה לעשות.

שאלה: מה המשמעות של לבוש ומה ההבדל בין התלבשות לבין התכללות הספירות של אור ישר ואור חוזר?

ודאי שיש צורת ההתלבשות שונה בין ספירות דאור ישר ואור חוזר עד שמתלבשים זה על זה וזה על זה. אנחנו אולי נדבר על זה בחלק ד'.

שאלה: האם המסך הוא עוצמת ההשתוקקות שלי להשתוות הצורה?

נכון, מסך זו עוצמת ההשתוקקות שלי להשתוות הצורה.

שאלה: אם האור העליון מתלבש בתחתון, באור התחתון, האם זה אומר שכבר אין הסתרה בתחתון? התהליך הושלם, זה מה שקורה?

אור עליון מתלבש באור חוזר של התחתון, וודאי שבמידה הזאת אין הסתרה כלפי התחתון.

שאלה: ברשותך עניין ארגוני, בדרך כלל כל העשיריות עושות סיכום שיעור אחרי השיעור. האם תוכל לתת המלצות איך נכון לעשות סיכום שיעור, מה צריך להביא בחשבון בפעולה הזו?

אני לא יודע, אני לא יכול כאן להגיד לכם משהו, כי זה תלוי בקשר בין החברים בקבוצה. אתם צריכים לפנות לראשי שפות, אני אחראי רק על הלימוד. אבל זה חשוב, לכן תפנו ותבררו. והעיקר בכל זאת זה איך אתם מחוברים בינכם ומתוך החיבור שלכם איך אתם לומדים מאחרים. אבל קודם החיבור ביניכם.

(סוף השיעור)