שיעור בוקר 03.02.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

בעל הסולם. עמ' 16, מאמר "מהותה של חכמת הקבלה"
(המשך מכותרת: שמות מופשטים)

קריין: ספר כתבי בעל הסולם. עמ' 16, מאמר "מהותה של חכמת הקבלה", כותרת: "שמות מופשטים".

שמות מופשטים

"רבים סבורים, אשר כל המלות והשמות, הבאים בחכמת הקבלה, המה מין של שמות מופשטים. והוא מטעם, היותה עוסקת באלקיות ורוחניות, שהם למעלה מן המקום והזמן, אשר אפילו עין הדמיון אינו שולט שמה. ומשום זה יחליטו, שכל המדובר בענינים כאלה, ודאי אינם אלא שמות מופשטים. או עוד יותר, נשגבים ונעלים משמות מופשטים, בהיותם נשללים לגמרי מתחלתן, מיסודות המדומים.

אולם אינו אמת, אלא לגמרי להיפך: שאין הקבלה משמשת משמות וכינויים, זולת מבחינת הריאלית והממשיות שבהם. וזה הכלל הברזל אצל כל חכמי הקבלה: "כל מה שלא נשיג, לא נגדרהו בשם ומלה".

וכאן צריך שתדע, שמלת השגה, פירושה מדרגה הסופית שבהבנה. והוא נלקח מלשון "כי תשיג ידך". דהיינו, טרם שהדבר מתבהר לעינים בהחלט הגמור, כמו שהיה תפוש בידים, אין המקובלים מכנים אותו בשם "השגה", אלא בכינויים אחרים, כמו "הבנה", ו"השכלה", וכדומה."

שאלה: המקובלים משתמשים בהרבה מילים, חכמה, בינה, כל מיני מילים שאנחנו שומעים. מה זה אומר שרק אם הם השיגו אז הם מגדירים בשם ומילה?

לכל המילים שיש לנו בעולם הזה יש משמעות רוחנית, אם אנחנו מכירים את השורשים הרוחניים. יש כאן שולחן, אז כנראה שיש שולחן רוחני, והתוצאה ממנו היא השולחן שנמצא כאן. אז העניין הוא איך אנחנו מבינים את השורשים ואיך לקשור בין ענף ושורש. הענף הוא כאן, אתה רואה את השולחן, והשורש הוא רוחני.

תלמיד: ומה המשמעות של המילה? כי בעל הסולם נותן פה הרבה כוח למילה, הוא אומר "מה שלא נשיג, לא נגדירהו בשם ומילה".

כן.

תלמיד: מהן האותיות האלה שמתארות שולחן?

מילה היא כמו נוסחה.

תלמיד: שמתארת מה?

שמתארת אוסף של אותיות, שכל אות ואות היא סימן של כוח מסוים עליון, שסך הכול אוסף הכוחות האלה פועל עכשיו. לכן מילה היא פעולה.

תלמיד: מילה היא פעולה. כשאני אומר שולחן, מה אני מתאר?

אתה מתאר את הכוח שלו.

תלמיד: מהו הכוח של שולחן לדוגמה?

תמשיך, אני לא יודע. זה כוח שמוכן לפעולה.

תלמיד: יש במילה הזו משהו מפני שהיא בשפה העברית?

לא, רק אין קשר בין השורשים הרוחניים העליונים ובין התוצאות שבעולם הזה, הענפים, מלבד בעברית, ולכן עברית היא שפת הקודש.

תלמיד: כשהאדם מגיע להשגה, אז הוא מבין את השם שלו, את המילה שמתארת אותו.

כן.

תלמיד: מה זה אומר שהאדם משיג משהו? בעל הסולם כותב פה תיאור של זה, אבל מה זה אומר שהשגתי שולחן?

שהגעת לשורש הרוחני של השולחן.

תלמיד: מה זה אומר שהגעתי לשורש הרוחני של שולחן?

שאתה יכול להשתמש בכוח השורש, בתכונות שלו.

תלמיד: מה זה להשתמש?

אני לא יודע, אבל בעולם הרוחני יש אפשרויות, הזדמנויות אחרות. כמו שבעולם הזה אתה יודע מה לעשות עם השולחן, כך בעולם הרוחני אתה תדע מה לעשות עם השולחן הרוחני.

תלמיד: אז כל מילה היא כמו עצם רוחני שמשמש אותי לעשות איתו משהו, אני כרגע אולי לא מבין אפילו מה.

כן, בדרך כלל.

תלמיד: לכל דבר שיש במציאות היום יש לנו שם.

כן.

תלמיד: נניח מיקרופון, האם למיקרופון יש שורש רוחני? ומחר בבוקר ממציאים איזו מילה חדשה, האם יש לה פתאום שורש רוחני, איך זה עובד?

זה לא בדיוק כך, אלא יש מילים שיש להן שורש רוחני ויש מילים שאין להן שורש רוחני.

תלמיד: ואיך אני יודע, או שאולי זה לא חשוב?

זה עניין של השגה.

תלמיד: יש קשר בין שורש לענף?

ודאי.

תלמיד: איזה קשר?

שהענף יוצא מהשורש, הוא תוצאה מהשורש.

תלמיד: מה זה אומר שהוא תוצאה מהשורש?

שיש שורשים עליונים שנותנים תוצאות מהענפים, כמו עץ חיים.

תלמיד: שורשים עליונים הם תכונות הבורא?

לא, זה מה שקשור לתכונות הבורא.

תלמיד: מה מבדיל בין השורשים, עביות, התלבשות?

תכונות. בסך הכול יש תרי"ג תכונות.

תלמיד: מה מבדיל בין תכונה לתכונה? מה מבדיל בין שורש א' לשורש ב' בתרי"ג התכונות?

ההבדל ביניהם הוא שהם פועלים בכוחות שונים ובמצבים שונים.

תלמיד: איך זה מתגשם לענפים? נגיד יש שורש ראשון ויש שורש שני, אני לא יודע להגדיר מה ההבדל ביניהם, אבל נניח שזה כך, האם כתוצאה מזה יש ענף ראשון וענף שני?

ודאי.

תלמיד: אז יש 613 ענפים בעולם שלנו בלבד?

אני לא יודע אם בלבד, כי יש שורשים שבאים מהענפים וענפים מענפים וכן הלאה.

תלמיד: כביכול יש נתק בין העולם הרוחני לבין העולם הגשמי בתפיסה שלנו.

כן.

תלמיד: המקובל הוא זה שעושה את הקשר בין השורש לענף, כי חוץ ממנו אף אחד לא נמצא גם בעולם הרוחני וגם בעולם הגשמי.

כן.

תלמיד: מה זה אומר שהוא עושה את הקשר, הוא מרגיש משהו מתכונת הבורא ואז פתאום בעולם שלנו הוא מרגיש את זה בשולחן כמו שאמרת?

כן.

תלמיד: נגיד יש שולחן מעץ, מה הוא מרגיש עכשיו?

הוא מרגיש אותו כוח שפועל בשולחן, שמי שעשה את השולחן הכניס בו. הרצון של האדם שרוצה שהדבר הזה יתקיים נמצא בשולחן, לכן השולחן קיים.

תלמיד: הוא מרגיש מאחרי החפצים כוחות?

כן.

תלמיד: הכוחות קשורים לאדם שעשה אותם או קשורים לשורש?

כן, הם קשורים לאדם שעשה אותם וקשורים לשורש.

תלמיד: אז המקובל מסתובב בעולם ורואה כל מיני כוחות כל הזמן?

בדרך כלל כן, אבל יש כאלה דברים שאין להם קשר ישיר לשורשים, זה ברור.

תלמיד: אבל האנשים שעשו את החפצים, עשו אותם בצורה אגואיסטית, אז איזה כוחות יש שם?

זה לא חשוב, נראה להם שזה אגואיסטי, אבל הם בכל זאת עשו את הדברים מתוך כך שההשגחה העליונה פעלה בהם והם רצו לעשות.

תלמיד: אז העולם שלנו מסתדר לפי איזו בבואה?

לפי רצון העליון.

תלמיד: אבל זה שהוא משתנה או לפחות לעינינו נראה שהוא כל פעם משתנה, זה כתוצאה מאיזו התקדמות רוחנית שקרתה?

מהתקדמות רוחנית, שכל הזמן נעשו קשרים יותר ויותר מקושרים בין כל הענפים, וכך העולם מתקרב לתיקון, לעולם אחד, למערכת אחת.

שאלה: המקובלים, חכמינו ז"ל, מתוקף הקשר שהם הרגישו בין ענף לשורש קבעו כל מיני פעולות שהאדם צריך לעשות, כדי שבעזרת הפעולות האלה אולי הוא בכל זאת יתקשר בין הענף לשורש. למשל שבת, תפילין, כל מיני דברים כאלה. האם יש בזה משהו, אם אנחנו עושים כל מיני פעולות כאלה בגשמיות זה יכול לקשור איכשהו בין הענף לשורש?

כן.

תלמיד: למה אנחנו לא לומדים על זה?

קודם כל לא לומדים מפני שבשביל לדעת את זה צריך לעלות לשורשים שלהם ואלו שורשים מאוד גבוהים, ושנית, עוד לא הגענו לזה.

תלמיד: האם עוד נגיע לזה, אנחנו בדרך לשם?

כולם חייבים להגיע.

תלמיד: ואז נממש את הפעולות האלה גם בגשמיות, בחיצוניות?

כן, אם צריך.

שאלה: המקובל בעצם רואה את הכוחות מאחורי כל מיני חפצים, מאחורי כל מיני מרכיבים שיש בטבע, נניח הוא רואה את הכוחות מאחורי סלע, הוא רואה את המבנה של הסלע. האם המקובל שרואה את כל הכוחות האלה בכל חפץ וחפץ, ועולה מעל הכול ורואה איך כל המערכת עובדת, פועלת, גם יכול לעשות שינויים במערכת בהתאם לתיקונים שצריך לעשות או שהוא לא נוגע בזה, והוא רק רואה את הכוחות האלה?

הוא עושה תיקונים במקומות שאליהם הוא יכול להגיע עם הכוחות שלו, ואת המקומות שאליהם הוא לא יכול להגיע הוא משאיר.

תלמיד: זאת אומרת, המקובל יודע איפה הוא יכול לגעת, איפה הוא יכול לעשות את השינויים האלה לטובת המערכת, לכיוון החיובי במערכת?

כן.

שאלה: אני רוצה לשאול לגבי כל המצבים שהמקובל מקבל. אנחנו מדברים על לקבל על מנת להשפיע, האם הוא מקבל את זה כבר בכלים דהשפעה, מפני שהוא יודע להשתמש בהם?

במה שהוא מגלה, הוא מגלה.

תלמיד: בעל הסולם כותב פה על הבנה, "וכאן צריך שתדע, שמלת השגה, פירושה מדרגה הסופית שבהבנה. והוא נלקח מלשון "כי תשיג ידך".  האם ההבנה היא המדרגה הגבוהה ביותר של ההשגה?

לא, השגה היא המדרגה האחרונה של ההבנה.

שאלה: בעל הסולם משווה בהקדמה הזאת את מורכבות ההשגה הרוחנית עם מורכבות הבניה של הגוף החי. למה הוא משווה כך?

כי יש כנראה התאמה בין זה לזה. זה לא מוסבר לנו, אבל יש.

תלמיד: האם אפשר להשתמש בידע הזה?

לא, כי אין לנו ידע, רק מה שהמקובלים אמרו.

תלמיד: אנחנו כל הזמן למדים על גוף האדם, יותר ויותר מבינים כביכול מה קורה.

לא, אנחנו לא מבינים.

תלמיד: למה אנחנו לא מבינים?

אנחנו לא מבינים את האדם, איך הוא בנוי, איך השורשים העליונים שלו מפעילים את האיברים שלו, אנחנו לא מבינים את זה.

תלמיד: האם נוכל להגיע לזה, להבין את זה באמת?

אני חושב שפעם אולי כן נבין, אבל לצורך תיקון העולם אין בזה צורך.

שאלה: בעבודה שלנו אנחנו משתדלים להתנתק מהענף כדי להשיג את השורש, אנחנו לא כל כך עובדים עם הענפים. אנחנו כל הזמן מדברים על העבודה בחיבור של העשירייה ודרך זה להשיג את השורש. אנחנו כביכול דווקא מתנתקים מהענפים. השאלה, האם יש צורך בכלל לעבוד דרך הענף כדי להגיע לשורש? זו לא העבודה שאנחנו עוסקים בה, אז האם יש צורך להתעמק בענפים שאנחנו חיים בהם?

אם אנחנו משיגים את השורש, אז אנחנו כבר יודעים הכול על הענפים שלו ואיך לתקן אותו כדי שכל הענפים יהיו מתוקנים.

תלמיד: אז אם אנחנו מתעמקים בשורש, יש לנו צורך להתעמק בענפים כדי להגיע לתיקונים?

לא, אנחנו יכולים לתקן אז את כל השורשים שלו.

תלמיד: הענף הוא רק טריגר כדי לעלות?

כן.

תלמיד: לא צריכים יותר מזה לעסוק בו?

נניח שלא.

שאלה: כשאנחנו עובדים בינינו אנחנו באמת עובדים על החיבור. אילו כוחות אנחנו צריכים לחפש בחיבור הזה שמתאימים למה שנקרא "השגה"?

אני חושב שבחיבור בינינו אנחנו מגלים, מבררים את ההתכללות שיש בינינו, ומתוך זה יהיה לנו מובן יותר הטבע של כל יסוד ויסוד, של כל אחד. כך נראה לי.

תלמיד: כשמסתכלים על העשירייה, ההתכללות הזאת כל הזמן משתנה, היא משהו מאוד דינמי, כל רגע יש לה כביכול חיים אחרים.

כן, זאת השפעה הדדית זה על זה.

תלמיד: כן, זה משהו שכל הזמן חי. בעל הסולם מדבר פה על המדרגה הסופית של ההבנה, מה זה נקרא להגיע לסוף של משהו, איך אפשר בכלל להגיד על משהו שיש לו סוף?

אני עוד לא יודע מה לענות על זה.

תלמיד: אז נשאל כך, למה צריך לשאוף בקשר בינינו כדי שיביא להשגה?

ככול שנהיה קרובים יותר זה אל זה, כך נוכל להשיג את השורשים העליונים יותר שלנו, עד שנגיע לשורש עליון.

שאלה: הזכרת שאנחנו עוד לא בתוך המערכת הרוחנית, אבל אנחנו צריכים לנסות להיכנס לחיבור כדי להיכנס למערכת. מה זה החיבור הזה ואיך אנחנו עושים את זה?

אני לא יכול להסביר את זה עכשיו, אין לי מספיק זמן.

שאלה: אמרת לחבר קודם, אם הבנתי נכון, שאין צורך להשיג את השורש הרוחני לרפואה כי זה לא נחוץ לתיקון. איזה שורש רוחני אנחנו צריכים להשיג כדי להגיע לתיקון?

אנחנו צריכים להשיג את השורשים שבהם אנחנו מתחברים יחד.

שאלה: האם שורש רוחני במילה נמצא גם בסוד האותיות?

כן.

תלמידה: והאם האות שין, גם היא קשורה לקודש, לשורש הרוחני שלה?

כל אות ואות קשורה לקודש.

(סוף השיעור)