שיעור בוקר 07.06.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

כתבי "בעל הסולם", השלום בעולם – קטעים נבחרים

קריין: קטע מס' 15.

"צריך כל אחד להבין היטב, ולהסביר לסביבה שלו, אשר שלום החברה, שהיא שלום המדינה ושלום העולם - תלויים זה בזה לגמרי, כי כל עוד שחוקי החברה אינם משביעים רצון לכל יחיד ויחיד שבמדינה, ומשאירים מיעוט בלתי מרוצה, מהנהגת המדינה, הרי המיעוט הזה חותר תחת הנהגת המדינה ומבקש להפילה. ואם אין כוחו מספיק להילחם עם הנהגת המדינה פנים בפנים - הריהו צודה להפילה בדרך עקיפין, כגון לשסות המדינות זו בזו, להביאם לידי מלחמה, כי טבעי הדבר שבעת מלחמה יתוספו עליהם הרבה בלתי מרוצים, אשר אתם יש להם תקוה להשיג רוב מכריע להפיל הנהגת המדינה. ולהקים הנהגה חדשה נוחה להם, הרי ששלום הפרט הוא גורם ישיר לשלום המדינה. ולא עוד אלא אם ניקח בחשבון את אותו החלק הנמצאים תמיד במדינה אשר המלחמה היא אומנותם, וכל תקוות הצלחתם, כמו מלומדי המלחמה, והעוסקים בהספקת צרכי החימוש - שמבחינת האיכות החברתית הם מיעוט חשוב מאד, ואם עוד נצרף עליהם את המיעוט שאינם מרוצים, מהחוקים הקיימים הרי לפניך בכל שעה רוב בנין גדול המשתוקקים למלחמות ולשפיכות דמים. הרי ששלום העולם ושלום המדינה תלויים זה בזה. ואם כן נמצא בהכרח, שאפילו אותו החלק שבמדינה אשר מרוצה כעת מהחיים הקיימים שהם הזריזים והפקחים, עדיין לפניהם דאגה רבה לביטחון חייהם מחמת המתיחות מאותם החותרים תחתיהם. ואם היו מבינים את ערך השלום האמור, היו שמחים לקבל בהחלט סדרי החיים של דור האחרון, כי כל אשר לו יתן בעד נפשו."

בעל הסולם. "השלום בעולם"

אנחנו רואים שאנחנו מתקרבים לזה. באמריקה זה יותר מורגש, יכול להיות שגם ברוסיה, עוד מעט זה יהיה בכל מקום. כי בכל זאת כל עוד אנחנו לא מתקנים את האגו, כל עוד לא מחליטים שצריכים לתקן אותו, ההתפתחות שלנו גורמת לזה שיש הרבה אנשים שלא רוצים להסכים עם מה שיש, שלא מרוצים, וקמים בכל האפשרויות נגד הממשלה, נגד המשטר וכל זה. וחוץ מזה שיש הרבה מאוד שלא מרוצים יש כאלה שרוצים להרוויח מזה שיש חיכוכים בחברה כי יש להם נשק למכור ויש להם אפשרות להתקדם במשרות שלהם. אנשי מלחמה, בלי מלחמה לאן הם יתקדמו? מי צריך אותם? כשיש מלחמה אז יש כבר אפשרות לרכוש משהו. אפילו להפיל את השלטון גם כדאי לאנשי מלחמה, ולהגיע בעצמם לשלטון וכן הלאה.

לפי מה שקורה כאן אנחנו רואים שאם אנחנו לא מתקנים את החברה במידה שהיא צריכה להיות מתוקנת, אנחנו בזה מגדלים המון כוחות גם מימין וגם משמאל, מכל הכיוונים, שהם לא מרוצים ממה שקורה ומעוניינים להפיל את השלטון.

"צריך כל אחד להבין היטב, ולהסביר לסביבה שלו, אשר שלום החברה, שהיא שלום המדינה ושלום העולם - תלויים זה בזה לגמרי, כי כל עוד שחוקי החברה אינם משביעים רצון לכל יחיד ויחיד שבמדינה, ומשאירים מיעוט בלתי מרוצה, מהנהגת המדינה, הרי המיעוט הזה חותר תחת הנהגת המדינה ומבקש להפילה. ואם אין כוחו מספיק להילחם עם הנהגת המדינה פנים בפנים - הריהו צודה להפילה בדרך עקיפין, כגון לשסות המדינות זו בזו, להביאם לידי מלחמה, כי טבעי הדבר שבעת מלחמה יתוספו עליהם הרבה בלתי מרוצים, אשר אתם יש להם תקוה להשיג רוב מכריע להפיל הנהגת המדינה. ולהקים הנהגה חדשה נוחה להם, הרי ששלום הפרט הוא גורם ישיר לשלום המדינה. ולא עוד אלא אם ניקח בחשבון את אותו החלק הנמצאים תמיד במדינה אשר המלחמה היא אומנותם, וכל תקוות הצלחתם, כמו מלומדי המלחמה, והעוסקים בהספקת צרכי החימוש - שמבחינת האיכות החברתית הם מיעוט חשוב מאד, ואם עוד נצרף עליהם את המיעוט שאינם מרוצים, מהחוקים הקיימים הרי לפניך בכל שעה רוב בנין גדול המשתוקקים למלחמות ולשפיכות דמים. הרי ששלום העולם ושלום המדינה תלויים זה בזה. ואם כן נמצא בהכרח, שאפילו אותו החלק שבמדינה אשר מרוצה כעת מהחיים הקיימים שהם הזריזים והפקחים, עדיין לפניהם דאגה רבה לביטחון חייהם מחמת המתיחות מאותם החותרים תחתיהם. ואם היו מבינים את ערך השלום האמור, היו שמחים לקבל בהחלט סדרי החיים של דור האחרון, כי כל אשר לו יתן בעד נפשו."

בעל הסולם. "השלום בעולם"

זה קטע מאוד חשוב, שיכול להסביר הרבה על מה שמתרחש בימינו במדינות ובעולם כולו, ונוכל להתבסס על זה בהפצה שלנו.

שאלה: זה בדיוק המצב שקורה עכשיו באמריקה, בעל הסולם ממש מתאר אחד לאחד את הדברים. העניין הוא שאתה רואה שתמיד כשיש איזה קונפליקט יש מישהו עם כמה דולרים שחושב שהוא יכול להטות את הכף לטובתו. השאלה איך בכלל להביא לכזאת הסתכלות מערכתית בקרב כל האנשים? זה נשמע כל כך תלוש.

בדרך כלל בהפצה שלנו אנחנו לא הולכים נגד שום דבר, כי כל דבר שיש לפנינו אנחנו מקבלים את זה כמו מהשמיים. הבורא רוצה להציג לנו בעיה, בעיה חברתית, בעיה של הכלי דאדם הראשון, וכך הוא מציג לנו אותה הבעיה. אנחנו רוצים לראות מה יש לנו כאן. מבינים או לא מבינים, אבל מה אנחנו צריכים לעשות, איך אנחנו יכולים לתקן את זה? כאן השאלה, מה עושים? ולכן אם אני מבין בדיוק, או לא בדיוק, אני לא הולך להילחם בשום דבר ובאף אחד, אני רק הולך להסביר איך בעיני נראה המצב. ולכן כמה שיותר להיות בהסברה יותר רכה, להסביר כל דבר שיש לנו במצב.

באמריקה יש לנו היום באמת הכול, כל העולם, סוציאליסטים, קומוניסטים, בורגנים, קפיטליסטים, יש אנשים שגוועים מרעב ללא קורת גג, יש אנשים שיש להם הכול, מיליארדרים, יש הכול. לכן אנחנו יכולים [לראות], זו מדינה שבאמת מתפרקת מאוד, מתפרקת מאד, ועכשיו עם וירוס הקורונה ועם כל המהומות האלה, ועוד איזה מהומות שיהיו כתוצאה מהקורונה, ומהומות על המהומות. אני לא יודע למה טראמפ רוצה להישאר נשיא, יש לפנינו שם בעיה.

גם לרוסיה יש בעיה, רק שברוסיה הבעיה היא אחרת, בגלל המשטר היא תגיע לפיצוץ פתאום, כאילו שאין כלום ובום, כמו עם הפרסטרויקה, עם גורבצ'וב שהיה. זה הכול מתבשל ומתבשל מבפנים ומבחוץ לא נראה כמעט כלום, ואחר כך יש התפרצות. כי המשטר סוגר את זה עד כמה שהוא מסוגל להחזיק. באמריקה לא, ולכן באמריקה זה תהליך ממושך וברוסיה זה בצורה פתאומית.

שאלה: אז למי אנחנו כותבים, למי יש אוזן לשמוע את מה שאנחנו אומרים, איך בכלל אפשר לדבר עם אנשים על אהבה, על לכלול את כולם?

לא, אל תכתוב כך שהם יחשבו שאתה הזוי, שאתה רוּחְנִי ונמצא בעננים וכבר אין עם מי לדבר. אתה לא יכול, אתה צריך להראות להם שיש לך גם ידיעה בזה וגם שאתה מגלה להם את חוק הטבע, ולא שאתה רוצה כך ולא שאתה מזדהה עם זה, אלא לפי הטבע זה צריך להיות כך וכך. ואיך אנחנו מתקרבים לטבע כדי שאם לא נתקרב אז הטבע יכפה את זה עלינו ובצורות קשות כמו מלחמת עולם, כמו פיצוצים למיניהם, מגפות, קורונה וירוס ועוד כל מיני דברים, אז איך אנחנו נתקרב לתנאים שהטבע דורש מאיתנו להיות בהזדהות עימו.

זה מה שאנחנו צריכים לכתוב, ואז בהתאם לזה אין לך ברירה,´אתה צריך להראות להם שאתה כמוהם, ולא שאתה סוציאליסט ומושך אותם לכיוון שלך, או שאתה קפיטליסט ואתה אומר לכיוון הזה, או שאתה עבור צבעונים או טבעונים או כל מיני. לא, אין לך כלום, אלא "אני לומד את הטבע ולכן אני רוצה להראות לכם מה שיש לנו עכשיו שכולם יודעים ומה שהטבע רוצה ודורש מאיתנו. ועד כמה שאנחנו רוצים או לא רוצים אנחנו נצטרך, כמו שבעל הסולם אומר, שהטבע יכופף אותנו, אבל יותר טוב, כדאי לנו שאנחנו נעשה את זה בכוחות עצמנו" לכן הם לא יחשבו עליך שאתה "קוקו".

תלמיד: זה ברור. אבל אני חושב במונחי העולם הזה, שאני רוצה להעביר מסרים לאנשים, אז אני גם מסתכל קצת על הקהל ואני שואל את עצמי איך הקהל הזה יכול להתחבר למסרים. האם אתה רואה אותנו מפתחים מתוך החברים שלנו כל מיני אוטוריטות כאלה שהם יהיו כאילו הקולות ההגיוניים בתוך הטירוף, או סתם מפיצים את המסר באופן כללי לתוך הרשת?

גם וגם. אתה יכול להפיץ את המסר בשמחה, שאתה ככה לומד את זה מהטבע. לפעמים, אולי, אתה יכול להגיד מחכמת הקבלה, אתה צריך לראות האם כדאי ככה לומר, כי אז ילבישו עליך את השמלה הזאת וגמרנו, אתה כבר לא תוכל להוריד אותה, אז תחשוב. אבל לא איכפת לי שכל אחד מכם יהיה רב גדול או מדען גדול, וכו'.

תלמיד: האם אנחנו אמורים לראות לאט לאט רוח כזאת חדשה באנשים, או בסוף הם אמורים להתחיל לחפש איזו דרך חינוכית חדשה? כי כרגע אנחנו רואים שרוצים מעשים, האמריקאים שאני רואה מסביבי מחפשים פתרונות של מעשה אחד, מה אני עושה? אני בא מתנצל בפני האיש השני, או שאני נותן לו כסף, אני לא רואה עכשיו אנשים מחפשים איזה שינוי מערכתי.

הם מדברים על חיבור?

תלמיד: כן.

שבלי חיבור כל המדינה הולכת להתפרק.

תלמיד: אף אחד לא אומר את זה עדיין כך.

למה לא אומרים? אני שומע את זה, זה כנגד זה, וזה כנגד זה, כך וכך, הכול מחולק. חיבור זה ההצלה של המדינה, לא שאחד ישלוט ארבע שנים על השני. זה לא פיתרון. איך אנחנו מגיעים למצב שאנחנו משלימים זה את זה, לא עומדים על רגל אחת לפני זה, תסלחו לי.

אין דבר כזה, בשביל מה? שום דבר לא יעזור, שנאה נשארת שנאה, ריחוק נשאר ריחוק. אם תגיד ללבנים הם בשמחה יתפטרו מהאפרו אמריקאים, אם תגיד לאפרו אמריקאים, יגידו, אמריקה שלנו, שילכו כולם לכל הרוחות. שנאה אתה לא יכול לרפאות אלא על ידי אהבה "על כל הפשעים תכסה אהבה", את זה אתה חייב להסביר, וזה דבר שאין והוא חדש, ויש לך אפשרות להביא את הכוח הזה.

אז בואו ננסה לראות איך עושים את זה, לאט לאט, בואו תראו. אנחנו צריכים ללמוד אין לנו ברירה, כי יש לנו אירופאים, אפריקאים, לטינים ועוד כל מיני, זה בבל. איך אנחנו עושים את זה? תן להם דוגמה מבבל, תראה להם שעכשיו אנחנו באמריקה עם אותו בבל, ומה יש לנו מזה כדי לתקן? את אותו אברהם שמקובל גם על הלבנים וגם על השחורים וגם על הלטינים, הוא מקובל על כולם. זאת השיטה המקורית שלו "על כל הפשעים תכסה אהבה", "ואהבת לרעך כמוך" ויש כוח עליון שיעשה לנו את זה, בוא נפעיל אותו, אחרת הולכים לאיבוד.

תלמיד: אתה אומר ברור, להתלבש בהם, לא להיות הזוי, לא להיות תלוש. ממה שאני רואה כרגע באמריקה, בכל השיחות שמנסות לדבר על גישור, חיבור, פיוס, עולה תמיד הנושא של פיצויים, סוג של איזשהו תשלום. אנחנו היינו עבדים כל כך הרבה שנים, צריך איכשהו לפצות אותנו כי אנחנו סבלנו. איך אנחנו מתייחסים לנושא של הפיצוי, אפשר בכלל לפצות על חוסר צדק?

לא, אתה לא יכול. על כל פשעים תכסה אהבה, אהבה זה הפיצוי. שום דבר אחר לא יעזור, שום דבר. תראה כמה נותנים להם, לאפרו אמריקאים, כמה פריבילגיות, בכל מקום זכות קדימה, בבקשה, לֵסֵה-פָסֵה (laissez-passer)¹, תכנסו לאוניברסיטה, לכל מיני דברים, בבקשה, ומה זה עוזר? לא עוזר, אתה רואה איפה הם בכל זאת נשארים.

צריכה להיות אהבה, אין לך שום אפשרות אחרת. למה? אתה יכול להגיד, רגע, אחר כך הוא לא יהיה שחור ואני לא אהיה לבן, והוא אדום והוא צהוב? רק האהבה תשלוט על הכול, רק כוח אחד יכול לכסות את כולם.

תלמיד: לדעתי השאלה המתבקשת היא על כל הנושא של תפקיד היהודים בסיפור הזה. כי כרגע מה שאתה אומר בא ממקובלים. אני לא רואה שהיהודים משחקים בזה תפקיד. כרגע היהודים מבולבלים, משחקים גם במחנה הזה, וגם במחנה הזה.

עזוב את היהודים, עזוב את הדתיים, אין דבר כזה בכלל. אתה פונה לאברהם, לשיטת אברהם, זאת חכמת הקבלה, ואת זה אתה רוצה להביא להם, לבבל הנוכחית.

תלמיד: זאת אומרת אני קורא למי שרוצה איחוד, בעצם אותם אנחנו מחפשים ואיתם עובדים?

בדיוק כמו אברהם לפני שלושת אלפים וחמש מאות שנה. מה יש?

שאלה: עכשיו כל המערכות מגיעות לקריסה מוחלטת. מערכת הבריאות הראתה חוסר יכולת להתמודד, מערכת המדע, ההשכלה. הגענו למצב של חוסר הבנה לגבי המקום שבו אנחנו נמצאים ויש איזו תחושה שאנחנו צריכים לבנות את כל המערכת הזאת מחדש, בצורה חדשה. איזה עקרונות, מה לומר, איך להסביר, איך לעזור לבנות אותה בצורה חדשה, בצורה נכונה?

אמרת יפה מאוד, ומה אנחנו צריכים? כמו שאתה אומר, בצורה כזאת פשוטה, להסביר שבאמת הכול שבור. מה אפשר לעשות? החיבור הנכון בין כולם, הוא על ידי אהבה. מה זאת אומרת אהבה? שאנחנו נלמד איך להתחבר בינינו.

בלי זה, הכול הולך, הכול הולך לכל הכיוונים ושום דבר לא יישאר מכל הציוויליזציה שלנו. או עד שדרך מלחמת עולם שלישית אנחנו נחליט שאין ברירה. ואם לא נחליט, אז תהיה גם מלחמת עולם רביעית. בסך הכול יכולות להיות ארבע מלחמות עולם. אז אין לנו ברירה, אנחנו חייבים כבר להתחיל ומזמן, אנחנו כבר נמצאים בפיגור.

שאלה: אנחנו צריכים להסביר לאנשים שאהבה נבנית על בסיס ויתורים, שזה המנגנון המרכזי שמאפשר בסופו של דבר לפתח אהבה?

לא, אנחנו לא מסבירים שצריך ללכת לוויתור הדדי, כי הם יקבלו את הוויתור, במקום את האהבה. הם לא יעשו וויתור כדי לאהוב יותר, אלא יזרקו את האהבה, ויתחילו לקיים את הויתור. אתה ככה, ואני ככה, אתה ככה ואני ככה, ואז ייצא לכם, כמו שיש היום. אנחנו לא מסבירים שוויתור הוא האמצעי.

שאלה: בבבל כשאברהם קרא לכולם במצב המשבר, כמה עשרות אלפים הלכו אחריו. איך נגרום לזה שעכשיו, היום, במצב של העולם אנחנו נקרא לאנשים, ונביא את כל העולם לזה. איך זה שונה?

אני לא יודע, וגם לא אכפת לי, אני לא חכם כמוך. אני עושה את מה שכתוב, את מה שהמורה שלי, בעל הסולם אומר לי, זה מה שאני חייב לבצע. ואם יש לי קושיות על זה, אני שם אותן בצד, מה זה חשוב לי. אלה קושיות מהשכל שלי? אני זורק אותן יחד עם השכל שלי.

תלמיד: כרגע שאלת אם מדברים בכלל על חיבור באמריקה, אז מדברים על חיבור, אבל כל קבוצה מדברת על החיבור בתוך עצמה. היהודים יתחברו ביניהם, השחורים ביניהם. איך מחברים בין קבוצה לקבוצה?

על ידי הסברה מצדנו, רק על ידי הסברה. כי אתה לא בא כדי לארגן אותם, זה לא נקרא חיבור מה שהם עושים אלו או אלו, כל המחנות. זה נקרא התארגנות כדי שיהיה להם אגרוף יותר חזק לתת לצד השני. זה לא נקרא חיבור, זה נקרא התארגנות של כנופיות, של מחנות.

אנחנו מדברים על אהבה, אהבה יכולה להיות רק בין שתי צורות מנוגדות, רחוקות זו מזו, זה אחרת לגמרי.

שאלה: במאמר שקראנו כתוב ששלום החברה ושלום העולם תלויים זה בזה. לגבי הדוגמה שנתת לגבי החברה האמריקאית, והחברה הרוסית שעובדות בייצור נשק וכולי, או למשל הדוגמה של יפן. איך השלום ביפן תלוי הדדית, בשלום בעולם? מה הקשר?

אין קשר, אני עדיין לא יכול להסביר את זה כי אין לנו את ההרגשה של כל העולם, ושל כל מדינה ומדינה. אי אפשר להסביר את זה. השאלה הזאת עדיין לא מציאותית.

שאלה: איך קרה שהתנהגות רעה של שוטר אחד בארצות הברית הביאה לכזה צונאמי בעולם? ולעומת זה בהונג קונג האלפים יוצאים למחות, טוענים שהם באמת מעונים על ידי הממשלה, אני לא מבין למה העולם לא מגיב לזה? מה ההבדל? זה מטורף, העולם משתגע. אני לא מבין למה מה שקרה בהונג קונג, שאלף אנשים נהרגו במהומות, ולא קרה כלום. אבל בן אדם אחד באמריקה, אפרו אמריקאי אחד יוצר כזה צונאמי.

תראה, אם בהונג קונג היו תנאים כמו באמריקה, אני חושב שבהונג קונג היה יותר גרוע מאשר באמריקה. אבל הבעיה היא שהאנשים מבינים עם מי יש להם עסק, ולכן הם לא קופצים. וגם המשטר יודע עם מי יש לו עסק, ויודע איך להרגיע את הרוחות, הם פועלים ככה בצורה חשאית.

אבל באמריקה, שם זה משהו אחר, זה חופש, וכל אחד קופץ איך שבא לו. וחוץ מזה אל תשכח שעכשיו לפני הבחירות יש מלחמה בין ימין ושמאל, בין טראמפ וביידן. אלה שני מחנות גדולים מאוד, עשירים מאוד, וחזקים מאוד. כאן אתה לא יכול להגיד שאלה סתם מהומות, זה כבר עניין פוליטי שמחלק את המדינה לשניים. ולשניים כמעט שווים. מה ייצא מזה, לא ידוע, זו כבר הכנה לבחירות, ולכן אני לא מסתכל על זה כמו על הונג קונג.

מה יש בהונג קונג? שם אי אפשר למחות, אני לא יודע אם אפשר לעשות שם משהו כי בכל זאת סין ודאי שתכסה אותם. סין תעשה שם מה שהיא צריכה, ללא ספק. מה שהיה צריך להיות, זה לא למסור את זה בכלל לסין. אבל הם מסרו לסין, אז גמרנו, מאה שנה פחות, מאה שנה יותר, אין דבר כזה. זה כבר ברור ובטוח שזה שייך לסין. כולו, ולא תהיה מלחמה. אפילו בטאיוואן לא תהיה מלחמה. ככה זה, מה אפשר לעשות? אתה לא יכול לעשות שום דבר עם המפלצת הזאת, עד שאתה לא שובר אותה בצורה כלכלית. ועכשיו עם הקורונה, וכל המיתון שיש בעולם, כל הדברים האלה, יסדרו את הכול.

אבל העיקר, שוב, אם אנחנו נתחיל לעבוד על החיבור, זה מה שיאזן את העולם. אני לא מאחל לאף אחד שייפול, אני רוצה שכולם יעלו, עוד יותר ועוד יותר. וזה יכול לקרות רק על ידי התיקון וחיבור. תיקון וחיבור, ולא אחד על חשבון השני.

אז בואו נתקרב לזה. אתה רואים עד כמה שקטע אחד ממאמר "השלום בעולם" מעורר אותנו, כי אנחנו באמת שייכים לתקופה הזאת של המאמר, של השלום בעולם. בוא נתחבר יותר, נשמע ונשתדל להפיץ כמה שאפשר.שכל אחד יכתוב, ויפיץ בכל חור שהוא מסוגל, או לפחות שייקח משהו של מפרסמים אחרים ויפרסם את מה שהם מפרסמים

(סוף השיעור)