010_heb_o_rb_bs-tes-04_1

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/lessons/cu/b4i2YrsD?mediaType=video

בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך א'. חלק ד'. פרק ד, אות ו'

למטה ס'. מדוע לא חזר אור הכתר?

ס) והוא משום שהמסך לא נתעבה יותר בהתכללותו במלכות דראש, אלא עד בחי"ג, כי בחי"ד לא השאירה רשימה, כבדיבור הסמוך, שבחינה אחרונה נאבדת. והתפשטות היוצאת על מסך דבחי"ג, הוא רק עד קומת חכמה, וחסר אור הכתר. וז"א "שכולם חזרו למקומם, חוץ מן הכתר". ונמצא שאור החכמה מתלבש בכלי דכתר, ואור הבינה בכלי דחכמה, ואור הז"א בכלי דבינה, ואור המלכות בכלי דז"א, ונשארה המלכות בלי אור.

שם הוא אומר, בחלק ה', מטי ולא מטי, איזה אור יש במלכות שהוא אומר שמלכות נשארה בלי אור? אומר הרב שם שיש עניין של ה', שנתחלקה ביסוד חלק הו' של הה', ולעומת חלק הד' שבה', זה נראה אחר כך.

צריכים לדעת מה זה רשימו. כל בן אדם, עובד לפי הרשימות, שהיה להם אור. דוגמה, אתמול דיברת עם מישהו, והוא פגע בך. היום אתה יודע, לפי הרשימו שנשאר לך מאתמול, אם אתה רואה את האדם הזה, תיכף אתה מתרחק ממנו. נשאר רשימה.

אתמול אדם הזה ציער אותך. מכל מקום אתה רצית לסבול קצת סיגופים, אתה מדבר איתו גם כן היום. יש לפעמים, שאתה יודע, אתמול היה לך מצב רוח טוב, כן, דרך משל, יכולת לסבול, אף על פי שדיבר אליך דברים שציער אותך.

היום אתה עצבני. אם תדבר עם בן אדם הזה, לא יהיה בכוחך לעכב, תיתן לו על הראש, אז אתה לא מדבר איתו. אם כן, מה שאנו אומרים בחינה אחרונה נאבדת, שיכולת להתגבר אפילו דברים תחתונים, מכל מקום, מתגבר. היום אין לו כוח הזה. רק מה שלא כל כך רע, אתה יכול להתגבר. זה המשל.

הנמשל הוא כך, מקודם מטרם שאור מקיף החליש אותו, הוא היה יכול להתגבר על תאווה גדולה, על עביות דבחינה ד', תשוקה גדולה להתגבר, לא לקבל, רק בעל מנת להשפיע. הבחינה הזאת נאבדה לו פה. כבר לא יכול להתגבר. על איזה רשימות נשאר לו, שהוא כן יכול להתגבר? בחינה יותר גבוהה, לא כל כך עביות.

שהיה שם קומת כתר בפרצוף גלגלתא, וקיבל אותו בעל מנת להשפיע. אחר כך בא אור מקיף, הוא נותן לו להבין, שהדרך שאתה הולך בו לא בסדר. החליש את הכוח הזה של התגברות. וממילא הוא לא יכול להתגבר, ולקבל על מנת להשפיע. על מנת לקבל, הוא לא רוצה, אז האור נסתלק, ונשאר לו רשימות ממה שהיה לו מקודם.

עכשיו הוא חושב כאילו, עולה למעלה, המסך עם הרשימות למסך דראש. והוא אומר, תן לי כוח התגברות, כוח המסך. אבל כוח כמו מקודם כבר אני רואה שאני לא יכול להתגבר. תן לי כוח יותר קטן. זה נקרא בחינה אחרונה נאבדת.

לימדתי גם כך, שכל הבחינות, שיצאו זה למטה מזה, יאירו אחר כך כל הבחינות, כל המסכים יאירו. זה שאנו אומרים, שמקודם היה מאיר עשרים אחוז נגיד, ואחר כך לא יכול, רק תשע עשרה אחוז, בגמר התיקון הכול יאיר בפנימית, לא במקיפים.

למעלה.

ואז ע כלי של הכתר לא נעשה רק בחזרה, כי כשחזרה החכמה ונכנסה בו, בכלי של הכתר, אז פ הכה אור החכמה בהרשימו שהניח בו הכתר במקומו. צ והיו אלו הכאות כפולות, שלפי שרשימו של הכתר, להיותו בחינה עליונה מן החכמה, לכן הוא מכה בחכמה ומוציא ניצוצין, מן החכמה.

וגם החכמה בהיותה באה עתה מלמעלה, ונמצא עומדת על הרשימו והוא גבוה ממנו, לכן הכה עתה ברשימו והוציא ניצוצין אחרים. לכן נעשו עתה ב' כלים, ק אחד לרשימו של הכתר ואחד לחכמה שבא עתה. וכבר ר הארכנו בזה במקום אחר, איך שיש בכתר זכר ונוקבא, והמה אלו הב' שזכרנו פה, שהם הרשימו והחכמה.

מה כתוב כאן? מה הוא מסביר לנו, שהיה הכאות כפולות, ועוד נעשו כלים. מה בחינת כלים? נראה למטה, ע'.

ע) היינו כלי דנוקבא דכתר, מה זה כלי דנוקבא? שהיא אור החכמה המתלבש בכלי דכתר, החסרה כאן מטעם שנתבאר לעיל.

תסתכלו, דף רל"ד, אות ה'. הוא אומר:

ה) וכן עשו כל הספירות, ח חוץ מכתר, שהניח הרשימו לצורך החכמה ט אבל לא עשה בחינת כלי, לפי שבשלמה שאר הספירות, בעלותם למעלה על ידי י הכאה במה שלמעלה מהם כ והכאה של הרשימו, ל נעשית הכלים, אז כתר, שנזדכך לספירת הכתר אינה מבחינה שיעלה, שיכה אותה, שימעט אותה. לכן לא נעשה ספירת, לא נעשה כלים בספירת הכתר.

אז בא הוא מסביר לנו מה אם נעשה כלי לספירת הכתר? שהיה כאן הכאות כפולות. אז הוא מסביר ע'. מה כתוב ע'?

ואז ע כלי של הכתר לא נעשה רק בחזרה.

אז הוא מפרש, איזה כלי דכתר. אנחנו למדנו, רשימות כן נשארו. מה זה רשימות? מאור הכתר. לכן כשבא אחר כך בפרצוף ע"ב אור הכתר, דהיינו ד' דהתלבשות, שנקרא זכר, יש לו רשימו. זה נקרא כאילו יש לו כלי. אבל בא אור החכמה בכלי דכתר, אין שם עביות בכלי דכתר.

אז הוא אומר, אור החכמה שבא עכשיו, הוא ממעט אותו, את הרשימו דכתר שנשאר שם, על ידי זה נעשה כלי לאור הכ... לכלי דנקבה. היינו, כלי דנוקבא דכתר. מה נוקבא דכתר? הכאה על עביות דבחינה ג', שהיא אור החכמה, המתלבש בכלי דכתר, זה אני צריך עכשיו שבכלי דכתר, שבא עכשיו אור החכמה, יש שם הכנה לקבל את אור החכמה וזה נקרא כלי דנקבה.

הוא שואל, בשביל מה צריכים רשימו, בשביל מה ניצוצין בכלים? וכאן משמע רשימות הוא להמשיך האור, כלים הוא להתלבשות האור.

הייתי מפרש. באות פ', תסתכלו למעלה.

כי כשחזרה החכמה ונכנסה בו, בכלי דכתר, אז פ הכה אור החכמה בהרשימו שהניח בו הכתר במקומו.

אז הוא אומר, מה הפירוש הכה אור החכמה? היינו, דקומת חכמה שבא להתלבש בכלי דכתר, בדומה לצבע אור חוזר היורד כנ"ל. שהיא בסתירה לאור הרשימה, מכים זה בזה. הרשימה, מה נשאר? סוף כל סוף היה שם אור הכתר בכלי דכתר, ועכשיו בא אור החכמה. כמו שלמדנו ברשימות, רשימה בחינה ד', מלכות לא רוצה לקבל אור חוזר היורד מבחינה שבאה מבחינה ג', מכאן גם הוא לא רוצה לקבל אותו. מדוע? זה מדרגה נמוכה בשבילו.

רשימה, אנו אומרים שנשארת בכלי דכתר של פרצוף גלגלתא, רשימה שהיה שם מאיר שם אור הכתר. אבל זה רק רשימו דהתלבשות, לא לשכוח, לא רשימו דעביות. ומה שאנחנו למדנו מקודם, שנזדככה בחינה ד', שהטעמים של פרצוף גלגלתא, שבאו הנקודות, המכונה בדברי הרב, עלתה מלכות לחכמ... לזעיר אנפין, ויצא עליו קומת חכמה, ואור חוזר היורד רוצה למלאות הכלי המלכות, שהיה לו כתר, מלכות לא רוצה. אז שירדה ניצוצין מאור חוזר היורד, למי? למלכות, כבר יש התכללות המלכות. היינו, מלכות נכללה מבחינה ג'. זאת אומרת, אם אני אמשיך שם קומת חכמה, גם שהיה מקודם המשכה של קומת כתר, כבר אני יכול. מדוע? שיש עכשיו הכנה למדרגה שנייה.

גם כאן יש שאלה, מה שהוא שואל, שואל, שישאל. הרי אנו מדברים, שאור החכמה דקומת כתר נפל לכתר בקומת כתר. כאן אנו מדברים מע"ב. זה לא חכמה של קומת כתר, בדיוק להפך אני אומר. זה כתר של קומת חכמה. זה כמו אמצעי, צריכים לומר. מה אמצעי? מחכמה דקומת כתר יצא אחר כך קומת חכמה לגמרי. וזה כמו אמצעי בין כתר לחכמה, היינו חכמה דכתר.

יש כלל, לא מדברים מפרטים, מדברים מכלל. כלל כזה יש. לא מפרטים. שרוצים להיכנס בפרטים ומפרטים אותם, אבל זה מתבלבל. רק מאיך לומדים? פרצוף ע"ב, כמו כן כל הפרצופים, נכללו מכלים חדשים מכלים ישנים.

לא מע"ב הפנימי, לא ע"ב החיצון, לא ס"ג הפנימי, לא ס"ג החיצון. שנכנס בפרטים מפרט אותם. רק מה, לומדים הכול על ע"ב. על הכל הס"ג, בלי פרטים. איך? פרצוף ע"ב, שבא, בא תוך כלים מוכנים, שנשארו לו מפרצוף גלגלתא. שאני אומר, אור החכמה בכלי דכתר, אז צריכים לומר, באיזה כלי דכתר? אני שואל.

עכשיו בא כלים חדשים, זה אור הכתר, זה האור שלא צריך יותר. בזמן שאני מדבר שהוא צריך למלאות אותו, מה היה לו ואיזה מילוי מקבל? אבל כל תחתון שיוצא, זה דרגתו שהוא לא צריך יותר. זה דרגתו, למלאות? מה היה? מילא אותו לגמרי? לא. לא. מדוע? היה לו קומת כתר ועכשיו בא אור החכמה. מדוע קיבל אותו? אבל יש לו רשימות. בשביל זה יש הכאה.

מה זה הכאה? כמו יכולים לומר במשל גשמי, אדם מתלבט בדעתו מה לעשות, או כך או ככה. אם לקחת את הרשימו, מדוע, יש לו קומת כתר, חשוב מאוד, ועכשיו בא רק אור החכמה. כדאי יותר לקבל אור על להישאר ברשימו? אולי לא. סוף כל סוף זה רשימו, ועכשיו בא אור מחדש, אור יותר קטן. אבל זה אור ממש שבא, לא רשימו.

מה לומדים? האור מתגבר. היינו יכול לומר, אדם כאילו בוחר לעצמו יותר את האור החכמה משום שבא עכשיו אור, לא רשימו. אם אני מדבר בדרך משל. אי לזאת, שאנו אומרים רשימו, באיזה כלים נשאר רשימות? בכלים חדשים אין רשימות, עוד לא היו. רק מה, כל הלימוד שאנו לומדים, על כלי שיש בכל מדרגה כלים ישנים.

רק הוא שואל שם, מדוע בעולם אצילות, אומרים, הכלים ישנים נקרא ב"ן? מדוע? שנסתלק מהם האור, לכן נקרא נקבה. והמ"ה אז, היינו האור שבא מחדש, עם הזיווג דהכאה שהוא עושה, נקרא זכר, מ"ה. והוא ממלא את הכלים הישנים, נקרא ב"ן.

אז הוא שואל, מדוע אנו לא אומרים שע"ב ממלא כלים ישנים, שכלים ישנים, גלגלתא יהיה ב"ן, נקבה, והוא יהיה זכר? אז שהוא אומר דבר אחר לגמרי. מדוע? הוא אומר, לפי מה שלמדנו, לפי התשובה שמובא בחלק ג', שבראשית, נמצא, מי קיבל האור מקודם, הכלים החדשים או הכלים הישנים? כלים ישנים, שאותו אנו מכנים ע"ב הפנימי.

ואחר כך מקבל, מי? החדש. איך אני יכול לומר שהוא זכר או נקבה? מה שאין כן, בעולם אצילות, הכלים הישנים נפגמו או נתבטלו או נשברו. מכלי צריך להמשיך כלים חדשים מקודם ואחר כך הוא נותן מכלים ישנים, יהיה מ"ה וב"ן.

כתוב למעלה, צ'. כתוב כך, למטה בשורה כי כשחזרה החכמה.

כי כשחזרה החכמה ונכנסה בו, אז פ הכה אור החכמה בהרשימו שהניח בו הכתר במקומו. רשימו דהתלבשות. צ והיו אלו הכאות כפולות, שלפי שרשימו של הכתר, להיותו בחינה עליונה מן החכמה, לכן הוא מכה בחכמה ומוציא ניצוצין,

וגם החכמה, בהיותה באה עתה מלמעלה, ונמצא עומדת על הרשימו והוא יותר חשובה וגבוהה ממנו, לכן הוא הכה עתה ברשימו והוציא אור, ניצוצין אחרים. לכן נעשו עתה ב' כלים, ק אחד לרשימו של הכתר ואחד לחכמה שבא עתה.

מה כתוב כאן? נראה צ'. אור פנימי.

צ) כי הרשימה הנשארת מהתפ"א, מפרצוף גלגלתא, מתוך שהיא עליונה מן החכמה, כי קומתה עד הכתר, ע"כ היא נמצאת בסתירה לאור החכמה הבא עתה, שקומתה רק עד החכמה. וכן יש מעלה לאור החכמה, בהיותו בא עתה מלמעלה למטה, כדי להתלבש בהכלים, משא"כ הרשימה, שטבוע בה החפץ להסתלק מבחינת התלבשות, אע"פ שאינה עולה ממש, (כנ"ל בדברי הרב).

אז הוא ביאר לנו, מה הפירוש הכאות כפולות. כל אחד שיש למעלה, הוא ממעט את הבחינה, הוא מבטל את הבחינה השנייה, נקרא מכה, מבטל אותה. אז נעשה עתה ב' כלים, אחד לרשימו של הכתר, ואחד לחכמה שבא עתה.

ק) פירוש, שאור העב, שנפל מהרשימה מחמת הכאתו של אור החכמה בו, נעשה לכלי לאור הרשימה, שהוא בחינת הזכר של הכלי דכתר.

מה כתוב? שאור העב, שנפל מהרשימה מחמת הכאתו של אור החכמה בו, אז איפה נעשה חיסרון? ברשימו, חיסרון נעשה לכלי לאור הרשימה, שהוא בחינת הזכר של הכלי דכתר.

ומהניצוצין שנפלו מאור החכמה מחמת הכאתו של אור הרשימה בו, נעשה הכלי לאור החכמה שבכלי דכתר, שהוא בחינת הנקבה של הכלי דכתר. ואע"פ שיש כבר כלי לזכר דכלי דכתר כנ"ל. מ"מ ע"י הכאתו דאור החכמה, הוא נגמר ונתחדש בזה.

מה הוא שואל? אנחנו למדנו, הרשימו של כלי דכתר, על אור הכתר כן נשארה, כבר יש כלי לזכר. ובשביל מה אנו צריכים מיעוט, שאור החכמה תכה בכלי, שתכה ברשימו והרשימו יהיה עכשיו פחת, שעל ידי הפחת הזה היא נעשה כלי לאור הזכר?

זה שמתרץ כאן, ועל מנת, ואע"פ שיש כבר כלי לזכר דכלי דכתר כנ"ל. מ"מ ע"י הכאתו דאור החכמה, שהוא מועמד לרשימה דכתר, הוא נגמר ונתחדש על ידי החיסרון, נקראת חיסרון, בכלי דכתר לאור הזכר, לאור הכתר.

וכבר ר הארכנו בזה במקום אחר, איך שיש בכתר זכר ונוקבא, מה כוונתו, זכר נקבה בכלי דכתר? והמה אלו הב' שזכרנו פה, שהם הרשימו דכלי דכתר, נקרא זכר של רשימו דהתלבשות, ואור חכמה שבא עכשיו, שהוא בחינת עביות.

ר) הוא בע"ח שער מטי ולא מטי. שם מפרש עניין זה. אז צריכים עכשיו להתחיל אות ז'. כאן כתוב שהיה הכאות כפולות, בין אור החכמה לרשימו, ורשימו לאור החכמה. שם, בהזדככה קומת הטעמים, המכונה עלתה מלכות לזעיר אנפין, ויצאה קומת חכמה, וקומת חכמה רצה להאיר בכלי דמלכות, הכלי דמלכות לא רוצה לקבל אותה. אז אומרים, מה? שיש הכאות כפולות. הם לא אומרים שיש הכאות כפולות. רק מה, שהוא לא רוצה לקבל את האור החכמה, אז מי מתגבר? חכמה, היות למלכות. כאן הוא אומר, שיש הכאות כפולות.

תסתכלו באות צ', כתוב כך:

צ) כי הרשימה הנשארת מהתפ"א, מתוך שהיא עליונה מן החכמה, כי קומתה עד הכתר, ע"כ היא נמצא[ת] בסתירה לאור החכמה הבא עתה, שקומתה רק עד החכמה, לכן היא מכה באור החכמה. כן?

וכן יש מעלה לאור החכמה בהיותו בא עתה מלמעלה למטה, כדי להתלבש בהכלים, משא"כ הרשימה שטבוע בה החפץ להסתלק מבחינת התלבשות אע"פ שאינה עולה ממש, (כנ"ל בדברי הרב).

נראה לדבר עם זה מחר. צריכים עכשיו ללכת להתפלל.

אות ז'.

ז) והנה מכאן תוכל להבין, איך יש ג"כ בעולם העקודים, מציאות ביטול מלכים בצד מה, כמו בדמיון אותם המלכים שמלכו בארץ אדום, שמתו ונתבטלו, כנזכר בדרוש עולם הנקודים, שהרי ענין ש התעלמות של אורות העקודים ועלייתם במאצילם, הוא גם כן ביטול מלכים בכאן, דוק ותשכח.

תסתכלו בדף רע"ו.

תלמיד: חלות רגיל …?

רב"ש: תשובה י"ב.

תלמיד: רע"ו. תקרא ...

רב"ש: השאלה הוא ביטול, מה זה ביטול. אז הוא אומר,

יב) אחר שנסתלק האור מהכלי, וטרם שמקבל תיקונו, שיהיה ראוי שוב להלבשת האור, הנה נבחן אז, בחינת "ביטול" לכלי. בדומה [אל] לכלי שנתבטל מתשמישו.

פירוש הדבר, אחר שנסתלק האור, והמסך דרשימות עלו לראש, ונכללו בראש, ואם היה זה לכלים, לא היה ראוי לקבל שום דבר. זה נקרא ביטול, מצד מה? כמו ששם הייתה, שמתו ונתבטלו, כאן הוא מכנה ביטול.

אז הוא שואל, איזה ביטול היה כאן? האור נסתלק, הכלי ראוי לקבל אור? עד שעולה למעלה, מקבל מסך. נמצא בינתיים שהוא כלי מבחינת ביטול. שהרי ענין ש התעלמות של אורות העקודים ועלייתם במאצילם, הוא גם כן ביטול מלכים בכאן.

שורה למטה.

ש) כי אלו ואלו, ס"ג עקודים, ס"ג דעולם הנקודים, היו על ידי עליות האורות להמאציל, שפירושו, מה היה הסיבה? הזדככות המסך. ולפיכך גם הדרכים שוים זה לזה. כמ"ש זה באורך בספרי פנים מאירות ומסבירות על העץ חיים בעניני שבירת הכלים. הוא מפרש שם דבר, ההפרש ביניהם, שאומר שכאן היה קלקול ע"מ לתקן, ובנקודים היתה שבירה ומיתה ממש.

ח) אמנם ההפרש אשר ביניהם הוא זה, כי כאן בעקודים היה ת הקלקול על מנת לתקן וסותר על מנת לבנות, כי זה היה עיקר הכוונה לעלות כדי לעשות בחינות כלים. אבל בנקודים, היה ביטול ומיתה גמורה ממש. ואמנם, לפי שמן העקודים התחילו הכלים להתגלות קצת, לכן גם בכאן היה קצת ביטול.

מה הוא רוצה?

ת) כי ע"י ההזדככות שבמסך, היו הקומות מתמעטות והולכות, ומכל בחינה עליונה נפלו ניצוצין אל בחינה התחתונה הימנה, שהיא ההתחלה של שיתוף מדת הרחמים בדין, כי הניצוצין דבחינה עליונה נחשבים למדת הרחמים כלפי התחתונה. שאין לו כל כך רצון לקבל כמו שבעליונה. ונודע ששיתוף מדה"ר בדין הוא היסוד לקיום העולם.

וז"ש "שבעקודים היה קלקול ע"מ לתקן וסותר ע"מ לבנות" שזה דומה לשביה"כ שנפלו הניצוצין. ע"מ להחיותם במדה"ר. וכל ההפרש שיש ביניהם הוא, שכאן היה רק קלקול, ושם "היה ביטול ומיתה ממש". (כמ"ש באורך בביאורי פמ"א ופמ"ס).

אבל השבירה הסופית, מה שהוא אומר למעלה באות ח', ואמנם, לפי שמן העקודים התחילו הכלים להתגלות קצת, לכן גם בכאן היה קצת ביטול. זה תשובה לאיזה שאלה? איזה שאלה יש כאן שנותן תשובה על זה? הוא לא אומר.

שאנו לומדים בעולם הנקודים, שיצאו מלכות דחג"ת, ונשברו, נפלו לבי"ע, אחד. וכאן בעקודים אנו לומדים, שאור נסתלק ממדרגה, וכן נתבטלה לפי שעה, ואחר כך בא אור הע"ב למלאות את הכלים האלו שוב עם אור, ושם הכלים לא קיבלו שוב האור. לכן נקרא כאן ביטול, מצד מה? עד שקיבלו אור בחזרה, ושם לא קיבלו אור בחזרה. איזה דמיון זה לזה?

נו באמת, מדוע היה כך, מדוע שם נפלו וכאן נשארו הכלים על מקומם? מה הפירוש, על מקומם? נשארו בקדושה. שם מה היה? היות שלאחר שנתפשטו לבי"ע, אז מלכות שולטת עליהם, ורצו לקבל על מנת לקבל, אז המקום הזה בפרודא, נפלו לעולם הפירוד.

מה שכן בעקודים, שראו שאין להם מסך, לא רצו לקבל, הם החזירו את האור. נמצא, הכלים שהיה בקדושה, הכול על מנת לתקן, אבל לא כך לומדים. כאן שאלו, הוא אומר, מדוע הוא לא אמר הרב, עלו לקבל תשלומיהם? היות שהיה רק מדרגה קטנה, עד שנזדככה, בכדי שיעלו למעלה ולקבל העלאה.

הם קיבלו כל המקסימום. וכאן לא היה עניין של הזדככות המסך, שעלו למעלה לקבל מסך. רק מה, המסך נסתלק מטעם שרצו לקבל על מנת לקבל. בסוף של כל הכל תיקונים, אבל מה אנחנו רואים, שהכלי נתקלקלה, וכאן כת... לפי שעה, לתקן.

הוא אומר, שהיות שאין הכלי יכול להתגלות, אלא עד שאור תסתלק ממנה, כאילו, לכן הוא אומר, זה אחד מהטעמים שהאור התחיל להסתלק, זה היה היכר כלי. אז זה תיקון הכלי עוד הפעם. שם הכלי נשברה, נפלה.

אחד הוא, שעל מסך דד' נקרא דין. מסך כמו מדרגה יותר קטנה, פחות קבלה, נקרא יותר רחמים. שהאור, שיצא על בחינה ג', ירד לכלים, שהיה משתמשים מקודם מבחינה ד', נקרא כאילו שיתוף רחמים בדין. הכלי של דין קיבלו את אור הרחמים.

אחר כך, מדוע האור שיצא על בחינה ג', הוא מכנה אור חוזר היורד בשם ניצוצין? אז הוא אומר, איך זה בא? על ידי הכאה. מה זה הכאה? הרשימות שיש, הרשימו דבחינה ד', שיש שם הכלים, לא רוצים לקבל. ומדוע נקרא ניצוצין? שמאירים לפי שעה, כמו ניצוץ.

היות שאחר כך גם בחינה ג' נזדכך, מה נשאר?

תלמיד: רשימו.

רב"ש: רשימו של ג', אז יש לו כבר רשימו דד' ורשימו דג', מה הוא לוקח עכשיו? רשימו דד'. נמצא דג' לא מאיר עכשיו. מדוע הוא רק ניצוצין? כל זמן שהיה אור ממש, הוא קיבל אותו. ואחר כך לא, נמצא שמאיר רק לפי שעה, וזה נקרא זה ניצוצין, שמאיר לפי שעה.

אז צריכים להתחיל רל"ט, אות ה'. נתחיל,

רלט פרק ה'. כאן מבאר האורות הפנימיים והמקיפים דעקודים, נלמד. אות א'.

א) והנה מן הפה דאדם קדמון, יצאו א יוד ספירות פנימים ויוד מקיפים, ונמשכים מנגד ב הפנים עד נגד הטבור של זה האדם קדמון. וזה עיקר האור אבל גם כן מאיר דרך צדדים לכל סביבות זה האדם. אפילו צד אחור.

מה יש כאן לבאר, יותר ברור הכול? צריכים לדעת מה זה פנים ברוחניות, מה זה טבור ברוחניות, מה זה אחוריים ברוחניות, מה זה דרך צדדים, מה זה עיקר האור, מה זה לא עיקר.

נראה הוא, מה שהוא מפרש למטה. א'. מה כתוב למעלה?

יצאו א יוד ספירות פנימים ויוד מקיפים, אז הוא אומר באור פנימי:

א) ואין להקשות שהוא בסתירה למ"ש לקמן (פ"ו אות י"ח), אשר לא יצאו מפה דא"ק…