שיעור צהריים 09.12.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש", כרך ג', אסופת "דרגות הסולם",

מאמר 374. "ויגע בכף ירכו"

קריין: רב"ש ג', עמוד 1788, מאמר 375, "ויגע בכף ירכו".

ויגע בכף ירכו

וישלח תשמ"ג

"בזהר (בהסולם וישלח דף ל"ג אות קי"א), על פסוק "ויגע בכף ירכו", דהיינו בתומכי התורה, שנתחכם כנגדו. אמר, כיון שנשברו תומכי התורה, מיד לא תוכל התורה להתחזק עוד.

ובאות ק"ח בהסולם כתוב שם, ומשום שאין מי שיסמוך את התורה, שהוא זעיר אנפין כראוי, נעשו הסומכים דזעיר אנפין חלשים, דהיינו נצח והוד דזעיר אנפין המכונים סומכים, וגורמים שיתגבר אותו שאין לו שוקיים ורגלים לעמוד עליהם, שהוא הנחש הקדמוני.

הנה ידוע, שנצח והוד נקראים תרי סמכי קשוט [שני הסומכים של האמת]. כי צריכים לדעת שכל מה שאדם עושה מוכרח להיות מקודם סיבה, שתחייב אותו לעשות את המעשים, כי בלי סיבה האדם הוא במצב המנוחה. אלא אם יש לו סיבות, שתחייבו לעשות את המעשים, אז הוא משתדל לעשות מעשים, כפי צורך הסיבה.

שרו של עשו ראה שעם לומדי התורה הוא לא יכול להתוכח, כיון שיש להם הרצון והחינוך ללימוד התורה, אין הוא מסוגל להפריע להם מלימוד התורה. אבל בהסיבות הוא כן יכול להפריע להם, היינו הסיבה בשביל מה הוא לומד, דהיינו מה הוא רוצה תמורה עבור יגיעתו בתורה ועבודה, שהמה נקראים "תמכי דאורייתא" ["תומכי התורה"], שעל ידי הסיבות יש לו כח ללמוד תורה.

מה שאין כן אם אין לו סיבות, זה נקרא שאין לו תמכין. לכן היות שיש תרי סמכי קשוט שהתמכין שלו היינו הסיבות, שמחייבות אותו לעשות מעשים, לא יהיו לו סיבות של אמת, על דרך "בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין", אלא סיבות של שקר, בזה היה לשרו של עשו אחיזה.

וממילא שקר אין לו רגלים, שכוונתו שלקח הסיבה מנחש הקדמוני, שאין לו רגלים, כמו שכתוב בזהר הקדוש. וממילא אין התורה האמיתית יכולה להמשיך למטה, כיון שהתמכין הם תמכין של שקר, שפירושו שהסיבות המחייבות אותו הן סיבות של שקר.

ולפי זה יוצא, שעיקר העבודה של דרך אמת, שאדם משים לבו להשיג תמכין דאורייתא, היינו תמכין של אמת, שעל ידם יהיה לו יסוד לבנות על זה התורה ומצוות שלו. כי כאן עיקר אחיזה של הסטרא אחרא.

מה שאין כן על שאר דברים לא ניכר שיש לו אחיזה. כי זהו על דרך שאמר מלך סדום, "תן לי הנפש והרכוש קח לך". על דרך שאמרו, "תפילה בלי כוונה היא כגוף בלי נשמה".

כי הנפש והנשמה נקראות הכוונה של הדבר. לכן מלך סדום אמר, "תן לי הנפש", היינו הכוונה שיש להאדם, על מה שהוא עוסק בתורה ומצוות, זה יהיה בשבילו. "והרכוש", היינו התורה והמצוות שהאדם רוכש, "קח לך". אתה יכול לעשות לך רכוש כמה שאתה רוצה, אלא הכוונה תהיה בשבילי. לכן האדם צריך להתגבר בעיקר על זה."

זה המאמר.

תלמידה: מה הן שתי התמיכות האמיתיות של התורה?

שתי התמיכות, הסמכין, אלו אותן התכונות שאיתן אני מסוגל להתקדם לבורא, להתקרב אליו.

תלמידה: האם אני צריכה לקבוע בתוכי את שתי התכונות האלו והן התמיכה שלי, הסמכין?

הן יתגלו במהלך התהליך.

תלמידה: כשבעשירייה מתגלים רשימות, רצונות ודעות שמתחלקים בינינו. מי המשפיע, האם מי שיותר מתייסר? ואיך נכון לממש את כל הרשימות האלו שמתגלות בנו בעשירייה עוד לפני קבלת הנשמה?

העיקר שתראי איך להתקרב לבורא, ואז יצא לכן קו נכון.

תלמיד: איך אנחנו יכולים לחזק את אותם התומכים של זעיר אנפין שנחלשו?

בזה שנרצה להגדיל את כל כלי התורה, את כל כלי הקבלה, להתקדם על ידם.

תלמידה: מה זה נקרא "תומכי התורה"?

"תומכי התורה", אלו כל אותן הפעולות והתכונות שעל ידן אני מחזק את הדבקות שלי בבורא על ידי הדבקות בתומכים שלו, בפעולות שאני מבצע.

תלמידה: בחלק האחרון כתוב, "אתה יכול לעשות לך רכוש כמה שאתה רוצה, אלא הכוונה תהיה בשבילי". למה כל כך חשוב שהכוונה תהיה למען לבורא?

כי זה קובע את כל טיב הפעולה, זה העיקר. אדם יכול לעשות אלף פעולות, אבל בשביל מה הוא עושה, לשם מי הוא עושה, זה הקובע.

תלמידה: סיבות שקריות לא נותנות לתמיכה האמיתית להמשיך למטה. איך זה קשור לנחש הקדמוני? והאם אנחנו תמיד נתחיל עם סיבות שקריות?

בהדרגה אנחנו מתקרבים לסיבות האמיתיות של התורה. לפנינו יהיו עוד הרבה מקרים כאלה שבהם לא מיד נוכל לקבוע מאיפה באות אותן הסיבות ומהו האמצעי להופעתן.

תלמידה: מהי סיבה אמיתית? איך נגלה או נרגיש אותה?

הסיבה האמיתית היא האגו שלנו, היצר הרע שלנו, זה הכי פשוט.

תלמידה: איך להתייחס לאותן הדמויות שרב"ש מדבר עליהן הרבה, כמו סדום, "שלי שלי, שלך שלך"? מה זה אומר שהוא פתאום נצרך לנשמה? האם צריך בכלל לחשוב על זה בעשירייה?

אפשר לדבר על זה, למה לא.

תלמידה: כלומר לברר עד כמה הכוונות שלנו הן בכל זאת לא אגואיסטיות.

כן, עד כמה אנחנו לא נמצאים בקו הזה.

תלמיד: "שרו של עשו ראה שעם לומדי התורה הוא לא יכול להתוכח, כיון שיש להם הרצון והחינוך ללימוד התורה". האם הסמכין האלה הם גם בכוונה וגם בפעולה?

כן.

תלמידה: דיברת על תכונות שצריכות להביא אותנו לבורא. האם אפשר להגיד שתכונת התורה זו הכוונה שלנו?

כן.

תלמידה: ותכונת המצווה זו הפעולה עצמה. יוצא, שהכוונה היא פוטנציאל עבור הבורא, ופעולה, מצווה היא המימוש של הכוונה, של הפוטנציאל הזה.

בינתיים אפשר לחשוב כך, אבל אחר כך זה גם יכול להשתנות.

תלמידה: כוונה אמיתית שמלובשת בפעולה, האם התוצאה של הכוונה האמיתית מתממשת בפעולה?

זה יהיה סוף הפעולה, בכוונה שלו.

תלמידה: מה הדבר הכי חשוב שדרוש כדי לבנות את הנשמה?

רצון להשפיע.

תלמידה: רצון, אמונה, כוונה, פעולה, כל הדברים האלה יחד.

נכון.

תלמידה: הכי חשוב זו התפילה, כי אנחנו נמצאים בחיסרון כל היום.

כן. התפילה.

תלמידה: מלך סדום אומר, "שלך שלך, שלי שלי". בשביל מה הוא צריך כוונה אמיתית? למה הוא שואל על זה?

הוא רוצה לעשות את האדם דומה לעצמו.

תלמידה: אבל זה מלך סדום, הוא אמור לא לתת לאדם לרכוש כוונה נכונה, זה יותר נוח בשבילו.

השאלה נכונה, תשובה על זה לא נקבל עכשיו.

תלמידה: האם אפשר להגיד שהאדם מגלה בתוכו את מלך סדום בכל מדרגה, או שזה מצב שמצטבר והוא לא מתברר עד שלא נצבר איזה סכום?

כן, השני זה הנכון.

תלמידה: מה זה אומר שאין סמכין ללימוד התורה? איך אנחנו רוכשים את זה בעשירייה?

אנחנו מנסים להגדיר אותה השאלה שאנחנו מעלים לבורא ואנחנו מבררים מאיזה צד הבורא נותן לנו תשובה.

תלמיד: כתוב, שנצח והוד נקראים "תרי סמכי קשוט" ואחרי זה כתוב שזה הסיבות שבגללן האדם עוסק בזה, הכוונה. מה זה אותם הסמכין של נצח והוד, איזה כוונות? איזה כיוונים זה?

כל המערכת עומדת על שתי תמיכות, זה יכול להיות נצח והוד, זה יכול להיות אילו תכונות אחרות, אבל הכול בנוי דווקא בצורה כזאת. אנחנו צריכים להגדיר אותן התכונות בנו ולהבחן אותן בנו ולראות איך הן משתנות וכיוצא בזה. אז אנחנו נבין טוב יותר מה אנחנו צריכים לעשות איתן.

תלמיד: אז זה הקו ימין ושמאל זה היסודות של העבודה? אותם התמכין?

כן, נניח.

תלמידה: כשהכוונה שלנו היא למען הבורא, מה הבורא משיג מזה?

נחת רוח.

תלמידה: כשיש כוונה עבור העולם, יוצא שכל הפעולות בעשירייה, לא משנה איזה פעולות, יביאו לתוצאה טובה, נכון?

אנחנו עוד נלמד את זה, זה לא פשוט. העולם הוא מאוד רב גווני ואנחנו צריכים להבין איך לחבר אותו. נלמד בהדרגה.

תלמידה: האם הנשמה היא מהעולם הזה, ממלכות?

נשמה היא מעולם הזה. כן.

תלמידה: כוונה זה הנשמה?

לא. נשמה זה לא כוונה, נשמה זה הכלי.

תלמיד: "ואהבת לרעך כמוך", זה צריך להיות היסוד אצלנו בעבודה, זה מה שאנחנו צריכים לגלות?

כן.

תלמיד: האם אפשר לראות תמיכה וידיעה כשתי התמיכות בעבודה?

לא.

תלמיד: ולסמוך על האמונה, כאילו להישען עליה ויחד עם זה גם הידיעה היא כל הזמן נוכחת, גם בלעדיה אי אפשר להסתדר, צריך גם על זה לסמוך?

כן.

תלמיד: אז זה בנוגע לעולם הרוחני ובגשמיות, אפשר לראות את זה ככה בצורה כזאת?

כן אפשר.

תלמיד: ואחת התמיכות האלו, הדברים שאתה נסמך עליהם זה הקבוצה?

כן אפשר.

תלמידה : מה המקור בעצם לסיבה, הרצון שלנו או השכל?

הרצון.

תלמידה: כי פעם ראיתי במאמר של הרב"ש שבעצם האדם מחפש את השכר, בכל מקרה המקור זה הרצון?

כן.

תלמיד: איך אמת ושקר שזורים, איך עובדים עם אמת ושקר בעשירייה?

הם תמיד נמצאים זה כנגד זה. את זה אפשר להבין. יותר מזה צריכים לראות על מה מדובר בדיוק.

תלמידה: כתוב שלהשפיע על מנת להשפיע זה הכיוון העיקרי בזמן הבירור בין עשו ליעקב, האם אפשר לראות את זה כנקודה שאליה הסטרא אחרא נצמדת?

אפשר.

תלמידה: איך בעשירייה קונים תימוכין שיהיו רגלים חזקות ושלא ייחלשו הסומכין?

על ידי זה שכולם שמים את היסוד הזה בראש ורוצים להגיע דווקא לזה.

תלמידה: בהשפעה, בתפילה או בכוונה משותפת.

תלמידה: איך אנחנו בודקים ומקיימים את הכוונה?

זה לא מההתחלה. בהתחלה אנחנו רוצים לעבוד עם מה שיש לנו ואחר כך אנחנו רוצים למשוך אלינו יותר אור, כדי להגדיל את כוח הכוונה בעל מנת להשפיע וככה אנחנו גדלים.

תלמידה: שמעתי שענית לחברה שאנחנו צריכים להתקדם עם הכוונה להרחיב את הרצון לקבל שלנו, איך אנחנו יכולים להחזיק בכוונה הנכונה כאשר הרצון לקבל שלנו מתרחב ואיתו גם הגאווה שלנו גדלה?

אנחנו רוצים לפתוח את הרצון לקבל יותר ויותר שהוא יהיה תחת הכוונה על מנת להשפיע.

תלמיד: יש לנו שתי מערכות, לב, ורצון ושכל, ורק אם אנחנו עובדים ברצון, שזה רצון לקבל או להשפיע, זאת אומרת שאנחנו רוצים להגיע להשפעה, ובמחשבה שזה באמונה נגד הדעת, דווקא לזה יש תמיכות לפי המאמר. על ידי השכל והלב זה האמצעי הכי פנימי שיש לנו. בשתי תמיכות כאלה אנחנו רוצים להגיע לבורא, להשפעה וכולי, אלה התמיכות.

אז מה השאלה?

תלמיד: אמונה ורצון להגיע להשפעה אלו שתי תמיכות, כששתי המערכות יהיו בעל מנת להשפיע, אלו בעצם התמיכות שלנו. אפשר להגיד כך?

כן.

תלמידה: הרצון הוא מאוד חשוב, הוא חיפוש עבור משהו חשוב, יקר ערך. איך החיפוש הזה משנה את הצורה שבה אנחנו חושבים?

החיפוש נעשה על ידי עליית הרצונות, מ"ן, ואז אנחנו מסננים אותו ומעלים את החיפוש שלנו ליותר ויותר גובה, וזה משפיע על היחס שלנו למה שאנחנו דנים.

תלמיד: רב"ש כותב פה שכשבאים ללמוד את התורה צריך שתהיה לו סיבה, שזה נותן לו את הכוח ללמוד תורה.

כן.

תלמיד: לכל אדם שבא ללמוד תורה יש סיבה למה הוא לומד אותה.

כן.

תלמיד: מה הסיבה הרצויה שצריכה להיות לי?

לא מביאים את זה בחשבון, כי לאדם שבא יש כל מיני מחשבות, רצונות, שבהם הבורא ממלא לו את השכל והלב. ורק אחרי כמה זמן, כשאדם נעשה כבר מעורב עם כוח קבלה, עם כוח השפעה, מזה אפשר להבין איך הוא בונה את עצמו.

תלמיד: זאת אומרת, אם אני לומד מסיבות של שקר, מסיבות שאני רוצה להתמלא, לנצל את התורה בשביל לעשות לעצמי יותר טוב בסופו של דבר, ללימוד הזה יש תועלת? קורה משהו?

תועלת ודאי שיש, מכל דבר. רק יש דרך קצרה ודרך ארוכה.

תלמיד: בסופו של דבר התורה תתקן לי את הכוונה מסיבה של שקר לסיבה של אמת?

לאט לאט זה יקרה.

תלמיד: הרבה אנשים בעולם לומדים תורה מסיבות שקריות. למה לא קורה שום שינוי בעצם? יש כאלה שיעברו לסיבה של אמת, ויש כאלה שעדיין ישקעו בתוך התורה ואפילו יגשימו אותה. במה האדם זוכה שיעבירו אותו לסיבה של אמת?

אני הייתי אומר שסיבה שקרית לא מגיעה מהאדם עצמו, אלא זה הבורא שסובב אותו אדם ונותן לו כל מיני מחשבות ורצונות של שקר, ואז האדם נעשה מבולבל.

תלמיד: איך אדם מגן על עצמו במצב כזה שהבורא מבלבל אותו?

הבורא מטלטל אותו, אנחנו עוברים הרבה שנים כאלה, ואחר כך "לא לנצח יריב", הבורא עוזר לאדם להתעלות. זאת אומרת לראות ממצב קצת יותר גבוה, מה הוא רוצה, מה הוא רצה ואיפה הוא נמצא עכשיו.

תלמיד: בשביל מה שנות הבלבול?

כדי שבאדם יצטברו רצונות ומחשבות שהם לא בעד התורה, ועכשיו יהיה אפשר לעבוד איתם ולהוריד אותם על ידי המאור המחזיר למוטב, ולעבוד רק עם רצונות שהם על מנת להשפיע.

תלמיד: מה תומך בו בכל השנים שהוא לומד ומתבלבל והבורא מטלטל אותו? מה יחזיק את האדם?

בתוך האדם יש נקודה שבלב והיא מחזיקה אותו.

תלמיד: בשביל מה האדם צריך לתת יגיעה או מאמצים, כוונות כלשהן אם בסופו של דבר יש בו איזה חיידק שנקרא נקודה שבלב, והוא יפעל אם הוא רוצה או לא?

לא, זה לא עובד כך. הוא חייב לעבוד עם הנקודה שבלב ברצון להשפיע.

תלמיד: האם התומכין האלה זה הדעת ומעל הדעת והצדיק והרשע שמלווים אותו בעבודה?

כן.

תלמידה: בפסקה הראשונה מתואר מצב שבו זעיר אנפין חלש ולא יכול לתת תמיכה. אישה שעוברת את התהליך הזה חווה את המצב הזה כחיסרון והרגשה מאוד לא נעימה של הזעיר אנפין. זה מרגיש שבשביל עצמה היא צריכה להיות גם הגבר וגם האישה בתוך אחד. היא עומדת לגמרי לבד מול הבורא, והיא מחזיקה את הכול כי הזעיר אנפין כביכול לא פנוי לעשות את זה. מה אישה יכולה לעשות כדי לעזור לזעיר אנפין להתבגר ולמצוא את מקומו בתוך מערכת הבריאה ולקיים את המשימה שלו?

הכול תלוי בכלי העולמי, עד כמה כולנו נבין שמה שצריך להיות זה שכולנו נתחבר, נגיע לרצון אחד, ואז יהיה מורגש בנו כלי אחד, וגם אנחנו נוכל להגיע למהות המטרה.

תלמידה: הטקסט אומר, שרו של עשו ראה שעם לומדי התורה הוא לא יכול להתווכח כיוון שיש להם את הרצון והחינוך ללימוד התורה, ואין הוא מסוגל להפריע להם מלימוד התורה. כיצד יכולות ההשפעות החיצוניות להסיט אותנו מהדרך הרוחנית על ידי מניפולציה לסיבות שלנו ללימוד, וכיצד ניתן להשתמש בנצח והוד כדי לחזק את המטרה?

אני חושב שבלי שנדע איך עובדים עם נצח והוד, החשוב לנו במצב הנוכחי זה שנתחבר יותר בינינו. כי יש בינינו אנשים שהם רק בתחילת הדרך ויש כאלו שכבר עברו איתנו הרבה מצבים, לכן בואו נראה איך אנחנו יכולים לצאת מזה.

תלמידה: בפסקה האחרונה כתוב "כי הנפש והנשמה נקראות הכוונה של הדבר. לכן מלך סדום אמר, "תן לי הנפש", היינו הכוונה שיש להאדם, על מה שהוא עוסק בתורה ומצוות, זה יהיה בשבילו." האם נשמה זה כוונה או לא? כי לפני זה ענית שלא, אז איך להבין את מה שכתוב פה?

הנשמה אלו הן הכוונות הנכונות של האדם.

תלמידה: אפשר להניח שהיצר הטוב והרע נהיים התמיכה של כל זה בשלב כלשהו?

כן.

תלמידה: הם נעשים תמיכות כשיש את התמיכה הראשונית של כוונה אמיתית למען הבורא?

כן.

תלמידה: איך לחזק את הכוונה הזאת שהיא תהיה יותר רועשת עבור הבורא? כי זה הדבר הכי שקט שמורגש, אז איך לחזק את הרעש של הכוונה?

את אומרת נכון, אבל אנחנו נרגיש את זה על עצמנו בשיעורים הקרובים.

תלמידה: זאת אומרת, פשוט צריך זמן בשביל לממש את זה.

כן.

תלמידה: כשהבורא מבלבל אותנו, מה נצרך מאיתנו כדי שהבורא מיד יעזור?

להתמסר לבורא, שיעשה מה שהוא רוצה. זה מה שאני מייעץ.

תלמידה: איך אנחנו יכולים להבדיל רצונות אמיתיים משקריים?

אי אפשר.

תלמידה: אני רוצה לשמח את הבורא, ואני יודעת שהבורא ישמח אם אני אפעל בצורה שהוא רוצה שאני אפעל. יש לי רצון לעשות מה שהבורא רוצה, אבל הבורא שם איזו התנגדות או הפרעה מול הרצון הזה. למה אני מרגישה שהבורא מנסה לעשות את השלב הזה קשה?

כדי שאני אתחזק בלבקש ממנו, שהוא יעזור לי.

תלמידה: האם אני מבינה נכון שמצד אחד זו העשירייה והמצד האחר זו הקליפה, אלו שתי התמיכות, והעיקר זה להמשיך להתחבר?

כן.

תלמידה: המאמר עוסק בכוונה של הדברים. יש כוונה התחלתית שאיתה אדם מגיע לדרך, אולי זה שייך לשורש הנשמה שלו, לדבר שמאפיין אותו. האם הלימוד ישנה את הכוונה שלי ברמה כזאת שהיא לא תהיה דומה לכוונה ההתחלתית שממנה הגעתי, או שאין דבר כזה, כל אחד תקוע בתוך המעגל שלו?

אנחנו נצטרך לברר. הכנת לנו מצב שאותו צריך לברר.

תלמידה: כתוב בטקסט שהתורה האמיתית לא יכולה להמשיך למטה "כיוון שהתמכין הם תמכין של שקר". אז כנראה שרק התפילה והאמונה למעלה מהדעת יכולות לעזור לנו.

התפילה המשותפת הכללית עוזרת.

תלמיד: ביחסים בין בני זוג, איך אפשר להפסיק להאשים את בן או בת הזוג ביחסים? למה הבורא מצייר כזאת תמונה שכביכול בן או בת הזוג הם האשמים?

אנחנו נגיע לזה.

תלמידה: האם הכוונה היא אמונה שאנחנו כל הזמן צריכים לחזור עליה, או שכוונה זו מחשבה שמגיעה בצורה ספונטנית מהלב, ומושפעת מהמצבים שמגיעים אלינו שלא בשליטתנו?

כן.

תלמידה: האם ניתן לומר שאהבה ואמת זהות, והעולם שלנו הוא עולם מנוגד? האם בלהיות יותר ויותר מודעים יפתח לנו את הכוח הזה?

כן.

תלמידה: איך נוכל להחזיק בתורה על ידי חיבור עם הבורא?

התורה היא הכוח הפנימי. אם אנחנו מחזיקים בבורא ורוצים לגלות את היחס שלו, את המבנה שלו, אז נצטרך לעבור על כל התורה.

תלמידה: איזו תכונה אני צריכה שתהיה בי כדי שהבורא ירצה שאהיה בדרך שלנו?

אהבה, אהבה לכל העולם.

תלמידה: האם אפשר להגיד שהבורא בעצמו מתלבש בכל הדמויות, עשיו, מלך סדום, כדי כל הזמן לעורר את היצר הרע שלנו?

לא. יש לו מספיק שחקנים כאלה מהשורה השנייה כביכול.

תלמידה: אם הבנתי נכון, כל אחד בונה את התורה האינדיבידואלית שלו, את המצוות הייחודיות שלו, ולכל אחד היא משלו.

כן.

תלמידה: ואיך התורה של אחד נבדלת משל האחר?

בכך שלכל אחד יש שורש נשמה אחר.

תלמידה: כשבעבודה אני מכניסה בעצמי את החיסרון של החברה, ורואה רק את הכוונה האמיתית שלה, מתכללת בו, איך אני מתייחסת להלבשה של החיסרון הזה? האם יש לי אפשרות לעשות מאמצים כדי שזה בכלל לא יתלבש במשהו?

לא.

תלמיד: אז תמיד תהיה לי עבודה עם שני חלקי הרצון הזה, ואני מתייחסת רק לחלק העליון. או שיש לי גם איזה יחס לחלק שלא מתוקן, של החיסרון?

יש.

תלמידה: איך לברר מה לעשות עם זה?

לבקש. לבקש שכל הזמן יסבירו לך, יגלו, יראו, אז תדעי לבטח מה את צריכה לעשות.

תלמידה: מה הן התכונות של נצח והוד, שיאפשרו לנו להמשיך ולהתקדם בדרך הזאת?

תכונות נצח והוד צריכות להתחבר ולהשלים זו את זו.

תלמידה: איך אפשר לעבוד ברצון האישי? כי אנחנו לא מסוגלים לעבוד איתו אלא דרך הקבוצה, דרך העשירייה. איך אפשר לעבוד על הרצון דרך העשירייה, ועם זאת לא לשכוח להגדיל את הרצון האישי שלי לרוחניות?

אנחנו נצטרך לעשות תרגילים כדי להגיע למה שאת שואלת, להבין את השאלה מתוך התרגילים, ולתת לה תשובה.

תלמידה: אני רוצה להתמסר לבורא, אני פונה אליו, אבל אני מפחדת שלא אצליח להתחבר אליו וזה ישבור אותי. מה אני צריכה לעשות?

להתחבר לחברות ויחד איתן לגשת לבורא, אז הוא יהיה חייב לפתוח לך את מה שאת מבקשת.

(סוף השיעור)