שיעור בוקר 31.08.24 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", פתיחה לפירוש הסולם, עמ' 218,

אותיות ס"ב-ס"ח

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", עמוד 218, "פתיחה לפירוש הסולם", אות ס"ב.

ב' הבדלים מפרצופי ג"ר לפרצופי ו"ק

אות ס"ב

"כל פרצוף נאצל ונולד ממסך הגוף של הפרצוף העליון, בדרך סיבה ומסובב. וזה נוהג בכל הפרצופין, מפרצוף הכתר דא"ק שיצא אחר הצמצום הראשון, עד סוף פרצופי עשיה. והם מלבישים זה את זה, דהיינו כל תחתון מלביש את הגוף דעליון שלו. ופירושו של פרצוף עי' לעיל (אות נ"ז)."

אני חושב שזה מובן.

אות ס"ג

"והפרצופין נחלקים לפרצופי ג"ר, שהם פרצוף הכתר ופרצוף החכמה, ופרצוף הבינה. ולפרצופי ו"ק, שהם פרצוף ז"ת דבינה הנק' ישסו"ת, ופרצוף ז"א, ופרצוף המלכות. ואלו ג' הפרצופין נבחנים תמיד לפרצופי ו"ק, ואפילו בשעה שהם מקבלים ג"ר, אינם יוצאים מבחינת ו"ק. מפני שהם מחוסרי כח"ב משורשם. כמ"ש בזהר משפטים אות תק"כ, רישא דמלכא בחסד וגבורה אתתקן. ע"ש.

ויש הפרש מפרצופי ג"ר לפרצופי ו"ק, הן מבחינת יציאתם ולידתם, והן מבחינת הלבשתם לגוף דעליון. כי פרצופי ג"ר, יוצאים מפה דראש העליון הסמוך להם, שזה מתחיל מפרצוף הכתר דא"ק, כי אחר שיצא פרצוף הכתר דא"ק בראש וגוף (כמ"ש לעיל אות ה' ו'), נעשה ביטוש דאו"מ באו"פ בע"ס דגוף, שפירושו, שאותו האור שעביות המסך היתה מעכבתו מלהכנס בגוף הפרצוף, נקרא אור מקיף. והוא הכה בעביות המסך, שאור הפנימי מלובש באו"ח שלו, שמתוך הכאה זו של האור המקיף בעביות שבמסך, נזדכך המסך שבגוף ונשתותה צורתו למסך המזדווג שבראש הפרצוף, שזה נבחן, שמסך דגוף עלה ונכלל במסך שבפה דראש, בתוך הזווג אשר שם, כי השתוות הצורה נבחנת לדבקות, ולפיכך על ידי התכללותו בזווג של ראש נתחדשו כל בחינות העביות שבמסך, חוץ מבחינה אחרונה, ואז יצא עליו זווג דהכאה מהאור העליון שבראש על שיעור העביות שנשאר במסך, שהיא עביות דבחינה ג', ויצאה עליו קומת פרצוף החכמה. ואז הוכר המסך, שהוא מבחינה אחרת, כי העליון הוא פרצוף כתר, וקומה זו שנתחדשה על המסך היא קומת חכמה, מטעם שהבחינה האחרונה נאבדה, והכרה זו נבחנת ללידה, כלומר שיצא מקומת הכתר ונעשה לפרצוף מיוחד, שיש לו רק קומת חכמה. הרי שהמקור של פרצוף חכמה הנולד, הוא המסך דגוף דקומת כתר שנזדכך ועלה לפה דראש. ומקום היציאה והלידה הוא מפה דראש דפרצוף הכתר (כמ"ש כל זה בפלחה"ק אות ל"ה ע"ש). ואחר שנולד פרצוף החכמה ויצא מפה דראש פרצוף הכתר, נבחן שמלביש רק על הגוף דפרצוף הכתר, דהיינו בג"ר דגוף, שהוא חג"ת כי המסך דגוף הוא שורשו, שמשם נולד, והוא מלביש רק על חיצוניות דגוף פרצוף הכתר. מפני שקומת בחינה ג' היא חיצוניות לפרצוף הכתר, שקומתו היא מאו"ח דבחינה ד'. ולפיכך נבחן זה להלבשה. שמורה על דבקות בחיצוניות כנ"ל."

לא נראה לי שזה קשה, אבל אם יש שאלות, בבקשה.

שאלה: מה יש בצמצום א' שמונע מהאור להתפשט מתחת לטבור של כל פרצוף?

האור העליון מתפשט בכלים שיכולים לקבל אותו מתוך השתוות הצורה, זה הצמצום, התנאי לעבור את הצמצום, ואם כך כל הכוחות שיש בפרצופים מתגלים למעלה מטבור ולא למטה מטבור, לכן זה מה שמשפיע על האור העליון להתפשט למטה מטבור.

תלמיד: צמצום ב' מאפשר לאור כן לעבור מתחת לטבור לפעמים?

צמצום ב' בכלל חותך את האור דצמצום א' ומאפשר רק לאור דצמצום ב' להופיע.

תלמיד: עד איפה יכול להתפשט האור של צמצום ב'?

זה כבר תלוי בכלים, אבל ודאי שברצון לקבל שלא יכול לעשות זיווג דהכאה על צמצום א', זאת אומרת, על הכלים דלקבל על מנת להשפיע, צמצום ב' פועל שם והפרצוף יכול לעשות זיווג דהכאה על צמצום ב' ולמלא אותם הכלים.

שאלה: בעל הסולם אומר ש"הוא מלביש רק על חיצוניות דגוף פרצוף הכתר." מה זאת אומרת שמלביש על החיצוניות?

בכל פרצוף יש פנימיות וחיצוניות. פנימיות זה הפרצוף עצמו וחיצוניות זו דרגה פחותה יותר, שהוא עושה כדי להתקשר עם הפרצוף שבא אחריו.

תלמיד: זה כבר בהזדככות, אחרי הביטוש בטבור, כשהוא מזדכך?

תלוי על מי מדברים.

תלמיד: אותה התלבשות על החיצוניות, איפה היא מתרחשת?

התלבשות על החיצוניות מתרחשת למטה מטבור.

תלמיד: בעצם ההזדככות של אותו פרצוף שממנו נולד עכשיו הפרצוף הבא?

כן.

תלמיד: כלומר, עצם יציאת האורות מהפרצוף זו ההתלבשות של הפרצוף הבא או לא?

לא, צריכים עוד לעשות על זה זיווג דהכאה. איך יכול להיות שבזה שהאורות יוצאים מהפרצוף הוא כבר מתלבש על התחתון?

תלמיד: אם כך מתי קורית ההתלבשות? זה לא ברור.

הוא צריך לעשות זיווג דהכאה על הבחנה פחות מקודם, ואז הוא יהיה מוכן, מתאים, להלבשת הפרצוף הבא מהעליון.

תלמיד: כלומר, בפה דראש של הפרצוף הבא, של חכמה, יש את ההתלבשות על הכתר.

כן.

שאלה: בעל הסולם אומר פה, "נעשה ביטוש דאו"מ באו"פ בע"ס דגוף, שפירושו, שאותו האור שעביות המסך היתה מעכבתו מלהכנס בגוף הפרצוף, נקרא אור מקיף." האם מדובר על עבודה שאני עושה ביומיום, בשיעור בוקר למשל, האם אפשר לקשור את זה לעבודת העשירייה?

תלוי איזו עשירייה.

תלמיד: בוא נגיד עשירייה בגובה בינוני, לא בשמיים.

אני לא יכול להגיד לך, נברר את זה יחד.

תלמיד: מה זה ביטוש אור מקיף באור פנימי בעשר ספירות למשל?

למדנו את זה.

תלמיד: אפשר לקבל דוגמה, מה זה ביטוש אור פנימי באור מקיף, מה מהות הפעולה הזאת?

שני דברים שמבטשים זה בזה, זה מתוך כך שיש להם טבע הפוך.

תלמיד: זאת אומרת, זאת העבודה. במצב של שני אנשים שיושבים ביניהם ולומדים את חכמת הקבלה, מה זה המושג ביטוש אור פנימי באור מקיף, אפשר להסביר את זה בפשטות?

בפשטות אי אפשר להסביר, כי שני אנשים שיושבים לא מבצעים את הפעולה הזאת.

תלמיד: כמה אנשים צריך כדי שזה יקרה?

לא, העניין הוא לא שהם שניים, העניין הוא שכל אחד מהם צריך להיות בהשגה משלו, ואז בין ההבחנות שלהם יכול להיות ביטוש.

תלמיד: זאת אומרת, כל אחד מהם צריך להיות ברמה כזאת שהוא מסוגל להשפיע?

כן, ודאי.

שאלה: אם האור המקיף מעכב את כניסת האור, מדוע נראה שהאור המקיף דוחף לקבל את האור יותר לעומק ולכן נעשה זיכוך? אם הוא גורם לכך שהאור ירצה להיכנס יותר פנימה, אז איך אומרים שהוא מגביל את האור?

בזה שהוא מגביל את האור הוא עוזר לאור להיכנס לפרצוף. תחשוב כך.

שאלה: למה בכדי להשיג דבר מה אנו זקוקים לעיבור הנשמות?

אני לא יודע.

תלמיד: האם השורש של האדם הוא אבא ואימא?

אני גם לא יודע. אל תשאל על דברים שלא קראנו.

שאלה: בעל הסולם כותב "מתוך הכאה זו של האור המקיף בעביות שבמסך, נזדכך המסך שבגוף ונשתותה צורתו למסך המזדווג שבראש הפרצוף", מה משתווה למה?

מסך דגוף משתווה למסך דראש.

תלמיד: מסך דגוף זה המקום שבו אני אומר שאני לא יכול לקבל יותר?

כן, אבל לא רק זה, אתה גם מקבל, מתחיל לקבל ומפסיק לקבל, זאת אומרת, על כל העביות הזאת עובד מסך של גוף.

תלמיד: אז המסך של גוף הוא שאני אומר, זו הכמות שאני יכול לקבל בעל מנת להשפיע?

כן.

תלמיד: ולמה זה משתווה בצד הנגדי, מה זה המסך המזדווג שבראש הפרצוף?

בראש הפרצוף עושים חשבון כמה אני יכול לקבל כדי להשפיע, ואחר כך מבצעים את זה בגוף.

שאלה: שמעתי שבין שני בעלי השגה יש ביטוש. האם בין איש ואישה שכינה ביניהם, גם יש ביטוש?

ביטוש יכול להיות בכל דבר שבו יש התאמה חלקית וחוץ ממנה כל היתר מנוגד זה לזה. כלומר בדברים מנוגדים יש ביטוש.

תלמיד: צריך גם מטרה משותפת בין איש ואישה?

אני לא יודע, לא מדברים על איש ואישה, בעניין איש ואישה לך ללמוד פסיכולוגיה.

שאלה: מתוארת כאן בפועל לידה של הפרצופים מכתר דא"ק ואחר כך חכמה. האם הוא מתאר פה במילים אחרות את ההתפתחות של הפרצופים ע"ב ס"ג?

לא ע"ב ס"ג, כל הפרצופים שיוצאים בצמצום א' כך מתנהגים.

תלמיד: בפועל לידה של פרצוף חדש עובדת לפי העיקרון הזה שהמסך של גוף חייב לעלות, אחר כך לעשות זיווג על המסך של הראש, ואז נולד הפרצוף התחתון. האם זה כל הזמן קורה? ולמה כדי להוליד את הפרצוף התחתון צריך לבצע קונפיגורציה מורכבת כזאת של להעלות את המסך והזיווג?

קודם כל הלידה יכולה להיות רק על המסך, מסך בדרגה אחת פחות מקודם כי זה הפרצוף הבא. על הפרצוף הקודם היה מסך, ומביטוש פנים ומקיף הוא הזדכך וכן הלאה, בקיצור שם כבר גמרו את הפעולה. ועכשיו יש פעולה חדשה, על הרשימות שמגיעות מהמסך הקודם שהיה בטבור ועלה לפה דראש, על ידי ההכאות האלה שהוא קיבל בדרך העלייה מטבור לפה, מתגלה בו עכשיו עביות חדשה, רשימות חדשות, ועל זה נעשה זיווג דהכאה ויוצא לנו הפרצוף הבא, נגיד פרצוף ע"ב מהגלגלתא.

אות ס"ד

"וכמו שנתבאר בלידת פרצוף החכמה דא"ק, מפה דראש פרצוף הכתר דא"ק, על דרך זו ממש יצא פרצוף הבינה מפה דראש דפרצוף החכמה, כי אחר שנשלם פרצוף החכמה בראש וגוף, שוב נעשה ביטוש או"מ ואו"פ המזכך עוביו של המסך, ומשוה צורתו למסך דמלכות של ראש, וכיון שנכלל בזווג של ראש נתחדשה בחינת העובי אשר בו, חוץ מהבחינה האחרונה הנאבדת, ועל שיעור העובי שנשאר בו, שהוא עובי דבחינה ב', יצאו ע"ס דקומת בינה. וכיון שהוכר שהיא קומה נמוכה מפרצוף החכמה, נבחן שנפרד ממנו ונולד לרשות עצמו, אלא שמלביש לגוף דעליון, שמשם שורשו, כנ"ל, ומלביש ג"כ על ג"ר דגוף, שהוא במקום חג"ת."

אנחנו למדנו מה קורה מלידת הפרצוף מהפרצוף.

שאלה: למדנו שלפרצוף העליון והתחתון יש קשר של עביות והתלבשות כמו ד' דעביות ג' דהתלבשות.

כן.

תלמיד: זה מין קשר צמוד, ישיר, מהפרצוף הקודם לפרצוף הבא אחריו?

מה זה "צמוד, ישיר"?

תלמיד: בכל הסעיפים בעל הסולם רוצה להסביר מה ההבדל בין פרצופי ג"ר לו"ק.

פרצוף תחתון לעומת הפרצוף העליון משתווה לא בעביות שלו אלא בזכות שלו.

תלמיד: ומה זה כשהוא אומר פה שהוא עולה למלכות דמסך של הפרצוף הקודם? יש לו בכל זאת איזשהו קשר עם החשבון הקודם?

כן, ודאי. הוא נולד משם, איך יכול להיות שאין? הוא נולד מרשימו של הפרצוף העליון ומתפשט ממקום שנולד ומטה בראש וגוף שלו.

תלמיד: וזאת הגישה בכל הפרצופים שהם ג"ר?

בכל הפרצופים.

תלמיד: אבל בפרצופי ו"ק תהיה גישה קצת שונה?

נראה.

תלמיד: אז בפרצופי ג"ר יש לנו כתר חכמה בינה בעולם א"ק, ובאצילות זה אותו דבר, עתיק אריך אנפין ואבא ואימא?

כן.

שאלה: אומרים שבזיווג החדש הבחינה האחרונה נאבדת.

כן.

תלמיד: האם זה בגלל שמתקבלת החלטה בראש לא לעבוד עם הרצון הזה, כי אז זה יהיה בעל מנת לקבל?

כן.

תלמיד: האם זה מה שאומרים שבחינה אחרונה לא משאירה רשימו?

כן.

תלמיד: האם מטעם אותה סיבה היא לא משאירה רשימו?

כן.

שאלה: בחינה אחרונה נאבדת, האם זה לא בגלל שהוא מימש אותה כבר בדרגה הקודמת?

לא. זה בגלל שאין לו מסך לאותה עביות. המסך הזדכך, הוא השתמש עם הרצון בדרגת עביות פחותה יותר.

תלמיד: הפרצוף הבא.

כן.

תלמיד: אבל אני מדבר עדיין בבחינה ד'. הבחינה האחרונה נאבדת כי הוא מימש את הבחינה.

כן.

תלמיד: ברמה מסוימת, לא בסוף הפרצוף.

הוא מימש את המסך עם בחינה ד', ועכשיו נשאר לו מסך עם בחינה ג'.

תלמיד: החבר שאל על זה שהבחינה נאבדת כי הוא לא רוצה להיכנס לעל מנת לקבל. הכוונה לחלק של סוף הפרצוף, אבל את החלק של הגוף הוא מימש.

הוא מימש, כן, בכמה שאפשר.

אות ס"ה

"ועד"ז ממש יצאו ג' פרצופי ו"ק, שהם, ישסו"ת וז"א ומלכות, אלא שיש בהם ב' הבדלים:

א'. שבהם אין התחתון יוצא מפה דראש דעליון הסמוך לו, אלא מפה דראש דעלי עליונו. כי למשל ז"א, אינו יוצא מפה דראש דישסו"ת, אלא אחר שישסו"ת נעשה פרצוף אחד עם או"א, שהם עלי עליונו. וכן הנוקבא אינה יוצאת מפה דראש ז"א, אלא אחר שז"א עלה לאו"א. וכן פרצוף עתיק דאצילות, לא יצא מראש הא' דנקודים, אלא מראש הס"ג דא"ק. והטעם הוא, כי אלו הראשים שהם בבחינת ו"ק משורשם, אינם ראויים לזווג עם האור העליון, באופן שיוכלו להאציל פרצוף תחתון.

והבדל ב'. הוא, בענין ההלבשה, כי פרצופי ו"ק אינם מלבישים על ג"ר דגוף דעליון שלהם, שהוא חג"ת, אלא על ו"ק דגוף דעליון, שהוא נה"י שמחזה ולמטה. כי להיותם ו"ק משורשם, אינם יכולים להאחז בג"ר דגוף של העליון, ונתבארו היטב ב' ההבדלים מפרצופי ג"ר לפרצופי ו"ק. אחד בענין היציאה, שרק פרצופי ג"ר יוצאים מפה דעליון הסמוך להם, מה שאין כן פרצופי ו"ק, שיוצאים מעלי עליון. ואחד בענין הלבשה, שרק פרצופי ג"ר יכולים להאחז בחג"ת דעליון, שהם ג"ר דגוף, משא"כ פרצופי ו"ק, שאינם נאחזים אלא מחזה ולמטה, דהיינו רק בו"ק דגוף."

שאלה: לא הבנתי איך אפשר פתאום לקפוץ. הרי עלי עליון הוא פונקציה קבועה, איך פתאום יש את הקפיצה הזו מתחתון לעלי עליון?

מתחתון לעלי עליון לא יכולה להיות.

תלמיד: אז איך פה יוצא פרצוף מעלי עליון ולא מהעליון שלו, כמו שהוא מסביר בהבדל א'?

"אין התחתון יוצא מפה דראש דעליון הסמוך לו, אלא מפה דראש דעלי עליונו. כי למשל ז"א, אינו יוצא מפה דראש דישסו"ת, אלא אחר שישסו"ת נעשה פרצוף אחד עם או"א, שהם עלי עליונו. וכן הנוקבא אינה יוצאת מפה דראש ז"א, אלא אחר שז"א עלה לאו"א. וכן פרצוף עתיק דאצילות, לא יצא מראש הא' דנקודים, אלא מראש הס"ג דא"ק". והוא אומר לנו "והטעם הוא, כי אלו הראשים שהם בבחינת ו"ק משורשם, אינם ראויים לזווג עם האור העליון, באופן שיוכלו להאציל פרצוף תחתון."

תלמיד: מה זה אומר?

הראשים האלה שעכשיו התהוו בעולם הנקודים, הם לא יכולים להוליד פרצופים כמו הראשים הקודמים שלמעלה מטבור שבצמצום א', הם לא יכולים לעשות את זה, ולכן הוא כותב שכולם נמצאים בו"ק משורשם, ולכן הם יכולים רק להוליד פרצופים בצורה כזאת. כמו שהוא כותב, "שבהם אין התחתון יוצא מפה דראש דעליון הסמוך לו, אלא מפה דראש דעלי עליונו". לא מספיק לעלות מדרגה אחת כדי להוליד את הפרצוף הבא אלא שתי מדרגות.

תלמיד: האם העלייה הזאת של שתי מדרגות קורית בעוד מקום?

לא, זה עכשיו.

תלמיד: רק עכשיו.

כן.

שאלה: בהבדל א' שהוא כותב על פרצופי ו"ק, שהתחתון יכול להתקשר לעלי עליון רק דרך העליון, האם זה קשור כבר לעבודה בג' קווים?

לא. זה בכלל.

שאלה: ענית שהפרצופים האלה צריכים לדלג, זה גם מה שכתוב פה, אבל גם העלי עליון שלו הוא מו"ק. הוא כותב "והטעם הוא, כי אלו הראשים שהם בבחינת ו"ק משורשם, אינם ראויים לזווג עם האור העליון, באופן שיוכלו להאציל פרצוף תחתון". וגם כתוב, "כי למשל ז"א, אינו יוצא מפה דראש דישסו"ת, אלא אחר שישסו"ת נעשה פרצוף אחד עם או"א, שהם עלי עליונו", אז גם אבא ואימא הם ו"ק לפי מה שהוא כותב פה.

אבא ואימא הם עלי עליון.

תלמיד: כן, אבל אם הם ו"ק משורשם?

תיכף נראה.

שאלה: האם אפשר להגיד שפרצופי ג"ר שייכים לא"ק, והו"ק שייכים לנקודים, אצילות ובי"ע, והם בסגנון שונה לגמרי?

יש בזה משהו, תיכף נראה. יש תוספת גדולה בעולם האצילות.

ג' נתונים להוצאת פרצוף תחתון

אות ס"ו

"ג' דברים נתונים בענין הזווג ללידת פרצוף תחתון.

נתון א' הוא המסך המזדווג עם האור העליון בזווג דהכאה, ומעלה אור חוזר ומלביש את האור העליון, שלפי שיעור הלבשת אור חוזר, כן שיעור קומת התחתון (כמ"ש בפתיחה לחכמת הקבלה אות כ"א ע"ש), ועד"ז אחר שהוציא המסך את כל הפרצופין והמדרגות שבעולם הנקודים, שלא נתקיימו, אלא שנשברו ונתבטלו, והמסך נזדכך מכל ה' בחינות העובי שבו וחזר לראש הס"ג (כמ"ש בתלמוד עשר ספירות חלק ח' אות ב' וד' ע"ש), אשר כל המדרגות שיצאו בנקודים השאירו רשימותיהן במסך, ולפיכך בעת שהמסך נכלל בזווג שבראש הס"ג, נתחדשו בו רשימותיו הקדומות, ותחילה הוציא המסך את הבחינה העליונה שבו, שהיא הרשימה דפרצוף הכתר, שנקרא עתיק דאצילות, שהוא עובי דבחינה ד'. והרשימות האחרות שנשארו במסך יצאו עם לידת עתיק למקום עתיק. ואחר שנשלם עתיק, נעשה בו זווג דהכאה על הבחינה העליונה שבשארית המסך הנמצא בו, שהיא בחינה ג', והוציא עליו קומת א"א. ושאר הרשימות שבמסך, שעוד לא נעשה עליהן זווג דהכאה, ירדו עם לידת א"א למקום א"א. וכשנשלם א"א נעשה בו זווג על בחינה עליונה שבשארית המסך, שהיא בחינה ב', והוציא קומת או"א. וכו' על אותו הדרך. הרי שכל הפרצופים יוצאים ע"י זווג דהכאה של האור העליון עם המסך."

כאן זה בעצם תהליך מובן.

אות ס"ז

"נתון ב' הוא, כי כתר וחכמה דכל תחתון, דבוקים בבינה ותו"מ דעליון שלהם, לכן בעת שהעליון נשלם, ומעלה בינה ותו"מ שלו, עולים עמהם גם כתר וחכמה דתחתון למקום העליון (כמ"ש כל זה באורך לעיל אות כ' ע"ש) ונכללים בזווג דעליון, ובזה מקבל כל תחתון הקומה שלו מזווג של ראש דעליון."

שאלה: הוא כותב, "לכן בעת שהעליון נשלם, ומעלה בינה ותו"מ שלו, עולים עמהם גם כתר וחכמה דתחתון למקום העליון". מה מפעיל את המערכת פה, הרשימות?

העיקר הן הרשימות.

תלמיד: מאיפה הן באות?

אלו הנתונים שעליהם יוצאים זיווגים חדשים, והפרצופים כך נולדים.

תלמיד: הרשימות האלה שמפעילות את המערכת, איזה כפתור נלחץ כדי שהרשימות האלה יפעילו את המערכת?

מסך.

תלמיד: מה זה המסך הזה שמפעיל את הרשימות?

נגיד הזדככות הפרצוף.

תלמיד: זאת אומרת זו עבודה בין אדם לאדם, זאת עבודה בינינו שמפעילה את כל המערכת. סתם כך המערכת לא עובדת, הרשימות לא באות, נכון?

כן.

תלמיד: כלומר הרשימות צריכות להיות מופעלות על ידי התנהגות האדם, אחרת אין רשימות.

כן.

תלמיד: אלה שלא לומדים חכמת הקבלה, האם הרשימות נמצאות גם אצלם?

בכל אחד ואחד.

תלמיד: אז מה ההבדל בין רשימות של אלה שלומדים חכמת הקבלה ובין אלה שלא לומדים?

הרשימות נמצאות בכל פרצוף, בכל נברא, דומם, צומח, חי, מדבר. כל פעם הרשימות מתחלפות, וכך הן באות ומזדווגות, ונעשים על הזיווגים שלהן פרצופים חדשים.

תלמיד: האם רשימות מופעלות מלמעלה?

ודאי, על ידי האור העליון.

תלמיד: כלומר יש תכנית, לא יעזור כלום, הרשימות יצטרכו להתבצע.

כן, נכון.

תלמיד: אני יכול לשנות את הרשימות?

כן.

תלמיד: יש רשימות טובות ורשימות פחות טובות?

כן.

תלמיד: כלומר כל מצב, אם יש צרות או טוב, הכול בא מהרשימות, ותלוי איך אני משתמש בזה.

כן.

תלמיד: האם אני יכול לעשות שיהיו רשימות יותר טובות?

כן.

תלמיד: איך?

נותנים לך לעשות מצוות, לעשות כל מיני פעולות, שעל ידן אתה מברר את הרשימות ומעלה רשימות יותר קרובות לבורא.

תלמיד: האם אני יכול לעשות את החיים שלי יותר טובים, נגיד בעולם הזה, על ידי ההתנהגות שלי?

כן.

תלמיד: לפי מה שאתה אומר, אני יכול לשנות את המציאות שלי.

כן.

תלמיד: כל המצב שאנחנו רואים היום, הקושי שיש מסביב, האם זה בגלל שאנחנו לא עושים את העבודה מספיק טוב עם הרשימות?

כן.

תלמיד: זאת אומרת אם עובדים טוב עם הרשימות, אז אפשר לשנות את פני המציאות.

כן.

שאלה: מהו מסך, האם אלו כלים ששינו את התפקיד שלהם?

מסך זה כוח התגברות. כשהנברא מחליט שהוא רוצה להידמות לבורא, לעשות מה שהבורא רוצה, אז הוא מחפש כוח איך בזה להיות נגד הרצון לקבל שלו. את הכוח הזה הוא מוצא באור העליון בעצמו, והכוח מהשפעת האור העליון עליו מאפשר לו להיות למעלה מהרצון לקבל. כך הוא פועל עם הכוח הזה שנקרא מסך.

תלמיד: לאן חוזר האור החוזר?

האור החוזר חוזר למקומו מאיפה שהוא הגיע.

שאלה: הוא מסביר כאן שיש דבקות של התחתון בעליון, "כי כתר וחכמה דכל תחתון, דבוקים בבינה ותו"מ דעליון שלהם". הדבקות הזאת כל כך חזקה, שכשהעליון עולה, אז התחתון נדבק בו ועולה אתו.

כן.

תלמיד: מה זו דבקות בעליון?

דבקות בעליון היא שאתה רוצה להיות דבוק בו במה שלא יהיה. אפילו שהעליון עולה, התחתון עולה יחד עימו.

תלמיד: זה ממש לפעול יחד עם העליון בצורה טוטאלית.

כן.

שאלה: בהמשך לשאלה על המסך. המטרה שלנו בעשירייה היא לבנות מסך משותף.

כן.

תלמיד: המסך המשותף הזה שאנחנו מייצרים, האם הוא מייצר פרצוף או כלי? מה אנחנו מייצרים בעשירייה שלנו?

קודם כל קשר בין כולם, ואחר כך מסכים על הקשרים האלו. אתם רוצים כל פעם לעלות ולפעול ברשימות יותר ויותר נעלות.

תלמיד: העשירייה מייצרת כמה סוגי מסכים מתוך מערכת הקשרים בינינו, ואת זה אנחנו צריכים להעלות באיכות.

לפי הרשימות שמתעוררות בה, כך היא מייצרת את הפרצופים.

תלמיד: כלומר העשירייה זו מערכת שמייצרת כמה פרצופים, היא כלי שבנוי מכמה פרצופים.

כן.

תלמיד: ואנחנו כעשיריה, במה אנחנו נדבקים בעליון?

בזה שאנחנו משתווים עמו במשהו.

תלמיד: מתוך ההתכללות בשיעורים, מזה שנשטפים הרבה שנים, אנחנו מבינים פחות או יותר לאיפה אתה דוחף ומכוון אותנו. איפה עלינו ללחוץ עכשיו בשביל שבאמת כעשירייה נידבק בעליון.

תפילה, תפילה משותפת ביניכם לבורא על זה שהוא יעזור לכם להידבק בו.

שאלה: כתוב לי פה הסבר משנים קודמות, ורציתי לברר שכתבתי נכון. בתוכי יש אישה שזו עביות, ויש זיווג עם הגבר שזה המסך, ואז נולד פרצוף חדש שנקרא השגה. למה פרצוף חדש הוא השגה?

זה מה שאתה משיג, לזה אתה מגיע בעבודה שלך. אתה מבקש מהבורא שהוא יעזור לך לעשות זיווג דהכאה ולקבל עוד מנת אור עליון בתוך הפרצוף החדש, וכך אתה מגיע למצב החדש.

תלמיד: מתגלה עביות, שהיא רצון נוסף.

כן.

תלמיד: ואז עליו יש התגברות שזה המסך.

כן.

תלמיד: אם אני מתגבר, אז נולד משהו חדש.

כן.

תלמיד: מה עוד משיגים?

בפרצוף החדש הזה משיגים את מה שקורה שם, כלים ואורות. בסך הכול זה בונה לך פרצוף חדש שיש לו כלים עם האורות בתוכם.

תלמיד: במהות, מה משיגים, הנאה?

כן, משיגים הנאה מזה שאתה עכשיו משפיע לבורא.

שאלה: איך קורית דבקות בין אח"פ דעליון וגלגלתא עיניים דתחתון? שם הכלים דקבלה של העליון ופה הכלים דהשפעה של התחתון, זה צריך לעבור תהליך של התאמה.

כן.

תלמיד: זה לא תהליך שבו מיד הם דבוקים, נכון?

אפשר להגיד שמיד. אם מבקש, אז מקבל את זה.

שאלה: כמה חברים מאוד גדולים אמרו לי לשמור על התפילה שלי בתוך העשירייה שלי. אני מנסה שוב ושוב למקד את התפילה שלי רק בעשירייה שלי, עם זאת בכל פעם אני מתעורר בתפילה רחבה הכוללת את כול החברים. איך אני מגביל את התפילה שלי להישאר בתוך הגבולות בעשירייה שלי?

אתה חושב עליהם ונכלל איתם, עם העשירייה, ולכן כל החיסרון שלך נמצא גם בהם.

תלמיד: אבל חסר לי הפוקוס של התפילה.

תנסה עוד ועוד עד שתגיע לזה.

תלמיד: רק לכוון למרכז העשירייה שלי.

כן.

שאלה: האם מתחת לעולם האצילות יש פרצופים?

ודאי. פרצופי עולמות בי"ע.

תלמיד: אלו אותם סגנונות של פרצופים או משהו אחר?

אותם הסגנונות - עתיק, אריך אנפין, אבא ואמא, זו"ן, בכל עולם ועולם בעולמות בי"ע.

שאלה: הוא כותב שכתר וחכמה של התחתון דבוקים לבינה ותו"מ של העליון, ואז כשהעליון עולה גם התחתון עולה. לי נראה שאני דבוק בעליון, אבל העליון לא עולה. מה גורם לבינה ותו"מ של העליון לעלות?

התפילה שלך.

תלמיד: האם לבקש ממנו שהוא יעלה?

כן.

תלמיד: אני מבקש ממנו, אני דבוק בו, אני מתבטל בפניו, ועדיין הוא לא עולה. יכול להיות דבר כזה?

תבדוק.

תלמיד: מה עוד חסר, האם לדייק בתפילה?

קודם תמצא את האח"פ דעליון, ואחר כך תתפלל אליו.

תלמיד: האם אתה אח"פ דעליון שלי?

לא.

תלמיד: העשירייה היא אח"פ דעליון שלי?

יכול להיות.

תלמיד: אני דבוק בעשירייה, עושה כל מה שהעשירייה עושה, ולא עולים.

השאלה האם זו דביקות.

תלמיד: אני עושה כל מה שצריך, נמצא בכל הפעילויות.

מי אמר לך שזה כול מה שצריך?

תלמיד: אז מה זה להיות דבוק בעשירייה ולעלות?

תקרא עוד ועוד עד שיתברר לך.

שאלה: בתהליך של צמצום מסך ואור חוזר מה תלוי בי?

הכול.

תלמיד: זה לא מחצית אני ומחצית הבורא? הרי "אין עוד מלבדו", ברור שהכול תלוי בו, זאת אומרת, אני לא יכול סתם לקבוע שעכשיו אני עושה על עצמי צמצום, אני צריך לקבל כוח מלמעלה כדי לבצע את זה.

כן.

תלמיד: אז מה תלוי בי? אתה אומר העלאת מ"ן, התפילה, החיסרון.

כן.

תלמיד: איך מבצעים העלאת מ"ן, דרך מה, מה אני רוצה להשיג?

אני לא יודע, אתה תגיד.

תלמיד: אני רוצה להשיג כלי שדרכו האור יעבור.

את זה תבקש.

תלמיד: ומבחינת הרצון שלי למצוא חן בעיני הבורא, לא מספיק שאני מבקש את זה, אני צריך גם לעשות איזו פעולה פנימית שתמצא חן בעיני הבורא?

זה שאתה מבטל את הרצון לקבל שלך ורוצה להידבק בו, שלא תהיה ביניכם שום הפרדה, את זה אתה צריך להראות לו ולעצמך ולבקש שזה יתבצע.

תלמיד: פעם שמעתי אותך אומר שאם הבורא מוצא חן בעיני אז בטוח שאני מוצא חן בעיני הבורא.

כן.

תלמיד: אבל בסוף הוא גורם לי שהוא ימצא חן בעיני.

אז מה השאלה?

תלמיד: איך מגיעים לתהליך הזה, למעגל הזה?

תבקש, אין דבר מלבד בקשה.

שאלה: הוא אומר פה שבנתון א' הפרצופים יוצאים מזיווג דהכאה, ובנתון ב' שנכללים בזיווג העליון מקבל כל תחתון הקומה שלו מזיווג של ראש דעליון. מה ההבדל בין נתון א' שהוא נולד מזיווג דהכאה ובין נתון ב' שהוא מקבל את הקומה שלו, מה זה אומר הקומה שלו?

הוא מקבל אור שעל ידו הוא יכול לייצב את עצמו במצב החדש.

תלמיד: הפרצוף נולד מזיווג דהכאה ואז הוא מתמלא, הוא מקבל עשר ספירות? איזו איכות של קומה הוא מקבל, הוא מקבל מוחין?

הוא מקבל מוחין נגיד.

תלמיד: וזה נהיה פרצוף שלם?

כן, אם נולד, אז פרצוף שלם.

תלמיד: לָמה נולד? הרי נולד זה נתון א', אני לא מבין מה ההבדל בין נתון א' ונתון ב', בין זה שהוא נולד מלמעלה לבין זה שהוא גורם עליה וגדלות בעליון?

נתון ב' מדבר על זה שחלק מהפרצוף התחתון מתלבש על החלק של הפרצוף העליון, וכתוצאה מזה העליון מעלה אותם יחד, ונכללים החלקים האלה בזיווג של העליון ואז נולד על זה פרצוף.

תלמיד: עוד פרצוף?

כן.

תלמיד: אבל פה הוא מדבר על כך שיוצאת הקומה של הפרצוף התחתון.

כן.

תלמיד: כאילו הפרצוף התחתון כבר היה קיים, ועכשיו הוא מקבל הארה נוספת מהעליון שהוא נכלל בו.

כל קומה כביכול חדשה היא מזיווג דעליון.

שאלה: מה זה נותן לתחתון להיות דבוק בגוף של העליון? יש לו רשימות עביות משלו, רשימות זָכוּת שהוא קיבל שהעליון אישר לו, האור העליון מכה במסך שלו, נראה שהוא עצמאי?

נראה לך שהוא עצמאי, אבל הוא התחתון.

תלמיד: כן, אבל למה הוא צריך להיות דבוק בגוף של העליון, מה זה נותן לו?

שם זה המקור שלו.

תלמיד: אני מבין שזה המקור שלו, אבל כדי לנהל את עצמו יש לו את כל הנתונים, מה נותן לו הקשר לעליון?

שהוא יקבל מהעליון.

תלמיד: מה הוא מקבל מהעליון?

הבחנות וכוחות.

תלמיד: לאן העליון מעלה אותו אם בעליון עוד לא התבצעו הפעולות שהתחתון צריך לעשות?

התחתון מעלה בקשה, והעליון מבצע את הבקשה.

תלמיד: מה המסך של התחתון עושה, אם את הכול העליון עושה?

העליון עושה זיווגים עם האור העליון, אבל האור הזה אחר כך נמשך לתחתון, והתחתון עושה עליו גם זיווג דהכאה.

תלמיד: אז כל פעולה שהתחתון עובר בה, העליון כבר עשה את זה בשבילו?

כן, ודאי.

שאלה: אור חוזר הוא תוצאה של זה שאני לא רוצה לקבל?

כן.

תלמיד: את האור החוזר אני לא מרגיש בפנים, זה אור שנמצא מחוץ לי, גם אור ישר וגם אור חוזר זה לא אור שאני מצליח להרגיש?

נגיד.

תלמיד: אלו אורות יותר חזקים מהאור הפנימי בצורה משמעותית, אפשר להגיד כך?

לא. אור חוזר שמתלבש על אור ישר, הופך להיות אור פנימי.

תלמיד: אז אי אפשר להרגיש אור ישר ואור חוזר, זה לא משהו שהכלי יכול להרגיש?

אפשר להרגיש, אבל זה לא שאתה מקבל אותו בכלים שלך, לא ברצון לקבל.

תלמיד: אם אני מבין נכון, אני לא ממש יכול להרגיש בכלים שלי את האור החוזר, אז אם זה אור שמגיע לבורא, האם לפחות הבורא נהנה? אחרת יוצא מצב שלא אני ולא הבורא נהנים מהאור הזה.

לא. אתה נהנה מאור חוזר כי זה האור שאתה רוצה שהבורא יקבל ממך.

תלמיד: אבל הבורא לא צריך את האור הזה, הוא גם כך מלא.

אם הבורא צריך או לא צריך אנחנו לא מדברים. אי אפשר לדבר על זה בצורה כזאת.

שאלה: בסעיף ס"ז הוא כותב שהתחתון נדבק לעליון, ואז העליון עם הג"ר שלו משלים את התחתון. האם העליון יכול להעלות משהו בלי שהתחתון נדבק אליו? כי הוא כותב שהוא מעלה את האח"פ של עצמו.

כן, אבל הוא מעלה את האח"פ שלו כדי להשפיע לתחתון. אחרת בשביל מה הוא מעלה את האח"פ?

תלמיד: כלומר הוא זקוק לתחתון יותר ממה שהתחתון זקוק לו.

לא. זה לפי בקשת התחתון.

תלמיד: אבל הוא הוליד את התחתון, הוא הוליד אותו לצורך משהו, אולי אפילו בשביל עצמו. כלומר כל ההולדה של הפרצוף היא כי הוא לא יכול היה לקבל אצלו ולכן הוא הוליד פרצוף חדש.

לא, זה לא מטעם חיסרון, אלא ההיפך, מטעם שהוא רוצה להוסיף בהשפעה.

תלמיד: נכון, הוא לא יכול היה להשפיע בתוך הכלי שלו, בתוך הפרצוף הנוכחי, ואז הוא הוליד פרצוף חדש. המסך עלה, הוא היה צריך להוליד פרצוף חדש, כדי שהפרצוף החדש יוכל לעשות משהו שהוא בעצמו כבר לא יכול לעשות בתוך הפרצוף שלו. לכן הוא זקוק לדבקות כדי לעלות בהשפעה, כדי להיות צינור לתחתון.

כן, ודאי. אתה אומר כך, מולידים פרצופים תחתונים כי רוצים על ידם להנות את הבורא.

תלמיד: כן, אחרת הוא לא יוכל לעשות את זה.

בסדר.

שאלה: עולם האצילות, האם הוא פועל בפני עצמו או שהוא גם ניזון מהעולמות העליונים?

עולם האצילות הוא זקוק ודאי לאור העליון שמגיע אליו דרך עולם א"ק. אבל בעצם אין לו מה לעשות, רק להוסיף בהשפעה לבורא. אין לו חסרונות חוץ מחיסרון דלהשפיע.

תלמיד: אצילות זה "אצלו", כאילו זה דבר אחד, לא?

אצילות זה עולם שלם בפני עצמו, אבל כלפי הבורא יש לו חיסרון שהוא רוצה להשפיע, להמשיך, ולכן הוא מוליד עולמות בי"ע.

אות ס"ח

"נתון ג' הוא, כיון שז"א עולה לישסו"ת ומיחד ומשלים האורות דימין ושמאל דישסו"ת, ולולא עלית ז"א למ"ן, לא יכלו הימין ושמאל דישסו"ת להאיר. נמצא שעלית ז"א לישסו"ת גרמה יציאת ג' קוין, ימין, שמאל, ואמצע, שהם חב"ד דישסו"ת. ויש כלל שכל שיעור האור שהתחתון גורם להאיר בעליון, זוכה בו גם התחתון, ולפיכך מקבל ז"א אותם המוחין דחב"ד מישסו"ת. שז"ס תלת מחד נפקין חד בתלת קיימא (כמ"ש בזהר ב"א רע"ו ד"ה ועוד וכמ"ש כל זה לעיל אות נ"ב ע"ש). והנה נתבארו ג' הדברים הנתונים בענין הזווג להוצאת התחתון."

שאלה: מדוע הזעיר אנפין גורם להשלמת ימין ושמאל דישסו"ת?

הוא התחתון שלו. לכן כשהוא מעלה את עצמו, את החסרונות שלו לישסו"ת, אז ישסו"ת עושה זיווג דהכאה על החסרונות האלה, מקבל אור חכמה ומשפיע אותו למטה, כביכול.

תלמיד: איפה פה העבודה בין ימין ושמאל?

בתוך ההתכללות בזעיר אנפין.

תלמיד: מה עושה ימין ומה עושה שמאל בזיווג הזה?

ימין ושמאל הם נגיד חסדים וחכמה, שצריכים להיות מאוזנים. אז הם יתלבשו זה בזה והאור העליון יוכל להופיע בהם.

שאלה: הפרצוף התחתון הוא כולו יציר של הפרצוף העליון, נכון?

כן.

תלמיד: איך יכול להיות שהתחתון עושה פה פעולה שמקדמת את העליון?

על ידי הבקשה שלו.

תלמיד: אבל הוא נולד ממנו, אז מה הבקשה שלו מחדשת לעליון?

יש לו רשימות שמתעוררות בו, חסרונות, קלקולים. על ידי זה שהוא דורש את זה מהעליון, העליון מחויב לטפל בו, ומזה יש לעליון יותר עביות ויותר הזדמנויות לקבל מלמעלה.

תלמיד: האם הרצונות של התחתון לא היו ברורים לעליון לפני שהתחתון העלה אותם?

ודאי שכן, אז מה?

תלמיד: אז בשביל מה הוא צריך את התחתון?

כדי שהתחתון יעורר חיסרון, ואז העליון יספק לו את החיסרון הזה בשמחה. העליון נהנה מזה שהוא משפיע לתחתון, נגיד כמו תינוק אצל אישה, ומזה גם התחתון גדל.

תלמיד: האם המטרה של העליון היא להגדיל את התחתון או לעשות נחת רוח לעלי עליון שלו?

כן, גם זה. אבל איך הוא יכול לעשות משהו לטובת העליון? רק על ידי שיהיה לו תחתון שיעורר אותו בחסרונות, ואז הוא יעלה את החיסרון הזה לעליון. כך האור עובר מעלי עליון לעליון ולתחתון.

תלמיד: כשהעליון יוצר את התחתון, האם יש סיכוי שהתחתון לא יעשה את מה שהעליון רצה מלכתחילה?

זה לא יכול להיות.

תלמיד: האם כל המטרה של העליון ביצירה של התחתון ובהצלה של התחתון היא כדי להעשיר את המערכת? בשביל מה הוא צריך את התחתון הזה?

כדי להמשיך את האור העליון להנאת הבורא. הבורא נהנה שאנחנו פונים אליו ודורשים ומקבלים ממנו. אז זה מה שעושים כל הפרצופים במידה שמסוגלים.

תלמיד: היחס בין ישסו"ת וזעיר אנפין מעורר הרבה שאלות. אצל רב"ש יש מאמר קצר "שיתוף מידת דין ברחמים", שם מוסבר איך זה קורה בדיוק.

עכשיו כבר מאוחר, אבל תזכיר לנו על זה פעם הבאה.

שאלה: הוא כותב, "נמצא שעלית ז"א לישסו"ת גרמה יציאת ג' קוין, ימין, שמאל, ואמצע, שהם חב"ד דישסו"ת". מה גורם לזעיר אנפין לעלות לישסו"ת? מה מהות הפעולה שזעיר אנפין עולה פתאום?

זעיר אנפין עולה לישסו"ת בגלל שישסו"ת זה העליון שלו והוא נולד ממנו. לכן בכל מצב שיש חיסרון בזעיר אנפין, בצורה טבעית הוא פונה לישסו"ת, מתחבר אליו ומתוך זה מקבל.

תלמיד: הוא מושך אותו כמו מגנט.

מגנט, אני לא יודע.

תלמיד: אנחנו לומדים על זיווג דהכאה, ביטוש. האם יש מצב שלא נצליח לעשות ביטוש והכאה? הרי כל העניין שצריך לעמוד בזה, ואם לא עומדים בזה, מה קורה?

אז תקבל קצת מכות ותעמוד.

תלמיד: בכל התהליך של ביטוש, הכאה וזיווג, אנחנו צריכים לעמוד בתנאים האלה. זה תהליך שיכול להתחיל, ופתאום באמצע אתה נופל. כל מה שכתוב פה זה חלק מהחיים שלנו, איך אני מצליח לעמוד בביטוש הזה?

גדלות הבורא.

תלמיד: לפני כמה שנים אמרת לי לחשוב כל הזמן שכל אחד שעומד מולי הוא הבורא בעצמו, ועליי לתת כבוד ולהתבטל מול מי שעומד מולי. ואם אתן כבוד ואתייחס לכל מה שהבורא נותן לי, אז אני אעמוד בזה. אבל אני צריך להתבטל מול המצב הזה, אחרת אני לא אצליח לעמוד בביטוש. אני כל פעם נופל שם, מנסים לבטש אותי, אני נעלב, אני בורח מזה, לא מסוגל לעמוד בזה. איך אני מצליח להתעלות מעל ההיעלבות הזאת כשמבטשים אותי?

תפילה.

תלמיד: רק להתפלל?

כן.

תלמיד: התפללתי המון, לא כל כך עזר לי עד היום.

התפללת.

תלמיד: לא התפללתי טוב. מי יכול לעזור לי לעמוד בביטוש כזה?

הבורא יכול לעזור בלבד, ורק בתנאי שאתה מתפלל.

תלמיד: רק תפילה יכולה לעזור?

כן.

שאלה: נניח שיש עשירייה שרוצה לעשות נחת רוח לעליון, והסברת לי שהיא צריכה תחתון שהיא תעבוד איתו. מה זה התחתון של העשירייה? האם אני בתור חבר בעשירייה מול תחתון בעשירייה, או שהתחתון בעשירייה זה משהו מחוץ לנו, איזה רצון חיצוני?

מה שחסר לכם, לחברי העשירייה, זה נקרא התחתון שלכם.

שאלה: אנחנו כעשירייה רוצים לעשות נחת רוח לעליון. יש לנו עכשיו כנס, אנחנו רוצים לתמוך בכנס, לתמוך בחברים, מה זה אומר שזה נהיה התחתון שלנו?

שאתם דואגים לו, מחזיקים אותו, ממש מחממים אותו.

תלמיד: האם הרצון שלנו להתעלות נהיה התחתון שלנו? אני לא מצליח לתפוס את זה.

זה יבוא.

(סוף השיעור)