מה הופך קבוצת חברים לעשירייה

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 13.12.25 – אחרי עריכה

בואו נעלה "לחיים" על כל המילים, על כל הפסוקים, על כל מה שאנחנו קוראים, לומדים ממורנו, הרב ברוך הלוי אשלג, שזה יעזור לנו להגיע ממש לקרסוליו. "לחיים".

מיכאל: אם היית צריך לאפיין את הרב ברוך במילה אחת, מה היית אומר עליו?

הוא?

מיכאל: מה היית אומר עליו במילה אחת? מה היה המאפיין העיקרי שלו?

הייתי אומר שזה האיש שמסר את נפשו לאבא שלו.

דודי: מה החידוש שהוא הביא ביחס לכל המקובלים האחרים? כי זה מאפיין אותו, כמי שמסר את נפשו לאביו. אבל מה החידוש שהוא הביא למציאות ביחס לשאר המקובלים שקדמו לו?

אני לא יודע, אין כאן מה להוסיף. מה שהוא עשה יש לפנינו. אני לא יכול להמשיך עוד ולתת לו איזה פירושים, כבוד.

מיכאל: במה הוא היה גדול? במה הגדלות שלו?

הוא היה גדול בזה שהוא לא חשב על עצמו.

דודי: אבל כלפי התורה שהוא השאיר, נגיד לאנשים שלא מכירים אותו. אנחנו קוראים את הטקסטים שלו, שומעים אותו בהקלטות, מתפעלים, יודעים על מה אתה מדבר על הגדלות של הרב"ש. אבל מי שלא מכיר, מה היית אומר לו על התורה שהוא השאיר? יש אלפי מקובלים, רבנים שהיו לאורך כל הדורות, מה החידוש שהרב"ש הביא לכולם, לכל עם ישראל, לכל הדורות?

הרב"ש נתן לנו דוגמה איך אנחנו יכולים לכבד את רבנו, וזה דבר גדול.

דודי: האם העיקר הוא בעל הסולם, והאמצעי הוא הרב"ש? מה זה רבנו? בעל הסולם.

רבנו, אני חושב שזה רב"ש.

מיכאל: זה המצב הכי מושך, לא לחשוב על עצמו, אין דבר יותר גדול מזה. אם אני מבין נכון, כל מה שעשה רב"ש, לא הייתה שם שום טיפה של אגו, שום חשבון עצמי. האם ככה?

כן.

מיכאל: תמיד הוא היה למען מישהו, או בורא, או לא יודע, הוא לא לקח בחשבון את עצמו אף פעם.

כן.

דודי: מה אנחנו צריכים ללמוד מהביטול של רב"ש כלפי אבא שלו? מה אנחנו לוקחים מהדוגמה הזאת בשבילנו?

שגם אנחנו צריכים לבטל את עצמנו כלפיו.

דודי: כלפי הרב"ש.

מיכאל: הוא גדול בזה שהוא נתן לנו דוגמה איך צריך להתבטל כלפי המורה. מכל מה שהוא עשה, בטח היו עוד דברים שהוא היה גדול בהם, אבל זה המאפיין העיקרי שהיה בולט, ביטול כלפי המורה.

כן.

דודי: ומה זה עבורנו להתבטל כלפי הרב"ש? הרי הוא לא נמצא איתנו, אנחנו עובדים עם טקסט שהוא השאיר. מה זה להתבטל כלפי הטקסט שכתב מורה או ההקלטה שלו?

תלמד ממה שאתה קורא בדברים שלו.

דודי: עצם זה שאני יושב וקורא בטקסט שלו ומנסה לממש את זה בין החברים, האם זה נחשב כביטול כלפיו, שאני מקבל אותו?

כן.

רואי: כשפגשת את הרב"ש בפעם הראשונה, היה לך ברור שזה המורה שלך?

לפני שאני שמעתי, למדתי משהו, ודאי שלא.

רואי: אבל בפעם הראשונה שפגשת אותו, האינטראקציה הראשונה איתו? או שבנית אותו להיות המורה שלך.

כן.

רואי: כן מה?

צריכים לבנות אותו שיהיה מורה.

רואי: איך הפכת את רב"ש למורה שלך? איך בנית אותו כמורה שלך?

בזה שככל שקראתי, לא מצאתי שום דבר שיהיה יותר. זה הכול.

אילן: היו לך רגעים שהתנגדת לו? היו מצבים שהרגשת שיש לך התנגדות למה שהוא אומר?

כן.

דודי: והיום כשאנחנו נמצאים בתוך עשירייה, מה זה שהעשירייה עושה לעצמה מורה, עושה לעצמה רב, מגדילה את הרב"ש? כי אז היה תלמיד ורב, רב"ש התבטל כלפי בעל הסולם, אתה התבטלת כלפי הרב"ש, זאת אומרת יש פה צורות כאלה. אני שואל כעשיריות, מהי הצורה הזאת? מה צריך לעשות פה?

לא יודע. אני לא הייתי אף פעם בעשירייה.

דודי: עשירייה זו צורה חדשה שמתגלה בדור הזה, באה לידי ביטוי.

שיש להם כלפי מי להתבטל. כמו שעכשיו אנחנו יושבים ומדברים על מה שהוא אמר...

דודי: זו הצורה הנכונה.

כן.

דודי: מה זה שאתה לא היית בעשירייה? אתה ורב"ש יחד, שניים, לא נחשבים עשירייה?

לא.

דודי: איך מתקדמים בלי עשירייה? אנחנו לומדים שזו המציאות שלנו.

לא יודע מה להגיד לך.

מיכאל: אותם חמישה, שישה זקנים שלמדו איתו והיו עוד אצל בעל הסולם, הם לא היו יחד עשירייה?

לא, זו לא הייתה עשירייה.

מיכאל: ואותם אנשים שהבאתם מתל אביב, דני גולן, כל אלה, הם לא היו איתך בעשירייה?

לא חושב.

דודי: אז מה הופך אותנו לעשירייה? גם אנחנו חבורת זקנים, יושבים, אוכלים יחד, שותים יחד, קוראים מקורות יחד, מה הופך אותנו לעשירייה?

זה שאתם קשורים זה אל זה ומתבטלים כלפי הראש, והראש זה הוא.

דודי: האם אז לא היו קשורים זה לזה?

לא.

דודי: ובביטול כלפיו הם כן היו.

כן.

דודי: זאת אומרת ביטול כלפי מורה זה לא מספיק אם אין קשר בין החברים.

לא.

מיכאל: האם אתה מרגיש אותנו מספיק קשורים כדי להיקרא עשירייה?

אם אתם קשורים זה אל זה, והתוצאה מהקשר שלכם היא קשר אליו, לרב"ש, אז זה בסדר.

מיכאל: זה ברור, זה כעיקרון. אבל האם אתה מרגיש אותנו שאנחנו קשורים, שאנחנו יכולים להיקרא עשירייה?

במשהו כן.

מיכאל: מה חסר?

קשר.

מיכאל: איך משיגים אותו?

מבקשים.

דודי: האם בביטול למורה אתה משפיע למורה?

לשם מה?

דודי: אם אדם מתבטל כלפי המורה, רוצה לקבל את השיטה, רוצה לממש את כל מה שהוא כותב לו, לקבל דרכו, האם בזה הוא גורם לו נחת רוח, גורם לו השפעה, עושה לו משהו, או לא, זו רק פעולה אחת, והיא לא נחשבת כהשפעה?

זה נחשב להשפעה כלפי האדם. בטח כאן.

דודי: למה זו השפעה? הוא רק ביטל את עצמו.

ביטל את עצמו זו השפעה.

(סוף השיחה)