סדרת שיעורים בנושא: בעל הסולם - undefined
בעל הסולם. פתיחה לחכמת הקבלה, אות קל"ד
שיעור 61|24 יולי 2019
לכל השיעורים בסדרה: פתיחה לחכמת הקבלה 2019
שיעור בוקר 24.07.19 – הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה
ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 192, מאמר: "פתיחה לחכמת הקבלה", אותיות קל"ד - קמ"א
קריין: "כתבי העל הסולם", עמ' 192 "פתיחה לחכמת הקבלה", אות קל"ד.
בלימוד ויישום של חכמת הקבלה יש לנו שלבים. השלבים הם שקודם כל לומדים איך נוצרה המערכת העליונה של ההנהגה וההשגחה, שזו מערכת העולמות. אחרי זה איך בתוך מערכת העולמות נוצרו הנבראים, שזו הנשמה שאחר כך התחלקה להרבה חלקים, חלקי נשמות, ואחר כך איך מתקיימים גם העולמות וגם הנשמות בצורה הדדית על ידי מחשבת הבריאה "להיטיב לנבראיו".
לכן אחרי שאנחנו לומדים את מבנה המציאות, ד' בחינות דאור ישר, חמישה פרצופים של אדם קדמון, עולם הנקודים, עולם האצילות, עולמות בי"ע, מבנה של אדם הראשון והשבירה שלו, ואיך הכול מתייצב ומגיע לאט לאט לתיקון, המערכת בעתיד שלה צריכה להגיע לאיזון הכללי, השלם, כך שזאת תהיה מערכת אחידה, וכל מערכת העולמות, העלמה, תהפוך דווקא למערכת הגילוי, וזה בהתאם לעבודת הנשמות שמשתדלות להגיע לחיבור ביניהן, לתיקון השבירה.
לכן בדרך כלל אנחנו יודעים מה קורה בעולמות, איך שהם נוצרו. ודאי שבצורה מאוד מאוד כללית, וגם אפשר ללמוד על זה ממש אין סוף פרטים, אבל כל עוד זה לא עובר על האדם שהוא יודע שכך זה, בלתי אפשרי לספר על זה. זה כמו לספר על העולם הזה למישהו שלא נמצא כאן, לא יספיקו אלפי שנים.
לכן אחרי שבכללות פחות או יותר יודעים מה קורה כאן עם מערכת העולמות, שזו מערכת העלמה שהיא מכינה גם קלקולים, שמתוך הקלקולים מגיעים לתיקונים, כי אי אפשר להגיע לשום תיקון, הבנת התיקון, נחיצות התיקון אם לא נכין קודם את הקלקול, ומפני שאנחנו נבראים אז דווקא מקלקול ותיקון, "ויהי ערב ויהי בוקר", כך אנחנו משיגים את שלמות הבריאה, ואותו כוח השלם שנקרא "בורא", לכן אנחנו מגיעים עכשיו לעוד שלב בלימוד חכמת הקבלה, שזה "כלל גדול בעניני המוחין שבקביעות ובעליות הפרצופין והעולמות הנוהגין בשתא אלפי שני". זאת אומרת שהמערכת כאילו התייצבה ונמצאת באזה מצב, ואז יש בה איזה שינויים, כי בשינויים האלה כנראה שהיא מגיעה למצב הסופי המתוקן שהוחלט כבר מלכתחילה במחשבת הבריאה. "כי סוף מעשה במחשבה תחילה".
נלמד, ניגש לזה. לא להצטער על זה שאנחנו עברנו ולא כל כך יודעים, ולא זוכרים, ומה יהיה. אנחנו נחזור על זה. נחזור על כל ה"פתיחה" יותר לעומק. לא יישאר שום דבר הנחוץ לתיקון שלא יהיה מובן.
כלל גדול בעניני המוחין שבקביעות ובעליות הפרצופין והעולמות הנוהגין בשתא אלפי שני
אות קל"ד
"כבר נתבאר לעיל (באות פ"ו ואילך), שיציאת הגדלות של הג"ר וז"ת דנקודים באו בג' סדרים, בסוד ג' הנקודות חולם שורק חירק. עש"ה כל הענין. ומשם תבין שיש ב' מינים של השלמת הע"ס לקבלת המוחין דגדלות: הא' מצד עליתו והתכללותו בעליון. דהיינו בעת שהזו"ן דא"ק האירו את האור חדש דרך הטבור אל הכתר דנקודים, והורידו הה"ת מנקבי עינים דכתר להפה שלו, שבזה נתעלו האח"פ הנפולים דכתר שהיו באו"א, וחזרו למדרגתם לכתר והשלימו הע"ס שלו, הנה נבחן אז שעלו עמהם גם גו"ע דאו"א, שהיו דבוקים על האח"פ דכתר, ונמצאים גם או"א נכללים בהע"ס השלמות של הכתר (כנ"ל באות צ"ג). עש"ה, כי התחתון העולה לעליון נעשה כמוהו. ונבחן משום זה שגם או"א השיגו האח"פ, החסרים להם להשלמת ע"ס שלהם, מכח התכללותם בהכתר. וזהו מין הא' של מוחין דגדלות."
זה נקרא "גדלות דמין הא'". מה זאת אומרת? שיש לנו כתר, גלגלתא עיניים ואח"פ (ראו שרטוט מס' 1) ועליהם מלבישים, על אח"פ דכתר, גלגלתא עיניים דאבא ואימא. אז גלגלתא עיניים דאבא ואימא וכתר הם יכולים להתחבר ביניהם לעשר ספירות, וזה נקרא "גדלות דמין הא'", על חשבון העליון. ככה זה קורה. למה? העליון מביא כוח מלמעלה ומביא אותו לתחתון, והתחתון מתחבר אליו. כך הוא משלים את הגלגלתא עיניים דתחתון.
שרטוט מס' 1
אות קל"ה
"ומין הב' הוא, שהמדרגה נשלמת בע"ס בכחה עצמה. דהיינו בעת שהזו"ן דא"ק האירו את האור חדש דרך היסוד דא"ק, הנק' נקודת השורק, לאו"א, והוריד הה"ת מנקבי עינים דאו"א עצמם לפה שלהם, שבזה העלה את הכלים דאח"פ דאו"א, ממקום נפילתם בז"ת אל הראש דאו"א, והשלימו להם הע"ס, שעתה נשלמים או"א ע"י עצמם, כי עתה השיגו הכלים דאח"פ ממש החסרים להם. משא"כ במין הא' בעת שקבלו שלמותם מהכתר ע"י הדבקות באח"פ שלו, הרי באמת היו עוד חסרים אח"פ, אלא ע"י התכללותם בכתר, קבלו על ידו הארה מאח"פ שלהם, שהספיק רק להשלימם בע"ס בעודם במקום הכתר, ולא כלל בעת יציאתם משם למקומם עצמם."
זאת אומרת, גדלות דמין הא' זה שאח"פ דכתר נמצא בתוך גלגלתא עיניים דאבא ואימא. הוא מאיר להם. על ידי זה שהוא מאיר להם, גלגלתא עיניים דאבא ואימא מתדבקים, מתחברים לאח"פ דכתר, ואח"פ דכתר מעלה אותם לדרגה שלו, כי הוא קבל כוח להתחבר עם גלגלתא עיניים שלו. אז בזה שאח"פ דכתר, על ידי הכוח שקבל, האור שקבל מלמעלה הוא מעלה את עצמו לחיבור עם גלגלתא עיניים שלו, הוא לוקח איתו גם גלגלתא עיניים דאבא ואימא, שהם היו דבוקים בו בזמן הקטנות, ועכשיו הם מצטרפים אליו בזמן הגדלות. זה נקרא "גדלות דמין הא'" לאבא ואימא. ומה קורה אחר כך? "ומין הב' הוא", שוב.
אות קל"ה
"ומין הב' הוא, שהמדרגה נשלמת בע"ס בכחה עצמה." לא על ידי זה שאח"פ דכתר מעלים אותה. "דהיינו בעת שהזו"ן דא"ק האירו את האור חדש דרך היסוד דא"ק, הנק' נקודת השורק, לאו"א," עצמם, לא דרך הכתר "והוריד הה"ת מנקבי עינים דאו"א עצמם לפה שלהם, זאת אומרת, אבא ואימא קבלו גדלות בעצמם מנה"י דא"ק, מד'/ג' "שבזה העלה את הכלים דאח"פ דאו"א, ממקום נפילתם בז"ת אל הראש דאו"א, והשלימו להם הע"ס, שעתה נשלמים או"א ע"י עצמם," עצמם. זו מילת המפתח. "כי עתה השיגו הכלים דאח"פ ממש החסרים להם. משא"כ במין הא' בעת שקבלו שלמותם מהכתר ע"י הדבקות באח"פ שלו, הרי באמת היו עוד חסרים אח"פ, אלא ע"י התכללותם בכתר, קבלו על ידו הארה מאח"פ שלהם, שהספיק רק להשלימם בע"ס בעודם במקום הכתר, ולא כלל בעת יציאתם משם למקומם עצמם."
אבל בכל זאת, כשהם השלימו את האח"פ דכתר לעשר ספירות, גלגלתא עיניים דאבא ואימא שהתחברו והשלימו את העשר ספירות, בגדלות דמין הא', הם בכל זאת השיגו את העשר ספירות דעלייה. ועכשיו, הגדלות השנייה היא בזה שאח"פ דכתר מקבלים לא מלמעלה אלא מקבלים לעצמם מא"ק, אחר כך אנחנו נראה איך שזה מגיע אליהם, ואז הם מחברים את הגלגלתא עיניים שלהם עם האח"פ שלהם ונעשות בזה עשר ספירות שלמות של אבא ואימא. זה גדלות דמין הב', הגדלות האמיתית שלהם (ראו שרטוט מס' 2).
שרטוט מס' 2
תלמיד: לפי השרטוט רואים שיש שני כוחות שמניעים את התהליכים של גדלות הא' וגדלות הב'. אמרת שהם מקבלים כוח מגלגלתא עיניים, וכשהעליון מקבל כוח מגלגלתא עיניים אז הוא יכול לראות את האח"פ שהיה בתוך התחתון.
כשהעליון מקבל כוח דרך גלגלתא עיניים שלו מלמעלה מטבור, מא"ק ממש, מלמעלה מטבור, אז הוא מקבל את זה לאח"פ שלו, הוא מעלה את האח"פ שלו, ויחד עם זה מעלה את הגלגלתא ועיניים דתחתון, זה גדלות דמין א'. זה לא כל כך על חשבון התחתון, אלא בגלל שהתחתון היה דבוק עימו בקטנות אז הוא גם מרוויח מזה בגדלות דעליון משהו.
תלמיד: השאלה היא מאיפה הכוח הזה שהעליון מקבל בגלגלתא עיניים?
מגיע, אתערותא דלעילא.
תלמיד: ועכשיו אנחנו רואים בגדלות מין הב' שמקבל כוח אחר.
גם מבחוץ, רק ממקום אחר.
תלמיד: מה ההבדל בין שני הכוחות האלו או שזה לא חשוב עכשיו?
ההבדל בין שני הכוחות האלו, אני אגיד לא בדיוק אבל בערך, שהכוח שמקבלים מלמעלה מטבור משפיע על כלים דהשפעה, והכוח שמקבלים מנה"י דא"ק משפיע על כלים דקבלה. אבל זה כך, נגיד שזה נכון לעת עתה.
שאלה: מה זה יסוד דא"ק?
יסוד דא"ק זה אותה הנקודה שהיא מעוררת כלים דקבלה לפעול. זה סתם נקרא יסוד דא"ק כי על מלכות אנחנו לא יכולים לעשות זיווג עד גמר התיקון, אין זיווג על מלכות, היא פסולה, במיוחד אחרי השבירה שהתגלתה כגורמת לשבירה. ולכן יסוד זה נקרא אותה המלכות שמעלה את עצמה לט' ראשונות, שנכללת בט' ראשונות, שמוכנה לעבוד כנקודת התמיכה בט' ראשונות. היא נקראת "יסוד".
זה לא ממש יסוד, זה מלכות המוגבלת שרוצה לעורר את הט' ראשונות לעבוד איתן יחד, כך היא נקראת. זה לא יסוד, זה לא ספירת יסוד, פשוט מפני שהיסוד הוא לפני מלכות אז שייכות מלכות לכלים דהשפעה נקראת יסוד.
שאלה: אנחנו תמיד לומדים שמ"ן עולה מלמטה למעלה ומ"ד יורד מלמעלה למטה, מה זה האור הזה שכאילו מגיע ישירות לכלים בלי שהוא יעבור מעליהם?
לא יודע, מגיע, ככה בא לו. אתם תלמדו מה שהוא כותב ואל תהיו חכמים לשאול מה שהוא לא כותב. תשאל דברים ששייכים לבירור, ואם הוא אומר לך, מגיע האור מלמעלה לגלגלתא עיניים דכתר ואח"פ דכתר מעלה את עצמו עם הגלגלתא עיניים דאבא ואמא אז תלמד את זה. ומאיפה הוא מגיע? אם הוא לא כותב, אז לא כותב. זה יעצור אתכם, החכמים האלו, זה יעצור. אתם לא מבינים עד כמה שזה שאתם שואלים לא כמו שהמחבר, זה שאתם לא רוצים להידבק דווקא להילוך המחשבה שלו, זה בונה בכם ניתוק ממנו. שאתה רוצה כך להיות עוד יותר ועוד יותר חכם, איך הוא לא כתב ככה ולמה כותב כך ולמה זה. תלמד בצורה נאיבית, תמימה. מה שהוא כותב אני לומד, אני רוצה להיות דבוק בו ולא לְמה שהוא לא כותב. אתם תישארו מחוצה לעניין, אני אומר לכם. כל אלו החוקרים, עד כמה שראיתי הם לא מצליחים. הם מצליחים עוד להתפלפל, הם יכולים עוד לכתוב ספרים, כאילו גילויים שלהם, אבל זה לא טוב, זה לא מועיל להם להתקדמות בהשגה.
אם כך גדלות דמין הא' וגדלות דמין הב', זה מה שלמדנו.
שאלה: אנחנו אומרים תמיד שגדלות זה רק תוספת והעיקר זה קטנות ופה אנחנו רואים שבגדלות יש את כל האפשרויות של התיקון.
אז מה?
תלמיד: אז למה אומרים שזאת רק תוספת, שהעיקר להיות בקטנות?
למה הוא כותב שם כך, שקטנות זה העיקר וגדלות זאת רק תוספת?
תלמיד: הוא כותב שזה עיקר הפרצוף.
שזה יסוד של הפרצוף דקטנות, אבל כל התיקונים מגיעים מהגדלות. צריכים להבין מה זה שזה העיקר וזאת התוספת. מכל התוספת הזאת אנחנו מגיעים דווקא לגמר התיקון אבל תמיד חוזרים לקטנות. כמו שאצלנו יש עליות ירידות, ירידות עליות. זה כמו בוכנה, כמו משאבה שכל הזמן שואבת ושואבת עוד ועוד את הכלים השבורים ומעלה אותם לדרגת העליון.
שאלה: כשאנחנו אומרים שאח"פ עולה לגלגלתא עיניים מה הפירוש של זה?
הוא מצטרף לעשר ספירות. כי קודם רק גלגלתא ועיניים היו בעבודה, זאת אומרת היה צמצום א', אחר כך לגלגלתא עיניים האלו מצטרפים אח"פ, זאת אומרת גם כלים דקבלה יכולים לעבוד בעל מנת להשפיע.
תלמיד: זאת אומרת שפתאום הרמה של אח"פ שווה לרמה של גלגלתא עיניים?
רמה שווה אני לא יודע להגיד, במקום לעבוד עם חמישה כלים אני עובד עם עשרה כלים שקודם לא יכולתי לעבוד.
שאלה: הוא כותב פה שבגדלות דמין הא' הם קיבלו שלמותם מהכתר. המצב הזה הוא שלמות, שהעליון מעלה?
זה נקרא "השלמה". אתה צודק, שלמות היא מהמילה השלמה. ודאי שזאת לא שלמות שלהם אבל זו השלמה שלהם. אתה הרווחת 2000 שקל וכדי לגמור את החודש אתה צריך עוד 10,000 שקל, אז נותנים לך 10,000 כהשלמה. זאת לא שלמות, זה לא הרווח שלך אבל זאת השלמה, שבכל זאת אתה יכול להתקיים. כך מעלים את הגלגלתא עיניים דתחתון עם אח"פ דעליון לדרגה יותר עליונה (ראו שרטוט מס' 3) והם מקבלים שם השלמה.
שרטוט מס' 3
אתה יכול לשאול מה קורה להם מההשלמה הזאת, מה הם מרוויחים? גלגלתא עיניים דתחתון, מה הם מרוויחים בזה? הם מרוויחים את הכוח. חוץ מזה הם מרוויחים את הידיעה מה זה נקרא להשלים את העליון, כי הם יחד עם אח"פ דעליון הופכים להיות גם לעשר ספירות. גלגלתא עיניים דתחתון עם אח"פ דעליון הופכים להיות לעשר ספירות, אז יש לנו פעמיים עשר ספירות.
זאת אומרת, יש לך עשר ספירות גלגלתא עיניים ואח"פ (I), ויש לך עשר ספירות גלגלתא עיניים ואח"פ (II), יש לך כבר פעמיים עשר ספירות בהתכללות שלהם.
תלמיד: במצב הזה של גדלות דמין הא' איך הגלגלתא ועיניים דתחתון משלימים את העליון, מה זה אומר? הרי הם מקבלים את ההארה דרך האח"פ.
לא בלבד, זה שמקבלים אח"פ זה לא אומר כלום, זה עוזר להם להידבק לאח"פ דעליון זה שהם מקבלים דרכו הארה. אבל הם באים אליו ומשלימים אותו, מה זה משלימים אותו? שאח"פ דכתר יכול לתת להם כוח להיות כקטנות של אבא ואמא, שהקטנות הזו היא כבר חיבור עם אח"פ דכתר.
תלמיד: זו קטנות יותר משובחת מזו שהייתה קודם?
ודאי, כי היא נמצאת בדרגת הכתר, נגיד במקום א' דעביות זה ב' דהתלבשות. עליתי לדרגה יותר עליונה, מה אני עשיתי שם? נדבקתי לעליון כמו שהייתי. אז אתה היית דבוק לעליון, במקום שלך, זה בסדר, במה זה היה טוב? העליון באח"פ שלו נפול בך, בתוך גלגלתא עיניים דתחתון, ואז התחתון מרגיש שאין בעליון שום דבר, האח"פ שלו ריקים, אח"פ דכתר נפולים בגלגלתא עיניים דאבא ואמא. גלגלתא עיניים דאבא ואמא רואים שאח"פ דכתר ריק יותר מגלגלתא עיניים שלהם כי אח"פ דכתר הם כלים דקבלה, וגלגלתא עיניים הם כלים דהשפעה, אז הם יותר שלמים בקטנות מאח"פ דכתר שנמצא בקטנות שלו בהם. מה הם צריכים לעשות?
תלמידים: להידבק בו.
להידבק בו למרות שהוא ריק, זה נקרא לעבוד על גדלות דעליון למרות שנראה לי שהוא ריק. ואז כשהם דבוקים בזה, שזה בעבודה גדולה, הם צריכים עשירייה, הם צריכים משהו מבחוץ, הם צריכים כוחות, כאן זה חשבון, כשהם דבוקים לאח"פ דעליון אז העליון, ברגע שהוא מרגיש שהם כבר דבוקים בו בצורה מספקת באח"פ דעליון, הוא מתחיל להעלות אותם אליו, ואז הם מצטרפים לאח"פ דעליון בזמן שיש לו אור.
ברגע שהם דבוקים והוא מרגיש שהם כבר דבוקים מספיק כדי שהוא יתמלא, אז הוא מתחיל להראות את הגדלות שלו. ואז הם רואים, "אותו העליון שהיה ריק, הוא עכשיו מאיר", זו ההתעוררות שאנחנו מקבלים בזמן העלייה, שאנחנו קוראים לזה "עלייה". שהעליון מתחיל להראות את עצמו, ואני שמח מזה שיש לי חַיּוּת, חיים והכול. זה מפני שאני איכשהו ידעתי או לא, אבל עשיתי דבקות באח"פ דעליון שהוא בכוונה הראה לי שהוא ריק ואז עכשיו בזמן שהוא מאיר אני דבוק אליו, אבל דבוק אליו לא בגלל שהוא מאיר, אלא כי אני יכול להיות דבוק למעלה מזה שהוא מאיר, אחרת זה יהיה על מנת לקבל.
זאת אומרת לעלות לאח"פ דעליון ולעשות גדלות דמין הא' זה באמת גדלות אבל דמין הא'. עדיין יש כאן השתתפות שלי בדבקות אבל בדבקות שלי ממצב הקטנות. זה עוד לא מספיק. ואחר כך באה הארה מד'/ג' דנה"י דא"ק, מיסוד דא"ק (ראו שרטוט מס' 3) ומזה האח"פ דאבא ואימא מקבלים גדלות ומתחילים לעורר את הזו"ן. זו גדלות דמין הב', זו שלמות של אבא ואימא בעצמם, וזה בתנאי שהזו"ן שמתלבשים עליהם מוכנים כבר לקבל גדלות כמו דמין הא', והם מצטרפים לאח"פ דאבא ואימא. תיכף אנחנו נקרא את זה ונלמד. אלה שלבים, כדאי ללעוס אותם טוב.
אות קל"ו
"ועד"ז נמצא ב' מיני השלמות הנ"ל גם בז"ת:
הא' בעת הארת השורק ועלית אח"פ דאו"א, שאז גם הגו"ע דז"ת הדבוקים בהם נתעלו יחד עמהם ועלו לאו"א, וקבלו שם בחינת אח"פ להשלמת הע"ס שלהם," שבזה הגלגלתא עיניים דזו"ן שהם עלו לאבא ואימא עם אח"פ דאבא ואימא, הם מחייבים את אבא ואימא לעמידה מיוחדת בזיווג ביניהם כדי להשפיע לזו"ן. לכן זה נקרא "מ"ן". "שאח"פ אלו אינם עוד אח"פ הממשיים שלהם, אלא רק הארת אח"פ המספיק להשלמת ע"ס בעודם באו"א, ולא כלל בירידתם למקומם עצמם. כנ"ל.
ומין הב' דהשלמת הע"ס, השיגו הז"ת בעת התפשטות המוחין מאו"א אל הז"ת, שעי"ז הורידו גם הם בחינת ה"ת המסיימת מהחזה שלהם אל מקום סיום רגלי א"ק, והעלו את התנה"י שלהם מבי"ע וחיברו אותם למדרגתם לאצילות, שאז לולא נשברו ומתו, היו נשלמים בע"ס שלמות ע"י עצמם, כי עתה השיגו את האח"פ הממשיים החסרים להם."
שוב.
אות קל"ו
"ועד"ז נמצא ב' מיני השלמות הנ"ל גם בז"ת:
הא' בעת הארת השורק ועלית אח"פ דאו"א, שאז גם הגו"ע דז"ת הדבוקים בהם נתעלו יחד עמהם ועלו לאו"א, וקבלו שם בחינת אח"פ להשלמת הע"ס שלהם, שאח"פ אלו אינם עוד אח"פ הממשיים שלהם," של הזו"ן, "אלא רק הארת אח"פ המספיק להשלמת ע"ס בעודם באו"א, ולא כלל בירידתם למקומם עצמם. כנ"ל".
שאלה: לא ברור מה שהוא אומר "שאח"פ אלו אינם עוד אח"פ הממשיים שלהם". קודם כל מה זה אח"פים הממשיים, שהם לא אח"פים ממשיים שלהם, "אלא רק הארת אח"פ", ומה זה לא ממשיים?
יש לנו כתר, אבא ואמא וזו"ן. על הזו"ן לא כתוב כאן, אבל כן. הקו העליון זה הטבור הקו התחתון הסיום וביניהם כתר דנקודים, אבא ואמא דניקודים וזו"ן. קו אמצעי פרסא.
מה הוא אומר? אומר כך, מגיע אור לכתר דנקודים, עובר לאח"פ שלו. מתי עובר לאח"פ שלו? כשגלגלתא עיניים דאבא ואמא התקשרו לאח"פ דכתר בזמן הקטנות בצורה מספקת, אז הוא מאיר להם ומעלה אותם יחד, את גלגלתא דאבא ואמא, לדרגה שלו. ואז נעשים גלגלתא עיניים דאבא ואמא ואח"פ דכתר יחד, וזה נקרא "גדלות דמין א'", יש עשר ספירות דמין א'. (שרטוט מס' 4)
"ועד"ז נמצא ב' מיני השלמות הנ"ל גם בז"ת: אחר כך מאיר האור לז"ת דאבא ואמא על ידי זה שהזו"ן מחוברים איתם.
אות קל"ה
"ומין הב' הוא, שהמדרגה נשלמת בע"ס בכחה עצמה. דהיינו בעת שהזו"ן דא"ק האירו את האור חדש דרך היסוד דא"ק," קיבלו מיסוד דא"ק אור חדש, מה"יסוד", כך זה נקרא, "הנק' נקודת השורק," כשהאור הזה נכנס, הוא נקרא "שורוק","לאו"א, והוריד הה"ת מנקבי עינים דאו"א עצמם לפה שלהם, שבזה העלה את הכלים דאח"פ דאו"א, ממקום נפילתם בז"ת אל הראש דאו"א, והשלימו להם הע"ס, שעתה נשלמים או"א ע"י עצמם, כי עתה השיגו הכלים דאח"פ ממש החסרים להם." זה אח"פ דאבא ואמא (ראו שרטוט מס' 4)
"משא"כ במין הא' בעת שקבלו שלמותם" על ידי הכתר, "הרי באמת היו עוד חסרים אח"פ," כי קיבלו השלמה על ידי אח"פ דכתר, "אלא ע"י התכללותם בכתר, קבלו על ידו הארה מאח"פ שלהם, שהספיק רק להשלימם בע"ס בעודם במקום הכתר, ולא כלל בעת יציאתם משם למקומם עצמם."
אות קל"ו. ועכשיו מה קורה?
שרטוט מס' 4
אות קל"ו
"ועד"ז נמצא ב' מיני השלמות הנ"ל גם בז"ת:" מה קורה עם ז"ת? על זה עוד לא דיברנו.
"הא' בעת הארת השורק ועלית אח"פ דאו"א," הנפולים בגלגלתא עיניים דזו"ן, "שאז גם הגו"ע דז"ת הדבוקים בהם נתעלו יחד עמהם ועלו לאו"א, וקבלו שם בחינת אח"פ להשלמת הע"ס שלהם,". מי מקבל את ו' ונקודה? האח"פ דאבא ואמא, (ראו שרטוט מס' 4) "שאח"פ אלו אינם עוד אח"פ הממשיים שלהם," זה אח"פ דעליה ולא אח"פ ממשיים שלהם שמקבלים התעוררות מ-ו' ונקודה, "אלא רק הארת אח"פ המספיק להשלמת ע"ס בעודם באו"א," בעלייה לגלגלתא עיניים, ולאבא ואמא "ולא כלל בירידתם למקומם עצמם. כנ"ל.
ומין הב' דהשלמת הע"ס," האלה של אח"פ דאבא ואמא, "השיגו הז"ת בעת התפשטות המוחין מאו"א אל הז"ת, שעי"ז הורידו גם הם בחינת ה"ת המסיימת מהחזה שלהם אל מקום סיום רגלי א"ק, והעלו את התנה"י שלהם" שלמטה מפרסא, (ראו שרטוט מס' 4), תנה"י שלהם, "מבי"ע וחיברו אותם למדרגתם לאצילות," מדרגת האצילות נקראת למעלה מפרסא. "שאז לולא נשברו ומתו, היו נשלמים בע"ס שלמות ע"י עצמם, כי עתה השיגו את האח"פ הממשיים החסרים להם".
מה קרה? אח"פ דאבא ואמא מקבלים הארה. עם הארת אבא ואמא הם מצרפים אליהם גלגלתא עיניים דזו"ן, זו"ן מעלים את עצמם לאבא ואמא. אבא ואמא מקבלים מזה השלמה ועושים גדלות. הגדלות הזאת מספקת כדי למלא את התנה"י דזו"ן. אם לא היו נשברים למטה מפרסא, היה גמר התיקון.
מה שקורה אחר כך באצילות אנחנו רואים, שכל התיקונים הם בעלייה. שלא יהיה במָקום למטה מפרסא.
אנחנו נחזור על כל הדברים האלה.
אות קל"ז
"וגם בד' פרצופים שיצאו מאו"א לכלים דחג"ת וכן בד' הפרצופין שיצאו מהישסו"ת לכלים דתנהי"מ (כנ"ל באות ק"ז וק"ט) הנה גם בהם נמצאים אלו ב' מיני השלמות הע"ס הנ"ל, כי מבחינה אחת היה נשלם כל אחד מהם, ע"י התדבקותם באח"פ דאו"א וישסו"ת בעודם בראש, שהיא השלמת ע"ס דמין הא'." קודם בעליון, כרגיל. "ואח"כ שנתפשטו לבי"ע, היו רוצים להשתלם בהשלמת הע"ס דמין הב'." במקומם. "וענין זה נוהג גם בפרטי פרטיות".
בעולם הנקודים היה לנו פרצוף אחד שנקרא "אבא ואמא", ופרצוף שני שנקרא "ישסו"ת" ואחר כך ראש הדעת בלי גוף. לכן אנחנו צריכים את כל הדברים האלה לתקן.
זה מה שהוא אומר, שהייתה שם השלמה בראש דאבא ואמא ואחר כך בגוף ושבירה, השלמה בראש הישסו"ת דמין א' ואחר כך בגוף ושבירה, ואחר כך ראש הדעת.
אות קל"ח
"ותדע, כי אלו ה"פ אצילות הנ"ל עתיק וא"א ואו"א וזו"ן שנתקנו בקביעות ואין שום מיעוט נוהג בהם, (כנ"ל באות קכ"ו), שעתיק יצא בקומת כתר וא"א בקומת חכמה ואו"א בקומת בינה וזו"ן בקומת ז"א, ו"ק בלי ראש. הנה הכלים דאח"פ שנתבררו להם מעת הגדלות, היו מבחינת השלמת ע"ס דמין הא'," בעלייה, "והיינו על דרך נקודת החולם שהאיר בכתר דנקודים, שאז נשלמו גם או"א על ידי הכתר והשיגו הארת כלים דאח"פ, (כנ"ל באות קל"ד), ולפיכך אע"פ שהיה לכל אחד מעתיק וא"א ואו"א ע"ס שלמות בראש, מ"מ לא הגיע מזה בחי' ג"ר לגופין שלהם, ואפילו פרצוף עתיק לא היה לו בגוף אלא בחינת ו"ק בלי ראש," בלי ג"ר, "וכן א"א ואו"א, והטעם הוא, כי כל הזך נברר תחילה, וע"כ לא נברר בהם רק השלמת ע"ס דמין הא', שהוא מצד עליתו בעליון, דהיינו בחינת הארת כלים דאח"פ המספיק להשלים הע"ס בראש, אבל אין עוד התפשטות מהראש לגוף. כי בעת שאו"א נכללו בכתר דנקודים היה מספיק להם הארת אח"פ מכח הכתר, ולא כלל בהתפשטותם למקומם עצמם מפה דכתר דנקודים ולמטה. (כנ"ל באות קל"ה). וכיון שהגופין דעתיק וא"א ואו"א היו בו"ק בלי ראש, מכ"ש הזו"ן עצמם שהם בחינת גוף הכולל דאצילות, שיצאו בו"ק בלי ראש."
נקרא, נתרגל לאט לאט. אני מבין שזה עושה איזה סיבוב, שלא מובן איפה נמצאים, על מה מדובר. ככה זה תמיד, הקטע הזה מאוד מסובב את הראש, כי יש כאן מעבר לחשיבה חדשה.
אות קל"ט
"אמנם בא"ק לא היה כן, אלא כל הכמות שיצא בהראשים דפרצופי א"ק, נתפשט ג"כ לגופין שלהם. ולפיכך נבחנים כל ה"פ אצילות שהם רק בחינת ו"ק דפרצופי א"ק, וע"כ הם מכונים מ"ה החדש, או מ"ה דה"פ א"ק, דהיינו קומת ז"א, שהוא מ"ה בחוסר ג"ר, שהן גלגלתא ע"ב ס"ג. כי עיקר המדרגה נבחנת ע"פ התפשטותה אל הגוף מפה ולמטה, וכיון שגם לג' פרצופין הראשונים אין מהם התפשטות לגוף רק ו"ק בלי ראש, ע"כ הם נבחנים לבחינת מ"ה, שהוא קומת ו"ק בלי ראש, אל ה"פ א"ק." שכל האצילות זה ו"ק כלפי עולם אדם קדמון. זאת אומרת, כדי שיהיה גמר התיקון צריכים לעלות מעולם האצילות ג' עליות.
אות ק"מ
"באופן, שעתיק דאצילות, שיש לו בראש קומת כתר, נבחן לבחינת ו"ק לפרצוף הכתר דא"ק, וחסר נשמה חיה יחידה דכתר א"ק. וא"א דאצילות שיש לו בראש קומת חכמה, נבחן לבחינת ו"ק לפרצוף ע"ב דא"ק שהיא חכמה, וחסר נשמה חיה יחידה דע"ב דא"ק, ואו"א דאצילות, שיש להם בראש קומת בינה, נבחנים לבחינת ו"ק של פרצוף ס"ג דא"ק וחסר לו נשמה חיה יחידה דס"ג דא"ק. והזו"ן דאצילות נבחנים לבחינת ו"ק דפרצוף מ"ה וב"ן דא"ק, וחסר להם נשמה חיה יחידה דמ"ה וב"ן דא"ק. וישסו"ת וזו"ן הם תמיד במדרגה א'. זה ראש וזה גוף".
בקיצור, כדי לעלות מעולם האצילות למלכות דאין סוף צריכים לעבור את שלוש המדרגות, ס"ג, ע"ב וגלגלתא. זה ברור, שזה לא יהיה בינתיים לפרצופי אצילות.
אות קמ"א
"וע"י העלאת מ"ן ממע"ט של התחתונים נבררים השלמת האח"פ דע"ס דמין הב', דהיינו השלמתם דאו"א מבחי' עצמם, על דרך בחינת נקודת השורק, שאז או"א עצמם מורידים הה"ת מנקבי עינים שלהם, ומעלים אליהם האח"פ שלהם, שאז יש להם כח גם להשפיע אל הז"ת, שהם זו"ן, דהיינו אל הגופין ממעלה למטה. כי הגו"ע דזו"ן הדבוקים באח"פ דאו"א," בזמן קטנות, "נמשכים עמהם לאו"א ומקבלים מהם השלמת ע"ס (כנ"ל באות צ"ד), ואז נמצא כל כמות המוחין שישנם באו"א מושפעים ג"כ לזו"ן, שעלו אליהם ביחד עם האח"פ שלהם. ולפיכך בעת שה"פ אצילות מקבלים השלמה זו דמין הב' אז יש ג"ר גם לגופין דג' פרצופין הראשונים שהם עתיק וא"א ואו"א דאצילות וכן להזו"ן דאצילות, שהם גוף הכולל דאצילות. ואז עולים ה' פרצופי אצילות ומלבישים לה"פ א"ק, כי בעת התפשטות הג"ר גם אל הגופין דה"פ אצילות, הרי הם משתוים עם ה"פ א"ק. ועתיק דאצילות עולה ומלביש לפרצוף כתר דא"ק וא"א לע"ב דא"ק. ואו"א לס"ג דא"ק. וזו"ן למ"ה וב"ן דא"ק. ואז מקבל כל אחד מהם נשמה חיה יחידה מהבחינה שכנגדו בא"ק."
את זה אנחנו יכולים לראות ב"ספר האילן", עמ' 370 ב"כתבי בעל הסולם".
ציור א'. זה ברור, זה גלגלתא ע"ב ס"ג, כך הוא מצייר לנו את זה. ודאי שיש כאן הרבה מאוד תוספות בציור שאנחנו עוד לא למדנו.
ציור ב', יש לנו פרצוף ס"ג דא"ק בעת צמצום א', פרצוף ס"ג דא"ק בעת עלייה לצמצום ב'. יש לנו ס"ג כזה וס"ג כזה, ופרצוף ס"ג דא"ק בעת יציאת המלכים ושבירת הכלים, ופרצוף אח"פ אנחנו עוד לא למדנו.
ציור ג'. בציור ג' כבר יוצאים לנו חמישה פרצופי אצילות כנגד חמישה פרצופי א"ק. אז יש לנו גלגלתא, ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן, חמישה פרצופים ראשונים, ואחר כך יש לנו את החמישה פרצופים האלה, עתיק, אריך אנפין, אבא ואמא, ישסו"ת וזו"ן דאצילות, שכך הם מלבישים זה על זה. תראו מה כתוב כאן, "מצב הקבוע שה' פרצופי א"ק וה' פרצופי אצילות שאינם מתמעטים משיעור זה לעולם"1. זאת אומרת, זה המצב הקבוע מה שנקרא, שכך הם נמצאים. והקווים המקווקווים האלו, הם רק אומרים שכל פרצוף אצילות מתלבש על מ"ה בפרצוף שכנגדו בעולם אדם קדמון. הוא כותב, "קווי נקודות השייכים לכל ראש של ה"פ אצילות אל הפרצוף שכנגדו בא"ק מראים על שיעור קומתם שלקחו ויונקים משם".
ציור ד'. הוא כותב "עמידת הז"א אשר בזמן השגת נשמה בערך הקבוע דה"פ א"ק ואצילות"2. זאת אומרת, הפרצוף האחרון שזה זו"ן דאצילות, הוא עלה. ואחר כך יש לו עוד עלייה אחת, כבר לעומת מה שהיה קודם הוא עלה עוד דרגה אחת, ואחר כך עוד דרגה אחת, ציור ו'. וזהו, שלוש דרגות, אין יותר, כי זה האח"פ שהוא משלים.
ציור ז', "עמידת כל ה"פ אצילות וג' עולמין בי"ע אחר השגת נשמה שלהם בערך הקבוע דה"פ א"ק". זאת אומרת, שכל ה' פרצופי אצילות הם עלו לעומת ה' פרצופי דא"ק. שקודם היו מתלבשים על מ"ה דא"ק, בקו המקווקו הזה, ועכשיו לא על מ"ה דא"ק אלא על ס"ג דא"ק. זה נקרא שמשיג נשמה, כי ס"ג זה הנשמה.
אתם תסתכלו, תראו. אחר כך לאט לאט תראו. עכשיו, ודאי שאם יש לנו עוד עלייה אז יש לנו "עמידת כל ה"פ אצילות וג' עלמין בי"ע אחר השגת חיה שלהם בערך הקבוע דה"פ א"ק".
זאת אומרת שעוד עלו כל פרצופי אצילות, אתם רואים שהם עולים יחד כולם, ואז כל אחד מהם, קודם היה מתלבש על המ"ה, אחר כך על הס"ג, ועכשיו מתלבשים על הע"ב, על החכמה שכנגדו בכל פרצופי אדם קדמון. ואחר כך עלייה אחרונה, שכל ה' פרצופי אצילות מתלבשים בשווה עם ה' פרצופי א"ק וכל אחד משיג כנגדו את היחידה.
זה מצד אחד. מצד שני יש עוד דבר אחר, בציור י'. "עמידת כל העולמות והפרצופים, דהיינו ה"פ א"ק וה"פ אצילות וג' עלמין בי"ע, אחר השגת נשמה שלהם בערך הקבוע דקו א"ס ב"ה".
זאת אומרת, אנחנו בעצם חוזרים לציור הראשון, כמו שהיינו בציור ג', רק מה שיש לנו עכשיו, שפרצוף ע"ב דא"ק עולה למעלה. ולאן נעלם הראש דכתר דגלגלתא? נכנס כביכול לאין סוף.
ציור י' וציור ג' זה אותו ציור, רק ההבדל הוא בגלגלתא, שהיא מעלה את עצמה. ועכשיו זה ציור י"א, כשגלגלתא עולה גם ע"ב עולה למעלה. אם ע"ב עולה למעלה אז הכתר דע"ב, פרצוף ע"ב עולה למעלה וס"ג ממש מתקרב לזה, ואחר כך יש עוד עלייה, שגלגלתא וע"ב וס"ג הם נכנסים למעלה, לאין סוף.
ואז יוצאים לנו למטה, אם אתם שמים לב, עולם הבריאה, עולם היצירה ועולם העשיה, שהם יוצאים למטה מפרסא, נכנסים לרוחניות. את זה אנחנו עוד נלמד.
בקיצור, יש כאן עניין של עליית העולמות על ידי האורות שמגיעים ומנענעים את העולמות, מעלים אותם למעלה. ואחרי שמשיגים את כל העליות האלו, שכל פעם זה על ידי ירידה, שבירה, עלייה, תיקון, כל פעם ביורד ועולה, יורד ועולה, כשמשלימים את כל התיקונים אז יש אח"פ דירידה, רב פעלים מקבציאל שהוא מקבץ את כל התיקונים האלה ועושה זיווג במקומו.
קראנו, לא הבנו הרבה, אבל זה טוב שיש איזה בלבול קטן. אתם רוצים לחזור על כל הדברים האלה? אפשר לחזור כי מה שקוראים כבר נכנס איכשהו ואחר כך יותר קל. עוד פעם קוראים, עוד קצת, ואז מתחיל להיות יותר מוכר, אחר כך יותר ברור. כמו שעכשיו ראינו את עניין עליית העולמות.
כלל גדול בעניני המוחין שבקביעות ובעליות
הפרצופין והעולמות הנוהגין בשתא אלפי שני
אות קל"ד
"כבר נתבאר לעיל (באות פ"ו ואילך), שיציאת הגדלות של הג"ר וז"ת דנקודים באו בג' סדרים, בסוד ג' הנקודות חולם שורק חירק. עש"ה כל הענין. ומשם תבין שיש ב' מינים של השלמת הע"ס לקבלת המוחין דגדלות: הא' מצד עליתו והתכללותו בעליון. דהיינו בעת שהזו"ן דא"ק האירו את האור חדש דרך הטבור אל הכתר דנקודים, והורידו הה"ת מנקבי עינים דכתר להפה שלו, שבזה נתעלו האח"פ הנפולים דכתר שהיו באו"א, וחזרו למדרגתם לכתר והשלימו הע"ס שלו, הנה נבחן אז שעלו עמהם גם גו"ע דאו"א, שהיו דבוקים על האח"פ דכתר, ונמצאים גם או"א נכללים בהע"ס השלמות של הכתר (כנ"ל באות צ"ג). עש"ה, כי התחתון העולה לעליון נעשה כמוהו. ונבחן משום זה שגם או"א השיגו האח"פ, החסרים להם להשלמת ע"ס שלהם, מכח התכללותם בהכתר. וזהו מין הא' של מוחין דגדלות."
סדנה
מה זה נקרא גדלות דמין הא'?
כולם מתחממים ומתעוררים, כולם מוסיפים לכולם.
*
מתי אח"פ דכתר מעלים אליהם גלגלתא עיניים דאבא ואמא?
*
זאת אומרת, ברגע שגלגלתא עיניים דאבא ואמא דבוקים באח"פ דכתר, למרות שאח"פ דכתר ריק, הוא מראה להם שהוא לא ריק אלא מלא, ואז מעלה אותם לגלגלתא עיניים שלו, לגדלות דמין הא'.
שאלה נוספת בכל זאת, האם אח"פ דכתר צריך להביא לזה אור מיוחד כדי להעלות את עצמו? או ברגע שגלגלתא עיניים דאבא ואמא מתבטלים אליו, אז הם מוצאים שיש בו אור ודווקא במקרה כזה הוא כביכול מעלה אותם? האם העלייה הזאת נעשית על ידי ביטול של אבא ואמא? לא שביטול דאבא ואמא גורם לביאת האור החדש ועליה, אלא האור היה, פשוט הם לא היו מזהים אותו. עכשיו שהתבטלו, רואים שיש אור בעליון.
אות קל"ה
"ומין הב' הוא, שהמדרגה נשלמת בע"ס בכחה עצמה. דהיינו בעת שהזו"ן דא"ק האירו את האור חדש דרך היסוד דא"ק, הנק' נקודת השורק, לאו"א, והוריד הה"ת מנקבי עינים דאו"א עצמם לפה שלהם, שבזה העלה את הכלים דאח"פ דאו"א, ממקום נפילתם בז"ת אל הראש דאו"א, והשלימו להם הע"ס, שעתה נשלמים או"א ע"י עצמם, כי עתה השיגו הכלים דאח"פ ממש החסרים להם. משא"כ במין הא' בעת שקבלו שלמותם מהכתר ע"י הדבקות באח"פ שלו, הרי באמת היו עוד חסרים אח"פ, אלא ע"י התכללותם בכתר, קבלו על ידו הארה מאח"פ שלהם, שהספיק רק להשלימם בע"ס בעודם במקום הכתר, ולא כלל בעת יציאתם משם למקומם עצמם."
איזה הבדל יש בין גדלות דמין הא' לבין גדלות דמין הב'? בגדלות דמין הא' אבא ואמא מקבלים גדלות, אבל מקבלים גדלות מאח"פ דכתר, וזה לא אח"פ שלהם, זה כלים זכים, אח"פ דכתר. מה שאין כן כשהם מקבלים גדלות דמין הב', על ידי אח"פ שלהם, שחוזר לעבודה ומתחבר לגלגלתא עיניים שלהם, אז יש להם עשר ספירות משלהם, אבא ואמא שזה חכמה ובינה, זה אחרת לגמרי.
שאלה: אבל בגדלות דמין הב' זה גם לא אח"פ שלהם, זה מהזו"ן?
לא, הם קיבלו כוח מהזו"ן, אבל לא שזה לא אח"פ שלהם, זה אח"פ שלהם, זה אח"פ במקומם.
תלמיד: הם הפעילו את האח"פ שלהם באמת?
הם הפעילו את האח"פ שלהם.
תלמיד: אז מאיפה יש עשר ספירות ברוחב? באבא ואמא?
עשר ספירות הראשונות זה גלגלתא עיניים דאבא ואמא עם אח"פ דכתר, עשר ספירות.
תלמיד: ועשר ספירות השניות?
עשר הספירות השניות זה גלגלתא עיניים דאבא ואמא ואח"פ דאבא ואמא עצמם, זה גדלות דמין הב'. תראה מה שהוא כותב.
קריין: אות קל"ה.
אות קל"ה
"ומין הב' הוא, שהמדרגה נשלמת בע"ס בכחה עצמה." כוחה עצמה, לא כמו שאתה אומר שקיבלו מנה"י דא"ק ואז זה לא כוח עצמם. תמיד מקבלים כוח מלמעלה, מבחוץ, מהצד. "דהיינו בעת שהזו"ן דא"ק האירו את האור חדש דרך היסוד דא"ק, הנק' נקודת השורק, לאו"א, והוריד הה"ת מנקבי עינים דאו"א עצמם" עצמם "לפה שלהם, שבזה העלה את הכלים דאח"פ דאו"א, ממקום נפילתם בז"ת אל הראש דאו"א, והשלימו להם הע"ס, שעתה נשלמים או"א ע"י עצמם," על ידי האח"פ שלהם, "כי עתה השיגו הכלים דאח"פ ממש החסרים להם. משא"כ במין הא' בעת שקבלו" אבא ואמא "שלמותם מהכתר ע"י הדבקות באח"פ שלו," דכתר, "הרי באמת היו עוד חסרים אח"פ," שלהם, "אלא ע"י התכללותם בכתר, קבלו על ידו הארה מאח"פ שלהם, שהספיק רק להשלימם בע"ס בעודם במקום הכתר," בקומה אחת דכתר, יחד עם הכתר, "ולא כלל בעת יציאתם משם למקומם עצמם."
תלמיד: למה אחר כך הוא אומר שאצילות נמצא כל הזמן בבחינת ו"ק, הוא לא מפעיל את האחפ"ים שלו באמת, אלה רק ראשים, זה לא אח"פ שלהם.
איפה זה כתוב?
תלמיד: עכשיו לא כתוב, אחר כך הוא יכתוב.
אז נדבר אחר כך. אחר כך נלמד שכל הדברים האלה קורים באח"פ דעליה, נגיע לזה. נכון שישנה שאלה כזאת, אבל נראה מה קורה שם.
שאלה: כשגלגלתא עיניים דבוקים באח"פ של העליון, הם עולים למעלה, גם לגלגלתא עיניים של העליון? הם עולים ואז יורדים?
אם אתה מתבטל כלפי העליון והביטול שלך הוא עד כדי כך חזק, שהעליון יכול אפילו להעלות אותך לדרגה יותר עליונה, ואתה לא תאבד קשר עם העליון, אז הוא מעלה אותך.
תלמיד: מעלה לגלגלתא עיניים והאח"פ שלו?
נניח שאתה קשור לחבר כלשהו, אתה אוהב אותו והכול. עכשיו השאלה היא כך, אם תשמע שהוא משקר האם זה ישפיע על היחס שלך אליו או שאתה תמשיך להצדיק אותו? אתה תגיד, "עיניים להם ולא יראו, אוזניים להם ולא ישמעו"3, לא יכול להיות, זה החבר שלי, מה שאני שומע לא יכול להיות, זה משהו שאני לא מבין. אם אתה בצורה כזאת הולך להצדיק אותו, אתה יכול להגיד כאן, "הבורא סידר לי" או כל מיני דברים כאלה, לא חשוב, אבל אם אתה בירידה כזאת שהוא פותח לך את האח"פ שלו, שכביכול מקולקל ובכל זאת אתה נשאר דבוק עימו, אז הוא כבר יכול להעלות אותך לדרגה יותר עליונה. זה נקרא "ועל כל פשעים תכסה אהבה"4. וכך הוא יגלה לך מיהו באמת. פשעים, אתה לא יודע איזה פושע הוא, ואתה על כל הדברים האלה תגיד, "לא, הוא חבר שלי, אני מצדיק אותו בכל וכל". תוכל את זה לעשות?
תלמיד: נעבוד על זה.
זה מה שקורה. כי גלגלתא עיניים דאבא ואמא שדבוקים באח"פ דכתר, כך צריכים לעשות. כי הכתר מראה להם את האח"פ שלו בצורה מאוד לא טובה. למה מאוד לא טובה? [כי] כלפי אבא ואמא, לא טובה, הכול שלילי. אבל כשהוא, למרות שהם עובדים באמונה למעלה מהדעת, דבוקים באח"פ דכתר, מעלה אותם למעלה, אז הם מבינים בשכל העליון, בחכמה העליונה, בתכנית העליונה עד כמה הוא צודק. ולמטה זה נראה ההיפך, ככה זה. לכן כל העבודה היא למעלה מהדעת.
תלמיד: אז הם בעצם לומדים גם איך העליון עובד עם האח"פ שלו, ולפי זה הם יודעים איך לעבוד עם האח"פ שלהם?
העליון על ידי כל התרגילים האלה נותן להם אפשרות לפתח כלים דהשפעה. מה זה כלי דהשפעה? שאני מקבל את העליון למרות שזה נגד השכל שלי, נגד הרציונאליות שלי.
תלמיד: ואיך זה קשור לאח"פ שלהם אחר כך?
אין לי בעיה להחזיק את האח"פ דעליון אחר כך.
תלמיד: לא, השאלה היא איך זה עוזר לאח"פ שלהם?
אחרי שאני עושה את זה, זאת אומרת, גידלתי, טיפחתי את גלגלתא עיניים שלי, כלים דהשפעה שלי להיות דבוקים באח"פ דעליון, באח"פ דכתר, אז אני מקבל הארה לאח"פ שלי, נניח של אבא ואמא, ואני יכול כבר לעשות גדלות דמין הב', זאת אומרת, במקומו. עוד נלמד, ניכנס לזה. אבל רק בתנאי שגמרתי עם אח"פ דעליון. כשגלגלתא עיניים שלי כבר משתווה עם אח"פ דעליון, שאני יכול להצדיק את העליון בכל וכל, זה בכלים דהשפעה שלי, אז אני מתחיל לעבוד על כלים דקבלה שלי. העליון מתחיל כבר לעורר לי את הדברים.
שאלה: למה גלגלתא ועיניים דתחתון נדבקים לאח"פ דכתר?
זה מפני שהכתר נמצא בהם בזמן הקטנות, הם נולדים בצורה כזאת.
תלמיד: הם מרגישים את האח"פ כשלילי כאילו. למה הם נדבקים, מה מושך אותם להידבק בו?
השתוות הצורה. מה זו דבקות? השתוות הצורה. העליון נמצא בקטנות, אין לו כלום, התחתון נמצא בקטנות, גם אין לו כלום. העליון נמצא בקטנות כי אין לו אורות, הוא בכוונה כך עושה, התחתון נמצא בקטנות, כי זה המצב שלו. ואז כמו במשחק עם הילד הקטן, אתה מקטין את עצמך עד רמת הקטן וכך הוא רואה בך את החבר שלו ואתם משחקים, אתה מתיישב לידו על הרצפה, כמוהו, ומתחיל לשחק איתו במכוניות קטנות, צעצועים כאלו וכן הלאה.
תלמיד: ואז נדבקים כאילו במשחק משותף? למה הם נדבקים?
ודאי שבמשחק משותף, כי אתה הגדול רוצה להעלות אותו למעלה, אתה צריך להעלות אותו על ידי דבקות. אתה משחק עימו, עושה כל מיני דברים. הוא נדבק אליך ואתה לאט לאט מראה לו דברים חדשים וכך מעלה אותו, אתה פותח את עצמך יותר ויותר אבל בתנאי שכשאתה גדל אתה לא מפר את הקשר שלכם, זה נקרא "חינוך", אתה דואג כל פעם לתת לו כאלה דברים שהוא יכול להסכים איתך ולהתחבר אליך, ואז נקרא שאתה מעלה את האח"פ שלך כל פעם יותר ויותר ויותר ויחד עם זה הוא מסוגל להידבק אליך ולעלות איתך יחד עוד ועוד, כך אתה מגדל את גלגלתא עיניים שלו.
תלמיד: איך אנחנו בעשירייה עושים את זה ולא מפספסים את האח"פ דעליון שבינינו ונדבקים כל הזמן יותר ויותר?
כמו שאמרתי, אין כאן יותר מזה.
שאלה: אני רוצה לוודא איפה אנחנו בשרטוט, מבחינת המקום שלנו בעולמות?
למטה מסיום. (ראו שרטוט 5)
שרטוט מס' 5
תלמיד: באיזה עולם?
בעולם הזה.
תלמיד: מה אנחנו רואים בשרטוט?
בשרטוט זה עולם הנקודים, כתר, אבא ואימא וזו"ן זה עולם הנקודים.
תלמיד: גדלות?
לא, כמו שזה נראה זו קטנות, אם אח"פ דעליון נמצא בגלגלתא עיניים דתחתון זו קטנות. (ראו שרטוט 5) עולם הנקודים קטנות.
תלמיד: היכולת הזאת לקחת עשר ספירות ולהתחיל לשחק איתן כמו בלגו, שיש לי אח"פ וגלגלתא עיניים, מגיעה מצמצום ב'?
כן. רק מצמצום ב', בלי צמצום ב' לא לא הייתה לנו חלוקה לגלגלתא עיניים ואח"פ, בלי צמצום ב' לא היה הבדל בין כלים דקבלה וכלים דהשפעה, הכול היה עשר ספירות והן היו מעורבבות. צמצום ב' מבדיל בצורה מכרעת בין הכלים דהשפעה לבין הכלים דקבלה.
תלמיד: ואחרי ההפרדה הזאת שצמצום ב' עושה, אפשר להרחיב קצת על המשחק שנעשה עכשיו?
אחרי שישנה הפרדה בין כלים דקבלה לכלים דהשפעה על ידי צמצום ב', יש משחק גדול מאוד, כי אתה יכול לעבוד לחוד על הכלים דהשפעה ולחוד על הכלים דקבלה, ואתה יכול להתחבר עם הכלים דהשפעה בכל אדם הראשון, בכל הנשמה, רק כלים דהשפעה מתחברים וכלים דקבלה לא מתחברים, הם לא נפעלים, זה נקרא "אחוריים בויתא". כמו קיפול רגלים שיש נניח לתרנגולים, הם יושבים ומקפלים רגלים, כאילו אין להם רגלים, כמו תינוק שכאילו אין לו רגלים, כי הוא לא יודע להשתמש בהן, זה סימן של קטנות. אבל בגלגלתא ועיניים יכולים להתחבר ביניהם, וכך צמצום ב' מאפשר לנו לעבוד עם כלים דהשפעה לחוד ועם כלים דקבלה לחוד ויחד, כי כלים דהשפעה הם לא כלים של הנברא בכלל, מתוך השראת העליון נמצאות בנו כאלה תכונות והכלים דקבלה כבר שייכים לתחתון.
שאלה: אז גדלות דמין הב' זו גדלות עולם הנקודים?
גדלות דמין הב' זו לא גדלות דעולם הנקודים, אלא גדלויות פרטיות שבעולם הנקודים.
תלמיד: זה בדרך לשם?
בדרך.
שאלה: החומר הזה קשה ומבלבל, מטריד אותי שלמרות שמאות או עשרות פעמים בקשת לא לשאול שאלות שלא נוגעות לחומר עצמו שלומדים ברגע זה, זה ממשיך וקורה שוב ושוב. השאלה אם יש מקום לעשות איזו סנקציה או עונש חינוכי, נניח לכתוב מאה או אלף פעם "יש להיות דבוק במה שכותב המחבר בלבד, זה המפתח והסיכוי היחיד להצליח לא להתבלבל להשיג ולהבין."
לא. אני אגיד לך למה. אנחנו לומדים כאן דברים שכתובים בסגנון אחר, עד שבירת עולם הנקודים יש דברים שמשתלשלים מלמעלה למטה על ידי הרשימות שיוצאות ומחייבות את הפרצופים כך להתפשט. לכן לא סבלתי שום דבר, שום פריצה הצידה כי בזה אתם מבלבלים אחד לשני את המוח, אלא הכול צריך להיות בסדר סיבה ומסובב.
עכשיו אנחנו לומדים חלק שגם בו בודאי יש לו סיבה ומסובב, אבל הם קשורים יחד בהלוך ושוב ולכן אי אפשר לתפוס את זה. כולם נמצאים באיזשהו ערפול. וכשנמצאים באיזה ערפול צריכים לתת קצת יותר זמן ומקום לשחק עם החומר, להתרגל. להתרגל, לשמוע מילים ושמות וחצי זה ורבע זה, לשמוע ואולי להבין 10% ועוד משהו וככה לאט לאט. יש כאן עניין של הרגל לדברים שקודם לא ידענו, לא שמענו. כמו שילד קטן משחק, הוא לא יודע מה הוא עושה, ולאט לאט זה נכנס. דרך מה? דרך חושים שאנחנו אפילו לא מכירים.
לכן איפה שאפשר ללמוד בצורה דידקטית ברורה, סיבה מסובב, רשימות, אורות, כלים שם אני הולך ממש ביד קשה. כי שם צריכים להפעיל את השכל, להמשיך, ולא לבלבל את החברים. בעוד שכאן דווקא רצוי קצת להתבלבל והחומר בעצמו כך בנוי. כולם חכמים עד החלק הזה וכאן צריכים לתת זמן כדי להתרגל. אז אני נותן, נותן זמן להתרגל, שיתבלבלו, שיתפלפלו. אנחנו צריכים לספוג את העניינים האלו וזה לוקח זמן, לא דרך השכל אפילו דרך הרגלים למיניהם. אתה מבין? אפילו מישהו הגיע מאילת ורוצה לשאול משהו.
שאלה: איך זה שיש הארה דרך יסוד דא"ק לאבא ואימא?
כי אבא ואימא מתלבשים על יסוד דא"ק.
תלמיד: זה לא הולך לפי איזה סדר, יש להם כתר מעליהם?
לא, זה מלמעלה למטה וזה בצורה אחרת, לפי השתוות, אבא ואימא מתלבשים על יסוד דא"ק. בינתיים אני לא אגיד יותר, כי כדי להסביר את זה צריך להיכנס לעוד כמה שאלות שגם אותן אני אצטרך להסביר. זה ככה, כמו ו' ונקודה, זהו זה, ככה זה. יש כאלו דברים שקשה להסביר למשל עליית השבתות וחגים, נו לך תסביר, איפה זה מושרש במערכת כל כך כל כך מדויקת ופתאום יש לך עליה. מאיפה? מי מסובב אותה שיש פתאום עליית העולמות? אז נלמד לאט לאט ונתחיל להכיר מאיפה זה נובע. אי אפשר ללמוד את זה בצורה ישירה כי אין לנו את הכלים האלו. הכלים שלנו הם כלי הרגשה. אתה מבין מה שאתה מרגיש, מה שאתה יכול לתאר בצורה רגשית כשאתה בונה תבנית פנימית, אז אתה מבין, הלב מבין.
שאלה: עשר הספירות של אבא ואימא בצורה אופקית, מאיפה זה הגיע? תמיד עשר הספירות היו תמיד בצורה אנכית.
בוא נצייר את זה בצורה אחרת. (ראו שרטוט מס' 6) יש לנו כתר, את הכתר מלבישים אבא ואימא ועל אבא ואימא מלבישים זו"ן. בכתר יש גלגלתא עיניים ואח"פ דכתר, אחר כך יש אבא ואימא דגלגלתא עיניים ואח"פ דאבא ואימא. ויש גלגלתא עיניים דזו"ן וזו"ן דזו"ן.
שרטוט מס' 6
תלמיד: ומה זה העשר ספירות דגדלות דאבא ואימא דמין הא'? מה זה כשגלגלתא ועיניים מתחברים עם האח"פ דכתר? איך יכול להיות שיש שם עשר ספירות? מה זה אומר?
זה אומר שיש להם עשר ספירות. גלגלתא עיניים דאבא ואימא ואח"פ דכתר. גלגלתא עיניים דאבא ואימא זה כתר חכמה בינה חסד גבורה תפארת. כח"ב זה גלגלתא וחג"ת זה עיניים, ואח"פ דכתר זה תנהי"ם, וכשהם מתחברים סך הכול זה נעשה עשר ספירות.
תלמיד: איך הם יכולים להתחבר ביניהם אם אלה דברים שונים? הם מתלבשים זה על זה, או הם מתחברים ביניהם?
זאת שאלה, אבל הם מתחברים. נגיד במקום גלגלתא עיניים של עצמם, אבא ואימא לוקחים את אח"פ דכתר. מה הבעיה? נגיד האח"פ דכתר הם כלפי אבא ואימא כמו קביים. יש כזה מושג בחכמת הקבלה. או שההיפך, במקום רגליים יש להם איזה מנוע מיוחד.
רק תבין שאם אבא ואימא לא מעוניינים להשתמש בכלים דקבלה שלהם אז העליון מתחבר אליהם ויכול להשלים להם את זה, כי העליון אז אחראי על אבא ואימא שדבוקים באח"פ דכתר. הם צריכים להיות רק דבוקים בעליון, והעליון פתאום מעלה אותם על הידיים שלו.
אתה לוקח ילד קטן, מעלה אותו על ידיים שלך, אז הוא משתמש ברגליים שלך. הוא יושב על הידיים שלך ואומר אה אה, אה הוא רוצה שאתה תיקח אותו לכל הדברים. הוא משתמש ברגלים שלך. זה נקרא שגלגלתא עיניים דאבא ואימא משתמשים באח"פ דכתר. אבל ודאי שהוא כמו גדול, אבל הוא משתמש בכלים לא שלו.
תלמיד: וכשאנחנו נאמר מתחברים בעשירייה אז מה זה אומר שהעליון מעלה אותנו?
בעשירייה יש לנו הרבה יותר מזה. בעשירייה אנחנו נמצאים בכל הדברים האלה בבת אחת, בעשירייה אנחנו אפילו לא יודעים מה אנחנו מפעילים. כל הגלגלתאות ועיניים עם כל האח"פים שכלולים זה בזה וזה בזה. שם זו עבודה הרבה יותר מורכבת ממה שאנחנו כאן מדברים. כאן זו איזו פעולה אלמנטארית, בדידה.
שאלה: תודה רבה על השיעורים האלה, רציתי להעביר את החיסרון העצום של קבוצת מוסקבה ואת הרצון שלנו לסיים ללמוד את הפתיחה ולהעביר בקשה גדולה לכל החברים לשנס מותניים אפילו אם קשה, בכל זאת להמשיך ולהמשיך.
כן, אנחנו חייבים ללמוד את זה.
תלמיד: בנוגע לגדלות דמין הב', אולי אפילו דמין הא'. כלומר זה נקבע על ידי אותו המקום שבו זה מתרחש, זה רק לאותם הכלים שמעל הפרסא או מה?
זה לא כך. ברוחניות אם משהו זז, נעשה שינוי בכל המערכת, רק אנחנו לא יכולים ללמוד את זה עדיין. עד כמה שזה ממש משפיע, אבל זו השפעה מאוד מאוד משמעותית על כל דבר. כמו שכתוב ש"אין אדם נוקף אצבע מלמטה"5 בקיצור זה כמו אפקט הפרפר. ממש כך.
תלמיד: גדלות דמין הב' יכול להיות רק בפרצופי אבא ואימא וכתר ובשביל הזו"ן זה לא ישים, זאת אומרת זה לא מושג או שכן?
זה יכול להיות בכל מקום שבו יש קשר בין אח"פ דעליון וגלגלתא עיניים דתחתון. נקודה. עוד לא התחלנו ללמוד את כול עולמות אבי"ע. תמיד שיש קשר בין אח"פ דעליון לגלגלתא עיניים דתחתון, יש מקום לגדלות דמין הא', ולגדלות דמין הב'.
יש עוד הרבה. התחלנו ללמוד רק על התחלת הקשר בין העליון והתחתון. לפני כן לא למדנו על הקשר בין העליון והתחתון. כאן זו הפעם הראשונה שאנחנו מדברים על זה שהעליון נמצא בתוך התחתון ומה יכולה להיות ההתקשרות ביניהם. עד כמה השפעת התחתון על העליון גדולה.
(סוף השיעור)