שיעור בוקר 25.07.2018 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 413, מאמר "השלום"

"ובהמבואר, יגלה לכל, אמיתות דברי הנביא (ישעיה, י"א) בנבואת השלום, המתחלת: "וגר זאב עם כבש, ונמר עם גדי ירבץ". ונותן טעם על כל זה: "כי מלאה הארץ דעה את ה', כמים לים מכסים".

הרי שהנביא, תלה שלום כל העולם, על מילוי כל העולם בדעת ה'. דהיינו, ממש כדברינו לעיל, אשר התנגדות הקשה האגואיסטית, שמבין איש לרעהו, שעמה יחד מתחדדים היחסים הלאומיים, כל אלו לא יעברו מתוך העולם, על ידי שום עצה ותחבולה אנושיות, יהיה מה שיהיה.

כי עינינו הרואות, איך החולה האומלל, מתגלגל ומתהפך מתוך מכאוביו האנושים, לבלי סבול על כל צדדיו, שכבר האנושיות השליכו את עצמם לימין קיצונית, כמעשה גרמניא, או לשמאל קיצונית, כמעשה רוסיא, ולא מלבד, שלא הקלו לעצמם את המצב, אלא עוד החמירו המחלה והכאב, והקולות עד לשמים, כידוע לכלנו.

הרי, שאין להם עצה אחרת, זולת לבא בקבלת עולו ית', בדעת את ה'. דהיינו, שיכוונו מעשיהם לחפץ ה', ולמטרתו ית', כמו שחשב עליהם בטרם הבריאה.

וכשיעשו זאת, הרי הדבר גלוי לכל, שעם עבדותו ית', תמחה זכר הקנאה שנאה מהאנושיות, כמו שהראתי בעליל בהאמור עד כאן. כי אז, כל חברי האנושיות, יתלכדו לגוף אחד בלב אחד, המלאה דעת את ה'. הרי ששלום העולם ודעת ה', הם דבר אחד ".

אם כך, אז ודאי שאין לנו ברירה אלא רק להפיץ את חכמת הקבלה. כי רק אז על ידי הידיעות מחכמת הקבלה האנושות יכולה להתקדם לטוב, לצאת מכל הרע הזה.

"ותיכף אחר זה אומר הנביא: "והיה ביום ההוא, יוסיף ה' שנית ידו, לקנות את שאר עמו", "ונפוצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ". ונמצינו למדים, אשר שלום העולם, הוא מוקדם לקיבוץ גליות.

ובזה נבין דברי חז"ל, בסוף מסכת עוקצין: "לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל, אלא השלום, שנאמר: "ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום".

לכאורה יש לתמוה, על המליצה: "כלי מחזיק ברכה לישראל"? וכן: כיצד מוציאים סברה זו מהכתוב הזה?

אולם, הכתוב הזה מתבאר להם, כמו נבואת ישעיהו, אשר שלום העולם מוקדם לקיבוץ גלויות. ועל כן אומר הכתוב: "ה' עוז לעמו יתן". פירוש, אשר לעתיד, כשהשי"ת יתן לעמו ישראל עוז, דהיינו, תקומה נצחיית, אז: "ה' יברך את עמו בשלום". כלומר, שיברך את עמו ישראל, מקודם בברכת השלום של העולם כולו. ואח"ז: "יוסיף ה' שנית ידו, לקנות את שאר עמו".

וזהו שאמרו ז"ל, בטעם הכתוב, דעל כן ברכת השלום של העולם כולו, קדמה לעוז, דהיינו להגאולה, משום "שלא מצא הקב"ה, כלי מחזיק ברכה לישראל, אלא השלום".

כלומר, כל זמן, שהאהבה עצמית והאגואיזם, שוררים בין האומות, גם בני ישראל לא יוכלו לעבוד את ה', על צד הטהרה, בדבר השפעה לזולתו, כמ"ש בביאור הכתוב: "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים" במאמר הערבות.

ודבר זה אנו רואים מפי הנסיון, שהרי ביאת הארץ ובנין בית המקדש, לא יכלו להחזיק מעמד, ולקבל הברכות, אשר נשבע ה' לאבותינו.

וזהו שאמרו: "לא מצא הקב"ה, כלי מחזיק ברכה". כלומר, עד כאן עדיין לא היה לבני ישראל, כלי המחזיק ברכת האבות. ועל כן, עוד לא נתקיימה השבועה, שנוכל לרשת ברכת הארץ, לנצחיית. כי רק שלום העולם, הוא הכלי היחידה, המאפשרת אותנו לקבלת ברכת האבות, כנבואת ישעיהו."

שאלה: מה זה שלום העולם?

שלמות. זה לא ששלום העולם זה שיהיה שלום, שאין מלחמה גשמית. שלמות זאת אומרת, חיבור עם הבורא לא יכול להגיע לבני האדם, לאנושות, לפני שישראל רוכשים את שיטת התיקון. לפני זה שהם מפיצים את שיטת התיקון לכל העולם, ועל ידי זה גם הם מתחברים בעצמם בצורה נכונה. כי החיבור שלהם צריך להיות בהתאם לכמה שהם משרתים את העולם ולא שיש להם חיבור וזהו, אין דבר כזה.

אנחנו לא מנותקים, ישראל זה נקרא אלו שנמשכים לישר-אל, לעל מנת להשפיע, אז לא יכול להיות שאני מתקבץ ובונה מערכת על מנת להשפיע, בלי שיש לי למי להשפיע. אני חייב לקבל התרשמות משם, אני צריך לקבל חיסרון מכל העולם, מה שהעולם צריך, כמו שכתוב, אל תתרחק מהציבור. שלפי ההתכללות עם אומות העולם, אתה מקבל את החיסרון שלהם, היכולת שלהם, ההרגשה ההדדית שאתה נמצא יחד איתם. ואז בהתאם לזה אתה מרגיש במה אתה צריך להצטיין, לתקן את עצמך, כדי להעביר להם את כוח התיקון.

תלמיד: זאת אומרת, שלא מדובר על שלום, כי אנחנו שומעים בחדשות שכל העולם הוא כמו חבית נפץ כרגע?

כן, העולם הוא כמו חבית נפץ, זה נכון. אבל לא יעזור לפרק את חבית הנפץ הזאת, זאת רק תוצאה מחוסר איזון בין בני אדם, עמים, מדינות. זאת אומרת לא יעזור להם, הם לא יכולים לעשות כלום.

מעניין בזמננו, שכל הגורמים שהאנושות רצתה על ידם להתקדם לטוב, הם ממש מראים את עצמם כמקור הרע, מקור הבעיות. כל הגורמים, כלכלה, תעשייה, מערכות כספים בין לאומיות למיניהן, יונסק"ו, או"ם, כל מיני ארגונים למיניהם, הכול בבת אחת מגיע למצב של בעצם קריסה. רק שמפחדים, מפחדים אפילו לשנות. אמנם מודים בזה שהכול הוא רע ומזיק, אבל לפחות כך עוד [נמשיך] להתקיים, כי אין לאף אחד הבנה מה לעשות. ולכן כאן זה המצב שמקובלים חייבים להעלות את עצמם, וגם להרגיש את הכלי הזה של כל האנושות, ולהעלות את הכלי הזה דווקא למ"ן, דרכם לעלי עליון.

תלמיד: החיסרון של העולם הוא שעכשיו הוא בחוסר אונים, אבל הוא צועק על משהו אחר. וישראל צריכים לקחת את זה ולהעלות לעלי עליון, כאילו יש פה איזה היפוך.

מפני שכמו שאמרתי המשבר הוא רב גווני, מולטי משבר, אז אין לך בדיוק על מה לצעוק אלא על הכול. ולכן הפתרון צריך להיות שהוא מביא את הפתרון למצב בכללות. זה לא שיש לי פתרון בכלכלה, פתרון בתעשייה, פתרון בבריאות, פתרון באקולוגיה או במשהו, אין. אלא הכול, כל המערכות שהאנושות בנתה הפסיקו לעבוד. מחזיקים אותן כי אין ברירה.

אבל יחד עם זה, מיום ליום האנשים יותר ויותר מבינים שהקיום שלהם הוא זמני. ומתי זה יגמר, אף אחד לא יודע. יכול להיות פיצוץ קטן מאוד, איזה גפרור אחד והכול עולה באש.

תלמיד: אז מה ישראל צריכים לעשות כרגע?

אנחנו צריכים לעשות מה שמוטל עלינו, כי אנחנו אחראים לכך שהעולם לא יתפוצץ. בנו תלוי האם תהיה מלחמת עולם שלישית או לא.

תלמיד: זה לא נראה שאנחנו בדיוק במאה אחוז יודעים מה צריך לעשות.

אנחנו צריכים חיבור, כי דרכנו האור העליון מגיע לאנושות. אז אנחנו צריכים להבין שאנחנו הוא אותו המנעול שסוגר את האור העליון, ולא נותן לו לעבור דרך הפתח לכל העולם. ולכן כל העולם נמצא כלפינו ברגשות ומחשבות אנטישמיות, שנאה. ואנחנו חייבים להבין את זה, לא רק אנחנו אלא כל עם ישראל, כל מי שנמצא בנטייה לבורא, שזה עם ישראל הרוחני, וחוץ מזה גם עם ישראל הגשמי, שיש בהם התחלה מהעבר לעבודת ה'. וכולם חייבים ממש להתחיל לעבוד.

והעבודה היא קודם כל, כמו שכותב בעל הסולם ב"שפחה כי תירש גבירתה", "שופר של משיח"¹, שאנחנו צריכים לדאוג חוץ מלתיקון שלנו, גם להפצת חכמת הקבלה בכל העולם. מה יצא מזה? זה לא חשוב לי, אני חייב לבצע את זה.

תלמיד: אני יכול לבצע את זה גם בלי להבין שאני המנעול?

אתה צריך לשמוע מה אומרים לך הגדולים, המקובלים ומתוך זה לבצע. אתה בלי להבין, ודאי שאתה לא מבין, ובלי להרגיש, אתה גם לא מרגיש אלא כתוב ואתה מבצע. זה דווקא הביצוע הכי גבוה. לא שהרצון לקבל מחייב אותי או השכל מחייב אותי, אלא מחייב אותי דעת הגדולים, זה נקרא "אמונת חכמים".

שאלה: בעולם ישנן שתי גישות אידיאולוגיות מרכזיות שנלחמות זו בזו, הליברלית והשמרנית. ולפי בעל הסולם, לכל דבר יש צורך בעולם. אלו כוחות רוחניים עומדים מאחורי הגישות האלו ומהו תפקידם בבריאה?

אני לא אלך עכשיו לבקר את הגישות הללו, שתיהן כבר ברור שנמצאות תחת ביקורת קשה, כבדה ואמתית, יחסית. זאת אומרת, באף אחת מהן אין שום יכולת להציל את העולם אפילו מהמכה שמתקרבת. יש קצת יותר בגישה הקונסרבטיבית שמציג טראמפ. והגישה הליברלית כבר פשטה את הרגל, מיום ליום כולם מבינים את זה יותר ויותר.

רק הבעיה שבגישה הליברלית מחזיקים כל העשירים, כל הממשלות. זה קרוב להם, הם גדלו והקימו את עצמם על פני הגישה הליברלית. ולכן הם מחזיקים בה ולא נותנים לגישה קונסרבטיבית, פרגמטית, לפעול. אבל זה לא יעזור, אנחנו מבינים שזה רק מספר שנות הסבל שהעולם עוד מסוגל לסבול ואחר כך זה יתפרק. אני נותן לזה לא יותר משנתיים, נניח עד שזה יתפוצץ.

כול השאלה באיזו צורה זה יתפוצץ, או שזה יהיה פיצוץ קטן, חלש, ומבינים כולם שצריכים לפרק את מה שהיה ולאט לאט לעבור לשלב חדש. או דרך בעיה גדולה ממש.

שאלה: בעל הסולם מביא את דברי חז"ל. הוא אומר, "ובזה נבין דברי חז"ל, בסוף מסכת עוקצין: "לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל, אלא השלום, שנאמר: "ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום"." בינתיים אנחנו לא רואים שהוא נותן.

איפה אתה רואה "עמו"?

תלמיד: מה זאת אומרת, איפה אני רואה את "עמו"?

מה זאת אומרת? ככה זה. איפה עמו ישראל?

תלמיד: ישראל. אנחנו עם ישראל.

ישראל.

תלמיד: אנחנו לא ישראל?

אתה?

תלמיד: אנחנו.

מי אנחנו?

תלמיד: יהודים. מה אנחנו נקראים ששת אלפים שנה, גויים? יהודים, ייחודיים.

ייחודיים. ובמה הייחוד?

תלמיד: צריך אהבת חברים.

צריך. כשתעשה צריך, אז יהיה. בינתיים אתה לא שייך לעם ישראל ואתה בכלל לא יהודי. יהודי שייך לייחוד. עם ישראל שייך לישר א-ל. מה זה ישר א-ל? "ישראל, אורייתא, קודשא בריך הוא"², מהיחיד לקבוצה ולבורא. איפה יש? אין כלום,

תלמיד: אני אומר שבלי עזרת ה', אי אפשר לעשות את העבודה.

אז תתחיל לעשות צעדים לקראת להיות ישר א-ל ולקראת הייחוד, ואז אתה תראה ש"ה' עוז לעמו ייתן"³.

תלמיד: ציינת בסדנה שאנחנו יכולים להכריח את הבורא.

יכולים.

שאלה: איך אפשר להכריח אותו? אנחנו רוצים להכריח.

אנחנו למטה מחייבים את הבורא לפעול, "נצחוני בני"⁴.

שאלה: איך?

על ידי מ"ן. איך ילד קטן מחייב את ההורים הגדולים לפעול בשבילו?

תלמיד: האם כנס כזה באיטליה יכול להכריח את הבורא באמת לעשות את הצעד הזה לקראתנו?

ודאי.

תלמיד: איך? מה צריך לעשות?

שאנחנו נתחבר ונדרוש את הדבר הנכון.

תלמיד: יהיה אפשרי לעשות את זה?

כן, ללא שום שאלה, ודאי שזה אפשרי. אנחנו יכולים להתחבר, בפרט שזו אירופה, ואירופה מפורקת וממש נעלמת.

תלמיד: היופי הוא בגלל אנשים שלא כולם באים עם הרבה שנים של ותק, ודווקא התמימות שלהם והטוהר שלהם, יחד אתנו, יכולים לחבר באמת לעשות את העבודה. לפי דעתך ייתכן דבר כזה?

זה ייתכן. אחרת, אמריקה מצד אחד ורוסיה מצד שני יאכלו את אירופה שתיהן, בשמחה. וגם סין תעזור.

תלמיד: למה שהם יאכלו את אירופה?

כדי שיהיה מה לאכול. כן, אני אומר לך. כל אחד יחתוך חלק ועוד חלק ויאכל.

תלמיד: האם יהיה סיכוי שאנחנו נתחבר באמת, שהכנס הזה הוא אמיתי, בלי לעשות לך פרסומת?

אנחנו על ידי הכנס הזה, בלי שום פרסומת, ניכנס יחד וגם כל הקבוצה העולמית שלנו, ואם אנחנו נתחבר במקצת, כמה שניתן מהטבע שלנו, מהבורא ניתן מאה אחוז, מאיתנו קצת, וזה כבר יהיה שינוי לטובה בכל היבשות.

תלמיד: ואז אפשר יהיה לאלץ את הבורא. כי אתה רואה שבאמת העולם מתחמם.

לא צריכים לאלץ אותו. הוא מוכן.

תלמיד: אבל עזרה ממנו גם צריך.

כן. הוא מוכן לעזור. הוא מוכן לעזור רק אתה לא נותן. מה זה נקרא "מנעול"? שישנו האור שרוצה להיכנס ואתה סוגר אותו ולא נותן. אתה לא נותן.

ליד הר מירון יש עלייה לבית הכנסת הישן שהוא הרוס, ושם יש כניסה, ואומרים שמתי שהשער הזה ייפול יבוא המשיח. אז שמו שם ברזל כדי שלא ייפול.

תלמיד: אמרת בשיעור שהשוני בין דרך תורה לדרך ייסורים הוא בהקדמת העלאת מ"ן. ויש לנו באמת את הכנס שמורגש באופן ברור וודאי שאנחנו יודעים שאנחנו הולכים להתחבר. כולם מוכנים, באים הרבה חברים מכל אירופה ומכל העולם. כולם מרגישים מוכנים. אבל יש לנו עוד יום וחצי.

תכתבו היום מכתב למשתתפי הכנס. מה אתם מצפים מהם, איזו ברכה אתם שולחים, איזו תקווה אתם נותנים לאלו שיהיו שם, תכתבו ש"עינינו כולנו מסתכלות עליכם", וכן הלאה, תעשו. תחברו מכתב כזה שיעורר את הלבבות.

מי מאתנו יודע לכתוב, לרגש? תבחרו. בקיצור, תעשו. תכתבו ושהם יעמידו את זה בדף הכנס, עוד יספיקו לקרוא. או יכול להיות שבזמן הכנס אנחנו נקרא את זה בפתיחה לכנס, אם יש פנייה כזאת מכל הכלי העולמי. זה יפה מאוד. זה מעורר מאוד, מרגש מאוד את הלב.

תלמיד: אפשר לחמם כבר את ההתרגשות עם כנס המראה. יש לנו נתונים יחסית סופיים של המשתתפים. עלינו לחמש מאות חמישים שרשומים כבר, ושישתתפו כאן במסגרת כזו או אחרת. יש לנו מאה חמישים שיגיעו ליום האחרון, ביום א'. ביום ה' נהיה כאן כבר שלוש מאות חברים ואולי אפילו יותר, ואנחנו נשלח טבלה לכל החברים בישראל וכבר נחלק אותם לעשיריות אקראיות במהלך הכנס. אז בבקשה מכולם להתעדכן.

אבל העשיריות האלה הן לכל ימי הכנס?

שאלה: לא. הם לפי שיעור, כל פעם נערבב אותם וכל החברים מישראל ישבו מעורבים.

בסדר גמור. כן יותר קל, כי זו שפה אחת.

תלמיד: גם בכל העולם יש התאספויות. יש התאספות מיוחדת בצפון קולומביה בחוף הקריבי, בברנקיה, בצ'ילה. קרוב לשלושים חברים יתאספו בסנט דייגו. אנשים במקסיקו, גם בטולנסיגו, גם בגוואדלחרה, וגם בסן פאולו. אז באמת חברים עושים מאמץ עצום להיות בכנס, וגם בכל ההכנה מרגישים איך הלב של החברים ממש באיטליה. כמה האנשים משתוקקים, והתכוננו, וממש מין דאגה אימהית לכנס, שיהיה חיבור בכנס. זה משהו שאני לא חושב שאי פעם הרגשנו. תמיד דברנו על זה, אבל הפעם מורגש משהו באמת מהלב, אני חושב שזה בא בעקבות כל השיעורים האלה. זו דרגה אחרת של דאגה שמורגשת בכלי.

יפה.

תלמיד: משימה יומית, במהלך היום כל חבר חושב על העשירייה ומבצע פעולות להעלות להם את מצב הרוח.

(סוף השיעור)

---

1. "שופר של משיח" ("כתבי בעל הסולם")↩

2. "אורייתא, ישראל וקוב"ה, חד הוא" (זוהר עם פירוש הסולם, אחרי מות, אות רצ"ט)↩

3. "ה'--עז, לעמו יתן" (תהילים, פרק כ"ט, י"א)↩

4. "נצחוני בני" (תלמוד בבלי, סדר נזיקין, מסכת בבא מציעא, דף נ"ט, ב' גמרא)↩