שיעור בוקר 14.01.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

נושא: חוק האהבה במערכת אדה"ר

חוק האהבה במערכת אדה"ר – קטעים נבחרים מהמקורות

קריין: שיעור בנושא "חוק האהבה במערכת אדה"ר", קטעים נבחרים מהמקורות. קטע 54 מתוך "ליקוטי הלכות", "ברכת המזון ומים אחרונים".

"עַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה, הַיְנוּ אַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁשּׁוֹרָה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה מְכַסָּה עַל כָּל הַפְּשָׁעִים וְנִתְבַּטְּלִין כָּל הַשְּׁבִירַת לֵב וְכָל הַחֲרָפוֹת."

("ליקוטי הלכות". ברכת המזון ומים אחרונים, הלכה ג')

קריין: קטע 55 מתוך "מאור ושמש", פרשת "תצוה".

"כתוב במדרש [על עמל"ק] "אשר קרך בדרך", שהוא לשון קרירות, היינו שכיבה האש אהבתם וקירר אותה. שהיו מתחילה בחמימות ובהתלהבות לאהוב זה את זה, ועמלק הביאם לידי קרירות וצינן את אהבתם מלאהוב אחד את חברו. ועל ידי מה הקרירם, על ידי התנשאות וגאווה, שעמל"ק - גימטריא ר"ם, שהוא לשון התנשאות וגבהות וגאוה. מפני שעיקר הדבר שמביא לאהוב אחד את חברו, הוא על ידי שכל אחד ואחד שפל ומבוזה בעיני עצמו, שמוצא תמיד חסרונות בכל מעשיו ורואה את צדקתו ומעשיו של חברו, וגדול מאד חברו בעיניו, על ידי כן אוהב את חברו והוא באחדות עמו. להבדיל, אם הוא גדול בעיני עצמו והוא בגאווה, אזי ממילא רואה חסרונות של חברו, ועל ידי כן הוא שונא אותו, לפי שחברו שפל מאד בעיניו. ועמל"ק, הוא הקריר את ישראל מחמימות והתלהבות שהיה להם מקודם לאהוב זה את זה."

("מאור ושמש", פרשת "תצוה")

שאלה: כתוב "שמוצא תמיד חסרונות בכל מעשיו ורואה את צדקתו ומעשיו של חברו, וגדול מאד חברו בעיניו". זה טבעי שאני אראה חבר יותר גדול ממני בכלל בעבודה?

כן. תאמין לי, אפילו אנשים שהם מתחילים ולא יודעים כלום ולא מבינים כל כך, אתה פתאום תתחיל לראות אותם כגדולים ממך.

תלמיד: בינתיים אני רואה את כולם אפסים, שאני גדול, ואיך הם מדברים, לא יודעים על מה הם מדברים. זו הרגשה נוראית שאני רואה אותם ככה.

זה רק אומר עד כמה אתה עדיין לא נמצא ברוחניות, רחוק ואפילו לא מתקרב לזה.

תלמיד: אם אני ברוחניות, אני רואה אותם גדולים?

אתה תראה את כולם גדולים מאוד ושהבורא ממלא את כולם, ממש את כולם, כל אחד ואחד, אתה תראה שכולם צדיקים, שכולם ממש מלאכים. ואת עצמך אתה תראה, שאם יש אדם בעולם שהוא רשע, זה אני בלבד.

תלמיד: באמת אפשר להגיע לרמה כזאת שאני אראה את עצמי אפס?

אם אתה חושב שכדאי לך כך לראות את העולם.

תלמיד: ואיך אני מגיע לזה שאני אפס? האגו שלי אומר שאני גדול.

אתה בפועל תנסה להתנהג כך כלפי החברים. יש לך עשירייה?

תלמיד: עשירייה בומבסטית.

אז תתנהג כלפיהם שאתה אפס.

תלמיד: איך זה מתבטא שאני אפס?

תנסה בכל רגע ורגע לחשוב עליהם, איך אתה מארגן אותם יותר, איך אתה משפיע עליהם יותר, איך אתה מסדר יותר את היחסים ביניכם שכוח האהבה יתבטא יותר.

תלמיד: אני באמת לא מרגיש כך, לא מרגיש שאני אפס.

ודאי שלא, אז מה? אבל אתה רוצה שיהיה ככה או לא? גם לא. אבל אתה מבין שצריך להיות כך? כן. אז מתוך זה שאתה מבין, מה אתה עושה כדי שאתה תרצה, ומזה שתרצה איך אתה תבצע, זו הדרך.

תלמיד: אני צריך לשחק שאני אפס?

ודאי. כמו שבחיים שלנו אנחנו משחקים כדי להיות גדולים.

תלמיד: וזה באמת מביא אותי לזה שאני באמת בסוף ארגיש אפס?

כן, רק זה. רק התרגילים שאנחנו נעשה בעשירייה.

תלמיד: מי עוזר לי בזה, הבורא או החברים בעצם?

גם וגם. במידה שאתה רוצה לעשות כך עם החברים, הבורא יעזור, זה נקרא "בתוך עמי אנוכי יושבת", אתה תגלה שהבורא נמצא ביניהם.

תלמיד: זה נקרא רוחניות, שאני אפס?

כן, למה לא?

תלמיד: חשבתי שזה משהו אחר.

התנאי שאתה תגלה רוחניות, זה שאתה תרגיש את עצמך ברצון לקבל שלך שאתה אפס. ואתה בכוח עושה מעצמך אפס, כמו שכותב רב"ש, מבטל את עצמך כלפי החברים, ועל ידי זה אתה בכוח מושך עליך מאור המחזיר למוטב, מקרב אליך את הבורא, וכך לאט לאט מגיע לך תיקון.

תלמיד: זאת אומרת אני צריך למשוך את המאור המחזיר למוטב בכל מכה, בכל דבר, כל הזמן בעצם?

כן. אני לא חושב שאתה צריך לשמוע אותי, אתה צריך לשמוע את עצמך מלפני עשר שנים וללמוד ממנו.

תלמיד: מה היה?

היה אותו דבר כמו שהיום.

תלמיד: לא השתנה?

לא השתנה.

תלמיד: אז התקדמתי.

לא התקדמת. אפילו להכרת הרע לא התקדמת, כל שכן לטוב.

תלמיד: אז למה זה?

כי אתה לא רוצה לשמוע. כי מחר אתה תשאל כמו שהיום.

תלמיד: אבל למה זה, מה אני מטומטם?

אתה לא רוצה לקבל את זה קצת יותר בפנים, לא רוצה.

תלמיד: לא רוצה לקבל בפנים?

כן.

תלמיד: מה זה אצלך נקרא, כמו שגם היום אמרת לעשיריות, שהם לא רוצים לקבל את זה בפנים, למה אתה מתכוון?

"בפנים" זה נקרא לשים על הלב, שזה ייכנס לתוך הלב.

תלמיד: ואיך עושים את זה?

חושבים על זה יותר ויותר.

תלמיד: מתבטלים.

כן. אני הייתי רושם לי על היד כדי לא לשכוח, הייתי שוכח אחר כך להסתכל על היד אבל בכל זאת רושם.

תלמיד: אני באמת מנסה להתבטל, אבל אם מישהו אומר איזה משפט לא לעניין אני ישר שוכח את הכול ונופל, טיפה מעצבנים אותי, יצאתי מזה. איך אני גורם לעצמי לא ליפול בחורים האלה?

אתה צריך להראות לכולם דוגמה טובה של אדם שנמשך לחיבור, כי רק בתוך זה אתה מגיע לקשר עם הבורא. תן להם דוגמה טובה.

שאלה: בקשר לקטע הקודם שקראנו על כל הפשעים תכסה האהבה, על איזה פשעים מדובר, זה שאני שונא חבר בעשירייה, על זה שיש לי ביקורת על חבר בעשירייה? איך אני מכסה באהבה על זה?

כל דבר שהוא נגד חיבור בינינו ומאיתנו לבורא נקרא פשע, זה הכול. כי אין יותר מה לעשות, רק לייצב את הכלי השבור דאדם הראשון.

תלמיד: אם יש לי ביקורת על חבר בעשירייה, זה פשע שאני צריך לכסות?

אני רוצה לראות את כול החברים כאהובים בעיניי. אפילו שאני רואה דברים שליליים אני אוהב אותם, כמו בילדים שלי.

קריין: מתוך ברכות הראיה וברכות פרטיות של "ליקוטי הלכות".

"עיקר החיות הוא ע"י האחדות. ע"י שנכללים כל השינויים במקור האחדות. והעיקר תלוי בהאדם, שהוא עיקר הבריאה, ובו תלוי הכל כידוע. וע"כ "ואהבת לרעך כמוך" הוא כלל גדול בתורה, כדי לכלול באחדות ושלום, שהוא עיקר החיות, והקיום, והתיקון של כל הבריאה. ע"י שבני אדם, שמשונים בדעותיהם, נכללים יחד באהבה ואחדות ושלום."

("ליקוטי הלכות". ברכות הראיה וברכות פרטיות, הלכה ד')

שאלה: בתקופות שלאנשים יש דעות מאוד שונות מבחינה חברתית, מבחינה פוליטית, והמצב במדינה מאוד מתוח, להרבה עשיריות שלנו קשה לחברים להתעלות מעל זה ונוצרים מתחים בתוך העשיריות.

למה?

תלמיד: מכיוון שלא מצליחים להתעלות מעל הדעות האישיות ואז זה נכנס לתוך היחסים בעשירייה. איך מתעלים מעל זה, מה אתה יכול להציע כדי שחברים יוכלו לעלות מעל הדעות האישיות ולהגדיל את החיבור?

ברוחניות אין שום דבר חוץ מחיבור. עד כמה שכל אחד ואחד נמצא ברצון לקבל שלו הפרטי, גם לפי הגודל, גם לפי האופי, לפי זה אנחנו בכל זאת אומרים שחייבים להיות כולנו מחוברים. בפרצוף אחד יש לך עשר תכונות, עשר התכונות האלה הן כולן שונות מקצה לקצה, אנחנו עוד לא מכירים, לא מבינים את זה, אבל הן שונות לגמרי. איזה דבר יש לך יותר מחכמה ובינה, חסד, נצח, גבורה, תפארת, יסוד, דעת, אף אחד לא דומה לשני. אם זה פרצוף, אם זה עשרה אנשים, יש לנו עשר מפלגות.

על מה כתוב, על כל פשעים תכסה אהבה? על הדעות שלנו, אלא על מה? מה זה פשעים? מה שאני חושב ומה שהוא חושב ומה שהוא חושב, ואם הניגודים האלה הם בונים בינינו ניגוד, ריחוק, סטייה זה נקרא פשע. ואז אנחנו מחויבים מעל זה להתחבר. ודווקא בדוגמה שאנחנו נתחבר כך בינינו בקבוצות שלנו, אנחנו נגרום לזה שכל העולם יראה את עצמו לתיקון הנכון, להתחבר בין כולם למעלה מההפרעות, מהשוני בין כולם לכולם.

העולם הולך למצב שיהיו ניגודים יותר גדולים בין כל אדם ואדם. כמו שכתוב "שונאי איש יושבי ביתו", בתוך המשפחה שלך עם האישה, עם הילדים, עם הקרובים, עם הרחוקים, עם כולם בכל מקום, אתה תרגיש שכולם נמצאים בניגוד זה לזה. אתה רואה אומה מפותחת, יהודים בישראל, כל אחד רוצה להיות ראש ממשלה, הוא בטוח שרק הוא מסוגל. יהיו לנו עוד מעט 40 מפלגות, באמריקה יש רק שתיים אצלנו 40.

וכך אנחנו צריכים להבין שאין לנו ברירה, אנחנו חייבים להתקדם בזה שלא מבטלים זה את זה, גם בגשמיות לא מבטלים זה את זה. הפלורליזם הזה, הרבה דעות זה טוב, זה נקרא שכל אחד הוא מפותח, כי כל אחד מתפתח מתוך הנקודה שלו. אני מסתכל כאן על כל אחד ואחד, יש לפניי עכשיו נגיד 3000 מפלגות, שכל אחת חושבת שרק היא צודקת וזה לא פלא, עוד נגיע לזה בפועל שככה זה יהיה.

אני מקווה שאנחנו נבין על ידי הלימוד שלנו, שאתם צריכים להתכופף רק כלפי הבורא, להרכין את הראש וזהו. אבל חוץ מזה לא, על הדעות שלי אני לא מוותר, אלא אני עם הדעות שלי ואתה עם הדעות שלך, וכל אחד הוא בכל זאת משאיר את הדעות האלה ומעליהן הוא מפתח אהבה. למרות שאני שונא את הדעות שלו אבל אותו אני אוהב, מפני שבו נמצא הבורא, ואת הנקודה הזאת אני אוהב, ואל הנקודה הזאת אני מתחבר. ואז יוצאת לנו עביות גדולה מאוד, שכל אחד ואחד הוא עבה, גדול מאוד, אגואיסט גדול מאוד, ולמעלה מזה אנחנו בונים חיבור ואהבה. ככה זה בגמר התיקון. ולכן אנחנו צריכים ללמוד איך לשנוא את השני ואיך מעל זה לאהוב את השני. ואחד לא שייך לשני, מה זאת אומרת לא שייך? שהשנאה לשנאה והאהבה לאהבה.

זה מיוחד, אנחנו נצטרך בינינו לפתח את הדבר הזה ולהסביר את זה לכל האנושות. ולכן אנחנו לא מבטלים את זה ולא מבטלים את זה, ושום דבר, אנחנו רק רוצים להראות להם, ועוד מעט הם יצטרכו את זה, שעל כל פשעים תכסה אהבה, בזה האמת, בקו האמצעי, רק בצורה כזאת. והעולם יצטרך את זה כי אחרת הוא הולך לאבדון, ואת זה כבר הכוח העליון לא ייתן לו, אבל הוא יצטרך את זה ואז הוא ישמע. ואז הוא יבין שבאמת הצדק איתנו כי אין ברירה. לכן מה שאתם מגלים בתוך כל הקבוצות שלכם כל מיני כאלו חיכוכים, זה טוב, אבל מיד אתם צריכים לא לשכוח ולעזור אחד לשני לכסות את זה באהבה, על כל פשעים תכסה אהבה.

בואו נכין למחר את החומר הזה ונלמד אותו, כי זה מאוד מאוד אקטואלי לכל האנושות עכשיו, וגם לנו אני רואה. בכלל הבעיה שלנו שאני עכשיו שומע, שהקבוצות מתרשמות מהעולם החיצון שבעיני זה העולם התחתון. אנחנו צריכים להיות העולם העליון מעל העולם הזה, ואנחנו מתרשמים ממנו, איך זה יכול להיות? אנחנו צריכים להשפיע להם ויוצא שהם משפיעים עלינו. באמת צריכים עם זה לגמור. אז נלמד מחר איך על כל הפשעים מכסים באהבה.

(סוף השיעור)