*טעימות נבחרות משיעור בוקר 12.12.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*בכל יום יהיו בעיניך כחדשים*

1. אנחנו נעשה היום טיול קטן בכל הפסוקים שמדברים על חיבור, בכל יום ויום בעיניך כחדשים. מה זה יהיו בעיניך כחדשים? אנחנו כשמחברים את כל החלקים האלה יחד וצריכים תמיד לראות את החידוש בחיבור ביניהם. כך אנחנו מגלים בהדרגה את כל האיחוד של כל המציאות, הבריאה, וגדלות הבורא. השגת הבורא היא דווקא כתוצאה מכך שאנחנו מתחברים, כמו שכתוב אתם עשיתם אותי. כשאנחנו בונים את החלקים שלא רוצים להתחבר יחד בגלל האגו שבהם, אנחנו מבינים, מרגישים, מכירים ומשיגים את הבורא עצמו, אוספים את כוח החיבור עד שהוא מתגלה בכל כוחו. זו העבודה שלנו וזו ההשגה שלנו, המטרה שלנו. כך נשיג, זה העיקר מה שצריך להיות לפנינו.

2. בכל יום יהיו בעיניך כחדשים כאילו בו ביום נצטווית עליהם, ממש עכשיו בפעם הראשונה אתה שומע ומקבל את הפקודה הזאת, משום שבכל יום הוא צריך לקבל ציווי ממדרגה יותר גבוהה. כלומר זה שנראה לאדם שכבר היה בזה, לא טוב, אפילו 1,000 פעם. *אם זה מתגלה בפעם ה-1,001 האדם צריך לראות את זה כחדש, אחרת לא נקרא שהוא ניגש לתיקון. כל פעם הוא צריך לגלות הבורא בדרגה יותר גבוהה. נקווה שכך נפתור כל מצב ומצב שלנו שמביא אותנו למדרגה חדשה, לדרגה חדשה, להכרה, להבנה, להשגה, ומה שהיה אתמול, זה אתמול, זו רק מדרגה, אבל עכשיו אנחנו עולים למצב חדש*.

3. ש: עדיין מרגישים חוסר חיבור. מה צריכים לעשות לראות כל יום עשירייה חדשה?
   ר: *זה שאתם מרגישים חוסר חיבור, זה כבר חדש*, כי כל רגע ורגע מתגבר אצלנו רצון חדש, רצון לקבל חדש, והוא מרחיק אותנו זה מזה בכל מיני צורות ואופנים שונים. כך אנחנו צריכים להבין את הדברים האלה, לקבל אותם, ועל פני הריחוק שאנחנו מרגישים, בכל זאת להשתדל להתחבר. לעבוד כנגד השכל שלנו, כנגד הרגש שלנו, למעלה מהיגיון הגשמי. נשתדל לחבר אותנו מעל הפירוד, וכך אנחנו משיגים 2 כוחות, כוח הפירוד ועליו כוח החיבור. בין שניהם, כוח העביות וכוח הזכות, אנחנו מתחילים להרגיש את המקור שלהם, את הבורא.

4. של: איך להשיג דרגה חדשה בעשירייה כל יום?
   ר: *אנחנו בכל יום מגלים לעצמנו מטרה חדשה, כאילו חדשה, כלומר אנחנו צריכים להתחבר ולאסוף את כל הכוחות ולהתגבר על כל ההפרעות, להתקרב זה אל זה, להיות כמה שיותר להיות קרובים כאיש אחד בלב אחד. אנחנו רוצים לייצב בינינו את נקודת החיבור ואז אנחנו מגיעים כל פעם לחיבור חדש. זה נקרא מדרגה חדשה*. אחרי כאלו מאמצים נתחיל להרגיש שהכוח שמעמיד לנו מדרגות שעליהן אנחנו נצטרך לטפס כדי להתחבר, זה כוח הבורא. הוא עושה את זה, ואח"כ כשאנחנו עולים על המדרגות האלה נרגיש גם שאנחנו מתקרבים, מתחברים לבורא. כך נתחיל את העלייה, עד שנגיע למדרגה הגבוהה ביותר, שכל כוח הפירוד וכל הכוח האיחוד יתחברו יחד. כוח הפירוד יהיה לנו ככוח העביות, הגובה, וכוח החיבור יהיה כהשגת הגובה שנעלה עליה. כך אנחנו בחזרה עולים לפסגת הר סיני. הוא נקרא סיני מהמילה שנאה, ואנחנו צריכים לעלות למעלה מהשנאה הזאת לחיבור. זה התיקון שלנו, זה מה שצריך להיות גמר תיקון.

5. ש: למה הכוונה שעלינו להשמיד רצון שלנו לתענוגי הגוף?
   ר: מדובר על כך שכל הרצונות שלנו שהם לא לחיבור הם ממש רצונות משניים, לא כל כך חשובים. אנחנו צריכים להשתמש בהם רק כדי להתקיים בעולם הזה, ולהמשיך בעבודת החיבור.

6. אנחנו צריכים להשתדל לממש כל פעם את מה שנופל עלינו, וכך לאט לאט אנחנו יותר ויותר מבררים את אופני החיבור, עד שמתחיל הגילוי. הגילוי לא מגיע בצורה פתאומית, אנחנו כבר מראש מתחילים להבין ולהרגיש כל מיני אופנים שלו, איך שהוא צריך להתגלות.
   
   ש: ומה זה לממש נכון את מה שנופל עלינו?
   ר: לסובב את זה, לכוון את זה לחיבור בינינו. אין יותר.

7. ש: מאיפה לוקחים כוחות להתעלות למדרגה חדשה כל יום?
   ר: *מהבורא דרך הקבוצה. רק כך מגיע אלינו הכוח עליון*.

8. רב"ש מסביר *שתמיד אנחנו מקבלים מצבים חדשים, בכל רגע ורגע, אחרת לא היינו מרגישים את הרגע בחיים*. אנחנו חיים בגלל שאנחנו מרגישים רשימות, נתונים חדשים שמתגלים בנו במוח ובלב. הם מתגלים בנו כריקים ואנחנו צריכים לחפש ולמצוא את המילוי לכל החלקים האלה של המוח והלב. כשאנחנו ממלאים אותם, אנחנו מרגישים את החיים.
   
   לכן כל ירידה וירידה שאנחנו מרגישים בחיים שלנו, התרוקנות, ריקנות, חוסר תקווה, חוסר אונים, ריקנות קדימה, הם דווקא הזדמנות שנותנים לנו מלמעלה, זה הכלי שלנו שאנחנו יכולים למלא בכל מה שהוא זקוק לו. לכן האנשים שמבינים את התהליך, רואים מה שכותב רב"ש, *כל ירידה וירידה היא התחלה חדשה. האדם בא לידי התחלה חדשה ומעלה ניצוצות חדשות, מתקן אותם ומשתף אותם עם כל מה שיש לו מהעבר, עד שהוא בונה מדרגה חדשה וכך עולה במדרגות*, אחת, שתיים שלוש וכן הלאה.

9. ש: מה לעשות במצב שלא מרגיש שום דבר חדש, הכל אותו דבר...?
   ר: *זה נקרא שאתה לא מספיק מברר לעומק את המצבים שמתעוררים בך. תחשוב על זה יותר ותנסה להרגיש אותם יותר*.

10. בכל רגע ורגע מתעוררות בנו רשימות חדשות מהשבירה, מכל מיני סוגים, ואנחנו צריכים לתקן אותם, לחבר אותם, ליישם אותם כך שכולם יהיו כמרכיבים של החיבור האחד. כולנו בחזרה מתחברים כאיש אחד בלב אחד, בכלי אחד, במטרה אחת, בבורא אחד.

11. ש: מה יכולים לעשות כדי להרגיש מצב החדש?
    ר: *כל הזמן להיות במקסימום מחובר עם החברים, אז תרגיש תמיד מצבים חדשים. לא לרדת מהחיבור, כך תרגיש שכל פעם יש לך יכולת, התחייבות, הכרחיות עוד ועוד לעלות לקשר חדש עם החברים*.

12. מה זה להיות בקשר עם האור העליון?
    ר: *אני צריך כל הזמן להשתדל להתחבר עם החברים בדרגה חדשה, לראות שאני לא מסוגל לכך אלא צריך כוחות נוספים. אז אני פונה לבורא שייתן לי את הכוחות האלה*.

13. *אם אנחנו עובדים טוב, אז אנחנו בכל רגע מרגישים רשימות חדשות שדורשות תיקון*.

14. ש: בכנס אמרת שהפצה צריכה לתפוס 70% מהזמן שלנו.....?
    ר: *הפצה היא הנטייה הכי קרובה לגמר התיקון. לכן אנחנו חייבים, חייבים להשקיע את עצמנו בה*.
    
    ש: אבל איך להרגיש הציווי החדש הזה בכל יום?
    ר: *ויהיו בעיניך כחדשים. תחשבי על כך, כמה זה חשוב לך, לעולם, לכולם? עניין ההפצה הוא ממש גורלי*.

15. ש: איך כל חבר יכול לחבר החיסרון שלו לתפילה המשותפת מתוך חוסר החיבור?
    ר: *לתאר לעצמכם, לדבר על כך שכל אחד מכם הוא לא כלי, הוא אפילו לא ספירה*, כי ספירה זה מהמילה ספיר, היא מאירה, מעבירה אור ממדרגה יותר עליונה למדרגה היותר תחתונה, ומעלה חסרונות, רשימות ממדרגה תחתונה ליותר עליונה, והיא באמצע. אם אנחנו לא יכולים לתאר כך את העבודה שלנו, אנחנו אפילו לא ספירה.
    ש: איך לגרום לבורא לענות לחיסרון הזה?
    ר: תפילה. *כלפי הבורא יש לנו רק דבר אחד: תפילה*.

16. ש: האם אפשר להתקדם בדרך שלנו ללא ירידות וייסורים אלא בשמחה?
    ר: יש מצב שאני רעב ולכן סובל, אבל יש מצב שאני רעב אבל עוד מעט תהיה ארוחה, ואז אני לא סובל מכך שאני רעב אלא ההיפך, יש לי שמחה שאני רעב ועוד מעט אמלא את עצמי. לכן *הכל תלוי לא סתם במצב, אלא איך ולאן המצב הזה מביא אותי. אנחנו צריכים תמיד להיות בהרגשת העתיד שלקראתו אנחנו פועלים, ואז אף פעם לא יהיה לנו קשה ולא נהיה מאוכזבים, אלא תמיד נלך קדימה בשמחה*.

17. ש: איך אנחנו יכולים להיות יצירתיים כמו הבורא?
    ר: היצירתיות שלנו מתבטאת בכך שאנחנו לוקחים בדיוק את מה שהבורא מעורר בנו והופכים את זה לחיבור. כך אנחנו נעשים שותפים עם הבורא.

18. ש: אמרת שצריכים להשקיע 70% בהפצה ו30% בחיבור כי ההפצה זה גם חיבור?
    ר: אנחנו נמצאים בתקופה שנקראת גמר תיקון, ולכן אנחנו צריכים לעבוד בעיקר על החיבור, ובעבודה דרך החיבור אנחנו נתקן את עצמנו ואת כל העולם, ונעשה לטובת הטבע, לטובת הבורא, נעשה לבורא פעולה הכי נעימה, הכי טובה, כי אנחנו מחברים את כל חלקי הטבע יחד ובזאת כל הטבע חוזר לאיזון.
    
    היום אנחנו בעולם מרגישים את עצמנו נפרדים, מחולקים, שבורים, לא יכולים שום דבר לעשות, שום דבר לא קורה בצורה נכונה, אנחנו סתם מבזבזים כוחות וסובלים. תארו לעצמכם כמה זה מורגש בכללות הטבע, כלומר בבורא, כמה כל חלקי הבורא נמצאים בסבל הדדי מכך שלא יכולים להיות בחיבור הדדי. לכן אנחנו צריכים קודם כל לתקן את זה. אין דבר יותר גדול מחיבור של כל חלקי הטבע, דרך האדם. *נכון להיום האדם שובר ומזיק לכל הטבע. כלומר האדם נמצא מול האלוקים, מול הבורא, ומזיק לו. לכן כל העבודה שלנו צריכה להיות קודם כל עבור החיבור*.

19. ש: איך למנף את ההתפעלות שבאה אחרי הכנס?
    ר: *על זה אתם צריכים לחשוב, כל אחד בעשירייה שלו. אני רואה שהפגישה בטורקיה תרמה מאוד לכל הקבוצות בעולם. נקווה שנמשיך מהעלייה הזאת לעלות הלאה ונעשה עוד כאלה פגישות. אני הרגשתי ממש יכולת לדבר ולתת הרבה יותר גבוה ממה שהיה קודם. תחשבו מה לעשות, זה עליכם, לא עליי. אם אתם מתאספים ונותנים כזאת הכנה כמו שהכינה את עצמה הקבוצה הטורקית, אז אני ממש מוכן להשקיע כנגד זה כדי למלא את הכלי שאתם מכינים*.
    
    ש: איך לתמוך בחברים החדשים בכלי הטורקי שיכולים לחוות עכשיו ירידה....?
    ר: להחזיק אותם, להסביר להם מה הצורך בירידה לעומת הצורך בעלייה, ושהם צריכים להשלים את הירידה הזאת ביגיעה שלהם. קודם הם היו מחוברים, גם היו מחוברים איתי, הם הכינו את הכלי בחיסרון המשותף שלהם, ואני מילאתי את הכלי הזה ביחס שלי אליהם. עכשיו הם לא מחוברים ביניהם כמו שהיה בזמן הכנס ואני לא מחובר אליהם כדי למלא את הכלי הזה. לכן הם הרגישו איזושהי ריקנות, חולשה, חופשה. *אני חושב שזה מקום העבודה. כאן הם צריכים למלא את עצמם בגדלות הקבוצה, גדלות הבורא, ולהמשיך הלאה. יותר ויותר לקרוא ולהימשך קדימה, ולא לסובב את הראש אחורה, שאולי בכנס הייתה הרגשה טובה, יפה, ועכשיו אנחנו אבודים או משהו. אין דבר כזה, ההיפך, עכשיו הם יכולים להשיג מה שבכנס קיבלו בגלל שזה היה כנס, ועכשיו כל אחד יכול מאותו המקור למלא את עצמו*.
    
    ש: עם הפנים קדימה, איזה כלי צריכים להכין לרב כדי שיוכל למלא אותנו?
    ר: *תכינו כמו בטורקיה. הייתה להם דרישה גדולה, ציפייה גדולה, ולכן קיבלו*.
    
    ש: איך מגבשים כזאת ציפיה והכנה גדולה עבור הרב?
    ר: תשאלו את הטורקים. הם עשו עבודה באמת גדולה, ולמדו חזק וטוב. ראינו איך הם מאורגנים, איך הם רושמים הכל במחברות. זו העבודה. כל הכבוד.

20. *החיבור שלנו צריך להיות רק מתוך זה שאנחנו רוצים להשיג מטרה אחת, המטרה האחת היא חיבור בינינו, לגוף אחד, ללב אחד, לראש אחד. הם צריכים להיות לכולם כאחד, כוונה אחת להתחבר ברצון אחד להשפיע זה אל זה. זה נקרא להשפיע לבורא. כך אנחנו צריכים לעבוד, ודאי שכדי להגיע לכך אנחנו צריכים תמיכה הדדית שנקראת ערבות. כך אנחנו מתקדמים ומתחברים כאיש אחד בלב אחד*.