שיעור הקבלה היומי١٩ يناير ٢٠٢٤(צהריים)

חלק 1 בעל הסולם. שמעתי, קנג. המחשבה היא תולדה מהרצון

בעל הסולם. שמעתי, קנג. המחשבה היא תולדה מהרצון

١٩ يناير ٢٠٢٤

שיעור צהריים 19.01.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 631, מאמרי "שמעתי",

מאמר קנ"ג. "המחשבה היא תולדה מהרצון"

קריין: בעל הסולם, עמוד 631, "שמעתי", מאמר קנ"ג, "המחשבה היא תולדה מהרצון".

קנג. המחשבה היא תולדה מהרצון

שמעתי ז' שבט תש"ח תל-אביב

"המחשבה היא תולדה מהרצון. לדבר שיש לו רצון, בזה הוא מהרהר. ולא יהרהר בדבר שאינו לרצונו. היינו לדוגמא: מיום המיתה לא יהרהר אף פעם. אלא להיפך, שהוא תמיד יהרהר בנצחיותו, מטעם שכך הוא רוצה. נמצא, שתמיד מהרהר בדבר שהוא לרצונו.

אבל יש תפקיד מיוחד להמחשבה, שהוא מגדל את הרצון, שהרצון נשתקע במקומו ולא היה לו כח להתפשט ולפעול פעולתו. אלא משום שחושב ומהרהר בהדבר, שהרצון מבקש מהמחשבה, שיתן להרצון איזה עצות ותחבולות, שיצא הרצון לפועל, אז הרצון מתגדל ומתפשט ופועל את פעולתו בפועל ממש.

היוצא מזה, שהמחשבה הוא משמש הרצון, והרצון הוא העצם של האדם. ויש עצם גדול, ויש עצם קטן. ועצם גדול הוא השולט על העצמים הקטנים. ומי שהוא עצם קטן, ואין לו שום שליטה, העצה היא שיוכל להגדיל את העצם, הוא ע"י התמדת המחשבה על הרצון. שהמחשבה, בשיעור שמהרהר בה, ככה היא מתגדלת. ועל כן "בתורתו יהגה יומם ולילה". שאז ע"י התמדתה בה היא מתגדלת לעצם גדול, עד שנעשית לבחינת שליט בכח."

שאלה: מהו המנגנון שהופך מחשבה למעשה? איך אנחנו יכולים להפעיל את המנגנון הזה?

מחשבה צריכה כוח שיהפוך את המחשבה לפעולה, וזה נעשה כמו שכתוב, שהמחשבה היא תולדה של הרצון, ואיך אנחנו על ידי התמדה במחשבה פועלים על הרצונות. כל הזמן להיות במחשבה על מה אתה רוצה לפעול עד שאתה תפעל.

שאלה: הכלל הוא שהמחשבה מגדלת את הרצון, איך לדעת מה לחשוב? כי אני מייחל את כל הטוב עבור החברים, אבל אלו רק מילים, אני לא יודע אם זאת באמת הכוונה שלי. איך אני מארגן שיהיו לי מחשבות נכונות ולא רק מילים?

אתה צריך לחשוב על משהו שהדבר הזה יהיה חשוב לפניך. ובמקום שתראה בו משהו קטן, לאט לאט תתחיל להכיר אותו כדבר גדול, קובע, אחראי ומיוחד. לכן ככל שאנחנו נמצאים בסביבה הנכונה ומדברים על התוצאות מהעבודה שלנו, על ידי זה הרצון שלנו גדל, וכך אנחנו משקיעים בו יותר ויותר יגיעות.

שאלה: אני רוצה לראות את החבר שלי כגדול, איך המחשבה יכולה לעזור לי להגדיל את האהבה שלי לחבר?

אם תתחיל להסתכל על החבר יותר מקרוב ויותר זמן, ותחשוב עד כמה הוא עושה דברים טובים ושזה יותר ממה שאתה יכול לתאר לעצמך, אז לאט לאט תתחיל להכיר בו באמת חשיבות ופעולות מיוחדות, וכך הוא יגדל בעיניך. זה מה שאני ממליץ לעשות.

כל אחד ואחד, גברים ונשים, לא חשוב באיזה שפות אתם מדברים, אם אתם משקיעים תשומת לב במישהו והאדם הזה גדל בעיניכם, אז אתם יכולים אחר כך להגדיל גם את הקשר איתו, ממנו לעבור לקשר עם הבורא וכך ללכת קדימה.

שאלה: המחשבה היא תולדה מהרצון שלא לחשוב על המיתה. רק בחכמת הקבלה הבנתי שאנחנו תאים קטנים בתוך גוף גדול, ואומנם קשה לנו לאבד אדם קרוב, אבל אנחנו צריכים להתחבר בינינו, ואז מה שימות זה רק הגוף הגשמי שלנו והנשמה תחיה לנצח. האם זה נכון לחשוב כך?

כן, נכון מאוד.

שאלה: כתוב שהרצון הוא העצם של האדם, יש עצם גדול ועצם קטן. האם מדובר כאן על רצונות גדולים וקטנים?

כן.

תלמידה: אנחנו צריכים לגדל רצון גדול או כמה רצונות קטנים. מה הכוונה גדול וקטן ביחס לרצונות?

זה תלוי במידה שבה האדם מוכן להשקיע בזה מאמצים כדי להשיג, לממש את הרצונות האלה.

שאלה: איך עלינו להתייחס וכיצד עלינו להתגבר על מחשבות שמסיטות אותנו מהמטרה?

להפטר מהן, להזיז אותן הצידה, ואם אפשר לשרוף אותן. ככל שאנחנו לא שמים לב אליהן, כך אנחנו ממיתים אותן. כך צריכים לעשות עם כל הרצונות והמחשבות שהם לא מכוונים למטרת הבריאה, לבורא, לחיבור בינינו.

שאלה: לפעמים אני מפחדת מהגשמיות, יש כל מיני מחשבות על הגשמיות שמגיעות אליי ואני לא מסוגלת להתגבר על זה. איך אני יכולה להתגבר על הפחד מהגשמיות?

רק כלפינו יש הבדל בין גשמיות לרוחניות. את צריכה להיות מקושרת יותר עם החברות, ואז תרגישי עד כמה יש לך יותר ביטחון, עד כמה את עומדת בטוח וטוב על הקרקע, ואיך אף אחד יכול להזיק לך. הכול תלוי עד כמה את מתחברת לחברות.

שאלה: איך לעבוד נכון עם הרצונות שבולעים אותך? חשבתי שאוכל להתגבר על הרצון הזה אבל הוא רק מתגבר, מה לעשות עם זה?

להתפלל לבורא שייתן לך את האפשרות לשמור על עצמך מפני הרצון שאת חושבת שהוא מזיק לך. כל הרצונות שלנו מגיעים מהבורא, כל מה שיש בנו זה מהבורא, לכן נבקש ממנו על מה שטוב ולא טוב, על מה שצריך ולא צריך וכן הלאה.

שאלה: אנחנו רצון לקבל, איזה רצון מפרנס את המחשבה שמגדילה את הרצון? האם התהליך הזה תומך ברצון שלנו או באני שלנו?

מחשבה היא מגדלת את הרצון והיא מפעילה את הרצון. במידה שאנחנו משקיעים במחשבה, במידה הזאת אנחנו יכולים לנהל את הרצונות שלנו.

שאלה: האם ה''אני הגדול' רוצה רק לתת, ו''האני הקטן'' רוצה רק לקבל?

זה תלוי ברצון, אם זה רצון גדול או רצון קטן.

תלמידה: אנחנו לומדים שאנחנו צריכים כל הזמן להוסיף. האם אנחנו צריכים להחליף את המחשבות שלנו?

לחפש כל הזמן איזה מחשבות אנחנו צריכים כדי איתן לפנות לבורא.

שאלה: מהו הכוח שמפעיל את המחשבה?

כוח הרצון שלנו. הרצון שלנו מנהל את המחשבות, וגם יכול להיות להיפך, שהמחשבות מנהלות את הרצון שלנו.

תלמידה: איך להעביר לבורא את המחשבה שאנחנו רוצים רק דבקות איתו?

צריך לחשוב על זה יותר. ככל שחושבים יותר על משהו, כך האובייקט הזה הופך להיות חשוב יותר בעיניך. עם זה אתה פונה לבורא והבורא עוזר לך. העיקר להיות בהתמדה, כלומר בהתמדה של הרצון כלפי משהו.

שאלה: בעולם הגשמי התלות נחשבת בצורה פסיכולוגית כמשהו שלילי, ברוחניות אני מרגישה גם את התלות וגם שמחה. האם ההרגשה הזאת נכונה?

כן, ושתגדל ככל האפשר.

שאלה: אדם לא בעל הבית על הלב שלו, אז מהי הפונקציה של המחשבה בכל הרעיון הזה?

מחשבה יכולה להגדיל את הרצון הנכון, ולהקטין את הרצון כדי שלא יהיה בו כל כך צורך. על ידי המחשבה אנחנו יכולים להפעיל את הרצונות.

תלמידה: תודה רבה על זה שאתה עוזר לנו לגדול ברוחניות.

תהיו גדולים.

שאלה: האם אפשר לומר שכשאנחנו לומדים את המקורות, שומעים את השיעורים ועובדים נכון בקבוצה בחיבור עם החברות, כך אור הבורא מתלבש בנו, כך אנחנו מתקנים את כל הרצונות והמחשבות שלנו, והכי חשוב לעשות את זה יחד?

כן, נכון מאוד.

שאלה: גם את הרצון וגם את המחשבה נותן הבורא. איך אפשר לסכם איתו ללכת בכיוון אחד באחישנה, להקדים את המכות ולשמח את הבורא?

תבקשו. כלפי הבורא לא צריך שום דבר אחר, רק לבקש ולהודות, להודות ולבקש. שתי התנועות האלה כלפי הבורא הן מה שאנחנו צריכים לעשות כל הזמן.

תלמידה: איזה תרגיל אפשר לעשות בעשירייה שיעזור לנו לעבודה נכונה בחיבור הרצונות הפרטיים והמשותפים שלנו?

כאשר אנחנו מחברים את הרצונות הפרטיים שלנו, המשותפים שלנו, אנחנו צריכים ליצור מקום עבור הבורא, זה נקרא "שכינה", כדי שהוא יתחיל להתגלות במקום הזה. מקום נקרא "רצון". אבל שכינה היא לא סתם רצון, אלא היא אוסף של כל הרצונות שלנו יחד שבהם אנחנו רוצים להתחבר כדי לעשות מקום לבורא, אחרת אין לו מקום.

תלמידה: השכינה היא כל הרצונות, היא ישראל. אנחנו חלק קטן מהרצונות האלה ואנחנו עובדים כלפי החלק הגדול.

כן.

שאלה: הסיכוי שהרצון יתממש, האם זה דרך תפילה לבורא והתמדה?

כן, נכון מאוד.

שאלה: אומרים לנו שאנחנו צריכות לחשוב כל הזמן על החברות. מה הן המחשבות שאנחנו צריכים בשביל להתקדם ולהשיג מצב חדש לקראת הכנס?

לקראת הכנס אנחנו צריכים רק חיסרון להתקשר בינינו, להתייחד בינינו, להתחבר בינינו, עד כדי כך שזה יהיה כלי מספיק לבורא להתגלות בו. זה מה שאנחנו רוצים, לבנות כלי שבו נרגיש כולנו את הבורא שרוצה להתגלות כלפינו. 

שאלה: בדרך כלל האדם מרחיק את המחשבות שמביאות כאב. כדי להתחבר עם חברה שאני לא כך כל אוהבת, אני צריכה להביא את המחשבה הזאת, אבל הציור הזה לא מגיע עם הרגשה טובה. איך אני יכולה לתאר את הדמות הזאת בצורה נעימה לפני שאני דוחה אותה כדי סוף סוף להשתנות?

להשתדל. כמו שקורה אצלנו, אני מבקשת מהבורא שהוא יקרב בינינו ויעשה לנו טוב יחד. 

שאלה: איך לעורר את הרצון עבור האור המקיף בעשיריות כדי שהבורא ייתן לנו מחשבות של ערבות וירומם אותנו מדרגת בהמה לדרגת מדבר?

חיבור. אנחנו צריכים לדבר בינינו עד כמה אנחנו יכולים להתקשר בינינו, להתקרב בינינו, להתחבק בינינו, עד כדי כך שהקשר שלנו יהיה מספיק סגור, צמוד, כך שהבורא יוכל להתגלות שם, זה מה שאנחנו רוצים. לכן אנחנו מתקרבים לכנס, ובכנס אנחנו רוצים להיות יחד, כמה שיותר בכמות ובאיכות, להפעיל את התפילה שלנו לחיבור, כדי להגיע לחיבור כזה שהבורא יוכל להתגלות. זו מטרת הכנס באמת. 

שאלה: אותו מאמץ פנימי שכל אחד מאיתנו עושה כדי להתחבר בעשירייה וכדי למשוך את האור ולהתכוונן עליו, האם זאת מחשבה נכונה?

כן.

שאלה: חיסרון ורצון הם היינו הך?

כן.

תלמיד: אפשר לעקוב אחרי הרצונות של עצמך, ללמוד להבחין איזה רצונות מגיעים מהבורא ואיזה רצונות מגיעים מהאגו. ואחרי שכבר הבנת שהרצונות האלה הם מהבורא, להביא אותם לתוך הקבוצה, ללכת עם הרצונות האלה לקבוצה.

בבקשה, תעסוק בזה.

שאלה: כשיש רצון והמחשבה מוכנה לפעולה, אז הפעולה פוגשת הפכים, סתירות. האם זה אומר שאז המחשבה הייתה אגואיסטית? וכדי להימנע מהסתירות האלה, האם יש טעם לתקן את המחשבה כך שתשרת את טובת הכלל?

כן.

שאלה: כשאנחנו הולכים ומתקדמים בדרך, לפעמים מגיעה מחשבה מטרידה. הבורא יצר את האדם כי הוא רוצה לתת לו את הכול, וכתוב שהבורא הוא אוצר נסתר והוא רוצה להתגלות. ועלתה לי מחשבה שזה לא הוגן שהוא מעביר אותנו דרך כל הדברים האלה, ולמרות זאת הרצון שלי כלפי הבורא לא נפגע. לדוגמא, אם הבן שלי שואל אותי, למה ילדת אותי לעולם האכזרי הזה, אין לי מה להגיד לו, זו באמת הרגשה אגואיסטית. איך אני יכולה לתקן את המחשבה שלי על הבורא?

תמשיכי להשתדל להתקרב אליו. ולאט לאט תגלי שבאמת יש קשר ביניכם, ואת יכולה כבר לדבר עם הבורא.

שאלה: בהמשך לשאלה על הפחדים, מהו המצב הזה שאתה רואה שלכל העבר שלך, לכל המחשבות שלך, לכל הפעולות שלך אין שום משמעות, ואתה רואה לפניך רק ריק ופחד מפני הלא נודע?

יש כל מיני מצבים בחיים שלנו, במיוחד אם אנחנו גם מחברים אליהם את כל ההרגשות הרוחניות שלנו. אבל העיקר שעלינו לקבל מהלימוד הרוחני שלנו, זה שאין עוד מלבדו, ושהבורא הוא טוב ומיטיב, ושהוא מוביל אותנו אליו, כלומר למצב הטוב, הנעלה ביותר ואין לנו מה לפחד, אנחנו צריכים רק לדאוג לזה שנהיה יחד, בינינו ועם הבורא. צריך כל הזמן להחזיק את הכיוון הזה לנגד עינינו.

תלמיד: האם אפשר לומר שכל זה, כל הריק הזה, כל הפחדים האלה, הם בעצם האגו שלי?

בטח שזה האגו. אין ספק.

תלמידה: כלומר, לא צריך להתייחס לזה כל כך.

אם את יודעת איך לעשות את זה, אז מה טוב.

תלמידה: האם יהיה נכון לומר שצריך להתגבר על כל זה, לעבוד על כל הפחדים האלה לפני שנגיע לדבקות בבורא או שזה לא כך?

כן, לזה צריך לשאוף.

שאלה: בעשירייה שלנו יותר מחצי מהחברות לא יכולות להשתתף בשיעור בזמן אמת. האם עשירייה יכולה להגיע לדבקות משותפת עם הבורא במצב הזה?

אם כל פעם החברות ייקחו את החומרים האלה ויעברו עליהם, אז כן.

שאלה: כתוב "ויהגה בתורה יומם ולילה". במה המחשבה שלנו צריכה להתמקד כדי להגיע למצב הזה של יומם ולילה?

בשביל זה אנחנו צריכים כל הזמן להבין שכל מה שמתרחש בנו, מתעורר במחשבה וברצון, הכול מגיע מהבורא ואנחנו רק צריכים להגיב על זה בצורה נכונה.

שאלה: אמרת שצריך לשרוף את המחשבות שלא מכוונות למטרת הבריאה. איך אנחנו עושים את השריפה הזאת של המחשבה?

שחררו אותה, עזבו אותה, אל תנסו לתקן אותה בכלל. אם המחשבה הזאת מסיטה אתכן מהמטרה, תנסו לעזוב אותה.

שאלה: אם בעשירייה הגענו לרצון אחד, ואנחנו עובדים על פיתוח הרצון הזה, ונמצאים עם יותר יותר חשיבות כלפי הרצון הזה, אלו פעולות נדרשות מאיתנו בשביל להוציא אותו לפועל?

הכי טוב לדון בזה יחד עם החברים.

שאלה: האם בעזרת המחשבה אנחנו מבררים את הרצון ואז מנסים לבנות עליו כוונה או שקודם אנחנו מחפשים את הכוונה ואז הרצון מגיע?

אפשר גם כך וגם כך, העיקר לעבוד עם זה.

שאלה: הקביעות של הרצון תלויה באיכות ההתכללות בינינו או שזאת עבודה פרטית להחזיק את השלהבת הזאת בתוכי? או פשוט לא לדאוג לזה ולצלול לתוך החברות ולהתרכז באהבה אליהן?

אפשר כך, תנסו. כיוון שפעמים רבות המילים שלנו לא תואמות את הפעולות שלנו, אנחנו אומרים דבר אחד ועושים דבר אחר ויוצא שאנחנו לא מבינים את עצמנו.

שאלה: לפעמים בתחילת הדרך הרצון גדול ועם הזמן הרצון הזה קצת קטן וכבה. מה קרה בעצם, עשינו איזו טעות בדרך?

לא, הבעיה היא שאת לא מרגישה את תמיכת החברות ולכן הרצון שלך הוא אחד, יחיד, בודד ונחלש.

שאלה: איזה עצות פרקטיות יכולות להיות לחיזוק ההתמדה ברצון לראות כל הזמן את גדלות הבורא?

להתפלל. לבקש שתהיה לך רק ההשתוקקות הזאת.

שאלה: לאן הכוונה שייכת, לרצון או למחשבה?

לרצון.

שאלה: האם נכון לומר שתפילה היא האפשרות לחבר את המחשבות והרצונות שלנו עם המחשבות והרצונות של הבורא?

כן.

שאלה: איך המחשבה שלנו ממש פורצת את גבולות הראש שלנו ומתחברת עם מחשבת הבורא?

את זה אני לא מתכוון להסביר, זה לא להיום.

שאלה: כל המחשבות והרצונות מגיעים מהבורא, אבל גם האגו שולח לנו רצונות ומחשבות, כאלה שהם לתועלת עצמו.

כן.

שאלה: אם קורה אסון בחיים שלנו, על מה אנחנו צריכים לבסס את המחשבה שלנו כדי להיתקן?

רק על הקשר בינינו ועם הבורא.

שאלה: המחשבה מגדילה את הרצון, אבל כדי להתמיד במחשבה נראה שמלכתחילה צריך רצון גדול. האם זה כך?

כן, ודאי. ככל שהרצון גדול יותר כך יהיה יותר קל לממש אותו.

תלמידה: איך מגדילים את הרצון אם לא מצליחים להתמיד במחשבה?

מגדילים את הרצון על ידי התמדה, על ידי מחשבה.

תלמידה: ואם לא מצליחים להתמיד?

אז צריכים לדבר על זה בחברה, עם החברות כל הזמן. תראי מה כתוב ככותרת למה שאנחנו מדברים, "המחשבה היא תולדה מהרצון". זאת אומרת אנחנו צריכים ככל האפשר לדבר על המטרה, על התיקון, על הרצונות שלנו, ומתוך זה הם יגדלו יותר ויותר.

שאלה: אנחנו לומדים שמחשבה היא דבר רוחני, ולב, רצון זה דבר גשמי. אנחנו גם לומדים שמחשבה היא שורש הרצונות, ולב זה רצונות אמיתיים. האם אפשר להגיע למחשבות רוחניות שהן נגד הטבע שלנו רק על ידי צמצום רצונות גשמיים?

לא. אבל בשביל מה? אנחנו צריכים ללכת תמיד בקו ימין, ככל האפשר, וצמצומים הם לא דרך נכונה. דרך נכונה היא להגדיל את המטרה. הבורא גדול, המטרה נכונה וגדולה, ולזה אני משתוקק, ולא שאני בורח ורץ מדברים רעים ולכן אני צריך מחשבות ורצונות שיעזרו לי לא להיכנס לגיהינום.

תלמיד: מכיוון אחר. אם האדם עושה פרויקט והוא רוצה לבנות משהו, הוא יכול רק אם המחשבות גורמות לפעולה. אבל בפרויקט, וירטואלי נגיד, הוא יכול לשנות הרבה דברים. רוחניות זו גישה של חלל וירטואלי כזה?

כנראה שכן, אבל אני לא בטוח.

שאלה: כשמחשבה טורדנית תוקפת את האדם, מהו האלגוריתם, סדר הפעולות שאיתם אפשר להתגבר? כי אנחנו יודעים שאם הולכים בכוח כנגד זה, אז מקבלים תוצאה הפוכה. איך אתה מתגבר על מחשבות עם הניסיון הרב שיש לך?

אנחנו נלמד את זה, אבל קודם כל תנסו אתם לחפש ולמצוא. צריכים חיבור, צריכים תפילה, ובעיקר את עזרת ה'.

שאלה: האם הדרך הטובה להשתמש בכלים האלה, רצון ומחשבה, זה להתמקד בעבודה איתם?

גם נכון.

שאלה: עומד להיות כנס, ואני תוהה מה צריך להיות הרצון שאותו אנחנו מחזיקים בלב כדי שנוכל לשלב את המחשבות שלנו לכדי מטרה אחת משותפת. כיוון שנהיה אלפים, ואם כולנו נוכל להתמקד רק ברצון אחד חשוב, אז נוכל להטות את העולם הזה לכף זכות, לשלום עולמי. מה צריכה להיות המטרה שלנו כדי שיהיה לנו חזון כזה?

עד עכשיו אמרת נכון, באמת אין יותר מזה. מה שאמרת זה מה שאנחנו צריכים לעשות.

שאלה: הרצון שהביא אותי לדרך הזאת זה ספר שלך, והספר מדבר על הדרך להגיע לחברה של השפעה. הרצון הזה נראה כל כך עצום, ולמדתי שיש הרבה עבודה לעשות בדרך כדי להגיע לרצון הזה. שמעתי אותך אומר לחברים שהרצון הוא ייחודי לכל אדם. איך עובדים עם רצון שהוא נראה גדול מדי, אולי בינתיים לשים אותו על איזה מדף?

מתחברים עם הרצון הזה לשאר האנשים שנמצאים פחות או יותר בכיוון לממש כזה רצון, וכך הולכים קדימה. צריכים לחלק אותו לעוד כמה אנשים, לחבר כמה אנשים לאותו רצון.

שאלה: האדם יכול לרצות רק את מה שיש לו איתו טעם או ניסיון, ומה שלא טעמנו, לא ניסינו, אנחנו לא יכולים לרצות. הרצון שלנו בקבוצה צריך להיות מכוון להידמות לבורא, לרכוש את תכונת ההשפעה. האם יש לנו טעם בתכונת ההשפעה?

נקבל.

שאלה: האם המצב הראשון שלנו הוא בעצם הטעם, שפעם כולנו היינו בחיבור?

נעבוד על מה שיש לנו בצורה ברורה ונשיג את מה שצריך.

שאלה: אם כל הכוונות והמחשבות הן מהבורא והתפילה שניתנת לי היא גם ממנו, ואני מחברת את עצמי בכל הנקודות אליו, אז איך אני יכולה לשכנע אותו שייתן לי גילוי?

לבקש, לא לשכנע או לתחמן, פשוט לבקש.

תלמידה: לבקש זו הבחירה החופשית שלי.

כן, בדיוק. זה בכלל מה שיש לנו, לבקש. אנחנו כבר קרובים למטרה, עם עיניים אל האופק.

שאלה: יש רצון להיות בכל השיעורים, בכל מפגשי העשירייה, וגם להיות עם הבעל והילד בעולם הגשמי, אבל אף פעם אין זמן וכל הזמן אני מרגישה ייסורי מצפון. על מה אני צריכה לבקש?

שירגיע אותך ויראה לך איך את יכולה בצורה נכונה לנהל את הזמן שלך.

תלמידה: האם הוא יכול לעשות כך שיהיה לי מספיק זמן לכול?

לחלוטין לכול.

שאלה: האם אפשר שברצון המשותף של כל הכלי העולמי שלנו נרים את השכינה מעפר?

כן.

תלמידה: זה כמו לרכוש את תכונת ההשפעה.

כן. למעשה זה אותו דבר כמו גילוי הבורא.

שאלה: לגבי הפחד, האם הפחד הזה צריך להיות כל הזמן, כל הזמן להיות ביראה כזאת?

זה צריך להיות לא פחד אלא יראה.

שאלה: אבל האם זה יכול להתערבב, בגשמיות זה מורגש כפחד, וזה יכול להיות גם סיבה ליראה?

זאת יכולה להיות הסיבה, אבל עדיף שזו תהיה היראה. פחד זה פחד מאיום כלשהו, ויראה היא עם כבוד, יראת כבוד.

תלמידה: איך היראה הזאת מתבטאת בעולם הגשמי?

בכבוד, שאתה מכבד.

שאלה: באחד הקטעים כתוב "עשה את רצוננו כרצונך". הוא רוצה להטיב לנבראיו, גם הרצון שלנו צריך להיות להטיב לו. כלומר יוצא שכשהפעולות שלנו הן בכיוון הזה של להטיב לבורא, אז קורה התיקון ואנחנו עולים בשלבי הסולם.

כן.

שאלה: יש לנו כנס עוד שבוע, וכל יום, כל שעה, כל שנייה ההתרגשות עולה. מה אתה ממליץ שנעשה גם בגשמיות וגם ברוחניות כדי שבכנס הזה כבר נשיג את האלוהות, את הרוחניות?

אין לי מה להגיד, דיברנו על הכול. תשאלו את המורים שלכם ונתקדם, יש לנו עוד שבוע.

שאלה: מה יעשה את הרצון שלי לגדול או קטן? למישהו הרצון יכול להיות קטן ולמישהו הוא יכול להיות גדול. איך להגדיר או למדוד את גודל הרצון?

במידה שבה זה תופס אותי. הוא צריך להיות כזה שאני למעשה כל הזמן נמצא בתוך הרצון הזה.

תלמידה: לפעמים יש לי מין דימוי כזה של חדר כושר, שאנחנו כל הזמן חוזרים על אותה פעולה מחשבתית, כמו שכתוב בטקסט, שצריך כל הזמן לחשוב על הרצון הזה כדי שהוא יגדל. אז כשאנחנו בחדר כושר לוקחים משקולת וכל הזמן מרימים אותה, אז לפעמים אנחנו מוסיפים משקל כדי לפתח את השריר. איך זה עובר עם רצונות?

זה אותו דבר, להרים רצונות יותר ויותר כבדים כלפי הבורא.

(סוף השיעור)