שיעור בוקר 22.08.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", פתיחה לפירוש הסולם, עמ' 211,

(המשך מאות ל"ג)

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם". עמ' 211. "פתיחה לפירוש הסולם", אות ל"ג.

יציאת ג' קוין בישסו"ת

אות ל"ג

ועתה נבאר סדר יציאת שלשה קוין במדרגה אחת בדרך פרט, וממנה תקיש לכל המדרגות. דהיינו למשל במדרגת ישסו"ת, שהיא בחינת ז"ס תחתונות דבינה. כי ג"ר דבינה דא"א נתתקנו באו"א עלאין, וז"ת דבינה דא"א נתקנו בישסו"ת. והנה תחילה יצא קו ימין דישסו"ת, שהוא כו"ח דישסו"ת. והוא נתתקן בעת עלית המלכות דישסו"ת לבינה דישסו"ת, וסיימה מדרגת ישסו"ת תחת החכמה, ובינה ותו"מ דישסו"ת נפלו למטה למדרגת ז"א (כנ"ל אות כ"א), ואלו ב' הכלים כתר וחכמה, שנשארו במדרגת ישסו"ת, נעשו לקו ימין, כנ"ל. וכיון שאין שם רק ב' כלים כו"ח, אין בהם רק ב' אורות נפש רוח, וחסרים מג"ר (כנ"ל אות כ"ו ע"ש)."

האם מה שכתוב ברור?

שאלה: מה זה ישסו"ת?

ישסו"ת זה ז"ת דבינה.

תלמיד: למה יש פרצוף כזה? בעל הסולם אומר שזה ז' ספירות תחתונות.

כן.

תלמיד: אז יש ז' ספירות תחתונות, מה זה ישסו"ת?

לא, זה לא סתם ז' ספירות תחתונות, ז' ספירות תחתונות זה ז"ת, אבל יש ז"ת דבינה שהן ז' ספירות תחתונות שלה, של פרצופה.

תלמיד: ישסו"ת הוא חלק בבינה שמטפל בז' ספירות התחתונות האלה?

הוא חלק מהבינה, וזהו. מטפל או לא מטפל, על זה לא מדברים כאן.

תלמיד: למה יש שם כזה מיוחד, ישסו"ת? מה התפקיד שלו, במה הוא פועל, מה הוא עושה?

אני לא יודע מאיפה השם הזה, אבל בטח יש לזה מקור. ישראל סבא ותבונה - ישסו"ת.

נמשיך ונראה, אם יהיה צורך, אז נחזור לזה.

אות ל"ד

"ואח"כ יצא הקו השמאלי, שהוא ג' הכלים, בינה ותו"מ דישסו"ת, אחר שחזרו ועלו מנפילתם. והוא נתתקן על ידי הארת חכמה ובינה דא"ק, המוציאה את המלכות המסיימת מן הבינה דישסו"ת, ומחזירה למקומה, שאז חוזרים ועולים בינה ותו"מ דישסו"ת למדרגתם (כנ"ל אות כ"א), וכיון שנשלמו ה' כלים בפרצוף, נתלבשו בהם כל הנרנח"י, ואז הם נעשים לקו שמאל דישסו"ת (כנ"ל אות כ"ט). ועם יציאת הקו השמאלי נעשית מחלוקת בין ימין לשמאל, שהימין רוצה לבטל את השמאל ולשלוט לבדו, וכן השמאל רוצה לבטל את הימין ולשלוט לבדו (כנ"ל אות ל"א), ומשום זה שניהם אינם יכולים להאיר, כל עוד שלא נתקן הקו האמצעי המיחד אותם."

שאלה: באות ל"ג קראנו שכתר וחכמה דבינה נשארו, וישסו"ת ירדו, המלכות נתקנה ואז הם עלו חזרה והם קו שמאל דבינה שהוא לכאורה מתוקן, אבל בסוף הוא אומר "שהימין רוצה לבטל את השמאל ולשלוט לבדו, וכן השמאל רוצה לבטל את הימין". אם הם מתוקנים למה הם רוצים לשלוט אחד על האחר?

הם הפוכים.

תלמיד: אז במה הם מתוקנים?

בזה ששניהם רוצים להיות בהשפעה, אבל כל אחד בשלו, הראשון שייך לג"ר והשני שייך לז"ת.

תלמיד: ולא יכולים להיות שניהם בלי לבטל זה את זה?

לא, איך? כל אחד רוצה לממש את עצמו במלואו ככל האפשר.

תלמיד: ולמה השפעה של אחד היא על חשבון ההשפעה של האחר? למה בזה הוא מבטל את השני?

כי כך יוצא שהם בעצם נמצאים באותו פרצוף.

תלמיד: אבל השפעה היא רק להוסיף, לא לגרוע, אז איך אחד מבטל את האחר?

אבל כל אחד רוצה שההשפעה תהיה על ידו.

תלמיד: אני מניח שהוא יסביר את זה עוד בהמשך.

בסדר.

שאלה: האם עליית המלכות לבינה שגרמה לנפילת הבינה והתו"מ מהמדרגה, גרמה באותו רגע גם להארה של החכמה והבינה להחזיר אותם?

לא.

תלמיד: מה עורר את האור הזה שיגיע להחזיר את הבינה ותו"מ חזרה למדרגה, איזה כוח?

רק העלאת מ"ן.

שאלה: בכל העניין הזה של הקווים אין שם תהליך של הפקת לקחים. הימין לא מבין שבלי השמאל הוא לא יכול להאיר, לא יכול לעשות כלום, והשמאל לא מבין שבלי הימין הוא לא יכול להאיר, אין פה למידה מטעויות.

יש משהו נכון במה שאתה אומר. אבל זה מה שיש לנו, כך זה בטבע. יש הבחנות מנוגדות ואין משהו שיקשר אותן יחד. עוד מעט נבין איך פותרים את זה, כשמגיע קו אמצעי הכול מסתדר.

שאלה: כרגע מדובר במקרה של ישסו"ת, אבל זה כנראה בכל פרצוף כך. זאת אומרת, קו ימין משויך לכתר וחכמה, כשמלכות עולה לבינה, וקו שמאל משויך לבינה ותו"מ בכל פרצוף. האם זה כמו קטנות וגדלות שהייתה?

זה גורם לקטנות וגדלות.

תלמיד: הקווים הם סוג של חלוקה אחרת של הכלים?

כן.

שאלה: אפשר לומר שהראש אומר משהו והגוף מחליט לעשות משהו אחר, והם לא עובדים ביחד, בסנכרון?

הם רוצים לעשות פעולות השפעה, אבל כל אחד ממה שהוא נמצא עכשיו.

תלמיד: אז מה מיישר, מחבר את הראש עם הגוף ביחד כדי שיעבדו בסנכרון?

שיהיו הכלים בראש ובגוף מחוברים ביניהם, ואז יהיה להם מסך אחד.

תלמיד: מה יגרום להם לעבוד בשיתוף?

בוא נראה, בינתיים הם לא מחוברים.

שאלה: לא מובן למה במקום החלוקה של גלגלתא ועיניים ואח"פ, יש עכשיו ימין ושמאל, מה השתנה?

ימין ושמאל הם כלים דהשפעה וכלים דקבלה.

תלמיד: אבל אמרנו שגם גלגלתא עיניים ואח"פ זו אותה צורה.

לא, אבל גלגלתא עיניים ואח"פ שייכים לאותו פרצוף. מה שאין כן, ימין ושמאל הם באמת שני קווים, שאין כוח לקו שמאל והוא לא יכול להתחבר עם הימין.

תלמיד: בחלוקה של גלגלתא עיניים ואח"פ יש חלוקה ברורה בין זה לזה, וגם בין ימין ושמאל, אבל בכל אופן יש ביניהם שוני. מה הופך את ה-למעלה למטה, לימין ושמאל, מה השתנה במערכת, בפרצוף?

שבכתר וחכמה ששייכים לקו ימין אפשר לקבל אורות, ובכלים של ז"ת אי אפשר לקבל אורות.

תלמיד: אבל זה גם היה בגלגלתא ועיניים ואח"פ.

אבל זה לא היה מגולה, זה לא היה בפועל. מה שאין כן כאן החלוקה לגלגלתא עיניים ואח"פ היא הכרחית, כי חסר ושלם לא יכולים להיות יחד.

שאלה: להמשיך באותו כיוון, מה ההבדל בין פרצוף לקו? כי כאן בעל הסולם חילק את זה לשני קווים שבשניהם יש החלטה והם מתנהגים כביכול כמו פרצוף, אם כך מה ההבדל בין פרצוף לקו?

שאלה יפה. הייתי אומר כך, הפרצוף סוגר בתוכו את כל הכלים, המסכים, הרשימות, הכול, ומבצע את הפעולה. הקו לוקח חלק מהפרצוף, שחוץ מזה שיש בו כלים מנוגדים, שונים, הם גם לא יכולים להיות קשורים, וצריכים לקשור אותם יחד, על ידי מסך דחיריק, וכך יוצא שבקו יש לנו סדר כלים חלקיים מהפרצוף, אפילו שיש שני קווים וג' קווים.

תלמיד: אז קו זה כמו הגדרה של חוקיות מסוימת, היא לא שזורה בצורה מלאה בתוך הכלים?

לא. בוחרים חלק מהכלים וחלק מהכלים לא, לפי איזו דוגמה, וכך בכל פרצוף.

תלמיד: וזה מסביר למה הקו האמצעי משתמש באותם כלים של קו ימין וקו שמאל כביכול, הוא שוזר ביניהם.

כן.

שאלה: הפרצוף כולל את האור שמזדכך?

פרצוף זה כלים ואורות יחד.

תלמיד: אורות שיצאו ורשימות שנשארו בפנים?

כן.

תלמיד: האורות שיצאו עוטפים את הפרצוף.

נגיד.

תלמיד: יש לחץ על הפרצוף.

יש ויש.

תלמיד: כשהפרצוף הופך להיות שמאל וימין, זו פעולה מהתחתון או שגם העליון משתתף בזה?

פעולת התחתון.

תלמיד: פעולת התחתון. זאת אומרת, הקו האמצעי זה גם משהו שלא היה אף פעם.

לא.

תלמיד: מתי הקו האמצעי מתהווה?

מתי שרוצים לחבר גלגלתא עיניים ואח"פ.

תלמיד: זה נקרא "שלמות"?

זו שלמות.

תלמיד: אני לא מצליח להבין משהו באות ל"ד. בעל הסולם כותב כאן שבינה ותו"מ עולים חזרה לפרצוף, ואז חוזרת להיות כאן סוג של שלמות ומאיר נרנח"י.

כן.

תלמיד: אבל בהמשך הוא אומר שנרנח"י לא מאיר, כי יש התנגדות בין ימין ושמאל.

כן.

תלמיד: אני לא מבין, מאיר נרנח"י?

הוא מצטרף. זאת אומרת, הכלים שחוזרים לפרצוף, "שאז חוזרים ועולים בינה ותו"מ דישסו"ת למדרגתם (כנ"ל אות כ"א), וכיון שנשלמו ה' כלים בפרצוף, נתלבשו בהם כל הנרנח"י, ואז הם נעשים לקו שמאל דישסו"ת (כנ"ל אות כ"ט). ועם יציאת הקו השמאלי נעשית מחלוקת בין ימין לשמאל, שהימין רוצה לבטל את השמאל ולשלוט לבדו, וכן השמאל רוצה לבטל את הימין ולשלוט לבדו (כנ"ל אות ל"א), ומשום זה שניהם אינם יכולים להאיר, כל עוד שלא נתקן הקו האמצעי המיחד אותם." שלוקח חלק מקו ימין וחלק מקו שמאל, נעשה בזה קו האמצעי ובקו האמצעי מאיר האור.

תלמיד: אני רוצה לנסות להבין בפשטות. יש פרצוף ישסו"ת שהוא לוקח אותו כדוגמה.

כן.

תלמיד: כשמלכות עולה לראש נוצר איזשהו פיצול של כתר וחכמה, בינה ותו"מ.

כן.

תלמיד: הוא מסביר פה שכשמגיע אור ע"ב ס"ג, הוא מוריד את מלכות מהמקום שלה בראש ואז הפרצוף חוזר להיות שלם.

כן.

תלמיד: אבל אין פה את השלמות שהייתה לפני זה.

כן.

תלמיד: זה מפני שהתחתון היה שם ויצא? מה קרה שם?

הרבה דברים. בקיצור, היה פגם, גלגלתא עיניים למעלה האח"פ למטה, וכשהם מגיעים בחזרה להידבק יחד, אז כבר אין אותה שלמות. יש בכל זאת איזה סדק ביניהם.

תלמיד: ואת זה התחתון יצטרך להשלים בהמשך?

כן, התחתון.

שאלה: הכלים שנפלו עכשיו חזרו, ואנחנו רואים שזה כבר לא מה שהיה קודם, משהו נפגם. עד עכשיו למדנו על צמצום א' והייתה חוקיות ברורה. יש תשע ספירות שיכולות לקבל אור וספירה אחת שלא, ושם עומד המסך. זאת אומרת, הכלים שחזרו הביאו איתם מסך על הקומה השלמה, אבל המסך הזה הוא לא טוב, זה לא המסך שהיה קודם. זאת אומרת, מה שצריך פה תיקון זה המסך, חסרים פה חסדים. אין את כוח ההתנגדות שהיה קודם, וצריך את הכוח התנגדות הזה. אז התחתון, כאילו קומה מתחת, מצרף את החסדים שלו, ואז כבר יש מספיק כוח שיכול לקבל, זה בעצם התיקון.

נגיד.

תלמיד: אם זה על המסך של התחתון, נגיד ישסו"ת, ישסו"ת מביא מסך של זעיר אנפין. זעיר אנפין לא יכול להוליד קומה כמו ישסו"ת, הוא יותר קטן.

כן.

תלמיד: האם מה שנולד עכשיו הוא לא לפי הגודל של התחתון? כי בעצם המסך הוא מסך של התחתון. יש ישסו"ת בגדלות, אבל הגדלות הזאת היא לא גדלות שהייתה קודם כי היא לפי המסך של התחתון, היא פחותה. זאת אומרת, כל הקומות שיוצאות בצמצום ב' הן פחותות, אפילו שהן באותו שם והן לכאורה באותה עביות, אבל הן פחותות.

כן.

שאלה: יוצא שגם בקו שמאל יש טעות מובנית וגם בקו ימין יש איזו טעות מובנית. שניהם טועים עד שיגיע קו אמצעי ויסדר. אבל בעבודה שלנו אין הדדיות, אין סימטריה, אנחנו תמיד מעדיפים ימין.

כן.

תלמיד: למה זה כך אם שניהם טועים באותה המידה?

כי השמאל שלנו לא מתוקן. איך לעבוד עם השמאל על מנת להשפיע?

תלמיד: והימין כן מתוקן?

עם הימין אנחנו יכולים איכשהו לעבוד, זה חסדים. אבל שמאל, חכמה, איך אתה יכול להוציא אותה?

תלמיד: מה הבעיה לעבוד עם חכמה באופן מתוקן?

חכמה היא בלי תיקונים. איזה אורות אתה נותן לה? עם מי היא מתחברת כדי למשוך אורות, להשפיע, לעשות משהו?

תלמיד: במה זה שונה מהעבודה עם הימין, שנשמע שזה אוטומטית בסדר?

לימין אין רצון לקבל, רק רצון להשפיע, ולשמאל יש רצון לקבל מלכתחילה. ולכן צריכים כאן לסדר את הקשר בין ימין ושמאל, שיהיה קו האמצעי. לכן הפרצוף מתחלק לראש, תוך, סוף, לשני פרצופים, או"א וישסו"ת, ונעשה תיקון באו"א ונעשה תיקון בישסו"ת.

תלמיד: אז בזה שאוטומטית או כמעט אוטומטית אנחנו מעדיפים ימין, אנחנו מקדמים את הקו האמצעי?

כאילו כן. אבל בכל זאת השמאל נשאר עדיין בלי תיקון.

(סוף השיעור)