שיעור בוקר 10.03.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
קטעים נבחרים מן המקורות בנושא פורים
קריין נקרא קטעים נבחרים מהמקורות בנושא פורים.
אנחנו נמצאים עדיין בחג הפורים ואת כל השאלות הקשורות לחג אנחנו צריכים לעורר ולהשתדל להבין אותן, אמנם עדיין ישנן הרבה שאלות ללא ברור מה השאלה עצמה, מכל שכן, מה התגובה, התשובה שצריכה להיות עליה. אז נראה קודם לפי הקטעים. אחר כך אולי נלך שוב למאמר לפורים.
קריין: קטעים נבחרים מהמקורות בנושא "פורים". אנחנו נמצאים בקטע מספר 20, מתוך רב"ש ג', מאמר "גילוי הסתרה".
"אסתר אמרה למרדכי "לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן, וצומו עלי ואל תאכלו, ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת, וכאשר אבדתי אבדתי". ויש לשאול מדוע דווקא הנמצאים בשושן, הלא היו יהודים גם בפרס וגם במדי, ולמה אמרה כנוס, דווקא בשושן. וכדי להבין זה צריכים לדעת, שאסתר, הכוונה על מלכות, כמו שאמרו חז"ל, אסתר מן התורה מנין, שנאמר "ואנכי הסתר אסתיר פני". אולם אפשר לומר, שענין הסתר, שייך הוא בדבר שהאדם רוצה לראות או להבין, ואינו רואה ואינו מבין. שאז שייך לומר שם, שנסתר ממנו. ולא עוד, אלא ששיעור הסתרה נמדד לפי הצורך של הידיעה. לכן בדבר שאין לאדם צורך לידיעה בכלל, אצל אדם הזה לא שייך לומר, שהוא סובל מהסתרה... והיות שהמלכות שמים היא למעלה מהדעת, לכן כל אחד סובל מההסתרה. אבל לאלו אנשים שרוצים לעבוד לשם שמים, אצלם ההסתרה יותר גדולה, היות שיש להם צורך יותר גדול לידיעה, מסיבת שכל פעם שואל הגוף, "מה העבודה הזאת לכם". נמצא, השאלה הזאת מובנת תמיד, לפי מה שהאדם רוצה להיות כולו לשם שמים.
והתשובה לשאלה היא, "הקהה את שיניו". ואאמו"ר זצ"ל אמר, שמלכות נקראת שושנה, כמו שכתוב "כשושנה בין החוחים". וזה נקרא "שושן". לפי זה יש להבחין בין היהודים, הנמצאים בשושן, לבין היהודים, הנמצאים בפרס ומדי. "פרס", זה לחצאין, לשון פרס בשחרית ופרס בין הערבים, שהם בבחינת "כל המשתף שם שמים ודבר אחר", כלומר, לא צריכים לעשות הכל לשם שמים, אלא חצי ליצר הרע וחצי ליצר טוב. ו"מדי" נקרא מלשון "די", "מי שאמר לעולמו די ולא תתפשט", זאת אומרת, זה שיש לו יראת שמים ותורה ומצוות, די לו, והוא מסתפק בזה. לאלו אנשים לא אמרה אסתר כנוס, אלא רק לאלו הנמצאים בבחינת שושן, כלומר שהעבודה שלהם היא בבחינת "הקהה את שיניו".".
(הרב"ש. מאמר 909 "גילוי הסתרה")
סדנה
מה המצב הזה "הקהה את שיניו"? אנחנו נמצאים בזה או לא? למה חובה להגיע למצב הזה כדי לזכות לנס של פורים? מה זה המצב הזה "הקהה בשיניו", ולמה הוא חייב להיות כדי לזכות לנס של פורים?
*
מה זה נקרא ש"העיר שושן נבוכה ולא ידעו עם מי הצדק."? זאת אומרת, מי אומר נכון, מרדכי או המן? לפי איזו שיטה ללכת בחיים? למה להתקדם כדי להינצל מהמצב הלא נודע מהצונמי הזה שמתקרב? מה לעשות? מהי המבוכה עצמה ואיך לצאת ממנה? איך להגיע ממצב של בלבול, חוסר אונים, שלא יודעים מה לעשות, ערפול, למצב של "הקהה את שיניו"? זה משהו אחר, כבר יש ידיעה חזקה בעד משהו, נגד משהו, ואז ישנה הכאה.
איך אנחנו עוברים ממצב של מבוכה למצב של לקום ולהתגבר? על מה מדובר בכלל? איך מבררים את הערפול? איך קמים ממנו? איך דווקא מתוכו רואים את הדרך ופורצים?
*
הכול מתברר בתוך העשירייה. איזה מצבים בעשירייה הם "העיר שושן", ומה שקורה שם "מבוכה", "אחשוורוש", "אסתר", "מרדכי", "המן"? איזה כוחות, איפה הכוחות האלה ואיפה אנחנו מאתרים אותם בעשירייה שלנו, ואני מאתר בעשירייה שלי? איך אני מעמיד אותם, מייצב אותם לפני במצב הנוכחי, ואיך הם משחקים את הסצנות בעיני, וצריכים לשנות יחסים ביניהם כך שאני אראה אותם מבררים את כל היחסים שביניהם על ידי המאמצים שלי לכוון את עצמי ל"אין עוד מלבדו"? ואז כל הגיבורים האלה, כי זה נקרא "גיבורים" כשחקנים בתיאטרון הזה, איך הם מתפקדים כדי להביא את כל הסצנה הזאת לגמר תיקון, כי לזה מכוון אותנו פורים? אתם יחד תדברו ותנסו לייצב את כל התהליך הזה, את משחק החיים.
*
איך אנחנו יכולים לתאר את המצב של פורים בזה שאם אני מסתכל כמו במשקפת, כשאני אסובב את הפוקוס שלה, את ההגדלה שלה יותר ויותר, אני אתחיל בתוך הקבוצה לראות את הסצנה הזאת והיחסים של פורים וכל התהליכים האלה שקורים בכל אחד ובכולם יחד? איך את כל זה אני מקרב על ידי שאני רוצה לקרב את כל החברים לגוף אחד?
אני עכשיו לא רואה את זה. יש לפני עשרה פרצופים, אבל אם אני משתדל למצוא קשר ביניהם, עוד יותר, ועוד יותר, אני כמו מגדיל את [הפוקוס] במשקפת, את הראייה שלי למצב בינינו, אז מתגלה לי יותר ויותר המצב הכללי שלנו. זה כמו אותה מערכה שעליה מגילת אסתר מספרת לנו. ואם אני לא רואה את זה, סימן שאני לא מספיק מקורב לקבוצה. דברו על זה.
*
איך אני בהתקשרות שלי לעשירייה עובר מתחילת הבריאה ועד סוף הבריאה ומעביר את עצמי בלהשתתף בכל המערכות מחוסר החיבור המוחלט, השבירה, ועד החיבור המוחלט של גמר התיקון, דרך כל החגים, כל האירועים, איך אני עושה את זה? הרי ברוחניות אין זמן, אלא הכול תלוי סך הכול במסך שלי, ביכולת לראות את כולם כאחד, יותר או פחות. ואז אני יכול ממש לראות מסוף העולם ועד סופו. איך אני עושה את זה?
*
איך לתאר לעצמנו שאנחנו נמצאים ברכב או במרכבה, והמרכבה הזאת נפעלת על ידי ווייז, אבל זה לא סתם ווייז שאנחנו שמים פעם אחת את המטרה והוא כבר עושה את זה, אלא בכל רגע ורגע אנחנו צריכים יותר ויותר להיות קשורים למטרה ולתאר אותה, לאתר אותה יותר ויותר על פני התנאים שמתגלים בשטח. בשטח מתגלות לנו כל מיני הפרעות, בעיות, מפני שכשאנחנו עוברים עליהן, מתגברים עליהן אז אנחנו רואים את המטרה כל פעם יותר ויותר ברורה וזה סך הכול מה שקורה.
אנחנו לא נוסעים לאף מקום חוץ מבתוך ההכרה שלנו, מה היא המטרה, איך אנחנו נייצב אותה יותר ויותר. החגים האלו למיניהם שאנחנו רואים, המועדים, הם סך הכול תחנות בדרך שאנחנו צריכים לעבור, שכל מועד ומועד הוא מאתר לנו איזה מצב מיוחד, מסוים, שבו כנראה מתחברים חוקים, יוצרות, תנאים, שאם אנחנו נייחד אותם יחד לכוח אחד, אז נגיע ליישום הנכון של המצב.
עכשיו לפנינו פורים, איך אנחנו מייצבים את כל התנאים האלה מושתי ואסתר ושס"ה יועציו והמן ומרדכי וסוס ואחשוורוש וכוח עליון שמעל כולם, איך אנחנו מייצבים את כל הדברים האלה כך יחד כדי שזה לאט לאט יתרכז למצב שאנחנו מגיעים למקום שנקרא "פורים", גמר תיקון.
איך את כל הגיבורים האלה, את כל התנאים האלה, את כל הכוחות האלו אנחנו מחברים יחד שישלימו זה את זה למצב של גמר התיקון, שבגמר התיקון כל דבר צריך להיות במאה אחוז מנוצל לנכון. אני לא נותן לכם שאלות פרטיות, הכוח הזה כנגד הכוח הזה, בצורה כזאת, אלא אני חושב שזה דווקא יותר קל [לדבר] על המפה הכללית.
*
בואו נתאר מצב שהמן צודק וכל העולם חייב להתקיים לפי האגו ורק בצורה כזאת. ואנחנו שונאים את מרדכי, את היהודים והכול חייב להתקיים רק לפי משפט היושר של המן. איך אנחנו יכולים לתאר לעצמנו את הגורל הזה, הפור שמשנה את הכול. איך זה קורה? כי כל הדבר הזה מתגלה זה על פני זה. מלפני הסוס, מעל הסוס.
*
עכשיו אנחנו מזהים שכל האנושות, כמו שאני שומע מהעשיריות, כל האנושות נמצאת במבוכה, כל העולם זה העיר שושן, זה פורים. אנחנו יכולים עכשיו לשחק ולגמור, ממש לפנינו ככה זה מתגלה. כולם נמצאים במבוכה, לא יודעים עם מי הצדק, איך להתקיים, או לפי המן או לפי מרדכי ובכלל כלום לא יודעים. איך אנחנו עכשיו יכולים לקחת את ההגה, ממש את המושכות בידיים ולכוון את כל הסוס הזה לכיוון הנכון. כמו שאומר מרדכי לאסתר שלזמן הזה את מתקיימת, את חייבת עכשיו לקיים את הכול. למצבים כאלו אנחנו קיימים, זה מצב בשבילנו, מה עושים?
*
האם אנחנו מרגישים את עצמנו שהסוס שלנו באמת יצא מהשליטה שלנו ועומד לזרוק אותנו מעליו ככה לקרקע ואיך אנחנו תופסים את המושכות ומרסנים את הסוס ומאתרים את הכיוון ואיכשהו שולטים בלהוליך אותו נכון? איך אנחנו עושים את זה? הסוס היה מתקיים יפה וטוב על ידי שיטת המן, עכשיו הוא יצא בכלל מכל השליטה, איך אנחנו מבינים שהדבר הזה הוא נכון, כדי לתפוס את השליטה עליו בכוחות מרדכי. רמז, מה בקבוצה נקרא "לתפוס את המושכות".
*
כשמרדכי לא יודע מה לעשות הוא הולך לאסתר ואסתר נותנת עצה שכולם ייכנסו לצום ולתפילה. איך אנחנו מתארים את המצב הזה צום ותפילה, בידוד, לא חשוב, הכול טוב, במצבנו. בואו נדבר על זה, שכנראה מתוך זה מגיעה איזו החלטה, שליטה, מגיע דבר חדש. מה מעוררים על ידי מצב כזה. מה זה נקרא "צום".
*
איך בצורה מכוונת אנחנו מזמינים את הנס? למה אנחנו חייבים לעשות את זה? למה אין ברירה? למה הישועה יכולה לבוא רק דרך הנס, איך אנחנו מזמינים אותו?
*
אם כל העולם היה מגיע אלינו ולוחץ ודורש מאיתנו לעשות משהו, נגיד כולם מרגישים ומבינים שכאן נמצא הפתרון רק החבורה הזאת בטלנים שקרנים והזויים וכן הלאה. מה היינו עושים? נגיד שזה כבר קורה.
*
איך אנחנו יכולים להסביר לעולם שזה שהווירוס הזה מחייב אותנו לסגור את כל הקשרים, להתנתק זה מזה, זה דווקא כדי שאנחנו נוכל להגיש לעולם את שיטת החיבור החדשה?
*
ללא ספק באיזשהו שלב תתגלה אנטישמיות ויאשימו את ישראל בזה שהיא מפיצה את הקורונה וללא שום ספק זה יתקבל בכל העולם. השאלה היא מאיזה שלב זה יכול להיות, דווקא שאלה כזאת, מאיזה שלב יכול להיות שתתגלה השנאה, וכרגיל השורש לכל הרע זה היהודים שלא מקיימים מה שצריך לקיים, אז מתי אתם חושבים שזה יתגלה?
*
איך ממעשה הפורים, ממגילת אסתר, אנחנו לומדים איך הבורא מפחיד את היהודים ומסדר אותם, מנענע אותם שיתיישרו, שיכוונו את עצמם למטרה? איך אנחנו רואים את זה מתוך המגילה? למה מה שקורה להם זה נקרא נס ולמה גם אצלנו זה יכול להיות אך ורק כנס ואז מה בכל זאת עלינו לעשות שזה יקרה? תדברו ביניכם, לא לשתוק, לאף אחד אין בראש שום דבר, רק ביניכם שם תגלו את האמת, את הפתרון, ביניכם.
*
איך אנחנו, שכל הארגון שלנו הוא כראש הפרצוף שעומד ומייצב את עצמו לתיקון העולם, איך אנחנו כראש צריכים לתפקד בזמן הזה ולייצב את עצמנו, לאחד את עצמנו ואחרי שמייצבים את עצמנו לקחת לאט לאט את תפקיד הניהול על הגוף שהוא כל האנושות? אבל קודם איך אנחנו צריכים לארגן את עצמנו? כי קודם מדובר שנקהלו כל היהודים, שקודם כל כל הארגון הזה, כל החברים שלנו שבכל היבשות יהיו מחוברים יחד למשימה אחת. איך אנחנו עושים את זה בפועל?
*
תלמיד: אנחנו רוצים לספר על מה שהיה אתמול כהכנה, אנחנו כבר ממש מתקדמים בנושא ההפצה שדובר עליו. יש כמה ערוצים שהולכים לפתוח עכשיו, כולל מין ערוץ שנקרא טלוויזיה, זה שם קוד לטלוויזיה כי זה לא יהיה רק בשידור שנקרא טלוויזיה, אלא בעיקר באינטרנט, ערוץ שבו אנחנו מתכוונים לשים גם שידור לייב בין היתר, ואנחנו רוצים לספר על השידור לייב הזה שהולך להיכנס, עדכונים של משרד הבריאות ועדכונים של כל הדברים החדשים שלנו וכל הכתבות שעולות. אנחנו זקוקים ורוצים שכולם ישתתפו, כל זה תוצאה של הרבה מאוד עצות ורעיונות שחברים שלחו, שהתגבשו לאיזשהו כיוון. זה דבר אחד.
בנוסף, אנחנו רוצים להיכנס לשיטת הטלפונים, לעשות הרבה מאוד טלפונים, כולנו, בכל הכלי הישראלי לפחות, כל מה שאני מדבר עליו עכשיו זה בעברית, יש גם עדכונים בשפות אחרות אבל בעברית כולנו נעשה טלפונים לאנשים ונדבר איתם. זו מין פלטפורמה שנתחיל איתה עכשיו ואחר כך נוכל לשדרג אותה להרבה מאוד הזדמנויות אחרות של הפצה שיהיו לנו. אנחנו רוצים בנוסף לעדכן ולבקש את העזרה.
תלמיד: אנחנו עכשיו, בהמשך לעצת הרב וכמובן עצות של חברים, רוצים להתחיל לייצר תכנים לערוץ הפצה, סביבת הפצה, טלוויזיה, איך שלא נקרא לזה, בכל מיני תחומים. חברים וחברות ששומעים אותנו ורוצים ומעוניינים לקחת חלק פעיל לא רק ביוזמות להציע רעיונות אלא גם להפשיל שרוולים ולעשות, אנחנו מאוד נשמח. את התחום הזה מרכז חבר שיש לו הרבה ניסיון בעניין הזה.
תלמיד: הרעיון הוא כרגע להתחיל לייצר כל מיני מוצרי ווידיאו. המפעל, מבחינת התשתית יש כאן אולפן, יש מחשבה על צילומי חוץ. בתור שלב ראשון אנחנו רוצים לא להגביל כלום אלא באמת לבוא עם רעיונות שהכיוון הוא וידיאו, דברים שיהיו גם בתוך אותה סביבה או מיני סייט, או כל דבר אחר שנעשה. אפשר להביא אנשים לשם, ויש שם אולם תוכן ומצד שני נוכל לקחת משם אייטמים ובעצם לקדם אותם בכל מיני אתרים, תחומי עניין וכולי.
כל מי שיש לו רעיון, רצון, מוזמן כמובן לפנות אלי. אני מאמין שבמהלך היום נפרסם עוד את הידיעות לכולם. יש לנו אפילו היום איזה פיילוט ראשוני שאנחנו נעלה באתר, בשידור חי עם רצועה ראשונית. והעיקר זה להתחיל ונשתפר ונשתדרג בתנועה.
ובשפות הזרות?
תלמיד: תיכף יגידו על השפות הנוספות. אנחנו רק רוצים להדגיש שאנשים לא יחכו עכשיו שיקרה משהו. כולם, מה שהרב הזמין לכתוב להיכנס לדף הפייסבוק, לא לעשות את זה בשם האירגון, כל אחד מאיתנו יכול להיכנס לדף הפייסבוק שלו, לאינסטגרם שלו, לכל מקום, יש חברים שנותנים דוגמה כשעושים את זה כבר. חבר מצלם את עצמו ומי שעוד לא ראה, עוד חבר כמובן עושה את זה בצורה מדהימה, ועוד הרבה חברים. מישהו כתב פוסט מדהים שגם נכנס ל"קבלה לעם" ועשה את זה מאוד יפה.
ועוד הרבה דוגמאות, גם הרבה נשים עושות את זה. פשוט היינו בשיעור, חווינו, למדנו, שמענו שיחה של רב על הקורונה או על כל דבר, לכתוב, לשחרר, להוציא את זה החוצה לא להשאיר בבטן. לא לחכות למה שאנחנו מדברים פה עכשיו, שזה יותר מאורגן ומסודר מצד הארגון. זאת אומרת שני דברים שאנחנו כולנו ללא יוצא מן הכלל כבר יכולים לעשות.
דווקא כמה שפחות לדבר על הרב לייטמן ועל הארגון, מה שיוצא מהאדם זה יותר מתקבל.
תלמיד: כן, בהחלט. אל תחכו שאנחנו נבדוק, נאשר, נעשה איזו בקרה, אין צורך. גם נספר לכם שחבר עובד על מסמך שבו הוא יסדר לכולנו את כל תיבת המסרים, מה שאנחנו אומרים. זאת אומרת אנחנו נכנסים לשיעור, יוצאים טעונים עם משהו, גם יהיה לנו איזה מסמך שיסדר לנו בצורה לוגית את המסרים ואז יהיה אפשר לקחת איזה מסר, להלביש אותו במילים שלנו, ולהפיץ החוצה בשמחה.
תלמיד: זו הזדמנות גם כדוגמה לצעירים, כמו שיש חבר בתחום של הצעירים, יש תחום של נשים, יש נשים שהן יותר עם זיקה לחינוך. אז ממש כל אחד שיחשוב בעולם שלו, בתחום שלו, מה הוא יכול אישית לקחת את הדברים צעד אחד קדימה.
תלמיד: באנגלית, כבר עלינו לכמה שידורים חיים ביוטיוב, בפייסבוק וכולו ואנחנו נמשיך עם זה. אנחנו מקווים כבר היום, מקסימום מחר לעלות עם אפליקציה חדשה, קורונה, וירוס, קרייסיס, שזה בעצם אפליקציה שתזין לתוכה פיד של כל התכנים שאנחנו נייצר באירגון, יש לזה פוטנציאל גדול. אין כרגע שום דבר שנותן מענה מבחינת האפליקציות. אם תחפשו בטלפון תראו שאין שום אפליקציה כזאת, אז ברגע שהיא תהיה אנחנו נהיה האפליקציה היחידה בתחום ונוכל להזין דרכה תוכן לעולם.
בנוסף חבר בקרוב יעבוד על ספר חדש, בעצם מתוך תכנים קיימים. הרעיון בגדול זה לקחת תכנים שקיימים ומזה לתפור ספר שנותן את כל מה שקורה עכשיו.
תלמיד: הרעיון הוא פשוט לקחת את המסר שלנו, את מסר החיבור שאנחנו כבר פרסמנו בספרים קודמים, להתאים אותו למצב הנוכחי, למשבר הנוכחי, ולהתחיל להוציא. אין צורך בהתחלה להוציא את זה כספר שלם אלא אפשר לשחרר בחלקים, דרך האפליקציה, בפרקים או מאמרים ארוכים. בסופו של דבר זה יתגבש גם לספר. אבל זה יהיה מאוד דינמי ובעצם ישתחרר תוך כדי תנועה. אנחנו רואים שהמשבר הוא מאוד דינמי והוא יתפשט להרבה תחומים, אז זה יהיה רלוונטי לעוד תחומים. לכן קראנו לזה קורונה, וירוס, קרייסיס. יש פה משבר עולמי כבר, זה לא קשור רק לקורונה.
תלמיד: אני רק אוסיף שמה שאמרו החברים, זה רלוונטי גם לכל החברים בכל העולם מבחינת ייצור תוכן. כבר המון חברים כותבים פוסטים בכל הרשתות אז אפשר ומומלץ להמשיך בעמודים הפרטיים שלכם. אתם יכולים לראות את התכנים שהארגון מוציא ומזה לייצר תוכן משלכם. לא צריך לחכות לכלום ואנחנו מאוד נשמח אם תשתפו דברים כאלה ותשלחו לנו שנוכל לראות ולהגיב ולשתף את שאר החברים.
(דיווח בנושא התנהלות בנושא וירוס הקורונה)
שאלה: יש איזו בעיה אצלנו בעשירייה, לפנות לבלבל לאנשים את הראש או לא? כי יש לנו חבר שהוא נמצא איתנו שלושה ימים והוא חבר לגיטימי, האם להפנות את זה או לקבל את ההוראות.
אני לא יודע, יש לך הנהלה ואנחנו לא הנהלה, אל תשאל אותנו. ולא אלי, לא יודע.
תלמיד: אז אני שואל אם לפנות אליהם או לא?
למי?
תלמיד: האם לפנות להנהלה בקשר לזה.
אני לא יודע, גם את זה אני לא יודע לפנות או לא. אני לא רמזור שאתה פונה אלי לאן לפנות.
תלמיד: צריכים לפרסם כאן לכל החברים והחברות בפתח תקווה את המקומות בעיר שבהם עברו אנשים שיודעים שהם צריכים לפרסם, שכולנו נדע אם היינו במקומות האלה, אז אנחנו צריכים להיכנס לבידוד וכולי. כדאי שהמידע הזה יהיה כמה שיותר זמין לכולנו.
תלמיד: שולחים בוואטסאפ אירועים של בני ברוך כל מה ששייך לפתח תקווה, אבל יש לנו פה הרבה חברים גם לא מפתח תקווה. יש לכל הודעה 10 הודעות ביום ממשרד הבריאות.
תלמיד: כמה דברים לגבי ההפצה, אנחנו מדברים על אפליקציה אחת שתופסת את כל הדברים ודבר שני צריכים לדאוג איך האפליקציה הזאת תגיע לכל האנשים, זאת אומרת לא רק שאנחנו עושים אפליקציה, אתה צריך גם צריך לעשות פרסום של האפליקציה שידעו שיש דבר כזה. דבר שלישי ואחרון מבחינת קבוצת הביקורת צריך גם את השם של האפליקציה וכל מה שאנחנו עושים שם לעשות איזו ביקורת, יש לנו חברים מכל מיני מעגלים.
מי אחראי על האפליקציה?
תלמיד: החבר דיבר עכשיו על אפליקציה. זה מה שהבנתי שיש אפליקציה אחת שהכול הולך להיות כלול באפליקציה.
תלמיד: באנגלית אנחנו מוציאים אפליקציה שהיא תהיה בעצם ערוץ תוכן שדרך האפליקציה יצאו כל התכנים בנושא קורונה שיוצא מהערוץ.
אז אתה צריך לכתובת הזאת לפנות. אתם לא מבינים שאם אתה פונה סתם עכשיו לקהל אתה סתם תופס זמן ולאף אחד זה לא נופל.
תלמיד: אני שולח להם.
אתה שולח אז גמרנו, בשביל מה אתה עוד מספר לנו? בואו נהיה יותר ענייניים, אם אתה קולע במטרה, אתה קולע. ואם אתה לא קולע אז לא קולע. כי הרבה אנשים חושבים שאם הם ידברו ככה באוויר אז הם עשו את מה שצריך.
שאלה: לגבי מסר ההפצה שלנו על הקורונה שהיה לכלכלה או בין מדינות ברור שזה האגו, עכשיו בסדנה אחד החברים אמר שהוא קורא הרבה פוסטים וכאילו זה נשמע מאוד תלוש כאילו איחוד בין בני אדם לבין מחלה. איך אפשר לקשר?
לא יודע, אתם צריכים ביניכם ולא כאן לשבת ולדון, לסדר את הדברים. בבקשה תעשו את זה, אתם יכולים גם בערב לשבת, מחוצה לשיעור, אבל אני לא יודע, אני מוכן גם אתכם לשבת ולשמוע מה הבעיה כי חסרה לי תגובה מהקהל, אבל לי אין פתרון. הפתרון צריך להיות ביניכם.
(סוף השיעור)