שיעור הקבלה היומי29 אפר׳ 2026(בוקר)

חלק 3 הקלטות רב״ש. בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך ב'. חלק ה', אות מ"ו

הקלטות רב״ש. בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך ב'. חלק ה', אות מ"ו

29 אפר׳ 2026

014_heb_o_rb_bs-tes-05_1

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/cu/vwpNTvjD?c=W9Hqem1I&mediaType=video

בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך ב'. חלק ה', אות מ"ו

הוא אומר לנו, הרשימו דזכר, שנשאר בכלי דבינה נקרא נקבה. נשאלת השאלה, מדוע הזכר שנשאר בכלי דכתר נקרא, אה, זכר?

תשובה. מתרץ, וכן הזכר שבכלי דכתר, אע"פ שהוא רשימו, הנבחן לחסר אור, הנה חסרון זה אמור רק לענין ג"ר שלו, אמנם מלא אור מבחי' ו"ק. מה כתוב כאן? מה הפירוש, שרשימו יש לו או אין לו אור? אנחנו למדנו, בזמן שמטי בכתר, שיש שם ד' דהתלבשות, אז אור הכתר חולש על הכלי, שולט עליו, שלא יהיה חכמה, רק חסדים. אז אנחנו לומדים, שגם הג' דעביות, שהוא נקבה, גם כן היא מאירה רק חסדים. לאו דווקא התלבשות. וכן יש להבין, מה הדיוק שלו, שאומר, שיש שם חסדים?

גם הג' דעביות אין לו יותר. ברור?

מה כתוב כאן? הוא אומר, בכלי דכתר, יש זכר נקבה. הזכר הוא ד' דהתלבשות, הנקבה, ג' דעביות. אז הוא אומר, הזכר יותר גדול משום ד', הנקבה יותר קטנה, שהיא ג'. אם זה גדול מזה, איך יכולים להיות שניהם במדרגה אחת? אז הוא מתרץ ד' דהתלבשות, אין לו אור, והנקבה, כן יש לו אור, לכן יכולים להיות שניהם במדרגה אחת.

על זה שאלתי, אם אין לו אור, אז זה דומה לב' דהתלבשות, שנמצא בכלי דבינה. ושם אני אומר, שהזכר, נקרא נקבה, היינו ב' דהתלבשות. אומר אינו נקרא זכר, נקרא נקבה. מדוע? שאין לו אור. ומדוע כאן, באור, בכתר, אתה אומר, שכן נקרא זכר?

... שום הבדל בעביות, וכאן הוא אותו דבר. אבל הוא לא מתרץ ככה, הוא לא מאחד. זה אני רציתי לתרץ בעל פה, מה הוא אומר, ומה אחרת הוא אומר.

תלמיד: רב, אפשר להסביר שורה שתיים?

רב"ש: מה כתוב? מה שאני אומר, הרשימה אינו אור, ו"ק יש לו.

תלמיד: ו"ק של ד'.

רב"ש: מאיפה יש לו ו"ק של ד'?

אם אני אומר, ו"ק, גם בראש אין יותר מו"ק. אם אני אומר, אין התלבשות בגוף, אפילו גם כן מתל… מתפשט בגוף, זה שני עניינים. רק מה רציתי לומר, שנקרא ו"ק. משמע מכאן, שאומר, מטי בכתר, אין חסדים. אם כן, מה שהוא ו"ק צריך לומר, כוונתו חכמה, על חסדים, עניין אחר מו"ק.

אני רציתי לתאר בצורה אחרת. שם לומדים, על ד' דהתלבשות מג' דעביות, אז זה נעשה זיווג. הג' דהתלבשות היה נכלל ב… לא, הג' דעביות, היה נכלל בד' דהתלבשות. אם כן, אין זיווג מד'/ג'. כן? מה שאין כן, בבינה, שהיה לו ב' דהתלבשות, שיעשה זיווג עם ... גם כן לא בסדר.

בכלי דכתר למדנו, היה זיווג עם ד'/ג'. לקחה משהו מהזכר או לא? היה זיווג ד'/ג', לקחה משהו מהזכר. בכלי דחכמה, שהיה ג'/ב' לקחה משהו מהזכר. עכשיו, מה לקחה, מה לקח האור שבא מחכמה, שנקרא ו"ק דבינה, מהב' שנשאר שם, לקחה משהו? היה זיווג, שנקרא משהו, שום דבר. אלא אחר כך נעשה זיווג להוליד ה', אבל לא בשביל עצמה לקחה שום דבר. לכן הזכר, נקרא נקבה, שוב נקרא נקבה. זה הכי פשוט. לכן זה ...

רוצה לפרש כך. שם אני מכנה הרשימות שנשארו, רשימו דהתלבשות, שזה דומה לרשימו דהתלבשות שיש בכלי דבינה. מדוע כלי בינה, נקרא נקבה? שלא נותן שום דבר בו"ק דזכר שנולד. הוא נולד, במי? בעליון. מה שאם כן לומדים, כלי ד… עביות … ד' ג', ד' ג' דכלי דכתר, הג' לקחה מהד' משהו. ו"ק, מה שתגיד, לקחה משהו. ה… הנקבה, עביות דב', שיש בכלי דחכמה, לקחה מג' דהתלבשות משהו, לקחה ו"ק, אבל לקחה. מה שכן, לקחה שום דבר. אבל ו"ק דזכר שנולד מב' ביתין של כלי דחכמה, מה לקחה לב' דרשימו? שום דבר. לכן נקרא נקבה. אם כן, מה הפירוש, מהו התועלת שנת… שממנה גם כן? אחר כך שמ... שניהם אלו, על ידי ה' בשביל התחתון.

עכשיו יכולים להגיד פשט. אני חוזר עוד הפעם.

אבל הזכר הנקבה דכלי דבינה נמצאת הנקבה גדולה מהזכר, כי הזכר הוא בחינת ו"ק של הבינה, והנקבה היא בחינת ג"ר של הבינה, ועכ"ז אח"פ ... ג"ר, שניהם בכלי אחד מחמת שהנקבה היא מהרשימו והיא חסר אור, לא נטל הו"ק דחכמה שום דבר. מה נעשה? שום דבר. רק מה? אחר כך, אם כן, מה התועלת שבכלי אחד? אחר כך בין שניהם נולדה ה' ואור היה לתועלת משניהם יהיה טוב, בשביל מי? בשביל זעיר אנפין.

אוה. וכן, אמ… וכן הזכר שבכלי דכתר, אע"פ שהוא רשימו, דהתלבשות, הנבחן לחסר אור, הנה חסרון אור מ… ג"ר שלו, התלבשות אינו מאיר ג"ר. אומר, לא מאיר ו"ק, אומר התלבשות מאיר ו"ק. עכשיו זה יהיה פירוש, ו"ק הוא מקבל. מה שאין כן, כלי ד… הו"ק של הזכר, הוא לא יקבל מהרשימו שום דבר בשביל עצמו.

אמנם הזכר והנקבה של הו"ק, של זעיר אנפין, יש בהם הבנות מרובות. כי הזכר שהוא אור הז"א, שהוא עביות דבחינה א', הוא נאצל ע"י החכמה, שהוא אור החסד שבכלי דבינה, שמפרש, ב' דכלי דחכמה נזדככה לבחינה א' ובחינה א' זו נתנה לכלי דבינה. ואח"כ נתפשט בכלי דבינה להכלי דז"א, כנ"ל. זהו אור בחינה א', שהוא מכנה אותו אור הזכר. לפעמים מכנה אותו אור הדעת.

אני שואל, שאנו לומדים, האור שהיה בכלי דכתר, היה ג', יורד לחכמה, הוא ב'. אור שהיה בכלי חכמה ב', יורד לבינה, הוא א'. מה שאין כן, בפרצוף גלגלתא, שהיה ד' בכתר, יורד לחכמה, היה בחכמה, היה ג'. ירדה חכמה לבינה, היה ב'. מה שאין כן כאן, משתנה הסדר, בכתר היה ג', בחכמה ב' ובבינה א'. א' הזאת, שהיא נזדכ… שהיא ירדה למטה, גם פה נפחתה, אותו שיעור שיש למעלה, נמצאת למטה.

תלמיד: ...

רב"ש: אז אני, כשהוא בא להשלמה, היה א'. ירדה א', משמע שלא נשאר למעלה כלום. לפי מה שלומדים, הסדר שנשאר למעלה, שאני אומר, אור החסד בכלי דבינה, אז אני צריך לומר, אור החסד זה שבכלי דבינה. ומה ירד? אור הגבורה לכלי דחסד. רק מתבלבלים, לא מדבר. אם אני אומר, אור הגבורה בכלי דחסד, אור התפארת בכלי דגבורה, אור הנצח בכלי דתפארת, אור ההוד בכלי דנצח, אור היסוד בכלי דהוד. אתה מבין? הוד, נגמרה המדרגה, בחינה א', אין יותר בחינה א', נגמרה. איפה זה התחיל? בבינה. לכן שצריך לעבור מהוד ליסוד, אין יותר מבחינה א', שש בחינות. לכן מוכרח להיות עביות דשורש בכלי דיסוד. זה נקרא … בכלי דיסוד. על זה מה אתה שואל? ...

הוא אומר, לא, אני לא יכול לומר שהבינה קיבלה בחינה א', שבן ותולדה אצלה, אחרת לא היה כך. אבל סוף כל סוף, שאני אומ… מבחינה זה משמע שכל הא' נתנה. מצד השני, לומדים להפך, מה שחסר. לכן מדוע זעיר אנפין בכלי דבינה? עוד הפעם אור הזעיר אנפין בכלי דזעיר אנפין, הוא אומר כללים, אור החסד בכלי דחסד מוכרח להיות קומת כתר.

הנקב… אני מתחיל עוד הפעם.

אמנם הזכר והנקבה של הו"ק, של זעיר אנפין, יש בהם הבנות מרובות. כי הזכר שהוא אור הז"א, בחינה א' דעביות, יש שם אור דחסדים בהארת חכמה, הוא נאצל ע"י אור החכמה, ואחר כך ירד לכלי דבינה, שהוא אור החסד, שנמצא אחר כך בכלי דבינה ואח"כ נתפשט אור הזה, אור דחסדים בהארת חכמה, לכלי דז"א, מכלי דחסד. אבל הנקבה של זעיר אנפין שירדה למטה, אמרנו, נקבה היא תולדה של הבינה, דהיינו שנאצלה ע"י זו"ן של הבינה. אנחנו למדנו, שבינה, שהיה לה, מקודם קיבלה בחינה א' מכלי דחכמה. ואחר כך עשתה זיווג על שני ביתין שלה ונעשה ה' נקבה. אז האור שבא מכלי ד… נזדכך מב' דחכמה, נקרא זכר. והאור שנולדה מב' ההין, שהוא ב… הוא מכנה, נקבה.

אז הוא אומר, מדוע הוא נקרא זכר והוא נקבה? היות שבא מכלי דחכמה, נקרא נק… זכר. אור שבא מבינה, נקרא נקבה. מב' ואחר כך, בינה נזדככה ונתנה הב' אורות האלו לזעיר אנפין. נמצא, שזעיר אנפין, יש זכר מאור דבחינה א', הבא מכלי דחכמה, וגם יש נקבה הבא מב' ביתין. נמצא, א', מדוע נקרא נקבה? בשביל שבא מב' ביתין דבינה, לא יותר.

זה רק מצד…