שיעור בוקר 02.02.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", פתיחה לחכמת הקבלה, עמ' 190, אות ק"כ

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", עמוד 190, "פתיחה לחכמת הקבלה", אות ק"כ.

למדנו שהבורא ברא את הרצון לקבל. הרצון לקבל הוא כל חומר הבריאה, ולפי תוכנית הבריאה כולו צריך להגיע לעל מנת להשפיע, לדמות את עצמו לבורא ולהיות באותו מצב כמוהו. בזה הנבראים שנכללים כולם ברצון לקבל יהיו כמו הבורא, בדרגה הגבוהה, הטובה ביותר, וכל זה נובע מתוך רצון הבורא להשפיע לנבראים כל טוב.

אחר כך הרצון לקבל עובר התפתחות בד' בחינות, על ידי כך שהאור העליון, הבורא משפיע עליו ומפתח אותו, ומביא אותו בסופו של דבר לעל מנת לקבל. כשהרצון לקבל מרגיש שהוא הפוך מהבורא, הוא עושה על עצמו צמצום, הוא לא רוצה להשתמש ברצון לקבל שלו, זה נקרא צמצום א', ואחר כך הוא מחליט שאולי הוא בכל זאת יכול לקבל בעל מנת להשפיע, ועושה את הפעולות האלה של קבלה על מנת להשפיע, שאז מהות הרצון לקבל היא שהוא משפיע. כי אומנם הוא המקבל, רק את זה הוא מסוגל לעשות, אבל בכוונה הוא יכול להשפיע.

וכך הוא עושה מספר פעולות שהן נקראות גלגלתא, ע"ב, ס"ג, מ"ה עליון, ב"ן עליון, ומגיע לעוד תוספות שנקראות עולם הנקודים בקטנות ובגדלות. בגדלות של עולם הנקודים הוא נשבר, כי הוא לא יכול להחזיק את הכוונה בעל מנת להשפיע ונופל לכוונה על מנת לקבל. ואז כל הרצונות שהשתתפו בעל מנת להשפיע הופכים לרצונות לקבל על מנת לקבל, האור העליון בורח מהם, והם מאבדים את כוח המסך, כוח הכוונה על מנת להשפיע, וזה המצב שנקרא "שבירת הכלים".

למה הבורא צריך להביא את הנברא למצב כזה? כדי להראות לנברא מהו הטבע שלו, שהטבע שלו הוא רק לקבל. אחרי זה מתחיל תהליך של תיקון השבירה, כי כבר נגלה בכל המציאות הטבע האמיתי של הנברא, הרצון לקבל על מנת לקבל, ועכשיו נותנים לנברא הזדמנות לתקן את עצמו, לתקן כל רצון ורצון, והרצון לקבל נשבר כולו, בעל מנת להשפיע.

עכשיו אפשר להבין למה נבראו הפרצופים גלגלתא, ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן עליון, למה נעשה כל התהליך הזה, שיש בתהליך הזה בניית סדר, בניית מערכת שיכולה לתקן את הכלים השבורים. העיקר במערכת הזאת הם גלגלתא, ע"ב, ס"ג, או כתר, חכמה, בינה, וס"ג, מפני שרצה להתקשר עם המלכות בעולם הנקודים, לא הביא בחשבון שהוא לא יכול לתת לכל הרצון לקבל שנמצא במלכות כוחות על מנת להשפיע, ולכן נשבר.

אבל מתוך השבירה מתערבבים כלים דהשפעה של הס"ג וכלים דקבלה של מלכות, והם כן יכולים לתקן זה את זה. מלכות יכולה להביא לס"ג כלים דקבלה גדולים, וס"ג מתחיל לפי הכלים דקבלה שיש בו לבקש מהפרצופים העליונים יותר, ממלכות דאינסוף בעצם, כוחות כדי לתקן את הכלים השבורים, וכך נעשה תיקון ומגיעים למטרה הרצויה, לגמר התיקון. בלי השבירה אי אפשר היה להגיע לזה, וזה מה שאנחנו לומדים כאן בעניין עולם האצילות.

מה זה עולם האצילות? היה לנו עולם אדם קדמון - גלגלתא, ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן, והיה לנו גם עולם הנקודים. עולם הנקודים זה בעצם עולם מיוחד מאוד, הוא לא התקיים, הוא נשבר, ובשבירה שלו התגלו פרצופים שרצו לקיים את עצמם בעל מנת להשפיע ולא יכלו, הם התהפכו באמצע הדרך לעל מנת לקבל, ולכן נשברו הכלים האלו.

האורות פרחו למעלה מהראש שלהם, שהוא ראש הס"ג, והכלים שלהם נפלו למטה מפרסה, ועכשיו צריכים לתקן את הכלים האלה שנפלו. מה זה נקרא שהם נפלו? שהם קבלו עכשיו רצון לקבל על מנת לקבל שלא היה קודם בבריאה בכלל, אף פעם, ועכשיו יש לנו כלים מיוחדים חדשים שהם רצון לקבל על מנת לקבל, רצון ליהנות לעצמו ללא שום קשר לבורא. הוא יכול להשתמש בכוח הבורא, אבל אך ורק כדי ליהנות בעצמו.

הכלים האלה הם כלים שבורים שהתגלו בשבירת עולם הנקודים, ואם נחשוב בשביל מה זה נעשה, כי אין שום דבר שנעשה ללא צורך, אז זה נעשה מפני שמתוך זה אנחנו יכולים להבין מה ההבדל בין האור לחושך, בין הנברא לבורא, איך לתקן את הנברא, ולכן כאן אנחנו מדברים כבר על תיקון הכלים השבורים, להעלות אותם ולסדר אותם בצורה נכונה. כהמשך של הכלים גלגלתא, ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן עליון למעלה מטבור, שיהיו גם כלים שנמצאים בלקבל על מנת להשפיע למטה מטבור, מטבור הכללי עד הסיום, ועכשיו נלמד איך זה נעשה.

המעניין בכל הדברים האלה שהם קודמים לבריאת עולם האצילות ועולמות בריאה, יצירה, עשיה. ואחרי שיוצאים העולמות האלה - אצילות, בריאה, יצירה, עשיה, נעשה מבנה מיוחד מאוד שנקרא "אדם", "אדם הראשון", פרצוף רוחני מיוחד מאוד שקיים בתוך עולמות אבי"ע - אצילות, בריאה, יצירה, עשיה, ואחר כך נשבר לפי אותם התהליכים שבעולם הנקודים. ואז הפרצוף של אדם הראשון שנשבר מתחיל להקים את עצמו מתוך הכוחות שפועלים עליו דרך עולמות אבי"ע. וכך אנחנו לומדים מה אנחנו צריכים לעשות, כי אנחנו אותם החלקים השבורים של פרצוף אדם הראשון.

הכול לפנינו, העיקר שנבין בצורה כללית מה קורה לנו כאן. עכשיו אנחנו נמצאים לפני החלק השני של ה"פתיחה לחכמת הקבלה" שבו מדובר על עולמות אצילות, בריאה, יצירה, עשיה, כל מה שקורה למטה מטבור דאדם קדמון, וכבר קשור אלינו.

קריין: אות ק"כ.

1. ה"פ אצילות וענין מ"ה וב"ן שבכל פרצוף

   אות ק"כ

"ונתבאר, שקומת מ"ה החדש", כך נקרא "עולם האצילות", "נתפשטה ג"כ לעולם שלם בפני עצמו כמו עולם הנקודים וטעם הדבר הוא, כמו שנתבאר בקומת הנקודים שהוא מכח כפילות המסך גם מבחי"ד. (כנ"ל באות קט"ז), כי הגם שהארת הזו"ן דא"ק שהאיר דרך הטבור והיסוד לג"ר דנקודים החזירה הצמצום א' למקומו, וה"ת ירדה מנקבי עינים לפה, שעי"ז יצאו כל אלו הקומות דגדלות נקודים, (כנ"ל באות ק"א ע"ש), אמנם כל אלו הקומות חזרו ונתבטלו ונשברו, וכל האורות נסתלקו, וע"כ חזר הצמצום ב' למקומו, והבחי"ד חזרה ונתחברה במסך".

שאלה: כתוב כאן שהקומות האלה חזרו ונתבטלו ונשברו. האם מדובר כאן על השבירה של אדם הראשון?

על אדם לא מדברים כאן אלא רק על עולם הנקודים.

תלמיד: אבל הוא כותב כאן על עולם האצילות. מה הקשר בין נקודים ואצילות?

אחרי שנשבר עולם הנקודים, אז במקומו, מתוך הרשימות שלו קם עולם האצילות.

תלמיד: מה זה אומר שצמצום ב' חוזר שוב למקומו?

למה הייתה שבירת הכלים? כי ביטלו את צמצום ב' וקיבלו את אור החכמה בכלים שחשבו שהם יכולים להתקיים בעל מנת להשפיע, אבל הם לא יכלו לקבל את אור החכמה בעל מנת להשפיע ולכן נשברו. המסך שלהם שהיה קטן הוא נשבר, הסתלק. לאחר מכן על הרשימות הנותרות מהשבירה מגיע פרצוף חדש שנקרא "עולם האצילות".

תלמיד: וצמצום ב' ממשיך להתקיים בו?

ודאי. כל הפרצופים שנמצאים למטה מטבור הכללי הם כולם מתקיימים אך ורק בצמצום ב'. זאת אומרת אסור היה להם להשתמש ברצון לקבל עצמו ולכן הייתה שבירה, ולכן התיקון הראשון הוא שצמצום ב' בינתיים לא מתבטל. כך נבנים כל הפרצופים של אצילות, בריאה, יצירה, עשיה. כל מה שיש למטה מטבור עובד רק בתנאי של צמצום ב' - לא משתמשים ברצון לקבל בעצמו כמו שהוא, אלא משתמשים ברצון לקבל בעל מנת להשפיע ורק בעליה, זה נקרא "אח"פ דעליה".

שאלה: האם עולם הנקודים הוא מעין בוחן לשם בניית העולמות הבאים שאחר כך מזיזים אותו הצידה, או שהוא ממשיך לתפקד?

עולם הנקודים לא מתקיים כי הוא נשבר. לכן משתמשים בתוצאות מהשבירה כדי להקים את התרכובת של העולמות בצורה נכונה יותר. לכן הכול מגיע כתוצאה משבירת עולם הנקודים, עליו לא מדברים יותר, רק משתמשים במה שנשאר ממנו. כל השבירה שלו היא כדי שתהיה לנו אפשרות להבחין נכון בכל הכוחות שמותאמים לבריאה.

שאלה: לא כתוב איך נולד עולם האצילות. בחלק הקודם וגם בחלק הזה הוא כבר קיים ומסבירים לנו עליו, אבל הוא פתאום קיים.

עולם האצילות נברא כמו כל יתר הפרצופים והעולמות, אין כאן בחוק הבריאה שום דבר חדש. רק מה שקורה כאן שהכלים נשברו, ועכשיו צריכים למיין אותם, לסדר אותם, להעלות אותם לזיווג, ושאותו ראש ע"ב ס"ג שפועל אחר כך למטה מטבור יתחיל להקים את עולם האצילות שהוא תוצאה מפרצוף ס"ג.

תלמיד: למה לא כתוב על זה? לדוגמה על עולם הנקודים עברנו עשרות אותיות שתיארו את הירידה של נקודות דס"ג.

את ה"פתיחה" כך הוא כתב. אני לא יכול להיכנס לכוונות שלו, וגם מה שאני מבין מזה אני לא רוצה לומר. ברור שזה כתוב בצורה מאוד מצומצמת. אפשר להגיד שהטענות שלך הן טענות צודקות והוא היה יכול להסביר קצת יותר, עוד מאה, עוד מאתיים דפים, אבל כך הוא כתב. הוא כתב את זה כדי לתת סקירה כללית ולא כדי שתקבל מזה ממש חומר לתיקון ותתחיל להבין את הבריאה.

מאף לימוד אתה לא יכול לקבל חומר כדי להבין את הבריאה. אנחנו לומדים נגיד את "תלמוד עשר הספירות", אז יש הרבה שלומדים את זה לפני ההשגה ומתחילים להתפלפל, אצלנו זה נקרא "חכם בלילה". אין לו אורות עליונים, כל שכן בדרגת "תלמוד עשר הספירות" ששם זה אור חכמה ואור חסדים ולכן הוא צריך להיות כבר בדרגות מאוד גבוהות, אבל הוא מדבר על זה כאילו שהוא משיג, כאילו שהוא מבין. מאיפה הוא לוקח את זה? הוא הבין בשכל שלו שכך זה קורה ובדדוקציה פשוטה כמו שלומדים דבר אחר. בחכמת הקבלה אדם לא מסוגל כך לעשות ואסור לו.

לכן מי שאוהב לכתוב ספרים ולהסביר בהם את מה שלא כתוב בספרי הקבלה, אני חשוב שזה דבר חמור. איך יכול להיות שאדם מבין, מרגיש, יכול לחקור, יכול ללמד את האחרים אם הוא לא קיבל את ההשגות האלה בצורה שלימה, בריאה. לכן בין חכמי הקבלה לא מקובל שכך קורה. אבל בכל זאת ישנם כאלה. אני מבין זאת אם זה לכתוב למתחילים כדי למשוך אותם ללימוד, אבל להתחיל להסביר מעצמו כמו שהבין מהשכל שלו ללא השגה פנימית שבעצמו נמצא בעולם האצילות, שבעצמו נמצא בכלים האלה, זה לא אחראי, זה לא רציני. אבל מה שקורה, קורה.

תלמיד: כי באמת כשקוראים את זה, לפחות אני, זה מאוד טכני, ולא ברור איך כן להשתמש בזה.

אם אתה רוצה שזה לא יהיה טכני, אז תיכנס לזה עם הלב. אלא מה אתה רוצה?

תלמיד: אני שואל איך? כי אתה קורא פה למשל ש"ה' תתאה ירדה מנקבי עיניים לפה", מה זה להיכנס לזה עם הלב?

תנסה לבצע את הפעולות האלה בתוך הרצון שלך, זה נקרא לקבל את זה בלב. זה מה שאנחנו צריכים לעשות ולזה צריכים להגיע.

תלמיד: אני קורא משפט כמו, "כי הגם שהארת הזו"ן דא"ק שהאיר דרך הטבור והיסוד לג"ר דנקודים החזירה הצמצום א' למקומו". אף אחד מהדברים האלה לא קיים אצלי בהרגשה.

איך אני אמסור לך הרגשה?

תלמיד: אם אין לי את ההרגשה, אז איך אני יכול לעשות את זה בלב?

תנסה. תשתדל, תתקשר לחברים, תתפלל לבורא שאתה רוצה לממש את הפעולות האלו, בצורה כזאת בלבד אתה תקבל את זה, ותקבל זאת בצורה אמיתית. אסור למסור את זה בצורת אורות אף פעם, זה מקלקל את התלמיד אם המורה לוקח מסך משלו ודרכו מעביר איזו הארה לתלמיד, זה מקלקל את הכלים של התלמיד.

שאלה: יש שאלה על מעשר שמדאיגה חברים. מה השורש שלו, למה זה חשוב?

אני לא פעם דיברתי על המעשר ויש הרבה הסברים על זה, אני לא יודע מה יש לי כאן להוסיף. כתוב בכל כתבי הקבלה מדורי דורות, מלפני אלפי שנים, שמעשר הוא אותו חלק עשירי שהאדם לא יכול לתקן בעצמו כי הוא שייך למלכות ולכן הוא מעביר אותו באיזושהי צורה. היו מעבירים את זה בכל מיני צורות. לדוגמה אם יש לי שדה ואני מגדל תפוחי אדמה, אז אני מעביר שק תפוחי אדמה לחברה, לבית המקדש, למקום שבו לומדים תורה.

קריין: על מעשר כתוב בתורה, "כל אשר תיתן לי עשר אעשרנו לך". רב"ש כותב ""עשור תעשר" ודרשו "עשור בשביל שתתעשר". ולכאורה איך דרשו חז"ל ציווי הפסוק על שלא לשמה, היינו שהכוונה שהוא יתן צדקה כדי שיתעשר".

אני ממליץ לא לעסוק בזה עכשיו אלא אפשר להקדיש לזה זמן בנפרד. אני גם מקבל כל מיני שאלות בעניין המעשר ואני מבין שאני צריך לענות עליהן כי בלי מעשר אדם עוצר את עצמו מהתפתחות. יכול להיות שהוא לומד ומשקיע בהפצה, בכל דבר, אבל אם הוא לא מפריש מעשר, אז הוא עוצר את עצמו.

בשיעורים הקרובים נדבר על זה ואתם תוכלו לדעת יותר.

(סוף השיעור)