שיעור בוקר 04.02.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

זוהר לעם. כרך א'. עמ' 323. "הקדמת ספר הזוהר".

מאמר "שמיים וארץ", סעיף 158

ככל שאנחנו יכולים לתאר שאנחנו בחיבור, במערכת אחת, קשורים יחד, כך נתקדם לתיקונים, למצב האמיתי שבו אנחנו נמצאים.

האמת, כתוב "אני הוי"ה לא שנתי", ויש עוד פסוקים כאלה שאפשר להבין מהם שהמצב שהבורא ברא לא משתנה, אלא כמו שהוא צריך להיות בסוף כך הוא נמצא בהתחלה. ורק אנחנו, בראייה שלנו, בתפיסה שלנו, בהבנה שלנו, מתקרבים לצורה האמיתית שקיימת כבר ולא הייתה אף פעם אחרת, וכול השינויים הם שינויים שבתוך האדם. לכן כשאנחנו מבקשים מהבורא, אנחנו בעצם מבקשים על השינויים שלנו, על התיקונים שלנו, כדי שנראה יותר ויותר את כול הבריאה בצורה אמיתית. זה מה שבעצם הוא רוצה להגיד.

קריין: "שמים וארץ", עמ' 323, טור א', סעיף 158.

.158" ואלו שני הממונים פורחים ומשוטטים בכל העולם, וחוזרים למקומם. והם מעוררים את בני בניו של קין, ברוח של יצרים הרעים, לעשות תולדות.

משוטטים בכל העולם, להזיק בני אדם, כי גורמים לבני אדם להיטמא ממקרה לילה. כי אחר שמחטיאים בני העוה"ז, חוזרים למקום הקבוע שלהם, שהוא ארקא, ומעוררים שם בני בניהם של קין, לעשות תולדות בזוהמתם. ומשמיענו, כי מלבד שהם מחטיאים בני קין בארקא, הם גם משוטטים בארץ שלנו, תבל, והם מחטיאים גם יושבי הארץ הזאת.

.159 השמיים השולטים שם אינם כאלו השמיים שלנו, ואין הארץ מולידה בכוחם זרע וקציר כאלו שלנו, ואין הזרעים חוזרים לצמוח, אלא בכמה שנים וזמנים. והם שנאמר עליהם, האלוהים, אשר לא עשו השמיים ואַרְקָא [והארץ], יאבדו מן הארץ העליונה, הנקראת תבל, שלא ישלטו בה, ולא ישוטטו בה, ולא יהיו גורמים לבני אדם להיטמא ממקרה לילה. וע"כ יאבדו מן הארץ ומתחת השמיים, שנעשו בשם אל"ה.

פירוש. כי השמיים שלנו מקבלים מז"א, שיש לו מוחין דהולדה. וע"כ הארץ שלנו המקבלת בנוקבא שלו, היא מקבלת זרע וקציר. אבל שמיים דארקא, אין להם מוחין דהולדה, בסיבת שליטת הקליפות אשר שם. וע"כ אין הארץ מולידה בכוחם זרע וקציר כאלו שלנו, שאין כוח בארץ לקבל זרע, להוציא תבואות וקציר, כנהוג בארצנו. ואין הזרעים חוזרים לצמוח, אלא בכמה שנים וזמנים. כי לא יצמח הזרע שמזריעים שם, אלא רק בכמה שנים וזמנים.

ונאמר על אותם ב' הממונים עפרירון וקסטימון, שהם האלוהים אשר לא עשו השמיים וארקא. כלומר, שלא יכלו לתקן השמיים וארקא, שתהיה ראויה להוציא פירות. ע"כ אין להם רשות לשוטט ולהחטיא אנשים בארץ שלנו, תבל. כי בהימצאם כאן, הם מחבלים גם את ארצנו, להיות כמו השמיים וארקא שלהם.

ויאבדו מן הארץ העליונה, הנקראת תבל, שיאבדו מהארץ שלנו, הנקראת תבל, שלא ישלטו בה, ולא ישוטטו בה, ולא יגרמו לאנשים, שייטמאו במקרה לילה. כי ע"י השוטטות שלהם בתבל שלנו, גורמים להחטיא בני אדם ממקרה לילה, שהוא הקללה הרובצת על ארקא, מחמת שליטתם שם.

וע"כ יאבדו מן הארץ ומתחת השמיים שלנו, שנעשו בשם אל"ה. כי השמיים שלנו מקבלים מזו"ן המתוקנים, שנעשו בשם אל"ה, כמ"ש, בראשית ברא אלקים, שמ"י משתתף באל"ה. וע"כ הארץ שלנו מתוקנת ג"כ בקדושה עילאה. כי בסוד זה מתקיים העולם. וע"כ אין רשות לאלו ב' הממונים לשוטט כאן."

.160" וע"כ פסוק זה הוא תרגום, שלא יחשבו המלאכים העליונים, שעליהם אומרים זה, ולא יהיו עוינים לנו. וע"כ המילה אל"ה, היא מילה קדושה, שאינה מתחלפת בתרגום. כי כל הפסוק כתוב בלשון תרגום, מלבד המילה אל"ה, שכתוב, יאבדו מן הארץ ומתחת השמיים אל"ה. כי מילה זאת אין לה תרגום.

כי חיבור אל"ה במ"י ממשיך מוחין עילאין דחכמה. ואם פוגמים באותיות אל"ה, כמו קין, הרי אלו נופלים בקליפות. ואפילו קדושת התרגום לא נשארת בהם. באופן, שלא תצויר בהם בחינת תרגום, שהיא ו"ק דקדושה."

בזה בעצם מסתיים המאמר "שמים וארץ", ואת כל היתר נקבל כבר מכל מיני קטעים אחרים מהזוהר.

למדנו שיש שתי הבחנות, ואיך עלינו להתייחס גם להבחנה העליונה וגם להבחנה התחתונה במצבים שלנו. לאט לאט זה מתברר.

שאלה: מה זה לפגום באותיות אל"ה?

כעיקרון אנחנו אומרים שנכון לתמיד הוא שמ"י זה גלגלתא ועיניים ואל"ה זה אח"פ. מגלגלתא ועיניים יוצאים אח"פ. גלגלתא ועיניים, מ"י, מסדרים את אח"פ בצורה כזאת שאח"פ יכול להתקיים, להיתקן ולהתחבר למ"י, לגלגלתא ועיניים, ובצורה כזאת מתקרבים לתיקון. זו צורת ההסבר הפשוטה.

שאלה: איך אנחנו מגיעים למצב החיסרון המתואר במאמר כדי שנוכל להתחבר יותר חזק?

רק על ידי כך שנבין שהתיקון הוא רק בחיבור, וחיבור יכול להיות רק בין חברי הקבוצה שעוזרים זה לזה. רק בצורה כזאת אנחנו יכולים להגיע למטרת החיים, להרגיש את הכלי המשותף שלנו ושאין לנו יותר מה להשיג. לכן העבודה שלנו היא כל הזמן לראות לפנינו את המטרה שהיא חיבור, ולקראתה עלינו ללכת.

שאלה: מה ההבדל בין אקרא וארקא?

יש הרבה הבדלים, אנחנו עוד נלמד אותם. מדובר על הכלי שלנו שבכל מצב יש לו ביטוי שונה.

(סוף השיעור)