שיעור בוקר 03.09.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", פתיחה לפירוש הסולם, עמ' 220,

אותיות ס"ט-ע"ד

קריין: "פתיחה לפירוש הסולם", אות ס"ט.

אות ס"ט

"ועיקרו של הזווג להוצאת התחתון יוצא בסוד זווג דהכאה מהאור העליון על המסך כנ"ל. כי זה מודד שיעור קומת התחתון, כנודע. אמנם צריכים להתעוררות מ"ן של התחתון, והתעוררות זו עושים סוד כתר וחכמה דתחתון הדבוקים בבינה ותו"מ דעליון. ולפיכך צריכים שניהם להוצאת פרצוף תחתון. ובז"א יש ענין נוסף כי אין המסך שלו ממשיך כלים דג"ר, להיותו מסך דבחינה א', ולפיכך לא יכול העליון להשפיע לו מוחין מזווג של המסך באור העליון, וע"כ צריכים לנתון הג' הנ"ל, שיקבל המוחין עי"ז שגורם מוחין לעליון שלו. בסוד תלת מחד נפקי חד בתלת קיימא. כנ"ל."

הוא לא מסביר כאן כלום, רק אומר שיש לנו עכשיו יציאה חדשה של עשר הספירות.

אות ס"ט

"ועיקרו של הזווג להוצאת התחתון יוצא בסוד זווג דהכאה מהאור העליון על המסך כנ"ל. כי זה מודד שיעור קומת התחתון, כנודע. אמנם צריכים להתעוררות מ"ן של התחתון, והתעוררות זו עושים סוד כתר וחכמה דתחתון הדבוקים בבינה ותו"מ דעליון. ולפיכך צריכים שניהם להוצאת פרצוף תחתון. ובז"א יש ענין נוסף כי אין המסך שלו ממשיך כלים דג"ר, להיותו מסך דבחינה א', ולפיכך לא יכול העליון להשפיע לו מוחין מזווג של המסך באור העליון, וע"כ צריכים לנתון הג' הנ"ל, שיקבל המוחין עי"ז שגורם מוחין לעליון שלו. בסוד תלת מחד נפקי חד בתלת קיימא. כנ"ל."

נראה איך זה מסתדר.

ג' שלבים ביציאת עשר הספירות

אות ע'

"השלב הא', הוא בפרצופי א"ק הראשונים, ששם יצאו הע"ס כולן בבת אחת, שבזווג דהכאה על מסך דבחינה ד' יצאו עשר ספירות דקומת הכתר. ובזווג דהכאה על המסך דבחינה ג' יצאו ע"ס בקומת חכמה. ובזווג דהכאה על מסך דבחינה ב' יצאו ע"ס בקומת בינה."

כאן אין חידוש. זה הכול לפי היחס בין הכלי לאור.

אות ע"א

"השלב הב' הוא עולם הנקודים, שיצא על מסך דבחינה א' המחובר עם המלכות, שבו יצאו ע"ס בב' זמנים. כי תחילה עלתה המלכות לבינה דס"ג דא"ק, ואח"כ כשנזדכך המסך דס"ג לבחינה א', הנקראת ניקבי עינים, עלתה המלכות ונתחברה עם בחינה א'. וסיימה את המדרגה תחת החכמה, הנקראת עינים, ונמצא שנשארו במדרגה רק ב' כלים, כתר וחכמה, עם ב' אורות, רוח נפש, וג' כלים בינה ותו"מ נפלו מהמדרגה. וזהו שנקרא קטנות הנקודים. ובזמן הגדלות הוחזרו ג' הכלים בינה ותו"מ אל המדרגה ונשלמו ה' כלים כח"ב תו"מ במדרגה, עם ה' אורות נרנח"י (על דרך שנתבאר לעיל אות י"ט). והנה נתבאר שבעולם הנקודים לא יצאו עה"ס בבת אחת כמו בג' הפרצופין הראשונים דא"ק, אלא שיצאו בב' זמנים, בזמן קטנות ובזמן גדלות, שבזמן הקטנות יצאו רק ב' ספירות, ובזמן הגדלות יצאו שאר ג' הספירות."

אות ע"ב

"השלב הג' הוא עולם האצילות, שבו יצאו ע"ס בג' זמנים המכונים, עיבור, יניקה, ומוחין. כי כאן לעולם האצילות נתוספה הזדככות המסך בדיוטא האחרונה, כי המסך נזדכך מבחינה א' שנקראת נקבי העינים לבחינת מסך דעובי דבחינת שורש (ע"ד שנתבאר בפלחה"ק אות כ"א), שאו"ח שבו אינו מלביש רק קומת אור המלכות בכלי דכתר, המכונה מצח. וע"כ מכונה האור הזה בשם מ"ה היוצא מן המצח. כי כח"ב תו"מ דראש מכונים גלגלתא, עינים, אח"פ. ומצח הוא גלגלתא. ולפיכך צריכים כאן לב' ירידות של המלכות:

א. שתרד מן המצח לנקבי עינים, שזה מכונה יניקה.

ב. שתרד מנקבי עינים למקומה לפה. שזה מכונה מוחין.

באופן:

שקומה ראשונה היוצאת על מסך דעובי דשורש, נקראת עיבור.

וקומה שניה היוצאת על המסך אחר ירידת המלכות לבחינה א', נקראת יניקה.

וקומה שלישית היוצאת על המסך אחר ירידת המלכות למקומה, נקראת מוחין.

והנה נתבאר שבעולם האצילות יוצאים ע"ס בג' זמנים הנקראים, עיבור יניקה מוחין. ותוכנם של הדברים יתבאר לפנינו."

שאלה: מאז שאני ילד, אם אני לא מרגיש על מה מדובר, אז אני לא מצליח להבין אפילו את הדבר הכי פשוט.

זה טוב.

תלמיד: גיליתי שזה טוב. אבל אני לא יכול לתפוס את זה, כי אני לא מבין ומרגיש מה זה "מצח", אני לא מבין מה זה "קומה", אלו מונחים שאם אני לא מרגיש, אז אני לא יכול לשייך מילה למילה. איך לחיות עם זה? אני רוצה ללמוד, אני רוצה לשאול שאלות, אני רוצה אולי ללמד את זה, אבל אני לא יכול ללמד כי אני לא מסוגל לשייך מילה אחת לשנייה.

אתה צריך לצייר את כל הקומות האלה. אם אין ברירה, אז עושים כך.

תלמיד: ציורים, שרטוטים, אנחנו לא עושים יותר. לפתוח שרטוטים ישנים ולהסתכל עליהם, האם אתה חושב שזה נכון לי לעשות כאלה דברים, או לאנשים שאין להם את ההרגשה של זה? או שאולי לא צריך לעשות את זה יותר, כי הפסקנו עם זה.

האם אתה מרגיש שחסר לך משהו כדי לאחוז בזה, או מה?

תלמיד: אני דואג שאני לא יכול להעביר את זה בשום צורה פנימה, וגם אם זה בפנים, אז לא מפנימיות ולא מחיצוניות, אני לא יכול להעביר את זה לשום מקום, וזה חבל.

אני מבין. הנשמה שלך דורשת כניסה לתוך הפעולות האלה, ואתה עדיין לא נמצא בהן, לכן זה כל כך רחוק ממך. לפעמים אתה מרגיש שאתה נמצא במה שלומדים, ממש בהרגשה, אתה כאילו אוחז בזה, ולפעמים את הקטע הבא אתה יכול בכלל לא להרגיש.

תלמיד: במיוחד בגלל שיש לכאורה רגש כלפי הדברים, זה נמצא לידי, אבל אני לא יודע מאיפה להתחיל לתפוס את זה.

כן. הכול באוויר.

שאלה: קראנו עכשיו על ג' שלבים ביציאת עשר הספירות. שלב א' - עולם א"ק, שלב ב' –נקודים, ושלב ג' - אצילות. הראשון נעשה בזמן אחד, השני בשני זמנים, והשלישי בשלושה זמנים. אין זמן ברוחניות. מה זה הזמן פה? מה מבדיל את העולמות האלה?

הזמנים האלה הם השלבים בהתפתחות הכלי הכללי, המלכות. הזמנים האלה נקראים "עיבור", "יניקה", "מוחין".

תלמיד: עיבור, יניקה, מוחין, הם שלושה זמנים באצילות.

כן. לפני אצילות אין זמן.

תלמיד: אבל מה זה הזמן עצמו? כי הוא דיבר על זמן אחד, שני זמנים ושלושה זמנים.

אלו הבחנות.

תלמיד: האם אלו דרכים שהפרצופים נולדים או נבראים?

מי שנמצא בזמן אחד לא נמצא בזמן אחר, ולא יכול להשפיע אליו, להיות שייך אליו. אז יש לנו ג' זמנים, עיבור, יניקה, מוחין.

תלמיד: אתה מדבר רק על אצילות, האם כי זה הכי נוגע אלינו?

למעלה מאצילות אין זמן, ולמטה מאצילות כן יכול להיות, במידה שאצילות משפיעה למטה. אבל בעיקר מה שאנחנו לומדים זה את לימודי אצילות.

תלמיד: אלו שלושה מצבים שבהם משלימים מדרגה אחת, בעיבור, יניקה, מוחין.

כן.

שאלה: הכלי מרגיש שאין לו כוח להיות בעל מנת להשפיע.

כן.

תלמיד: ובנקודים הוא מחלק את הכלי לשניים, ועובד עם הזכות היותר גבוהה כדי להיות מוכן לפעולת ההשפעה, כדי שהרצון החזק שלו לא יהיה נגלה, מה שנקרא "גלגלתא ועיניים".

כן.

תלמיד: מה הכלי עושה בשלב השלישי, של עיבור יניקה מוחין? איזה פילטר הוא בונה על עצמו כדי שהרצון שלו יהיה בהשפעה?

הוא רוצה לבחור בכאלו דרגות עביות, בפעולות כאלו, שבהן הוא יכול לקיים את התיקונים עם העביות והמסכים שיש לו.

תלמיד: מה ההבדל בין החלוקה של גלגלתא ועיניים ואח"פ, לבין השלב של עיבור, יניקה, מוחין? מה תמצית ההבדל ביניהם?

קודם היו לנו כלים של קטנות וגדלות. קטנות אלו שני כלים או שלושה כלים, וגדלות אלו חמישה. עכשיו אנחנו מדברים על שלב הג'.

אות ע"ב

"השלב הג' הוא עולם האצילות, שבו יצאו ע"ס בג' זמנים המכונים, עיבור, יניקה, ומוחין. כי כאן לעולם האצילות נתוספה הזדככות המסך בדיוטא האחרונה, כי המסך נזדכך מבחינה א' שנקראת נקבי העינים לבחינת מסך דעובי דבחינת שורש (ע"ד שנתבאר בפלחה"ק אות כ"א), שאו"ח שבו אינו מלביש רק קומת אור המלכות בכלי דכתר, המכונה מצח. וע"כ מכונה האור הזה בשם מ"ה היוצא מן המצח. כי כח"ב תו"מ דראש מכונים גלגלתא, עינים, אח"פ. ומצח הוא גלגלתא. ולפיכך צריכים כאן לב' ירידות של המלכות:

א. שתרד מן המצח לנקבי עינים, שזה מכונה יניקה.

ב. שתרד מנקבי עינים למקומה לפה. שזה מכונה מוחין.

באופן:

שקומה ראשונה היוצאת על מסך דעובי דשורש, נקראת עיבור.

וקומה שניה היוצאת על המסך אחר ירידת המלכות לבחינה א', נקראת יניקה.

וקומה שלישית היוצאת על המסך אחר ירידת המלכות למקומה, נקראת מוחין.

והנה נתבאר שבעולם האצילות יוצאים ע"ס בג' זמנים הנקראים, עיבור יניקה מוחין. ותוכנם של הדברים יתבאר לפנינו."

דיברנו באות ע' על שלב א', שהוא פרצופי א"ק הראשונים. "השלב הב' הוא עולם הנקודים, שיצא על מסך דבחינה א' המחובר עם המלכות". ושלב הג' הוא עולם האצילות. אז מה שקורה בעולם האצילות, זה מה שגרם לירידת המלכות מהמצח לנקבי עיניים, ומנקבי עיניים לפה.

ג' שלבים ביציאת עשר הספירות

אות ע'

"השלב הא', הוא בפרצופי א"ק הראשונים, ששם יצאו הע"ס כולן בבת אחת, שבזווג דהכאה על מסך דבחינה ד' יצאו עשר ספירות דקומת הכתר. ובזווג דהכאה על המסך דבחינה ג' יצאו ע"ס בקומת חכמה. ובזווג דהכאה על מסך דבחינה ב' יצאו ע"ס בקומת בינה.

אות ע"א

השלב הב' הוא עולם הנקודים, שיצא על מסך דבחינה א' המחובר עם המלכות, שבו יצאו ע"ס בב' זמנים. כי תחילה עלתה המלכות לבינה דס"ג דא"ק, ואח"כ כשנזדכך המסך דס"ג לבחינה א', הנקראת ניקבי עינים, עלתה המלכות ונתחברה עם בחינה א'. וסיימה את המדרגה תחת החכמה, הנקראת עינים, ונמצא שנשארו במדרגה רק ב' כלים, כתר וחכמה, עם ב' אורות, רוח נפש, וג' כלים בינה ותו"מ נפלו מהמדרגה. וזהו שנקרא קטנות הנקודים. ובזמן הגדלות הוחזרו ג' הכלים בינה ותו"מ אל המדרגה ונשלמו ה' כלים כח"ב תו"מ במדרגה, עם ה' אורות נרנח"י (על דרך שנתבאר לעיל אות י"ט). והנה נתבאר שבעולם הנקודים לא יצאו עה"ס בבת אחת כמו בג' הפרצופין הראשונים דא"ק, אלא שיצאו בב' זמנים, בזמן קטנות ובזמן גדלות, שבזמן הקטנות יצאו רק ב' ספירות, ובזמן הגדלות יצאו שאר ג' הספירות.

אות ע"ב

השלב הג' הוא עולם האצילות, שבו יצאו ע"ס בג' זמנים המכונים, עיבור, יניקה, ומוחין. כי כאן לעולם האצילות נתוספה הזדככות המסך בדיוטא האחרונה, כי המסך נזדכך מבחינה א' שנקראת נקבי העינים לבחינת מסך דעובי דבחינת שורש (ע"ד שנתבאר בפלחה"ק אות כ"א), שאו"ח שבו אינו מלביש רק קומת אור המלכות בכלי דכתר, המכונה מצח. וע"כ מכונה האור הזה בשם מ"ה היוצא מן המצח. כי כח"ב תו"מ דראש מכונים גלגלתא, עינים, אח"פ. ומצח הוא גלגלתא. ולפיכך צריכים כאן לב' ירידות של המלכות:

א. שתרד מן המצח לנקבי עינים, שזה מכונה יניקה.

ב. שתרד מנקבי עינים למקומה לפה. שזה מכונה מוחין.

באופן:

שקומה ראשונה היוצאת על מסך דעובי דשורש, נקראת עיבור.

וקומה שניה היוצאת על המסך אחר ירידת המלכות לבחינה א', נקראת יניקה.

וקומה שלישית היוצאת על המסך אחר ירידת המלכות למקומה, נקראת מוחין.

והנה נתבאר שבעולם האצילות יוצאים ע"ס בג' זמנים הנקראים, עיבור יניקה מוחין. ותוכנם של הדברים יתבאר לפנינו."

שאלה: למה הוא קורא לכל מה שקראנו "ג' שלבים ביציאת עשר הספירות"? כי יש עשר ספירות בעולם א"ק, בעולם הנקודים ובעולם האצילות. לכל המכלול הזה הוא קורא "ג' שלבים ביציאת עשר הספירות".

הוא רוצה להראות לנו שבפרצופי א"ק יש לנו עשר ספירות, בפרצופי נקודים יש לנו עשר ספירות, ובעולם האצילות יש לנו עשר ספירות. רק בעולם א"ק אלו עשר ספירות מקוריות, נגיד שכך נקרא להן, בעולם הנקודים הן בשני זמנים, קטנות וגדלות, ובעולם האצילות עשר ספירות יוצאות בסדר עיבור, יניקה, מוחין. אבל בעצם אלו עשר ספירות בכל עולם.

תלמיד: זה נראה שהמערכת מכוונת להוציא עשר ספירות מהמלכות. שהרצון לקבל הכי קטן ומקורי יהיה מסוגל מעצמו בצורה עצמאית להוציא עשר ספירות.

נגיד.

תלמיד: האם לכן הוא אומר שזה "ג' שלבים ביציאת עשר הספירות"?

כן.

תלמיד: מה שעכשיו קראנו עוד אין פה תחתון, אלא איך המערכת העליונה מסתדרת כדי שהמלכות תהיה מסוגלת לעשות את זה.

המערכת עובדת עם המלכות, או בעולם א"ק, או בעולם הנקודים, או בעולם האצילות.

תלמיד: אבל בעולם האצילות הוא מתאר איך העולם הזה מסתדר לפני שנכנס בו חיסרון מלמטה.

כן, בטח.

שאלה: עולם הנקודים נבנה על מסך בנקבי עיניים, ועולם האצילות נבנה על מסך במלכות, במצח.

כן.

תלמיד: עולם הנקודים נשבר. כתוב פה שבהיווצרות עולם האצילות נזככך המסך בנקבי עיניים ונוצר המסך של מצח. האם כשעולם הנקודים נשבר המסך לא נשבר?

לא, המסך התבטל.

תלמיד: נשארו רק כלי השפעה, וכלי הקבלה נשברו.

נגיד.

תלמיד: לא מובן תהליך ההזדככות מנקבי עיניים למצח כשנוצר העיבור.

המסך מזדכך, והכלים עולים לפה דראש, למלכות. משם מסתדרים ומתחילים שוב לקבל אור על מנת להשפיע לפרצופים הבאים.

תלמיד: אבל הכלים שבורים עכשיו בעולם הנקודים. מה נשאר שם אחרי השבירה לפני שעולם האצילות התחיל להיווצר?

עולם הנקודים נשבר, ואחרי השבירה נעשה בירור על הכלים השבורים, על המסכים השבורים, ואז על מה שנשאר יוצאים לנו פרצופי עולם האצילות.

תלמיד: לא הבנתי איפה ההזדכות פה. האם השבירה היא במקום ההזדככות או שההזדככות באה אחרי השבירה או שזה תוך כדי? בעולם א"ק הייתה הזדככות לא הייתה שבירה. בעולם נקודים הייתה שבירה, כי כלי קבלה לא יכלו לקבל את כל האורות. לא הייתה שם הזדככות בכלל, אלא הייתה שבירה. וכתוב פה שיש הזדככות מנקבי עיניים למצח, אז איפה פה ההזדככות?

אבל זה מה שנשאר.

תלמיד: אחרי מה שנשאר התחילה הזדככות?

לא. אחרי שהייתה שבירה, מה נשאר במדרגות?

תלמיד: כל הכלים נפלו לבי"ע ומתו, ונשארו רק הכלים שאפשר לעבוד איתם על מנת להשפיע שמזה נוצר עולם האצילות.

כן. אז מה אתה שואל?

תלמיד: אחרי השבירה, במצב הביניים הזה, מה יש שם?

עביות דשורש.

תלמיד: כבר יש עביות דשורש.

כן, ועל זה יוצא הכול.

תלמיד: ועל זה התחיל להיווצר הכול.

כן.

עיבור יניקה מוחין דאחור ועיבור יניקה מוחין דפנים

אות ע"ג

"כבר נתבאר שהקומה היוצאת על מסך שאין בו אלא עובי דשורש, נקראת קומת העיבור. והיא קומת אור הנפש בכלי דכתר. ומבחינת ג' הקוין שבה, נקראת קומת נה"י. אמנם יש בה ג"כ קומת רוח, הנקראת קומת חג"ת, אלא שהיא בלי כלים", רק התלבשות, "ומשום זה צריכים חג"ת להתלבש בכלים דנה"י. וע"כ נקראת קומת העיבור בשם, ג' גו ג'. דהיינו, חג"ת בתוך נה"י."

זו דרגה ראשונה.

אות ע"ד

ופירוש הדברים הוא, כי אף על פי שהזדככות המסך גורמת שתאבד בחינה אחרונה, אשר משום זה נמצאות ה' הקומות זו למטה מזו (כמ"ש היטב בפתלחה"ק אות מ' מ"א ע"ש). עם כל זה, אין הבחינה האחרונה כולה נאבדת, אלא שנשאר במסך ממנה, רשימו דהתלבשות (כמ"ש שם באות מ"ב).

למשל, כשנזדכך המסך דפרצוף הכתר דא"ק, ועלה לפה דראש, ונכלל בזווג אשר שם, ונתחדשו רשימותיו, הנה מבחינת העובי שבמסך, שעליה נעשה זווג דהכאה, לא נשאר במסך אלא הרשימה דעובי דבחינה ג', מחמת שהבחינה האחרונה, שהיא בחינה ד', נאבדה, אבל חלק ההתלבשות דבחינה ד' נשאר עוד במסך. ונמצא שיש במסך, ב' בחינות עליונות הראויות לזווג:

א. היא העובי דבחינה ג', שהיא המעכבת על האור העליון והיא המקבלת זווג דהכאה, שעליה יוצאת קומת החכמה.

ב. היא בחינת התלבשות דבחינה ד', שאע"פ שהיא אינה ראויה לזווג דהכאה, כי אין בה עובי המעכב על התפשטות האור, עכ"ז כשהיא נכללת ומשתתפת עם העובי דבחינה ג', נעשה גם עליה זווג דהכאה ויוצאת עליה קומת כתר בקירוב." כמעט כתר, אבל קצת פחות מכתר, אבל זה בכל זאת חצי.

"וב' קומות אלו מכונות זכר ונקבה, כי הקומה שיצאה על בחינה ד' דהתלבשות בשיתוף עם בחינה ג' דעובי, נקראת זכר. והקומה היוצאת על בחינה ג' דעובי בלבד, נקראת נקבה (כמ"ש כל זה שם באות מ"ב ע"ש).

ועד"ז כשנזדכך המסך דגוף דפרצוף החכמה דא"ק, ועלה לפה דראשו, נשארו בו ג"כ ב' רשימות, זכר ונקבה, ע"ד הנ"ל בפרצוף הכתר, כי הרשימו דבחינה ג' דהתלבשות המשתתפת עם בחינה ב' דעובי מוציאה קומת חכמה בקירוב, והוא בחי' הזכר. והרשימו דבחינה ב' דעובי שהיא העיקרית המקבלת זווג דהכאה, מוציאה קומת בינה. והיא בחינת הנקבה. ועד"ז יש זכר ונקבה בהזדככות המסך דגוף דפרצוף בינה, שהזכר הוא בקומת בינה בקירוב, והנקבה היא בקומת ז"א. שהוא הזווג לפרצוף נקודים. ועד"ז יש זכר ונקבה בהזדככות המסך דגוף דפרצוף נקודים, שהזכר, דהיינו הרשימו דבחינה א' דהתלבשות שנשאר במסך המשתתפת עם בחינת העובי דשורש, הוא בקומת בחינה א', בקירוב, דהיינו קומת ז"א, שהיא קומת רוח, דהיינו קומת חג"ת. והנקבה, שהיא העובי דבחינת שורש, שהיא המקבלת את זווג דהכאה, הנה היא בקומת אור הנפש, שהיא קומת מלכות, שמבחינת ג' קוין נקראת נה"י."

אין כאן חוץ מהיגיון.

שאלה: הוא כותב שבנקודים הוא עובד עם מסך דבחינה א' דהתלבשות ועובי דשורש, ואנחנו בדרך כלל לומדים שזה ב'/א' נקודים. האם הוא מדבר על משהו אחר?

לא, נקודים זה ב'/א'.

תלמיד: אז למה הוא כותב שזה א'/שורש בקירוב? על איזה מצב הוא מדבר, האם אחרי השבירה כשמתחיל עולם האצילות?

מתי יוצא עולם הנקודים?

תלמיד: אחרי שנקודות דס"ג עולות לראש דס"ג, עושים זיווג בנקבי עיניים, ויוצא עולם הנקודים בקטנות.

כן.

תלמיד: אבל זו לא קומה שורש/א' כמו שהוא כותב כאן?

לא.

תלמיד: אז על מה הוא מדבר פה?

אבל אחרי זה, כשמזדכך, לאיזו קומה הוא הופך להיות?

תלמיד: א'/שורש.

א'/שורש.

תלמיד: האם הוא מזדכך בשבירה או מזדכך לפני גדלות עולם הנקודים?

לפני גדלות עולם הנקודים הוא היה בעולם אחר, בקטנות.

תלמיד: נכון. שוב, הוא כותב, "ועד"ז יש זכר ונקבה בהזדככות המסך דגוף דפרצוף נקודים, שהזכר, דהיינו הרשימו דבחינה א' דהתלבשות שנשאר במסך המשתתפת עם בחינת העובי דשורש, הוא בקומת בחינה א', בקירוב". מה זה הרגע של הזדככות הנקודים, האם בשבירה או לפני גדלות?

איזו אות אתה קורא?

תלמיד: אות ע"ד."ועד"ז יש זכר ונקבה בהזדככות המסך דגוף דפרצוף נקודים".

אות ע"ד מתחיל "ופירוש הדברים", אחר כך "למשל, כשנזדכך המסך", אחר כך "א. היא העובי דבחינה ג'", "ב. היא בחינת התלבשות דבחינה ד'".

תלמיד: והלאה, "ועד"ז כשנזדכך המסך דגוף דפרצוף החכמה", ואז הוא כותב, "ועד"ז יש זכר ונקבה בהזדככות המסך דגוף דפרצוף נקודים, שהזכר, דהיינו הרשימו דבחינה א' דהתלבשות שנשאר במסך המשתתפת עם בחינת העובי דשורש, הוא בקומת בחינה א', בקירוב". מתי קורית ההזדככות של נקודים, בשבירה?

בהזדככות המסך. "דהיינו הרשימו דבחינה א' דהתלבשות שנשאר במסך המשתתפת עם בחינת העובי דשורש, הוא בקומת בחינה א', בקירוב, דהיינו קומת ז"א".

שאלה: באות ע"ג הוא כותב, שחג"ת הם בתוך הנה"י. האם חג"ת זה אור שהסתלק בשבירה ויש רשימו ממנו?

כן.

תלמיד: מה זה נקרא שהוא יושב בתוך הנה"י?

"ומבחינת ג' הקוין שבה, נקראת קומת נה"י. אמנם יש בה ג"כ קומת רוח, הנקראת קומת חג"ת, אלא שהיא בלי כלים", דהתלבשות, "ומשום זה צריכים חג"ת להתלבש בכלים דנה"י. וע"כ נקראת קומת העיבור בשם, ג' גו ג'." מה אתה שואל?

תלמיד: יש עביות של נה"י ויש התלבשות דחג"ת.

כן. חג"ת יכולים להתלבש בנה"י?

תלמיד: אלו כביכול כלים שלא מתאימים.

כן.

תלמיד: אז איך זה עובד?

לכן הוא כותב, "וע"כ נקראת קומת העיבור בשם, ג' גו ג'. דהיינו, חג"ת בתוך נה"י."

תלמיד: אני לא מצליח להבין.

יש לך ג' כלים, אבל האורות שצריכים להתלבש בהם הם יותר גדולים מהכלים, ולכן הכלים לא יכולים לקבל את האורות האלה. אז הוא אומר שאפשר שיקבלו, שחג"ת יתלבשו בתוך נה"י, כלומר בכלים יותר קטנים, אבל הם מתלבשים בצורה מיוחדת. הקומה הזאת נקראת עיבור, זאת אומרת לפני שיש משהו.

תלמיד: האם זה משהו שיושב בכלי, או שזה כמקיף לכלי? איך אפשר להבין את זה?

כשאין כלים לאור, אז האור מתלבש כאילו למעלה מהכלי. נגיד אור של חג"ת מתלבש בכלי של נה"י, האור יותר מהכלי, אז הוא כאילו נמצא מעל הכלי, ואז הכלי נקרא שהוא בעיבור.

אות ע"ג

"כבר נתבאר שהקומה היוצאת על מסך שאין בו אלא עובי דשורש, נקראת קומת העיבור. והיא קומת אור הנפש בכלי דכתר. ומבחינת ג' הקוין שבה, נקראת קומת נה"י. אמנם יש בה ג"כ קומת רוח, הנקראת קומת חג"ת, אלא שהיא בלי כלים, ומשום זה צריכים חג"ת להתלבש בכלים דנה"י." איך יכול להיות? "וע"כ נקראת קומת העיבור בשם, ג' גו ג'. דהיינו, חג"ת בתוך נה"י." איך יכול להיות שחג"ת, שהם כלים גדולים, יתלבשו בנה"י שהם כלים הרבה יותר קטנים? אז הוא אומר שזה אפשרי כי הם עושים התלבשות ג' גו ג', כלומר שבערך מכסים את הכלים מלמעלה.

אות ע"ד

"ופירוש הדברים הוא, כי אף על פי שהזדככות המסך גורמת שתאבד בחינה אחרונה, אשר משום זה נמצאות ה' הקומות זו למטה מזו (כמ"ש היטב בפתלחה"ק אות מ' מ"א ע"ש). עם כל זה, אין הבחינה האחרונה כולה נאבדת, אלא שנשאר במסך ממנה, רשימו דהתלבשות (כמ"ש שם באות מ"ב)." רשימו דעביות נעלם, ונשאר רק רשימו דהתלבשות.

"למשל, כשנזדכך המסך דפרצוף הכתר דא"ק, ועלה לפה דראש, ונכלל בזווג אשר שם, ונתחדשו רשימותיו, הנה מבחינת העובי שבמסך, שעליה נעשה זווג דהכאה, לא נשאר במסך אלא הרשימה דעובי דבחינה ג', מחמת שהבחינה האחרונה, שהיא בחינה ד', נאבדה, אבל חלק ההתלבשות דבחינה ד' נשאר עוד במסך. ונמצא שיש במסך, ב' בחינות עליונות הראויות לזווג:

א. היא העובי דבחינה ג', שהיא המעכבת על האור העליון והיא המקבלת זווג דהכאה, שעליה יוצאת קומת החכמה.

ב. היא בחינת התלבשות דבחינה ד', שאע"פ שהיא אינה ראויה לזווג דהכאה, כי אין בה עובי המעכב על התפשטות האור, עכ"ז כשהיא נכללת ומשתתפת עם העובי דבחינה ג', נעשה גם עליה זווג דהכאה ויוצאת עליה קומת כתר בקירוב." ללא קומת כתר אמיתית, אלא כתר בקירוב. זאת אומרת זו בעצם חכמה אבל מתקרבת לכתר.

"וב' קומות אלו מכונות זכר ונקבה, כי הקומה שיצאה על בחינה ד' דהתלבשות בשיתוף עם בחינה ג' דעובי, נקראת זכר. והקומה היוצאת על בחינה ג' דעובי בלבד, נקראת נקבה (כמ"ש כל זה שם באות מ"ב ע"ש)." אז יש ד'/ג' בקומה הזאת.

יש כאן עביות דבחינה ג', הזדככות דבחינה ד' דהתלבשות, וכך מתלבשים האורות בכלים. האור תמיד מחפש איפה יש לו בכל זאת מקום להתלבשות.

(סוף השיעור)