שיעור הקבלה היומי31 ינו׳ 2022(בוקר)

חלק 3 בעל הסולם. פתיחה לחכמת הקבלה, אות קי"ז

בעל הסולם. פתיחה לחכמת הקבלה, אות קי"ז

31 ינו׳ 2022

שיעור בוקר 31.01.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", "פתיחה לחכמת הקבלה", עמ' 189,

אות קי"ז

קריין: "כתבי בעל הסולם". במאמר "פתיחה לחכמת הקבלה". נמצאים באות קי"ז.

  1. אות קי"ז

"והנה נתבאר, איך עולם הנקודים נחתם מעולם הא"ק. ועד"ז נחתם פרצוף הה' דא"ק, דהיינו המ"ה החדש, שנחתם כולו מעולם הנקודים, באופן שכל הבחינות ששמשו בנקודים, אע"פ שנשברו ונתבטלו שם, מ"מ חזרו כולם ונתחדשו במ"ה החדש, וע"כ הוא נק' עולם בפני עצמו. ונק' עולם האצילות, מטעם שנסתיים כולו למעלה מפרסא שנתקנה בצמצום ב'. ונק' ג"כ עולם התיקון מטעם שעולם הנקודים לא נתקיים, כי היה בו ביטול ושבירה, כנ"ל, אלא אחר כך במ"ה החדש, שחזרו כל הבחינות ההם שהיו בעולם הנקודים ובאו במ"ה החדש, הנה נתקנו שם ונתקיימו, וע"כ נקרא עולם התיקון, כי באמת הוא עולם הנקודים עצמו, אלא שמקבל כאן במ"ה החדש את תיקונו משלם. כי ע"י מ"ה החדש חוזרים ומתחברים לג"ר, כל אלו האחורים שנפלו לגוף, מן או"א וישסו"ת, וכן הפנים ואחורים דכל הז"ת שנפלו לבי"ע ומתו חוזרים ועולים על ידו לאצילות."

אני אקרא שוב.

"והנה התבאר, איך העולם הנקודים נחתם מעולם הא"ק", מעולם אדם קדמון. מה שיש בעולם אדם קדמון נעשה כהעתקה בעולם הנקודים רק בתנאים חדשים, בתנאים שנמצאים למטה מטבור הכללי. "ועד"ז נחתם פרצוף החמישי דא"ק, דהיינו המ"ה החדש, שנחתם כולו מעולם הנקודים, באופן שכל הבחינות שישנם בנקודים, אע"פ שנשברו ונתבטלו שם", בעולם הנקודים, "מ"מ חזרו כולם ונתחדשו במ"ה החדש". לכן במקום עולם הנקודים השבור בא עולם חדש, מ"ה החדש והוא נקרא עולם האצילות. "וע"כ הוא נק' עולם בפני עצמו. ונק' עולם האצילות, מטעם שנסתיים כולו למעלה מפרסא שנתקנה בצמצום ב'. ונק' ג"כ" עולם האצילות "עולם התיקון מטעם שעולם הנקודים לא נתקיים", הוא לא יכול לתקן שום דבר, הוא לא יכול למלאות את כל המקום הזה מטבור עד סיום רגלין דגלגלתא, "כי היה בו ביטול ושבירה" בעולם הנקודים. "אלא אחר כך במ"ה החדש, שחזרו כל הבחינות ההם שהיו בעולם הנקודים ובאו במ"ה החדש, הנה נתקנו שם ונתקיימו, וע"כ נקרא עולם התיקון, כי באמת הוא עולם הנקודים עצמו", עולם האצילות הוא כמו עולם הנקודים, "אלא שמקבל כאן במ"ה החדש את תיקונו המשלם. כי ע"י מ"ה החדש חוזרים ומתבררים לג"ר, כל אלו האחורים שנפלו מאו"א וישסו"ת" בעולם הנקודים, "וכן הפנים ואחורים דכל ז"ת", ז' מלכים, "שנפלו לבי"ע ומתו", נפלו למקום למטה מפרסה ומתו. אז כל הכלים האלו "חוזרים ועולים על ידו", על ידי התיקונים האלה, "לאצילות."

אולי יש כאן הרבה שאלות אבל אנחנו צריכים להבין רק דבר אחד. אני לא רוצה כל כך לצייר ואמרתי לכם כבר לא פעם, ציירתי המון שנים המון שרטוטים, ולאט לאט כשאני מגיע לצורה נכונה של תפיסת המציאות אני רואה שכביכול אין מקום לציור. הציור צריך להיות רגשי, פנימי בכל אדם, ולכן להראות לו ציור ולקשור אותו לציור בזה האדם הופך להיות חכם ולא מקובל, כלומר, מתאר את הרוחניות על הנייר ולא על לוח ליבו. לכן נשתדל לא להיות ציירים ושרטטים.

שאלה: מה ההבדל בין אצילות לטבור?

טבור - זו הנקודה שממנה ולמטה אין כלים דהשפעה ולכן לא יכול להגיע לשם האור העליון כי הוא מתפשט רק בכלים דהשפעה. לכן טבור הוא הגבול שהאור העליון לא יכול לעבור אותו. אבל אחר כך אנחנו עושים תיקונים וכן יכולים להעביר משם אורות עליונים.

שאלה: איך מתוך הבירור אני יכול להרים את כל הרצונות שלי מדרגת העולם הזה לדרגת עולם האצילות? האם אנחנו יכולים לעשות את הבירור הזה בתוך העשירייה, בתוכי, או שאני לא יכול להתייחס כרגע למה שאנחנו לומדים בטקסט?

בין מה שאנחנו לומדים בטקסט לבין מה שאתה יכול לעשות יש הבדל כי אתה עדיין לא יכול לעשות שום דבר, אבל אנחנו צריכים להגיע לזה. איך אנחנו מגיעים לדברים האלה? על ידי זה שנקבל כוחות השפעה, כרגע אין לנו. אנחנו צריכים להביא את כוח האור, את כוח ההשפעה, על ידו נוכל לסדר בנו צמצום ותיקון על הרצונות לקבל. זה מה שאנחנו צריכים, זה מה שאנחנו עושים.

אנחנו עכשיו לומדים איך האור העליון מסדר את הכלים שלו מלמעלה למטה כך שהוא יוכל לרדת לתחתונים, לכלים השבורים. את הכלים השבורים האלה הוא שבר בעולם הנקודים בכוונה כדי שיתערבבו כלים דקבלה וכלים דהשפעה יחד. אומנם מזה מגיע קלקול גדול לכלים דהשפעה, אבל אחרי שהם מתערבבים האור יכול להאיר על כולם מרחוק, ואז מפני שבכל כלי וכלי יהיה חלק מכלי דהשפעה וחלק מכלי דקבלה, הכלים האלה יוכלו להיתקן. קודם יתוקנו כלים דהשפעה והם יתקנו את הכלים דקבלה שנמצאים לידם. זה התיקון, וכך אנחנו צריכים ללמוד על עצמנו איך זה נעשה.

התיקון הזה נעשה בכל אחד ובכולנו יחד. אבל השיטה היא פשוטה, להאיר את האור מלמעלה על כל הכלים השבורים. הכלים השבורים הם כלים שבתוכם ישנם רצונות לקבל ורצונות להשפיע והם כולם בעל מנת לקבל. קודם מאיר האור על הכלים שבהם יש רצון להשפיע גדול יותר ומעורר אותם לתיקון, והכלים שמגיעים קודם לתיקון יכולים לתקן כלים שעוד לא הגיעו לתיקון, לא התעוררו לתיקון, וכך נעשה התהליך.

גם המקובלים, מאיפה המקובלים באים? הם גם אנשים כמונו וכולם היו מקולקלים, אבל הם שייכים לנשמות כאלו שתוקנו לפנינו. הם הגיעו להכרת הבורא, הפכו את עצמם לכלים שדרכם האור יכול להאיר למדרגות יותר שבורות, כמונו, ולכן אנחנו לומדים מהם מה לעשות. הם מעבירים לנו את האורות, דרכם כל האורות האלה מגיעים אלינו מלמעלה, מהבורא, כלומר בינינו לבורא נמצאים כל המקובלים, כל נשמות המקובלים, הכלים שלהם, הם מעבירים אלינו את האורות בהדרגה מהבורא ולמטה עד שמגיעים אלינו. לכן אנחנו צריכים להביא בחשבון בעיקר את מה שקרוב אלינו, את בעל הסולם ורב"ש, ומהם אנחנו יכולים לקבל את האורות לתיקון, שהכוונות שלנו יהיו כולן בעל מנת להשפיע, ואחר כך נמלא את הרצונות שלנו שיהיו כולם בלקבל על מנת להשפיע נחת רוח לבורא. זו העבודה שלנו, זה התיקון שלנו, ובזה אנחנו נכללים בבורא, נעשים כמוהו.

שאלה: איזה שינויים יש בין ההבחנות בעולמות השונים?

את זה אנחנו נלמד, זה לא לעכשיו. שינויים בין העולמות זה עוד רחוק מאיתנו. אנחנו רק צריכים לדעת שאנחנו נמצאים במצב שבור, מעלינו עולם האצילות והוא מתקן אותנו. זה מה שבעל הסולם כותב כאן.

שאלה: בעל הסולם אומר כאן שעולם הנקודים הוא כנחתם מלא של עולם אדם קדמון. אז בעצם אנחנו יכולים ללמוד על עולם אדם קדמון מעולם הנקודים?

לא. אל תהיה חכם ותחשוב שזה אותו דבר, זה לא אותו דבר. אלא אותם חמישה חלקים שיש לנו בעולם אדם קדמון - גלגלתא, ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן, יש גם בעולם הנקודים, בעולם האצילות, בעולמות בריאה, יצירה, עשיה. המבנה הזה שהכול כלול מחמישה, מגיע לנו עוד מחמש בחינות דעולם אין סוף. זה הכול, לא יותר מזה.

שאלה: למה אנחנו צריכים להבחין בין הג"ר העליון, בין אצילות, ובין הז"ת של כל מדרגה ומדרגה?

שאלה טובה. מפני שבכל ג"ר יש לנו אפשרות לתקן אותו בלהשפיע על מנת להשפיע, ובלקבל על מנת להשפיע. זאת אומרת להידמות לבורא בלהשפיע בעל מנת להשפיע שזה נקרא "קטנות", או אפילו בלקבל על מנת להשפיע שזה נקרא "גדלות". מה שאין כן, יש מצבים שאנחנו לא מסוגלים לעשות תיקון שלם, ולכן מתקנים אותם בצורה חלקית.

שאלה: מתוך הקטע אנחנו מבינים שעולם האצילות נמצא בין הטבור של גלגלתא ובין הפרסה המתייצבת של עולם התיקון שבו יש אור חכמה. איך זה יכול להיות?

יש שם עולם שלם מפני שנקודות דס"ג מאירות למטה מטבור דגלגלתא ומוסיפות לשם רצונות להשפיע, נקודות דס"ג זה אורות הבינה, אור בינה מגיע לשם, ולכן יכולים להיות שם כלים עם האורות, וזה מה שנותן לעולם האצילות להיבנות למטה מטבור, מטבור עד הפרסה.

תלמיד: מתוך זה אפשר להבין ולהרגיש שזה מתרחש בהדרגתיות. מה נותנת לנו ההרגשה הזאת שזה מתרחש בהדרגתיות?

הכול מתרחש ומתפשט בצורה הדרגתית מלמעלה למטה כתוצאה מכך שבארבע בחינות דאור ישר הכול נעשה בצורה הדרגתית.

אני לא מבין את הקשר למה שאמרת קודם, שיש הדרגתיות בעולם האצילות. האם קודם זה לא היה בצורה הדרגתית? מגלגלתא יוצא ע"ב, מע"ב ס"ג וכן הלאה, זה לא בהדרגה?

תלמיד: כל פעם בעצם זה בהדרגה. השאלה, מה ההבנה וההרגשה של ההדרגתיות נותנות לנו בבירור הפנימי?

אני לא מבין מה זה הבנה, הרגשה, תברר בדיוק את השאלה שלך. אנחנו לומדים את מבנה העולמות. מה זה נותן לנו? למי שרוצה לדעת זה נותן. אנחנו רוצים ללמוד מזה איך אנחנו עולים דרך כל העולמות עד עולם אין סוף. עד למקום שהאור ממש יוצא מהמקור העליון, אנחנו רוצים להגיע ממש לד' בחינות דאור ישר.

שאלה: אנחנו לומדים או לפחות חשבתי כך, שהצורה המתוקנת היא של שוויון מוחלט, שהבורא מתייחס לכולם בשוויון מוחלט, וגם בעשירייה צריך להתייחס לכל החברים כך.

ודאי. אבל מתי זה יהיה? בגמר התיקון כשהאור העליון ימלא את כל המציאות ללא שום הבדל בין כולם, כי כולם יהיו כלולים בכולם. ב"התכללות" של כולם בכולם, כל אחד נכלל מכולם.

אתה יכול להגיד "אבל בכל זאת יש הבדל, מי קובע ומי משני וכן הלאה, בהתכללות של כל אחד ואחד יש גם הבדלים". נכון, אבל ההתכללות הזאת נשארת לנו, אם אפשר כך להבין, אני לא בטוח, כי מדובר על גמר התיקון, על כאלה דברים שמי יודע איזה חוקים עוד מתגלים שם, ולכן כל אחד "יתבייש מחופתו של חברו". זאת אומרת בכל זאת נשארים הבדלים מסוימים. אבל איך אחר כך הם נכללים, אני לא יודע, על גמר התיקון עצמו אי אפשר להגיד שום דבר.

תלמיד: אני שואל כי דברת גם היום וגם אתמול על כך שאפילו בתוך "בני ברוך" יש נשמות יותר כבדות, וזה אומר שהיה להם תפקיד יותר חשוב במערכת אדם הראשון.

אנחנו רואים את זה מהמציאות וכך כותבים.

תלמיד: מתי נכון לחשוב על המציאות כעיגול ומתי כפירמידה, היררכיה?

המציאות תמיד מתגלה לפנינו בצורה שנוח לנו לתקן את עצמנו. לפעמים בצורת משולש, לפעמים בצורת מרובע, לפעמים בצורת עיגול, יש כל מיני צורות שהמקובלים מציירים לנו. נניח האר"י ב"עץ החיים" מוסיף לנו הרבה ציורים, אבל מתוך זה שקל לנו לתאר את המציאות כך שהיא כביכול קיימת בצורה כזאת, מציירים את הכוחות בצורה כזאת.

תלמיד: וביחס שלנו לאנושות אנחנו כן צריכים לחשוב שאנחנו מעליהם בפירמידה?

נניח עכשיו "בני ברוך", 3,500 איש שאנחנו רואים לפנינו על המסך, ועוד כמה וכמה שהם פשוט צופים ואפילו לא מזדהים וכלום, זו הקבוצה שהיא מעל האנושות.

תלמיד: זה קשה, כי רגילים במציאות של העולם הזה שאם אתה מעל, אז אתה יותר טוב, יותר חשוב וכן הלאה.

אתה מעל ואתה יותר חשוב כי בך תלוי תיקון העולם. ואתה חייב, ותיתן דין וחשבון, עבור תיקון של כל העולם, אל תדאג. אם אתה רוצה או לא רוצה, המדרגה הראשונה העליונה קובעת את כל סדר מדרגות, לכן ישאלו ממך.

תלמיד: לפעמים אתה אומר, תחשבו רק על החיבור ביניכם, והיום דיברת די הרבה, לפחות כך שמעתי, על האחריות שלנו כלפי העולם.

זה לא שייך זה לזה. ודאי שזה נובע מזה, אבל קודם כל אנחנו חייבים להכשיר את עצמנו לחיבור הנכון בינינו, כי ממנו והלאה תהיה לנו אפשרות להשפיע.

תלמיד: כן, זה מובן שהתיקון מתחיל מאיתנו, אבל האם נכון לנסות להשתדל ולהרגיש גם את הסבל של העולם, את האחריות שלנו?

אנחנו צריכים להרגיש את הסבל של כל העולם, זה נכון, כמו שהורים מרגישים סבל, חס ושלום, כשהילדים חולים. אנחנו חייבים להתכלל מהסבל הזה, כדי להמשיך על הסבל הזה את האור שמתקן ואת האור שממלא אותם, ואז להגיע אליהם בחזרה. כך אנחנו לומדים שקיים בקשר בין הכלים העליונים והתחתונים.

שאלה: איך עולם האצילות מתקן את הכלים שלנו?

זו חכמה גדולה מאוד, כל חכמת הקבלה היא בעולם האצילות. עולם האצילות נמצא למעלה מפרסה, ולמטה מפרסה נמצאים עולמות בריאה, יצירה ועשיה. בעולמות האלו יש כלים שבורים למיניהם והאדם ממיין את הכלים שבכל עולמות בי"ע - בריאה, יצירה, עשיה - ומעלה אותם לאצילות. לשם זה אנחנו צריכים ללמוד את המבנה של עולם האצילות, את המבנה של עולמות בי"ע, על היחסים ביניהם, ובאיזה תנאים אנחנו יכולים להעלות את הכלים השבורים מבי"ע לאצילות.

מי שמעלה את הכלים האלה מבי"ע לאצילות הוא נשמת האדם, אנחנו. אנחנו צריכים להתכלל מכל מיני כוונות, תכונות, רצונות מקולקלים ולהעלות אותם לאצילות. במידה שאנחנו נכללים מהם ומקבלים אותם יחד בתוך החיבור בינינו, אז החיבור בינינו מאפשר לנו להעלות אותם מעולמות בי"ע לעולם האצילות, כמו כדור, כמו בלון, כך אנחנו מעלים אותם ובעולם האצילות הם מיתקנים. על ידם אנחנו גם מקבלים תוספת שפע וגם הם מתקנים במשהו, וכך אנחנו מעבירים כל פעם חלקים מבי"ע לאצילות. זו עבודת נשמות הצדיקים.

תלמיד: עולם האצילות מתקן את הרצונות המחוברים האלה שנגיד העשירייה מעלה, האם הוא מתקן אותם להשפעה לבורא?

כדי לגרום לתיקון הכלי הכללי, לעשות בזה נחת רוח לבורא. הבורא הוא אותו האור העליון שעומד להתגלות בכל הנשמות והנשמות צריכות להתחבר כדי לתת לבורא אפשרות למלא אותן.

אתם תקבלו את זה לאט לאט. כל התמונה הזאת צריכה לחיות בנו, אנחנו צריכים להרגיש איך היא קיימת, איך היא חיה, איך אנחנו מבצעים את זה, איך כל האנושות מתקרבת לכל התיקונים האלה, איך אנחנו יכולים להיכנס ולהיות שותפים ומעבר בין הבורא לכל האנושות, זה התפקיד שלנו. הוא כותב על זה שאנחנו צריכים להיות מעבר. הכול יקרה.

שאלה: בעל הסולם כותב, "באופן שכל הבחינות ששמשו בנקודים, אע"פ שנשברו ונתבטלו שם, מ"מ חזרו כולם ונתחדשו במ"ה החדש," למה עולם הנקודים נשבר, מה הסיבה לזה?

את זה אתה צריך ללכת וללמוד, אל תשאל אותי.

תלמיד: אני שואל כי הוא אומר שהם נהרסו ואחרי זה נתחדשו, מה התהליך הזה שפתאום נתחדשו?

גם על זה אתה צריך לקרוא.

תלמיד: אין לזה תשובה?

כל הכלים שנשברו בעולם הנקודים ונפלו, עכשיו אנחנו לומדים איך מכל הכלים האלה מרכיבים את עולמות אצילות, בריאה, יצירה, עשיה, והעולמות האלה אחרי שהם יוצאים, הם יוצאים רק בגלגלתא ועיניים, בכלים דהשפעה, כתר, חכמה, בינה, אבל כל הכלים דקבלה, זעיר אנפין ומלכות, שבורים. איך אנחנו יכולים להעלות את הכלים דקבלה האלו למעלה מפרסה ששם נמצא עולם האצילות ולתקן אותם בעולם האצילות.

מדובר על כל הנשמות של כל הנבראים שצריכות לעשות את התיקון הזה. חלק מהן עושות את התיקון בזה שעוזרות לנשמות שבורות להיתקן, וחלק מהן בעצמן הן נשמות שבורות, אבל כולן חייבות לעלות למעלה מפרסה ושם להתחבר לצורת עשר ספירות שלמות, כמו עשירייה אחת.

תלמיד: זאת אומרת עולם הנקודים נשבר על מנת לתקן את הנשמות, לעזור לנשמות לעלות.

ודאי, אמרת נכון. זאת ההכנה לאדם הראשון כדי שיוכל להישבר ותהיה לו מערכת מוכנה כדי לתקנו.

זה לוקח זמן עד שעוברים בנו כל הדברים שאנחנו לומדים.

כל טוב לכולם ושיהיו לכם שעות טובות לבירור כל הדברים. תחיו מה שאנחנו לומדים, תעבירו את זה דרככם בכל מיני צורות, ואם אתם מבינים או לא מבינים זה לא חשוב, העיקר להיות קשורים לזה, ומתוך זה תצליחו. אנחנו כבר רשומים להצלחה, רק צריכים להוסיף לזה בכל זאת את כוח ההשתתפות.

אנחנו בעצם אנושות אחת, אנחנו נציגים של האנושות, וכך נתקדם לתיקון הכללי של אדם הראשון. האדם הראשון כולל בתוכו את כל הנשמות של כל הנבראים, נתקן אותו יחד.

(סוף השיעור)