שיעור בוקר 09.07.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שווים כאחד: אין חבר חזק, יש חברה חזקה – קטעים נבחרים מן המקורות 

קריין: קטע מספר 3.

"יש סגולה מיוחדת בדיבוק החברים, היות שהדעות והמחשבות עוברים מאחד להשני ע"י הדבקות שבהם. לכן כל אחד נכלל מהכוחות של השני, וע"י זה יש לכל אחד כוח של כל החברה, לכן, הגם שכל אדם הוא אחד, אבל יש לו כל הכוחות של החברה."

(הרב"ש. מאמר 14 "הצורך לאהבת חברים" 1988)

זה יפה מאוד. אנחנו לא כל כך מרגישים שכל אחד מאתנו כלול מכלום.

שאלה: מה זו דבקות בין שני חברים?

ששניים חושבים כאחד.

תלמיד: אבל הוא כותב "שהדעות והמחשבות עוברים מאחד להשני", זאת אומרת יש מחשבות ודעות אצל מישהו שאין לשני.

על ידי זה שהם נמצאים כאחד זה עובר מזה שיש לו לזה שאין לו, ואז יש לשניהם.

תלמיד: שניהם כביכול מתחברים לזרם אחד.

כן.

תלמיד: לכיוון של השפעה.

כן.

תלמיד: זה נשמע שיש לי עבודה כפולה, גם להעביר את הדעות והמחשבות שלי לחבר, וגם לפתוח אצלי משהו כדי לקבל מהחבר.

כן.

תלמיד: איך לפתוח את עצמי לקבל מהחבר? איך להרגיש את מה שהחבר רוצה לתת?

לעשות אותו כאהוב, שאתה כביכול אוהב אותו, ואז תרצה לקבל ממנו, תהיה רגיש אליו. על ידי זה שכך יתייחס כל אחד לכולם, אז לכל אחד יהיו כוחות של כולם, יהיו לו כוחות של החברה.

קריין: קטע מספר 4.

"דוקא בזמן שהוא רואה חבירו עומד בדרגה אחת עמו, אז הוא יכול לקבל אותו בתור חבר, ולהתחבר עמו. כי חבר משמע, ששניהם באותו מצב. וכך מחייב השכל. היינו שיש לשניהם השתוות הדעות, אז הם החליטו שיתחברו, ואז שניהם יפעילו את המטרה הזו, ששניהם רוצים להרויח."

(הרב"ש. מאמר 17, חלק 1, "בענין חשיבות החברים" 1984)

שאלה: מה זה אומר שחברו עומד בדרגה אחת עמו? כי או שחברו הוא רב כלפיו והוא מרגיש שהוא בא לתת לו, או שהוא מרגיש שהוא עכשיו בא לתת לחבר, ואז הוא רב כלפי החבר. איזה מין מצב מיוחד זה שהוא באותה דרגה עמו?

שניהם רוצים לתת, שניהם רוצים לקבל, שניהם מבינים שהם יכולים לעזור זה לזה, ולכן הם מרגישים את עצמם כחברים. פעם לאחד יש שאלה, ופעם לשני יש שאלה.

תלמיד: זו לא נקודת זמן ספציפית שהוא לא מרגיש שאחד מהם הוא רב, אלא זה מצבור של פעולות ביניהם.

כסך הכול. כן.

שאלה: מה זה לראות את החבר בעין טובה?

שאתה מאחל לו טוב.

תלמיד: זהו?

כן. זה לא מספיק?

תלמיד: מספיק.

שאלה: בעניין להרגיש עם החבר באותה דרגה. יש לנו קריטריונים בחברה, להיות בשיעור בוקר, לשלם מעשר, לקחת תפקיד וכולי. יש עשרה דברות כאלה לפחות. אם אנחנו בשאיפה לעמוד בקריטריונים האלה, וזו אחת הבעיות הכי גדולות פה, כי יש כאלה שכן עומדים ויש כאלה שלא, ואם בעשירייה שלי יש לי חברים שאני מרגיש באותה דרגה איתם, ויש כאלה שאני לא מרגיש כך, אז איך העבודה כלפיהם?

אתה צריך לברר האם באמת אתה לא יכול להיות כמוהם, ואם זה כך, אז צריכים לעורר את זה.

תלמיד: אנחנו מראים דוגמה, באים כל יום, משתדלים לעשות תפקידים, להראות לחברים שזו הדרך. ויש חברים שכבר שנים נגררים ומקיימים אולי שני קריטריונים מתוך העשרה.

אתם צריכים לדון מה לעשות.

שאלה: דיברנו קודם על ימי ראשון שם מדברים על הדברים האלה. אבל אולי להבין סוף סוף מה היחס כלפי חברים שאתה לא מרגיש שוויון איתם, או שאתה לא מרגיש שהם בערבות הדדית איתך, או שהם לא בדרך לניצחון על היצר הרע. אנחנו פה בשביל לנצח את היצר הרע.

כן.

תלמיד: ואם לא נלחמים ביחד ואין הרגשה של ביחד, שכולם למען כולם, אחד למען כולם וכולם למען אחד, אם אפילו לא מגיעים להרגשה הזאת בצורה גשמית, אז איך נגיע לצורה הרוחנית?

אתה צודק. צריכים להחליט. ומה תעשה כתוצאה, כהחלטה, האם תחלק את הקבוצה לכאלו ולכאלו?

תלמיד: זו הבעיה פה, מה עושים?

על זה צריכים לדון.

שאלה: בדיוק. כי אנחנו מקימים את צבא ה', ואם החיילים רוצים להיות ג'ובניקים בבית, לשרת מהבית ולא לשרת בבית המקדש, אז מה?

כן. אתה צודק. אנחנו נעשה ממך אחראי.

(סוף השיעור)