ערב סוכות תש"ף

שיעור בוקר 13.10.19 – הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 180 "פתיחה לחכמת הקבלה",

אותיות ע"ה – ע"ז

קריין: "כתבי בעל הסולם", עמוד 180 "פתיחה לחכמת הקבלה", אות ע"ה.

למדנו איתכם שיש לנו בגלגלתא זיווג דהכאה ומתפשט אור גם עד הטבור וגם למטה (ראו שרטוט מס' 1), אחר כך מזדככת הגלגלתא ומגיעה לע"ב, זיווג על ד'/ג' ובונה את פרצוף ע"ב, מתפשט הע"ב עד הטבור בלבד, לא יכול להיות יותר, ומזדכך בחזרה ועל ג'/ב' יוצא לנו פרצוף ס"ג, בגלל שיש לו ג' דהתלבשות הוא לא יכול לבוא למטה מטבור ואז הוא מזדכך כרגיל כמו כולם, מגיע לב'/א' לפה דראש דס"ג ואז בגלל שהוא ב'/א' הוא גם מתפשט למטה מטבור.

כי ב'/ב', האורות האלו שהם נמצאים כאן בנקודות דס"ג הם יכולים להתפשט גם למטה מטבור, מפני שיש בהם רק ב' דהתלבשות וב' דעביות, בינה בלבד. ואז הבינה הזאת היא משפיעה בינה, ב' לנה"י דא"ק, מקבלת מנה"י דא"ק דווקא את הד' דעביות, שזה גורם לצמצום ב', ועליית המלכות שהיא נמצאת כאן למטה לבינה דגופא, וזה נקרא צמצום ב' או צמצום נה"י דא"ק.

הרשימות מהצמצום הן עולות למעלה והן רשימות ב'/א' צמצום ב', מצומצמים, ועליהן נעשה זיווג, על רשימות ב'/א' מצומצמים, והזיווג הזה מתפשט למטה למקום מאיפה שהגיע רשימו מטבור ועד פרסא, המקום הזה נקרא "פרסא". וכאן כשמתפשט יש במקום הזה התפשטות כרגיל של פרצוף, והפרצוף הזה כולל בתוכו כתר, זה ב' דהתלבשות, אבא ואימא זה א' דעביות, וזו"ן. והכול זה בגלגלתא ועיניים בכתר, גלגלתא עיניים באבא ואימא, גלגלתא עיניים בזו"ן והכול מסתיים בפרסא ולמטה מפרסא מקום ריק בינתיים.

ואחר כך גם כן מתעלים כאן למעלה רשימות ד'/ג' או ד' יותר נכון להגיד, ועל הרשימו הזה מסך יורד לפה דראש דס"ג, עושה זיווג דהכאה ומתפשט למטה, ומתפשט גם מטבור הכללי אבל עובר עד הסיום רגלין, כי רשימו ד'/ג' כך מחייב אותו. ואז יש כאן עניין של שבירה, לזה אנחנו עכשיו מגיעים. הכול הכנה למצבנו, שאנחנו פעם ניוולד שם אחרי כל ההשתלשלות הזאת.

שרטוט מס' 1

אות ע"ה

"באופן שיש כאן ג' מדרגות זה תחת זה: הא' הוא הכתר דנקודים, שיש לו קומת ו"ק דבינה," ב' דהתלבשות, אני ציינתי את זה ככה (ראו שרטוט מס' 2), ב' דהתלבשות ו"ק דבינה. "הב' הוא קומת או"א דנקודים שיש להם קומת ז"א." א' דעביות, ציינתי גם כן. "והם שניהם בחינת ראש כנ"ל." שניהם נקראים ראש. "הג' הוא ז"ת דנקודים חג"ת נהי"מ, שהם בחינת הגוף דנקודים."

שאלה: אתה יכול להסביר מה זאת אומרת ששלושתם גלגלתא עיניים, איך אין אחפ"ים, איך יכול להיות משהו שהוא רק גלגלתא עיניים?

האח"פים הם בפנים, לא משתמשים בהם.

שאלה: איך יותר נכון להגיד שזה הב'/ב' יורד או הב'/א'?

כרגיל כמו בכל פרצוף, כמו ע"ב שנולד מגלגלתא, יש לך ראש דהתלבשות שזה נקרא כתר, וראש דעביות שנקרא אבא ואימא וגוף שיוצא כתוצאה מהראש דעביות. כמו בע"ב, זה כך גם בע"ב, ראש דהתלבשות שהוא מתלבש על ראש דגלגלתא, ראש דעביות שמתלבש מפה עד החזה דע"ב ואחר כך גוף, אותו דבר.

תלמיד: ד'/ג' צמצום א' שלפני הטבור וד'/ג' שנמצא מתחת לטבור בצמצום ב', מה ההבדל המהותי בירידה הזאת מתחת לטבור?

שעכשיו הכלים הללו, הזיווגים האלו של ב'/א' מצומצם וד'/ג' הם יכולים באמת למלאות את הנה"י דא"ק. מה שהם עושים הפרצופים האלו שהם מתפשטים כאן [מתחת לטבור], הם ממלאים את הנה"י דא"ק. זאת אומרת הם סך הכול לוקחים מלכות דאין סוף, נה"י דא"ק זה כמו מלכות דאין סוף, וממלאים אותם במה שאפשר. ונה"י דא"ק מרגישה תוספת התעוררות, תוספת כוח בינה ואז היא מתעוררת בד' או יותר נכון בד'/ג' ואז היא מעוררת גדלות שמביאה אותה לשבירה.

שרטוט מס' 2

אות ע"ו

"ותדע, שמכח עלית המלכות לבינה נבחנות אלו המדרגות דנקודים, שבעת יציאתן נתבקעו לב' חצאים הנק' פנים ואחורים, כי מאחר שהזווג נעשה בנקבי עינים, אין בראש אלא ב' ספירות וחצי, שהם גלגלתא ועינים ונקבי עינים, דהיינו כתר חכמה וחצי העליון דבינה, והם מכונים כלים דפנים. והכלים דאח"פ, שהם חצי בינה התחתון וז"א ונוקבא, יצאו מהע"ס דראש ונעשים לבחינתה של המדרגה שלמטה מהראש, ועל כן, אלו הכלים דראש, שיצאו לחוץ מהראש, נבחנים לכלים דאחורים. ועד"ז נבקעה כל מדרגה ומדרגה."

מה אומר כאן בעל הסולם? זה לא חשוב הציור, אפילו נעבור לציור הבא (ראו שרטוט מס' 3). יש לי עשר ספירות כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות, עשר ספירות. כתר, חכמה, בינה זה כאילו ראש של עשר ספירות. חסד, גבורה, תפארת זו השפעה של עשר ספירות. ונה"י זו הקבלה של עשר ספירות.

אז אם אני משתמש בחג"ת זה נקרא קטנות, אם אני משתמש גם בנהי"ם זה נקרא גדלות, וכח"ב זה הראש. וכך אני יכול לחלק כל חלק וחלק ממלכות דאין סוף עד הפרט האחרון שבה. תמיד יש לי אפשרות להשתמש בכלים דקבלה ובכלים דהשפעה, וכך יוצא שאני משתמש בעשר ספירות לפי היכולת שלי, עד כמה שיש לי מסך. זה כמו קטן וגדול, במה הקטן יכול לעשות? הכול הוא יכול לעשות במה שמאפשרים לו הכלים שלו. אז יש לו רק כלים דקטנות. מה זה דקטנות? לא לקבל אלא רק להשפיע. מה זאת אומרת להשפיע? להשתמש בגדול עד כמה שהוא יכול לצרף את עצמו לגדול.

יש לך קטן וגדול (ראו שרטוט מס' 3), הקטן שייך לגדול, אז עד כמה שהוא שייך לגדול הוא יכול להשתמש בו ולא יותר, זה נקרא "קטנות". זאת אומרת בקטנות אנחנו משתמשים בחלק מהכלים. מה קורה לנו? ברוחניות יש לנו הגבלה אחרת, ברוחניות יש את כל עשר הספירות, אבל אני משתמש בעשר הספירות האלה בכמה שאני מסוגל לפי המסך שלי. ולכן תמיד אני משתמש או בחצי או בהכול. או שאני משתמש בכלים דהשפעה או בכלים דקבלה. אלו כלים דהשפעה שבהם אני משפיע (1) ואלו כלים דקבלה שבהם אני מקבל (2), אז או להשפיע על מנת להשפיע או לקבל על מנת להשפיע, כך אנחנו עובדים ברוחניות עם עשר הספירות. עם הרצונות שאני לא יכול לעבוד אני מצמצם אותם ואז אני נמצא בקטנות.

זאת אומרת קטנות וגדלות ברוחניות זה לא כמו בעולם שלנו שאין לי ברירה, אני עכשיו קטן כי מישהו שולט עלי, אלא מישהו ששולט עלי נותן לי אפשרות להיות קטן או גדול ואני בעצמי בוחר להיות קטן כי אין לי מסכים להיות גדול. זאת אומרת ברוחניות המצבים האלו הם מצבים של בחירה.

שרטוט מס' 3

אות ע"ז

"ונמצא לפי"ז, שאין לך מדרגה שאין בה פנים ואחורים. כי האח"פ דקומת זכר שהם הכתר דנקודים, יצאו ממדרגת הכתר וירדו למדרגת או"א דנקודים, שהם קומת הנקבה. ואח"פ דקומת הנקבה שהם או"א דנקודים ירדו ונפלו למדרגת הגוף שלהם, דהיינו למדרגות ז"ס חג"ת נה"י דנקודים. ונמצא שאו"א כלולים מב' בחינות פנים ואחורים, כי בפנימיותם נמצאים אחורים של מדרגת הכתר, דהיינו האח"פ דכתר, ועליהם מלביש הכלים דפנים דאו"א עצמם, דהיינו גלגלתא ועינים ונקבי עינים שלהם עצמם. וכן הז"ת דנקודים כלולים מפנים ומאחורים, כי הכלים דאחורים דאו"א, שהם אח"פ שלהם, נמצאים בפנימיות הז"ת, והכלים דפנים דז"ת נמצאים מלבישים עליהם מבחוץ."

יש גלגלתא עיניים ואח"פ דכתר, גלגלתא עיניים ואח"פ דאבא ואימא, וגלגלתא עיניים ואח"פ דזו"ן, וכך הם מתלבשים זה בזה (ראו שרטוט מס' 4). זאת אומרת איפה החלק הפעיל שבהם? החלק שבצהוב זה החלק הפעיל בכתר, החלק הפעיל באבא ואמא, והחלק הפעיל בזו"ן, ובכל היתר לא משתמשים, באחפ"ים לא משתמשים, וזה נקרא קטנות דעולם הנקודים. והגדלות זה שמשתמשים בכל האחפ"ים גם כן.

שרטוט מס' 4

שאלה: כשנקודות דס"ג יורדות לנה"ים דגלגלתא, והבינה נכנסת אל תוך הכלים האלה של בחינה ד' ומתרשמת מהם, קורה צמצום ב'.

בינה לא מצטמצמת.

תלמיד: מהטבור עד הפרסא שם זה רק הכלים של בינה או שיש שם גם רצונות של נהי"ם?

לא, גם למטה אין רצונות של נהי"ם אלא רק צמצום. למעלה מפרסא לא מצטמצמות נקודות דס"ג, בינה נקייה לא יכול להצטמצם, לא משפיעה עליה מלכות. מלכות משפיעה אבל זה לא משפיע, היא לא מרגישה את זה, זה לא מצמצם אותה. מה שאם כן כאן, בכלים דקבלה דנקודות דס"ג, הם מושפעים מבחינה ד' ואז הם מצטמצמים, ונשאר לנו רק החלק של הפרצוף בפועל, מטבור עד הפרסא. והרשימות מהם עולות למעלה ועל זה יוצא קטנות דעולם הנקודים שמתפשט באותו מקום איפה שלא היה צמצום. ואחר כך באות רשימות מבחינה ד' שזה ד'/ג' והן משפיעות גם למטה והן כבר נכנסות לאזור שמצומצם ומזה כבר נעשתה שבירה (ראו שרטוט מס' 4).

תלמיד: פרצוף נקודות דס"ג בקטנות ובגדלות, זה רק התרשמות של נקודות דס"ג או שהרצונות האלה גם נוכחים שם, או שזאת השפעה של הרצונות האלה על נקודות דס"ג?

איזה רצונות?

תלמיד: של בחינה ד'.

תדבר בצורה ברורה. יש לנו נקודות דס"ג, על נקודות דס"ג פועלת בחינה ד'. מה אתה רוצה להגיד על זה? באיזה מקום בחינה ד' משפיעה? בחינה ד' לא יכולה להשפיע על הכלים דגלגלתא ועיניים הכלליים האלה מטבור עד הפרסא, היא כן יכולה להשפיע על הכלים מפרסא עד הסיום.

תלמיד: מה זה אומר שהיא יכולה להשפיע?

רצון גדול פועל על רצון קטן. בחינה ד' יכולה להשפיע על רצון קטן, אם גם זה רצון לקבל וגם זה רצון לקבל. אז רצון לקבל גדול משפיע על רצון לקבל קטן. ואז הרצון לקבל הקטן מקבל את הרצון לקבל הגדול כשולט ואין לו ברירה הוא חייב להצטמצם, אחרת הוא יקבל על מנת לקבל. זה מה שקרה בצמצום ב' וזה מה שמביא אחר כך לשבירה.

שאלה: מצד אחד יש הזדמנויות גדולות להתכלל בציוותי הכנה לכנס ומצד שני יש עבודה בעשיריות. במשך היום העשירייה נפגשת פעמיים, שלוש פעמים למשך כרבע שעה, ועבודה בציוותי הכנה לכנס יכולה לקחת שעתיים שלוש מידי יום בערב שזה ניגוד מאוד גדול.

השאלה היא, האם העבודה בציוותי ההכנה לכנס יכולה להתממש כמו עבודה קבוצתית בעשיריות?

מצוין, זה הכי יפה וטוב אם עכשיו לפני הכנס כל הקבוצות מתחברות בתוכן וביניהן כדי להכין את הכנס. ולא חשוב עד כמה הם בפועל יממשו את עצמם בכנס או לא, אבל זה שהם משתתפים, מתערבבים, זה נותן לכלי הכללי עוצמה ואז כל קבוצה וקבוצה מתרשמת בזה ומעלה את עצמה.

אנחנו צריכים להבין שהרוחניות היא לא שאני נעשה חכם בעצמי, אלא עד כמה שאני מתחבר לאחרים מזה אני נעשה חכם, מזה אני נעשה חזק, רק על חשבון האחרים שאני מצרף אותם אלי או אני מצטרף אליהם. לכן עבודה בהתרחבות, בקליטת כל הקבוצות היא הכי חשובה.

תלמיד: אני זוכר שחבר סיפר שאפילו בתאגידים בין לאומיים מתאספים צוותים שבהם חייבים להיות אנשים מיבשות שונות. עדיין מורגש שחסרים עוד הרבה אנשים בצוותים. האם כדאי לבנות עשירייה כללית גלובלית שבכל צוות יהיו נציגים של כל אזור מרכזי לפחות כדי שנצליח?

אנחנו מתחילים עכשיו לעבוד, האמת שאני לא יודע. אתם חושבים שזה דבר כל כך פשוט? אני לא יודע איזה תהליכים יהיו לנו בדרך, ואני רוצה שאתם גם תדעו שאני לא יודע ושאתם לא תדעו, אלא מה שהבורא מזמין את זה נעשה. לכן יכול להיות שתהיה עבודה עם אירופה, אחר כך תהיה פתאום עם אסיה, נגיד היום יש לי דיבור עם אפריקה וכן הלאה. אני פתוח לכולם. בואו נהיה ככה כולנו, כמה שיותר, ומתוך זה הרפסודה שלנו תביא אותנו למה שצריך. כל אחד שרוצה להצטרף, שיצטרף, אנחנו לא כל כך בוחרים עם אלו לעבוד או עם אלו. הכלי צריך להיות מגוון ומה שהבורא מביא עם זה נעבוד. אני לא יודע איך. כמו שלא ידעתי שאנחנו עכשיו נעשה כנס בולגריה בחיבור של הכלי העולמי. לא ידעתי, אני אומר לכם בשיא הרצינות. אלא התגלה ככה שצריכים, פשוט כאילו קיבלתי פקודה ואז התחלנו לעבוד על זה.

תלמיד: רב, אתה יודע עד כמה אנחנו מוקירים את הוובינר של יום ראשון. זה אותו הזמן שבו אנחנו נפגשים עם אנשים חדשים. יום של דלתות פתוחות בכל המרכזים שלנו בעולם. כבר הרבה שבועות הלו"ז מתנגש עם השיעור, כלומר החגים באים על חשבון הוובינר. ואנחנו מודאגים שאנשים אולי יפסיקו להגיע למרכזים. איך לפתור את זה? אולי אפשר להזמין אותם היום לשיעור החג?

ובינר זה השיעור שאני מעביר ברוסית, בימי ראשון מהשעה מארבע עד חמש. והיום מארבע וחצי עד חמש וחצי סעודת ערב חג. אולי נעשה כך, אתם תהיו סעודה ואני אהיה ובינר. אני לא יכול להזמין אותם, הם רגילים בכל העולם לבוא בשעה מסוימת. זה לא שאני מזמין אותך ואתה רץ, צריך לחשוב על אחרים לא על עצמך.

תלמיד: מה אתה מציע?

מארבע עד חמש אני עסוק. אם כך אז נעשה את הסעודה חצי שעה מאוחר יותר, בשעה בחמש. מה הבעיה?

תלמיד: בדרך כלל בקבוצות מועדי הפגישות שונה. למשל, במוסקבה הם נפגשים לפני הוובינר, אצלנו אחרי הוובינר, בבלטיה מקיימים סדנה לפחות חצי שעה לפני עם האנשים וכו'. אנשים באים בשביל לשמוע ולראות את ההרצאה וגם כדי לדבר ביניהם, זה לוקח קצת יותר זמן.

אני חושב שנעשה פשרה. מארבע עד חמש יהיה ובינר ומחמש עד 6, אפילו פחות, תהיה סעודת ערב חג בסוכה.

תלמיד: אנחנו יכולים לעשות בירור בבוקר מול כולם ולעדכן את כולם אחרי זה.

אני לא מאמין בבירור שלכם. אני לא יכול להיות בטוח שאתם תעשו בירור טוב ונכון כזה, שאתם תתחשבו בכולם, ולא כמו התלמיד שאמר לי, "תזיז אותם", בקיצור, תעשו בירור ואחר כך תבואו אלי. צריכים להתחשב עם זה.

שאלה: מה זה כלי העולמי? האם אנחנו לא חלק מכלי העולמי?

לא.

תלמיד: אז מה זה כלי עולמי?

חוץ מהקבוצה שחושבת ככה, כל היתר זה כלי העולמי.

תלמיד: אני כבר לא חלק מהכלי העולמי?

אם אתה נמצא כאן, כלפיך הכלי העולמי זה מה שנמצא מחוצה לך, שאתה רוצה להתחבר איתם.

תלמיד: אני הרי מגיע ממערכת של רשימות מסוימות, אז מה שבתוכי זה המקום שממנו באתי.

אני לא יודע מאיפה באת ולאן אתה הולך. אתה נמצא כאן, אז אתה כאן. עזבו את כל הפילוסופיות האלה. כלי עולמי זה מה שנמצא מחוצה לי ואני רוצה, אני צריך, אני חייב להתחבר איתו. נקודה. אני לא רוצה לשמוע חוכמות.

(סוף השיעור)