שיעור 15.09.2018 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

הכניסה למדרגה הרוחנית הראשונה

קריין: נקרא קטעים נבחרים בנושא "כניסה למדרגה רוחנית הראשונה". קטע מספר 12 מתוך "רב"ש" ב', "מהו כי אתם המעט מכל העמים, בעבודה".

"עיקר עבודה היא במקום זה, היינו כאן מתחיל הענין של לשמה, היינו שהוא רוצה לעבוד בע"מ שה' יהנה מעבודתו, ולעצמו אינו חשוב איזה טעם הוא מרגיש. כלומר, שעבודתו, שהוא עובד, היא בצורה אצלו, כאילו הוא היה מרגיש שהמלך גדול, ולמעשה ההרגשה שלו היא בבחינת "שכינתא בעפרא", שאינו מרגיש שום חשיבות, אלא הוא טועם טעם עפר. ומכל מקום הוא מתגבר ואומר, שזה חשוב אצלי כאילו הייתי מרגיש שאני עומד ומשמש מלך גדול, שאז בטח גם הרצון לקבל נהנה, היות שהוא לא צריך להאמין על גדלות וחשיבות המלך." (רב"ש - ב'. מאמר 40 "מהו כי אתם המעט מכל העמים, בעבודה" 1990)

זה מה שעכשיו דיברנו. זה משחק, אני חייב לתאר לעצמי ורק בצורה כזאת מתקדמים. לא לחשוב שזה דמיון, זה נקרא "העלאת מ"ן", זה נקרא "תפילה", על ידי ההשתוקקות שלי לְמה שאני עוד לא אבל מאוד רוצה. כך אני מקבל בסופו של דבר ורוכש מדרגות, כי לטבע השני אי אפשר אחרת להגיע, להתייחס.

קריין: קטע מספר 13, מתוך "רב"ש" ב', "מהו כי אתם המעט מכל העמים, בעבודה".

"איך האדם יכול לקבל כח התגברות על הגוף, בזמן שהוא מרגיש בחינת "שכינתא בעפרא". איזו שמחה הוא יכול לקבל מעבודה זו. וביותר קשה, איך יש אפשרות לאדם, שיהיה לו צורך וחשק לעבוד עבודה, שאין אדם מרגיש בה טעם. כלומר, בשלמא שאין לו ברירה. יש להבין, שהאדם עובד בכפיה, אבל לחשוק לעבודה כזו, שאין בה טעם, איך אפשר. והיות שאין לו כח להתגבר, ושתהיה לו שמחה מעבודה כזו, ואיך אפשר לשמש את המלך בצורה שפלות כזו, היינו שמרגיש טעם עפר בעת שהוא משמש את המלך. לכן על זה הוא מבקש מה', לא שיתן לו בחינת גילוי גדלות יתברך, שירגיש בזה טעם. אלא הוא מבקש מה', שיתן לו כח, שיוכל להתגבר על הגוף ולעבוד בשמחה, בזה שעכשיו הוא יכול לעבוד בלתי ה' לבדו, היות שאין הרצון לקבל נהנה מעבודה, שיש לה טעם עפר." (רב"ש - ב'. מאמר 40 "מהו כי אתם המעט מכל העמים, בעבודה" 1990)

סדנה

מה בדיוק אנחנו מבקשים כדי להתקרב למטרה? כוח, שמחה, תמיכה, עזרה, הצלה, מה אנחנו מבקשים?

*

האם הבקשה שלנו צריכה להיות להקלת הדרך להגיע למטרה, או רק להתגבר על ההפרעות ולהמשיך? בואו נגיד כך, אני נמצא במדבר ויש לפניי אפשרות לקבל מטוס ולעוף כדי להגיע למטרה, או שיש לפניי אפשרות לקבל כוחות ו"על ארבע" להמשיך לסחוב במדבר. זה משהו כזה מהדוגמה. מה אני מבקש?

*

קריין: קטע מספר 14, מתוך "בעל הסולם", "שמעתי", מאמר ח', "מהו, הבדל בין צל דקדושה לצל דס"א".

"צל הקליפה נקרא "אל אחר אסתרס ולא עביד פירי", מה שאין כן קדושה נקרא "בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחיכי". היינו שאומר, שכל הסתרות והיסורים, שהוא מרגיש, הוא מטעם, שהבורא שלח לו את המצבים האלו, בכדי שיהיה לו מקום לעבוד למעלה מהדעת. ובזמן שיש כח בידו לומר כך, היינו שהקב"ה מסבב לו את הסיבות האלו, הוא לטובת האדם. זאת אומרת, שעל ידי זה הוא יכול לבוא לעבוד בעמ"נ להשפיע, ולא לתועלת עצמו. ואז האדם בא לידי הכרה, היינו שהוא מאמין, שהבורא נהנה דוקא מעבודה זו, שהוא בנוי הכל למעלה מהדעת. נמצא, שאין האדם מתפלל אז מהבורא, שהצללים יעברו מן העולם, אלא הוא אומר אז, אני רואה, שהבורא רוצה, שאני יעבוד אותו בצורה כזו, שהוא הכל למעלה מהדעת. אם כן בכל מה שהוא עושה, הוא אומר, בטח שהבורא נהנה מעבודה זו. אם כן מה איכפת לי שאני עובד במצב של הסתרת פנים, היות שהוא רוצה לעבוד בעמ"נ להשפיע, היינו שהבורא יהנה." (בעל הסולם. שמעתי. ח'. "מהו, הבדל בין צל דקדושה לצל דס"א")

שאלה: מה אנחנו רוצים במדבר, לטוס מעליו או לזחול בו?

מה אתה חושב שיותר טוב? במה אתה בוחר?

תלמיד: הרצון לקבל יעדיף לטוס.

ואתה בוחר לפי הרצון לקבל או לפי מה? מה הקריטריון שלפי זה אתה בוחר?

תלמיד: אני רוצה להשפיע לבורא, שיהיה לי רצון להשפיע.

אז לפי זה תחליט.

תלמיד: אז אני זוחל במדבר?

לא, לפי זה תחליט, אני לא יודע, הכול לפניך. כל פעם תהיה לך אולי החלטה אחרת, אבל לא זה ולא זה, לא את המצבים שבדרך אנחנו מרגישים ולא את קיצור הדרך ולא כלום, אלא השפעת נחת רוח לבורא בכל רגע ורגע, זאת התשובה.

שאלה: בסוף המאמר הוא אומר לבורא, תן לנו להבין שאת הכול אתה עושה לטובתנו, זאת בקשה כזאת. מה זה אומר? מה אני צריך לבקש מהבורא?

שתתגלה מטרת הבריאה להיטיב לנבראיו. מתי זה יתגלה? בהשתוות הצורה, שיהיו לי כלים שאוכל להרגיש את זה.

תלמיד: אז אני מבקש ממנו, "תן לי להבין שכל ההרגשות האלה, ההסתרה שלך והכול אתה עושה לטובתנו"?

לא, להבין זה לא הולך, אלא לגלות לפי השתוות הצורה. השכל לא יכול לבוא לפני הרגש.

תלמיד: מה הבקשה שלי שהוא יענה, "תן לי את הגדלות שלך, תן לי כוח התגברות, תן לי כוח השפעה"? מה בדיוק אני צריך לבקש?

את זה אתה צריך לברר. ובאמת מה שאתה צריך לבקש זה שיהיה לך כוח להתחבר עם החברים, כי בחיבור עם החברים מתגלה הכול. שם כבר נמצא הבורא, שם נמצא כבר גמר התיקון, הכול נמצא שם, רק חיבור חסר, גדלות החיבור, עוצמת החיבור, ייחודיות בזה. זה הסוף, זאת המטרה.

תלמיד: אז לבקש כוח להתחבר?

כן. לבקש כוח להתחבר וזה בעצם בדיוק מנוגד לטבע שלנו.

שאלה: האדם בוחר לתת נחת רוח לבורא. כשהבורא נמצא בהסתרה הוא לא יודע במה לבחור, הוא יודע שיש לו בחירה ימינה או שמאלה.

לקבוצה, לעשירייה. מה זאת אומרת.

תלמיד: ואם אתה לא יודע מה יביא ליותר איחוד?

על ידי מה אני אעשה השפעה יותר גדולה, באופן כזה או באופן אחר?

תלמיד: כן, אני צריך לעשות איזו פעולה ואני לא יודע איזו מהן תביא יותר נחת רוח.

וכלפי החברה זה גם לא ידוע, כלפי החברים?

תלמיד: לפעמים זה לא ברור.

לא חשוב, אם אתה לא יודע לברר תעשה מה שאתה חושב.

תלמיד: אני חושב אבל אני לא יודע מה לבחור.

זרוק קובייה. אני אומר ברצינות, אם ממש לא יודעים כלום אז זה גורל. אבל זה בהסכמה של כולם, שזה מה שאנחנו עושים ומה שיוצא יוצא, מה שיוצא זאת התשובה. לא לשחק בזה מדי בכל רגע ובכל מקרה, אבל לפעמים כשעומדים נגד החלטה גורלית ולא יודעים באמת מה לעשות, וכולנו מסכימים בקבוצה שלא יודעים מה לעשות, ואפילו שכולנו נכנעים לפני כולם וגם לא יודעים מה לעשות, תזרקו קובייה.

שאלה: אמרת שאנחנו צריכים לבקש את הכוח להתחבר. אנחנו לא צריכים לדרוש? ואם כן, מה ההבדל בין לדרוש את הכוח להתחבר לבין לבקש כוח להתחבר?

זה לפי הרגשת האדם מה זה לדרוש או לבקש. או שאני מבקש כי לא מגיע לי, ולדרוש זה כאילו מגיע לי. זו הרגשה פנימית של האדם, אני לא חושב שאנחנו כל כך יכולים למדוד את זה אפילו, איפה דורשים ואיפה מבקשים, אלה דברים עדינים. עשירייה כן יכולה, אבל בכל זאת זו בקשה וזו לא דרישה. נגיע פעם לדרישה, זה משהו אחר.

דרישה יכולה להיות מדרגה שאתה לא מבקש תיקון סתם אלא אתה מבקש כדי להשפיע לזולת, ומתוך זה דרך הזולת אתה משפיע בחזרה לבורא, וברורה לך הדרך שאתה מעלה חיסרון לחיסרון ואז יש לך דרישה.

תלמיד: ועושים את זה רק דרך העשירייה?

אחרת אתה לא פונה לבקשה אם זה לא דרך הקבוצה. העשירייה יכולה להיות לא עשירייה אלא חמישייה, לא חשוב, כך אנחנו קוראים, "עשירייה". אבל אם אתה לא פונה עבורם אז אתה לא פונה לבורא. אם לא עבורם, לא פונים לבורא, שנדע את זה, כי הבורא נמצא בתוכם. ואם אתה לא פונה דרכם אז אתה לא פונה אליו, אתה מפספס, יורה באוויר.

אין ברירה, ככה זה. הקבוצה נקראת "שכינתא", "מלכות", ויש כאן השתוקקות כלפיה, מה שנקרא "קישוי". ואתה יורה כחץ לתוך המלכות, לתוך הקבוצה, להגיע איתה לזיווג ולבקש מהבורא שיכוון, שייתן לך דחף לזה. הכול לבקש, אבל כלפיה, אפילו שזה בצורה מלאכותית. אבל לתאר את הקבוצה כמקום שאתה חייב ממש כמו טיל להיכנס בתוכה וזהו, לאבד שם את הראש, להתכלל בהם. לא לתאר שום צורה אחרת כי זה נקרא "עבודה זרה".

שאלה: רב"ש בקטע שקראנו מקודם מעלה שאלה איך אדם יכול להתגבר כשמרגיש שכינתה בעפרא, מאיפה מוצא כוח להתגבר. הוא לא נתן תשובה שם בקטע.

אם הכין את עצמו נכון בזמן שהיה יכול להכין את הסביבה, אז כנראה שזה מתעורר המצב, והוא יכול לבקש מתוך המצב הזה עם כולם יחד, דרכם. אם לא הכין, מלמדים אותו עכשיו שצריכים להכין. אז יכול להיות שיכבסו אותו, ככה כמו במכונת כביסה בכל מיני מצבים, עד שיזכור טוב טוב שאין לו על מי להישען.

תלמיד: זה יכול להיות כל רגע המצב הזה.

אז כל רגע תדאג שתהיה לך תמיכה. בכמה שאתה מסוגל בכל רגע תתמוך בהם, תשקיע בהם. זה לא חשוב שהם עבריינים, הם לא זוכרים ולא מרגישים אותם, יש להם לב אבן, לא חשוב, אם אתה משקיע זה חוזר אלייך, אפילו קבוצת עבריינים. [אולי] לא ממש עבריינים, אבל אתה יודע, תשקיע. זו קבוצה, הבורא הביא לך אותם, תשקיע כל הזמן, זה יחזור.

תלמיד: זה נכון, אני גם מסכים עם זה במאה אחוז, אבל כל השאלה היא מאיפה לקחת כוח התגברות בשביל להשקיע?

אתה נמצא במצבים טובים בינתיים. ככה זה, לעת צרה אתה מכין את עצמך שבטוח היא תבוא כי אתה מתקדם, אז יחדשו לך רצון לקבל יותר גדול, ואתה תיפול, ואז מה שהשקעת בהם, כל החיסכון שלך, זה יחזור ויעמוד לפניך. ולא שלך שהשקעת בהם, גם שהשקעת בהם, זה יבוא גם עם הכוח שלהם. ואז בהתאם לזה יתנו לך הכבדת הלב יותר גדולה, אתה תתחיל להתקדם למטרת הבריאה, לא בצעדים קטנים כמו תינוק, אלא בקפיצות, ממש בקפיצות. זו שיטה אחרת של התקדמות. יש כאלה כמו חרגול שקופץ, הוא לא יודע ללכת, אלא ככה נתקדם. כי אתה מדלג על עשר ספירות, על עשר, על עשר.

תלמיד: זו הפעם הראשונה שלי פה, יש לי משחק שאני משחק עם כל אחד מכם שאתם לא יודעים עליו. במשחק הזה אני מחייך כלפי כל אחד מכם, ואם המשחק הזה זוכה לתגובה אתם מחייכים חזרה, או אם לא, לא. זה בירור, זה משחק. אם הייתי הבורא, ואני לא, הייתי מרגיש נוח פה.

כן.

תלמיד: נראה לי שאיפשהו בכתובים כתוב ש"באהבתם זה לזה אתה תכיר אותם". תודה לכם.

טוב.

קריין: מתוך בעל הסולם, "שמעתי", מאמר מ"ב. "מהו, שראשי תיבות אלול "אני לדודי ודודי לי" מרמזת בעבודה".

"בזמן שהאדם עובד בעמ"נ להשפיע, לא חשוב לו מה שהוא מרגיש בעצמו בעת עבודה. אלא אפילו במצב, שהוא רואה צורה של שחור, אין הוא מתפעל מזה, אלא רק הוא רוצה, שה' יתן לו כח, שיוכל להתגבר על כל המכשולים. זאת אומרת, אין הוא מבקש, שה' יתן לו צורה של לבן, אלא שיתן לו כח, שיוכל להתגבר על כל ההסתרים. לכן, אלו אנשים, שרוצים לעבוד בעמ"נ להשפיע, ואם יהיה תמיד במצב של לבנונית, הלבנונית לא נותן להאדם להמשיך בעבודה. כי בזמן שמאיר, האדם יכול לעבוד אפילו בבחינת קבלה לעצמו. לכן אף פעם לא יהיה להאדם מקום לדעת, אם עבודתו הוא בטהרה או לא. וזה גורם, שאף פעם לא יכול לבוא לזכות לדביקות ה'. לכן נותנים לו מלמעלה צורה של שחרית. ואז הוא רואה, אם עבודתו הוא בטהרה. זאת אומרת, אם גם במצב של שחרית הוא יכול להיות בשמחה - זהו סימן שעבודתו היא בטהרה. כי האדם צריך להיות שמח, ולהאמין שמלמעלה נתנו לו הזדמנות, שיהיה בידו לעבוד בעמ"נ להשפיע."

יש מצבים שאנחנו רוצים עזרה מהשמיים, מה שלא יהיה, רק לצאת מהמצב. יש מצבים שאנחנו אומרים שיתנו לי עכשיו מה שלא יהיה, אני אתגבר.

למה בזמן העלייה חושבים שהכול ניתן להתגברות, אפשר לעשות את הכול, הבורא יעזור בכל דבר. בירידה נמצאים במצב הפוך, חוסר אונים, כלום לא יעזור, אני כאן כבר קבור ולא יכול לעזור לי שום דבר. מצבים מנוגדים לגמרי, גם לפי ההרגשה, גם לפי ההחלטות, גם לפי הכול.

בזמן העלייה אתה גיבור, מוכן כמו ילד קטן. בזמן הירידה, יותר גרוע מהעשב, מכלום.

איך אנחנו יכולים לשלב את שני המצבים הללו, עביות וזכות, יתרון החושך ויתרון האור. איך אנחנו יכולים לשלב אותם ולעבוד איתם בצורה הגיונית, בריאה, רציונאלית?

יש מצבים אצלנו שנקראים "מצב עלייה" ו"מצב ירידה", יש לזה הרבה פירושים. אני מדבר על פירוש פשוט. מצב העלייה, אני מרגיש שאני נמצא בחברה, ובהבנה, ובבירור והכול מלא אוויר. הבורא, אני מבין איך שהוא מטפל בנו, איך שהוא הולך איתנו, איך שהוא ממלא אותי. ממש הכול מובן, הכול מוכן, אני נמצא במצב שאין יותר. ומה שלא יתנו לי אני מבין שאני עכשיו יכול להתגבר וללכת, כי אני מרגיש שהכול בא מהבורא, והכול למטרה.

מצב הפוך, שזה לגמרי הפוך, אנחנו מבינים, כבדות, לא יכול לפתוח עיניים, קשה לי להזיז את עצמו אפילו גופנית, מכל שכן, פנימית, בכלל אין מה לדבר. אני בחוסר אונים אין שום תקווה, הכול זבל, שום דבר לא שווה, אין לי כוחות. אחרים גם [במצב] לא הרבה יותר טוב ממני. ובקיצור, ועוד ועוד, זה מצב הירידה.

זאת אומרת, מראים לך במצב העלייה את כוח האור, ומראים לך במצב הירידה את כוח הכלי, איך לשלב אותם יחד? זאת השאלה. כדי להתקדם נכון, ונניח שאתה עובד במכונות, ואתה צריך כל הזמן להתקדם ולהתקדם. זה לשלב את שני הכוחות האלה, פעם זה מתגבר, פעם זה מתגבר. בצורה כזאת הולכים קדימה.

אבל איך לעבוד איתם בצורה רציונאלית שהם יתמכו זה בזה, וגם שאתה בעצמך תעביר את עצמך מהעליות לירידות כאופנים. איך עושים? זה נקרא "לקצר את הזמן", "לקדש את הזמן". ישר א-ל, זאת אומרת מי שרוצים להגיע למטרה נקרא "מקדשים את הזמנים".

סדנה

איך מוסיפים מחושך לאור ומאור לחושך? איך משלבים את שניהם יחד וגם נותנים להם תנועה למעלה למטה, למעלה למטה, כמו באופן?

*

למה השילוב הזה בין עליות לירידות לא יכול להיות באדם אחד אלא רק בעשירייה, כשמתחברים יחד, משתוקקים להתחבר יחד, אז מתחילים להרגיש שילוב בין עליות לירידות, ובאדם אחד לא ייתכן?

*

במצבים הטובים בטוח שאני יודע איך להתכלל בחברה ואיך איך להעביר לה את כל המטען שלי. אבל במצבים הרעים, איך אני מעביר את זה לחברה? חייבים להיות מחוברים גם בפלוס וגם במינוס, אחרת זה לא יעבוד. חייב להיות מעגל הסגור.

*

אז במצבים הרעים אני צריך להשתדל לקבל מהחברה בחזרה את המטען. לא שאני משפיע להם רע ממה שיש לי, אלא אני אז משתדל לספוג מהם את הדברים הטובים שלהם. איך אני עושה את זה? כי במצבים הרעים אני בכלל לא שומע, לא רואה את כולם, מזלזל, רחוק, אין לי רגש, אין לי כלום. איך אני יכול אז לעבוד במינוס?

*

יכול להיות שאם אני עושה השפעה לחברה בזמן שאני מסוגל ואני ודאי שקבלתי את זה מהבורא, את הכוח הזה שיש לי, ואני מעביר להם בכל מה שאפשר, זה נותן לי כאילו תנופה לעבוד גם בזמן החושך, בזמן הירידה. יכול להיות דבר כזה, איך מתחלפים לילה ויום?

*

בואו ניתן כמה דוגמאות מהטבע איך שם מתחלף הלילה והיום. כל מיני מצבים שיש בהם אנרגיה, כוח שבא מלמעלה ואחר כך ממשיכים את זה עוד חצי יממה בלי כוח מלמעלה. איך אנחנו יכולים ללמוד מזה על ההתנהגות שלנו בחברה? להשפיע בזמן ההשפעה וגם להשפיע בקבלה בזמן הירידה? כי גם לקחת מהחברה אנחנו חייבים. בזה אנחנו נותנים לחברה כוחות לקבל מהבורא.

*

שאלה: לראות את מצב הירידה כמו מצב עליה, מאיפה פה יש אמונה מעל הדעת? למה אנחנו לא מדברים עכשיו על האמונה מעל הדעת?

אנחנו מדברים על פעולות בתוך החברה.

תלמיד: יש הבדל?

יש הבדל, כן. אמונה למעלה מהדעת צריכה לתת לך כוח לפעול במצב שהדעת שלך לא תיתן. זו דבקות בחברה. מאיפה אתה לוקח כוח אמונה? אתה מקבל אותו מהחברה.

תלמיד: כן, בטח. אבל פה אני צריך רק לעשות פעולה בתוך החברה ואין אמונה מעל הדעת. בגלל שאמונה מעל לדעת זה הכול. אם אני עובד על אמונה מעל הדעת זו פעולה בתוך החברה.

אמונה למעלה מהדעת זה כוח. כוח לפעול נגד הרצון לקבל שלך. מאיפה אתה מקבל את הכוח הזה? דרך החברה מהבורא. מה אתה עושה מזה משהו מיסטי?

שאלה: כאילו יש שתי פעולות. גם פעולה פיזית וגם פעולה באמונה מעל הדעת?

כן. לפי הטבע אתה לא יכול לעשות פעולה שאין לה שום רציונאליות לפי דעתך. ואז אתה מקבל מהקבוצה כוח לפעול במצב שהוא נגד ההיגיון.

תלמיד: זה ברור שאני מקבל כל הזמן מהחברים. אבל חשבתי שאם אני עובד באמונה מעל הדעת זה מספיק. למה זה לא מספיק פה?

מה זאת אומרת, איפה "פה" לא מספיק? אנחנו מדברים עכשיו בצורה רציונאלית. עזוב למעלה מהדעת או לא למעלה מהדעת. אם אני נמצא במצב שאני מסוגל להשקיע בחברה אז אני משקיע.

לפי מה שהשקעתי בחברה, לפי כמה שאני משקיע בחברה אני יכול ממנה לקבל בחזרה את הכוחות שלי, פי כמה מכל החברה וכך אני מתקדם. הכוח שאני מקבל ממנה נקרא "אמונה למעלה מהדעת". למה, מתי אני מקבל ממנה כוח, באיזה מצב?

תלמיד: במצב שאני בירידה.

ירידה. זאת אומרת בירידה אני נמצא בדעתי הבהמי, גמור. מה אני מקבל מהחברה?

תלמיד: מה שהשקעתי שם.

מה שהשקעת שם, באיזה צורה? בכוח עבודה, התפעלות. זה נקרא "אמונה", כוח השפעה למעלה מדעתך הנוכחית. זה כוח של הבורא או כוח שלך? אתה יכול להגיד "זה כוח שלי". אבל באמת, לא. זה כוח של הבורא שמלובש בכוח שלך. אנחנו עוד נברר את זה. יש כאן לבוש. יש אור החסדים שאתה השקעת בחברה, הוא מקבל את אור החכמה בתוכו ואז נותן לך את זה בזמן שאתה נמצא בירידה.

אז יש לך שילוב של העביות שאתה נמצא בירידה, ואור חסדים שהיית משפיע בזמן העלייה לקבוצה ואור החכמה שמתלבש בזה. אור החכמה זה בעצם מה שנמצא במעגל סגור בתוך החברה.

(סוף השיעור)

mlt_o_rav_2018-09-15_lesson_madrega-rishona_n1_p2_HbVgbjy9