שיעור צוהריים 27.11.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", מאמרי "שמעתי", עמ' 625,

מאמר קכ"ט, "בחינת שכינתא בעפרא"

קכט. בחינת שכינתא בעפרא

שמעתי

"חביבין עליך יסורים. אזי אמר, לא הן ולא שכרן וכו', על האי שופרא דבלא בעפרא [על יופי זה שֶבַּלֵּה בעפר]". דהנה עיקר היסורים הן במקום שלמעלה מהדעת. ושיעור היסורים תלוי בשיעור שהוא בסתירה להדעת. וזה נקרא בחינת אמונה למעלה מהדעת. ומעבודה זו יש נחת רוח להשם ית'. נמצא, שהשכר הוא, שעל ידי עבודה זו נצמח נחת רוח ליוצרו.

אבל בין הזמנים, דהיינו מטרם שיכול להתגבר ולהצדיק את השגחתו ית', נמצא שכינתא בעפרא [השכינה בעפר]. דהיינו שהעבודה בבחינת אמונה, הנקרא בחינת שכינה הקדושה, הוא בגלותא. היינו בבחינת ביטול בעפרא, ועל זה אמר, לא הן ולא שכרן, היינו שאינו יכול לסבול את הזמן של בנתים. וזה שהשיב לו "ועל דא ודא קא בכינא [ועל זה וזה אני בוכה]"."

שאלה: כשהאור מאיר בשלמות, האם זה כבר בגמר התיקון או בכל רצון לקבל, או כלי?

האור מאיר רק בחלקים המתוקנים של הכלים.

שאלה: האם תמיד התחושה, ההרגשה הראשונית של האדם, מגיעה מהמצב השבור ורק אחרי זה הוא יכול להצדיק את הבורא ולעלות למעלה מהדעת בתפילה?

בטח, כולנו מתחילים ממדרגה נמוכה.

שאלה: אם חברה מרגישה ריקנות, יש כאלה תקופות שהיא מרגישה כך, אין לה רצון, ובכלל שום רצונות, האם זה מצב נורמאלי, או איזה חסך בעבודה?

לא, כל זה נורמאלי, רק צריך לעבוד על כך.

שאלה: האם תקופת הביניים היא מחיבור אחד למשנהו, זה הרגע שבו השכינה נמצאת בעפר?

כן.

שאלה: נאמר שהוא לא יכול לסבול את השלבים האלה של בין לבין, ועל זה כדאי לבכות, מה זה אומר?

כלומר, הוא לא יכול להרגיש את אותו המצב שמורגש כהתרחקות מהבורא, ולכן, כיוון שהוא גם לא מסכים עם זה, הוא מתקן את המצבים האלה ובהדרגה הם מתמלאים באור.

שאלה: כתוב פה, "דהנה עיקר היסורים הם במקום של למעלה מהדעת", מה הכוונה במשפט הזה?

שהוא לא מסוגל לסדר בלמעלה מהדעת את יחס הבורא אליו ואת היחס שלו לבורא.

שאלה: זה ממשיך ושיעור הייסורים תלוי בשיעור שהוא בסתירה לדעת?

ודאי. כן.

שאלה: אם כך, ככל שאני יותר גאוותן כזה, אני יותר בהתנגדויות לעבודה?

כן.

שאלה: ומה עושים עם זה?

מתחברים יותר עם חברים, בכך הטיפול בגאווה הוא הכי מהיר.

שאלה: אז האם בעצם כל העניין הזה של אמונה למעלה מהדעת הוא שהאדם מחליף את הרצון הפרטי שלו ברצון של העשירייה, של השכינה, זה המעבר?

כן.

שאלה: וזה נותן לו יכולת להצדיק את הבורא כי הוא כבר מבין שזה מה שהבורא מצפה ממנו?

כן.

שאלה: האם ניתן לחשוב שבדורנו השכינה מתחילה לצאת מעפר?

לא שזה תלוי בדורנו, אומנם יש בזה משהו, אלא העיקר הוא בעבודת האדם. עד כמה האדם רוצה להיות בחבורה עם החברים שלו, בקבוצה.

שאלה: האם זאת הרגשה פרטית של הכלי הכללי?

כן.

שאלה: זאת אומרת שכל אחד צריך להרגיש את החברים שלו כמתוקנים ורק הוא צריך לתקן את עצמו?

נכון.

שאלה: איך אנחנו יכולים לבקש את הכלים דה השפעה, את כלי ההשפעה?

תשתדל להתחבר עם החברים כאילו שאתם נמצאים בכלים דה השפעה או רוצים להיות בהם. תאר לעצמך ככל האפשר את הכלים האלה, כלים דה השפעה. זה הכול.

שאלה: האם יש פיד חוזר מזה שאתה מתחבר, מתבטל, כאילו הגאווה מתעוררת עוד יותר מכך שאתה ביטלת את עצמך, מה לעשות עם זה, איך להרגיש שפל?

המשיכי באותו הכיוון. העיקר להרוג את הגאווה שלך.

שאלה: אני לא מבינה, אם אין אגו בנשמה אז כשאני אמות גם האגו ימות, נכון? אם כן, האם זה אומר שצריך להשקיע הכול בלגדל את הנשמה?

ככל שאנחנו נכנסים ללימוד חכמת הקבלה אנחנו מגלים שאנחנו יותר ויותר אגואיסטים, אז לא שאנחנו יוצאים מהאגו, אנחנו מגלים את האגו יותר ויותר.

שאלה: מה זה אומר שהייסורים העיקריים הם במקום של הלמעלה מהדעת?

אנחנו עוד נעבור על זה.

שאלה: ככל שמתקדמים יותר יש הרגשה שכל מה שקורה בחיים רק ירומם את חשיבות המטרה בעיני החברים. האם אפשר להגיד שזאת הנקודה של תחילת ההתקדמות לקראת להנות לבורא?

כן, אפשר להגיד.

תלמידה: אם בעבר היה חשוב בכל זאת להרגיש איזו גדלות, איזה משהו, ועכשיו יש מין ביטול של הרצונות האלה, זה נכון? או שצריך להיות איזה שהוא אינטרס?

זה לא חשוב, את צריכה להתקדם. ובאיזו צורה זה יקרה, זה כבר תלוי בנשמה.

תלמידה: כלומר לסמוך על הבורא בכל מצב, ולעלות עם מה שהוא שולח?

כן.

שאלה: שוכן בשכינה זה אור חסדים? איזה מין אור זה? כשיש לנו רצון, איזה אור מגיע אלינו?

זה לא חשוב. פשוט מגיע אור, וזהו.

שאלה: הייסורים מחזקים אצלנו את האמונה למעלה מהדעת, וגם עוזרים לנו להרים את השכינה מעפר. אז האם הייסורים הם בעצם עזרה עבורנו להתקדם לבורא?

כן, ודאי.

שאלה: מה זה כלים דה השפעה בעשירייה?

כאשר העשירייה מתחברת יחד, ורוצה לעשות משהו כדי להשפיע לבורא.

תלמיד: מה זה אומר שהעשירייה פועלת בצורה כזאת, ויש רצון משותף שמתמלא בשכינה?

כן, כשאותם כלים שהם מנסים להתחבר יחד כדי להשפיע לבורא, כדי שהכלים האלו יהיו בהשפעה לבורא.

שאלה: אם חברה עוזבת את העשירייה בגלל מצב כזה או אחר מה היא צריכה להבין מהמצב ההפוך הזה שמראה לה הבורא? איך אנחנו יכולים לתמוך בה במצב הזה?

צריך לתמוך בה, ולעשות הכול כדי שהיא תישאר בעשירייה. והיא צריכה להבין שמצב טוב יותר לא יהיה לה. ושהיא מחויבת להשקיע את מירב המאמצים כדי להישאר בתוך הקבוצה.

שאלה: התפילה היא גילוי החיסרון שבנו. אם ככה כשאנחנו מעלים תפילה לבורא, האם עלינו לתת קדימות לחיסרון שלי, או לחיסרון של החברים?

החיסרון של החברים, זה העיקר.

.

שאלה: הטקסט אומר "ועל זה אמר, לא הן ולא שכרן, היינו שאינו יכול לסבול את הזמן של בינתיים. וזה שהשיב לו "ועל דא ודא קא בכינא [ועל זה וזה אני בוכה]". למה מתכוון הטקסט?

שהאדם צריך להגיע למצב, שהוא לא יכול לסבול שום מצב חוץ מהשגת המטרה.

שאלה: בטקסט מדובר "על מה את בוכה על יופי זה שבלע בעפר". זה על זה שאנחנו לא מכירים בהנהגת הבורא?

כן.

שאלה: כשהבורא שולח לי הפרעות בעבודה, יש לי חיסרון גדול. האם אני צריכה להסכים באמונה למעלה מהדעת, ולהמשיך כך. או שאני צריכה באמונה למעלה מהדעת לנסות לעשות הכול כדי לשנות את זה?

אנחנו צריכים להשתדל להתחבר באמונה למעלה מהדעת.

תלמידה: ואם יש לי הפרעות בחיבור?

לכולם יש בעיות, וצריך איכשהו לעלות מעליהן.

שאלה: אנחנו החברים והחברות שנמצאים עכשיו בשיעור, ומתאפשר לנו, גם מבחינת זמן ופניות לשבת מול המחשב בנחת ולצפות בשיעור, יחד איתך וכל הכלי העולמי. מה עלינו לעשות, לחשוב, לרצות עבור החברים והחברות, שרוצים, שגם להם יש חיסרון לשבת כך איתנו, אבל לא מתאפשר להם מכל מיני סיבות?

שאנחנו נעשה יחד איתם את העבודה. נקרב אותם אלינו, יחד נעשה את העבודה, וגם נתחלק בתוצאות.

שאלה: האם נכון לומר, שרק חשיבות המטרה נותנת לנו את הכוחות לשאת את גלות השכינה?

כן.

שאלה: האם אפשר לומר, שלמעלה מהדעת זה קשר עם המקורות, או עם חלק מנשמתי?

כן. וההפרעות באות כעזר.

שאלה: בחיבור כמו שאנחנו נמצאים עכשיו, מה עלינו לעשות? אנחנו נשארים אחרי השיעור, מעלים מ"ן, אבל אנחנו מעטים. מה אנחנו יכולים לעשות כשכולנו מחוברים יחד?

תתחברו עוד יותר, מה רע? יש כאן מלא חברות.

שאלה: מהקטע נראה שכתוב "חביבין עליך ייסורים". ויש הרגשה שמצב הביניים הוא מקור הייסורים הכי גדול שיש לנו, שאנחנו לא פה ולא שם, ולא מצליחים להתחבר לבורא. אז מדובר פה שהבורא רוצה שאנחנו נהיה במצב הזה עד שנצא משם? כאילו מצד אחד זה קל, אבל אי אפשר לצאת משם?.

כן. הכול קורה כדי שתתפללו לבורא, שיציל אתכם. הכול כדי שנתפלל לבורא להצילנו.

שאלה: אני שונא את הרצון לקבל, ואני משתוקק להרים את השכינה מעפר. למה אני לא מצליח לעשות את זה? האם אני צריך להמשיך לדרוש כל הזמן עזרה מהבורא, או שאני צריך לחכות עד שהוא יחליט שאני כבר ראוי לזה?

כנראה שאתה עוד לא ראוי. כנראה שהבורא רוצה ממך יותר.

שאלה: במאמר כתוב שהייסורים העיקריים הם בגלל שאנחנו חייבים לעשות עבודה באמונה למעלה מהדעת, זה מצד הבריאה. והבורא מרוצה מזה, הוא מתלהב מזה. האם זה קשור רק לשלב התיקון שלנו?

כן, לשלב התיקון. אנחנו צריכים לסדר את האור חוזר שבו נגלה את כל הבריאה.

(סוף השיעור)