שיעור בוקר 02.06.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם" עמ' 208, "פתיחה לפירוש הסולם", אותיות י"ז, י"ח

קריין: ספר כתבי בעל הסולם. עמ' 208. "פתיחה לפירוש הסולם", אות י"ז.

אות י"ז

"בכל מדרגה, צריך שיהיו בה, ה' אורות, הנקראים: יחידה, חיה, נשמה, רוח, ונפש, המלובשים בה' כלים, הנקראים: כתר, חכמה, בינה, תפארת (הכולל חג"ת נה"י), ומלכות. ומתוך, שמחמת עלית המלכות לבינה, לא נשארו במדרגה אלא ב' כלים שלמים, כתר וחכמה, וג' כלים בינה ות"ת ומלכות חסרים בה, ע"כ לא נשאר בה מן האורות אלא ב' אורות, נפש רוח, המתלבשים בב' הכלים כתר וחכמה, וג' האורות, נשמה, חיה, יחידה, חסרים בה, כי אין להם כלים להתלבש בהם. ונמצא שהמדרגה נחסרה מג' ספירות ראשונות, כי מחמת עלית המלכות לבינה, נבקעה המדרגה לשני חצאים, שחציה נשאר במדרגה, שהוא, כתר וחכמה דכלים ונפש רוח דאורות, וחציה יצא מן המדרגה, שהוא בינה ותו"מ דכלים, ונשמה חיה יחידה דאורות. ולפיכך, נרמזה, עליה זו של המלכות לבינה, בסוד הי' שנכנסה לאור המדרגה, והאור נעשה לאויר, כי מחמת עלית המלכות לבינה, אבדה המדרגה את אור ג' ספירות ראשונות שלה, ונשארה בקומת רוח נפש, המכונה אויר (כמ"ש בבראשית א' אות ל"ב ב"הסולם" ד"ה בקע, ע"ש). וענין זה מרומז ג"כ בה' אותיות של השם אלקים, שנחלקו לב' חצאים, מי אלה, אשר ב' אותיות מ"י, רומזות על ב' אורות, רוח נפש, המלובשים בב' הכלים, כתר חכמה, שנשארו במדרגה. וג' אותיות אל"ה, רומזות על ג' הכלים, בינה ותפארת ומלכות, שיצאו מן המדרגה (כנ"ל אות י"ד)."

ירידת המלכות מבינה למקומה

אות י"ח

"אמנם ע"י עלית מיין נוקבין מתורה ותפלה של התחתונים, נמשכת הארה עליונה, מחכמה ובינה דא"ק, המוציאה בכל המדרגות, את המלכות מן הבינה, ומורידה למקומה (כמ"ש בויקהל דף מ"א ד"ה והארה ע"ש), אשר אז, אלו ג' הכלים, בינה, תפארת, ומלכות, שיצאו מקודם לכן מהמדרגה, מחמת כניסת הי', שהיא המלכות, לאור של המדרגה, וסיימה המדרגה תחת החכמה, והאור נעשה לאויר, הנה עתה, אחר שירדה המלכות משם, והי' יצאה מאויר, חוזרים הכלים למדרגתם, ושוב יש ה' כלים כח"ב תו"מ במדרגה, וכיון שיש ה' כלים חוזרים ומתלבשים בהם, כל ה' האורות, יחידה, חיה, נשמה, רוח, נפש, וחזר האויר להיות אור. כי חזרה קומת ג' ראשונות למדרגה, הנקראים אור."

שאלה: כתוב שהמלכות שהיא י' עולה לבינה, ואז מהאור נעשה אויר. מה זה אומר שמהאור נעשה אויר?

כשנמצאת עכשיו מלכות בבינה, אז יש במדרגה לא אור כמו שהיה קודם אלא אוויר. זאת אומרת חצי, ו"ק, ממה שהיה קודם.

תלמיד: האם זה אומר שהיא חסרה מחכמה?

כן.

שאלה: בהגדרה של צמצום ב', המסך קיבל על עצמו איזו צורת פעולה כלפי הגוף שלו, על מה לקבל אור, על מה לא לקבל אור, ההחלטה הזאת קרתה במסך שהעלתה את מלכות לבינה. מה גרם להחלטה להשתנות ולהוריד את מלכות בחזרה למקומה?

לא כתוב?

קריין: כתוב באות י"ח בהתחלה, "אמנם ע"י עלית מיין נוקבין מתורה ותפלה של התחתונים, נמשכת הארה עליונה, מחכמה ובינה דא"ק, המוציאה בכל המדרגות, את המלכות מן הבינה".

תלמיד: זה בדיוק. אם אנחנו בונים מסך שעובד עם הכלי, אז מי הם התחתונים שגורמים לשינוי במסך?

אותם הכלים שנמצאים במדרגה, באותה הפעולה.

תלמיד: בצמצום ב' קיבלנו החלטה שעם הכלים האלה אנחנו מרגישים שאסור להשתמש כי זה יהיה על מנת לקבל. החלטנו, קיבלנו חוק בינינו, צמצום ב'. מה גורם לזה להשתנות פתאום? מה הם הכלים האלה?

אתה מבין מה הוא שואל?

תלמיד: הוא שואל מה גורם לתחתונים להחליט שהם רוצים תורה ותפילה, הם רוצים כן להשתמש עם האורות האלה שקודם אי אפשר היה.

זה נקרא שצריכים להחזיר את אותם האורות למדרגה.

תלמיד: אבל יש צמצום ב', אז מה פתאום הם מבקשים עכשיו להשתמש עם כלים שהוחלט לא להשתמש בהם?

מה הוא כותב הלאה באות י"ח?

אות י"ח

"אמנם ע"י עלית מיין נוקבין מתורה ותפלה של התחתונים, נמשכת הארה עליונה, מחכמה ובינה דא"ק, המוציאה בכל המדרגות, את המלכות מן הבינה, ומורידה למקומה (כמ"ש בויקהל דף מ"א ד"ה והארה ע"ש), אשר אז, אלו ג' הכלים, בינה, תפארת, ומלכות, שיצאו מקודם לכן מהמדרגה, מחמת כניסת הי', שהיא המלכות, לאור של המדרגה, וסיימה המדרגה תחת החכמה, והאור נעשה לאויר, הנה עתה, אחר שירדה המלכות משם, והי' יצאה מאויר, חוזרים הכלים למדרגתם, ושוב יש ה' כלים כח"ב תו"מ במדרגה, וכיון שיש ה' כלים חוזרים ומתלבשים בהם, כל ה' האורות, יחידה, חיה, נשמה, רוח, נפש, וחזר האויר להיות אור. כי חזרה קומת ג' ראשונות למדרגה, הנקראים אור."

תלמיד: הכלים מבקשים עכשיו איזשהו שינוי כנראה.

כי יש להם חיסרון. היה להם אור, מלכות אחר כך עלתה והגבילה את האור שבהם, ועכשיו הם מרגישים את החוסר.

תלמיד: אבל זה הטבע של הכלי שהוא תמיד רוצה, הוא רצון לקבל אחרי הכול.

אבל זה מה שהיה לו ברשימות, וזה יותר מאשר שהאור היה והסתלק משום סיבה.

תלמיד: אבל במסך התקבלה החלטה מתוך הרגשה שאין אפשרות לתת לשם אור.

ובאמת לא יהיה.

תלמיד: אז איך מלכות ירדה? איך המחסום הזה, שעד לפה מגיע אור חכמה, פתאום השתנה עוד הפעם? כי המלכות ירדה למקומה.

כתוב, "הנה עתה, אחר שירדה המלכות משם, והי' יצאה מאויר, חוזרים הכלים למדרגתם, ושוב יש ה' כלים כח"ב תו"מ במדרגה, וכיון שיש ה' כלים חוזרים ומתלבשים בהם, כל ה' האורות, יחידה, חיה, נשמה, רוח, נפש, וחזר האויר להיות אור".

שאלה: אני חושב שהשאלה היא מה הקשר בין צמצום ב' לבין עליית מי נוקבין? איך זה מוביל לזה?

צמצום ב' זה נקרא ששני כלים, זעיר אנפין ומלכות, יוצאים מהמדרגה, ובמדרגה נשארו שני כלים או שלושה, לפעמים כך ולפעמיים כך אנחנו חושבים. זה צמצום ב'. בחזרת הכלים למקומם, שוב נכנסים הכלים האלה למקום שלהם ובמצב כמו שהיה.

תלמיד: זה ברור. רק הוא כותב שזה קורה על ידי עליית מי נוקבין. מה התהליך שהוביל לעליית מי נוקבין?

מה קרה?

תלמיד: זאת השאלה, מה קרה מצמצום ב' שעכשיו יש התעוררות של חיסרון, של עליית מי נוקבין? זה תהליך שלא היה לפני זה.

כי לא נגלה החיסרון.

תלמיד: איך הוא נגלה עכשיו?

בגלל שהאור הסתלק.

תלמיד: אבל תמיד הוא מסתלק והוא רק מוביל לזיווג בנקודה אחרת בתוך הפרצוף, ועכשיו יש פה משהו מסגנון אחר לגמרי, עליית מי נוקבין שמובילה לאור שכן מאפשר התפשטות של האור כלפי מטה, מה שלפני זה לא היה.

כתוב, "הנה עתה, אחר שירדה המלכות משם, והי' יצאה מאויר, חוזרים הכלים למדרגתם, ושוב יש ה' כלים כח"ב תו"מ במדרגה, וכיון שיש ה' כלים חוזרים ומתלבשים בהם, כל ה' האורות".

תלמיד: זה קורה בגלל שנמשכת הארה עליונה מחכמה ובינה דא"ק.

כן, שהיא מחזירה את הכלים למדרגתם.

תלמיד: הוא כותב שנמשכה הארה עליונה בגלל עליית מי נוקבין מתורה ותפילה של התחתונים.

כן.

תלמיד: מה זה התהליך הזה? איך הוא מתרחש פתאום?

מתעוררים החסרונות. קודם היו להם אורות ועכשיו לא.

תלמיד: כשהייתה התפשטות של האור לבחינה ד' והיה בפרצוף ס"ג עירוב עם נה"י דא"ק, מתוך זה התעורר צמצום ב'. ההתעסקות עם החסרונות הובילה לצמצום ב'. איך עכשיו יש עוד פעם התעוררות של החסרונות? זה לא ברור.

שאלה: אם ראיתי שהבן שלי עשה משהו שהוא לא טוב לו, וקיבלתי החלטה עבורו איך לשמור עליו ולא לתת ליפול, ועכשיו הוא מנדנד לי, למה שאני אשנה את ההחלטה שלי אם קיבלתי החלטה עבורו, צמצום ב', שלא ייפגע? למה המסך שבנינו פתאום משתנה אם כבר קיבלנו החלטה לשמור על התחתונים?

כי אתה כנראה רואה שעל ידי הפעולה החדשה הבן שלך ילמד עוד יותר טוב מה לטובתו ומה לא לטובתו.

תלמיד: אני נותן לו ליפול.

אז מה?

תלמיד: בסדר, אני נותן לו ליפול. לפעמים אני נותן לבן שלי לעשות מה שהוא רוצה בסלון, הוא מרגיש שהוא עושה מה שהוא רוצה, אבל אני יודע שהוא בסלון. ההחזרה של הכלים למקומם, זה כאילו לפתוח לו הכול. חוקי הצמצום, ההחלטה שקיבלנו להגביל, הכול נעלם. אם היית אומר מלכות ירדה לזעיר אנפין, אז יש עדיין שחרור מסוים, אבל כאן זה הכול.

זאת אומרת, אתה מאפשר לו את הכול, כן?

תלמיד: זה נראה כאילו למעלה מהדעת, שיקרה מה שיקרה, אפילו שכבר יש לי הבנה שזה טוב וזה לא.

אני מבין אתכם. יש בזה משהו.

שאלה: מי מנהל את הפרצוף, האם המסך שעומד בפה דראש או מלכות שעומדת בפרסא?

המסך בפה דראש.

תלמיד: נראה שכשהיא עולה למקום הפרסא, אז היא כבר עולה עם החסרונות, היא יודעת מה חסר, היא מושכת את האור והיא יודעת למי למסור אותו וכמה למסור.

כן.

תלמיד: יש פה שינוי מהותי בפרצוף, זה כבר לא הראש שמנהל, אלא המלכות שעומדת בפרסא היא מחלקת את האורות.

נגיד. זה לא בדיוק, אבל אחר כך נראה.

תלמיד: האם אפשר להגיד שהפרצופים של צמצום ב' נמצאים בתוך הפרצוף של צמצום א'? צמצום א' מגלה את המלכויות, מעביר את האור מלמעלה למטה, חושף את הרצון לקבל. הרצון לקבל מגלה שהוא לא מסוגל להשפיע, עולה לפרסא, ומשם הוא הופך להיות בעל הבית, הוא מתחיל לנהל את הפרצוף. הוא כבר יודע מה חסר לו, איך להשפיע, הוא מתחיל למשוך את האורות מהפרסא.

אבל הוא נמצא תחת הצמצום.

תלמיד: תחת צמצום א', אבל הוא כבר יודע מה חסר לו כדי כן להוסיף משהו בהשפעה כשהוא מקבל את האור מחכמה ובינה דא"ק. יש פה תהליך שהוא מורכב.

סך הכול הוא צריך לעשות שני צעדים.

תלמיד: התהליך הזה שמלכות עולה, היא כאילו אומרת, "אין לי כלים דקבלה עכשיו, אני לא מתייחסת אליהם, רק כלים דהשפעה".

כן.

שאלה: האם זה השיתוף עם בינה? כי בינה גם אומרת "את הכלים דקבלה שלי אני מורידה, אני גם עושה פעולה כמוך".

כן.

תלמיד: האם זה תהליך ששתיהן עושות אותה פעולה שאחר כך צריכה להביא לתיקון? גם בינה, למרות שהכלים דקבלה שלה גם הם בהשפעה כביכול, היא אומרת שהיא לא משתמשת בהם.

אפשר להגיד.

תלמיד: האם זה נקרא שיתוף בינתיים?

כן. זה דומה לזה.

תלמיד: זה נשמע שהכלי צמצם את עצמו, או מלכות צמצמה עצמה כי היא לא יכלה להשתמש בכלים התחתונים כי הרגישה שזה בעל מנת לקבל, ואז עלתה לבינה, והיא העלתה תפילה כי חסרים לה אורות, היא בחיסרון. היא קיבלה כוח שנקרא י' שנהיה אוויר, והיא שוב יכולה לקבל את האורות האלה על מנת להשפיע, היא שוב קיבלה את הכלים ושוב התמלאה באור.

בסדר.

שאלה: הירידה של האורות שמתוארת בקטע שקראנו באות י"ח, האם האורות יורדים שוב מתחת הפרסא?

כן.

תלמיד: האם צמצום ב' מתבטל?

על מה אתה מדבר?

תלמיד: היה צמצום ב', מלכות עלתה לבינה, נוצרה הפרסא. האם המלכות החליטה שהיא כן מקבלת מתחת הפרסא?

האוויר חוזר למדרגה, כן?

תלמיד: כן. האם יש הארה מתחת הפרסא עד הסוף?

כן.

שאלה: בהתחלה הוא כותב "אמנם ע"י עלית מיין נוקבין מתורה ותפלה של התחתונים, נמשכת הארה עליונה". האם התחתונים הם אותם אח"פ שהוא עשה עליהם את הפרסא?

אלו נשמות הצדיקים בדרך כלל.

תלמיד: לא מבין.

תחתונים זה נקרא נשמות הצדיקים.

תלמיד: האם זה לא אח"פ שדיברנו עליו קודם שהם נשארו למטה?

כן.

תלמיד: מה זה אומר ש"ע"י עלית מיין נוקבין מתורה ותפלה", כלומר מקבלת אור וחסרון? אני מנסה לברר את השורה הזאת כי זה נשמע סתום.

כתוב, "אמנם ע"י עלית מיין נוקבין מתורה ותפלה של התחתונים, נמשכת הארה עליונה, מחכמה ובינה דא"ק, המוציאה בכל המדרגות, את המלכות מן הבינה, ומורידה למקומה".

תלמיד: בצמצום ב' נוצרה הפרסא, הוא החליט שבאח"פ הוא לא יכול לקבל בעל מנת להשפיע. אבל נשמע מפה שעל ידי הצמצום הזה באח"פ הזה הוא כן מקבל אור, ואז המלכות יורדת. מה התהליך הזה?

גילוי החיסרון. לא יותר.

תלמיד: אני יודע ששבירה הייתה פעם אחת. וכאשר המדרגה הייתה בקטנות עלתה תפילה, המלכות נפרדה מבינה וירדה, ויש את כל האורות אבל במידה מסוימת, כבר לא ברמה של השבירה שהייתה לפני כן מתחת לפרסא. כשהאורות ירדו, כשמלכות נפרדה מבינה וכל האורות התמלאו, כבר לא מדובר בדרגה שהייתה לפני כן בשבירה אלא בדרגה הנכונה שהתפילה העלתה.

בסדר.

שאלה: כתוב בזכות תורה ותפילה. מ"ן זו כבר בקשה של הכלים לקבלה אבל כבר בעל מנת להשפיע באיזו צורה. כי אם הם כבר עברו תורה ותפילה, אז זה אומר שהם כבר משתדלים לקבל בעל מנת להשפיע. אמור להיות פה תיקון על הכלים ולכן יש אפשרות שהמלכות תקבל, תרד וייכנסו אורות. אלו כבר לא אותם כלים שהיו לפני השבירה שרצו על מנת לקבל. האם זה ההבדל בין שני המצבים?

כן.

תלמיד: אלו כבר כלים שמתחילים לקבל תיקון ולכן הם יכולים לקבל את האור.

בדרך לתיקון. כן.

שאלה: בכללות, בצמצום ב' מתחילה התכללות בין שתי תכונות הפוכות שמתחילות לגלות שכל אחת כלולה גם מהתכונות של האחרת, מלכות מבינה, בינה ממלכות. ההתכללות הזאת היא היסוד שמאפשר לשני דברים שונים להתחבר, נכון?

כן.

תלמיד: נניח שאנחנו יושבים בעשירייה עשרה אנשים שונים, כל אחד לפי הטבע שלו, ומתוך ההתקשרות והמאמצים שלנו אנחנו נכללים זה מזה, מתוך זה שאנחנו עושים הרבה פעולות יחד, לומדים יחד. אם אני רוצה להתקשר לחבר, האם אני צריך להגדיל אצלי את החלק שבו אני נכלל ממנו, ולהחשיב את החלק הזה יותר מהתכונה הטבעית שלי? מה מאפשר חיבור בין שני דברים שונים? מהי הפעולה שכל אחד צריך לעשות?

כל אחד מבטל את עצמו כדי להתחבר עם הזולת.

תלמיד: הוא מגדיל את החלק של החבר שבו, ומקטין את החלק של עצמו.

כן.

תלמיד: איך עושים את זה מול קבוצה שבה יש הרבה חברים, מול הרבה תכונות?

מכבדים את החבר, מעלים אותו בחשיבותו.

תלמיד: גם כשבינה עולה, יורדת, בעצם שום דבר לא עולה ויורד, אלא הוא רק מגדיל בו את החלק שבינה קיימת בו.

כן. עליות וירידות הן רק בהערכה.

שאלה: לא יכול לקרות משהו בגוף בלי החלטה בראש קודם, נכון?

כן.

תלמיד: האם זה אומר שגם המ"ן של התחתונים וגם הכלים שחזרו זו החלטה שהייתה בראש?

כן.

תלמיד: גם המ"ן של התחתונים.

למה אתה מתכוון?

תלמיד: שהסיבה שחזרו הכלים, שנהייתה מדרגה שלמה, היא המ"ן של התחתונים.

כן.

תלמיד: האם זו גם החלטה שהייתה בראש הפרצוף?

כן.

שאלה: האם אחרי צמצום ב' אין אורות אמיתיים, יש רק הארות?

כן.

תלמיד: מה ההבדל בין אור להארה?

ג"ר וו"ק. אור שיוצא כאור הוא יוצא מכל חמישה הכלים ויכול להתפשט בכל חמישה הכלים. ואור שהוא ו"ק, הוא יוצא רק משני כלים ויכול להתפשט רק בשני כלים.

תלמיד: האם כל האורות אחרי צמצום ב' הם כמו הארות, גם נפש, רוח, נשמה, או רק חיה ויחידה נחשבות הארות?

יש ויש. נר"ן, אנחנו מדברים שזה קורה במדרגה, אבל חיה ויחידה לא, כי הם כבר גדולים מדי, לא יכולים לקבל אותם בעל מנת להשפיע.

תלמיד: האם הנר"ן הוא כמו אור אמיתי או שהוא גם מתגלה כהארה אחרי צמצום ב'?

נר״ן הוא כאור שלם, נגיד כך. אחר כך עוד נדבר, האם יכול להיות נר"ן אם אין חיה ויחידה, ובכל זאת, מה חסר.

שאלה: מה שמתואר פה זה לפני השבירה, לפני אדם הראשון. אמרת שמי שעושה את התורה והתפילה הם התחתונים, נשמות הצדיקים. אבל אנחנו עוד לפני שבירה, לפני אדם ראשון, אז מאיפה יש פה נשמות הצדיקים?

אין.

תלמיד: אז מי מעלה מ"ן פה?

מ"ן מעלים הכלים שמרגישים שיש להם חיסרון באורות, שלפי המבנה שלהם מגיע להם.

תלמיד: אמרת לפני זה שאלו נשמות הצדיקים, בגלל זה התבלבלתי.

יכול להיות.

תלמיד: אם אני מבין נכון, באות י"ח בעל הסולם מדבר באופן כללי על המערכת, שיש לה שני מצבים, קטנות וגדלות, ואיך היא עוברת ממצב אחד לאחר.

כן.

תלמיד: יש לי שאלה נוספת לגבי זה שאומרים "איך המסך מחליט, מלכות מרגישה כך, מלכות או בינה מחליטה" וכולי. אם אני מבין נכון, כל התהליך הזה מנוהל על ידי ראש דס"ג.

כן.

תלמיד: כשהראש מחליט על צמצום ב', הוא מחליט איזו כמות אפשר לקבל, בהתאם לזה יש "שסתום", מלכות המסיימת, והיא עולה ונעמדת במקום מסוים שהאור יכול להגיע עד לשם ולא הלאה. האם זו צורה נכונה לחשוב על זה?

אפשר.

תלמיד: יש בכלל טעם לדבר על מלכות שמחליטה וחושבת וכל מיני דברים או שהראש מחליט והגוף רק עושה פעולות לפי החלטת הראש?

כן. 

שאלה: שינויים בפועל קורים דווקא בירידת המלכות למקומה?

כן.

תלמיד: עכשיו שמלכות עולה לעליון, שהיא רוצה לרכוש תכונות שלו, זה בעיקר על ידי ביטול והכנעה, להידבק לעליון?

כן.

תלמיד: מפה, ממצב קטנות, אנחנו צריכים לעבור למצב של גדלות. האם אתה יכול קצת להסביר?

לא, אני לא יכול. אנחנו עוד נלמד את זה.

שאלה: כשמלכות עולה לבינה, מה הספירות התחתונות מקבלות מההארה הזאת של תכונות החסדים, מה זה נותן להן?

כשמלכות עולה לבינה, זאת אומרת שהיא לא מקבלת יותר מזה.

תלמיד: והספירות שמתחתיה, מה זו ההארה הזאת של החסדים?

רוח נפש.

תלמיד: אבל מה שקורה מהאורות שיצאו החוצה, הם לא מרגישים. איך קורה שפעולת התיקון נמשכת לקבל את האורות עד הסוף עם כוונה אחרת?

לפי הרשימות.

תלמיד: אז הרשימות שנשארו מתחת הפרסה בכל זאת גורמות לראש לחשוב איך לקבל את האורות?

כן.

תלמיד: באיזו כוונה, בכוונה אחרת.

באיזו צורה.

תלמיד: אז עולם האצילות נעשה על ידי מה שקרה בתוך צמצום ב'.

כן. כולו בצמצום.

תלמיד: עולם הנקודים.

כן.

שאלה: איך זה שמשתי בחינות, השפעה וקבלה כמו שחור ולבן נבראת כל פלטת הגוונים? או שזו בכלל אשליה?

קבלה והשפעה, נכון. אלו שתי צורות.

תלמיד: אפשר לקבל פחות אפור ויותר אפור מזה.

כן.

תלמיד: אבל אנחנו חיים בעולם מגוון כל כך.

הכול מגיע אלינו משתי הצורות האלה.

תלמיד: אין צורה שלישית?

הצורה השלישית היא חושך.

שאלה: אנחנו לומדים שבסוף בחינה א' יש רצון חדש שמתגלה, להנות מנתינה, ממעמד של הנותן, וזו בינה בעצם.

כן.

תלמיד: בהתפשטות מלמעלה למטה, כבר בסוף בחינה א', ממש בהתחלה, יש תענוג מנתינה, מהכרת הגדלות של הנותן, מהמעמד שלו, וזו בינה בעצם. עכשיו יש שוב פעם עלייה ממלכות לבינה, השאלה מה התוספת פה?

איפה אתה רואה את זה, באיזה פרצוף, באיזה מקום?

תלמיד: אנחנו מדברים על עליית מלכות לבינה, כשהם נמצאים בנה"י דא"ק יש התכללות בין תכונות מלכות לבינה.

כן.

תלמיד: ואז בעצם נוצר בכלי גבול חדש. השאלה מה התוספת לכלי הכללי מהעלייה הזאת, שהרי כבר בהתפשטות מלמעלה למטה יש את ההבחנות של גדלות הנותן, חשיבות הנותן? מה התוספת בעצם?

התוספת היא יותר הבחנות בין מלכות ובינה.

תלמיד: זו בדיוק השאלה, מה בינה מרוויחה מהעלייה של מלכות אליה? בשביל מה יש נברא, האם הוא מוסיף משהו, איך יכול להיות שיש תוספת להשפעה, הרי היא מוחלטת, היא שלמה? איזו תוספת יש לבינה כשמשהו עכור כמו מלכות עולה אליה?

אבל עכשיו כלפי המלכות מודדים את כל ההבחנות. מלכות שעולה לבינה שמה עכשיו בבינה את עצמה וכלפי המלכות הזאת מודדים את כל ההבחנות שיש בבינה.

תלמיד: זה כמו העוּבר בתוך הרחם, עד כמה דבר שהוא זר יכול להיות בתוך הרחם.

נגיד שכך.

שאלה: אם אומרים שחיה ויחידה חסרות במדרגה, האם גם נפש, רוח ונשמה כל אחת מהן חסרה בכל אחת מהקומות? הרי צריך להגיע לעשר ספירות. אז אם חסרות חיה ויחידה בכל המדרגה, האם הן חסרות גם ברוחב?

כנראה שכך צריך להיות.

תלמיד: גם אם מקבלים אורות יותר נמוכים, אבל מקבלים אותם בשלמות, יש שם את החיה ויחידה.

כן.

שאלה: מהביטול וההתכללות עם החברים, אני לוקח את הרצונות של החברים ונותן להם את המקום, הם יותר חשובים מהרצונות שלי, זה כמו עליית המלכות לבינה. האם באותה שפה אתה יכול להגדיר את צמצום ב'?

בצמצום ב' לא משתמשים בכלים דקבלה.

תלמיד: ביחס ביני לבין החברים.

גם כן. מה זה חשוב?

תלמיד: בכל מפגש עשירייה, בכל מאמץ קבוצתי, אני מקבל החלטה לטובת העשירייה ומנסה להצליח לכבול את עצמי, להרגיע את עצמי. מה ההבדל בין לעצור את הרצון לקבל, כמו בצמצום א', לבין לעצור את הרצון בצמצום ב' כלפי העבודה בינינו?

יש איסור לקבל שזה כמו בצמצום א'.

איסור לקבל, כן.

תלמיד: ויש אפשרות לקבל ולהשפיע בצמצום ב'.

אין דבר כזה. בצמצום ב' יש לך צמצום על כל הכלים דקבלה מהקטנים ועד הגדולים.

תלמיד: אבל בצמצום ב' נפתח אזור נוסף שבו כן אפשר לעבוד.

בגלל זה הוא נפתח. דווקא מפני שאי אפשר לקבל בעל מנת להשפיע, הוא נפתח.

תלמיד: איך אנחנו בעשירייה מגדירים מה אי אפשר לקבל?

זה לא שאי אפשר לקבל, אי אפשר לקבל בכלים דקבלה. אבל בכלים דהשפעה תעשה איזה פעולות שאתה רוצה.

תלמיד: היום יש לנו מפגש, איך אנחנו עובדים יחד כדי להבין מה לעשות? אנחנו מאוד רוצים לדעת שעל זה אנחנו לא מקבלים, כדי להגיע לעוד רמת קשר יותר נכונה.

אני לא מבין בדיוק מה אתה שואל, אבל מה שבטוח, אסור לנו לקבל על מנת לקבל, אנחנו לא עובדים עם כלים דקבלה, אנחנו עובדים עם כלים דהשפעה, רק במקום שאנחנו רואים שאנחנו משפיעים בטוח, ושלא ייצא מזה איזו קבלה בעל כורחך.

תלמיד: אני מאוד רוצה שהיום נעשה עוד צעד כלפי הרוחניות, ואני מרגיש שלפעמים אני נופל לשכל, אני מתאמץ בכוח להיות דרך החיבור הנכון.

אני לא מבין אותך, אולי בגלל זה אני לא יכול לפרמט מחדש את מה שאתה שואל. מישהו מוכן לעזור לו?

שאלה: מה בחיבור בינינו אנחנו יכולים לעשות היום כדי להבטיח שנעבוד עם כלים דהשפעה בצורה נכונה?

איך אנחנו יכולים לארגן חיבור כזה בינינו, על מנת שנעבוד רק עם כלים דהשפעה?

תלמיד: ושנעבוד בהם גם בצורה הנכונה.

צמצום ב' אוסר עלינו לעבוד עם כלים דקבלה, כי אנחנו אף פעם לא נוכל לעבוד עם כלים דקבלה בעל מנת להשפיע. כלומר, אם יש לך כלים כאלה בפרצוף, אז אתה יכול מיד לחתוך אותם ולזרוק אותם. זה התנאי של צמצום ב'. את כל יתר הכלים אפשר לבדוק, כי יכולות להיות כל מיני התכללויות מיתר הכלים. אחרי שבדקת וראית שאין התכללות עם כלים דקבלה בכלים דהשפעה, אז תשתמש בכלים דהשפעה.

שאלה: האם זה תנאי הכרחי לקשר בינינו, לחיבור בינינו, לעשות את ההבדלה הזאת בין כלים דהשפעה לבין הכלים דקבלה?

כן.

שאלה: יש לנו מדי פעם התכנסויות של העשירייה והחברים מאוד משתדלים, מכינים מאכלים מאוד טעימים. בעבר הזכרת שהרב"ש הזמין אותך לסעודה וגם סיפרת איך הוא היה אוכל בריכוז והתאמצות. איזו הכוונה אתה יכול לתת לנו למפגש העשירייה, שלמרות האוכל הטעים נישאר בכוונה שתיארת, בהשפעה?

את זה נלמד יחד.

(סוף השיעור)