שיעור צהריים 05.09.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

"איסור לשון הרע" – קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: שיעור בנושא - "איסור לשון הרע", קטעים נבחרים מן המקורות, קטע מספר 2.

"אם הוא מדבר לשון הרע על חבירו, בפעולה זו הוא "הולך אחורי", היינו לא די שלא עסק באהבת הזולת, הוא עוד עשה פעולה הפוכה, שהוא עוסק במעשים שגורמים "שנאת הזולת", בזה שהוא מדבר לשון הרע על חבירו. כי מדרך העולם הוא, למי שאדם אוהב אינו מדבר עליו לשון הרע, כי זה גורם פירוד לבבות, לכן את מי שאוהבים לא רוצים לדבר לשון הרע, כדי שלא יתקלקל את האהבה שיש ביניהם, משום שלשון הרע גורם שנאה."

(הרב"ש. מאמר 10 "מהו החומר דלשון הרע וכנגד מי הוא" 1987)

כאן אנחנו חושבים שיש בעיה בלדבר לשון הרע, כמו שאנחנו רואים בעולם שלנו, שזה לא יפה לדבר על האחר לשון הרע. אבל אלו שלומדים חכמת הקבלה, אנחנו שעוסקים בחכמת הקבלה, יש לנו בעיה אחרת - בזה אנחנו נמצאים בהתקרבות או בהתרחקות מהבורא, עד כדי כך שאנחנו קובעים בכך האם הבורא מתקרב אלינו או מתרחק מאיתנו, זאת השאלה. כי כל מה שיש בינינו זה מה שהבורא מרגיש, לפי זה הוא בודק אותנו, לפי זה הוא קובע מי אנחנו, עד כמה אנחנו קרובים אליו, מתחברים אליו, ובזה אנחנו קובעים את העתיד שלנו.

לכן, אנחנו צריכים מאוד להיזהר ולתקן את עצמנו, לא סתם לסתום את הפה, אלא לתקן את הלב שלנו שלא תהיה לנו שום סיבה להגיד על מישהו משהו רע, כל שכן על החברים שלנו בעשיריות, בבני ברוך, בכל הארגון הגדול שלנו.

שאלה: איפה מתחיל לשון הרע בלב?

לשון הרע מתחיל בלב האדם, בתוך הרצונות שלו, ומתוך הרצונות הוא יוצא החוצה וגורם לכל הרעות. אבל אפילו שאנחנו לא מדברים, לא מוציאים ביטוי מהפה, בשפתיים, אלא אפילו שאנחנו חושבים, זה גם נקרא כבר לשון הרע. לכן אנחנו צריכים לעשות הרבה תרגילים כדי שלא ייצא לנו בשום צורה, במחשבה, ברצון, בפה, בכל צורה שהיא, לשון רע על החבר ובכלל על הכול, חוץ מעצמנו.

אבל גם על עצמנו לא, כי אנחנו הרי בני אדם שהבורא ברא. לכן הכי רע שאנחנו יכולים לעשות זה לדבר רע על דומם, צומח, חי ובני האדם בכל המובנים. לכן שזה לא ייצא מהפה שלנו וגם שלא תעבור במוח שלנו מחשבה כזאת. בסופו של דבר אנחנו צריכים לתקן את עצמנו כך שבדיבור, במחשבה, במעשה, נהיה תמיד ביחס יפה לכולם ונשתדל להצדיק בזה את הבורא בעבודתו על כל הבריות. אז נתחיל לגלות באיזו צורה אמיתית נמצאים כל הנבראים בעולמנו.

שאלה: המשמעות בפועל של לשון הרע מובנת. לי נראה שאני מוציא לשון הרע על הכול וכל הזמן, אני בנוי ממחשבות של לשון הרע על החברים ועל הכול מלכתחילה, כך נראה לי. האם זה האגו שנותן לי להרגיש שאני יותר נעלה או שאני יותר טוב מאחרים?

יש לזה הרבה סיבות, הסיבה הכללית היא היצר הרע שבלב האדם.

שאלה: איך אפשר לתקן לשון הרע שכבר הוצאה?

באמת, אי אפשר. רק במשך הזמן כשנעשה פעולות הפוכות, אז לאט לאט נכסה על הרע עם הטוב.

שאלה: מה עליי לעשות כשעולה מחשבה של לשון הרע?

להשתדל שמחשבה כזאת לא תתעורר בך.

תלמיד: האם מחשבה של לשון הרע חמורה כמילה של לשון הרע?

כן.

שאלה: זה מפחיד לחשוב כמה מחשבות רעות מסתובבות לנו בראש ובלב כל היום. האם לשון הרע, הוצאת דיבה, רכיל, נכנסים לאותה קטגוריה?

אני לא יודע מה להגיד לך. כתוב על זה כל כך הרבה שאפשר להגיד שרק לשון הרע הוא הורס אותנו, הורג אותנו, מבטל את כל הדברים הטובים אם אנחנו בכלל עושים אותם. את הכול אנחנו ממש מקלקלים רק על ידי לשון הרע.

שאלה: האם לשון הרע זה רצון נסתר שיכול להתעורר בכל רגע? ולמה זה מופיע בבני אדם?

זו תוצאה מהיצר הרע. היצר הרע מפעיל את כל הרצונות, המחשבות, הפעולות האגואיסטיות שלנו. כדי להרגיש יותר טוב, האדם האגואיסטי מעלה את עצמו ומוריד את הזולת, כדי להעמיד את עצמו כלפי הזולת בצורה יותר טובה, נוחה, נעימה.

שאלה: אם לא הייתה כמות מספקת של מחשבה על החברים, אז האם גם זה נחשב לשון הרע?

לא. דעתך על החברים היא לשון. אם זה לשון טוב או לשון רע, את זה אתה צריך כבר לראות.

שאלה: איך באופן פרקטי להימנע מלשון הרע במחשבה ובדיבור?

להכין את עצמי לפני שאני מדבר עלינו או על הזולת בכלל, ורק אחר כך להוציא את זה מהפה או מהלב.

שאלה: האם אנחנו נתונים לחסדיו של המשמיץ? האם אנחנו מסורים בידו של אותו אדם שהוציא עלינו לשון הרע?

אנחנו לא מדברים על זה. אנחנו מדברים על כך שאם אדם מוציא עלינו לשון הרע, אז עד כמה הוא בזה מפסיד ואיך אנחנו יכולים להתרחק ממנו, ואיך נשמור על עצמנו לא לדבר על אף אחד לשון הרע.

תלמיד: הכוונה היא לזה שמוציא לשון רע בתוכי.

אסור לי לענות לו באותה צורה, אסור לי לעשות משהו נגדו. אני צריך רק על ידי ההתנהגות הנכונה שלי להשתדל לבטל את השפעתו בכל העולם.

תלמיד: איך הבורא מגן על הצדיק מפני לשון הרע?

הבורא נותן לנו אפשרות להבין מה זה לשון הרע, ועד כמה אנחנו יכולים להתעלות ממנו בהרגשה הפוכה, בפעולה הפוכה, ברצון הטוב.

תלמיד: האם המוציא לשון הרע הוא מופיע רק כדמיון?

זה לא דמיון, אלא איך אנחנו יכולים לשמור על עצמנו לא להוציא לשון הרע, ואיך אנחנו יכולים לקבל, לשמוע את לשון הרע מאחרים, אבל בכל זאת להצדיק אותם ולהשתדל למחוק את התופעות מלשון הרע, זה מה שאנחנו צריכים ללמוד. על זה כתוב פשוט, "על כל פשעים תכסה אהבה".

תלמיד: זה נשמע כמו הרבה עבודה. האם אתה חושב שעד הכנס אנחנו נוכל להתגבר על זה?

לא, הלוואי וזה יהיה עד סוף החיים.

שאלה: איזה מאמץ האדם צריך לעשות בלימוד כדי להרחיק את המחשבות הרעות ממחשבות חברו?

כל הזמן להיות שקוע במחשבות שאנחנו לומדים אותן מהמאמרים של רב"ש, של בעל הסולם, ואז כבר יהיה לנו פחות סיכוי להיכנס לכל מיני מחשבות רעות.

תלמיד: בדרך כלל חבר לא בא לשיעורים, לזום, והוא עושה לשון הרע. אז מה הוא יכול לעשות?

הוא יכול להשתדל לעשות מעשים טובים לכל העשירייה ובזה הוא בטוח שמתקן את הכול. כאן אין יותר מה לעשות ולא צריכים כל כך.

שאלה: מובן שלשון הרע זה נושא מאוד רחב, אבל מה בדבר מחלוקות? להראות את אי ההסכמה, חוסר ההסכמה שלך לחברים בצורה גלויה, ולהראות לחבר שאתה לא אוהב אותו? בגלל המחלוקת אתה מרגיש כלפיו שאתה לא אוהב אותו. האם זה משהו שאנחנו צריכים להימנע ממנו?

אני מקווה שאנחנו נגיע למצב שאפילו שיש מחלוקת בינינו, אבל המחלוקת הזאת לא מבטלת את ההרגשה היפה שיש לנו אחד לשני. שאנחנו אוהבים זה את זה ויחד עם זה במשהו לא מסכימים זה עם זה. אז מה? יש לו מחשבה אחת, הוא בנוי בכלל עם אופי אחר, עם כל מה שיש לו, ואני עם האופי שלי וכל ההסתכלות שלי על האחר, אז יש בינינו איזו אי הסכמה. אבל זה לא שאנחנו לא מקבלים זה את זה. אני יכול להתחבק איתו, לאהוב אותו. יחד עם זה יש דברים שאני לא חושב כמוהו. אז מה?

שאלה: אמרת שעולה מחשבה על לשון הרע, אז לשתוק זה לא יעזור אלא צריך לתקן.

כן.

תלמיד: ומה זה נקרא לתקן את לשון הרע? מה זו הפעולה הזאת?

על זה אנחנו עוד נדבר. זה עוד לפנינו.

תלמיד: אז מה התגובה ברמה שלנו, שעולה מחשבה על חבר שהיא בגדר לשון רע?

התגובה צריכה להיות שאני מתקרב לאותו בן אדם, מגלה שהוא החבר שלי, ואני למרות זאת מחבק אותו וממש נעשה עימו כאחד.

שאלה: לשון הרע זה יצר הרע, זה מהבורא, ואני מבינה שאין לי כוח להפסיק לשון הרע, מבינה ורואה את כל מה שזה מייצר בחיים שלי, איך זה מרחיק מהבורא, מהחברות ואני לא יכולה לעשות נגד זה כלום. איך להתפלל נכון, לבקש מהבורא שייתן כוח להתעלות מעל זה, שיעזור להיפטר מזה, איזו תפילה תישמע על ידי הבורא?

הבורא אומר, "בראתי יצר הרע". לכן אנחנו צריכים לגלות בתוכנו יחס כלפי אחד ואחד בעולם, במיוחד יחס של כל אחד ואחד שבעשירייה, שאנחנו נתקרב אליהם, נחבק אותם, ונשתדל להיות בלבבות כאיש אחד בלב אחד, אחרת לא יהיה לנו תיקון. כל התיקון שלנו הוא שאנחנו מתחברים בעשירייה לאיש אחד, ללב אחד, לגוף אחד.

שאלה: האם מחשבה, לשון הרע מגיעה אליי, אם אני אנסה לא להאמין במחשבה הזאת, האם זה הולך בכיוון של תיקון?

כן, אבל בכל זאת זה עוד לא תיקון. התיקון שאנחנו על פני מחשבות רעות כל מיני, שאנחנו על פני זה מגיעים למצב של הרגשה פנימית שלנו, שאנחנו רוצים להיות מחוברים עם אותם אנשים שכביכול חושבים עלינו רע או מדברים עלינו רע.

שאלה: אם האחר הוא מראה עבורנו, ואנחנו רואים את החסרונות שלנו במראה הזאת, אז כשאנחנו אומרים לשון הרע על האחר, האם בעצם אנחנו אומרים לשון הרע על עצמנו?

ודאי. אנחנו אף פעם לא רואים את עצמנו אלא רק את הזולת. ולא את הזולת האמיתי אלא איך שהאגו שלנו רוצה לראות אותו.

שאלה: איך קשורה השנאה ולשון הרע? אנחנו לומדים שאהבה שלא תהיה מעל השנאה. האם אפשר לשנוא ללא לשון הרע או שזה שלב בלתי נמנע?

זה בלתי נמנע. אנחנו צריכים ללמוד איך נתקן את התכונה הזאת בנו. בעיקרון זה מה שברא הבורא, בעזרת זה אנחנו נפרדים זה מזה, דווקא התכונה הזאת, אותה אנחנו צריכים לתקן.

שאלה: אם אנחנו כעשירייה רוצות לברר משהו לגבי חברה, האם אנחנו צריכות להתחיל מלברר את הכוונה שלנו בזה, האם שם התיקון מתחיל?

כן, ודאי. התיקון מתחיל מתיקון הכוונה.

שאלה: כשאדם עצוב או מתמודד עם איזו בעיה הוא משקר לחבר כדי לא להביא לפניו את ההרגשה הלא טובה לעשירייה או מצדיק את המצב. יש איזה נסיבות שאפשר להצדיק את לשון הרע?

יכול להיות שלשון הרע זה לא לשון הרע, זה אמת. אבל בכל זאת, מפני שאנחנו כולנו משתוקקים לחיבור בינינו, אז אפילו שהוא אמר משהו עליי נכון, בכל זאת אנחנו צריכים לברר ולסכם בינינו שאנחנו חושבים זה על זה בצורה יפה, נוחה, קרובה ולכן בשום פנים ואופן לא להסכים עם הדיבורים כאלה שבהם מישהו מוריד את מישהו.

שאלה: האם הביקורת הבונה ולשון הרע זה היינו הך?

כן, ביקורת שהיא מגלה את הרע, היא בכל זאת ביקורת רעה, ואפילו שהיא אמיתית בכל זאת אסור לנו לגלות את זה. כי כולנו מלכתחילה כמו שאומר הבורא, "בראתי יצר הרע" זאת אומרת אנחנו כולנו רעים, אגואיסטים ואין כאן מה לגלות. אנחנו צריכים כל הזמן לעבוד רק על התיקון.

שאלה: שמעתי שאמרת שאנחנו צריכים לעשות תרגילים. איזה תרגילים בדיוק צריכים להיות במהלך היום כדי שלא יהיה לשון הרע?

מבוקר ועד ערב אנחנו צריכים לחשוב טוב על כולם, על אחרים, ועל אחת כמה וכמה בעשירייה, בהכרח ויהי מה, אנחנו צריכים להפוך את עצמנו ולחשוב טוב על כולם ולתאר לעצמנו איך אנחנו אוהבים אותם.

שאלה: אנחנו רואות ולומדות שמחשבות לשון הרע בדרך כלל מביאות לאחר מכן להתקרבות לחברה ולבורא. האם זה נכון?

אם אתם מסדרים נכון את הדברים, את התהליך של גילוי ותיקון לשון הרע, אז ודאי שזה רק מקרב אתכם.

שאלה: לפעמים קורה שאני רוצה שידברו עלי טוב, כלומר אני מחפשת שכר, ואם מדברים רע, אז אין שכר. איך לעשות את הכול בצורה נכונה כך שאחשוב על הקשר ולא על מה שנעים או לא נעים לי, שהקשר הנכון יהיה למעלה מהשכר?

תחילה תתארי לעצמך מהו הקשר הנכון, ומתוך זה תבחני איך את מתייחסת לחברים ואיך הם מתייחסים אליך.

שאלה: אתמול בקבוצה קראנו מאמרים והגענו לזה שאנחנו לא מרגישות לשון הרע בתוך העשירייה, אבל כל אחת מרגישה שלשון הרע גדל כלפי העולם וכלפי הנסיבות שבעולם, ויש הרגשה שהקצב של כל הנסיבות האלה גדל. איך לעשות כך שכולנו נהיה בהתנגדות משותפת לזה ונוכל לעזור זו לזו?

עלינו להביא בחשבון רק איזה יחסים יש לנו בעשירייה, כלומר איזה יחסים יש לנו בפועל, ואיזה יחסים היינו רוצים שיהיו לנו. שני סוגי היחסים האלה בינינו בעשירייה הם הבסיסיים ביותר בשבילנו, הכי חשובים, ובזה אנחנו צריכים לעסוק כל הזמן. בשביל זה אנחנו צריכים לגלות את היחסים שלנו בקבוצה עם כל החברים, לעורר אותם, שהם לא יתחבאו בשום מקום, שכל הזמן נהיה בקשר בינינו, ושבצורה נכונה נבנה את הקשר בינינו.

שאלה: אמרת שגילוי לשון הרע מקדם את העשירייה. עם זאת אתה אומר שאנחנו צריכים ללמוד לא לדבר לשון הרע ובכלל לשתוק. איך לחבר בין שני הדברים?

זה לא חשוב אם אנחנו מגלים דעות רעות זה כלפי זה, העיקר שנראה את זה ולא נדחה את זה אלא דווקא נתקן את זה, ובצורה כזאת נתקדם. מזה שאנחנו נסתיר את זה, זה לא יתקן אותנו. העיקר בשבילנו לברר מה אנחנו יכולים לתקן.

שאלה: אם מישהו מדבר עליי לשון הרע, אז זה כאילו שאני נמסר בעל כורחי בידו. לא רק שעובר עלי רע, אלא הוא עושה נזק לעצמו, לי ולכולם. איך אני יכול למנוע את זה? מה אני יכול לעשות שזה לא יקרה כך?

אנחנו לא צריכים לפחד מזה. אנחנו צריכים דווקא לאהוב שמתגלים יחסים או לשונות רעים ואנחנו מתקנים אותם. אנחנו צריכים להגיע לשמחה, להסכמה, שזה מה שטוב, שמתגלה הרע ומתקנים אותו.

תלמיד: האם אנחנו לא יכולים להיות מזיקים בזה?

לא, ההפך. לא להסתיר את לשון הרע, אלא לגלות ולתקן.

שאלה: האם יהיה נכון לחפש באדם את התכונות הטובות? האם זה יעזור להתעלות מעל לשון הרע?

לפעמים כן. אבל הכי טוב לראות באיזו צורה של לשון הרע אנחנו נמצאים, ואז לתקן את זה בנו.

שאלה: דעה, ציון ולשון הרע הם אותו דבר?

הם קרובים זה לזה.

תלמידה: אפשר להביט על לשון הרע כעל עזרה. אם מופיעות לי מחשבות של לשון הרע על הזולת, אני יכולה לכוון את המחשבות האלה לראות בתוך עצמי ולבקש מהבורא לתקן.

הבורא מלכתחילה אמר, "בראתי יצר הרע". כך שכל מה שמתעורר בינינו, בכל אחד מאתנו, ואנחנו מגלים זה בזה, הכול ברא הבורא בתחילת כל התהליך הזה. אין לנו מה להתבייש בזה. אנחנו פשוט צריכים לגלות ולתקן את זה.

שאלה: אם אני רואה בעשירייה לשון הרע, מה התגובה החיצונית שלי לזה?

צריך לברר את זה בפני הקבוצה כך שכולם בקבוצה יראו ויבינו מה מתרחש ושפשוט נדחה את כל זה.

שאלה: האם אני יכול להרגיש אם אני מעורר את החבר ללשון הרע ואיך לפתח חוש לזה?

זה לא חשוב. אל תתחילו לחטט בתוך עצמכם. הכול יבוא על מקומו. כל העבודה שלנו היא כזאת.

שאלה: הרב אמר לנו להיזהר במחשבה של לשון הרע בפה. אבל איך אנחנו שולטים על זה במחשבה? בפה אנחנו עוד יכולים לעצור את עצמנו, אבל במחשבה יש לנו קושי.

נכון. אנחנו צריכים לדון את עצמנו, ולשפוט את עצמנו ולבקש מהבורא שיתקן אותנו. זה לא מספיק שאנחנו רואים שזה רע ויותר אני לא אעשה את זה. אנחנו צריכים לבקש מהבורא שלא יכניס אותנו למצבים כאלו, יותר. זה נקרא שאנחנו "מתקנים את עצמנו". אחרת זה חוזר.

שאלה: מה ההבדל בין לשון הרע לבין ביקורת, האם זו הכוונה?

לא חשוב אם זה ביקורת או לשון הרע. העיקר איך אנחנו מסיימים את הפעולה, שאנחנו מגיעים למצב שמבקשים מהבורא שייתקן.

שאלה: כשאני רואה בעשירייה לשון הרע, האם נכון שאני באופן עצמאי לא יכול להעריך שאני רואה בצורה נכונה אם זה לשון הרע. האדם בהכרח צריך להתייעץ עם הקבוצה. אנחנו אומרים שאני רואה לא את החבר אלא את הצורה שלי, של הרצון לקבל, אז אני תמיד רוצה להאשים את החבר. וכשאני צריך איכשהו להשפיע עליו, מתי בכלל בעשירייה מותר לפתוח את הפה כדי לתקן את החבר?

בעשירייה אנחנו לא צריכים להתבייש יותר מדי. אנחנו צריכים לברר ולא חשוב מי צודק, מי אשם. יכול להיות איך מישהו מפריע למישהו אחר, דוחף אותו, אנחנו לא צריכים יותר מדי להיות טקסיים בנוגע לזה. כמובן לא לעשות בכוונה, אבל צריך לברר את הדברים. צריך בכל זאת להגיד, לברר, להיות פתוחים, כי לפנינו מטרה אחת משותפת, והדרך אליה משותפת. ולכן אנחנו לא צריכים לדבר בינינו בכפפות משי.

תלמיד: האם הכוונה שצריך להגיע ליתר חיבור, ואז אפילו אם ברצון לקבל שלי נראה לי שהחבר צודק או לא, אפשר לשאת את זה אפילו אם אני לא צודק, אבל אפשר לדון בזה בעשירייה וכתוצאה העשירייה תתחבר יותר?

נכון מאוד.

תלמיד: לא לטאטא את אי ההסכמות מתחת לשטיח, וזה יביא אותנו ליתר חיבור.

כן.

שאלה: האם לשון הרע עוזרת לנו למצוא מקום לתיקונים, או הזדמנויות לתיקון?

בטח שכן, ודאי. דווקא לשון הרע עוזרת לנו לראות איפה אנחנו לא בסדר. כמו שבעזרת כל מחלה שמתגלה, אנחנו רואים מה צריך לתקן כדי להיות בריאים.

שאלה: איך לעבור מעל ללשון הרע, ולראות שהכול קורה לטובה, כדי שנגיע לקשר חדש עם החברים ועם הבורא?

יחד, לא להתבייש אלא לברר את הדברים. איך אנו מתקנים את היחסים שלנו, עד שמגיעים לחיבוק.

שאלה: כשאני מתבוננת על החברות ושופטת אותן, זה קורה בגלל הרצון לקבל שלי. אז השיפוטיות שלי תמיד תהיה סוג של לשון הרע, אלא אם כן אבדוק את הכוונות שלי. כל מחשבה שיש לי כתוצאה מהרצון לקבל, תהיה מוטה כלפי עצמי. אז אני מבינה שהכוונה צריכה להיות תמיד לשפוט את החברות לכף זכות?

כן. העניין הוא שאנחנו צריכים לסדר את הבירור הזה, להביא אותו לבירור בצורה הדרגתית. אי אפשר לסדר את זה מיד בצורה סגורה, אלא בהדרגה. עוד נדבר על זה.

זו שאלה יפה. צריכים לבדוק אותה היטב.

שאלה: מה השורש הרוחני של לקסיקון נורמטיבי, זה גם לשון הרע?

לא, זה פשוט שימוש במילים גסות שייתכן ולא טמונה בהן שום מחשבה, ככה שאין שם כלום. בבקשה אל תהפכו את זה למשהו מיוחד.

שאלה: האם לשון הרע זה בעצם להרשיע את הבורא?

כן.

שאלה: איך אני משתמשת עם "על כל הפשעים תכסה אהבה" כשמישהו מדבר עלי, ואני מגלה את זה דרך האחרים, איך אני מתקנת את הקשר הזה?

תראי לו שאת אוהבת אותו, ושאת מקבלת את מה שהוא או היא אומרים, רק כדי להגדיל עוד יותר את האהבה ביניכם.

שאלה: כיצד נכון לכפר לאחר אמירת לשון הרע?

לא צריכים לתקן דברים כאלה. צריכים רק לסלוח, גם לעצמנו, גם לאחרים, וגם לבורא, בקיצור להביא את הכול לעמק השווה, כך שכולנו נכללים באהבה הדדית.

שאלה: יש פחדים שמשתקים, ולא נותנים להתחבר. ויש פחדים טובים, שעוזרים לנו לא לבטא את האגו.

זה טוב, צריך להשתמש בשניהם, גם בזה, וגם בזה.

שאלה: האם הצורה הנכונה להתקרב לתיקון לשון הרע ותיקון הביקורת, היא על ידי בירור משותף, וכוונה נכונה?

כן.

תלמידה: ונניח שאנחנו רוצות לדון במשהו, לא משנה אם הוא מפריע לנו או לא. ורוצות להימנע ככל האפשר מלהשתמש בלשון הרע ובביקורת. האם יהיה נכון מדי פעם בזמן הבירור לחזק שוב את הכוונה, ואפילו לקרוא את תפילת נועם אלימלך?

זה גם טוב. יש כל מיני טקסטים שמדברים על חיבור בין החברים, החברות. גם בתהילים ובכלל, אני מאוד ממליץ.

תלמידה: בתהילים יש פסוקים שמכוונים במיוחד לנושא הזה?

ודאי, יש שם הכול.

שאלה: בקריאת שמע יש חלק שלם שבו אני מוחל על כל מיני דברים. כשהתחלתי לקרוא אותה בעקבות העצה שלך הבנתי שקשה לי לקרוא את זה, שנשאר אצלי מחסום פנימי בלב. איך נכון לגשת לקריאת התפילה הזאת, כדי שזה יהיה נקי?

תבררי זאת שוב בהמשך, בזמן אחר.

שאלה: פעמים רבות אמרת שקנאה תאווה וכבוד מוציאים את האדם מהעולם, אבל דווקא הדברים האלה מעוררים הרבה רע. איך במצב הזה אנחנו מדברים בעשירייה?

הם לא מוציאים את האדם אל הרוחניות, הם מוציאים את האדם מהרוחניות. "מוציאים את האדם מן העולם", כך כתוב. זאת אומרת, מהעולם הרוחני לעולם הגשמי, הבהמי. תחשבי טוב על המילים, ותראי.

שאלה: אתה אומר לנו כל הזמן שעלינו לאהוב את החברים. אין אהבה בלב שלנו, אבל אחרי התפילה מופיעה תחושה חמימה. איך אפשר לשתף את האהבה הזאת, שלא באמת מגיעה ממני, אלא מגיעה רק אחרי שהתפללתי עבורה?

אני אגיד לך, נניח שכאן לפניך עומד הבורא, ואחרי הבורא עומדים כל הנבראים, ואת האחרונה, ממש כך. את האחרונה, ובינך לבין הבורא עומדים כל הנבראים, ורק כשתגלי את האהבה כלפי כל הנבראים, בסוף את מגיעה לאהבת הבורא השלמה. אחרת זה לא יקרה.

אבל לפחות העשירייה של כל אחד היא שעומדת בין הבורא לאדם שנמצא בעשירייה. והוא חייב להתחבר איתם כדי להגיע לבורא, כי זה החיבור הכי הכי בסיסי, ואת זה אנחנו חייבים לגלות, למצוא, ולממש.

שאלה: לימדת אותנו בזמנו שקנאה, תאווה וכבוד יש בשני העולמות, בעולם הגשמי זה מביא אותנו להרס, ובעולם הרוחני, זה מביא אותנו דווקא לדבר הפוך, לדבקות. איך אנחנו יכולים לתמרן בין שני המצבים האלה שלנו?

תלוי לשם מה אנחנו משתמשים בזה. זה תלוי, עוד נדבר על זה.

שאלה: אמרת קודם שאתה מקווה, שנגיע למצב שאפילו כשיש בינינו מחלוקת, היא לא תבטל את ההרגשה היפה שיש לנו אחד לשני. ואני רוצה לדעת, מה לעשות אם אני מרגיש שהמחלוקת, הדעה של החבר פוגעת בי באופן אישי. שבתוכן של הדעה שלו יש פגיעה אישית בי. מה לעשות אז?

לסלוח ולאהוב.

תלמיד: איך להמשיך לאהוב מישהו שפוגע בי, שהדעה שלו פוגעת בי?

שיפגע בי עוד יותר, ועוד יותר.

תלמיד: למה ולמה?

כי מכל הדברים האלה אני אהיה רק יותר מתוקן.

עברנו על כל מה שכתוב כאן. לא כדאי לברר יותר, אבל כדאי לכם לקרוא את כל מה שיש על איסור לשון הרע. יש כאן קטעים מאוד יפים, ומאוד עסיסיים.

בהצלחה לכולם, וחיבוק חם עד מחר בבוקר.

(סוף השיעור)