שיעור בוקר 14.09.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", פתיחה לחכמת הקבלה, עמ' 172, אותיות מ"ב-מ"ג

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם, "פתיחה לחכמת הקבלה", אות מ"ב.

אות מ"ב

"ונתבאר היטב הטעם של ירידות הקומות זו למטה מזו בעת השתלשלות הפרצופין זה מזה, שהוא משום שהביטוש דאו"מ באו"פ הנוהג בכל פרצוף מאביד תמיד שם את הבחינה אחרונה דרשימו דעביות אשר שם. ויש לדעת אמנם שבאלו הרשימות הנשארות במסך לאחר הזדככותו יש בהם ב' בחינות:

הא' נק' רשימו דעביות,

והב' נקרא רשימו דהתלבשות.

למשל, אחר שנזדכך המסך דגוף דפרצוף הא' דא"ק, אמרנו שהבחינה האחרונה דרשימות דעביות, שהיא הרשימו דבחי"ד, נאבדה ממנו, ולא נשאר במסך אלא הרשימו דעביות דבחי"ג, אמנם הרשימו דבחי"ד כוללת ב' בחינות כנ"ל: דהתלבשות ודעביות, ולא נאבד מהמסך בסבת ההזדככות ההיא רק הרשימו דעביות דבחי"ד, אבל הרשימו דהתלבשות דבחי"ד, נשארה במסך ההוא ולא נאבד ממנו. ופירושו של הרשימו דהתלבשות הוא בחינה זכה מאד מהרשימו דבחי"ד, שאין בה עביות מספיק לזווג דהכאה עם אור העליון. ורשימו זו נשארה מהבחינה אחרונה שבכל פרצוף בעת הזדככותו, ומה שאמרנו שהבחינה אחרונה נאבדה מכל פרצוף בעת הזדככותו הוא רק הרשימו דעביות שבה בלבד."

שאלה: רשימו דעביות ורשימו דהתלבשות, מה התפקיד שלהם בהשתלשלות הזאת?

הרשימות האלו הן נמצאות גם בנו, אפילו בעולם הזה. אני תמיד משלם באיזו יגיעה, בכסף, במשהו, ומקבל משהו. אז יש לי רשימו מעביות, כמה שהשקעתי, כמה ששילמתי, ורשימו מהתלבשות, כמה שקיבלתי תמורת זה. זה בכל דבר ודבר, זה לא עניין של כסף, קנייה, אלא בכל דבר שאני פונה, שאני עושה, אני עושה חשבון, האם כדאי לי להרים את היד, מה אני מקבל. ואז יש לי רשימו דעביות, כמה מאמץ השקעתי בלהזיז את היד, ומה קיבלתי, מה הרווחתי מזה. מזה יש לנו ניסיון חיים, זה נכנס לנו בראש, בזיכרון, במוח, מהיום הראשון שנולדנו וככה כל הזמן יותר ויותר, לכן כתוב "אין חכם כבעל ניסיון", וכך אנחנו מתקדמים בחיים. לכן אנחנו חייבים שתי רשימות.

תלמיד: בעבודה הרוחנית שלנו, אנחנו תמיד נמצאים עם שני סוגי הרשימות?

ודאי, איך יכול להיות אחרת? כי אנחנו עובדים על פני הרצון לקבל שלנו ואנחנו רוצים על ידו לעשות פעולות, אין לנו עם מי עוד לעבוד. לכן אני תמיד עובד עם הרצון לקבל ואני מכריח אותו לעשות משהו, ואני מקבל תמורה. ואז כל פעם יש לנו מאמץ ושכר, מאמץ ושכר, יגיעה ושכר. זה תמיד כך.

תלמיד: אז למה בכל זאת במערכת הזאת שאנחנו עכשיו לומדים יש חוסר איזון, מין חוסר התאמה בין המאמץ, היגיעה והשכר?

אין דבר כזה, אין. תמיד "לפי צערא, אגרא" לפי המאמץ, התשלום.

תלמיד: אבל אנחנו רואים, לפי מה שאנחנו עכשיו לומדים, לגלגלתא יש ארבע וארבע כלפי הרשימות, ואחרי זה יש חוסר איזון, חוסר התאמה בין הרשימות.

לא, זה לא חוסר איזון, זה דווקא איזון. בגלל שיש לי רשימו מדבר יותר גדול, אבל גם יש לי ידיעה בכמה אני נמצא, בכוח יותר קטן, זה עוזר לי לראות את עצמי לעומת המצב הקודם, שאני לא מאבד את עצמי, לא מרגיש את עצמי שאני מתחיל מאפס ועושה משהו שאני לא יודע מה. דווקא בגלל שנשאר לי רשימו מגלגלתא ועביות מע"ב, אני על ידי זה יכול נכון להתמצא בפרצוף ע"ב. זה טוב שיש לי פער בין המדרגות, הרגשה של מה שהיה לי ומה שיש לי, מזה אני גם יכול לעשות חשבון מה יש לי לעומת מה שיהיה לי, עבר, הווה, עתיד. אם לא היו לי כאלו נתונים, לא הייתי בכלל יודע מה אני יכול לעשות.

זה מה שיש לילדים הקטנים, שהם לא יודעים, עדיין הרשימות שלהם הן כאלה שהם מבולבלים. ולכן כל מה שהם עושים, הם עושים גם בידיים, גם בשכל, ואנחנו צריכים כל הזמן לשמור עליהם. זה מתוך זה שהרשימות אצלם עדיין לא מיוצבות. אבל ברגע שילד מקבל מספיק התרשמות מהחיים, מאותו מצב שהוא נמצא בו, בבית, בחדר שלו, אנחנו כבר יכולים להיות רגועים, כי פחות או יותר הוא יכול שם להסתדר. ממש כך אנחנו ברוחניות. אימא כבר יכולה לצאת מהחדר שלו ולעסוק במטבח נגיד, ולפעמים היא מסתכלת על הילד מה הוא עושה שם. אבל הוא כבר יודע איך להסתדר, כי הרשימות כבר נמצאות בו ולפי הרשימות האלה הוא מתקיים. כך אנחנו גם בחיים שלנו. הכול זה על ידי הרשימות. תמחק מהאדם רשימות, אתה תראה מה הוא יהיה, הוא לא יידע איך להזיז את היד, איך לדבר, שום דבר. הכול זה אך ורק על ידי הרשימות.

שאלה: מה זה רשימות?

זיכרונות. זה כמו שיש לך במחשב, הכול שם ריק, ואתה ממלא אותו עם התוכנה ואחר כך את התוכנה אתה ממלא עם הנתונים שלך, ואז אתה מתחיל לעבוד איתם. איך אפשר בלי זה? למחוק מהאדם אפשר על ידי מכת חשמל. תמחק מהאדם רשימות ואתה תקבל אותו כגולם, כמו שעכשיו נולד.

שאלה: מאיפה הרשימות, מאיפה הן מגיעות לפה?

רשימות הן נשארות באותו הכלי שביצע פעולה. יש לנו סך הכול שני נתונים בבריאה, בורא ונברא. כשהם מתחילים להתקשר ביניהם, מתוך ההתקשרות בין שניהם יש לנו שני נתונים, שאחד מגיע מהבורא ואחד מגיע מהנברא. הנברא צריך לעשות פעולות דומות לבורא, אז יש לו פעולות שהוא עושה מתוך הטבע שלו, זה נקרא "מהעביות", ומה שהוא משיג על ידי הפעולות האלו מהבורא זה נקרא "רשימו דהתלבשות", זאת אומרת איך הבורא מתלבש בנברא. את זה אנחנו בסופו של דבר לומדים.

עכשיו אנחנו לומדים את זה בצורה פשוטה, של רצון לקבל שלוקח על עצמו צמצום ורוצה להידמות לבורא. ובאיזו פעולה הוא צריך להיות? בהשפעה, בחזרה לבורא כמו שהבורא כלפיו. אז יש לו צמצום, מסך, אור חוזר, והוא מקבל על מנת להשפיע. בכמה שמקבל בעל מנת להשפיע זה מתלבש בו, האור מתלבש בו.

האור שמתלבש בו נקרא "אור פנימי", והוא ממלא אותו בחלק. יותר מזה הוא לא רוצה, לא יכול לקבל. כשהבורא לוחץ עליו הוא מסתלק מזה. ונשאר מכל הפעולה הזאת רשימו מהאור שהיה מלובש בו, ורשימו מהרצון לקבל עם המסך שקיבל את האור הזה על מנת להשפיע. זאת אומרת, כל אותו המצב הקודם שקיבל על מנת להשפיע, גם עכשיו נמצא בו אבל לא בפועל אלא זה נקרא "רשימו", רושם, נמצא לו בראש. וכמה שהוא יעבור מצבים, כל פעם יהיו לו יותר ויותר התרשמויות מהמצבים הקודמים. זה נקרא בעל ניסיון, שיש לו הרבה מאוד התרשמויות מהמצבים שעבר, ולפי המצבים האלה הוא יכול לעשות חשבון לכל המצבים שיבואו אליו.

תלמיד: כשמדברים על הזדככות המסך זה כאילו הייתה עביות בתוך המסך?

רצון. מסך עובד על פני הרצון כדי להשתמש ברצון לקבל שיהיה מסוגל לעבוד בעל מנת להשפיע. אבל חייב להיות שם רצון לקבל ועליו צמצום, מסך, אור חוזר, שאלו כבר פעולות בעל מנת להשפיע. לכן ודאי שבמסך ישנם כל הנתונים הללו. עביות זה מדובר על הרצון לקבל, אחר כך צמצום, דחייה, ומתוך זה פעולת השפעה.

שאלה: היה נראה לי שתמיד דיברנו על זה שהרשימות דעביות זה הזיכרון מהרצון שלנו. עכשיו אמרת שזה זיכרון מאיך שאני השקעתי את עצמי. מה נכון?

רשימו דעביות ורשימו דהתלבשות, אנחנו עוד נלמד, זה לא פשוט. רשימו דעביות זה עביות שאיתה עבדתי בעל מנת להשפיע. רשימו דהתלבשות זה מה שאני קיבלתי, אור בתוך המסך שלי שבניתי, שעם אותו האור הייתי משפיע בחזרה לבורא, על מנת להשפיע.

אנחנו נלמד, זה יתברר לך.

שאלה: אפשר לקרוא לרשימו דהתלבשות "השגה"?

לא. עוד לא.

שאלה: אם אני מבין נכון, רשימו דעביות זה זיכרון כמה אני יכול לקבל על מנת להשפיע. זה נכון?

נגיד.

תלמיד: והרשימו דהתלבשות, מה זה זיכרון מהאור?

זה מה שיכולתי להשיג, שהרכבתי מסך בעל מנת להשפיע. פשוט, כמה שילמתי ומה קיבלתי תמורת התשלום. יש לי עביות, מסך ואור חוזר, זה כול מה שאני נותן למוכר, לבעל הבית, לבורא, ומה שאני מקבל תמורת זה, זה כבר אני מקבל. אז יש לי רשימו כמה ששילמתי, ויש לי רשימו מה שתמורת זה קיבלתי. ומכל הרשימות האלו אני ממלא את הכלי השבור שלי, שאני כך בצורה הדרגתית מתקן אותו, מתקן אותו במסכים, וממלא אותו, ממלא אותו באורות, עד שאני גומר את כול הכלי.

קריין: אות מ"ג.

אות מ"ג

"וההשארה של הרשימו דהתלבשות מהבחינה אחרונה, שנשארה בכל מסך, גרם ליציאת ב' קומות זכר ונקבה, בראשים דכל הפרצופים, החל מע"ב דא"ק וכן בס"ג דא"ק וכן במ"ה וב"ן דא"ק ובכל פרצופי אצילות. כי בפרצוף ע"ב דא"ק, שאין שם במסך אלא רשימו דעביות דבחי"ג, המוציא ע"ס בקומת חכמה, הנה הרשימו דהתלבשות מבחי"ד הנשארת שם במסך, שאינה ראויה כלל לזווג עם אור העליון, משום זכותה כנ"ל, הנה היא נכללת עם העביות דבחי"ג ונעשת לרשימו אחת, ואז קנתה הרשימו דהתלבשות כח להזדווגות עם אור העליון, וע"כ יצא עליה זווג דהכאה עם אור העליון, המוציא ע"ס בקירוב לקומת כתר, והוא מטעם היות בה בחי' התלבשות דבחי"ד. והתכללות זה נקרא התכללות הנקבה בזכר, כי הרשימו דעביות מבחי"ג נק' נקבה, להיותה הנושא לבחי' העביות, והרשימו דהתלבשות דבחי"ד נק' זכר, משום שבא מקומה גבוה ממנה, ומשום שהוא זך מעביות. ולפיכך הגם שהרשימו דזכר בלבד אינו מספיק לזווג דהכאה, אמנם ע"י התכללות הנקבה בו, נעשה גם הוא ראוי לזווג דהכאה."

שאלה: למה ע"ב לא מוציא רשימו התלבשות משלו ומשתמש ברשימו דהתלבשות בבחינה ד'?

הוא לא מכיר שום דבר. רשימו דהתלבשות מגיע לנו מקבלת האור. ע"ב עוד לא קיבל את האור לאחר הגלגלתא. מסך דגלגלתא הזדכך, ומה שנשאר לע"ב זו עביות משלו, הנוכחית, ורשימו ממה שהיה לו קודם. ברור לו שעכשיו אין לו כוח להשיג אותו האור, לכן הוא הזדכך ממנו, ואז יוצא שרק הרשימו ד'/ג' זה מה שנשאר בע"ב. ד' מגלגלתא וג' ממנו. ד' מהתלבשות וג' מעביות.

תלמיד: האם עצם זה שיש עביות בפרצוף לא מובילה בהכרח לזה שיהיה לו כוח להשפיע, חיסרון להשפיע על פני העביות הזאת משלו?

על פני העביות הזאת כן יש לו רצון וכוח להשפיע, והוא עכשיו הולך לממש את זה, אבל מה זה שייך לד'?

תלמיד: אבל המימוש הוא תמיד מהתלבשות של הפרצוף לפניו?

אז בזה הוא יעשה ראש דהתלבשות. חכה.

תלמיד: בעל הסולם מתאר את התהליך בכזה אופן שהרשימו דהתלבשות של בחינה ד' נכלל בעביות בבחינה ג' והופך לרשימו אחד.

כן. אני אגיד לך, אני אתמול הייתי במסעדה, אכלתי סטיק טוב, שילמתי עליו כסף, נגיד מאה דולר ונשאר לי טעם טוב, גם היום אני רוצה. אני נכנס למסעדה, אבל במקום מאה דולר יש לי רק שמונים. מה אני אעשה? לא ייתנו לי בשמונים דולר מה שאתמול קבלתי במאה.

זאת אומרת, אני צריך עכשיו לעשות חשבון עם מה שיש לי, עם עביות ומסך, למרות שנשאר לי מקודם משהו שהייתי מקבל. לכן יוצא שיש לי כאן שני זיווגי דהכאה, שני חשבונות, ובזה אני עושה כבר ראש של פרצוף ע"ב.

אני בעצם הייתי רוצה לקבל מה שהיה לי קודם, אבל מה שאין לי, לכן כל הדברים האלה נקראים "ראש דהתלבשות", שאני רק מתאר לעצמי מה שהייתי יכול לקבל, אבל בפועל אני לא מקבל כי אין לי מסך, וכשיש לי מסך רק על שמונים דולר, על חלק מהעביות שלי, אז אני עושה על זה חשבון, כמה אני יכול לקבל על מנת להשפיע בשמונים דולר.

אני עושה חשבון ומהחשבון שלי אני מקבל על מנת להשפיע. זה נקרא ש"מתפשט בי פרצוף ע"ב". זה הכול.

שאלה: זה שאתמול הייתה לך אפשרות לאכול את הסטייק אז היום זה כבר הופך לרצון?

גם קודם היה לי, רק עכשיו יש לי ודאי רצון הרבה יותר מבורר, כי אני יודע מהרשימות מה היה לי אתמול, אבל אני לא יודע מתוך הרשימות האלו מה יהיה לי בדיוק היום. איכשהו אני יכול לנחש שזה לא יהיה כמו קודם, אלא פחות מזה, לא רק בכמות אלא גם באיכות.

מפני שכל הפעולות האלה הן בעל מנת להשפיע אז זה לא כל כך בעיה שאני הולך לקבל בעל מנת להשפיע משהו שאני לא בדיוק מרגיש. אתה יכול להגיד, אבל אם אני לא הרגשתי מה שאני אקבל אחר כך בתוך של הע"ב, בגוף שלו מפה עד הטבור שלו, אם עכשיו לא הרגשתי בפועל, איך אני יכול להיות בטוח שאני מקבל את זה בעל מנת להשפיע?

דווקא בגלל שכל הפעולות האלה הן בהשפעה, ואני מתכנן את הפעולות האלה בהשפעה, בראש הפרצוף, זה נותן לי אפשרות שלימה, בטוחה שאני יכול לקבל את זה בתוך הפרצוף, בגוף הפרצוף.

עוד נדבר על זה. יש בזה הרבה דיבורים, אני לא רוצה מיד ללכת אליהם.

שאלה: האם אני מתגעגע לבישולים של אימא שלי בגלל הרשימו והאם אני יכול לתאר את בעל הבית בכזה אופן?

כן, תנסה.

שאלה: הופיעו פה המושגים "זכר" ו"נקבה", "נשי", "גברי". אנחנו לומדים שהם מופיעים במידה שלימה כבר אחרי צמצום ב' בעולם הנקודים וכן הלאה. אז מה זה פה? זה בפוטנציאל?

לא. רשימות שמדברות על האור ושייכות לאור הן נקראות "זכר". רשימות שמדברות על העביות הן שייכות לנקבה. רצון זה נקבה, אור זה זכר. הבורא הוא זכר שברא רצון, ומאז והלאה הרצון נקרא "נקבה". אם הרצון מתחיל לעבוד כמו הבורא בזה הוא נקרא "זכר" וכן הלאה, אנחנו עוד נדבר על זה בכל מיני מצבים, בכל מיני מקרים.

שאלה: רשימו דהתלבשות מגיע מהפרצוף הקודם ורשימו דעביות מגיע מהפרצוף החדש?

אפשר כך להגיד.

תלמיד: אז למה חשוב לי הרשימו דהתלבשות מהפרצוף הקודם אם כבר השפעתי אותו? למה אני צריך לעורר רשימות מהעבר בשביל להשפיע עכשיו? להיפך, אני רוצה דווקא להגיע בלי כלום ולעשות השפעה מחדש, להביא כוח מחדש.

ואיך אתה תעשה פעולה בלי הרשימו הקודם? מאיפה אתה יודע מה לעשות?

תלמיד: לפי הרשימו דעביות.

לא השתמשת בזה.

תלמיד: אבל הוא עכשיו נותן לי את המידע, את העביות על מה אני צריך ללכת להשפיע.

אתה לא יודע איך להשתמש ברשימו דעביות כי לא השתמשת בו אף פעם.

תלמיד: אז אני מקבל מהרשימו דהתלבשות מידע איך להשפיע עכשיו? במה זה למעלה מהדעת?

כן, בדיוק כך.

תלמיד: אז איך זה למעלה מהדעת?

אנחנו לא דיברנו כאן על למעלה מהדעת, עם מה אתה מתבלבל שם בפנים עם עצמך אני לא יודע.

תלמיד: סליחה, בלי קשר למעלה מהדעת. איך אפשר להשפיע בפרצוף חדש אם יש לי כבר רשימות מהפרצוף הקודם?

אני שואל הפוך, איך אתה יכול להשפיע עכשיו בפרצוף החדש בלי שיש לך רשימות מהפרצוף הקודם, מאיפה אתה יודע מה זה להשפיע, כמה להשפיע? אתה לא יודע כלום על זה. תסתכל על התינוקות, רק ניסיון, ניסיון, ניסיון, מכל מיני מצבים שהם עוברים זה מה שעוזר להם להתקדם, "אין חכם כבעל ניסיון".

תלמיד: ההשפעה בפרצוף החדש מגיעה לפי הרשימו דהתלבשות, לא לפי הרשימו דעוביות?

משניהם.

שאלה: איך נראית הדוגמה של אתמול והיום עם המסעדה, עם המאה דולר, שמונים דולר, בעליה ממטה למעלה?

ככול שאנחנו רוכשים מסכים יותר גדולים אז אנחנו בזה נעשים בהשפעה יותר גדולה, הפרצופים שלנו נעשים יותר גדולים וכך אנחנו מתקדמים וגדלים בגובה ממטה למעלה.

תלמיד: זאת אומרת ממטה למעלה הדוגמה צריכה להיות שאתמול היו לי שמונים והיום יש לי מאה?

נכון.

תלמיד: אז למה זה נקרא "לקבל על מנת להשפיע" גם בירידה ממעלה למטה וגם בירידה ממטה למעלה, איך זה נקרא באותו שם?

המגמה היא החשובה, חשובה לי המגמה, ומלמעלה למטה הכול נעשה לפי העליון, העליון מסדר את הכול, וממטה למעלה זה נעשה בהקדם מ"ן ומעשים טובים.

תלמיד: ממטה למעלה גם קיים העיקרון הזה של רשימו דהתלבשות ורשימו דעוביות?

ודאי.

תלמיד: איך הוא בא לידי ביטוי בעליה ממטה למעלה?

שאני פועל בשתי הרשימות. אני לא יכול לפעול בלי רשימו אחד, אני לא יכול סתם להפעיל כוח, אני צריך לדעת לשם מה אני מפעיל, מה אני אקבל, כל הדברים האלה הם הכרחיים.

תלמיד: אבל גם יש לי רשימות דהתלבשות ממדרגה גבוהה יותר כשאני עולה ממטה למעלה?

כן.

תלמיד: איך?

לכן יש השתלשלות המדרגות מלמעלה למטה עד שממטה אנחנו מתחילים להרגיש את עצמנו כנבראים ולעלות בסולם ממטה למעלה. מה שמתגלה לנו עכשיו, מתגלות לנו הרשימות שירדנו עליהן ממעלה למטה.

תלמיד: והן מאירות לנו ונקראות רשימות דהתלבשות בשבילנו?

יש ארבעים סוגים לפחות של רשימות, כל מיני רשימות, והן כולם מתעוררות בנו וכך הן מחייבות אותנו לבצע עלייה.

שאלה: למה ההבחנה של זכר ונקבה מתחילה בע"ב ולא בגלגלתא?

בגלגלתא עדיין אין הבחן בין זכר לנקבה עד כדי כך, אלא זה ארבע דהתלבשות וארבע דעביות, ובע"ב זה כבר ארבע ושלוש.

תלמיד: כתוב שהזכר צריך להיות בקומה יותר עליונה, למה?

כי זה רשימו מהאור שהיה מקודם, והעביות היא מהמצב הנוכחי של המסך, מעכשיו. ולכן בירידה, מקודם היה לי אור יותר גדול, ועכשיו מהמסך יש לי מסך יותר קטן. לכן המסך בע"ב הוא שלוש, והאור בע"ב שמגיע מהגלגלתא שהוא עדיין אור מקיף בגלגלתא, הוא ארבע.

קריין: אות מ"ד.

אות מ"ד

"ואחר זה יש גם התכללות הזכר בנקבה, דהיינו שהרשימו דהתלבשות נכלל בהרשימו דעביות, ואז יוצא זווג דהכאה על קומת הנקבה בלבד, שהוא רק קומת בחי"ג שהיא קומת חכמה הנקרא הוי"ה דע"ב, כנ"ל. והנה הזווג העליון, שהנקבה נכללה בהזכר, נבחן לקומת הזכר, שהיא קומת כתר בקירוב. וזווג התחתון שהזכר נכלל בהנקבה, נבחן לקומת הנקבה, שהיא קומת חכמה בלבדה. אמנם קומת הזכר, מתוך שהעביות שבו אינו מעצמו, אלא ע"י התכללות עם הנקבה, הנה הגם שמספיק ליציאת קומת ע"ס ממטה למעלה הנק' ראש, כנ"ל, עכ"ז אין קומה זו יכולה להתפשט ממעלה למטה לבחינת גוף, שפירושו, התלבשות האורות בכלים, כי זווג דהכאה על עביות הבא מבחינת התכללות, אינו מספיק להתפשט לבחינת כלים, ולפיכך אין בקומת הזכר רק בחינת ראש בלי גוף. וגוף הפרצוף נמשך רק מקומת הנקבה, שיש לה עביות מבחי' עצמית ומשום זה אנו מכנים את הפרצוף רק על קומת הנקבה בלבד, דהיינו בשם פרצוף ע"ב, כי עיקרו של הפרצוף הוא בחינת גוף שלו, שהוא התלבשות האורות בכלים, והוא יוצא רק מקומת הנקבה כמבואר. ע"כ נקרא הפרצוף על שמה."

שאלה: מטרת הכלי היא לזכך את עצמו כדי לקבל יותר. אבל בכל פרצוף הכלי הולך וקטן יותר ויותר. איך אפשר להגיד שהכלי יקבל יותר למרות שהוא הולך וקטן?

הכלי עושה מה שאפשר לעשות, רק להישאר בעל מנת להשפיע. כמה שאפשר לו לקבל בעל מנת להשפיע, זה מה שהוא עושה. ולכן על המגמה אנחנו עדיין לא נדבר, אלא אחר כך. כשיהיו לנו עוד כמה פרצופים ואנחנו נלמד מה קורה בכלל עם הכלים והאורות, אז נוכל להגיד למה זה יכול להוביל אותנו. בינתיים אין לנו שום ניסיון בזה, לכן נדבר אחר כך.

ההשתלשלות הזאת שיש לנו עכשיו, היא כדי לבנות את סולם המדרגות מלמעלה למטה, והכול נעשה על ידי אור וכלי. ואין שם עדיין לא אדם ולא כלום, אלא מכאניקה פשוטה של היחס בין אורות וכלים. רק אחר כך אנחנו נגלה שכל זה כדי שיהיה סולם, שהנשמות יוכלו להיברא במדרגה התחתונה ביותר של הסולם ולעלות עד רום הסולם.

שאלה: החלק שבו אמרת לנו על רשימו ד'/ד' של גלגלתא, אותו רשימו של התלבשות נשאר בע"ב, זה תמיד גרם לי קצת בעיות ועכשיו כמעט יכולתי להרגיש מה שאמרת. אבל האם תוכל להסביר?

רושם, רשימו, זה ממה שהיה קודם, שאני יכול להשתמש עדיין בהתרשמות מהמצב הקודם. לכן כשגלגלתא הזדככה, בכל זאת אפשר להשתמש בהתרשמות ממה שהיא קיבלה בעל מנת להשפיע לבניית הפרצוף הבא, לבניית פרצוף ע"ב. גלגלתא מאיפה היא מקבלת? היא מקבלת מאינסוף, משם יש רושם. תמיד יש לנו רשימו דהתלבשות ורשימו דעביות, או אור וכלי, ובלי ששניהם קיימים אנחנו לא יכולים לדבר.

תלמיד: אמרת שלא היה לו ניסיון קודם, האם זאת הסיבה שבגללה הוא ממשיך עם ד'?

אלה שני הנתונים שיש לו, בהכרח הוא משתמש בהם. אין עדיין בחירה, יש פשוט נתונים, זה כמו הטבע שמתפתח, כמו דומם.

שאלה: אנחנו לומדים שהתכללות הופכת שני דברים לאחד, שנבנה ביניהם שטח משותף. אז מה ההבחן בין התכללות זכר בנקבה והתכללות נקבה בזכר?

זה שהם עובדים יחד, אבל השאלה מי המוביל, לפי מה עכשיו נבנה הכלי, האם הזכר קובע והנקבה תומכת בו, או הנקבה קובעת והזכר תומך בה. וככה זה תמיד בפעולות רוחניות, אחד בשני, בצורה הדדית כך הם בונים את המדרגות.

תלמיד: אז יש הבדל בתוצאה של ההתכללות?

בטח שישנה תוצאה בהתכללות, גם בילדים, בגופים ביולוגים, תמיד יש לנו מי קבע את הדברים ומי עובד. זה בכל רמה ורמה.

שאלה: בזמן האחרון השיעורים באמת מדהימים, אנחנו שותים כל מילה שנאמרת וכל בירור שאנחנו עושים יחד. איך אנחנו יכולים להשתמש בדרך הכי טובה בכל מה שקיבלנו בזמן האחרון, בכל אבני הבניין, היסודות שאתה נותן לנו, איך להשתמש בזמן בצורה איכותית ביותר, כשאנחנו רוצים להכין את עצמנו לקראת מטרת הכנס, לקראת העיבור?

זאת לא שאלה אלי אלא לחברים. אתם קראתם את כל המאמרים, עשיתם דיווחים, דיברתם, אתם צריכים להתייעץ זה עם זה ומתוך זה לענות על השאלה הזאת. באמת, אין לי מה להוסיף, אתם תשמעו ממני מה שכבר שמעתם. אבל כשאתם תשמעו את החברים, יש בהם גם רעיונות חדשים וגם כוחות חדשים, ואז אתם תתייחסו לזה אחרת. קנאה, תאווה, כבוד, יש כאן הרבה דברים שיש בין החברים, וזה בהכרח קיים בין כל אחד ואחד, כך אנחנו בנויים, אז על ידי זה תהיה לכם יותר אחיזה במה שאומר כל אחד, אפילו בתוך זה שכל אחד דוחה בצורה אינסטינקטיבית את השני. לכן כדאי לכם לברר את כול השאלות האלה.

תלמיד: יש לנו הודעה מטעם צוות סעודות ומחלקת אירועים לגבי הסעודה הקרובה. הסעודה הקרובה ביום ראשון, ה-19 לספטמבר תוקדש ליום הציון להסתלקותו של בעל הסולם, בשונה משנים קודמות שהיינו רגילים לסעודה הזאת במוצאי יום כיפור.

כמו שהרב הזמין את כל הכלי העולמי להשתתף בסעודה הזאת ביחד, אז בהמשך לעצה הזאת, אנחנו מזמינים את כל העשיריות שרוצות להשתתף בסעודה הזאת, כדי שנבנה אותה ביחד, פשוט להציע את עצמכם כעשירייה שרוצה להביא את עצמה, בלחיים, שיר, קליפ, איזושהי השתתפות, ואת הלב שלכם בעיקר.

בעל הסולם הוא שייך לכולם. רב"ש יותר קרוב אלי כי הוא היה המורה שלי, והייתי לומד עמו ומטפל בו והייתי לידו, זה משהו אחר. אבל בעל הסולם הוא לכולם, ולכן כולם צריכים לדבר, כולם צריכים להוביל את כול הסעודה הזאת וכל מה שיהיה שם, בבקשה, אני מבקש, אני רוצה להיות הצופה.

(סוף השיעור)