שיעור בוקר 05.04.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן- אחרי עריכה

"התרחקות – קריאה להתקרבות", קטעים נבחרים מן

המקורות

קריין: קטע מספר 14 מתוך בעל הסולם, "שמעתי" מאמר ט"ז, "מהו יום ה' וליל ה', בעבודה".

"כתוב: "הוי המתאוים את יום ה'. למה זה לכם את יום ה', הוא חושך ולא אור". והענין הוא, אלו שמצפים ליום ה', הכוונה הוא, שהם מצפים, שיזכו לבחינת אמונה למעלה מהדעת. שיהיה האמונה כל כך חזקה, כאילו שהם רואים בראיה וידיעה גמורה, שכך הוא. היינו, שה' משגיח על העולם בבחינת טוב ומטיב. כלומר, שאין הם רוצים, שהם יראו, איך שה' משגיח בבחינת טוב ומטיב. כי ראיה הוא נגד אמונה. כלומר, אמונה הוא דוקא במקום שהיא נגד השכל. והאדם, עושה את הדבר שהוא נגד השכל, זה נקרא אמונה למעלה מהדעת. כלומר, הם מאמינים, שהשגחה של הבורא עם הנבראים הוא בבחינת טוב ומטיב. ומה שהם לא רואים זה בידיעה ברורה, אין הם אומרים לה': "אנחנו רוצים לראות את בחינת טוב ומטיב בבחינת ראיה בתוך השכל". אלא הם רוצים, שזה ישאר אצלם בבחינת אמונה למעלה מהדעת. אלא שהם מבקשים מה', שיתן להם כח, שיהא אמונה זו כל כך חזקה, כאילו הם רואים זה בתוך הדעת. היינו, שלא יהא הפרש בין אמונה לידיעה בתוך השכל. זה נקרא אצלם, היינו אצל מי שרוצה להיות דבוק בה', "יום ה'".

(בעל הסולם, שמעתי, מאמר ט"ז. "מהו יום ה' וליל ה', בעבודה")

זה כוח מיוחד שמגיע לאדם ונותן לאדם הרגשה שהוא נמצא בעולמו של הבורא. וזו לא ידיעה בצורה כמו שעכשיו אנחנו יודעים שאני תופס את זה בכלים דקבלה שלי, אלא בזה שאני תופס את זה בכלים דהשפעה שלי, ולכן זה נקרא "אמונה". זאת אומרת יש ידיעה ויש אמונה. אז "ידיעה" זה בכלים דקבלה, "אמונה" זה בכלים דהשפעה, אבל זה בעצם אותה התרשמות.

"כתוב: "הוי המתאוים את יום ה'. למה זה לכם את יום ה', הוא חושך ולא אור". והענין הוא, אלו שמצפים ליום ה', הכוונה הוא, שהם מצפים, שיזכו לבחינת אמונה למעלה מהדעת. שיהיה האמונה כל כך חזקה, כאילו שהם רואים בראיה וידיעה גמורה, שכך הוא. היינו, שה' משגיח על העולם בבחינת טוב ומטיב. כלומר, שאין הם רוצים, שהם יראו, איך שה' משגיח בבחינת טוב ומטיב. כי ראיה הוא נגד אמונה. כלומר, אמונה הוא דוקא במקום שהיא נגד השכל. והאדם, עושה את הדבר שהוא נגד השכל, זה נקרא אמונה למעלה מהדעת. כלומר, הם מאמינים, שהשגחה של הבורא עם הנבראים הוא בבחינת טוב ומטיב. ומה שהם לא רואים זה בידיעה ברורה, אין הם אומרים לה': "אנחנו רוצים לראות את בחינת טוב ומטיב בבחינת ראיה בתוך השכל". אלא הם רוצים, שזה ישאר אצלם בבחינת אמונה למעלה מהדעת. אלא שהם מבקשים מה', שיתן להם כח, שיהא אמונה זו כל כך חזקה, כאילו הם רואים זה בתוך הדעת. היינו, שלא יהא הפרש בין אמונה לידיעה בתוך השכל. זה נקרא אצלם, היינו אצל מי שרוצה להיות דבוק בה', "יום ה'".

(בעל הסולם, שמעתי, מאמר ט"ז. "מהו יום ה' וליל ה', בעבודה")

שאלה: המשפט "למה לכם את יום ה' זה חושך ולא אור", מה זה אומר?

מה אתה חושב, מתי אתה מרגיש חושך? רע לך, לא בסדר, לא מסתדר כלום, אתה מפחד, אתה מתבייש, מתבייש לא כל כך, כל מיני כאלה דברים שליליים, מאיפה זה בא? זה בא שהבורא מאיר אליך אבל אתה לא מקבל את ההארה שלו בצורה נכונה. ולכן אתה מרגיש שאתה עכשיו נמצא בנפילה, בירידה, אפילו אתה אומר זה "סטרא אחרא" או משהו, אין דבר כזה בעולם. מלאך המוות לא קיים בעולם, אלא רק בגלל שיש לך כלים מקולקלים בלבד. וכשמגיע אור הבורא יותר באינטנסיביות, אז אתה נמצא יותר גרוע לעומתו, יותר רחוק, יותר הפוך. ואז מה לעשות? זה מה שאתה מרגיש, רע. אז אתה אומר "הבורא רע" כי "כל הפוסל במומו פוסל". אבל בעצם זה הכול מפני שהכלים שלך עדיין כאלה מקולקלים.

שאלה: ואיך אני מגיע שיום ה' יהיה אור ולא חושך?

אתה צריך להפוך את עצמך. אתה צריך קודם כל להחליט שמה שאתה מקבל, הכול טוב. ומה שיש לך הרגשה רעה זה כדי שאתה צריך להחליף את התכונות שלך להשפעה, ואז כל דבר טוב או רע אתה מקבל את זה בברכה, גם הטוב וגם הרע בשווה. כי סך הכול הם מלמדים אותך, המצבים האלו, איך לשנות את עצמך.

שאלה: הוא אומר שאמונה זה "במקום שהיא נגד השכל". מה זה אמונה בכלל?

ודאי שזה נגד השכל.

שאלה: אז מה זה אמונה?

כוח השפעה.

שאלה: הוא אומר "שהם צריכים להאמין שהם רואים כמו שהם נמצאים בתכונת ההשפעה". גם זה לא אמיתי. זה כמו תפיסת המציאות שלנו הגשמית, היא גם שקרית? גם הטוב והמיטיב שאנחנו אומרים, שאנחנו נמצאים בתכונת ההשפעה היא גם שקרית, כי אנחנו רוצים להאמין שזה כמו שאנחנו רואים את זה, וזה לא בדיוק.

תשובה, אתה צודק. אבל אתה צודק לעת עתה. במדרגה שאתה נמצא עדיין זה שקרי ואז אתה צריך לעלות למדרגה יותר עליונה. וכשאתה נמצא שם תגיד גם שזה שקר ותעלה לעוד יותר עליונה, עד שמגיע לגמר התיקון אז כל השקרים הופכים להיות לאמת.

שאלה: אני צריך להצדיק את הנהגת הבורא או שאני צריך לעלות ולהתכלל בו כדי לתת לו נחת רוח, כלומר להתנתק מההרגשה שלי?

זה אותו דבר. תחשוב שזה ממש שווה, שווה ערך זה לזה.

שאלה: איך אפשר שתהייה השתוות בין האמונה לבין הידיעה, איך זה יכול להיות, כאילו שניהם באותו מצב?

מה ההבדל בין אמונה לידיעה? ידיעה באור חוזר, בהשפעה, נקראת "אמונה".

קריין: קטע מספר 15, מתוך רב"ש ג', "קידוש החודש".

"האדם צריך לקבל על עצמו עול מלכות שמים על בחינה הנמוכה ביותר, ולומר עליה, שאצלו אפילו מצב הזה, שלא יכולה להיות שיפלות יותר גדולה, היינו שהוא כולו למעלה מהדעת, שאין לו שום סמיכה מצד השכל וההרגשה שיוכל לבנות עליה את היסודות שלו. והוא נמצא אז כאילו שעומד בין שמים וארץ ואין לו שום סמיכה, שאז הוא הכל למעלה מהדעת. ואז האדם אומר, שהקדוש ברוך הוא שלח לו את המצב הזה, שבו הוא נמצא בתכלית השיפלות, מטעם שהקדוש ברוך הוא רוצה בכך שהוא יקבל על עצמו את העול מלכות שמים בצורת שיפלות כזו. ואז הוא מקבל על עצמו, משום שמאמין למעלה מהדעת, שהמצב שבו הוא נמצא עכשיו בא לו מצד ה', היינו שה' רוצה שהוא יראה המצב הכי שפל שאפשר להיות בעולם. ומכל מקום הוא צריך להגיד, שהוא מאמין בה' בכל אופנים. וזה נקרא אצלו כניעה ללא תנאי."

(הרב"ש. מאמר 21 "קידוש החודש")

מאוד חזק. אין כאן מה לעשות, צריכים לקרוא כמה פעמים אולי ואחר כך לחשוב, להשתדל להרגיש, להתרגש מזה.

קריין: קטע מספר 16, בעל הסולם "שמעתי", מאמר צ"ו "מהו פסולת גורן ויקב, בעבודה".

"תכלית העבודה היא בבחינת הפשט והטבע, שבעבודה זו אין לו כבר מקום לפול יותר למטה, מאחר שהוא כבר מונח בארץ. וזהו מטעם, שאין הוא נצרך לגדלות, מטעם שאצלו הוא תמיד כמו דבר חדש. כלומר, שתמיד הוא עובד כמו שהתחיל עתה לעבוד. והיה עובד בבחינת קבלת עול מלכות שמים למעלה מהדעת. שהיסוד שעליו בנה את סדר עבודה, היתה בצורה השפלה ביותר. וממש שהיה כולה למעלה מהדעת. שרק מי שהוא פתי באמת יכול להיות כל כך שפל, שילך ממש בלי שום בסיס, שיהיה לו מקום לסמוך את האמונה שלו, ממש על שום סמיכה. ונוסף לזה הוא מקבל את העבודה זו בשמחה רבה, כמו שהיה לו דעת וראיה אמיתית, על מה לסמוך את הודאות של האמונה. וממש באותו שיעור למעלה מהדעת, באותו שיעור כאילו היה לו דעת. לכן אם הוא מתמיד בדרך זה, אי אפשר לו ליפול אף פעם, אלא שתמיד הוא יכול להיות בשמחה, בזה שהוא מאמין, שהוא משמש מלך גדול."

(בעל הסולם, שמעתי, מאמר צ"ו, "מהו פסולת גורן ויקב, בעבודה")

(סוף השיעור)