שיעור בוקר 24.04.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שיעור נשים - "איש את רעהו יעזורו"

קריין: שלום. אנחנו בשיעור נשים, נושא השיעור שלנו "איש את רעהו יעזורו".

אני מוכן לשמוע גם שאלות כרגיל אצלנו, אנחנו מהר מאוד נעבור מהטקסט לשאלות וכך נתקדם.

קריין: יש שאלות שאספו מנשים במהלך כל השבוע.

אני קראתי אותן, אני מסכים ומבין אותם. אני מוכן לענות על כל השאלות, כל הפניות אליי, הטענות, מה שאתן רוצות.. אני מוכן בואו נברר אותן, בבקשה.

שאלה: מה הכוונה במצב רוח מרומם? זה נשמע כל כך גשמי, מה זה אומר באמת, איך אתה משפיע על מצב רוח מרומם שלך עם העשירייה?

אני אגיד לך, אצלי זה קורה ההיפך. בדרך כלל שאני נמצא במצב לא כל כך מרומם, אני משתדל כמה שיותר מהר להגיע לעשירייה, אמנם זה לא מושך אותי במצבים שאני מדוכדך, אבל אם אני נכנס לעשירייה, זה מעורר לי את מצב הרוח, הביטחון, הרגשת החום, הרגשת הכתף של החברים. וכך אני יוצא מהמצב שלי ומתקדם.

ואני גם מרגיש שזה לא רק נותן לי ביטחון, אלא גם נותן לי יציבות כך, שאני לא נמשך לכל מיני מטרות מקריות, אולי לא נכונות, אלא אני מייצב את עצמי לפי מה שאני מרגיש בתוך העשירייה.

זאת אומרת, אם אני רוצה לקבל מכל מצב שאני נמצא יציבות וכיוון למצב הבא, אני חייב להתכלל בעשירייה, ואז על ידם אני מגיע קודם כל לייצב את עצמי, מה זה חשוב ומה זה תפל בחיים שלי, למה כדאי להשתוקק, מה כדאי לבצע, לאיזו מדרגה אני צריך להגיע, אם אני מתקדם בחיים הרוחניים שלי שאני שנכלל בהם אני עושה את הדרך, לפחות איזה צעד או כמה צעדים קדימה.

שאלה: איך להשתמש בידע ככלי, כדי להגיע לאמונה ולא ליפול?

רק על ידי זה שאת בחברה. אנחנו יכולים להיטמע בדעה שבחברה וכך להתקדם ליציאה מהאגו הפרטי שלי.

שאלה: כל עשירייה ועשירייה יודעים מי שייך לה, מה העשירייה שלך?

שלי?

תלמידה: כן, שלך.

אני נמצא גם בעשירייה שלך, את לא מרגישה אותי, את לא רואה אותי, כי את לא רוצה להרגיש ולראות אותי, אבל אני נמצא גם שם.

שאלה: כתוב שאם לחבר איך מצב רוח מרומם, צריך לרומם את רוחו, ומה אם זה לא עוזר, מה לעשות? האם זה לא ידחה את החבר אם אנחנו נחייב אותו להעלות מצב רוח? הרי אנשים שונים, הם מגיבים בצורה שונה.

צריכים להיות מומחים גדולים בזה ולעשות את זה בכל מיני צורות, מה לעשות. זו אומנות.

קריין: קטע מספר 1.

"וישאלהו האיש לאמור, מה תבקש". היינו, במה אני יכול לעזור לך. "ויאמר, את אחיי אנוכי מבקש", שעל ידי זה שאני אהיה בצוותא חדא עם אחי, זאת אומרת, על ידי זה שאני אהיה בקבוצה, שיש שם אהבת חברים, אז אני אוכל לעלות על המסילה, העולה לבית ה'. והמסילה זו היא הנקראת "דרך של השפעה", שדרך זו היא נגד הטבע שלנו. ובכדי שנוכל להגיע לזה, אין עצה אחרת, אלא אהבת חברים, שעל ידי זה כל אחד יכול לעזור לחבירו."

(הרב"ש. מאמר 3 "אהבת חברים - א'" 1984)

הוא מתאר לנו איך אנחנו יכולים להגיע להרגשת הבורא, לדבקות בבורא. אנחנו יכולים להתקדם אליו אך ורק במידה שאנחנו מתקדמים לחברים. אנחנו צריכים להבין שהחברים הם אלו שהבורא מייצב לפנינו, סביב כל אחד ואחד, שזה התנאי, שאם אתה תתכלל בהם ותגיע לאיזה מין חיבור איתם, אז לאותו חיבור אתה מגיע עם הבורא. ואם תגיע לאהבה איתם, אתה תגיע באותה מידה באהבה עם הבורא, זה נקרא "מאהבת הבריות לאהבת ה׳".

ולכן כך אנחנו צריכים לראות את הסביבה שמתארגנת סביב כל אחד ואחד. אתה רוצה להגיע לרוחניות בבקשה, זאת הסביבה זה התנאי, שאתה צריך להתכלל בה, להידבק בה, להתחבק, ואז אתה תתחיל במידה הזאת להרגיש את העולם הרוחני.

לא תתחבק איתם, לא תתחבר איתם, אתה לא תרגיש את העולם הרוחני ואין לך שום תנאי אחר, רק התנאי הזה. כי כל הסביבה מגיעה לנו משבירת הכלי שלנו, שהיינו יחד כולנו בכלי אחד. הבורא שבר את הכלי הזה, ואנחנו צריכים לאסוף אותם בחזרה. וכמה שאנחנו מייחדים את הכלי הזה, לפי זה אנחנו מגלים יותר ויותר את העולם העליון, שהוא אחד ובו מגלים את הבורא.

שאלה: מה זה "את אחי אנוכי מחפש" בעבודה יומיומית של העשירייה?

שאני כל הזמן רואה את העבודה שלי בלהתחבר יותר ויותר לחברים.

שאלה: היום היה מוקדש לעבודה עם הייסורים. וכמו ששמעתי, דיברת על זה שצריך לקבל ולשמוח לעבוד איתם. ואחת ההנחות שאנחנו לומדים את חכמת הקבלה, שיש שתי דרכים דרך תורה ודרך ייסורים. מה ההבדל או שכאן אנחנו מדברים על דרגות שונות של ייסורים?

זה משהו אחר. דרך תורה ודרך ייסורים זה שני מצבים שמייצבים אותנו בדרך לבורא ואנחנו צריכים את שניהם. אנחנו נעבוד על זה גם בשיעורי בוקר, זה לא לעכשיו לברר אותם.

שאלה: כשאנחנו מחלקים את המצבים לטובים ורעים אנחנו נמצאים ברצון לקבל, כשאנחנו מרגישים את כל המצבים כטובים האם זה אומר שאנו כבר נמצאים ברצון להשפיע?

אני אגיד לכם מה, לא חייב להיות. זה הכול תלוי איך אנחנו שוקלים את המצבים האלה כטוב או כרע, שהטוב זה קרוב לבורא לכוח השפעה ואהבה והרע זה ההיפך.

שאלה: אם אסור לבקש על עצמי אלא רק עבור העשירייה. אז האם במצב של יאוש וירידה אנחנו לא יכולים לבקש על עצמנו. אז איך ברגע הזה להתחבר לעשירייה כדי לא לצעוק על עצמי?

אם אתם צועקים עבור עצמכם, בכל זאת זה לא מגיע לבורא. אתן צריכות להבין שזו סתם צעקה, שהיא לא מגיעה לכלום. לכן או צעקה עבור עשירייה, או שלא לצעוק בכלל.

שאלה: את השבירה הנסתרת, אי אפשר לתקן אותה וכשמגלים את השבירה זו ההתחלה של התיקון. איך אני צריכה לגלות את השבירה.

אנחנו צריכים להשתדל להתחבר בינינו כמה שיותר, ואז בדרך אנחנו מגלים כל מיני הפרעות. מההפרעות האלו אנחנו מחברים פניה לבורא, תפילה שהוא יעזור לנו להיות למעלה מההפרעות. ואז בזה שאנחנו מתעלים מלמעלה מהפרעות, שהבורא בעצם מגלה לנו, אז אנחנו מתמלאים בשמחה ובגילוי הבורא.

שאלה: אנחנו עשירייה צעירה ואנחנו מאוד רוצות ליצור יומן יומיומי. תגיד לנו בבקשה, ממה להתחיל פרקטית את תרגיל החיבור הזה?

אתם צריכים יומיום לסדר סדר עבודה. מה אתם קוראים, מה אתם לומדים, איך אתם מפיצים, מה אתם עושים בכלל בקשר ביניכם, בעזרה מכם לאחרים. ולהשתדל שכל הפעולות האלה הם יהיו כמה שיותר יחד, כמה שיותר וישנם כאלה שאי אפשר. וכך לסדר את היום יום ולהראות את זה לאחרים, להראות את זה להנהלה נגיד. לשלוח את זה לאינפו נשים, או לאחראי ולקבל ממנו תגובה.

שאלה: דרך איזו פעולות או מנגנונים אפשר להבין את מצב הרוח של חברה שזקוקה לזה, בלי להיכנס לפרטים של הסיבות של מצבי הרוח האלה?

על שאלות כאלה אתן צריכות לפנות שוב לגלעד והוא יראה לכן איך לעשות את זה. אני לא נכנס לכל הבעיות, השאלות ששייכות לקשר בין החברות בעשירייה, או בקשר בין העשיריות. אני רק לכוון את הקבוצה לבורא, זאת העבודה שלי והתפקיד שלי.

שאלה: עכשיו התחלנו ללמוד חומרים חדשים ולעשירייה הגיעו הרגשות חדשות, כוחות חדשים. והרבה פעמים קורה תהליך כזה שעדיין אנחנו לא מבינות מה קורה בעשירייה, ונופלות למצבים חדשים. לפעמים זה אלו בעיות גשמיות אצל החברות. איך לעבור מהר את המצבים האלה, אולי אפילו לזרז את התהליך הזה?

הכול תלוי עד כמה שאתן יותר מחוברות ביניכן. אפילו שאתן לא כל כך יודעות את החומר עצמו, אבל במידה שאתן מחברות את עצמכן יחד, במידה הזאת אתן יותר תבינו על מה מדובר.

שאלה: במאמר כתוב שמגיעים לחברה לתת רוח של חיים. אם אני לוקחת על עצמי את האחריות להגיע לחברה כדי לרומם את רוחם, מאיפה אני לוקחת את הכוחות לפני שאני מגיעה לקבוצה. ואיפה בכל זה נמצא הבורא?

זאת שאלה. קודם כל אם יש לכם גברים שנמצאים גם בלימוד שלנו, אז לדבר עם הגברים, כל אחת עם הגבר שלה. וחוץ מזה לפעמים צריכים לשמוע גם שיעורים שלנו, שאנחנו לומדים הגברים ולקבל משם כוחות. אין הבדל בין אישה וגבר ברוחניות, פשוט הנשים בגלל שהן יותר עסוקות גם בבית גם בעבודה, אז יש להן יותר עומס.

ולכן אנחנו לא מושכים אותם לשיעורים, אבל אני שומע שישנן הרבה נשים ששומעות את השיעורים שלי יום יום וזה טוב. משם הם מתקדמים. אתן לא יכולות להתקדם מהשיעור פעם בשבוע הזה זה מאוד לאט, זה מאוד מעט, אתן צריכות בכל זאת עוד להתכלל בחומרים שאנחנו עוברים במידה קלה, קטנה. אבל בכל זאת חייבות.

שאלה: אנחנו שומעות את השיעורים ומדברות על זה יום יום בעשירייה. יחד עם זה אנחנו לא מצליחות להבין, אנחנו מרגישות שהלב שלנו בחיים לא מצליחים להבין, זה גורם לחיסרון קבוע מאוד גדול. והחיסרון הזה גם בנינו מזה תפילה שנוכל למלא את זה. אנחנו שואלות האם זה נכון ואיך אנחנו יכולות להמשיך?

תמשיכו כמו שאתן, ותהיו קצת יותר קשורות לכל הנשים באיטליה ובכלל ואצלנו. ותראו, אתן דווקא יש לכן פוטנציאל מאוד גבוה. אני אפילו לפני הפנדמיה הזאת שקלתי לעשות כנס באיטליה, יכול להיות שעוד מעט אנחנו נוכל גם לבצע את זה בפועל. אני חושב שאין שום מניעה להתקדם לכם, קדימה.

שאלה: איך אני יכולה להעלות את הרצונות של החברות שלי, אם אני לא מכירה אותן. כלומר עם התפילות שאנחנו עושים ביחד לבורא?

אתן שומעות את השיעורים, אתן קוראות מאמרים, אתן משתדלות להבין מה היא הדרך הרוחנית, עד כמה שהיא כולה תלויה בחיבור. ועיקר העבודה בחיבור זה לאישה, ואם אתן במקצת עושות פעולות להתקרב, להתחבר, אז ודאי שמתוך זה אתם תבינו על מה חכמת הקבלה מדברת.

שאלה: איך לעבוד מול ההתנגדות ללכת בקו האמצעי, כאשר קיבלנו את השמחה של ללכת בקו ימין. אני חשה שבקו האמצעי אין השתוות צורה?

כשאנחנו משתדלים ללכת קדימה, אנחנו מתחילים למיין את כול הכוחות שלנו שישנם. ואיפה שהכוחות האלה הם מכוונים לבורא, מהם אנחנו מרכיבים את הקו האמצעי.

שאלה: מבחינת השורש הרוחני, למה הכוונה המצב של כוח ביטחון של חיים ואושר. ואיך להביא את זה לעשירייה מבחינה פרקטית, מה שכתוב בקטע השני?

את הקטע השני אנחנו עוד לא קראנו, אבל לא חשוב. כוח הביטחון זה הארה מלמעלה, שזה אור העליון האינסופי המופשט. ולכן כשהוא שורה עלינו, אנחנו מרגישים שכל הבריאה היא שייכת לנו. וזה מביא לנו כוח הביטחון.

שאלה: איך לזרז את המצבים ולקדם את העשירייה, בלי שאני אשים את החברות שלי במצב של ירידה?

אנחנו צריכות קודם כל לדאוג לחיבור בינינו. וכל ההתקדמות שלנו, אנחנו צריכים לראות בהתקדמות בחיבור. ולכן לא יכול להיות שבינינו אנחנו מזמינים או גורמים לכוחות הרעים. אבל הבורא שרוצה שאנחנו נתקרב עוד יותר בינינו, מעורר בינינו כוח הרע, ואנחנו צריכים להבין שזה מגיע מהבורא. ואז אנחנו מתחבקים בינינו, אפילו עם הכוח הרע הזה גם. זה כאילו שאנחנו מתחבקים עם הבורא וכך אנחנו הופכים את הרע הזה לטוב.

שאלה: יש לנו בירור מאוד עמוק בעשירייה, שאלה על נקיות. דיברת על נשים צדקניות שבזכותן עם ישראל נגאל מהגלות, בינתיים אין לנו מושג מה זה, אנחנו מדברים על נקיות הכוונה על נקיות המחשבה? כל כך הרבה שיעורים היו על זה.

להרבה חברות עכשיו יש מצב של צורך באיזו דרגה חדשה של הנקיות מה זה בכלל בעבודה שלנו, במיוחד בטבע האישה, כנראה שאין הבדל, ומה היא התכונה הזאת שמתגבשת והיא כל כך חדשה עבורנו שאנחנו לא מבינות אפילו את עצמנו?

אנחנו לאט לאט משיגים את עניין הנקיות. נקיות, זאת אומרת כמה שכוח האגואיסטי הוא נראה לנו מעורב בכל הרצונות ובכל המחשבות והכוונות שלנו, ואנחנו רוצים להתפטר ממנו ולנקות את עצמנו ממנו. זה נקרא עניין הנקיות. ישנן פעולות מיוחדות שאנחנו מנקים את עצמנו מהמחשבות האגואיסטיות, הכוונות האגואיסטיות, וזו עבודה על נקיות.

להיות נקי זו בעצם המטרה שלנו, כי במידה שאנחנו נקיים, אז אנחנו דבוקים בבורא, ואז אנחנו יכולים לדבר על דרגות הדבקות שלנו בבורא. ומעבר לנקיות, יש גם עניין של הדבקות, מסירות נפש, עד כמה שאפילו עביות שלנו, שהיא כבר לא עביות שמפרידה אותנו מהבורא, אלא היא עוזרת לנו להידבק בו, לעבוד בצורה הפוכה, זה נקרא ש"מלאך המוות הופך להיות מלאך הקדוש". נעבוד על זה עוד.

שאלה: האם אנחנו צריכות לדאוג על הסביבה של החברות שהן מחוץ לעשירייה? אנחנו נפגשות שלוש פעמים ביום ואנחנו היינו רוצות שלחברות שלנו תהיה סביבה לאורך כל היום, האם כדאי לחשוב על זה?

כן, אנחנו צריכים לחשוב גם שכל החברות שלנו בעשירייה תהיה להן גם סביבה רגילה ארצית, טובה, חשובה. כן אנחנו צריכים על זה לחשוב.

שאלה: האם יש אפשרות איכשהו למנוע את עזיבת החברות את הקבוצה או שזה איזשהו תהליך בלתי נמנע שצריך לקבל אותו, או שאנחנו יכולות להשפיע על זה שלחברות יהיה יותר פשוט בדרך?

להשתדל להחזיק את כולם בתוך הקבוצה משני הכיוונים. מכיוון אחד שאנחנו מסבירים זה לזה שאין ברירה, העולם שלנו מדרדר רק לרע, בצורה הכללית ורק אנחנו מבינים את המגמה שלו ואיך אפשר לעלות ממנו לדרגות רוחניות, דרגות של טוב בלהרגיש את הבורא טוב ומיטיב ולהינצל מכל הבעיות וצרות בצורה אישית וכללית. אנחנו צריכים לדבר על זה.

שאלה: מה זה נקרא "לעלות על המסילה העולה לבית ה'"?

זה סולם שאנחנו כל הזמן מתחברים בינינו יותר ויותר עד שמגיעים מחוברות כמו במערכת אדם הראשון.

אבל אסור לנו לשכוח ש"ואהבת לרעך כמוך זה כלל", "כלל" זאת אומרת כולל כל המאמצים שלנו.

שאלה: מה צריך לעשות כשיש התנגשות או חוסר הסכמה בין שתיים או שלוש חברות בעשירייה, מה צריכה להיות הגישה הנכונה?

אנחנו צריכים להבין שדברים האלה הבורא מעורר בינינו ושכתוצאה מזה אנחנו צריכים לעבוד נגדו, זאת אומרת נגד כוחות הפירוד שהוא שולח לנו בכוונה, שאם אנחנו נתגבר עליהם אז נהיה יותר קרובים בינינו ואליו.

שאלה: מה זה אומר להתגבר על כוחות פירוד, איך אנו יודעים שהתגברנו או שסתם עשינו שלום כזה חיצוני?

אז שאנחנו מפסיקים לשחק כאילו, אלא באמת רוצים לעשות את זה בכמה שהלב שלנו מבין שאנחנו עושים את זה בלב פתוח. ו"כאילו" את יכולה לעשות באיזה מקום ולא בבני ברוך.

שאלה: איך אני יכולה להביא מצב רוח טוב לעשירייה ועל מה מדבר קטע מספר 3 כשהוא אומר להביא מצב רוח טוב?

אנחנו צריכים להביא מצב רוח טוב לכל חברה וחברה, ביטחון כמו שכותב לנו בעל הסולם ורב"ש במאמרים, במאמרי החברה, שכל אחד מאיתנו יהיה בטוח שבחיבור בינינו אנחנו מגיעים לעתיד הטוב. ועד כמה שהחיבור הוא יהיה אמיתי, הוא יקבע לנו את קצב ההתקדמות לאותו עתיד הטוב.

שאלה: אם בעשירייה יש חברות פסיביות שהן לא משתתפות באופן פעיל, האם זה תוצאה מעבודה לא נכונה של העשירייה או מה אנחנו יכולות לעשות לשנות את המצב?

לתת דוגמה קודם כל, למשוך אותן בפנים, לשתף אותן, ואחר כך בסופו של דבר להתחיל לאט לאט לדרוש. צריכים להתייחס אליהם כמו לילדים שלאט לאט אנחנו מושכים אותם יותר ויותר לשיתוף.

שאלה: איך אנחנו יכולות לתמוך בחברות בעשירייה שלנו שיש להם כל מיני מצבים במשפחה, מצבים מורכבים של חולי וכל מיני מצבים, איך אנחנו עוזרות לחברות להצדיק את הבורא ולתמוך בהן?

עוזרות כמו שאישה מבינה במצב של אישה אחרת, פשוט עוזרות. אלא מה, אני אספר לך מה זה נקרא לעזור? להשתדל לעשות לה קודם כל מיני פעולות להקל עליה את העבודה במשפחה, אולי לקחת את הילד לטיול, להוציא אותו מהבית, אולי להביא להם מצרכים מהסופר, אולי לעזור לה עם הכביסה, עם כל מיני דברים. לעזור, לעזור, זה נקרא התכללות, ממש במעשה.

שאלה: אנחנו יכולים להשתמש במשחקים כדי להגיע לחיבור?

ודאי, כל החיים שלנו זה משחק, כן.

שאלה: לגבי חברה, האם יש מקום לרצון הזה להיות מאושרת בעולם הזה או שזה רק רוחניות, האם יש מקום לרצון להרגיש כאישה מאושרת בעולם הגשמי?

אנחנו לא יכולים להרגיש באמת מצב של שמחה ואושר אלא אם אנחנו מביאים את זה מתוך החיבור, שבתוך החיבור, ורק בתוך החיבור מתגלה הבורא.

שאלה: כשענית על תשובה של חברה שאפשר גם בקבוצה ביומן לכתוב על הפצה, זה בדיוק מה שחסר לעשירייה. אם לפחות נקדיש שיחה אחת לדון על פרויקט ההפצה, זה יעזור לנו בחיבור ובעבודה הפנימית?

ודאי שזה יעזור לכן, תנסו לעשות את זה, תנסו. יש לכן ישיבות כאלו ביניכן, אז תנסו לעשות זאת.

שאלה: כשהבורא כל הזמן מכה בנו באזור מסוים וגורם לנו לייאוש, איך אנו כעשירייה צריכות לשמוע את ההזהרות ואת ההנחיות של הבורא?

הבורא לא מגלה לנו ייאוש, הוא מגלה לנו את הכלים לא מתוקנים שבהם אנחנו כך מרגישים את הייאוש, אבל הוא מגלה לנו את הכלים כדי שאנחנו נתקן אותם. כך אנחנו צריכים לקבל את הגילוי שלו, את ההרגשה שלו,

שאלה: האם המכות בחיים הגשמיים זה מסר מהבורא שאנחנו צריכות לשנות משהו כדי לתקן את עצמנו בעשירייה?

בדיוק, זה נכון. כל הרגשות הלא נעימות, אנחנו מרגישים אותם כדי לשנות עד שנגיע למצבים הנעימים.

שאלה: אמרת בשיעור של אתמול לעורר את הרע שבתוכך, להרגיז את הרע בתוכך. האם תוכל להסביר?

כן, אני צריך לעורר בי גם כוחות רעים כדי לחייב את עצמי לפנות לבורא שיתקן אותם.

שאלה: מהי הבדיקה שעשירייה יכולה לבדוק כדי לדעת שאנחנו נמצאים בדרך לנתינה ללא שכר, לבורא?

רק לפי תגובת הבורא. אם אנחנו באמת במשהו מתקדמים להשפעה הדדית, אנחנו יותר ויותר מרגישים את הבורא בינינו.

תלמידה: איך אפשר לבדוק את ההרגשה הזאת?

על ההרגשה אנחנו לא יכולים לעשות כלום, אם מגיעה ההרגשה, היא מגיעה.

שאלה: למה יש פחד מאהבה ומה זה בכלל? האם הבורא מפריע לנו לקבל את האהבה שלו ואת האור שלו? יש איזו קריאה אבל אני מתקשה לקבל אותה.

אני לא יכול לקבל, אני לא רוצה להגיע לאהבת הבורא מפני שזה מחייב אותי לפתוח את עצמי, ולזה אני לא מוכן.

שאלה: אני מבינה שיש מצב גשמי ואני לא יכולה להיפטר ממנו, אבל יש קריאה פנימית לדבר הזה, מה מפריע, מה זה הכבלים האלה שכובלים?

להתפלל לבורא שיעזור לכם, אין יותר מזה. תשמעו מה שאני אומר, רק את התנאי הזה, את הפעולה הזאת תעשו, רק תפילה ובלי הפסקה, יום יום. תגידו לנו אחר כך שזה יעזור, ודווקא שזה עזר.

שאלה: אתה יכול להגיד מהי העייפות הגדולה בעבודה וממה היא נובעת?

העייפות בעבודה נובעת מזה שאין לי קשר עם הדרך, לא מאיר לי המצב העתידי הנכון, היפה, ולכן אני מרגישה עייפות. וזאת לא עייפות, זה פשוט חוסר התרוממות, התעוררות ממני. אין דבר כזה עייפות, זה הכול מפני שאין לי מספיק בטחון, אמונה, קשר עם המטרה, הבורא לא מאיר לי שאני לא מתעוררת מספיק. ויכול להיות שאני לא מתעוררת מספיק בגלל שאין לי רצון להתעורר. או שיש לי רצון להתעורר, אבל אני לא מממשת אותו נכון, אני לא מתקשרת לחברות כדי לדרוש מהבורא כוח ההתקדמות.

כל העבודה שלנו צריכה לבוא דרך החיבור שלנו בתפילה לבורא. ותענו לעצמכם, לא לי, תענו לעצמכם, מי עושה את זה, איזו עשירייה עושה ככה. שאתן מתחברות יחד ובאמת משתדלות מהלב הכללי שאתן מחברים אותו, ואז מהלב הכללי לפנות לבורא. אבל אם אתן בורחות מעשירייה כל אחת לפינה שלה, לא יצא לכן כלום חוץ מהרע. לכן כתוב "גיבוש צדיקים טוב להם וטוב לעולם, ופירוד רשעים טוב להם וטוב לעולם"¹.

שאלה: נדמה שדווקא ברגעים שאתה פותח את הלב לגמרי וממש ממש רוצה להתחבר לחברות, הן דוחות אותך, הן כאילו לא רוצות את החיבור.

את מתחילה לגלות איזה צורת עשירייה יש לך באמת, ועל זה צריכים לעבוד.

תלמידה: מה זה צריכים לעבוד, מה הכוונה? מה עושים ברגע הזה?

על החיבור הנכון.

תלמידה: כי ברגע הזה אני פשוט לא רוצה לעבוד איתן, כי הן לא רוצות אותי, ואז אני בורחת.

תברחי, מה את רוצה ממני.

תלמיד: אני רוצה לדעת מה עושים?

מה עושים שמגלים שאין חיבור? דווקא במקום שמגלים שאין חיבור, מבקשים מאותו מקום, צועקים, בוכים, דורשים.

תלמידה: אבל הן השלוחה שלי לבורא, ממי אני אבקש אם אני לא יכולה לבקש מהן?

אל תגידי לי שטויות. את צריכה בכל זאת לפנות לבורא ולבקש ממנו ולדרוש ממנו. ותגידי לו תודה, שהוא מברר ומראה לך בדיוק איפה הבעיה, בחוסר חיבור.

תלמידה: אני מבקשת ממנו באופן ישיר?

כן ודאי.

שאלה: האם נשים שנמצאות יחד בשיעור בוקר יוצרות את הכלי המשותף?

כן, אבל זה לא מספיק. הן צריכות להתחבר יחד ולסדר תפילה משותפת, פנייה משותפת לבורא, ואז זה יעבוד. אנחנו מדברים על אותם הדברים כל הזמן, פעם בשבוע שעה שלמה על אותם הדברים. חיבור ופנייה לבורא, חיבור ופנייה לבורא, זהו. מתי זה יתקבל במוח ובלב, אני לא יודע. אבל לא נמאס לכם לשאול את אותו דבר ולשמוע את אותו דבר? תעשו סוף סוף איזה צעד קדימה.

שאלה: מה לעשות אם מקום השבירה מתגלה לא בעשירייה, אלא עם חברות אחרות, נגיד בצוות הפצה?

זו לא שבירה. בצוות הפצה יש לי קשרים ששייכים לעבודה שלי, לא רוחנית. אנחנו מדברים על עבודה רוחנית.

שאלה: כשחברה מתפללת עבור כל העשירייה, אבל בלי להביא את השאלה למרכז העשירייה, האם זאת תפילה נכונה?

אתן צריכות לקרוא מה זה תפילה נכונה במאמרים של בעל הסולם ורב"ש. אני לא אתן לכן כאן שום פתרון במשפט אחד. אלא תבררו טקסטים, תבדקו איפה זה כתוב, תעשו ממש עבודת מחקר מה כתוב על זה. ובדיוק אתן צריכות לבצע מה שכתוב כאן, איך מארגנים את התפילה ופנייה לבורא.

במה אנחנו צריכים להיות מחוברים בתוך העשירייה, איך אנחנו צריכים לכוון את עצמנו לבורא, באיזה תנאים הבקשה שלנו עולה לבורא, איך הבורא מקבל אותה ומה אנחנו מרגישים בחזרה. כל הדברים האלה אתן חייבות לברר במאמרי החברה של בעל הסולם ורב"ש. תעשו על זה עבודת בית. כמה שייקח זמן, לא חשוב, אבל בלי העבודה הזאת אתם לא תצליחו ברוחניות, חבל על הזמן שלכן.

שאלה: אם אין לי כוחות להעלות ולרומם את רוח העשירייה ואני בעצמי נזקקת שירוממו את רוחי, האם כדאי להצטרף לקבוצה כדי לא להוריד אותה?

את צריכה לפעול באותה עשירייה שאת נמצאת, ולא לפחד להיכנס שם יותר ויותר ולעורר אותן יותר ויותר.

שאלה: לגבי הפצה, אני שייכת לצוות הפצה של "ישראלית", אנחנו בקשר עם נשים שלא לומדות קבלה. מצד אחד, אנחנו רואים הרבה מקרים קשים כמו אלימות, כמו רצח ואונס, כמו שאמרת שיקרה אחרי הקורונה. מצד שני, מאוד קשה לנו להוציא את המסר, שיקשיבו לנו, להתחבר ללב של האנשים שלא מרגישים מאיפה זה בא להם.

האם אנחנו יכולות לעשות משהו, אולי בתוך העשירייה או בתוך צוות של ההפצה, על מנת שהמסר יהיה יותר ברור, שיותר נתחבר ללב של האנשים בחוץ?

אני חושב שאנחנו לא יכולים להצליח בזה. במה אנחנו יכולים לעזור להם? אין לי כדורים שאני יכול לשלוח להם, אלא הן צריכות להתחבר לעשיריות ועל ידי העשיריות למשוך את המאור המחזיר למוטב ואז יהיה להם טוב בחיים. אפילו אנחנו בתוך העשיריות שלנו, עוד לא מסוגלות לעשות את העבודה הזאת, מכל שכן לאנשים זרים. לכן ההפצה שלנו היא רק הפצה תיאורטית, להסביר להם מה צריך להיות ומה יקרה פעם בעולם. אבל בינינו אנחנו צריכים להשתדל להגיע למצב, שאנחנו כן מתחברות בינינו ומגיעות לתשובה מהבורא.

שאלה: אנחנו רק רצינו להודות על השיעורים האחרונים. ושבעשירייה שלנו הגענו להודיה שיש לנו זכות גדולה להיות בדרך, להיות עם חברות ולהיות איתך, תודה רבה.

תודה לכן. אתן רואות, ישנן גם כאלו נשים.

שאלה: האם זה נכון לעשות שכל העשיריות, כל הכלי שלנו יהיה מכוון לתפילה אחת, שבחג השבועות, בעוד שלושה שבועות, נבקש שהבורא יתגלה לכולם, שנקבל את התורה, את האור שלו לתיקון עולמי?

ודאי שכדאי את זה לעשות, אבל בתנאי שאחרי זה אתן לא תיפלו, אם לא תקבלו מה שאתן רוצות. אם אתן רוצות להודות לבורא ולשבח אותו, להלל אותו, אז בבקשה, אין בעיה. אבל אם אתן מתכוונות שאחרי זה אתן תקבלו ממנו איזה מתנות, זה כבר לא בסדר ותהיה לכן אכזבה גדולה.

תלמידה: לא מתנות לנו, מתנה לאנושות. שהאנושות תצא מכל מה שהיא חווה, מכל היצר הרע שמתגלה בכולם.

אפשר להתפלל, כן. רק שזה לא יהיה על מנת לקבל.

שאלה: האם יראה זה שאני חוששת שלא אזכה להשגה בגלגול הזה?

הכול תלוי בעבודה שלה.

שאלה: אנחנו רוצות להודות לך, לגלעד לכל החברות. ולהמשיך את ההודיה של נשות טבריה מכולנו. אנחנו מבקשות סיכום ואולי יש לך המלצה למאמרי חברה של רב"ש, אולי לנושא מסוים לעבוד עליו השבוע. או פשוט להמשיך לפי הסדר?

לפי איזה סדר קבוצות הנשים עובדות, בעבודה?

תלמידה: בשבוע האחרון עבדנו על "איש את רעהו יעזורו". ונשים במהלך היום, בעשיריות, קוראות פעם ביום מאמרי חברה של רב"ש. או כשאתה ממליץ לקרוא קטעי מקור מהשיעור, אז לרוב קוראות את זה.

גם זה וגם זה, אין מה לעשות. אבל הכי חשוב זה מאמרי רב"ש על החברה.

תלמידה: האם אתה מרגיש שיש נושא מסוים שיכול לחזק את חברת הנשים?

חוץ מחיבור בינינו אנחנו לא צריכים כלום. ונקווה שאנחנו נגיע לזה, בכל זאת לפנינו עתיד היפה.

תלמידה: איך אפשר לעשות עוד צעד ללב של החברות?

עוד צעד זה רק פנימה ללב המשותף, אין לי יותר מה להוסיף. לצערי אנחנו עוד לא נמצאים במצב שמחברים את הלבבות, את התקוות, הכוונות, המחשבות. ולכן אין לנו עוד צעד אחרי זה קדימה, בינתיים זה עדיין לפנינו. אבל בכל זאת אני מלא תקווה ואני מחבק אתכן, מברך אתכן ואנחנו נתראה בעזרת ה' בעוד שבוע, בצורה אחרת לגמרי. בהצלחה לכן, כל טוב. שלום לעולם, שלום במשפחות, בריאות, ילדים, שהכול יהיה בסדר.

(סוף השיעור)

---

1. "כנוס לרשעים רע להן ורע לעולם, ולצדיקים, הנאה להן והנאה לעולם" (משנה סנהדרין ח')↩