שיעור ערב 22.05.21 הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שיעור נשים - "ביטול והכנעה"

אני שמח מאוד שיש לנו היום שיעור מורחב. אנחנו קוראים לקט פסוקים בנושא ביטול והכנעה.

קריין: קטע מס' 1.

"כתוב "בטל רצונך מפני רצונו". היינו לבטל את הרצון לקבל שבך, מפני הרצון להשפיע, שהוא רצונו של ה'. זאת אומרת, שהאדם יבטל אהבה עצמית מפני אהבת ה', שזה נקרא שיבטל את עצמו לה', שזה נקרא בחינת דביקות. ואחר כך ה' יכול להאיר בתוך הרצון לקבל שלך, מפני שהוא כבר מתוקן בבחינת מקבל בעל מנת להשפיע."

(בעל הסולם. "שמעתי". מ"ב. "מהו, שראשי תיבות אלול "אני לדודי ודודי לי" מרמזת בעבודה")

שאלה: באלו פעולות אנחנו מבטאות את הביטול בעשירייה?

עכשיו למדנו בשיעור עם קבוצת הגברים, ודרך אגב מותר גם לנשים לשמוע, שסך הכול מה שאנחנו צריכים לעשות זה להשתדל לראות בכל מצב ומצב שבו אנחנו נמצאים, שזה מצב טוב, מתוקן, שאנחנו נמצאים בו קשורים לבורא. ואם אני לא מרגיש שזה כך, אז אני צריך לבקש מהבורא שיעזור לי להרגיש שאני נמצא במצב טוב וקשור לבורא. ולבקש, כל הזמן לבקש ממנו עד שהוא יעשה את זה. והוא יעשה את זה, אתם תראו. זה נקרא שאנחנו מבקשים להיות צדיקים, רוצים להצדיק את הבורא בכל מצב.

שאלה: איך להחזיק את עבודת הביטול ברגעים של ירידות כשמתגלה יותר אגו בינינו?

אני מבין, אני יודע גם כמה זה קשה בהתחלה, אבל אחרי כמה מאמצים אנחנו בסופו של דבר מגיעים למצב שאנחנו יכולים. אפילו במצבים של ירידה, אני סוגר את עצמי ואני נכנס לזה ואומר, "לא רוצה לשמוע, לא רוצה להרגיש שום דבר רע, זה הרע שמצייר לי את האגו שלי". הבורא נותן בכל מצב, מצב טוב, אבל אני עושה מהמצב הטוב שאני מקבל ממנו, על ידי האגו שלי, מצב הרע. אז באותו מקום אני צריך לבקש מהבורא שיעזור לי לראות במצב שבו אני נמצא, רק מצב טוב. תבקשו על המקום ותראו כמה שזה עובד. אני נותן לכם עצות פרקטיות, מעשיות.

שאלה: לבטל את עצמי ולעשות צמצום, זה אותו דבר? ואיך הכוונה הנכונה צריכה להיות?

הכוונה צריכה להיות לא שאנחנו מצטמצמים, אלא אנחנו רוצים לצמצם את האגו שלנו, שאז נרגיש באמת את הבורא ומה שהוא רוצה לתת לנו. זה מה שאנחנו צריכים לעשות.

שאלה: לעבוד יותר מכולם ולהישאר אפס ביחס לחברים, שהם יקבלו את התוצאות מכל המאמצים שלי, אני רק אשמח מזה. זה מרגיש אגואיסטי, איך להגיע למצב כזה באמת?

תנסו לבקש מהבורא שיעזור לכם להיות כל פעם במצב טוב, למה במצב טוב? כי אתם לא רוצים להרשיע אותו, אתם רוצים להצדיק אותו, שאז אתם תיקראו הצדיקים. "צדיק" מי שמצדיק את הבורא, הוא נקרא צדיק. אז אני מבקש מהבורא שיעזור לי בכל מצב שאני נמצא להרגיש טוב. לא חשוב מה קורה, שאני ארגיש טוב, פשוט מאוד.

מה זה נותן לי? זה נותן לי שאני מברך את הבורא, בינתיים מהאגו שלי, לא חשוב איך, את זה נעזוב, אחר כך יהיו תיקונים יותר גדולים, אבל אני כבר מתחיל להתקרב לבורא בזה שאני רוצה להרגיש טוב, שאני מקבל ממנו כל דבר טוב. אחר כך אני אגלה שאת הרע אני מרגיש בגלל האגו שלי. אז אני אבקש מהבורא שיטפל באגו שלי, כדי שאני ארגיש טוב, שאני ארגיש יותר למעלה מהאגו שלי. וכך נסתדר עימו.

שאלה: אתמול בשיעור בוקר אמרת שאנחנו צריכים להגיע למצב שבחיבור שלנו אנחנו נתחיל לגלות את התופעות הרוחניות, כלומר על מנת להשפיע. איזה תופעות יוצאות מגבולות ההשגה של חמשת החושים שלנו, ומה זה תופעות רוחניות? אפשר דוגמה?

תופעות רוחניות הן אלו שנמצאות למעלה מהאגו שלנו. אם אני מסוגל לתת לזולת בלי לקבל שום דבר בתמורה, זה נקרא שאני עושה פעולה רוחנית.

שאלה: האם בושה שמופיעה כתוצאה מאי התאמה בין רצון לקבל לבורא, מביאה לשמחה, למקור האור והאם הנקודה הזאת היא נקודת הכוונה שלנו, כאן אנחנו בונות נקודת כוונה על מנת להשפיע?

הבושה נבראה במיוחד כדי שאנחנו נרגיש עד כמה שאנחנו שונים מהבורא. אם אנחנו משתדלים להתקרב לבורא אנחנו צריכים להשתמש בבושה יותר ויותר, לעורר את הכוח הזה. כי בהרגשת הבושה אדם רואה בדיוק איפה הוא עדיין לא שלם עם הבורא.

שאלה: איך עלינו לבדוק שאנחנו באמת מבטלים את עצמנו לפני החברות, לפני הבורא?

אם אתן תוכלו לבטל את עצמכן באמת, אז אתן תרגישו במקום זה תופעות רוחניות ממש.

שאלה: האם זה מספיק להתעלות מעל האגו, האם זה הדבר הקשה ביותר להתגבר מעליו? האם הכול זורם אחר כך?

כן, אין לנו בעיות חוץ מלהתעלות למעלה מהאגו. בכל מיני אופנים שהאגו מתגלה אנחנו צריכים להשתדל לעלות למעלה ממנו, ואז במידה הזאת אנחנו מתחילים לגלות את הבורא, את העולם העליון. מה שמרגישים בתוך האגו זה העולם התחתון, מה שנרגיש למעלה מהאגו זה העולם העליון, הרוחני.

שאלה: התחלנו בביטול חיצוני, גופני, גשמי, איך לחזק את הביטול הפנימי לפני העשירייה ובפני הבורא?

זה יבוא בעצמו. אנחנו צריכים רק לעבוד על הביטול, ההכנעה, לדרוש מהבורא להצדיק אותו בכל מצב ומצב שיהיה, ואז הביטול יותר ויותר יתגלה כי אנחנו מבטלים את האגו שלנו ורוצים להיות למעלה מהאגו שלנו קשורים זה אל זה ולבורא וכך נתחיל לבנות מערכת לגילוי העולם העליון ולגילוי הבורא בו.

שאלה: כתוב כאן להכניע את הרצון שלך בפני רצונו והקטע הזה היה גם אתמול בשיעור בוקר. יוצא שאם אנחנו נמצאים בכוונה, בעבודה כזאת בורא ממלא את הרצונות שלנו והשאלה מהו החיסרון של הבורא והגענו למחשבה הזאת ורצינו לבדוק איתך שהדבר היחיד שהבורא צריך שניצור מקום שבו הוא יוכל להתגלות וזה המהות של החיבור וההפצה, זה נכון?

הבורא רוצה שאנחנו נהנה בעולמו, זה הכול. שאנחנו כל הזמן נרגיש את עצמנו נהנים במציאות שהוא ברא. הוא ברא את המציאות, ברא אותנו ורוצה שאנחנו נהיה בתענוג. לכן מי שמצדיק את הבורא מפני שהוא מגלה את עצמו בתענוג, הוא נקרא "צדיק" שמצדיק את הבורא.

שאלה: שאלה נוספת. אמרת הבוקר שצריך לבדוק באיזה קשר עם החברים אתה נמצא. אתה מבין שיש חברים שהם כל הזמן במחשבה ביקורתית ואתה נמצא בניסיון של ביטול להצדיק את הבורא ורוב החברים בעשירייה נמצאים יותר בידיעה או בהרגשה שאנחנו מבינים שמתישהו השגנו את נקודת החיבור, מבינים את זה, אבל למעשה יוצא שקשר עם אדם אחד, האם צריך להיות קשר שווה, איפה כאן המאמץ הנכון, האם הקשר של חברים צריך להיות נכון, זה מה שהבורא רוצה? איפה כאן נקודת המבט?

הבורא רוצה שאנחנו נצדיק, שוב אני אומר, שאנחנו נצדיק את כול הבריאה בכל רגע ורגע, מה שלא יהיה. שאנחנו כך נבטל את האגו שלנו שהוא מקלקל לנו את כל צורת העולם הזה ונרגיש שאנחנו נמצאים בעולם הטוב, בעולם הרוחני, בעולם של השפעה, אהבה, חיבור, מילוי, זה הכול תלוי עד כמה שאנחנו מבטלים את האגו שלנו.

תלמידה: כלומר עלי לבקש לבטל את האגואיזם שלי ולבקש קשר עם אותן חברות שלא יודעות שאני מרגישה אותן, שהלב שלי בחיבור?

תנסי. תנסי ככה לעשות.

שאלה: מהכנת העשירייה לשיעור. אנחנו מדברים עכשיו על ביטול בעשירייה, יחד עם זה עשירייה צריכה לחזק את הרצון שלנו וזה נראה כמו הופכיות, איך אפשר לפתור את זה? מה ברצון שלנו צריך להפוך לעפר כמו שנאמר ומה צריך להתחזק ולגדול ואיך לעזור בזה זו לזו לא להתבלבל אלא להבחין מה להגדיל ומה להקטין.

אהבה, חיבור אנחנו צריכים להעלות עד כמה שאפשר בלי שום גבול וכל ההתעניינות האישית מה יהיה לי מזה, מה יהיה לנו מזה אנחנו צריכים להקטין עד האפס כמה שיותר. זה הכול הדברים ברורים ואתם צריכים לקרוא יותר מאמרי רב"ש על החברה אולי, שיהיה ברור.

שאלה: מה זאת אומרת אני מצמצמת את האגואיזם שלי, האם זאת הכנעה או שהכנעה זה משהו אחר?

צמצום האגו שלנו יש לזה הרבה מאוד שמות שגם ההכנעה זה אחד מהם. העיקר בתיקון האגו זאת ההכנעה. כן, את צודקת.

שאלה: איך אנחנו מרגישים את ביטוי האהבה לבורא ולא אהבה לעצמנו בעשירייה?

איך אנחנו מרגישים את זה? שאנחנו דואגים שהבורא ייהנה מאיתנו. ברגע שאנחנו באמת נשתדל כך לעשות, אז אנחנו נרגיש את זה בפועל שאנחנו נותנים לו והוא נהנה ובמידה הזאת נרגיש אותו. פשוט להשתדל לעשות כך.

שאלה: בנושא להצדיק את הבורא. אני מודה שהשאלה אפילו מביכה אותי לשאול אותה, אבל אני מרגישה בשביל החברות שהיא חייבת להישאל. כתוב חוכמת הקבלה מלמדת אותנו שאנחנו צריכים לנשק את המקל, שאסור לנו לבקש על שינוי מצב אלא רק על להיות מעליו. כשיש רב חברה עם בעיות קשות, עם מחלה, האם מותר לנו, האם זה נכון לנו לבקש ישירות על הבריאות שלה "בורא עשה אותה בריאה" או בזה אנחנו פוגמות בו כי אנחנו מנסות לשנות מצב או רק לבקש "חזק אותה, שמור אותה מעל המצבים, חבר בין החברות שיוכלו לתמוך בה"? איך נכון לעשות את זה?

בכל צורות של בקשה אתן יכולות לבקש מהבורא עבור החברה בצורה ברורה, נוכחית מקומית, בצורה שאתם מתארים את זה בכל מיני דברים מסביב, לא חשוב, העיקר לא לעזוב. וגם להודות לבורא על זה ששלח לכם, אמנם שהמקרה עצוב, אבל אתם יכולים להתחבר ביניכן סביב המקרה הזה ולהתקשר לבורא. אתם על זה צריכים גם להודות.

שאלה: תודה באמת על השיעור הארוך הפעם. כתוב בסוף הקטע "ואחר כך הבורא יכול להאיר בתוך הרצון לקבל שלך". אז השאלה כשהבורא מאיר בתוך הרצון לקבל, האם זה לא בהכרח מקלקל את הדבקות בו כי זה מתקבל כמילוי בתוך הרצון לקבל?

לא. הבורא לא מקלקל שום דבר, אל תדאגי. איך בכלל אפשר כך לחשוב. איך הוא יעשה, איך יענה על זה? הוא יענה על זה בצורה שהוא מגדיל את אור החסדים ואתם מתחילות להרגיש שיש קשר בינכן, קשר נכון לבבי, אל תדאגו.

תלמידה: זה נקרא "להאיר בתוך הרצון לקבל"?

כן.

שאלה: איך צריך להרגיש את ההבדל בין ביטול פנימי לביטול חיצוני?

ביטול פנימי, ביטול חיצון, אנחנו עוד לא יכולים לאתר את הביטולים האלו כאלו או כאלו. בואו אנחנו נבקש מהבורא שיבטל את האגו שלנו שלא נותן לנו לראות עולם כטוב. העולם גם עכשיו נמצא בגמר התיקון, אבל כמה שכבות האגואיסטיות אנחנו נצטרך להוריד מעצמנו כדי להרגיש שהוא נמצא בגמר התיקון והוא נמצא בגמר התיקון. אז בואו אנחנו נשתדל לפנות לבורא וכל הזמן לבקש לבקש ממנו שיוריד מאיתנו את שכבות האגו, שכבה אחרי שכבה, כך שאנחנו יותר ויותר נרגיש שאנחנו נמצאים בעולם הטוב, שרויים בטוב, ונצדיק את הבורא ולפי זה נקרא "הצדיקים" וכך נתקדם.

שאלה: כשאני בעשירייה שלי אני מרגישה שאני בין נשים צדקניות. האם זאת אפשרות להרגיש שלמות כזאת עם הבורא או האם זה הוא רק האגו שלי?

אם את מרגישה שנמצאת בין נשים צדקניות, אז תבקשי שהבורא יחזק אתכן יחד עד כדי כך שהוא יתגלה בפועל וייהנה מכן. שיהיה לו תענוג מזה שהוא מתגלה בכן. אתם מוכנות לזה, אתם רוצות את זה ואתם מבקשות שיתגלה.

שאלה: להידבק לבורא, איך לתפוס את הכוונה הנכונה בעומק הלב שלנו במרכז העשירייה כדי להידבק לבורא?

כדי להידבק לבורא רב"ש כותב, שאנחנו צריכים להגיע למצב שאנחנו מחברים את עצמנו בעשירייה, שכל אחד מרגיש את עצמו פחות מכולם כדי לצמצם את עצמו. שכל אחד מרגיש את עצמו יותר מכולם, כדי להרגיש שהצלחת העשירייה תלויה בהשתתפות שלו הנכונה בעשירייה וכך אנחנו מתקדמים. בואו נעשה מאמצים לכיוון זה, כמו שרב"ש כותב על החברה, נעבור על כל התנאים האלה, נשתדל לחזק אותם, ונראה איך שאנחנו מתקדמים. הדברים האלה קרובים, אנחנו מאוד קרובים להצלחה, רק חסר לנו עוד לעשות מאמץ.

שאלה: כשאנחנו מדברים על הצדקת הבורא אנחנו כאילו מדברים על מצבים רעים שאנחנו חווים באגו שלנו, ואתה אומר שצריך להצדיק אותו בכל המצבים, כנראה גם במצבים טובים וניטרליים. מה זה נקרא להצדיק את הבורא?

"להצדיק את הבורא" זה נקרא שלמרות שאני מרגיש בחוש האגואיסטי שלי, שהעולם שלי, ההרגשה שלי מלאה בכל מיני חסרונות, בעיות, כאבים, ואני בכל זאת מתאר את עצמי כאילו שאני נמצא במצב הטוב, והבורא הוא טוב ומיטיב ואני שרוי בו וכך אני רוצה להרגיש את המציאות. ואני מבקש מהבורא "אל תשנה לי שום דבר חוץ מדבר אחד, תן לי כוח להצדיק אותך", כי אז, לפי זה, אנחנו יכולים ליהנות זה לזה, "אני לדודי ודודי לי" כמו שנקרא. לבקש, לבקש מהבורא להיות איתו בתענוג הדדי.

שאלה: איך אדם בלי להתנתק מהחברים יקבל מהם את אותו החלק שהוא צריך מהחיבור הכללי של הקבוצה, ומה הבדל בין המדרגה האישית החדשה למדרגה של הקבוצה?

לא יכול להיות שיש הבדל בין המצב הקבוצתי לבין המצב הפרטי של אדם בקבוצה, זה תלוי זה בזה. ולכן אנחנו צריכים לבקש על המצב הקבוצתי, שעל זה בטוח הבורא עונה. הוא מתחשב רק עם קבוצה שלמה, לכן אנחנו צריכים לדאוג שכל החברות יהיו יחד, כמה שאפשר בלב אחד ואנחנו רוצים בלב הזה שהבורא יתגלה, אחרת זה לא יקרה.

שאלה: לגבי הצדקת הבורא, בזמן האחרון מגיעות סיטואציות קטנות שאפשר להצדיק אבל אני לא מצליחה. אני יכולה להביא את זה למפגש עשירייה ושם שאנחנו נפגשות זה מתרחש או לא מתרחש. אז צריך עוד פגישה ועוד פגישה. זו חולשה אישית שלי, חוסר מאמץ או שכך זה צריך להיות בדרגה הזו? כשאתה לא יכול לבד, שאתה צריך להגיע למקום ששם יש עזרה, האם זה תמיד יהיה כך?

אני צריך להשתדל לראות את עצמי תמיד בתוך העשירייה. לא להבדיל, לא להוציא את עצמי מתוך העשירייה. לבקש עבור העשירייה שאני אעשה את כל התיקונים שהעשירייה צריכה לקבל כדי להגיע למצבים הרוחניים המתוקנים, זה הכול.

שאלה: בשיעור בוקר דיברת על צדיקים, על צדיק גמור ושאינו גמור. מה זה להצדיק את הבורא בכלים דקבלה?

"להצדיק את הבורא" זה נקרא שבכל מצב שאני מרגיש בחיי, אני מרגיש את עצמי שאני שרוי בטוב, טוב לי. ואני חושב על הבורא שממנו אני מקבל את הטוב. ולא חשוב באמת עד כמה אני מרגיש את הטוב הזה, נכון או לא נכון. אלא זה שאני מקבל ממנו, זה שיש לי הרגשה שממנו מגיעה לי הרגשה הזאת, זה כבר טוב. תחשבו על זה.

שאלה: האם תכונת ההכנעה של דעתי בפני דעת החברות מתגלה בעיקר בעשירייה?

כן נכון, ודאי. ולא צריך לצאת מחוצה לעשירייה, רק בעשירייה אנחנו צריכים להקטין את עצמנו כלפי החברות, עד שאנחנו מגלים בהכנעה הזאת שהבורא מתחיל להתגלות.

שאלה: מה ההבדל בין לבטל את האגו לבין להתנגד אליו?

לבטל את האגו זה כבר באמת תיקון. להתנגד אליו זו דרגה לפני הביטול, שאני בודק, משתדל, אבל עד שאני מגיע להחלטה שאני חייב לבטל אותו לגמרי, ואז אני פונה לבורא, דורש והוא עושה לי את זה.

שאלה: דיברת על כך שאנחנו יכולים להגיע למצב המתוקן והרוחני, איך אנחנו כעשירייה יכולות לראות שאנו הולכות בכיוון הזה, בדרך הזאת. שאנחנו נכנסות למצב הזה?

זה תלוי במידת הביטול של כל חברה כלפי הקבוצה, כלפי העשירייה שלכן. לפי זה מודדים את הדרגה הרוחנית שלכן.

שאלה: כשאני מבטלת את הרצון שלי בפני רצונו, האם זה אומר שאני רק משתדלת לאהוב אותו, וכשהוא ימלא אותי באור אז אני באמת ארגיש אהבה אליו?

כן, זה נכון.

שאלה: כיצד ביטול וזירוז הזמנים מתבטאים ביחס שלנו אחת לשנייה?

כמה שאתן רוצות להיות מחוברות יחד, משתדלות להיות יחד, בזה אתן, בעוצמה הזאת של החיבור שלכן, יחד אתן מזרזות את הזמנים, אתן ממהרות את הזמנים, אתן מחייבות את הזמן להתקדם יותר מהר, ממש כך.

שאלה: למדנו מהקטע עכשיו, שהבורא בעזרת הייסורים מעלה את האדם למדרגה הבאה ב"אוזן" וזו האפשרות היחידה להתפתחות. איך לעלות בלי ייסורים?

אם אנחנו רוצים להתקדם, אז אפילו שזה קשה זה יהיה לנו כתענוג. אנשים שמטפסים בהרים או שעושים כל מיני כאלה עבודות קשות, אבל הם רוצים להגיע למטרה, הם לא כל כך מתחשבים בעבודה ובזה שהם צריכים לעלות להר של כמה קילומטרים אלא זה בשבילם תענוג,. זאת אומרת, לא כל מאמץ נקרא "עבודה קשה", הכול תלוי בהערכה של התוצאה, כמה שאני נהנה מהתוצאה שאליה אני מתקרב. לכן אל תחשבו על רוחניות שזו עבודה קשה, זו לא עבודה קשה אם אנחנו מסדרים את עצמנו, בלקיים את עצמנו בצורה נכונה, בשבילנו זה ממש כתענוג. ואין בזה שום קושי אלא ההיפך.

שאלה: איך עלינו בעשירייה להרגיש את רצונות הבורא, במקום הרצון שלנו?

הרצון שלנו הוא רצון לקבל כללי, הרצון של הבורא זה רצון להשפיע כללי. כמה שאני משנה פה ושם קצת את הרצון שלי לרצון להשפיע לעשירייה, לפי זה אני מתקרב לבורא. סך הכול, הכול תלוי ביחס בינינו בקבוצה, זה נקרא "מאהבת הבריות לאהבת הבורא".

תלמידה: האם יש כאן מקום למשחק, לפלירטוט או שזו קטגוריה אחרת?

זה כבר לא פלירט, אלה כבר פעולות רציניות. אנחנו התקדמנו כבר מהפלירט והולכים הלאה.

שאלה: האם קיימים רצונות שבשום תנאי לא צריך לבטל אותם?

רצונות בכלל לא צריך למחוק, או לא להשתמש בהם, אנחנו מדברים על כוונות. אין רצון רע, יש שימוש ברצון, והשימוש הזה הוא רע. אם הוא לטובתי ולא לטובת הזולת, אז השימוש הזה נקרא "רע". אבל הרצון עצמו הוא לא טוב, ולא רע, אלא איך שאנחנו מסובבים אותו. אותו רצון, אם אני עושה אותו לטובתי, או לטובת הזולת. לטובתי זה אגואיסטי, ולטובת הזולת, אז אני פועל כמו הבורא, ובמידה שאני פועל לטובת הזולת, אני מרגיש את הבורא, כי הרצונות שלנו נמצאים בהשתוות.

שאלה: מה צריך לבקש עבור עשירייה כדי להגיע למצב רוחני של ביטול, הכנעה והצדקה?

לבקש את זה. לבקש את זה וכמה שאפשר יותר ויותר.

תלמידה: בקשר לעיתון האומה. למה הפסקנו להפיץ אותו? אני מבינה שיצא פרויקט חדש של ישראלית אבל זה לא אותו דבר.

אני לא יודע. את צריכה לפנות להנהלה, אני לא מבין בזה. תכתבו למנהל העמותה, אני שייך רק לשיעור בוקר.

שאלה: שמעתי היום בשיעור בוקר שתיארת בצורה מאוד ברורה, כמו הרגשה וכוונה של מה זה נקרא להיות בהשפעה. שאני האחרון, אני בהסתרה מהבורא, כולם בקשר איתו ואני אחרון. מה העבודה הנכונה עם התמונה הזאת, להרכיב תפילה ביחד, משחק, מה אפשר לעשות עם זה?

כמה שאפשר יותר, כל מה שתרצו, הכול נכון.

שאלה: זה נכון לבקש מהחברות שיפתחו מצלמות, כדי שנוכל להרגיש אותן כשאנחנו מכינות את התפילה?

כן, ודאי שיותר טוב, ויותר רצוי שתראו זו את זו.

שאלה: אם אני מבקשת מהבורא, אז זה לא סימן שיש פה פעולה של ביטול? יותר נכון, אם אני לא מצליחה לבקש, זה בגלל שאני לא מצליחה להתבטל בפניו?

תנסו ותנסו יותר ויותר, עד שתתחילו להרגיש איפה עדיין חסר המאמץ, חסרה הבקשה. הבורא יתקן, רק צריכים כל הזמן לנדנד, ולהשתדל לעשות.

שאלה: בצורה חיצונית אני יכולה כביכול להראות שאני מתבטלת כלפי החברה, אבל בפנים אני לא יכולה לשקר לעצמי שאני אכן ככה. אז איך בפנים להתבטל כלפי החברה?

לבקש מהבורא. אנחנו לא יכולים לעשות שום תיקון, כל הקלקולים מגיעים אלינו מהבורא, על מנת שנבקש תיקונים ממנו. זה מה שצריך להיות.

שאלה: האם נכון לדבר עם הבורא בצורה ישירה כדי למשוך את תשומת ליבו?

ודאי שכן. כתוב שלא יהיה לך אל זר, הוא צריך להיות הכי קרוב אליך. כי זה הבורא שלך, הוא ברא אותך אין לך משהו, מישהו יותר קרוב ממנו. וזה שאת לא מרגישה את זה, זאת תוצאה מההסתרה. אז לבקש, לפנות, לדבר עימו כי הוא ממש הקרוב ביותר בכל המציאות שלך.

שאלה: אם בינתיים לא השגתי את המצב של אהבת הבורא, מה יחייב אותי להכניע את עצמי בפניו מרצון?

דווקא כשאנחנו בשבירה, לכן אנחנו פונים אליו ומבקשים שיתקן את המצב שלנו. רק כך אנחנו פונים. אנחנו פונים תמיד לבורא בבקשות, ואחר כך יגיע הזמן שנגיע גם להודיות.

שאלה: אדם שנמצא בקשר עם כל מיני מעגלים, איך הוא מתמודד עם הרעיון של העשירייה? איך לארגן את העניין של הביטול כדי שזה ישרת את כולם?

פשוט לחשוב שזה מה שאני חייב לקבוצה שלי, בכלל לכלי עולמי, ובכלל לכל המציאות, לבטל את ה"אני" שלי. איך אני עושה את זה? אני מבקש מהבורא שייתן לי אפשרות להרגיש שאני נמצא בעולם טוב, שאני מרגיש אותו, את הטיפול שלו בי, כטוב.

שאלה: אנחנו מארגנות מפגש חיבור נשי שהמטרה שלו לחמם את הלבבות ולעזור לביטול בתוך הקבוצה, האם זה נכון להתחיל את המפגש עם משחק מחבר שיכול לחמם את הלבבות, או רק קטעי כוונה וסדנאות?

אפשר לעשות גם כך, רק תנסו לא סתם לבזבז את הזמן, שזה לא יקרר אתכן.

שאלה: לאחרונה אני חווה כל מיני מכות עד כדי כך שאני צריכה לצעוק לבורא, אני ממש אומרת לו "תפסיק לשלוח לי את כל זה" וזה ממש מפחיד. האם יש נקודה שבה אתה ממש חייב לשאול את הבורא, למה אתה שולח לי את כל הדברים האלה?

תשאלי, תעשי מה שאת רוצה, רק להיות בקשר עימו.

שאלה: אם הכול מגיע מהבורא ואנחנו בהכרה ערה שהכול מגיע מהבורא והכול מדויק, הכול יחס באמת של אור לכלי. אם לחברה קורה משהו, איך אני לא מאבדת את האמפתיה? הרי לכאורה המצב מדויק, אז על מה בעצם אני מוסיפה בחיבור או בתפילה? העניין הזה שהבורא מכה אותך, ובזה הוא מרפא אותך. איך לא ליפול לחוסר אמפתיה?

את פונה לבורא ואת יכולה לבקש מהחברות שלך שיעזרו לך בזה. וכך על ידי זה שאת מנדנדת ומנדנדת יותר ויותר כמו תינוק שפונה לאימא ולא נותן לה מנוחה, עד שהיא נכנעת ועושה מה שהוא רוצה.

שאלה: אנחנו מדברות על ביטול, איזה תרגיל אתה יכול לתת לעשירייה שלנו כדי שלא נרגיש את הדעות והתפיסות שלנו בלימוד כאבסולוטיות, כמוחלטות ומשתלטות כשאנו עושות סדנה או בונות תפילה. תודה.

אני רוצה להגיד לכן, אין לאף אחת מכן, ולכולכן יחד אף מחשבה ואף רצון נכונים, אין. אז אין לכן מה לשמור ולהסתיר את עצמכן אחת מהשנייה. כולכן לא יודעות לחשוב נכון, לדבר נכון ולבקש נכון, אז תפסיקו להיות בכאלה פוזות אחת כלפי השנייה. תשתדלו להתקרב בלב פתוח, ומתוך הלב הצר כשמרגישים את הצרות, מי אנחנו, מה אנחנו, בואו נשפוך את הכול, מתוך זה נבקש את הבורא, ואז הוא יעזור.

שאלה: הבורא רוצה שנצדיק כל הבריאה ושנראה את העולם מתוקן דרך התיקון שלנו בעשירייה, איך זה לא מוריד את הנחיצות שלנו בהפצה כלפי חוץ?

צריכים להשתדל לעבוד גם בזה וגם בזה, בשני המישורים, ממש כך צריכים לעשות.

שאלה: בקשר לפנייה לבורא, אולי אני קצת חוצפנית, אבל רציתי לדעת אם אתה יכול לתת דוגמה איך אתה פונה לבורא.

פשוט מאוד, פונה וזהו. ולא מתאר שיש בינינו איזה מרחק, או איזה מחסום, פונה וזהו. ומה שאני אומר, אני מרגיש, רוצה להרגיש, אני מאמין שהוא שומע. כלפי בורא אין שום מחסומים

שאלה: מהי הכנה הטובה ביותר עבור העשירייה לכנס?

ברור לנו מה, אנחנו צריכים לקרוא את החומרים של הכנס, להשתדל להתעמק בהם, ולדון עליהם בקבוצות

שאלה: אמרת בשיעור הקודם, שהקשר עם הבורא תלוי בחיסרון שלנו. מעבר לפעולות יומיומיות של חיבור לעשירייה, שיעורים בהפצה, איך אני יכולה להגדיל את החיסרון ממש בהרגשה?

רק על ידי זה שתבינו עד כמה ההפצה היא הדבר הגדול שעומד לפנינו. אנחנו חייבים להפיץ את חכמת הקבלה לכל האנושות, עד כדי כך שכל האנושות איכשהו תתכלל מהחשיבות של חכמת הקבלה ותתחיל להרגיש שיש חשיבות בקבוצת בני ברוך, בהכרת הבורא, ובחיבור בינינו. ובכל מה שאנחנו עוסקים, אפילו בדברים הקטנים ביותר, אם אנחנו מפרסמים מתוך זה, הם עושים במסגרת העולם הכללי שינויים גדולים.

בינתיים אנחנו לא יכולים לדבר על זה, אולי אחרי הכנס נדבר יותר. בינתיים אין לי לא קול ולא מילים לדבר על זה.

שאלה: כשאנחנו מצדיקים את הבורא במצבים הרעים ישנם מצבים שהם מתחלפים מהר מאוד למצב טוב, ואפילו מופיעים ספקות האם זו פנטסיה, או משהו אחר. איך להרגיש שזה נכון, שזה מצב נכון?

זו תוצאה מהבקשה, אבל אנחנו צריכים עכשיו להחזיק את המצב הזה כמה שיותר ולהגביר אותו על פני כל המצבים שיבואו.

קריין: קטע מס' 2 בנושא ביטול והכנעה.

"העצה לזה, שהאדם יוכל להגדיל את כוחו בהכלל שלו "ואהבת לרעך". והוא על ידי אהבת חברים. אם כל אחד נכלל ובטל לחבירו, הרי אז נעשה גוש אחד, שכל חלקי הקטנים, שרוצים באהבת הזולת, מחבר לכוח כלל, שנכלל מהרבה חלקים. וכשיש לו כוח גדול, אז יש בכוחו להוציא לפועל את אהבת הזולת.

ואז הוא יכול להגיע לאהבת ה'. אבל זה בתנאי שכל אחד מתבטל להשני. מה שאין כן כשהוא נפרד מחבירו, אין הוא יכול לקבל מחבירו את חלקו, מה שהוא צריך לקבל. אלא, שכל אחד צריך לומר, שהוא אפס נגד חבירו."

(הרב"ש. מאמר 7 " לפי מה שמבואר בעניין ואהבת לרעך" 1984)

שאלה: איך עלינו לממש את התנאי הזה באמת, באופן פנימי לבטל את עצמנו בפני החברות? ומה התפקיד של הרגשת הפחד כאן?

הפחד צריך להיות בזה, שלא נשיג את החיבור וכל החיים שלנו יהיו ללא תועלת. אתן שומעות? אם לא נשיג חיבור בינינו, כל החיים שלנו יהיו כך, כמו שנולדנו בדרגת חי, נמות בדרגת חי, ללא שום תועלת. אבל אם נשיג אפילו חיבור קטן ביותר, אבל חיבור בינינו, זו כבר תחילת הנשמה. יוצא שלא סבלנו וחיינו בעולם הזה ללא תוצאה.

תלמידה: האם זה ביטול שאנחנו מסכימים עם התנאי?

כן.

שאלה: איך אני מתחברת בדרך הנכונה, באופן הנכון כדי להשיג את כוח הביטול לצורך ההתכללות?

אני מבקש מהבורא שיעזור לי להיות מחובר עם העשירייה שלי בכל מה שאפשר, כמה שאפשר יותר, לא עוזב אותו ורק את זה אני מבקש. כי להיות מחובר לעשירייה זה נקרא להיות מחובר לנשמה שלי, שהבורא שם בתוך הכלי הזה אם אני מחבר אותו כלפיי, אני מגיע לגילוי הבורא, שם הוא מתגלה. ואם אני מצליח לבקש ממנו ולעשות כל מיני פעולות לחיבור שלי בעשירייה, אז השגתי את הכלי הרוחני שבו אני מרגיש את המצב הרוחני שלי, אני מגלה שם בורא בפנים, את הבורא שלי וכן הלאה. אם אני לא מתחבר עם העשירייה, זאת אומרת לא יכול להתעלות למעלה מהאגו שלי, יוצא לפי זה שאני נשאר בהמה, זה סך הכול.

שאלה: למרות שאנחנו באמת יודעים שחיבור זה דבר שיציל אותנו והוא הכי חשוב, למה יש לנו נטייה לזלזל בזה?

תישארי בנטייה הזאת, בזלזול. מה אני אגיד לך.

תלמידה: אני שואלת למה הטבע ברא אותנו ככה שאנחנו יודעים שזה הכי חשוב ובסופו של דבר אנחנו מזלזלים בזה, וגם אנשים שאנחנו מפיצים להם מזלזלים בזה. למה מזלזלים בחיבור, בדבר הכי חשוב, ממה זה נובע, מאיזה שורש זה נובע?

זה נובע מזה שהאגו שלנו הוא מקלקל לנו את הראיה האמיתית, והוא עזר כנגדו. אם אנחנו נוכל להתגבר על האגו שלנו ובכל זאת להתחבר למרות האגו, אז אנחנו מגיעים בעוצמה הזאת שאנחנו נגלה את הנחיצות שלנו לרוחניות, לפי זה אנחנו נרכוש דרגה רוחנית. ככה זה עובד.

תלמידה: אם באותו רגע אני מרגישה זלזול, אני צריכה להתעלות ולבוא לעשירייה יחד עם הרגשת הזלזול הזאת?

כן, עם מה שיש לך. וכל הזמן לבקש להיות למעלה מהזלזול, והזלזול יעלה יותר, ואת מגלה עוד יותר נחיצות לעלות למעלה ממנו וכך יותר ויותר, כמו שאת מטפסת על ההר.

שאלה: אמרת עכשיו שצריך להיות לנו פחד מזה שלא נשיג חיבור והחיים יעברו ללא תועלת. מאיפה ניקח פחד אם אנחנו צריכים ללכת למעלה מהדעת, אנחנו יודעים שהבורא נהנה מהעבודה שלנו, מהמאמצים שלנו, מאיפה לקחת את הפחד הזה? נראה שאין שום חיסרון כי יש אפשרות לעבוד.

מאיפה את יודעת שאת עושה תענוג לבורא במאמצים שלך, מאיפה? מה פתאום את חושבת כך שהבורא נהנה ממך? הוא לא מתגלה. למה את מרגיעה את עצמך שהכול בסדר? אני לא חושב שזה נכון. אנחנו לא מקבלים מהבורא שום סימן בחזרה. לכן להשתדל לעשות כאלה מאמצים, כאלו מעשים, שאנחנו נגלה את הבורא שנמצא בקשר איתנו, זאת אומרת שאנחנו נרגיש אותו שהוא ממלא את הכלי הפנימי שלנו.

שאלה: איך לעבוד עם הגאווה שגדלה במשחק בביטול בפני החברים?

אנחנו כל הזמן מדברים על זה, מה את שואלת עכשיו כאילו שזו שאלה חדשה. אני צריך למרות זאת להכניע את עצמי כלפי הבורא ולבקש ממנו שיתקן אותי, שיעשה לי את הטובה, שיתגלה בי, וכך אני אגיע לתיקונים. על זה מדברים, אתם שואלים שאלות שאי אפשר לענות עליהן, כי זו שאלה שהיא כל הזמן נשאלת.

שאלה: איך עלי להבין שעכשיו בזמן השיעור אני באמת מתעלה מעל האגו שלי בצורה מועילה לעשירייה ולכל הכלי העולמי ולא מבזבזת זמן סתם?

במידה שאת מבקשת מהבורא להצדיק אותו, להצדיק את העולם שאת נמצאת בו, כי זה הכול הבורא מצייר בך, ואז את רוצה להגיד לבורא תודה רבה על העולם היפה והטוב, על החיים שלי הטובים שאתה סידרת לי, על החברות שלי, על הקבוצה שלי, אני מודה לך בכל וכל, כשאת כך אומרת לו, אז את תראי איך הוא בחזרה יתחיל להתנהג איתך בצורה חדשה אחרת.

שאלה: למרות הביטול שמישהו יכול לעשות, מה בנוסף אנחנו יכולות לעשות אם החברות לא מגיבות לאהבה שאנחנו מוסרות להן?

זה לא שהחברות לא מגיבות על האהבה שלנו, זה הבורא מסדר לנו כך את הראיה שאנחנו רואים שהן לא מגיבות. בינינו נמצא הבורא ומקלקל את הקשר בינינו כדי שאנחנו יותר ויותר נבקש ממנו שיתקן את הקשר בינינו. על ידי זה אנחנו מתקשרים אליו. בסך הכול העבודה שלנו, המטרה שלנו, היא להיות דבוקים בו. הוא כל הזמן מקלקל את היחסים בינינו, כדי שאנחנו נפנה אליו יותר ויותר.

אתן נראות לי כבנות קטנות שהבורא מבלבל אתכן כך שאתן לא יודעות מה לעשות ונמצאות ב"ברוגז" זו על זו. זה הבורא עושה בכוונה כדי שאנחנו נפנה אליו והוא יכול לפתור את כול הבעיות, הוא בלבד, "אין עוד מלבדו".

תלמידה: זו בכל זאת עבודה גדולה.

זו לא עבודה גדולה, זה היחס שלנו שצריך להשתנות אליה. אם היינו מעריכים את העבודה הזאת כעבודה מיוחדת, גבוהה, זה לא היה קשה. הכול תלוי רק בזה שאנחנו לא מעריכים מספיק מה שאנחנו קיבלנו, איזו הזדמנות יש לנו, איזה יחס של הבורא יש לכל אחד ואחד אלינו, לנשים ולגברים. זה משהו כזה מיוחד, שבהרבה דורות ובין מיליארדי אנשים, פתאום כל אחד ואחד מכם נעשה ראוי לקבל יחס מהבורא, למה זה מגיע לנו? אז צריכים קצת יותר להתיישב ולהתייחס לזה יותר רציני.

אני רוצה להשאיר לכן קצת חיסרון ולכן אני גומר את השיעור כבר עכשיו, שש דקות לפני הסוף. דברו ביניכן מה אתן צריכות לעשות כדי לחזק את הקשר ביניכן ולראות שאתן בנות נבחרות של הבורא, שדווקא אתן הכי קרובות אליו, ולא לזלזל במעמד הזה. בהצלחה. דברו ביניכם איך אתן מעריכות את המצב, מעלות את עצמכן.

(סוף השיעור)