שיעור הקבלה היומי14. Nov. 2021(בוקר)
שיעור בוקר 14.11.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
ספר "כתבי בעל הסולם", מאמר "החירות", עמ' 417
קריין: כתבי בעל הסולם, עמוד 417, מאמר "החרות", כותרת "השפעת הסביבה".
בעל הסולם רוצה להסביר לנו במאמר "החרות" במה אנחנו נמצאים בחופש ובמה לא. האם יש לנו אפשרות לצאת מהטבע שלנו, כי ככל שאנחנו מתעמקים בלחקור את טבע האדם, כך אנחנו רואים שאנחנו נמצאים ממש באזיקים, קשורים, כבולים ולא יכולים לצאת מהטבע שלנו. אנחנו רואים גם על עצמנו, ככל שאנחנו משתדלים להתקרב לרוחניות, להגיע אליה במשהו, הטבע שלנו לא נותן לנו לצאת ממנו.
מה הבורא הכין לנו כדי שנוכל בכל זאת להתרומם קצת, ויותר מזה כמו שכותבים המקובלים שנוכל לצאת מהטבע הגשמי לטבע הרוחני, לעולם הרוחני. זה דבר מאוד מיוחד ואנחנו עוד לא מבינים איך לעשות זאת. בעל הסולם מסביר לנו במאמר הזה קודם כל עד כמה אנחנו נמצאים בתוך הגשמיות, בתוך כוחות הטבע שפועלים עלינו, ואם כך מה עלינו לעשות.
מצד שני, עד כמה בכל זאת יש לנו אפשרות, אולי דרך חור קטן, לצאת מהעולם הזה לעולם הרוחני. אולי יש איזה מפתח, איזה פטנט, איזה קוד שעל ידו אנחנו פותחים את הקירות האלה שאנחנו לא רואים אותם ויוצאים לעולם אחר. איך עושים את זה? יש כמה גורמים, גורם אחד הוא איך שאני נולדתי זה "הקניינים התורשתיים" שלמדנו. והגורם השני, סבה ב', הוא "השפעת הסביבה".
השפעת הסביבה
"סבה הב' הוא סדר "גורם ונמשך" באורח ישר, המיוחס לתכונת המצע מצדו עצמו שאינו משתנה. פירוש, על דרך שנתבאר בחטה הרקובה הנתונה באדמה, אשר הסביבה שהמצע נתון בהם כמו האדמה, המלחים, הגשם, האויר והשמש, כמו שנתבאר לעיל, היא פועלת על הזריעה בסדר ארוך של גורם ונמשך במהלך אטי הדרגתי, מצב אחר מצב עד שמתבשלים. והמצע חזר ולבש צורתו הקדומה, דהיינו, צורת החטה, אולם בשינויים של כמות ואיכות, שחלקם הכללי אינו משתנה כלום, שלא יצמחו דגן או שבולת שועל, אלא בחלקם הפרטי משתנים בכמות, דהיינו, שמחטה אחת נעשו עשר או עשרים חטים, וכן באיכות, שהמה משובחות או גרועות מצורת החטה הקודמת.
על דרך זה כאן, האדם בתור "מצע" נתון בתוך הסביבה, דהיינו, בתוך החברה, והוא מושפע ממנה בהכרח, כמו החטה מסביבתה, כי המצע הוא רק צורה גלמית, וע"כ מתוך המגע ומשא התמידי שלו עם הסביבה והחברה, הרי הוא מתפעל על ידיהם במהלך הדרגתי, של סדר מצבים בזה אחר זה בדרך גורם ונמשך.
ובזמן הזה מתהפכים בו הנטיות הכלולים במצע שלו, ומקבלים בחינות של מושכלות, למשל, אם ירש מאבותיו נטיה להיות קמצן, הנה כשגודל, הולך ובונה לעצמו שכליות ועיונים, אשר כולם מסיקים לו החלטות אמיתיות, שטוב לאדם להיות קמצן. וכבר ידעת שאף על פי שאביו היה ותרן יכול הוא לרשת ממנו נטיה שלילית להיות קמצן, כי השלילה היא גם כן ירושה גמורה ממש כמו הקיום. או שירש מאבותיו נטיה להיות חפשי בדעות, הולך ובונה לעצמו עיונים, ומסיק מהם מסקנות שאך טוב לאדם להיות חפשי, אולם מאין הוא נוטל אותם המשפטים ודרכי ההקש ומשא ומתן? כל זה הוא נוטל מהסביבה שלא מדעתו, כי המה משפיעים לו דעותיהם וטעמם, בבחינת גורם ונמשך הדרגתי.
באופן, שהאדם מחשיבם שהם רכושו עצמו, אשר רכש אותם בדרך עיונו החפשי. אמנם גם כאן כמו בחטה, יש חלק אחד כללי בלתי משתנה מגדרו של "המצע", כי בסוף של דבר נשארות הנטיות שירש, עומדים אצלו בעינם כמו שהיו מצויים באבותיו, וזהו המכונה גורם הב'."
אין כאן משהו מיוחד, אלא אנחנו מכירים את זה מהחיים שלנו שעל ידי הסביבה, שזו גם הכותרת שבעל הסולם נותן "השפעת הסביבה", לפי איפה שהאדם נמצא, איפה שהתחנך, לפי זה אנחנו יכולים להגיד עליו מה הוא חושב, מה התכונות שלו, מה הטעמים שלו, ההרגלים שלו, מה יותר קרוב ומה יותר רחוק ממנו וכן הלאה.
שאלה: בעל הסולם כותב שיש "מצע" לאדם והמצע הזה יכול להתקבל מאבותיו באופן ישיר וגם באופן הפוך. איך הסביבה משפיעה על המרכיב הזה, על איך שהוא מממש את המצע שלו?
אני לא יכול להגיד בצורה החלטית, אבל לפי מה שהוא כותב האדם מושפע מהסביבה או בצורה שלילית או בצורה חיובית, כי בכל זאת זה גם תלוי בו איך הוא יקבל [את ההשפעה]. יכול להיות שהוא יגדל בחברה שמעריכה משהו מאוד מסוים ולפי המצע שלו הוא יקבל חשיבות, אבל חשיבות שלילית במקום חיובית. הוא ירצה משהו הפוך מזה, גם זה יכול לקרות. אנחנו אפילו רואים את זה בין בני אדם מאיזו משפחה שברור לנו מה יכול לצאת ממנה, שפתאום יש משהו יוצא דופן, יוצא מן הכלל, זה קורה.
תלמיד: היכולת הזו של האדם היא למרות המצע.
זה לא תלוי בו, ככה הוא נולד, ככה הוא גדל, הוא לא בוחר בזה. הוא יכול לגדול בצורה לגמרי הפוכה מהסביבה שלו, למה? גם זה נמצא בסביבה, גם זו תוצאה משבירת הכלי שהייתה קודם.
שאלה: מהן אותן התכונות בהקשר הזה?
זה רשימו. אם הייתם נמצאים בסביבה שמעריכה משהו אחר, אז כל אחד בהתאם לזה היה מרגיש את הנתונים הפנימיים התורשתיים שלו בצורה אחרת.
איך יכול להיות שממשפחה רגילה פתאום באים רבי שמעון או האר"י או בעל הסולם ללא שום הקדם, ללא שום הבחנות. על ידי מה אנחנו יכולים למדוד, לפי איזה נתונים, שבמשפחה הזאת צריך להיוולד עכשיו גאון מקובל? לא ידוע שום דבר מזה. אחר כך מי שכותב עליהם ביוגרפיות, כותב מה שרוצה, אבל בדרך כלל אין שום יסוד ריאלי שכך יקרה.
תלמיד: יוצא שלאדם יש גנים גשמיים וגנים רוחניים שהם כבר תלויים בשורש הרוחני שלנו?
זה תלוי בקשר שלו שלפני השבירה, לפני שבירת האדם הראשון, שנוצר כך ועכשיו הוא מנהל אותו מפני שאנחנו נמצאים בכיוון של גמר התיקון.
שאלה: המצע מראה לנו קשר הפוך או תלות הפוכה בכלי, כלומר אם אני כעסן אז אני יכול להיות כועס כלפי האגואיזם שלי, אם אני קמצן אני יכול להיות קמצן כלפי החיבור עם החברים וכן הלאה?
לא, זה לא כל כך פשוט. הכול תלוי בכל זאת ביגיעת האדם, כמה הוא מצליח וכמה הוא מושך על עצמו את המאור המחזיר למוטב. יש עוד כמה נושאים שמשתתפים בפעולת התיקון ואנחנו לא יכולים מראש להגיד שום דבר. אנחנו צריכים להתייחס לכל חבר וחבר כמו למלאך, שדווקא זה האדם שמביא את גמר התיקון לכל האנושות ויעשה לבורא את ההטבה הכי גדולה. את זה אנחנו לא יודעים, כשיתגלו כל מיני צורות אמיתיות של הכלי אז נדע עד כמה אי אפשר להבין מתוך השבירה את המצב של החיבור.
הרגל נעשה לטבע שני
"סבה הג' הוא סדר גורם ונמשך באורח ישר, העובר על המצע ומשתנה על ידיהם. כי מתוך אשר הנטיות המורשות נתהפכו באדם בסבת הסביבה, לבחינות מושכלות, לפיכך נמצאות פועלות באותם הכוונים, אשר השכליות הללו מגדירות אותם. למשל, הקמצן מטבעו, אשר על ידי הסביבה נתהפכה אצלו הנטיה של הקמצנות למושכל, ומבין את הקמצנות על פי איזה גדר שכלי.
נניח שמגן על עצמו במנהגו זה שלא יצטרך לבריות, הרי שהשיג בחינת קנה מדה לקמצנות שיכול לוותר בזמן שלא יהיה לו מציאות מהפחד הזה. נמצא שהשתנה הרבה לטובה, מהמדה שירש מאבותיו, וכן לפעמים מצליח לעקור נטיה רעה מתוכו לגמרי, והוא על ידי הרגל, אשר כוחו יפה להעשות לו טבע שני.
אשר בזה יפה כח האדם מכח הצומח, כי החטה לא תוכל להשתנות רק בחלקה הפרטי כאמור לעיל, מה שאין כן האדם שיש לו יכולת להשתנות מכח ה"גורם ונמשך" של הסביבה, אפילו בחלקים הכללים, דהיינו, להפוך נטיה שלמה ולעקור משרשה אל ההפכיות שלה."
שימו לב, אלה דברים שאנחנו עובדים איתם, מדובר על הטבע שלנו.
שאלה: מה פירוש שהנטייה הופכת "למושכל"?
שאנחנו יכולים להשתמש לא בסתם נטייה, אלא בשכל, ברגש, בצורה שהחלטנו ובחרנו אותה.
תלמיד: בחלק הקודם בעל הסולם אמר שאי אפשר לשנות נטיות ועכשיו הוא אומר שאפשר לשנות ועוד לעקור ולהפוך אותן.
תיכף נראה.
שאלה: לגבי הקטע "וכן לפעמים מצליח לעקור נטיה רעה מתוכו לגמרי", האם זה אפשרי בגשמיות בלי קשר לרוחניות? מדובר כאן על מצב רוחני או גשמי?
בעל הסולם מסביר בצורה פשוטה ארצית איך אנחנו יכולים לשנות את הנתונים שאיתם נולדנו על ידי זה שנמצאים בסביבה, על ידי הרגל, על ידי כל מיני פעולות שנעשה על עצמנו.
תלמיד: האם אפשר להגיד בהפצה נגיד שכך זה פועל גם בגשמיות?
אם אדם רוצה לעבוד על עצמו הוא יכול לעבוד בצורה כמו שכתוב כאן. ודאי שהוא יצטרך סביבה כגורם ועבודה על עצמו, אבל הוא יכול לשנות את הדברים האלה.
הוא אומר "אשר בזה יפה כח האדם מכח הצומח," במה האדם יותר מהצומח "כי החטה לא תוכל להשתנות רק בחלקה הפרטי כאמור לעיל, מה שאין כן האדם שיש לו יכולת להשתנות מכח ה"גורם ונמשך" של הסביבה, אפילו בחלקים הכללים, דהיינו, להפוך נטיה שלמה ולעקור משרשה אל ההפכיות שלה."
אדם מסוגל לעשות זאת על ידי סביבה, זה נקרא ה"גורם ונמשך" של הסביבה וזה לא שייך לחכמת הקבלה אלא לדברים הרגילים.
שאלה: יוצא שהוא אומר שאפשר ממש לפסל באדם כל דבר מתכונותיו. האם למשל, כשאדם מאבד את הזיכרון, אנחנו יכולים לשתול בתוכו כל תוכנה או תכונות או שנשאר משהו משלו?
אם אתה חושב שישנו כוח עליון, מערכת עליונה, הבורא, והאור העליון פועל עלינו בצורה נחרצת וללא הפסקה, אז ודאי ברור שכל הדברים שאנחנו מחליטים, הבורא, האור העליון, עוד קודם לכן מחליט ומביא לנו נטיות לכאן, רצונות לכאן, פעולות לכאן, וכך אנחנו בעצם מתנהגים. לכן איפה כאן האדם ואיפה כאן הבורא? על זה עוד צריכים להחליט.
בינתיים, בעבודה על הבחירה החופשית אנחנו לא יכולים לקבוע, איפה [והאם] יש כאן הבורא או לא, האם, כמו במאמר עצמו, מאמר "החרות", אנחנו נמצאים בחרות מהכוח העליון, או שהוא ברא את המערכת ודרך המערכת הזו מפעיל בנו איזה דמיון של חרות, במה כן ובמה לא, כמה אנחנו יכולים להתערב. או שאני לומד איך אני צריך להתקיים לפי ההשגחה העליונה ובמידה שאני עושה אותה הפעולה כמו שהבורא היה עושה עליי, אז אני מרגיש שאני חופשי ועושה. זאת אומרת, כל העבודה שלנו, ואני לא אומר שזה כך אלא כחומר למחשבה, היא בזה שאני בוחר להידמות לבורא. אז בחרתי ואני כל הזמן בכל רגע בוחר ובוחר, אז מה השתנה כאן? שבעצם לפני שבירת אדם הראשון היינו כחלקים העושים הכול בצורה הכרחית, ועכשיו, אחרי חטא אדם הראשון והתיקונים, אנחנו עושים את מה שהבורא רוצה אבל בבחירתנו החופשית, האם זה ההבדל? יש עוד מה לברר.
שאלה: אם אני שומע את החלק הזה של המאמר בצורה נכונה, זה ממש נשמע כאילו החברה מולידה תפיסות שרוצות למלא את הנטיות שנמצאות בנו כמקור, האם זה נכון?
החברה לא מולידה ולא מוציאה שום דבר. החברה מנוהלת על ידי הכוח העליון. ואין בחברה בחירה חופשית במשהו ובשום צורה, אלא הבחירה נמצאת אצל אדם שיכול לעלות, ובמידה שמתעלה למעלה מהטבע שלו.
שאלה: אתה יכול בבקשה להסביר את הדוגמה שהוא נתן כאן על קמצנות? בכלל לא הבנתי, לא תפסתי, מה הוא רוצה להגיד.
הוא רוצה להגיד שאפילו אם בכל זאת אתה בוחר משהו, אתה בוחר לפי הנטיות הפנימיות שלך, וגם על ידי הסביבה כי גם היא בכל זאת גורם. לכן [בנוגע] ל"הרגל נעשה טבע שני", הוא אומר בקטע האחרון, "אשר בזה יפה כח האדם מכח הצומח, כי החטה לא תוכל להשתנות רק בחלקה הפרטי כאמור לעיל, מה שאין כן האדם שיש לו יכולת להשתנות מכח ה"גורם ונמשך" של הסביבה, אפילו בחלקים הכללים, דהיינו, להפוך נטיה שלמה", נגיד של הרצון לקבל, "ולעקור משרשה אל ההפכיות שלה." אדם מסוגל מפני שהוא מתקשר לסביבה. דבר שאין אצל חיות, לדומם, צומח וחי אין את השפעת הסביבה, [יותר נכון] יש, אבל בצורה כזו שהיא הכרחית לקיום בלבד. לא כך אצל אדם הנמצא בקשר עם הסביבה ומבטל את האגו שלו כלפיה כדי שהיא תפעל עליו, על ידי כך יוצא שהאדם מכין את עצמו למהפכה פנימית ובזה הופך להיות הדומה לבורא.
תלמיד: הוא נותן כאן דוגמה ואומר "ומבין את הקמצנות על פי איזה גדר שכלי."
הוא אומר "ולעקור משרשה" את הנטייה הזו "אל ההפכיות שלה". תראה מה אפשר, וזה הכול כשאדם נכלל בסביבה ומקבל דרך הסביבה השפעה מהאור העליון וכך בזה משנה את עצמו. [תראו] עד כמה חשובה לנו הסביבה.
תלמיד: אתה יכול להסביר גם את הפסקה האמצעית, כאן הוא מסביר זאת על ידי הקמצנות, כשהוא אומר "נניח מגן על עצמו"?
למשל הקמצן מטבעו אשר על ידי הסביבה נהפכה אצלו הנטייה של הקמצנות למושכל ומבין את הקמצנות על פי איזה גדר שכלי "נניח שמגן על עצמו ומנהגו זה שלא יצטרך לבריות, הרי שהשיג בחינת קנה מדה לקמצנות שיכול לוותר בזמן שלא יהיה לו מציאות מהפחד הזה, נמצא שהשתנה הרבה לטובה מהמדה שירש מאבותיו", מהקמצנות "וכן לפעמים מצליח לעקור נטיה רעה מתוכו לגמרי, על ידי הרגל, אשר כוחו יפה להעשות לו טבע שני".
תלמיד: לא הבנתי מה הוא רוצה להגיד עם הדוגמה?
תקרא בבית עוד פעם את כול "מסיבה ג'" ואז אם צריך נדבר.
שאלה: יש דבר כזה תכונה רעה, נטייה רעה?
הרצון לקבל האגואיסטי הוא רע או טוב?
תלמיד: תלוי איך משתמשים בו.
[יפה] ענית.
שאלה: ב"פתיחה" ו"בשמעתי" בעל הסולם מדבר על אורות ועל כלים, אבל מאמר "החירות" הוא סוג שונה לחלוטין, האם יש גישה רגשית אחרת אולי, או איזה "סוויטש" בראש שאני צריך לעשות כשאני לומד משהו כזה, איך מקובל עובד עם מאמר כזה?
אנחנו מתייחסים למאמר החירות כהסבר קצר על המורכבות של הטבע שלנו, כמה אנחנו צריכים בכל זאת להתחשב במה שהבורא ברא בנו, ולדעת איך אנחנו מגלים, מסדרים את הנטיות הללו תחת השפעת האור העליון כך שכל נטייה, כל צורה של האגו שבנו, כולן הרי צורות אגואיסטיות, תקבל תיקון מסוים, באופן מסוים ואז נהיה בני אדם מתוקנים. כי בתיקון שלנו כל צורות האגו האלו נשמרות ונמצאות, ויצר הרע נשאר אבל עובד כבר בצורה שהוא נמצא ביסוד של כל פרצוף הנשמה ועוזר לנו להחזיק את עצמנו כל הזמן לעולם ועד. אמנם אנחנו אומרים שיצר הרע נעלם, אבל הוא לא נעלם בצורה כזו שאינו, אלא מהצורה שהוא רע אנחנו הופכים אותו לטוב ולכך שיעזור לנו להעמיד את עצמנו בצורה ישירה מול הבורא.
שאלה: איך אפשר להפוך נטייה אם אנחנו אומרים שאי אפשר לשבור את היצר הרע?
אני לא יודע מה אתה אומר, אבל האור העליון עושה את מה צריך, אנחנו לא צריכים להיות חכמים מידי, ישנן הבחנות כאלה ברוחניות שנראה לנו שאנחנו יותר עליונים מהן וכן יכולים להיות יותר חכמים וכאילו לנהל אותן, אבל עד שנגיע לדרגה שלנו, בדרגה שאנחנו נמצאים אנחנו רואים שאין לנו כלום חוץ מלהתפלל לאור העליון שיעבוד עלינו ויסדר את כל הנתונים שלנו. בסופו של דבר זו רק תפילה שהאור העליון יעשה את זה. אפילו שאנחנו לומדים את כל החוכמות האלה, על הגורמים הפנימיים, התורשתיים, גורמי חוץ, השפעת הסביבה וכן הלאה, הכול טוב ויפה עד שנגיע לשלב הבא.
גורמי חוץ
"סבה הד' הוא סדר גורם ונמשך העובר על המצע מדברים הזרים לו לחלוטין, ופועל עליו מבחוץ. פירוש, שאותם הדברים אין להם שום שייכות לסדר הגידול של המצע, לפעול עליו באורח ישר, אלא שפועלים באורח בלתי ישר, למשל, הכלכלה וטרדות, או הרוחות, וכדומה, אשר יש להם לעצמם סדר שלם הדרגתי ואטי, של מצבים מ"גורם ונמשך", הגורמים שנויים במושכלות האדם לטובה או לרעה.
הנה ערכתי ארבעת הגורמים הטבעיים, אשר כל מחשבה, וכל שכל המופיע בנו, אינם רק פירותיהם בלבד. ואפילו ישב אדם ויעיין באיזה דבר יממה שלמה, לא יוכל להוסיף או לשנות, על מה שארבעת הגורמים הללו נותנים לו. וכל הוספה שיכול להוסיף היא במדת הכמות, אם שׂכל גדול, או שׂכל קטן. מה שאין כן באיכות לא יוסיף אף משהו, כי המה הם הקובעים לנו, את האופי והצורה של השכל ושל המסקנה בעל כרחנו, בלי שאלת פינו כלל. באופן שאנו מסורים בידיהם של ארבעה גורמים הללו, ממש כחומר ביד היוצר."
בחירה חפשית
"אולם כשאנו מסתכלים בארבעה הגורמים הללו, אנו מוצאים אשר למרות שכחותינו חלשים מלעמוד כנגד גורם הראשון, שהוא ה"מצע", עם כל זה, יש לנו היכולת והבחירה החפשית, להגן על עצמנו משאר שלשת הגורמים, שעל פיהם משתנה המצע בפרטיות, ולפעמים גם בחלקו הכללי, דהיינו על ידי הרגל, שקונה טבע שני כמו שנתבאר לעיל."
למרות שאנחנו נולדנו, יצאנו מהבורא, עברנו כל מיני שינויים, שבירות, כל דבר ודבר שעברנו, ואנחנו נמצאים במצב שכוחות הבורא, כוחות הטבע שולטים בנו בכל, עם זה, אנחנו יכולים להגן על עצמנו ולהגיע לבחירה חופשית. ומה שהבורא נתן לנו, כל מיני תכונות, כמו שאנחנו רואים שכולנו שונים ובטוח ששונים, לכל אחד ואחד מאיתנו יש חלק מיוחד באדם הראשון, יחד עם זה כל אחד חופשי ולא תלוי בכולם, באף אחד, אפילו בבורא הוא לא תלוי, ואנחנו יכולים להגיע למצב שבאמת יהיה לנו חופש מכולם. זה מה שהבורא ברא ואנחנו עוד צריכים לעכל את זה וללמוד.
-
בחירה חפשית
"אולם כשאנו מסתכלים בארבע גורמים הללו, אנו מוצאים אשר למרות" למרות, המילה הנכונה כאן היא המידה, "שכחותינו חלשים מלעמוד נגד גורם הראשון, שהוא ה"מצע", עם כל זה, יש לנו היכולת והבחירה החפשית," חופשית. "להגן על עצמנו משאר שלשת הגורמים, שעל פיהם משתנה המצע הפרטית, ולפעמים גם בחלק הכללי, דהיינו על ידי הרגל, שקונה טבע שני" כך הוא יכול גם להגן על הפרטיות שלו, על החופש שלו.
אם נשתמש נכון במה שהבורא נותן, אנחנו נהיה לגמרי לגמרי כמוהו, ממש, חופשיים לגמרי. וזה יקרה מתי? אנחנו לומדים את זה הלאה, "הסביבה כגורם", "החיוב בבחירת סביבה טובה" וכן הלאה. ברור לנו למה הוא רוצה להביא אותנו, שאם האדם בונה סביבה נכונה, וחוץ ממה שבונה, הוא כל הזמן דואג שהיא תשתכלל ושהוא יהיה מורכב בה, קשור אליה בצורה נכונה, הוא בוחר לעצמו דרך שאי אפשר להגיד שמישהו מושך אותו, שמישהו מחייב אותו להגיע. אלא הוא נעשה חופשי, ובאמת מגיע למצב, שאנחנו לא מבינים איך זה קורה בטבע, שאין למעלה ואין משהו שמחייב אותו בשום דבר.
שאלה: האם הגורם השני, שהאדם הצליח לקבל השפעת הסביבה על עצמו, האם זה נשמר אצלו כרשימו?
בעצם כן, במערכת זה נשאר.
שאלה: אמרת עכשיו שאתה הופך להיות לחופשי מכולם. מצד אחד אנחנו צריכים להיות כנועים תחת הסביבה, מצד אחר מגיעים למצב שחופשיים מכולם. מי אלה "כולם" שאנחנו חופשיים מהם?
בכלל מכולם כולל הבורא. אדם שמגיע לתיקון שלו הוא מרגיש שהוא חופשי מהכול, הוא מרגיש את עצמו כמו בורא.
שאלה: האם סביבה יכולה להאיץ את התפתחות הרשימו?
סביבה ודאי שמאיצה את כל ההתפתחות.
שאלה: האם ניתן לחנך את האדם להיות בטבע שני, או שיהיה לו רצון לשנות את הכוונה שלו מלקבל ללהשפיע?
הכול תלוי בחינוך ובתפילה.
שאלה: למה כל כך קשה לרכוש הרגלים רוחניים נכונים?
כי זה נגד האגו, וודאי שזה קשה.
שאלה: הבסיס שלנו הוא רצון לקבל והוא לא משתנה, אז מה זה אומר לרכוש כוונה על מנת להשפיע?
כוונה על מנת להשפיע על פני הרצון לקבל. עם כל הטבע שלי שהוא רצון לקבל, אני רוכש מעליו כוונה, כיוון, איך אני משתמש בכל הטבע שלי כדי להשפיע טוב לזולת.
שאלה: איך לפתח אמון בסביבה ואיך לקבל תמיכה נכונה מהסביבה בשביל לנצח את היצר הרע שבי?
אני צריך לפתח אמון בסביבה, מפני שאותה מגיש לי הבורא ששם ידי על הגורל הטוב ואומר "קח לך"1.
שאלה: בסופו של דבר, האם יש לנו בחירה להתעלות מעל האגו או לא?
ודאי שכן. ישנה בחירה חופשית להתעלות למעלה מהטבע שלנו לטבע העליון לכל אחד, לגברים, לנשים, לכולם.
שאלה: מסתבר שרעיון התיקון המתקבל מהסביבה יכול להיתפס רק על ידי מי שמרגיש שכל העולם אינו מתוקן.
ודאי, זה מה שאנחנו מגלים, שהעולם לא מתוקן ואנחנו צריכים לגרום לו תיקון.
(סוף השיעור)
-
"הנחת ידי על הגורל הטוב, לומר, את זה קח לך." (רש"י, דברים ל').↩