שיעור בוקר 13.12.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", פתיחה לחכמת הקבלה, עמ' 183,

אות צ'

קריין: אנחנו בעמוד 183, כותרת "ביאור ג' הנקודות חולם שורק חירק", טור ב' אות צ'.

אות צ'

"וסוד החירק, הוא בחינת האור חדש, שהז"ת עצמם מקבלים מאו"א, להוריד בחינת ה"ת המסיימת, העומדת בחזה שלהם, אל מקום סיום רגלי א"ק, שעי"ז חוזרים אליהם האח"פ שלהם, שהם הכלים שמחזה ולמטה שנעשו למקום בי"ע, אשר אז יוחזרו הבי"ע להיות כמו אצילות. אמנם הז"ת דנקודים לא יכלו להוריד הה"ת מהחזה, ולבטל לגמרי את הצמצום ב', והפרסא, והמקום בי"ע, כי בעת שהמשיכו האור לבי"ע, נשברו תיכף כל הכלים דז"ת. כי כח ה"ת המסיימת העומדת בפרסא היה מעורב בכלים האלו, והיה האור מוכרח תיכף להסתלק משם, והכלים נשברו ומתו ונפלו לבי"ע. ונשברו גם הכלים דפנים שלהם העומדים למעלה מפרסא, דהיינו הכלים שמחזה ולמעלה, כי גם מהם נסתלק כל האור ונשברו ומתו ונפלו לבי"ע, וזה היה מחמת חיבורם עם הכלים דאחורים לגוף אחד."

כדי לתקן את הרצון לקבל שהבורא ברא שהוא כל הטבע של הנברא, התיקון שלו הוא לשלב בו עוד תכונה אחת שנקראת כוונה. לרצון לקבל מלכתחילה ישנה כוונה רק למלא את עצמו ועם זה הוא נולד. רואים זאת על הילדים וגם על המבוגרים שהם לא מבינים מה בעצם מכוון אותם, אבל מכוון אותם רק דבר אחד שהוא ליהנות, כי הרצון לקבל נקרא רצון ליהנות, ומה שהם עושים הוא רק איך ליהנות מכל תנועה, מכל רגע, מכל הבחן שיש להם בהרגשת החיים.

כל התיקון של הרצון לקבל הוא שתהיה לו כוונה אחרת, ממש לשנות. את הרצון לא משנים, אי אפשר לשנות את הרצון כי אז זה לא יהיה נברא. אלא נשארים ברצון לקבל ומתקנים את הכוונה, כלומר איך אנחנו משתמשים ברצון לקבל ומשתמשים בו כדי להשפיע, הפוך ממה שהוא. כאן כל התיקון שלנו.

כדי לתקן זאת הבורא שובר את הכלי שלנו ובזה נותן לנו אפשרויות שהאור העליון יכנס לתוך הכלי, לתוך הרצון ויתחיל להיות מקושר עם הרצון. הכוונה של האור העליון היא על מנת להשפיע בלבד, הוא מתערבב עם הרצון שכוונתו היא ליהנות בלבד, ואז בערבוביה בין האור והרצון נעשית תחילת התיקון של הכלי. לכן השבירה שאנחנו לומדים היא דבר הכרחי כדי שיתערבבו רצון לקבל עם כוונה על מנת להשפיע שזה האור העליון, הבורא, ובזה נעשה שילוב בין רצון לקבל וכוונה על מנת להשפיע, או בקיצור "רצון להשפיע", אומנם הרצון להשפיע זה רק הבורא, אבל לשם קיצור כך אנחנו מדברים. לכן השבירה היא דבר הכרחי בתיקון הכלים.

כשהכלים אחרי השבירה מתערבבים, הם נעשים ברצון לקבל, והרצון לקבל שהיה בהם עוד יותר גדל, כי כל הכוונות שהיו בהם על מנת להשפיע הפכו להיות לכוונות על מנת לקבל, ואז כל כלי כזה נופל, ואם הוא היה פלוס עשר דרגות ברוחניות, הוא נופל למינוס עשר דרגות, "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו". וכך מי שהיה בדרגה הכי גבוהה לפני השבירה, נעשה אחרי השבירה בדרגה הכי נמוכה. כך מתקדמים.

שאלה: בעל הסולם אומר "כי כח ה"ת המסיימת העומדת בפרסא היה מעורב בכלים האלו, והיה האור מוכרח תיכף להסתלק משם". מה זה "כח ה"ת", ולמה הוא היה צריך להסתלק משם?

כשמלכות הייתה והגבילה את האור העליון לא לרדת למטה מפרסה של נקודות דס"ג, הגבול הזה התבטל.

תלמיד: אמרת לשנות את הכוונה ולא את הרצון, שנשארים ברצון לקבל ומשנים רק את הכוונה. איך אפשר להגיע לדבר כזה? מה משנה לי את הכוונה כשהרצון נשאר?

אנחנו מדברים על התיקונים. התיקון הוא בזה שאני משתמש ברצון לקבל רק בכוונה על מנת להשפיע.

תלמיד: אבל איך אני משנה את הכוונה, איך הכוונה משתנה, מה גורם לכוונה להשתנות?

הכוונה יכולה להשתנות רק על ידי המאור המחזיר למוטב. אחרי השבירה יש לי כוונה על מנת לקבל, כך אני לומד שהבורא הכין לי את כל הבריאה שכולה שבורה, הרוסה, ואני צריך לאט לאט לעשות פעולות, למשוך את האור העליון, את המאור המחזיר למוטב, ועל ידי זה אני מתקן את עצמי.

שאלה: כלומר אין ביכולתי שום אפשרות לשנות את הכוונה, אלא רק האור המחזיר למוטב?

אתה בעצמך? איך תשנה, על ידי מה?

תלמיד: בעזרת החברים, בעזרת החיבור כמו שלומדים.

בך ובחברים אין שום דבר שאתם יכולים איתו לתקן משהו, אתם לא יכולים אפילו לזהות מה לתקן.

תלמיד: רק המאור המחזיר למוטב יכול לתקן, לסדר את הכוונה?

כן.

שאלה: מדברים פה על שבירה. אם יש בעשירייה שני חברים ששונאים אחד את האחר, העשירייה יכולה להתחבר בכל זאת?

לא. איך היא יכולה להתחבר אם יש שנאה בין החברים? מה שיש בין שניים זה כבר בעשירייה. זה כמו שיש לך איזה סיר והכול שם טוב, חוץ משני דברים מתוך עשרה שהם מקלקלים את התבשיל, אז מה תעשה? ודאי שצריכים לתקן.

תלמיד: איך אפשר לעזור במצב הזה?

לעשות כל מיני פעולות כדי שהם יתחברו יפה ונכון. הם צריכים להבין שבשנאה ביניהם הם מקלקלים את הדרך לכולם ועוצרים אותנו בהתקדמות. לכן בלי לתקן את היחסים האלה אנחנו לא יכולים להתקדם. לכן כל העשירייה חייבת להתיישב עליהם ולחייב אותם בתיקון. לעשות דיונים, לא בכוח, שזה מה שאתם מצפים מהם, ולהסביר להם למה זה חייב להיות כך, וכמה הם ירוויחו אם יעבירו את עצמם וגם על ידי העזרה של העשירייה משנאה לאהבה, ואז זה באמת יהיה תיקון.

לכן אנחנו דווקא שמחים שמתגלים כאלו יחסים. ויש עוד הרבה כאלו, אבל הם לא יתגלו. וקלקול שלא יתגלה, כמו שכותב בעל הסולם, הוא באפס תקווה, וצריכים ממש ישועה כדי שיתגלה ונוכל לתקן אותו.

שאלה: אני לא מצליח להבין מה קרה בזמן השבירה, מה נשבר?

שבירה זה שרצו לעשות פעולת חיבור, תיקון, ולא יכלו לגלות שאין להם כוח לזה. ולכן באמצע המאמצים שלהם, כשחשבו שהם מגיעים עכשיו לפעולה על מנת להשפיע בפועל, הם נשברו. כביכול לפי הכוונה, לפי התכנון, הכול היה בסדר, אבל כשהתחילו לבצע, באמצע נשברו. הם לא ידעו שיש כאן עוד מרכיב אחד בקשר ביניהם שאותו אי אפשר היה להביא בחשבון לפני שתכננו את התיקון, והמרכיב הזה הוא רצון לקבל נוסף שהיה טמון בהם.

לכן מה שיצא, שהרצון המשותף ביניהם שרצו לחבר יחד הוא נשבר. והקשר של כוח ההשפעה שנקרא גלגלתא עיניים למעלה מפרסה עם כוח האח"פ, כוח הקבלה שלמטה מפרסה, לא הצליח, הם לא הצליחו והקשר נשבר. אבל למה השבירה בכל זאת קרתה ותוכננה מלמעלה, מהבורא? כי על ידי זה חלקים של גלגלתא ועיניים, כלים דהשפעה, נכנסו לתוך כלים דאח"פ, כלים דקבלה, התערבבו ואפשר עכשיו על ידי האור העליון להאיר עליהם ולחבר אותם נכון בצורה כזאת, כך שלאט לאט מקל לכבד אפשר לתקן את הכלים האלו ולקבל באח"פ על מנת להשפיע של גלגלתא עיניים.

שאלה: כתוב כאן שהשבירה הזאת התרחשה בגלל החיבור של הכלים דאחוריים לגוף אחד. למה הם בכל זאת התחברו לגוף אחד באחוריים אם היה צמצום ב' שאסר לעשות זאת?

אבל צמצום ב' הוא לא צמצום א'. צמצום ב' אומר כך, אם יש לך כלים שהם יכולים לקבל על מנת להשפיע תשתמש בהם גם כן. אבל אם אין לך כלים לקבל על מנת להשפיע אז אתה חייב להשתמש רק בכלים דהשפעה. גם אנחנו בדרך ממטה למעלה, מהעולם הזה עד עולם אין סוף כשמתקנים את עצמנו, מגיעים למצבים שאנחנו מבטלים את צמצום ב'.

צמצום א' לא מתבטל, כי צמצום א' אומר שהנברא אף פעם לא ישתמש בכלים דקבלה שלו, אף פעם, כי אם כן הוא מוחק את עצמו מלהיות נברא שקשור עם הבורא.

תלמיד: מה זה אומר שאנחנו מבטלים את צמצום ב' בעבודה שלנו?

שאנחנו מוכנים לעבוד עם כלים דקבלה על מנת להשפיע.

תלמיד: אבל באותו המקרה שהיה, הרי הייתה הבנה שאסור להשתמש בכלים דקבלה?

אבל אתה רואה שיש לך כוחות. ברוחניות אתה לא יכול להשתמש בחצי ממה שיש לך, אלא אתה רוצה להשפיע ב-100% מהאפשרויות שיש לך. ואם הכלים מגלים שהם מסוגלים לקבל על מנת להשפיע, אז הם ממש שמחים בזה, כי זה על מנת להשפיע, והם הולכים על זה, בכל לב ונפש מוכנים לעשות הכול, ממש במסירות כזאת. אבל הם לא יכולים לגלות שיש שם עוד כלים דקבלה שלא קיבלו תיקון, כי האור העליון לא יכול לבוא אליהם, הם נמצאים למטה מפרסה.

והידיעה הזאת שהאור העליון לא יכול להגיע למטה מפרסה ולתקן שם את הרצון לקבל, לא הייתה, זה נקרא שלא היו רשימות מזה. עכשיו על ידי השבירה הכלים ישברו וייפלו כולם למטה מפרסה ויהיו בהם רשימות, רושם, זיכרונות מזה שהם עברו את הפרסה בלקבל על מנת להשפיע אבל קיבלו בפועל בעל מנת לקבל ואז הם לא יעשו את זה יותר. מתוך זה יהיה לנו תיקון רק להעלות את כל הכלים האלה מלמטה מפרסה ללמעלה מפרסה ולהשתמש בהם רק כאח"פ דעליה.

תלמיד: אני בכל זאת לא מבין, אתה אומר שהכלים לא ידעו שאסור להעביר את האור מתחת לפרסה אבל צמצום ב' בדיוק נותן את הידיעה הזאת שאי אפשר להעביר אור למטה מפרסה.

אתה צודק בשאלה, צמצום ב' אומר שאסור להשתמש באח"פ, כי באח"פ שהיה לא היה להם כוח לקבל, הם הצטמצמו מבחינה ד'. אבל עכשיו כשבונים מבנה חדש, זה נקרא "עולם הנקודים", אז אין להם אותה בעיה, אין איסור. אם אתה יכול לקבל על מנת להשפיע בבקשה תקבל, והם חושבים שכמו שמותר לקבל בכלים שלמעלה מפרסה להשפיע על מנת להשפיע, כך מותר בחלק השני של הפרצוף לקבל על מנת להשפיע.

קח בחשבון שכל הפרצוף הזה של עולם הנקודים כולו מגיע מהזיווג שנעשה קודם כל בנקבי עיניים דראש דס"ג בצמצום ב', ועכשיו הוא יכול עוד להוסיף ביטול של צמצום ב' ולקבל גם על מנת להשפיע. אין שם שום איסור, ההיפך, יש תוספת, הם רוצים להגיע ללקבל על מנת להשפיע, זו השפעה הרבה יותר גבוהה, ואין להם שום נתונים לגבי זה. ברוחניות זה חוקים כמו בפיזיקה, יש או אין. אם אין רשימו שאסור לי, אז אני פועל לפי מה שיש לי, מותר לי. ברוחניות יש לך כמה חוקים ושום דבר חוץ מזה, כל היתר זו התוצאה.

שאלה: האם אפשר להשוות את התהליך הזה עם תהליך החיבור שבו מגלים פתאום שהחיבור הוא אגואיסטי וזה מה שמביא אותנו לדרגה איכותית חדשה?

כן, אבל כאן בלימוד שלנו ב"פתיחה" זה מביא לשבירת הכלים, ואצלנו כבר לא יכולה להיות שבירת הכלים כי כולנו תוצאה משבירת הכלים שקרתה לנו קודם ולכן אנחנו רק נמצאים בתיקון. אבל אתה צודק בזה שאנחנו משיגים את השבירה שבנו שהיתה מקודם ומתקנים. בכל דרגה ודרגה משיגים את השבירה ומתקנים, משיגים את השבירה ומתקנים.

שאלה: כשיצא הפרצוף הזה על ד'/ג', גדלות, אם לא היו מתגלים אותם הכלים דקבלה, אותו הכוח שהיה מאלץ אותו להנגיש את הקבלה, אז כנראה שהיה קורה גמר התיקון.

נכון.

שאלה: מי מחזיק את צמצום ב', הכלי או האור?

את צמצום ב' מחזיק הכלי וגם האור, כי הכלי שזה נקודות דס"ג הוא בעצם מבצע בתוכו את הפעולה הזאת. ברצון להשפיע במקסימום הוא מגלה שיש לו גבול ואת הגבול הזה הוא מחזיק, שעד הגבול הוא יכול להשפיע על מנת להשפיע, למטה מהגבול יש לו סכנה לקבל על מנת להשפיע ואז הוא לא משתמש בזה וזה נקרא השגת הגבול.

תלמיד: אני יכול להבין שחסרות לכלי רשימות או שהכלי עושה טעות, אבל באור אין טעויות.

גם בכלי, אנחנו אומרים שעושה טעות, אבל הוא לא עושה טעות, הוא פועל לפי הנתונים שיש בו. ולכן אי אפשר להגיד שהוא בעצמו עשה חטא, אלא לא היו לו מספיק נתונים כדי לדעת שהוא נכנס לשבירה ולכן כך הוא עובד.

תלמיד: אבל אם הכלי חושב שהוא מתאים לקבל את האור במצב הזה אבל האור יודע שהוא לא מתאים למה הוא יורד?

כי האור רוצה לשבור את הכלי. הבורא מבין מראש שזה יהיה, הוא מתכנן את זה. בדרגת הכתר הוא רואה את הסוף, שאי אפשר להגיע לגמר התיקון אם לא תהייה ערבוביה בין כלים דקבלה וכלים דהשפעה ולכן הוא הולך על זה.

תלמיד: ואת צמצום א' מחזיק האור או גם הכלי?

צמצום א' זה איסור גמור שקורה בבחינה ד', ששולט הצמצום הזה על כל הספירות מד' עד כתר והצמצום הזה לא מתבטל לעולם. כי אם הוא מתבטל אז הנברא מבטל בזה את עצמו, לכן צמצום א' ממש חי וקיים לנצח. מה שאין כן צמצום ב' הוא צמצום שמצביע על חולשת הכלי בינתיים, שאם יבוא המסך אז אפשר לבטל את צמצום ב'. צמצום ב' זה רק איסור לעבוד בינתיים בכלים דקבלה על מנת להשפיע כי אין מספיק כוח המסך כדי להשתמש בלקבל על מנת להשפיע, ואז נשארת בכלי יכולת רק להשתמש בלהשפיע על מנת להשפיע, בדרגת הבינה, ובזה משתמשים. לכן הכלים האלה נקראים כלים קטנים, גלגלתא ועיניים, וכך אנחנו מתקנים את עצמנו.

ומה עם האח"פ? האח"פ רק מצטרף לגלגלתא ועיניים, במידה שיכול לתמוך, לעלות לזה, זה נקרא אח"פ דעלייה. וכך אנחנו מגיעים לגמר התיקון, בזה שמעלים את כל האח"פים האלה בהתכללות לגלגלתא ועיניים, בגמר התיקון אנחנו מסיימים להעלות את האח"פ האחרון לגלגלתא ועיניים, ואז יהיה מה שנקרא "זיווג רב פעלים מקבציאל", שמקבץ את כל האח"פים דעלייה ועושה עליהם את הזיווג הגדול, רב פעלים. שמהרבה פעולות של תיקונים שנעשו במשך ששת אלפיים שנה יהיה אור גדול אחד שיתקן את החיבור בין כל האח"פים האלו שאנחנו עושים במשך ששת אלפים שנה, וכך אנחנו מגיעים לתיקון הכללי, לגמר התיקון.

תלמיד: בחלק הקודם של השיעור דיברת על זה שיש לנו שני חלקים בעבודה, החלק שעושים בינינו בעשירייה והחלק שהוא כלפיי העולם. זה בעצם מה שדיברת עליו עכשיו, עבודה בגלגלתא עיניים ואחרי זה גם עבודה באח"פ?

כן. וודאי שכך אנחנו צריכים ללמוד, אבל בינתיים זה עוד לא ברור לנו כי אנחנו עוד לא עושים בינינו עבודה בגלגלתא ועיניים ובאח"פ שבינינו. בכל חלק וחלק יש גלגלתא עיניים ואח"פ משלו, רק באנושות, כשאנחנו משתוקקים לתיקונים, אנחנו נחשבים לגלגלתא ועיניים וכל האנושות שלא משתוקקת לתיקון נחשבת לאח"פ. ואז אנחנו צריכים לתקן את עצמנו ככל האפשר ולמשוך אחרינו את האח"פ. ויש כאן גם עבודה הדדית, כי בזה שהאח"פ יתקרבו אלינו הם ידחפו אותנו לעלות יחד, כפי שבעל הסולם כותב בסוף ה"הקדמה לספר הזוהר", שאומות העולם בעצמם ייקחו את בני ישראל על כתפיהם, כגלגלתא עיניים למעלה מאח"פ, ויעלו יחד להר ה'.

אין לנו כוחות לעלות לתיקונים כי אנחנו לא צריכים לפי השורש שלנו לתקן את עצמנו. ולכן ניתן לראות את זה היום ביהודים, כשאתה מסביר להם שהם אשמים, שהם צריכים לתקן את עצמם, הם לא מאמינים למה שאתה אומר להם, "מה פתאום אנחנו, עשינו משהו רע? תגיד מה". ואומות העולם, מרגישים מצידם שישראל עוצרים אותם ומפריעים להם להתקדם, הם דווקא נמצאים בטענה כלפי ישראל והם צודקים. אלו צודקים ואלו צודקים, זה רק חוסר הבנה בעבודה ההדדית הזאת שצריכה להיות כאן. לכן אנחנו צריכים לצאת להפצה ולהסביר ככל האפשר את הדברים האלה. עוד נדבר על זה.

שאלה: כאן הפרסה מתעסקת בשני ראשים, אבא ואימא, ויש כאן עוד משהו שנמצא מעל הטבור, אתה יכול להסביר?

אנחנו עכשיו לא מדברים על זה ולמה אתה ושאל על דבר שאנחנו לא מבררים עכשיו. אתה רוצה כאגואיסט לסחוף את כולם למה שאתה מעוניין. אנחנו לא מדברים על החלק הזה, לכן תשתדל יותר להיות באותה רוח שאנחנו מבררים. אלו שאלות נכונות, אבל אני נכנס בהדרגה ולאט לאט שוב אנחנו חוזרים לפתיחה. אני גם לא כל כך רוצה לצייר את זה, אומנם זה מאוד מקל, אבל ככל האפשר פחות.

שאלה: כשאנחנו מתקדמים האגו שלנו גדל, אבל גם האגו של אומות העולם גדל. אם כן, איך אנחנו יכולים להיכנס אל תוך האגו של אומות העולם?

אנחנו רק מסבירים לכל האנושות מהי התוצאה שצריכה להיות מההתפתחות שלנו. הם יבינו את זה מאין ברירה, כי כל הבעיות, השבירות שהעולם עובר ועוד יצטרך לעבור, יחייבו את האנושות לחשוב על התיקונים, שבאמת התיקונים צריכים להיות בחיבור בין בני אדם ולא בשום דבר אחר. כי לא חסר בעולמנו כלום חוץ מחיבור בינינו, כי במידת החיבור בינינו אנחנו מזמינים את המאור המחזיר למוטב שישרה בינינו, יתקן אותנו, ימלא אותנו. זה מה שאנחנו צריכים להסביר לאנושות וגם להסביר לעצמנו, שאנחנו בעצם צריכים להגיע למצב שאין ברירה חייבים להיות מחוברים, ודווקא אנחנו צריכים להראות דוגמה לכל האנושות מה זה חיבור. בצורה כזאת אנחנו נקיים את הרשימו שבכל אחד שהבורא מעורר כדי שנהייה שותפים שלו ונמשוך את כל האנושות, את כל הנשמות להידבק בו.

שאלה: כתוב, שהכלים נשברים ומתים. מה זה נשבר ומת? מה זה כלי שהוא מת מבחינה רוחנית?

נשבר הכוונה שנשבר המסך, כוונה על מנת להשפיע שהייתה לו. ומת זה שהאור העליון שהיה בתוך הכלי ברח ממנו, פרח. הכלי נשאר בלי האור רק עם ניצוץ קטן שמתוך זה הוא מגיע לתחייה. לכן הכלי נקרא מת והניצוץ הזה עוזר לו לקום לתחיית המתים.

שאלה: ניתן לנו חופש בחירה מסוים. איך אנחנו יכולים להבין ולעורר זה את זה שהבורא מחכה לפעולה מצידנו? כי אנחנו הרי כאילו מחכים שהכול יבוא מלמעלה.

אנחנו צריכים להשתמש באותו רצון שהבורא מעורר בנו, וככל האפשר יותר לעורר את עצמנו לתיקון בינינו, לחיבור בינינו ולחיבור עם הבורא, ולהחזיר את כול הבריאה למצב שכולנו מחוברים יחד. כל הרצונות, היינו הנשמות, וכל העולמות, הכול חוזר לקדמותו, לזה שנמצאים כולם במערכת אחת, ואת זה אנחנו צריכים לראות לפנינו כמטרה. והמטרה הזאת צריכה להתחלק בדרך לכמה מטרות הדרגתיות שאנחנו צריכים לבצע.

שאלה: מה שאנחנו לומדים עכשיו כלפי השבירה, מצד אחד זה נראה כמו מדע, ומצד אחר לי אישית זה נראה כמו איזו סדרת דרמה ברזילאית. הנברא נמצא באיזה קשר עם הבורא והבורא אומר "תשמע אני אוהב אותך, אבל אנחנו לא יכולים להיות יחד, אבל בוא ננסה. לא, זה לא הולך, צריכים להיפרד". ואז לעבור איזה סיבוב ושוב להיפגש, ושוב לעבור עוד איזה סיבוב גדול, שבירה של כל הנברא. למה הדרמה הזאת?

זה נכון. צריכים את המשחק הזה, וזה באמת נקרא משחק, משחק של הבורא עם הלווייתן, עם כל הבריאה, עם כל הרצון שברא. המשחק הזה הוא חייב להיות. זה כמו שאנחנו משחקים עם הילדים, כשאנחנו צריכים לגלות להם משהו אז אנחנו יודעים אבל מסתירים מהם ורוצים שהם בעצמם יגלו, בעצמם ישלטו במשהו. וכך עד שמגיעים לאותו מצב שהם מבינים אותנו לגמרי ועושים כמונו ואפילו יותר מאיתנו, זה נקרא "ניצחוני בניי". וודאי שזה משחק, אבל אין בזה שפלות כלפי הנבראים, כי הבורא כך רוצה לגדל אותם עד הדרגה שלו, עד הדרגה של "נצחוני בניי". אנחנו נעשים כביכול יותר מהבורא כי אנחנו מתחילים להשתמש בכוח שלו בבחירה החופשית שלנו, ואנחנו מגיעים לדרגות כאלה שאין לנו שום פחיתות.

שאלה: ענית מקודם שאין מספיק נתונים לבינה בשביל להחליט האם להביא אור למלכות או לא. האם בינה לא יכולה לדעת אם להעביר אורות למטה או לא, אלא רק לבדוק בפועל, ואז קורית השבירה?

אפשר להגיד שזה כך. נכון. זה יפה.

שאלה: שמעתי שצמצום א' לעולם לא מתבטל. קודם שמעתי שנשברים כל המסכים כולל המסך של צמצום א'. איך אפשר לשלב את זה?

צמצום לא מתבטל מצד המערכת העליונה, אלא הנברא רוצה כביכול לבטל אותו ולחזור לעל מנת לקבל. וגם את זה הוא לא רוצה בעצמו, רק זה קורה לו מפני שהוא לא בדק בדיוק את הכוחות שלו אם הוא יכול או לא יכול לקבל על מנת להשפיע.

שאלה: האם המסך מבטיח שלא תהיה קבלה לעצמו, או תמיד ישנה סכנה לקבל תענוג מאור חכמה?

המסך מבטיח לכלי שהכלי יעבוד על מנת להשפיע. אבל אם פתאום מגיעים אורות יותר גדולים מהמסך, אז המסך לא יכול לעשות כלום. האורות האלה עוברים ונכנסים לתוך הכלי, ואז הכלי מקבל אותם בעל מנת לקבל.

חכמת הקבלה היא כמו מתמטיקה, כמו פיזיקה, מאוד מדויקת. אם יש מסך אז יש קבלה על מנת להשפיע, או להשפיע על מנת להשפיע. אם אין מסך אז זה יהיה על מנת לקבל. זה פשוט מאוד, או אפס או אחד.

שאלה: לפני השבירה, מה הכלים היו צריכים לעשות כדי לא להישבר?

לפני השבירה הכלים לא ידעו שהם הולכים לשבירה, הם חשבו שהם הולכים לגמר התיקון. כי יש גילוי של כל האורות ושל כל הכלים זה כנגד זה, ומקבלים את זה דרך כוח הבינה, פרצוף ס"ג, שכולו על מנת להשפיע. הבעיה היא שמעורבת שם בחינה ד' דעביות מנה"י דגלגלתא, וס"ג לא יכול להביא אותה בחשבון, אין לו את בחינה ד' הזאת. יוצא, שהוא מעביר את כל האורות שדורשים, והם מגיעים לגלגלתא עיניים דעולם הנקודים, מטבור דא"ק עד הפרסה, והאורות האלו עוברים הלאה לכלים דאח"פ שלמטה מפרסה, ואז הכלי נשבר.

אבל שוב, כול זה נראה לעיניים שמסתכלות על זה מצד הנבראים. מצד הבורא הדברים האלה מתוכננים מראש, כי בלי שבירה אי אפשר שייכנסו חלקים של כלים דהשפעה - גלגלתא ועיניים, לתוך חלקים של כלים דקבלה - אח"פ, ובלי ערבוביה ביניהם אי אפשר לתקן את הרצון לקבל בבחינה ד', כי לא יהיו בו ניצוצי השפעה, הוא לא יבין מה זה להשפיע.

יש בינינו כאלו אנשים שהם בקלות מבינים מה זה להשפיע, ויש כאלו אנשים, ואני אומר לכם מהניסיון שלי, שאתה יכול לדבר אליהם שלושים שנה, אפילו ארבעים שנה, והם לא מבינים, לא מרגישים מה זה להשפיע. הבנה זו הרגשה. מדובר על רשימות כבדות מאוד שקשה להם מאוד להגיע להבנות ולתיקונים. אבל אחר כך כשהם מגיעים שכרם גדול מאוד, כי באמת אלו כלים גדולים עם עביות גדולה וכבר מגיע תיקון.

שאלה: האם אפשר להגיד שהאור שמגיע יותר גדול מהמסך ויוצא שבינה שברה את המלכות ולא מלכות נשברה בגלל כוונה לא נכונה?

לא. מלכות לא עושה שום דבר. מלכות זה רצון לקבל, היא יכולה לעשות רק צמצום, מסך, אור חוזר, אבל לעשות פעולות למעלה מעצמה היא לא יכולה.

לכן כל מה שנעשה עם המלכות, במיוחד כאן בנקודות דס"ג בעולם הנקודים, הכול מתוכנן מלמעלה. זה בגלל שמתגלה בחינה ד' שקיימת לנו ממלכות דאין סוף ואחר כך עוברת לנה"י דגלגלתא, ומנה"י דגלגלתא היא עוברת דרך נקודות דס"ג לעולם הנקודים. ואז בעולם הנקודים היא מתגלה.

והכול כדי לתקן את בחינה ד' שהייתה שם באין סוף. כי אם לא יהיה לנו קשר לאותה בחינה ד', אז איך נתקן אותה? לכן צריך להיות קשר בין בינה ומלכות, כדי לשלב בין שני הדברים המנוגדים האלה, מלכות ובינה. בינה זה כוח השפעה ומלכות זה כוח הקבלה, לא יכול להיות משהו יותר מנוגד מאשר שניהם. זה כמו בין בורא ונברא. איך יכול להיות שהם יתקרבו, יתחברו, שיקרה משהו ביניהם?

כשאנחנו לומדים את מערכת העולמות, אין עדיין בורא ונברא בצורה כזאת שברור שזה הבורא וזה הנברא. אלו עדיין הפעולות של הבורא, אבל במערכות עליונות לפני אדם הראשון, לפני כל המערכות האלו, לפני הנשמות, כהכנה.

וכאן אנחנו רואים איך הטבע, הבורא מכין לנו את כל ההכנות האלו כדי שנהיה כבני אדם שמוכנים לתיקון. שמוכנים לזה שיש לנו אפשרויות גם להשפיע וגם לקבל. בניגוד לדומם, צומח וחי, אנחנו נקראים "המדבר", זאת אומרת "האדם". אנחנו ממש מסוגלים להבין את פעולות ההשפעה ואפילו להידמות להן.

שאלה: האם בתהליך מלמטה למעלה בעבודה על איחוד גם צריך לעבור תהליכים של שבירה בדרך, שאני חושב שאני יכול לתקן אבל נכשל?

לא, אנחנו לא צריכים לעבור שבירות. אנחנו מגלים את השבירות שבינינו, מגלים את הכלים שהם כבר שבורים, והם שבורים מבחינת המערכת שאנחנו עכשיו רואים בנקודות דס"ג ובעולם הנקודים. ואחר כך המערכת הזאת מתקנת את עצמה ומולידה, מעמידה מערכות של ארבעה עולמות, אצילות, בריאה, יצירה, עשיה. ובתוך העולמות האלה, נולד עוד ייצור מיוחד שנקרא "האדם הראשון", רצון מיוחד שיכול לקבוע איך הוא רוצה לעלות ולתקן את עצמו.

ואז נצטרך לברר, מאיפה יש לו בחירה חופשית? מה פתאום הוא בוחר? במה מיוחד האדם הראשון הזה מכל העולמות? כי כל העולמות הם כמו עטיפה ואין להם שום אפשרות לעשות איזה פעולות חופשיות בבחירה חופשית, מלבד לאדם הראשון. למה הוא כן נמצא בזה, מיוחד בזה? כך אנחנו נלמד.

ואז יש לנו עולמות אבי"ע, אצילות, בריאה, יצירה, עשיה. ובתוכם מערכת אדם הראשון, שזה פרצוף מיוחד. והפרצוף הזה מלכתחילה מחובר משני חלקים שנקראים "החלק הגברי" ו"החלק הנשי", "אדם וחוה". הפרצוף הזה נקרא "הנשמה", כי כל היתר זו עטיפה שנקראת "העולמות", מהמילה "העלמה". שמעלימים או מגלים אורות על הפרצוף הזה שנקרא "אדם", שכולל "אדם וחוה".

אנחנו נלמד איך זה קורה ביניהם. גם נלמד מתוך ה"פתיחה" וגם נלמד מתוך המאמרים. כי באמת על האדם עצמו יש לנו הרבה במאמרים, אבל מעט מאוד ב"פתיחה", וגם ב"תלמוד עשר הספירות" אין. יש קצת יותר ב"עץ חיים", בכל מיני חומרים נוספים שמקובלים כתבו, אבל בעל הסולם דווקא לא רצה כל כך לפרש את זה. יש לו סיבות משלו, נדבר עליהן.

תלמיד: מלמעלה למטה יש מסכים שמזדככים, נשברים, ומלמטה למעלה אנחנו רוכשים גם מסך, בסופו של דבר.

רק מסך, ויותר מזה אנחנו לא צריכים. על כל הרשימות שמתגלות מהשבירה אנחנו צריכים לגלות צמצום, מסך וקבלת האור על מנת להשפיע.

תלמיד: איך מלמעלה למטה המסך הזה לא מספיק חזק כדי להחזיק את האורות ומלמטה למעלה הוא דווקא כן יכול להחזיק את האורות?

כי בא מסך אחר לגמרי. מלמעלה למטה בא מסך שאין לו שום רשימה מהשבירה, מהרצון לקבל שצריך להתגלות. זה רק רצון שלו להתחבר לאח"פ ולקבל עם הכלים דאח"פ בעל מנת להשפיע. מה הכלים דהשפעה האלה שנמצאים למעלה מהפרסה יכולים לדעת על האח"פ שנמצא למטה מפרסה? לפי הערך שלהם. ולכן הם מתחברים ומעבירים את האורות בעל מנת להשפיע. והאורות האלה, במה הם מתקבלים? האורות האלה מתקבלים במסך של בינה בעצם, ועוברים לכלים דקבלה של המלכות, של בחינה ד', אז איך יכול להיות שזה יתקיים על מנת להשפיע?

לכן הכלים נשברים. ברגע שהאורות נכנסים למטה מפרסה, הכלים מתחילים להישבר אחד אחד. מה שאין כן, אחרי השבירה כשהרשימות מהשבירה שוב עולות לאותו מצב כמו שהיו, זאת אומרת לראש דס"ג, ראש דס"ג מתחיל להוליד את הפרצופים כתוצאה מהשבירה, לתקן אותם ולהוליד, כרגיל כמו גלגלתא, ע"ב, ס"ג, לפי אותה מתכונת, ואז יוצא שהם מולידים כבר שילוב מאוד מאוד מיוחד של בינה ומלכות, שהוא לא יכול להישבר כי הוא נובע מהשבירה, מרשימות של השבירה.

ולכן יש לנו כאן סדרת פרצופים, כי השבירה הייתה על כל הכלי, לכן צריכים לצאת לנו כאן כל הכלים. כמו שהיו לנו גלגלתא, ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן, עכשיו יש לנו גם גלגלתא, ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן כתוצאה מזיווג דראש דס"ג אחרי השבירה, ומזה נולדים לנו אצילות, בריאה, יצירה, עשיה, ארבעת העולמות האלו, ובתוך ארבעת העולמות האלו כבר מתחיל להצטייר, להיוולד פרצוף מיוחד שנקרא "אדם". על זה נדבר אחר כך ולא נתבלבל עימו עכשיו.

תלמיד: אפשר להגיד שהתיקון הוא בעצם זיווג דהכאה על הרשימות של השבירה?

התיקון בינתיים הוא שממשיכים את מערכת העולמות מלמעלה למטה על הרשימות שהתגלו. הפרצוף שנקרא עולם הנקודים בקטנות, בגדלות הוא נשבר, והרשימות שלו מחייבות עכשיו את כל הפרצופים העליונים לעשות עליו תיקון, ואז התיקון שלהם ממשיך באותה הדרך. ההתפשטות מלמעלה למטה לא נגמרת בעולם הנקודים אלא ממשיכה לאצילות, בריאה, יצירה, עשיה.

וגם בזה זה לא נגמר אלא ממשיך לייצור של האדם. זאת אומרת, אותו הרצון הפנימי שהוא בעצם גרם לשבירה. רק הוא לא מודע, לא יודע, זה עדיין לא נמצא, אבל זה הרצון שבו, אנחנו נלמד מה המיוחד בתוך האדם. בעצם זה מה שאנחנו צריכים לגלות, את הקשר שלנו, קשר האדם אל הספירות, לעולמות ולבורא בסופו של דבר.

שאלה: אנחנו לומדים שהאור לא משתנה, והשינויים הם רק כלפי המקבלים, אז למה אנחנו אומרים שאנחנו מושכים אור כזה או אחר, גדול, קטן? והאם כשאני אמצא בעבודה רוחנית אני אדע בדיוק איזה אור אני מושך?

אנחנו מדברים על האור מתוך הכלי. אני לא יכול לדבר סתם על האור. כמו בעולם שלנו, גם בו אתה לא יכול לדבר על שום תופעה אלא רק מתוך זה שאתה מזמין את התופעה הזאת, ואתה מגלה אותה באיזה כלי, רק על ידי זה. אנחנו מדברים רק על כלים, גם בעולם שלנו, רק אנחנו כל כך רגילים לזה ולא שמים לב.

גם בעולם שלנו את האור או החשמל אני מודד בכלים, כי באור עצמו אין לנו שום השגה. משהו נמצא, ועובר, משהו זז, כל הדברים האלה שעוברים, נמצאים וזזים, את הכול אנחנו מודדים כלפי הכלים. ללא הכלים אין לנו שום השגה באור. אור זה משהו שלגמרי נעלם מכל החושים שלנו. ולכן גם הבורא. אנחנו אומרים "בוא וראה", שזה מה שאנחנו מגלים בכלים המתאימים. ואנחנו יכולים לדבר על הבורא רק מתוך הכלים, רק לפי מה שמתגלה. כמו שבעולם שלנו אתה מגלה אור ירוק, למה ירוק? כי כך אתה מגלה אותו. אבל הוא בעצמו ירוק כי הוא עובר דרך כל מיני מערכות ואז אתה רואה אותו כירוק. אבל זה כלפיך, ובמקרה הזה. לכן כך אנחנו מדברים על ההשגה.

שאלה: האם אנחנו יכולים עכשיו לעשות רשימה של הרשימות שהתגלו והגיעו לשבירה?

אי אפשר. יש אלפי, מיליארדי רשימות שנמצאות בכל מיני דרגות של התקשרות בין האור והרצון. בבריאה יש סך הכול שניים, אור ורצון. ואנחנו לא יכולים לעשות טבלה או רשימה של כל הרשימות, של כל האורות והכלים. אי אפשר. כי בכל מצב ומצב יש לך פשוט אין סוף, כך אני אומר, אין סוף של כלים ואורות שנמצאים בהתחברות ומייצבים לנו את המצב. אפילו את המצב הקטן ביותר. אבל בשביל מה לך את זה? מה היית עושה עם זה?

תלמיד: אתה אומר שצריך לבנות מסך על כל רשימו.

לא. כשזה מתגלה באדם, אז אני מרגיש את הרשימו הזה. אני מרגיש את המצב שאני נמצא בו, ואני יכול לאתר את המצב דרך החברים, הקבוצה וכן הלאה, ולאיזה מצב אני רוצה להגיע. לפי זה אני בונה את התיקון שלי. פשוט מאוד. וכך נתקדם.

שאלה: קודם שאלו אותך לגבי חברים שמגיעים לקונפליקטים, ושמעתי שאמרת שזה מזיק לכל העשירייה.

ודאי. מה זאת אומרת? כל שינוי ושינוי שיש בין החברים משפיע על כולם.

תלמיד: לא מזמן דיברת על הקמת צוות שיהיה אחראי על קונפליקטים. כדאי לנו לבנות צוות כזה?

אתם צריכים לדאוג שיהיו כל מיני מערכות כאלו. פעם היו לנו, במשך עשרות השנים שאנחנו קיימים, ואתם צריכים לברר ולראות אם כדאי או לא. יש הרבה מערכות שהתבטלו בגלל הקורונה, כי אנחנו כבר לא מחוברים כמו קודם, ואולי יש מערכות חדשות. אבל אתם חייבים לברר את זה.

תלמיד: כדאי למנות מישהו שיהיה אחראי על זה בעשירייה?

אני לא יודע. אתם קוראים מאמרים של רב"ש ואפילו של בעל הסולם, ומתוכם אתם צריכים לראות מה נחוץ לכם כדי להגיע למטרת הבריאה, למטרת החיים שלכם. אז תהיו גברים ותעשו. מה השאלה? תעשו מה שצריך. למה אתה עומד ובוכה כמו תינוק? אני לא המטפלת. אני לא אטפל בזה, אתם צריכים בעצמכם להרכיב מערכות, לטפל בעצמכם, להגיע לחיבור הנכון, לגלות בו בורא, וכך עד גמר התיקון.

(סוף השיעור)