שיעור בוקר 12.02.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 102, "מבוא לספר הזוהר",
אותיות ו'-ט'
קריין: אנחנו קוראים בספר "כתבי בעל הסולם", בעמוד 102, את ה"מבוא לספר הזוהר", אות ו'.
"וכבר ידעת, שעשר ספירות הן, הנקראות חכמה בינה תפארת ומלכות, ושורשן הנקרא כתר, (והן עשר, להיות ספירת התפארת בלבדה, כוללת בתוכה שש ספירות, הנקראות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, ויסוד. וזכור זה לכל המקומות, שאנו רגילים לומר, ע"ס, שהן חו"ב תו"מ).
ובדרך כלל, הן כוללות כל ד' העולמות אבי"ע. כי:
א. עולם האצילות הוא ספירת חכמה,
ב. ועולם הבריאה הוא ספירת הבינה,
ג. ועולם היצירה הוא ספירת התפארת,
ד. ועולם העשיה הוא ספירת המלכות.
ובפרטות, לא בלבד, שכל עולם ועולם, יש בו ע"ס: חו"ב תו"מ, אלא, אפילו פרט קטן שבכל עולם, יש לו ג"כ אלו ע"ס: חו"ב תו"מ, כמ"ש לעיל בהקדמה [הקדמה לספר הזהר] אות מ"ד ואות נ"א ואות ס"א, עש"ה ואין להאריך כאן."
"והמשיל הזהר, אלו הע"ס חו"ב תו"מ, לארבעה צבעים שהם:
א. לבן, לספירת החכמה,
ב. אדום, לספירת הבינה,
ג. ירוק, לספירת התפארת,
ד. שחור, לספירת המלכות. (כמ"ש להלן בראשית ב' דף י"ד אות כ"ז).
פירוש, שהוא בדוגמא לאספקלריא, שיש לה ד' זכוכיות צבועות, בד' הצבעים הללו. ואע"פ, שהאור שבה אחד הוא, מ"מ כשהוא עובר דרך הזכוכיות, הוא מצטבע, ונעשה ד' מיני אורות:
א. אור לבן,
ב. אור אדום,
ג. אור ירוק,
ד. ואור שחור.
כן האור, שבכל הספירות, הוא אלקיות ואחדות פשוטה, מראש אצילות עד סוף עשיה. וענין ההתחלקות לעשר ספירות חו"ב תו"מ, הוא בסבת הכלים, הנקראים חו"ב תו"מ, שכל כלי הוא, כמו מחיצה זכה, שאור האלקי עובר דרכה אל המקבלים. וע"כ נבחן, שכל כלי, עושה את האור, לצבע אחר.
אשר, הכלי דחכמה שבעולם האצילות, מעביר אור לבן, כלומר בלי צבע. כי הכלי דאצילות, הוא כמו האור עצמו. ואין אור האלקי, מקבל בסבתו, שום שינוי כל שהוא, בעברו דרך בו. וז"ס, שאמרו בזהר, על עולם האצילות: "דאיהו חיוהי וגרמוהי חד בהון". ולפיכך, נבחן אור האצילות, לאור לבן.
משא"כ, הכלים של העולמות בריאה יצירה ועשיה. כבר האור, מקבל בסבתם, איזה שינוי וכהות, בעברו דרך בם, אל המקבלים. דהיינו, המשל, מאור אדום לבינה, שהיא בריאה. ואור ירוק, כעין אור החמה לתפארת, שהוא עולם היצירה. ואור שחור, לספירת המלכות, שהוא עולם עשיה."
שאלה: מה זה אומר שהכלי שבעולם האצילות מעביר אור בלי צבע אלא הוא כמו האור עצמו?
כן, אין יותר במה לצבוע אורות.
תלמיד: אבל הוא כלי שהוא לא באין סוף.
כן.
תלמיד: האם אין שם איזו עביות?
לא. הוא כותב, לבן, אדום, ירוק, שחור, אלו האורות. אז מה יש לך בעולם האצילות? אור לבן.
תלמיד: אבל למה הכלי דאצילות הוא כמו האור עצמו ואין שינוי באור?
הכלי לא עושה שום הבדלים באור, לא צובע אותו בשום דבר.
תלמיד: למה עולם האצילות הוא לא מאין סוף עד סיום עולם האצילות, אלא הוא מתחיל רק מתחת לטבור?
עולם האצילות מתחיל מתחת לטבור מפני ששם מתחילים להצטייר בחינת הכלים.
תלמיד: נכון. אז מה זה אומר שאם שם מתחילים הכלים, אז עדיין בעולם האצילות הכלי לא עושה שינוי באור?
כי הוא עד כדי כך זך שלא עושה שום שינוי באור.
תלמיד: האם זה אותו דבר כמו למעלה מטבור, למעלה מטבור אין צבעים?
לא. כך הוא מסביר.
שאלה: כתוב שהצבע הוא לפי האור שעובר דרך בם. אנחנו יודעים שכשאנחנו מסתכלים בעין האור שאנחנו רואים הוא למעשה האור שאותו אובייקט מחזיר, לא מה שעובר דרכו, מה שהוא בולע אנחנו לא רואים. אז למה ברוחניות זה מה שעובר דרכו?
כי הוא צובע כך. האור שעובר דרך איזה עולם, ספירה, פרצוף, הוא מקבל רושם ממה שהוא עבר. לפי זה אנחנו יכולים להגיד משהו על אותו המצב שהאור עבר.
תלמיד: האם הצבע הוא מתוך אור חוזר או מתוך מה שעבר והתקבל בתוך הכלי?
כשהאור עובר דרך איזה פרצוף, הוא מקבל את הצבע של הפרצוף.
תלמיד: כלומר מה שכבר התקבל בטעמים בתוך אותו פרצוף.
בתוך הפרצוף. כן.
תלמיד: אם יש אובייקט שנמצא לדוגמה בעולם העשייה והוא מקבל אור, אנחנו יודעים שהוא מקבל תמיד בעשר ספירות.
תמיד עשר ספירות, ודאי, לא פחות ולא יותר.
שאלה: אז בעולם העשייה לדוגמה, איך הוא יכול להבחין בספירה כמו אצילות או יצירה? מה ההבדל בין עשר הספירות שהוא מקבל כשהוא נמצא במקום כל כך חשוך?
כי גם במקום החשוך הזה בכל זאת יש לו כלי, והכלי מתחלק לעשרה כלים.
תלמיד: אבל ההבחנות בין הכלים האלה צריכות לקבל צבעים כאילו לפי מה שכתוב כאן.
כאילו, כמו שבאמת בין אבי"ע כולה.
תלמיד: אז למרות שנמצאים במקום שהאור כמעט ולא מגיע אליו, נגיד חשוך, בכל זאת אפשר להבדיל בצבעים.
בהבחנות, כן. את זה יש לנו יום יום במדע, בכל דבר, כשנכנסים ומתקרבים יותר ויותר, מתחילים לחקור ורואים שגם שם יש אותם חוקים.
שאלה: עולם הוא העלמה על האור. אם האצילות לא עושה שינוי באור, אז מה ההעלמה?
אין העלמה.
תלמיד: אז מה ההבדל בינו לבין גלגלתא ויותר גבוה אם אין העלמה?
אין.
תלמיד: האם גלגלתא ואצילות זה אותו דבר?
אני לא יודע, אבל כך הוא כותב. בעולם האצילות אין מסך, אין שבירה, אין כלום.
שאלה: מה זה אומר שהאדם פעם ראשונה משיג את עשר הספירות?
האדם שמשיג עשר ספירות זה אומר שהוא עובר את כל התכונות שלהן, כולן מוטבעות, מודפסות בו, הוא מזדהה עימן, נעשה דומה להן, ובצורה כזאת עובר לעולם האצילות.
תלמיד: איך הן נחתמות בו? איך הוא עובר כל תכונה ותכונה, כל ספירה וספירה?
כל תכונה מתגלה בפני עולם מסוים, ובצורה כזאת העולם עובר את התכונה הזאת, הוא כאילו נצבע בה וממשיך.
תלמיד: אדם, מקובל, חבר בעשירייה, רוצה לגלות את עשר הספירות, הוא מרגיש קשר עם החברים שלו, חיבור. מה זה אומר שבחיבור הזה מתחילות להתגלות עשר הספירות וכל תכונה מתחילה להתגלות שם ברגש הזה?
האדם מרגיש שהוא מורכב מהתכונות האלה, ובכל אחת מהתכונות הוא רוצה להרגיש את הבורא, ובצורה כזאת הוא מגלה אותן בו.
שאלה: האם כדי להרגיש את עולמות בי"ע אנחנו צריכים לבטל את עצמנו או את הרצון לקבל שבנו?
כן.
"ומלבד האמור, יש בהמשל הזה של ד' הצבעים, רמז חשוב מאד. כי האורות העליונים מכונים "ספר", כמ"ש בספר יצירה, פרק א', משנה א': "וברא את עולמו בשלשה ספרים, בספר וסופר וסיפור". וכה"א: "ונגולו כספר השמים" (ישעיה, ל"ד).
והנה, גילוי החכמה שבכל ספר, אינו בלבן שבו, אלא רק בצבעים, דהיינו בדיו, שממנו באות האותיות שבספר, בצרופי החכמה אל המעיין. שבדרך כלל, יש בספר, אלו ג' מיני דיו:
א. אדום,
ב. ירוק
ג. ושחור.
כמו כן, עולם האצילות, שה"ס חכמה, שכולו אלקיות, הוא בבחינת הלבן שבספר. כלומר, שאין לנו תפיסא בו כלל. אלא, כל הגילוי שבספר השמים, הוא בספירות בינה, ותפארת, ומלכות. שהן ג' עולמות בי"ע, להיותם בחינת הדיו שבספר השמים. שהאותיות וצרופיהן, מתגלות בג' מיני דיו הנזכרים. ורק על ידיהן מתגלה אור האלקי אל המקבלים.
ויחד עם זה יש להבחין: כמו שהלבן שבספר, הוא עיקר הנושא של הספר. והאותיות, כולן הן "נשואות", על הלבן שבספר. ולולא הלבן, לא היתה אפשרית, שום מציאות לאותיות, וכל גילוי החכמה שבהן. כן עולם האצילות, שהוא ספירת החכמה, הוא עיקר הנושא של גילוי החכמה, המתגלית דרך העולמות בי"ע. וזסו"ה: "כולם בחכמה עשית"."
שאלה: אנחנו אומרים שאותיות הן כלים. האם באצילות אין כלים, אין אותיות?
אלו עדיין כלים לא גמורים, בוא נגיד. עדיין העביות שבהם לא בולטת.
שאלה: מה זה "ספר השמיים"?
"ספר השמיים" אלו כל עשר הספירות, כל העולמות, שדרך זה מגיע האור העליון אל המקבלים.
תלמיד: הוא דיבר על "ספר, סופר וסיפור". מה הסיפור?
אנחנו נראה את זה. אלו שלושת הדרגות שבהן אנחנו מגלים את פעולות הבורא כלפינו.
תלמיד: מה כתוב ב"ספר השמיים"?
כל חוקי הטבע. כל החוקים.
אות ט'
"והוא שאמרנו לעיל, בגדר הג', שאין הזהר מדבר בעולם האצילות, כשהוא לעצמו. והוא, מטעם, היותו כבחינת הלבן שבספר. אלא, לפי הארתו בג' העולמות בי"ע. והוא מטעם, היותם בבחינת הדיו, והאותיות, וצרופיהן, שבספר. והיינו בב' אופנים:
א. או שג' העולמות בי"ע, מקבלים הארת עולם האצילות, במקומם עצמם, שאז האור מתמעט להם בהרבה, בדרך עברו את הפרסא, שמתחת עולם האצילות, עד שנבחן רק להארת כלים דאצילות.
ב. או בדרך עלית העולמות בי"ע למעלה מפרסא, למקום הספירות בינה ת"ת ומלכות דאצילות, ונמצאים מלבישים עולם האצילות, דהיינו שמקבלים את האור במקום הארתו, כמ"ש בפתיחה [פתיחה לחכמת הקבלה] מאות קנ"ה ואילך."
שאלה: יש פה שתי הארות, או שעולים לאצילות או במקומם. מבחינת העבודה של התחתונים, מה ההבדל בין שתי הפעולות?
ההבדל הוא או שעולים לעולם האצילות, או שנמצאים במקום שהם.
תלמיד: אבל ההשפעה שיכולה לבוא לידי ביטוי בתחתונים היא לא יכולה להיות באצילות, אלא חייבים לרדת למטה.
האורות מגיעים מאצילות.
תלמיד: הכלים שמתקבלים למטה אצל התחתונים, האם הם כבר יכולים להשתמש בהם?
כן, ודאי.
תלמיד: מה נדרש מאיתנו כדי ליצור את הקשר הזה?
לקבל את הטבע של אותם העולמות שאנחנו צריכים לעלות אליהם.
תלמיד: איך מעוררים בקשה?
זה לא בחכמת הקבלה, זה כבר שייך לעבודת האדם.
שאלה: לגבי העניין שבזוהר כתוב רק על עולמות בי"ע ועל הקשר של אצילות אליהם, ובתע"ס כתוב על הכול, כי בתע"ס הוא מתחיל מד' בחינות. האם זה שונה מה שהזוהר והתע"ס מתארים לנו?
כן. ודאי. הזוהר מתאר לנו את עולמות בי"ע, וקצת עד כמה הם משפיעים על עולם האצילות.
תלמיד: האם מה שכתוב לפני זה כמו על נקודים, זה בכלל לא נמצא בזוהר?
כמעט ולא, כשורשים עליונים בלבד.
שאלה: כשעולים לעולם האצילות הרקע הוא לבן, האם כשיורדים לעולמות בי"ע הרקע משתנה לפי העולם שהוא נמצא?
איפה שאתה נמצא, שם אתה תופס את הרקע.
תלמיד: הרקע הוא הוא לא תמיד לבן, הוא משתנה לפי איפה שהוא נמצא.
כן.
תלמיד: חוץ מהאותיות שהן לפי העולמות.
כן.
שאלה: האם עליית העולמות זה שינוי החומר או שזה משהו אחר? איך משתנה התפיסה בעליית העולמות?
אנחנו עוד לא דיברנו על זה.
אות י'
"אמנם, אין המשל דומה לגמרי לנמשל. כי ספר החכמה שבעוה"ז, הרי, הן הלבן והן הדיו, שבאותיותיו, אין בהם רוח חיים. וגילוי החכמה, שבסבתם, אינו במהותם עצמם, אלא מחוץ להם, דהיינו בהמוח של המעיין בו.
משא"כ ד' העולמות אבי"ע, שהם ספר השמים, הרי כל המוחין, שבמציאות הרוחנית והגשמית, נמצאים בהם ונמשכים מהם. ולפיכך תשכיל, אשר הלבן שבו, שהוא הנושא שבהספר, הוא עצמו המושכל שבהספר. וג' צבעי הדיו, המה המבארים את המושכל הזה."
שאלה: כלומר אין איזה תוכן שאנחנו לוקחים ממה שכתוב, אלא האותיות עצמן והלבן של הספר הם התוכן ולא מה שכתוב.
אתה רוצה לשאול, ממה אני לומד, האם מהאותיות, מצורת האותיות, מהצבע של האותיות, ממה אני לומד?
תלמיד: או מהלבן של הספר.
לבן אתה לא יכול לתפוס, לבן זה חכמה, את זה אתה לא יכול לתפוס.
(סוף השיעור)