שיעור בוקר 22.03.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

בניין החברה העתידית - קטעים נבחרים ממאמרי בעל הסולם

קריין: לפני שנתחיל בחומר הלימוד רק נגיד שעכשיו איתנו יחד בשידור חי מחוברים 850 חברים ב-117 עשיריות. מתוך ה-850, 289 חברים מפתח תקווה ויש עוד 17 קבוצות פיזיות, בנוסף על כל החיבורים האלה. ולא רק, אלא גם 1500 חיבורים נוספים בסביבה טובה. אז יש פה כוח אדיר שמחובר עכשיו לשיעור.

ואנחנו לומדים מתוך "בנין החברה העתידית", קטעים נבחרים ממאמרי בעל הסולם, אנחנו נמשיך מקטע מספר 6.

קטע מספר 6 מאת בעל הסולם, מאמר "השלום בעולם".

"צריכים לידע היטב את הערך היחסי שבין הפרט והכלל, דהיינו, בין היחיד אל הציבור שלו, שהיחיד חי מתוכו וניזון מתוכו, הן בחומר והן ברוח.

המציאות מורה לנו, שאין כלל זכות קיום ליחיד, אילו היה מבודד לעצמו, בלי ציבור בהיקף מספיק, שישרתוהו ויעזרוהו בסיפוק צרכיו. ומכאן, שהאדם נברא מלכתחילה לחיות חיי חברה, וכל יחיד ויחיד שבחברה, הוא כמו גלגל אחד, המלוכד בגלגלים מספר, המותנים במכונה אחת, - שהגלגל היחיד אין לו חרות של תנועה בערך יחידתו לפי עצמו, אלא נמשך עם תנועת כלל הגלגלים, בכוון ידוע, להכשיר את המכונה לתפקידה הכללי.

ואם יארע איזה קלקול בגלגל - אין הקלקול נערך ונבחן כלפי יחידותו של הגלגל עצמו, אלא שנערך לפי תפקידו ושירותו כלפי כללות המכונה."

(בעל הסולם. "השלום בעולם")

מכאן אנחנו יכולים להגיד שגם אני לא אשם במה שאני, אלא החברה עושה אותי כך. כמו שאני פועל בחברה ועד כמה שאני פועל טוב, החברה נעשית יותר טובה, כמה שאני פועל רע, החברה נעשית יותר רעה, אז גם אני תוצאה מהחברה. לא כך? לא. אנחנו לא יכולים להגיד כך.

כי החברה זה הבורא שמנהל אותה ולכן יש כאן [מצב של] לא יחס השווה, כמו שאני בונה חברה, כך החברה מתייחסת אליי. זה לא בצורה פשוטה. יש כאן עוד שותף שלנו, חוץ מאני וחברה, או אתה וחברה, כולנו וחברה, יש כאן עוד כוח עליון והוא מכניס את ידו ועושה בנו פעולות משלו.

לכן אני משפיע על החברה ואני צריך להיזהר לא לקלקל אותה אלא דווקא לקדם ולקדם זה תמיד לחיבור, ומה שאני מקבל מהחברה זה לאו דווקא מה שאנחנו משפיעים, אלא מה שהבורא מגלה, וזה את הרצון לקבל הכללי הגדול, האגו שלנו שעוד מונח תחתינו וצריך לגלות ולתקן אותו להכניס אותו כולו לחיבור.

ולכן היחס שלנו הוא צריך להיות כך, אנחנו צריכים להשפיע לחברה כל טוב ותמיד להשתדל ולהתפלל שהחברה תהיה כמה שיותר מגובשת. ומה שאנחנו מקבלים מהחברה, זה לא שאנחנו משפיעים, שאם החברה טובה אני מקבל השפעה טובה בחזרה ואם החברה רעה אז מקבל קלקול בחזרה. לא.

זה כבר איך שהבורא מנהל, וזה נקרא "השגחה פרטית", מה שהוא נותן לכל אחד ואחד, מה שכל אחד ואחד צריך לתקן. ואני על פני מה שאני מקבל מהחברה, אפילו תגובות רעות, צריך לתקן את עצמי ולהתייחס לחברה ביחס הטוב.

שאלה: למה הקורונה וירוס משפיע יותר באירופה? האם זה נשלח מהבורא לאנשי אירופה, לאירופאים?

אני לא חושב שקורונה וירוס משפיע קודם כל יותר על אירופה מאשר על כל יתר המקומות בעולם. זה בהתאם לעד כמה שאנשים נזהרים או לא נזהרים. אבל ההשגחה צריכה להיות השגחה פרטית גם על העמים, גם על המדינות, גם על כל אדם ואדם, אנחנו לא יודעים איזו.

אבל למה? כנראה שיש לאירופאים יותר מה לתקן. בצורה כללית, זאת התשובה שצריכה להיות. ונראה לי שכן, שהאירופאים קובעים את כל התהליך שבו העולם מתקדם. אפילו שהם נחלשים, עדיין הם נמצאים במרכז כדור הארץ. ולכן מגיע להם מהר מאוד לתקן את הכול ולהראות לכולם מהי שיטת התיקון הגשמי נגד הווירוס.

לכן אני עדיין לא מבין למה האירופאים לא סגרו את עצמם לגמרי. כל המדינות, כל הבתים, כל העסקים, הכול. הם היו צריכים לסגור את עצמם לגמרי, כי זאת יבשת שבה כל [מדינה] נמצאת בצורה מאוד מאוד קשורה זו לזו.

אני לא חושב שאנחנו כבר נמצאים במצב שהווירוס הזה מסתיים ועוד מעט הוא עובר. לי נראה שהוא עוד עובר ממדינה למדינה, מעם לעם.

שאלה: אנחנו לא מודדים כלפי מה שהחברה מחזירה לעצמינו אלא אנחנו מודדים כלפי השתוות הצורה שזאת אהבה שלא תלויה בדבר.

כן, אפשר כך להגיד.

תלמיד: אני עברתי עכשיו טראומה קשה עם ניתוח לא פשוט והייתי מאוד רחוק, בחושך. ואז הרגשתי את הקבוצה והבנתי בעצם מה זאת הקבוצה. הקבוצה מחזקת ובעזרתה הצלחתי לצאת ולהודות לשם שבאמת נתן לי את החושך הזה, כדי שאני אוכל להבין, לא רק לדעת, אלא להבין מה זה הקבוצה והקבוצה היא בעצם כל החיים שלי. מפה באמת הצלחתי להתרומם. הבורא מדבר אתנו כל יום, אנחנו צריכים רק להבין אותו מה הוא רוצה מאתנו. תודה רבה לכולם.

תודה רבה גם לך על המילים האלו ובאמת כולנו נתחזק. אנחנו נצטרך להבין שהתרופה שלנו זה רק חיבור. מהחיבור ייצאו לנו חיים וגם חיים חדשים, נצחיים, טובים.

שאלה: מהמאמר שקראנו נאמר שאדם לא יכול לחיות בבידוד, מנותק מהחברה, הוא חלק מהחברה הוא צריך את החברה. האם המקורות מדברים על בידוד פיזי או בידוד פנימי, רוחני? ואיך זה משפיע על ההתפתחות הרוחנית? איך אדם יכול לפתח את החברה הנכונה סביבו כדי לא להיות בפירוד מהחברה?

אני חושב שדווקא בזה שאנחנו נמצאים עכשיו בבידוד גופני, אנחנו נרצה לפתח בינינו קשר רוחני ונרצה להשתוקק ולהרגיש ולהבין יותר זה את זה. הייתי שמח אפילו לא לראות אתכם, אלא רק להרגיש שאתם נמצאים, בלי לראות. ואחר כך אפילו בלי לשמוע, אלא להרגיש אתכם יותר. אז הבידוד הזה הוא גופני, הוא מעורר אותנו להתקשרות יותר פנימית.

ואני חושב שעוד מעט כולנו נרגיש כך ונפתח את הדברים עד כדי כך שאני לא יודע אם נרצה אחר כך לשבת יחד. בשביל מה לי לשבת יחד, אם אני מרגיש את החברים שלי יחד? מה יעזור לי עוד הבלגן הזה לשבת יחד, לראות איך כולם אוכלים וכולי, בשביל מה? אני מרגיש אותם, הם נמצאים בתוכי, בליבי, כל החברים שלי, עד כדי כך שאין מגע יותר קרוב, יותר טוב. וכך אנחנו נתקדם.

שאלה: האם התפיסה שאדם לא יכול לבוא בטענה כלפי הכלל, אלא לתקן את עצמו לעומת הכלל משום שהבורא נמצא בתוך הכלל, האם התפיסה הזאת היא נכונה גם לגבי הקהל הרחב?

מה קהל הרחב יכול לעשות? מה זה הכלל בשבילו? הכלל זה הממשלה או העם או היסטוריה שלהם. אין להם את הידיעה על החיבור הפנימי שאנחנו מחויבים מצד הטבע להיות יחד. לא, זה רק כלפינו, שאנחנו רוצים להגיע למצב שכולנו מחוברים. אנחנו באמת מחוברים, אבל כלפינו אנחנו לא מחוברים, אנחנו צריכים לגלות את זה. לכן מדובר רק כלפינו.

שאלה: אז מפה עולה השאלה שתמיד יכולה לבוא, הטענה והיא באמת עולה, מה אני יכול, הקטן, הגלגל היחיד במכונה לפעול ולשנות את כלל המכונה, אם המכונה מלכתחילה פועלת לכיוון לא נכון? איך אני יכול לשנות אותה?

מה זה "המכונה פועלת בכיוון לא נכון"? המכונה פועלת כלפיך בכיוון לא נכון בגלל שאתה משתתף בה בכיוון הלא נכון. אם אתה רוצה לגלות את המכונה שהיא פועלת נכון, תתקן את עצמך ואתה תראה שהכול מתוקן.

תלמיד: אני שואל כלפי טענה שמגיעה מהקהל, שמי ששומע עכשיו את המסר שלנו, שאנחנו צריכים לעשות איזשהו תיקון כללי, חברתי, הוא יכול לבוא ולומר, והוא אומר, שהוא גלגל אחד במכונה, הוא בעצמו לא יכול להשפיע על כללות המכונה.

אבל כל הפוסל במומו פוסל, ודאי שיראה לפי מידת הקלקול שלו את הקלקול במכונה הכללית ובמידת התיקון הפרטי שלו, הוא יראה תיקון של המכונה הכללית.

תלמיד: לפי מה שהבנתי ממך, התפיסה הזאת היא רק למי שיש לו נקודה שבלב.

כן, מי שמתקן את עצמו, יראה ככה.

תלמיד: אני לא שואל על מי שמתקן את עצמו, אני שואל על הכלל. כשאנחנו מגיעים אליהם ומסבירים את המסר שלנו, האדם שואל "מה אני יכול לעשות אם המכונה מקולקלת ואני בסך הכול גלגל אחד יחיד?".

תתקן אותה על ידי ההשתתפות שלך, הנכונה.

תלמיד: אבל אני רק גלגל אחד, והמכונה היא גדולה.

לא, לא. במידה שאתה תתייחס כך למכונה, אתה תתחיל לראות אותה שהיא מתוקנת. כל הפוסל, במומו פוסל.

שאלה: גם כלפי הקהל הרחב?

כן, מה יש בקהל הרחב? הקהל הרחב יראה את זה ככה, כי הוא יתחיל לתקן את עצמו. הוא לא צריך לתקן את עצמו בלמעלה מהדעת, אנחנו מדברים כאן בגובה החברה האנושית. במידה שהוא משתתף איתה נכון הוא יראה אותה כמתוקנת. במידה שהוא מתקן את עצמו הוא יראה שהיא מתוקנת.

שאלה: איך? מה ההסבר הרציונלי לזה?

באופן רציונלי, יש השגחה כללית וכך כולם יראו.

תלמיד: אבל הבנתי שההסבר על ההשגחה הכללית מיועד רק לבעלי הנקודה שבלב. אני שואל איך להסביר לאדם שטוען שהוא רק גלגל אחד בתוך המכונה, אז איך הוא יכול לעשות איזה שינוי?

אז אני שוב אומר לך על הטענה שלך ש"אין לזה שום תיקון", אני אומר לך לא, ש"כל הפוסל, במומו פוסל" זה שייך לכולם. זה שייך לכולם. אם אני מתקן את התכונות שלי בהשתתפות עם הכלל, בכמה שאני מתקרב ל"ואהבת לרעך כמוך", לא בצורה רוחנית גדולה, אלא בצורה שאני מתקרב לזולת, לחברה, כמו כשבעל הסולם רצה לדבר עם בן גוריון, ועם כל השאר, ולהתחיל לחנך את העם לדברים האלה. אז למה הוא התכוון, שכולם יהיו בעלי גובה רוחני, יהיו יחידי סגולה? לא. אלא שבצורה כזאת הם ייכנסו לבניית חברה מתוקנת עתידית.

איך אנחנו מדברים על בניין החברה העתידית? אנחנו לא אומרים שכולם יהיו בעלי השגה, לא, החלק שנקרא "ראש הפרצוף" יהיה חלק מאוד קטן, אבל כל הגוף ילך אחרי הראש. לכן צריכים ללמד את חוקי החברה בצורה כזו כמו שאנחנו לומדים. וכל הפוסל במומו פוסל. ואם הוא ילך לתקן את עצמו, אז לאט לאט הוא יראה את החברה יותר מתוקנת, כי הוא יקבל את התיקון, הוא ישנה את דעתו, הוא יהיה אדם אחר קצת.

יש חוקים שיתקבלו וייתקנו בכלל, והכלל ילך ויתקדש.

קריין: קטע מס' 7 מתוך בעל הסולם, "השלום בעולם".

"מדת טובו של כל יחיד ויחיד בתוך הציבור שלו, נערכת לא לפי טובת עצמו, אלא לפי מדת שירותו את הציבור בכללו. וכן להיפך, אין אנו מעריכים את מדת הרע של כל יחיד ויחיד - אלא לפי מדת הנזק שמזיק את הציבור בכלל, ולא לפי ערכו עצמו הפרטי.

הדברים הללו ברורים כשמש בצהרים. הן מצד האמת שבהם, והן מצד הטוב שבהם, כי אין בכלל אלא מה שבפרט, וטובת הכלל היא טובת כל יחיד ויחיד."

מפני שכולנו כלולים בכולם וכולנו קשורים כגלגלי שיניים. ולא יכול להיות שהגורל שלי והגורל שלך הם שונים. אם אני מסתובב נכון גם אתה מסתובב נכון וכך כולנו תלויים זה בזה באופן שיותר ויותר נסגר עלינו. בינתיים הקלאץ' בינינו יותר ויותר נסגר ואנחנו נעשים יותר ויותר צמודים זה לזה. עכשיו וירוס הקורונה בדיוק מספר לנו את זה, עד כמה שאנחנו צמודים זה לזה. וזה עוד לא הסוף.

"המזיק לכלל נוטל חלקו בנזק. והמטיב לכלל נוטל חלקו בהטבה. כי היחידים הם חלק מהכלל. ואין לכלל ערך כלשהו והוספה כלשהי יותר מסכום היחידים שבו."

(בעל הסולם. "השלום בעולם"

פשוט מאוד. אין כאן מה להסביר.

קריין: קטע מס' 8. מתוך בעל הסולם, "השלום בעולם".

"הציבור והיחיד היינו הך, ואין כל ריעותא ליחיד מחמת שעבודו אל הציבור, כי גם חירות הציבור וחירות היחיד, דבר אחד הוא. וכמו שמחלקים ביניהם את הטוב, כן מחלקים ביניהם את החירות.

הרי שמדות טובות ומדות רעות, מעשים טובים ומעשים רעים, נערכים רק כלפי טובת הציבור.

כמובן שהדברים אמורים אם כל היחידים ממלאים את תפקידם לציבור בשלימות. ומקבלים לא יותר מהמגיע להם, ולא לוקחים מחלק חברם. אבל אם חלק מהציבור אינם מתנהגים כאמור, הרי הפועל יוצא מזה, שלא זו בלבד שמזיקים לציבור אלא שגם ניזוקים.

אין להאריך יותר בדבר שידוע ומפורסם, והאמור עד כה אינו אלא להראות את נקודת התורפה, כלומר, המקום התובע את תיקונו. והוא שכל יחיד יבין שטובתו וטובת הציבור אחד הוא ובזה יבוא העולם על תיקונו המלא."

(בעל הסולם. "השלום בעולם")

זאת אומרת, אנחנו עכשיו מתחילים לגלות עד כמה שהעולם נעשה יותר ויותר עגול. זה מתגלה לנו על ידי הווירוס הזה. בפעם הראשונה בזמן המודרני, ולא על ידי מלחמות וכן הלאה, אלא כוח הטבע מחייב אותנו להרגיש שאנחנו נמצאים תחת כוח אחד. שאנחנו כולנו תלויים בכולם. עכשיו יוצא לרחוב איש שיש לו וירוס קורונה, והוא מתחיל להפיץ אותו, נוסע, מסתובב בין כולם, נכנס לחנויות, נוגע בכל מיני דברים, מפזר את הווירוס הזה לכולם. כולנו תלויים בכולם, אין גבולות. אתה יכול לסגור איזו מדינה, אבל זה לא יעזור. זה לא יעזור.

זה פלא, אבל יש מקומות שהם כל כך מבודדים, ויש שם וירוס, יש להם את זה. אם הוא צריך להתגלות הוא מתגלה. ממה? מהאוויר, מכלום. אנחנו לא מבינים עד כמה שהעולם שלנו לא בנוי מחפצים שאנחנו רואים אותם, אלא זה מתגלה משדה הכוח שבו אנחנו נמצאים. קודם כל זה נמצא ביסוד של העולם, ולכן הציבור חייב להכיר בכך שאנחנו חיים בעולם עגול, אינטגרלי, גלובלי, כולנו קשורים יחד, אין ברירה, תלויים זה בזה. ואני מקווה שהקורונה תביא לנו את ההרגשה הזאת ממש במידה שאנחנו צריכים, כדי לקלוט את המסר הזה וממנו להמשיך הלאה ולהיות קצת יותר אחראים על העולם העגול שלנו.

אבל באמת, תכתבו גם על זה. תחשבו על זה, תכתבו על זה, עד כמה שהמכה היא לא מכה, זה גילוי, זה גילוי של העולם החדש. זה כמו שבמקרא קוראים "משבר" למקום שם יולדים, שהאישה יושבת על מקום מיוחד שנקרא "משבר" ושם היא יולדת את התינוק, כך אנחנו עוברים עכשיו משבר, זאת אומרת לידה חדשה. אז נקווה שגם אנחנו וגם כל העולם, ודאי שיחסית כלפינו, נעבור למצב חדש.

נפסיק לייצר כל מיני שטויות, נפסיק להתנהג בחיים שלנו כאילו לא אכפת לנו כלום מהאקולוגיה, מהעולם, משום דבר. נתחיל לחשוב בשביל מה אנחנו חיים, לא כדי למלא את החיים שלנו בכל מיני דברים, עוד ועוד, ולמות, אלא מלכתחילה נחשוב מה החשוב ביותר שאנחנו צריכים להשיג בחיים. שלא נבלבל את עצמנו עם קניות בלי סוף אלא מה הוא הקניין האמיתי שבו אנחנו צריכים להשקיע את עצמנו.

ואנחנו, תראו כמה אנשים אנחנו שיכולים באמת להגיע למצב שהשמים ייפתחו. השמים ייפתחו.

שאלה: כשאדם נכלל בחברה הוא רואה יותר ויותר פגמים בעקבות חוסר ההתכללות שלו בחברה. השאלה היא האם אני אראה מתישהו משהו טוב בחברה או שככל שאני אתקן יותר את ההתכללות שלי אני אראה יותר ויותר פגמים בחברה?

מגלים לך באופן אישי יותר פגמים בחברה כדי שתתקן יותר, ואז אתה מתחיל לקבל את הפגמים האלה כשכר. כשכר. כי לא צריכים לתת לעובד האמתי יותר, חוץ מעוד עבודה, עוד עבודה, זה בשבילו המתנה, זה בשבילו שכר, תשלום. אין תשלום אחר בעל מנת להשפיע, שאתה יכול להשפיע.

שאלה: שאלה של חבר, הוא שמע שיש ברשת חשש מהשלב הבא שינתקו את האינטרנט. וזה עורר בו פחד, ובכלל יש פחד. האם אנחנו ערוכים למצב כזה שעלולים לנתק את האינטרנט?

אין לי הרגשה כזאת שיכולים לנתק את האינטרנט, אני לא חושב, כי בזה הם ממש ינתקו את כל העולם. זה כמו שאתה מכבה את החשמל, היום זה ממש כך. כולם יתחילו להשתגע. מה זה בלי אינטרנט? זה בלי פלאפונים, בלי קשר בין בני אדם, לזה אנשים לא מסוגלים. וזה גם כל כך נגד הטבע. אני מבין שכדאי לנתק ואחר כך לחבר את זה בצורה נכונה, אבל האינטרנט לא מסוגל לזה, את זה אנשים צריכים לעשות, צריכים לחנך אותם על ידי אותו האינטרנט המקולקל. הכול בא מהקלקול לתיקון, אז אנחנו צריכים לפרסם בתוך האינטרנט מהו הקשר הנכון ואחר כך לשנות את המערכת עצמה כדי שהקשר, הרשת הזאת, תהיה רשת טובה.

אבל לאט לאט אני חושב שעל ידי כאלה וירוסים, שיתפתחו יותר ויגיעו אלינו יותר ויותר הם יוכלו לכוון אותנו לקשר הנכון. מה עושה הווירוס, הוא כאילו אומר לנו, "אומות העולם, אתם כולכם אגואיסטים, לכן אני רוצה לבודד אתכם לגמרי שלא תהיו קשורים בקשר אגואיסטי ביניכם כי אתם רק רוצים להזיק זה לזה ולהרוויח זה על זה". זה מה שאומר וירוס הקורונה. כל הכבוד, יפה מאוד, עושה תיקון גדול. אחר כך יהיה וירוס אחר, יותר מתוחכם, שכאילו יגיד כך "מי שמתייחס יפה זה לזה יכול לעשות כך וכך, ומי שלא אז לא". וכך לאט לאט נתחיל להתקרב מדוגמאות כאלה לעולם החדש. תראה איזה יופי.

ואם לא נרצה לעשות את זה, זאת אומרת אנחנו, בני ברוך, לא נעשה הפצה כמו שצריך להביא כמה שיותר אנשים לחיבורים הנכונים, ליחס הנכון, לפחות לידיעה מה קורה בעולם, אז המכות יימשכו והזמן יימשך. בכל זאת אנחנו נמצאים בסוף הדרך, הטבע, שהוא א-להים, חייב ללמד אותנו איך להגיע לתיקון.

שאלה: אמרת לכתוב על כך שהמשבר הוא מתנה, אבל אנחנו לומדים שהמשבר, המכות עצמן לא מתקנות כלום אם האדם לא משתנה בעצמו. השאלה איך אנחנו כקבוצה, כ"בני ברוך", צריכים בסופו של דבר להשתנות בזמן המכה הזאת עכשיו, ואיך צריכים להשתנות כל האנשים, כדי שנוכל להסביר את זה לעצמנו ולכל השאר?

אני לא יודע, אני חושב שאנחנו צריכים להשתדל בכל הכוח, כפי שאתם כבר יודעים. אני יודע יותר מכם לדבר עם אנשים? לא. אני יודע כל מיני פרטים קטנים בתיקונים המתקדמים, שאנחנו עוד לא הגענו אליהם, אבל לדבר עם הקהל, להלהיב את הקהל, אני לא חזק בזה, "כבד לשון אנוכי". לכן תשתדלו כמה שאפשר. העולם נמצא לפני שינויים גדולים וצריכים לחשוב איך לעשות ומה לעשות.

קריין: קטע מספר 9 מתוך "בעל הסולם", מאמר "מצווה אחת".

"המצווה הראשונה והיחידה, שתהיה בטוחה יותר לשאיפה לבא ל"לשמה", היא, לקבל על עצמו שלא לעבוד לצורכו, אלא במידת ההכרחיות לעבוד בהם, כלומר, בדיוק עד לידי סיפוק קיומו בלבד. ובשאר הזמן, יעבוד למען הציבור, להושיע נדכאים, ולכל בריה בעולם הצריכה ישועה והטבה.

במצווה הזו יש שתי מעלות:

אחת, אשר כל אחד יבין, שעובד, מפני שעבודה זו מאושרת ומוסכמת ע"י כל בני העולם.

והשנית, מפני שיכול להיות שמצווה זו היא המכשירה אותו טוב יותר, לבוא לקיום תורה ומצוות לשמה, - היות שההכנה הנ"ל היא חלק מהמטרה - כי בהרגלו לעבוד את הבריות, הרי הוא עושה לאחרים ולטובתם, ולא לעצמו, ואם כן לאט לאט, יוכשר לעשות מצוות השם בתנאי הנרצה, לטובת הבורא ית', ולא לטובת עצמו. - ומובן שהכוונה צריכה להיות למען קיום מצוות השם ית'."

(בעל הסולם. "מצווה אחת")

זאת אומרת, ודאי שאנחנו צריכים לכוון את עצמנו כך שאנחנו רוצים להתקרב לבורא ולהיות ממש דבוקים בו, אבל הפעולה עצמה, שאנחנו משיגים את המעמד הזה, "לדבקה בו", להגיע לחיבור, לדבקות עם הבורא, היא בזה שאנחנו פועלים למען הכלל, למען הקהל, למען כל האנושות, כדי להביא אותה לאותו האיחוד ביניהם ועם הבורא. תראו מה שהוא כותב, שהפעולה בתוך הכלל, בתוך האנושות, היא הפעולה האמיתית והנכונה, היא המועילה, והתוצאה היא תהיה עד כמה שאתה מקרב את כולם לחיבור ביניהם ולבורא, אז אתה זוכה לדבקות לבורא גם כן.

לכן אנחנו עכשיו דווקא, במיוחד כשאנחנו נמצאים בימי וירוס הקורונה, זו העבודה שלנו, בואו נפזר בין כולם את הידיעה הזאת, שבחיבור בינינו אנחנו מרפאים, אבל חיבור פנימי, לא חיבור חיצון, שאנחנו נעביר את הוירוסים האלה. הווירוס הזה הוא מרחיק בינינו, שאנחנו נפסיק להשתמש בצורה אגואיסטית זה בזה ונרצה להיות מחוברים בצורה פנימית זה עם זה, כך אנחנו מתקרבים לדבקות בבורא, שהיא המטרה הסופית, ומתוך המטרה הזאת אנחנו מקבלים את הווירוס ועוד כל מיני תנאים שהם רק עוזרים לנו. אנחנו עכשיו רואים עד כמה שהווירוס הזה הוא בעצם מרפא את הכול, כמו שקראנו את המאמר, שלא מכה אני מביא לך, אלא תרופה.

שאלה: מה זו טובת הציבור בשביל בן אדם שלא לומד חכמת הקבלה, איך הוא יכול להבין מה היא בכלל טובת הציבור?

עכשיו ברור לנו מה זו טובת הציבור, טובת הציבור שהכול יסתדר, שהכול יהיה בסדר, שאנשים יוכלו להתקשר זה עם זה בצורה נכונה, שמחר יהיה בטוח, שהילדים וכולם יקבלו חינוך נכון. שאנשים יחיו טוב וידעו בשביל מה לחיות, ולא יבזבזו את עצמם בכל מיני שטויות, ולא יעבדו עשר שעות ביום ועוד שעתיים בפקקים. בשביל מה? זאת אומרת, לסדר את החיים שלהם בצורה הנכונה, ממש לעשות בירור, ביקורת, על כל החיים שלנו, בשביל מה ולמה, ובאיזו צורה, אנחנו חיים, ובהתאם לזה להשתדל להביא את החברה שלנו לצורה הנכונה, זה הכול, אז תודה לווירוס הקורונה. נקווה שהוא יגמר אך ורק כשאנחנו נקבל את הצורה הנכונה, יסדר אותנו, יכוון אותנו, נכון.

שאלה: בהפצה, למרות זה שאנחנו ראש גדול באיטליה ובכל העולם, אנחנו מרגישים שעדיין גדולי העולם רוצים לעשות מלחמה למרות שהווירוס הכה מכה כזאת גדולה בעולם. איך אנחנו צריכים להתייחס לעובדה הזאת?

אנחנו לא צריכים להסתכל עליהם בכלל, אלא להסתכל על העבודה שלנו. אני לא מסתכל על אף אחד בעולם, אין אצלי בעולם הזה, מהרגע שנפטר המורה שלי, איזה אדם גדול, אין, ולכן אני לא מסתכל, לא על המנהיגים ולא על אף אחד, יש לנו כוח עליון, יש לנו קבוצה, וכל אחד מאיתנו, עד כמה שהוא נכלל בקבוצה, בכדי להתכלל בכוח העליון, זה כל מה שאנחנו צריכים.

מה יש לי מזה שאיזו ממשלה באירופה או טראמפ, באיטליה או בישראל, או מישהו שם ברוסיה, מה יש לי מזה? הם כולם קטנים מאוד, הם לא משנים שום דבר. אם הבורא רוצה דרכם לשנות משהו הוא משנה, אבל בדרך כלל אתה רואה, דרך וירוס הקורונה הוא מסדר את זה בצורה הרבה יותר מהירה וטובה. בשביל מה הוא צריך את טראמפ ופוטין, או ביבי, וברלוסקוני או מי שנמצא באיטליה? אני לא זוכר איך קוראים לו, בשביל מה העניין? יש לבורא יש אלף ואחד כוחות, הוא עושה את זה.

לכן בואו אנחנו נירגע, הכול תלוי בנו בלבד, שום דבר חוץ מאיתנו לא חשוב, אז אנחנו צריכים רק להתחבר בינינו, ובצורה כזאת אנחנו נצליח. מה נצליח? העולם ודאי שיתקדם לכיוון הנכון, אלא אנחנו ניתן לו עוד פוש, עוד לחץ, שיתקדם יותר מהר. זה הבדל בין בעיתו לאחישנה, אז נתקדם באחישנה, נמשוך את העולם אחרינו וזהו. לכן בחיבור שלנו נימשך למטרה הכללית והעולם ילך אחרינו, וכך יסתדר ויהיה בסדר.

(סוף השיעור)