שיעור צהריים 04.03.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

העבודה בעליות וירידות – קטעים נבחרים מהמקורות

קריין: קטע מספר 7.

"לפי מידת גודלה של בחינת פנים של המדרגה, כן מידת גודלה של בחינת האחוריים שלה. והשראת האחוריים, היא קריאה והזמנה להשראת הפנים. ולכן היו יודעים ממידת ההיעלם של האחוריים שהשיגו, את מידת הגילוי העתידים להשיג. שנאמר, וכמו ששמע רבי שמעון, שהיה קורא אותו שמעון, ולא רבי שמעון. כלומר, שהשראת האחוריים, שהיא קריאה, הייתה חזקה כל כך, עד שנאבדו לו כל המדרגות ונעשה לאדם פשוט, לשמעון מן השוק. והכיר בזה, שהוא קריאה והזמנה להשגת פנים מאוד נעלה."

("זוהר לעם". "בראשית - א'". מאמר "נעשה אדם", סעיף 159)

חזק מאוד.

שאלה: קראנו פה "שהשראת האחוריים, שהיא קריאה, הייתה חזקה כל כך, עד שנאבדו לו כל המדרגות". אני לא מבין על מה מדובר.

מדובר על זה שרבי שמעון היה בהשגה בכל מיני מצבים, והגיע למצב חדש שמה שהיה לו נעלם, נאבד, כמו שמעון מן השוק, הוא לא ידע כלום מהחיים הרוחניים ולא הייתה לוו שום גישה ונגיעה לזה.

אבל בגלל שבכל זאת הוא היה בקשר עם המדרגות שאותן עבר, אז הוא הרגיש שמה שיש לו עכשיו זאת התחלה חדשה, שהיעלם והסתר הם התחלה של מדרגה חדשה. הכול מתחיל מההיעלם, מהסתר, מזה שאדם לא מבין, לא מרגיש ולא יודע מה לעשות, וכאילו נמחק ממנו כל מה שפעם למד והשיג בעצמו ושמע מאחרים, ואין לו שום דבר בחיים הרוחניים שלו. אם כך, אז גם אין לו עתיד, הוא כמו תינוק שלא יודע איפה הוא נמצא. הוא פתאום מרגיש שהוא נמצא במצב שלא מכיר ולא יודע איך לצאת ממנו, כמו שעומד באמצע מקום פתוח, ריק, ולא יודע לאן לזוז ומה יכול לעזור לו, הוא פשוט לא יודע מה קורה לו. זה בעצם המצב שרבי שמעון השיג.

אבל מפני שהוא בכל זאת היה קודם לכן בכל מיני מצבים רוחניים, עבודות, אז הוא הרגיש שהמצב הזה הוא מצב חדש שמתחיל ממש מהאפס המוחלט שלו ואין לו במה לאחוז מכל המצבים חוץ מידיעה אחת, הוא מבין שעכשיו הוא נמצא לפני מצב גדול חדש שצריך להיפתח. כי יתרון אור הוא מתוך חושך, ומפני שיש לו עכשיו חושך גדול, אז בטוח שהוא גם יזכה עכשיו לאור הגדול.

תלמיד: כשאנחנו עובדים בקבוצה ובכנסים יש לפעמים הרגשה של מוות, כאילו שאני הולך לקראת מוות ואין כלום אחרי זה. האם זהו אחד מהתהליכים שאנחנו עוברים, שמרגישים שהמוות הזה הוא לקראת הדרגה הבאה?

כן. אם אדם באמת עובר מצבים רוחניים רציניים, אז גם העליות וגם הירידות שלו הן עוצמתיות, וזה מה שמספר לנו הזוהר על מה שקרה עם רבי שמעון. ודאי שזה לא פעם אחת, אבל יש לפעמים מצבים כאלה שמגיעים בעוצמה גדולה. והאדם צריך לדעת שאם יש לו כזאת ירידה, היעלם, הסתר, שהכול נעלם והוא לא יודע מה לעשות עם עצמו, עם החיים שלו בכלל, אז זה סימן שהוא עכשיו נכנס למצב רוחני חדש.

שאלה: יוצא שאני אמורה למדוד באופן כלשהו את מידת ההסתרה. האם אפשר לומר שמידת ההסתרה היא מידת הריחוק שאני מרגישה מהחברות שלי?

גם כך זה נכון, גם לפי זה אנחנו יכולים למדוד מהו המצב שלנו.

שאלה: האם רבי שמעון היה מודע למצב שבו הוא נמצא, למצב של שמעון מן השוק?

הוא הרגיש את המצב הזה, מצב שבו נעלמה ממנו כל החכמה, כל התורה, כל הידיעה שלו וההשגה שלו, והוא נמצא ממש בחושך גמור, זאת אומרת אין לו שום דבר. הוא כמו אדם שעובד בשוק ורק את זה הוא מכיר בחיים שלו, כלומר הוא יכול לתפקד כמו אדם רגיל, פשוט, אבל לא יותר מזה. עם רוחניות אין לו כלום חוץ מההרגשה שהרוחניות נעלמה ממנו. ומתוך זה שהרוחניות נעלמה לגמרי ונשארה לו רק הגשמיות הפרימיטיבית, הוא הבין שהוא נמצא לפני עלייה חדשה.

שאלה: נראה שרבי שמעון כבר ידע לפי מידת ההסתרה איזה השגות יהיו לו מהירידות, הוא ידע שזה יביא לו תועלת. נראה שיש פה יחס במידת ההסתרה של האחוריים, כלומר ככל שיש יותר הסתרה, כך הוא ידע מה הוא הולך להשיג. איך זה עובד? כי הוא בהסתרה.

זה לא בדיוק כמו שאתה אומר שהוא ידע מה הוא הולך להשיג, אבל לפי מידת ההסתרה הוא יכול היה להבין שהוא נמצא לפני עלייה גדולה. אבל מהו סוג העלייה, מה הוא הולך להשיג בדיוק, את זה הוא עוד לא ידע. רק עומק, חלל, מהמצב הבא, זה מה שהוא משיג.

תלמיד: איזה כוחות פועלים על רבי שמעון כשהוא נמצא במצב כזה ויש לו את הביטחון הזה?

זה מפני שהוא כבר לפני זה נתן יגיעה גדולה, הוא רצה להתקרב לרוחניות בעל מנת להשפיע, להיות למעלה מהדעת. ולכן כשהמצב הזה מגיע, אז במה שעבד בלמעלה מהדעת פועל בו כעת.

תלמיד: הוא מוכן לאבד את כל המצבים שלו, הוא מקבל את זה.

מצידו כן, זאת אומרת לעומתו. אבל מפני שהוא עושה בזה נחת רוח לבורא, לכן הוא נשאר בכל מצב שלא יהיה אפילו שמאבד את הכול. אם הבורא רוצה שהוא יהיה במצב שהכול נאבד לו, אז הוא שמח בזה שיכול להסכים עם המצב שמקבל מהבורא.

שאלה: איך אפשר לעשות נחת רוח לבורא כשאני מאבד את הכול בירידה?

אם אתה משייך לבורא את כל מה שעובר עליך, אז זה נקרא שאתה עובד במסירות נפש. במסירות שלך אתה עושה נחת רוח לבורא וזוכה לדרגה יותר גבוהה.

תלמיד: מה זה אומר שאתה מאבד את הכול? הרי אנחנו אומרים שיש איזשהו קשר עם הבורא, אז כשאתה מאבד אותו, איך בכל זאת להחזיק את זה?

אפילו כשאתה נמצא במצב הכי חשוך ואין לך שום קשר עם הבורא, אתה אומר שגם את המצב הזה קיבלת מהבורא. ולכן אפילו שאין לך כלום, בכל זאת יש לך ידיעה ובטחון בזה שרק הבורא הוא שמסדר לך את המצבים הללו.

שאלה: מהו החיבור שאנחנו צריכים להיות בו בכדי שנוכל להרגיש את הירידות האלה?

ככול שאנחנו מתחברים בינינו יותר בתוך הקבוצה, כל אחד מחובר בקבוצה שלו, כך אנחנו יכולים לזכות למצבים גבוהים יותר או נמוכים יותר בעבודה הרוחנית שלנו. כוח החיבור בינינו מרשה לנו להיות בעליות גבוהות יותר ובירידות נמוכות יותר. הכול תלוי עד כמה אנחנו מתחברים.

שאלה: נניח שאדם איבד אלף דולר אבל יודע שבעתיד הוא הולך לקבל עשרת אלפים דולר והוא הולך לקראת זה, האם זה דומה למה שכתוב פה?

זה לא שייך למה שאנחנו לומדים עכשיו. מי שנמצא בהתקדמות רוחנית עבורו הרגע הנוכחי הוא הרגע החשוב ביותר, והוא רוצה בו להיות דבוק לגמרי בבורא.

תלמיד: הציפייה הזאת של רבי שמעון. לכל אדם יש תמיד איזה ערוץ רזרבי של קשר עם הבורא, כלומר אין דבר כזה שהוא לחלוטין נופל לבהמיות, הוא תמיד יכול להשקיע מאמץ ובאיזה ערוץ סודי כזה להתקשר לבורא.

זה לא נכון. יש כאלה מצבים שאדם מרגיש שאין לו שום קשר ולא יכול להיות שום דבר אלא הכול נאבד לו. והוא באמת נותר כשמעון מהשוק, כאדם שעובד בשוק ואין לו שום דבר בחיים חוץ מהעבודה שלו, משפחה, מזונות וזהו.

תלמיד: ומה שאנחנו קוראים כאן על רבי שמעון שהתחיל לשמוח, האם זה מצב גבוה שאני אוכל לשמוח במצב כזה ולהרגיש את המדרגה הבאה?

לשם כך עליך להיות במצב של "לשמה".

תלמיד: כלומר אם אני במצב של "לשמה", אז אני כבר אף פעם לא אתנתק ולא ארד לרמה הבהמית.

לא, אף אחד לא נותן לך כזאת הבטחה בכל רגע של הקיום שלך. עליך בעצמך להשיג את זה.

שאלה: האם בחינת אחוריים ובחינת פנים ידועות מראש? אם אני באחוריים מסוים, האם אני יודע שכגודל בחינת אחוריים יש לי בחינת פנים, או שאני צריך לגלות את זה?

אתה נמצא במצב שאין לך על מה לסמוך, פשוט הכול חושך, ירידה כזאת שאין יותר ממנה. לכן אתה צריך לחפש במצב כזה, בירידה כזאת, איך לעבוד באמת בעל מנת להשפיע, כי ירידה כזאת נותנת לך רק הזדמנות להיות בעל מנת להשפיע. אין לך על מה לסמוך את עצמך, להיתמך, להיות בטוח, כלום, הכול נמצא ממש באוויר בלבד.

שאלה: האם בכל מדרגה יש מצב שנקרא "רבי שמעון"?

כן. בכל מדרגה, בכל מצב, בכל אדם יש הבחנה כזאת שנקראת "רבי שמעון".

שאלה: האם קריאת הזמנה היא בעצם קריאה של הבורא לקרב אותי אליו יותר?

יכול להיות שזה יהיה על ידי דחייה, אבל בכל זאת זו קריאה שהבורא רוצה לקרב אותך.

תלמיד: אני שואל מבחינה פרקטית. הרי במצב הזה אתה באפס כוחות ולא תמיד באמת יודע מה לעשות. מה אני צריך לעשות מבחינה פרקטית עם העשירייה, עם החברים? הרי יש לי את החברים, מה אתה מציע לי לעשות בכזה מצב?

לסגור את העיניים ולהידבק בחברים ככול האפשר. ואם אתה מרגיש דבוק אליהם, אז דרך זה תנסה לאתר את הבורא.

שאלה: מה התפקיד של הזיכרון של האדם? האם אנחנו צריכים להסתמך על זיכרונות טובים של הקשר בינינו או על זיכרונות רעים כדי שהתפילה תהיה יותר איכותית? האם אפשר להשתמש בזיכרונות?

כן, לפעמים זה מאוד חשוב, אבל יכול להיות שיש להשתמש בזיכרון כדי ללכת כנגדו, כנגד הזיכרון. יש גם מצבים כאלה ויהיו לנו כאלה מצבים.

תלמידה: ואיך לעשות זאת למרות הזיכרון?

אנחנו נלמד את זה.

שאלה: איך לא להתנתק מהבורא ולהיות כל הזמן מחוברים אליו, דבוקים בו?

בוודאי שכל יום ויום יהיה יותר ויותר קשה להידבק בבורא, זה אומר שצריך להידבק יותר לחברים ורק דרכם לראות עד כמה אני יכול להידבק בבורא. אין דרך אחרת. לא ניתן להידבק בעצמך בבורא, רק דרך קבוצה. בצורה כזאת עלינו לפעול.

שאלה: יש כמה כללים שאנחנו יכולות ללמוד מהקטע הזה שקראנו - שלא חוזרים אחורה ברוחניות, כל יום הוא יום חדש, ושאנחנו לומדים מההופכיות, כמו יתרון האור מתוך החושך. על אילו מצבים אנחנו יכולים ללמוד מהמאמר, או לאילו מצבים אנחנו צריכים לשים לב מהקטע שלמדנו?

שאסור לנו להגיד על כל מצב שהמצב הזה הוא סופי. כל מצב תמיד מביא אותנו למדרגה גבוהה יותר. אנחנו צריכים רק להבין אותו, לחשוב ולממש.

שאלה: הקטע הזה שקראנו ממש נוגע ללב. אנחנו מדברים על כוחות, ורבי שמעון זה כוח, ואתה אמרת שזאת הבחנה שעלינו להבין אותה. האם אנחנו צריכים לבקש שהכוח הזה של רבי שמעון יגיע אלינו, כך שנוכל לעלות למעלה וליפול נמוך אחר כך? איך לעבוד עם ההבחנה הזאת של רבי שמעון?

אנחנו מבקשים שהכוח הזה יתלבש בנו ויעזור לנו בעליות רוחניות.

שאלה: הירידה היא כמו איזה מסר שהעלייה עומדת להגיע אחר כך. איך אנחנו יכולות לצאת מהירידות בצורה מהירה ולהמשיך קדימה?

רק על ידי חיבור ביניכן, אין אמצעי אחר. ככול שיהיה יותר חיבור, כך תגרמו לעליה גבוהה יותר.

שאלה: במצב של ירידה, נפילה, כשאנחנו מאבדות הכול, אילו פעולות יעזרו לנו להימנע מייאוש?

תמיכה הדדית, שכל אחת תרגיש שכל האחרות תומכות בה.

תלמידה: כלומר תמיד בתנועה כלפי הקשר.

כן.

שאלה: איפה בכל הסיפור הזה נמצאת העשירייה? אם יש איזו שכחה רוחנית שאנחנו לא רק שוכחות את הבורא אלא גם שוכחות אחת את השנייה, שהיינו מחוברות ושהיה קשר אמיתי בינינו. איך אפשר לעזור במצב כזה?

רק בשיתוף פעולה. אם אנחנו נעבוד ביחד בקבוצה, נדבר על זה.

שאלה: קורה אצלנו בעשירייה מצב של חושך אצל חברה ואז בסדנה אנחנו כולנו נכנסות למצב שלה ומהחיבור בינינו יוצאת עלייה שכולנו יחד עולות כעשירייה. זאת הרגשה נכונה?

כן.

תלמידה: מה זה השגה של פנים?

"פנים" זה כאשר מאירים לנו מקדימה, לאן אנחנו צריכים להתקדם.

שאלה: אם רבי שמעון זאת הבחנה בי והוא היה בגמר התיקון, למה אני לא מרגיש משהו מזה, מה זה החלק בי שהיה בגמר התיקון?

הוא נסתר. בכל אחד מאיתנו ישנן כל המדרגות, אבל השאלה אם מתגלות או לא מתגלות. הן יכולות להתגלות רק לפי המאמץ שלנו.

שאלה: ממה נובעים אדישות וחוסר הערכה של העליות ומה אפשר לעשות כדי להעלות את החשיבות על מנת שנוכל לתת את מקסימום היגיעה בזמן העלייה?

זה תלוי רק בחברים. אם סביבך ישנם חברים שדואגים לזה, אז גם אתה תצא מהאדישות.

שאלה: האם המצב של "שמעון מהשוק" דווקא אומר שמבחינת כל מה שקשור לשוק הוא פורח ורק מבחינת הרוחניות הוא ירד?

כן.

תלמיד: זאת אומרת שהוא מרגיש שהחיים הגשמיים משתלטים עליו ומוחקים את הרוחניות.

כן.

שאלה: האם זה אפשרי להיות בעלייה נסתרת שאני בעלייה אבל אני לא מרגישה שאני בעלייה, ואז פתאום ליפול מאותה עלייה שאפילו לא הרגשתי שאני הייתי בה?

יש כל מיני מצבים גם כאלה. אנחנו נגיע לזה.

שאלה: האם לפני שהבורא נותן מצב כזה לאדם, הוא יודע איך האדם יעבור את המצב?

הבורא יודע הכול. על זה אין מה לשאול. לפני הבורא הכול פתוח מהרגע הראשון ועד גמר התיקון, כל המצבים, נפילות, ירידות, עליות, כל מה שעובר על כל אחד.

תלמידה: אם מישהו לא נמצא בכנס, או לא נמצא באיזה מפגשי חיבור אז זה אומר שאין לו רצון מספיק גדול ואין לו יראה לבורא אלא האגו מסתיר את האפשרות לתפוס את הקשר עם הבורא?

כן, לגמרי נכון.

שאלה: האם ההרגשה של ירידה צריכה לשמח אותי כי אני מרגיש שיש לי איזה קשר עם הבורא, אני נאחז בחוט הזה ומתחיל שוב לבנות הכול מחדש - היא נכונה?

כן, ישנם גם מצבים כאלה.

שאלה: מה זה אומר השגת האחוריים עבורנו, גילוי הקשרים המקולקלים, גילוי השבירה בינינו?

כן.

שאלה: האם אנחנו צריכות לחקור את המצב של רבי שמעון או ללכת רק לכיוון החיבור וכל ההבנות יגיעו אחרי העלייה?

את צודקת. יש ללכת ישר לחיבור ורק בו אנחנו יכולים לקבוע נכון מהו בכלל המצב שלנו.

שאלה: ניסיתי לנתח את מצב הירידה וכתוצאה מזה גם המצב של שמעון מן השוק. האם לא בגלל העצלנות שלנו שאנחנו לא רוצים להגיע לשיעור או להתחבר עם החברים אנחנו מגיעים למצב כזה?

יש כל מיני תנאים, נסיבות, כך שאין לזה משמעות.

שאלה: בדרך הרוחנית שלנו אנחנו עוברים המון מצבים, וקיבלנו מהמקובלים ארגז של כלים, של עצות מה לעשות בכל מצב ומצב. אבל ברגע האמת שוכחים. האם אנחנו יכולים לדעת מהי העצה האולטימטיבית שפועלת בכל מצב, כשכבר לא זוכרים מהו הדבר הראשון שצריכים לעשות?

העיקר זה לא לשכוח שכל מה שיש בי - מגיע מהבורא.

שאלה: האם אנחנו צריכים להשקיע מאמצים כדי לשכוח או שזה יבוא מעצמו?

לא צריך לתת מאמצים כדי לאבד את הזיכרון אלא צריך ללכת קדימה. רק בזה המאמץ שלנו, איך להיות בינינו יותר מקושרים ועם הבורא. רק בזה צריך להיות המאמץ שלנו.

שאלה:. למה כל השאלות מגיעות מתוך השגת הכתוב, אהבת הכתוב?

כך זה בנוי.

שאלה: כשאנחנו נופלות יש לנו איזה שיח עם הבורא, יש שם בקשות ותפילות ודרישות. יכול להיות שצריך גם להודות לו על מה שקרה ולא רק להיכנס לפאניקה?

נכון.

שאלה: נראה שהמצב הזה שונה כי עכשיו אני מתכללת בכולם. האם אנחנו צריכות לעלות ביחד?

כן, לעזור אחת לשנייה ולעלות ביחד.

שאלה: כתוב בקטע ,7 "שמע רבי שמעון, שהיה קורא אותו שמעון, ולא רבי שמעון." מי הוא זה שקרא לו שמעון, האם זוהי תחושתו של שמעון עצמו שראה את עצמו כשמעון ולא כרבי שמעון ואיך הוא עלה אחרי זה מהמצב של שמעון להיות רבי שמעון?

מפני שהוא הבין שזו קריאה מהבורא.

תלמידה: מי זה שקרא לו שמעון, האם זה רבי שמעון בעצמו זיהה את עצמו כשמעון ולא כרבי שמעון?

כן.

קריין: קטע מספר 8, מתוך ספר "תולדות חיים".

8. "פעם אחת בא מפורסם אחד והתנצל את עצמו לפני הר' מלובלין אשר כל הסייגים והגדרים שינהג בהם את עצמו לא יועילו לו שינצל מהיצה"ר וכמעט שאין עובר עליו יום בלי חטא ח"ו! ויען לו הרבי מלובלין: מדבריך נשמע שעדיין לא התחלת בעבדות ה' למאומה כי יש לי בקבלה אשר כל בר ישראל שאינו מרגיש בעצמו ת' [400] חטאים מן הבוקר עד תפלת שחרית, זה סימן שלא התחיל לעבוד את ה' בקדושה ובטהרה."

(ספר שיחות חיים לאדמו"ר ממוגלינצא)

אדם שלא מרגיש שהוא נמצא כל הזמן בעל מנת לקבל, כל הזמן רוצה את זה, עדיין לא מתחיל את העבודה הרוחנית.

שאלה: אתה אמרת קודם שרק החיבור יכול לעזור לנו לצאת מהר ממצבי ירידה. אז ממה בנוי החיבור הזה באופן פרקטי? זה זמן סדנאות משותף שלנו, לחפש רצון משותף שיוביל לתפילה, או לחפש רגעים של שמחה ביחד, לחפש במקורות?

על כל דבר. על כל מה שיש. רק להיות עוד ועוד מחוברים. זה הכול.

שאלה: האם אחרי ירידה גדולה בכלי העולמי צריכה לבוא עלייה גדולה? זאת אומרת, האם העוצמה של הירידה תהיה שווה לדרגת העלייה?

כן. כך צריך להיות. כך כתוב.

שאלה: איך להידבק לקבוצה אם יש הרגשה הפוכה, שהקבוצה דוחפת אותך, מוציאה אותך, יש הרגשה כזאת גם פנימית וגם מהפרעות חיצוניות.

להתייחס לזה שהבורא עושה את זה בכוונה כדי שתוכלי להתגבר על זה ובכל זאת להתקרב לקבוצה. רק בהתקרבות לקבוצה את תתחילי לפתוח, לגלות את הבורא.

שאלה: האם הירידה של החברה שלי, היא גם הירידה שלי וגם הירידה של העשירייה שלי?

אפשר כך להגיד.

קריין: קטע מספר 9, מתוך ספר "עדת צדיקים".

9. "אמר ר' צבי סופר לבעל שם טוב למה אתם מַחֲשִׁים [שותקים]? העת לַחְשׁוֹת [לשתוק]? ועתה עשו איזה דבר [...] ויען לו בעל שם טוב כי אין אני יודע כעת מאומה, ניטל ממני כל הכוח שלי, אולי אתה זוכר איזה דבר שלימדתי אותך? הָזְכֵּר אותי, ואמר ר' צבי גם אנכי אינני יודע מאומה זולת הא"ב הפשוט אשר אנכי זוכר. אז צעק הבעש"ט ומה אתה מַחֲשֶׁה, קרא לפני את הא"ב! והתחיל ר' צבי סופר לקרוא לפניו א', ב', ג', ד', והבעש"ט עונה אחריו בקול בהתלהבות עצומה כדרכו בקודש תמיד, עד שהחזיר אליו כל כוחו כמאז." 

(מובא בספר "עדת צדיקים", עמ' 11)

כמו שהתחלנו בשיעור, שאדם מרגיש שהכול מסתלק ממנו ואין לו שום דבר ואין מה לעשות, הוא ריק, חושך ואין שום תקווה, שום עתיד. מה לעשות? אז הוא נותן לנו כאן דוגמה, "לפחות את האותיות אתה זוכר? אז תתחיל להגיד אותיות, משהו שיכול להחזיר אותך לחכמה, לתורה, למוטב". כך אנשים גדולים, מקובלים שנעלמת מהם איזו דרגה רוחנית, מחויבים להחזיר את עצמם לתורה, לקדושה, לשכל.

לכן בירידות שלנו כשלא זוכרים כלום, לא יודעים כלום, לא מבינים כלום, אנחנו לא יכולים להבין על מה מדובר, כולם מדברים על איזה דבר חכמה ואנחנו - שום דבר. אני לא יודע שום דבר, לא יכול לענות על שום שאלה, לאט לאט על ידי זה שאני עושה מאמץ, אני מחזיר את עצמי למצב שאותיות, מילים, משפטים וממש מאמרים, כל מה שלמדתי חוזר אליי, וכך אני מקים את עצמי מנפילה.

שאלה: האם לירידות רוחניות יש תמיד העתקה גשמית בגשמיות. ואם כן למה?

לא, לא תמיד אבל בינתיים כן. למה? כדי שאנחנו נתחיל לפחות מהמצבים הגשמיים.

שאלה: המצב הזה שאני מרגישה שצריכה להתייחס לכולם כצדיקים סביבי ורק אני המקולקלת, זה מצב של נפילה שאי אפשר לסבול, האגו דוחה את המחשבה הזאת, שורף את זה ואתה לא יכול להסכים עם זה. איך בכל זאת לבנות את התפיסה הזאת, את היחס הזה שכולן סביבי צדיקות ורק אני המקולקלת?

זה כל כך קשה?

תלמידה: עבורי זה ממש מצב קשה. אני לא יכולה להסכים עם זה שאני הכי גרועה מכולן

אני לא יודע מה להגיד לך, תאמיני לי שאת יותר גרועה מכולם. עכשיו את מרגישה יותר טוב?

תלמידה: האגו שלי מצייר לי שההיפך, שכולן טועות ואני זאת שצודקת, אני יודעת איך לעשות נכון, ואי אפשר להסכים עם זה שזאת אני הלא מתוקנת.

תרגילי את עצמך לזה שבעולם חוץ ממך, אין אף אחד שהוא לא מתוקן. את היחידה שלא מתוקנת, אני אומר לך את זה במדויק, תאמיני לי. כך את תביני ותחשבי ותעבדי עם זה נכון, ולא תלכי לתחושות דיכאון כלשהן בגלל האגו שלך, אז תהפכי להיות צדיקה. יש לך לזה את כל הסיבות.

תלמידה: יש עוד איזו נקודה עם המציאות שאני רואה סביבי, אני כביכול מדלגת מעל איזו מדרגה. שאני מנסה לתקן את המדרגה על חשבון זה שאני מנסה להתקשר כבר למדרגה יותר גבוהה, כך נראית לי כל המציאות. האם יכול להיות מצב כזה, ומה זה בכלל אומר שאני מנסה לדלג על מדרגה?

לא משנה תדלגי על המדרגה, העיקר שתרצי לעלות, לדלג, לקפוץ מעל.

שאלה: כשיש חושך אני יכול לאחוז בבורא שמוסתר בתוך החושך, כי אני מכיר שהחושך מגיע מהבורא. אז בחושך אני כן רואה את הבורא ואז אני נאחז בו?

בסדר. תמשיך ותקבל תשובה יותר טובה.

שאלה: למה אנחנו בטבע שלנו שואפות להיות צדיקות, אם יש חושך, למה נגיד אנחנו לא שואפות להיות רשעות?

כל אחד רוצה להצדיק את עצמו, כל אחד רוצה להיראות צדיק, זה טבעי. לא להיות צדיק אלא להיחשב כצדיק.

תלמידה: או בין חברים או בין אנשים?

לא משנה בקרב מי, אלא שכולם יחשבו שאני מיוחד.

תלמידה: זו השתוקקות אגואיסטית, איך לתקן את זה?

לא צריך לתקן. תעבדו עבור החברים, עבור הקשר בניכם, ואז תראו כמה תתקדמו נכון.

שאלה: אצלנו בעשירייה מקובל להתייחס לבעיות בהבנה גדולה. כשהחברות לא יכולות להגיע לאיזה אירוע, הן מצדיקות את זה בכך שזה רצון הבורא. האם זו גישה נכונה, או האם הבעיה היא שאין להן רצון אמיתי?

הסיבה היחידה היא חוסר רצון.

(סוף השיעור)