שיעור צהריים 30.12.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

אהבה – קטעים נבחרים מתוך זוהר לעם

אהבה היא התכונה העיקרית של הבורא, ואחד משמות הבורא שכך הוא מראה את עצמו לאנשים שקרובים אליו, שמתקרבים אליו, שרוצים להרגיש אותו בלב פתוח, ולכן כך מקובלים מסבירים לנו שזו התכונה העיקרית של הבורא, אהבה. אנחנו יכולים לראות את זה גם מיחסים בין אימא וילד, שדווקא אהבה זאת התכונה שמנהלת את האישה בטיפול בילד. וכך גם אנחנו כשמתקרבים לבורא ומרגישים את היחס שלו אלינו, כך אנחנו נרגיש, נגלה את זה.

לכן בואו נראה מה כתוב על אהבה. מדובר על תכונה מיוחדת שבה, על ידה הבורא ברא את העולם ושרצה להיטיב לנבראיו בכל הכוח, בכל הרגש, בכל התכונה העיקרית שלו שנקראת "אהבה", וכך ברא את העולם, ברא אותנו, וכך הוא יסד הכול לפי מידת האהבה. זאת אומרת, שאנחנו מגיעים לתכונה הזאת שהיא האהבה, אנחנו מתחילים להרגיש מהו העולם, מהי המציאות האמיתית, מיהו הבורא, מה היחס שלו אלינו לכל הנבראים, שהכוח הכי גדול שמקיף את כל המציאות הוא האהבה.

קריין: קטע מס' 1.

"כמה יש לאדם לאהוב את הקב"ה, כי אין עבודה לפני הקב"ה אלא אהבה. וכל מי שאוהב אותו ועושה עבודה באהבה, קורא לו הקב"ה, אוהב."

("זוהר לעם". בשלח. מאמר "עוֹזי וזִמְרת יה", סעיף 245)

מה שאנחנו צריכים לרכוש על ידי כל התיקונים והשינויים שבנו, זה רק הגעה לאהבה, שנקראת גם "אהבת עולם", "אהבה חלוטה", הכלל "ואהבת לרעך כמוך" וכן הלאה. זאת אומרת אהבה, אנחנו לא יודעים עליה בינתיים כי אנחנו נמצאים עדיין באהבה עצמית, ולכן לא יכולים להרגיש את העולם באהבה אחרת. נקווה שנגיע אליה ואז נרגיש מהי תכונת הבורא. לאהוב את הבורא זה נקרא להיות באהבה שלו. להגיע לאהבה שלו, זה נקרא להגיע אליו. עוד נדבר על זה.

קריין: קטע מס' 2.

"עבודה שלמה שצריך האדם לעבוד להקב"ה, היא כמ"ש, ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך. שיאהב את הקב"ה אהבת נפש ממש. וזוהי אהבה שלמה, אהבת נפשו ורוחו. כמו שהנפש והרוח התדבקו בגוף, והגוף אוהב אותם, כך יתדבק האדם לאהוב את הקב"ה להתדבק בו, כאהבת נפשו ורוחו."

("זוהר לעם". אחרי מות. מאמר "נפש ורוח", סעיף 216)

ודאי שבינתיים קשה לנו לתאר את זה כי אנחנו לא יודעים מה זה לאהוב בנפש וברוח ממש, מה זאת אהבת נפש ממש. זאת אומרת, שאדם מרגיש עד כדי כך שהוא קשור לבורא ומרגיש אותו ויחד עימו מוכן לעשות את כל מה שנדרש, שזה הופך להיות הרצון שלו והכוחות שלו, אבל לאט לאט אנחנו משיגים את זה. זה בטוח שנגיע.

שאלה: מה ההבדל בין לאהוב בלב, בנפש ומאוד?

אנחנו נצטרך לבדוק, לברר, להסביר לעצמנו ואז להבין. ההבדל הוא גדול, במדרגות האהבה יש הרבה מדרגות ואנחנו נצטרך לעלות עליהן ולהבין כל מדרגה ומדרגה בזה.

שאלה: מהי העבודה המושלמת מבחינת הבורא ואיך להיות העובד המושלם כלפי הבורא?

עבודה המושלמת מצידנו כלפי הבורא היא להגיע לאהבה אליו כמו שהוא אוהב אותנו. שתהיה דבקות באהבה בינינו בין כל אדם וכל האנושות יחד לבורא.

שאלה: איך אני יכול לאהוב משהו שאני לא רואה ולא מכיר? איך אני יכול להגיע לכזה חיסרון?

לכן אנחנו צריכים קודם כל להגיע לאהבת חברים, כמו שכתוב "מאהבת הבריות לאהבת ה'", זה הסדר. אז בואו אנחנו קודם כל נעסוק באהבת חברים, אחר כך נגיע לאהבת הבורא, מזה נתחיל להשיג מידות ההתקרבות אליו, לפי מידת האהבה שנגיע אליה, וכך אנחנו נתקרב עוד ועוד לבורא, עד ש"נדבק רוח ברוח" מה שנקרא.

שאלה: מה זה לעשות עבודה באהבה לבורא? זאת אומרת איך העשירייה יכולה לשרת את הבורא באהבה?

בזה שאנחנו נגיע לאהבה בינינו, בתוך אהבה שלנו זה אל זה בקבוצה, אנחנו נתחיל להרגיש במידה הזאת שמגיעים לאהבה בינינו, את אהבת הבורא אלינו, ואז נוכל גם להחזיר לו את האהבה שלנו.

תלמיד: זה נקרא שירות באהבה?

כן. אנחנו מגיעים להרגיש את האהבה שלו, ועל פני זה נפתֵח את האהבה שלנו.

תלמיד: לעשות שירות באהבה, זאת אומרת גם בהפצה למשל?

זה הכול ודאי שצריך להיות באהבה. כמו עם הילדים הקטנים שלך, מה שאתה עושה בשבילם, אתה עושה את זה מתוך אהבה, גם כאן אותו הדבר.

תלמיד: מה המהות שאומרת אהבה, כי אני יכול לעשות המון דברים בעשירייה?

זה הכול סתם מילים. אתה תתחיל לעבוד ואחרי זה נדבר. בינתיים אין על מה לדבר, אתה לא מבין מה זה.

שאלה: אהבת הבורא כרוכה באהבה לעצמו, צריך רק לגלות את זה, זה כבר קיים?

אהבה לבורא מתלבשת באהבה לחברים. אז קודם אנחנו צריכים לדאוג לחברים, כמו שאמרתי, כתוב "מאהבת הבריות לאהבת ה'", כך הסדר.

שאלה: מה זה דבקות באהבה עם הבורא?

זה שאנחנו מתחילים להרגיש אותו בכל הרצונות, בכל המחשבות, בכל התוכניות שלנו, שהוא ממש נמצא בנו. זה התלבשות הבורא בנברא. בזה אנחנו מתחילים להרגיש כמה אנחנו נמצאים באהבה עימו, באהבה אליו.

תלמיד: האדם, העשירייה, צריכים קודם להשתוקק לאהבה לבורא או לדבקות?

העשירייה צריכה קודם כל להגיע לאהבת חברים, ומתוך אהבת חברים יחד להשתוקק להגיע לאהבת הבורא.

שאלה: אני ממש רוצה לאהוב את הבורא בכל נפשי, לא רוצה לחשוב על שום דבר אחר. אבל לפעמים אני מרגישה עייפה להראות את זה במעשים. האם זה תמיד חייב להראות את האהבה במעשים או מספיק לפעמים כוונה ותפילה?

כוונה ותפילה זה מספיק.

שאלה: ככל שאני לומד יותר, כך אני מבין שאני לא אוהב אף אחד, לא את הקרוב ולא את הרחוק. אתה תגיד "תתפלל" ואני מבין שגם התפילה לא עוזרת. בסופו של דבר אני מבין שאני שונא אפילו את עצמי על זה שאני לא יכול להתקדם. איך אפשר לצאת מהמעגל הסגור הזה ולקבל את האור העליון ולצאת לאהבה כלפי מישהו?

אתה צריך לבקש אהבה מהבורא. רק הבורא יכול לתת לך אהבה. תפנה רק אליו ותבקש ממנו.

תלמיד: בסופו של דבר לא משנה מה, יוצאת תפילה עבור עצמי.

הבורא כבר יודע מה לעשות איתך.

שאלה: את תופסת את עצמך במחשבה שאת אוהבת לא את החברות אלא את המאמץ שאת משקיעה בחברות. האם אני אוכל לאהוב את החברות באמת או שאוהב רק את מה שאני משקיעה בהם?

את תקבלי אהבה מהבורא, ובאהבה הזאת תרגישי שאת באמת רוצה לאהוב את כולם בכיוון אחד ממך אליהם ולא בחזרה, זאת אהבה. אהבה, שאת לא מחכה לשום תגובה.

שאלה: איך קורה המעבר שאצלנו היחסים מסתדרים בעשירייה ואז יוצא דבר חדש כמו אהבת הבורא. האם זה גילוי חדש?

כשזה יקרה אז תרגיש את זה. תפתח את עצמך בינתיים ככל שאתה יכול.

תלמיד: האם צריכה להיות מחשבה, כלומר איזו הכרה בדעת, ברגש, אז הרגש עובר לדעת?

לא. לא צריך לנחש ולא צריך לבכות. פשוט תבקש את ההרגשה הזאת.

קריין: קטע מספר 3.

"בשני צדדים מפורשת האהבה להקב"ה: יש מי שאוהב אותו משום שיש לו עושר, אריכות ימים, בנים סביב לו, מושל על שונאיו, דרכיו יִכּוֹנו לו, ומתוך כך אוהב אותו. ואם יהיה לזה ההיפך, והקב"ה יהפוך עליו הגלגל בדין קשה, יהיה שונא אותו, ולא יאהב אותו כלל. ומשום זה אהבה זו אינה אהבה שיש לה יסוד. שמתוך ששורש אהבתו מיוסד על דבר משהו, נמצא, אם בטל הדבר, בטלה האהבה.

אהבה שלמה, היא אהבה בשני צדדים, בין בדין, בין בחסד ובהצלחת דרכיו. שיאהב את הקב"ה, שאפילו הוא לוקח ממנו את נשמתו. זוהי אהבה שלמה, שהיא בשני צדדים, בחסד ובדין."

("זוהר לעם". הקדמת ספר הזוהר. מאמר "המצווה השנייה", סעיפים 201-200)

שאלה: עלינו לאהוב בכל מאודנו. האם כדי להיות באהבה של הבורא, אנחנו צריכים לחשוב שהבורא הוא כמו ילד שזקוק לנו?

איך יכול להיות שאנחנו נדבר ככה? הבורא סובב את הכול ולא צריך לשום פעולות אלא רק כדי ללמד אותנו איך להגיע להידמות לו. איך את מדברת כך?

תלמידה: אני מצטערת.

את לא צריכה לבקש ממני סליחה. אבל קצת יותר לחשוב על איזו דרגה, על איזו חכמה, על איזה גילוי של כל המציאות את מדברת.

תלמידה: אני חושבת לעזור לעצמי. אני רוצה לאהוב בכל מאודי, עם כל הגוף שלי והמחשבות ורוחי. אני רוצה כך לאהוב.

אז את צריכה לבטל את עצמך ולהבין שבזה את נותנת לבורא, כמו תינוק שנמצא בידיים של אימא. רק על תינוק הטבע פועל וכך הוא עושה לו. אנחנו צריכים לעשות יחס כזה לבורא מעצמנו. אז נעשה כך את עצמנו כמו תינוקות ושהבורא ילמד אותנו.

תלמידה: אני משתוקקת לאהוב אותו בכל מאודי, אבל לפעמים זה קשה.

תגידי לעצמך. אנחנו לא צריכים לדעת את הדברים האלה. אנחנו לומדים מה עלינו לעשות כדי להתקרב לבורא, לגלות אותו. ומה שאת רוצה - תגידי לעצמך.

שאלה: האם האדם שנתן כאילו תג מחיר לבורא - אין לו עוד תשובה?

דבר כזה לא קורה במציאות. כולנו יכולים וכולנו חייבים וכולנו נגיע לגמר התיקון. השאלה באיזו מידה אנחנו יכולים לזרז את עצמנו ולהגיע יותר מהר למטרה.

שאלה: העבודה שלנו מסתכמת בזה שאנחנו נזדהה עם הנקודה שבלב. ושנבדיל את עצמנו מהאגו ונתעלה מעליו. האם אנחנו צריכים כל הזמן לבקש מהבורא מתוך הנקודה שבלב אהבה וחיבור והרגשה ונתינה?

כן.

שאלה: בקטע כתוב שאנחנו צריכים לאהוב את הבורא, לא משנה אם ההתרשמויות שלנו הן טובות, או רעות. איך להוריד את התנאי הזה באהבה לחברות ולבורא?

תשאלי את החברות. אני לא יכול להגיד לכן.

שאלה: איך בעצם האדם יכול לאהוב את הבורא בכל לבו גם כשהוא מרגיש שהבורא מתייחס אליו בדין?

אם הוא מקבל את הדין באהבה מפני שהבורא מפעיל את הדין כדי לקרב אותו למטרה, אז הוא אוהב אותו אפילו שמקבל ממנו דין. נגיד כמו ילד קטן, אבל חכם, שמקבל מכות מאבא אבל הוא מבין שזה לטובתו.

שאלה: האם לאהוב את הבורא בחסד וגם בדין, זה בעצם דבקות בבורא?

כן, בדיוק.

שאלה: אם שני הצדדים של האהבה משותפים לכולם, האם הם מופיעים בכל המדרגות?

כן, עד גמר התיקון.

שאלה: לפי מה שכתוב הכול מובן. יש בורא, יש אני ויש אהבה. אבל איך זה בעבודה שלנו, כשאנחנו צריכות להגיע לאהבה לחברות, זו אהבה של אדם לאדם, או שאני צריכה למצוא את האהבה הזאת לבורא, דרך החברות?

גם כך וגם כך. למה את אוהבת את החברות שלך? כי הן חברות שלך לדרך ואתן עוזרות אחת לשנייה להשיג את הבורא.

תלמידה: אבל יש עוד איזו הרגשה, קרבה עמוקה. לא יודעת איך להסביר.

את תמצאי את המילים אחר כך.

שאלה: לאהוב את הבורא גם אם הוא לוקח את הנשמה שלך, זה נראה מצב מאוד קיצוני. איך אדם יכול להיות מוכן לזה, או לבדוק אם הוא מוכן לזה?

נגיע לזה ונראה. אבל זו נקראת אהבה אמיתית.

שאלה: למה אתה תמיד מעודד אותנו לשאול שאלות? כשאנחנו קוראים ושומעים את המקור, אנחנו נכנסים לזרימה יפהפייה. אבל כאשר שאלה נשאלת, זה כאילו עוצר את הזרימה הזאת. האם עלינו לשאול את השאלות, ולהפנות אותן לבורא, או שעדיף פשוט לשאול אותך ולהבהיר את זה עם כולם?

העיקר זה לשאול, ולשמוע את התשובה. ככה זה גם בין החברים, כי על ידי השאלות והתשובות אנחנו גדלים. כך כתוב בזוהר.

שאלה: מידת האהבה השלמה זו מידת הבורא בעשירייה, וגם כשהיא נמצאת בדין, אני צריכה לכסות את הכול בחסדים. ואז בעצם גם הדין שלי עצמי מיתקן על ידי היגיעה הזאת?

כן.

תלמידה: בקשר לשאלות, כשחברים שואלים אותך שאלות, הם מעלים חסרונות ומרגיש שאתה כל פעם מקפיץ אותנו למעלה, לעבר הבורא. מה קורה כשהחבר בעשירייה מנסה גם להקפיץ את החברים לעבר הבורא, אבל אין כרגע את הרצון הזה, איך הוא צריך לפעול?

להמשיך לפנות לבורא.

שאלה: יש הרגשה שאני לא יכולה לסמוך ב-100% על אהבת החברים. כי עכשיו אני אוהבת, ואחר כך זה יעלם. האם יכול להיות מצב כזה, שאם אני באמת משיגה אהבת חברים, אז אני רואה שגם הן באהבה ביניהן, או שזה לא חייב להיות?

אם את משיגה אהבה כלפי החברות, את מרגישה את האהבה הזאת גם ביניהן.

תלמידה: אז יכול להיות שאני אוהבת, אבל אני רואה שהן לא אוהבות אחת את השנייה?

בינתיים זה לא חשוב, אחר כך, בהמשך הדרך את תראי.

שאלה: באיזו דרך הלומד יכול להעמיד את עצמו במבחן הלא פשוט, שבמאמר, והאם הוא בכלל צריך לנסות להעמיד עצמו במבחן כזה?

כן. צריך להעמיד את עצמו כל הזמן במבחנים למיניהם, וככה מתקדמים.

תלמיד: אבל עד כדי כך לאהוב את הבורא, שאפילו אם לוקח את נשמתו בדין ובחסד יאהב אותו?

מה הבעיה עם הנשמה שלך, בחייך, מה אתה שואל? כן, הוא לוקח גם את הנשמה.

תלמיד: אילו הוא היה לוקח את החיים הגשמיים, הייתי מבין, זה בסדר. אבל את הנשמה שהוא נתן לי? אין משהו אחר לאדם חוץ מנשמה ברוחניות.

אתה חייב להגיע גם לזה.

תלמיד: כאילו לוותר על הנשמה שלי?

כן.

תלמיד: ואז מה יישאר מהאדם?

לא יודע, נראה. תמסור ותראה מה נשאר לך.

שאלה: מה זה נקרא לעשות מאמץ בעשירייה, כדי להגיע למצב של אהבה גם בדין וגם בחסד?

לוותר על הכול.

תלמיד: מה זאת אומרת, לוותר על הכול?

לוותר על כל מה שנדרש ממך כדי לאהוב את החברים, כדי לאהוב את הבורא.

שאלה: אם מגיעה שאלה, כדאי לחפש את התשובה או לשאול אותך? מה הדרך היותר יעילה לחפש את התשובה?

לא, תשאל את הבורא, לא אותי. אני אומר ברצינות.

שאלה: כתוב שהוא יאהב את הבורא גם כשהוא לוקח ממנו את נשמתו. מה הכוונה לוקח ממנו את נשמתו?

לוקח כל מה שהוא רק יכול.

תלמידה: גם את החברים? יכול להיות שהבורא ייקח הכול, גם את החברים?

הכול לגמרי, הבורא יכול הכול.

שאלה: כתוב כאן בנוגע לאהבה שלמה שזאת אהבה משני הצדדים, גם מהדין וגם מהחסד. אני מלכתחילה התחלתי להצדיק את החברות, את הבורא, כמו ילד שגם אם הוא יעשה לי משהו רע אנחנו בכל זאת נצדיק אותו. האם זו דרך נכונה? או שכל פעם מחדש צריך להגיע להחלטה כזאת, ולא להצדיק מראש?

אל תמהרי, יהיו מקרים שתצטרכי לעשות ככה.

תלמידה: אז אני יכולה לעשות כך?

כן.

שאלה: איך להרגיש אהבה לעצמי? אנחנו מרגישים אהבה לעצמי דרך אהבה לחברות? כמו שאנחנו אוהבות את החברות, כך אנחנו אוהבות את עצמנו?

כן, וכך גם כלפי הבורא.

שאלה: בהתאם למה שאני מרגיש, תכונת האהבה זה אור שמתגלה בכלי. אבל בקטע כתוב שצריך לאהוב את הבורא גם אם הוא לוקח את הנשמה. אז אם הוא לוקח את הנשמה שלי, איך אני יכול לתפוס את תכונת האהבה? איך אני יכול תפוס את האור אם הוא לקח ממני את הנשמה?

אני לא יכול להסביר לך את זה בינתיים, אבל זה אפשרי. הבורא הוא כל יכול. הוא יכול אפילו לקחת ממך את הכול ב 100%, ולהשאיר לך רק הרגשה שהוא לקח ממך את כל ה 100%.

שאלה: שני צדדי האהבה, דין וחסד, כשהם מחוץ לקבלה, מחוץ למסגרת שלנו, משפיעים על הנשמה, מרגשים את הנשמה, איך לעבוד עם התהליך הזה?

כשזה יבוא, אז נלמד, הבורא בעצמו ילמד אותנו.

שאלה: אני יכולה לבקש מהבורא שאוכל לשאת את האמת לגבי עצמי? כי אני מרגישה שזה הבסיס לפתיחת הלב שלי כלפי החברים?

כן, את יכולה וחייבת לבקש מהבורא יכולת כזאת.

שאלה: איך לעבור מפחד מעונש לדבקות אמיתית וליראה? אני מרגישה שהרבה פעמים יש יותר פחד מעונש של הבורא מאשר באמת רצון לדבקות.

אז עוד לא הגעת למצב כזה, כשתבואי למצב כזה יהיה לך ברור איך עושים את זה, ולא תפחדי.

תלמידה: אבל לבקש שזה יוחלף?

כן.

שאלה: לגבי אהבת הזולת, איך זה מתפתח בהרגשה? כשזה מתפתח יש רגישות כלפי האחר, וזה תהליך ארוך. איך לזרז את התהליך הזה, איך לעשות אותו בצורה יותר מדויקת, ובהיקף יותר גדול?

כל דבר יבוא בזמנו, והכול יהיה בסדר.

שאלה: אנחנו שומעות שאהבה היא ויתור. מה אנחנו גורמות לבורא ולמערכת כולה בכך שאנחנו מוותרות זו לזו?

אתן מסכימות לא למלא את האגו שלכן.

תלמידה: איך זה משפיע על המערכת?

זה משפיע באופן חיובי.

שאלה: איך אנחנו בונות בסיס של אהבה, שהאהבה הזאת תהיה קבועה, תמידית?

תתאמנו על החברות.

שאלה: יוצא שהנקודה שבלב לא צריכה כלום חוץ מאשר לדעת שהבורא שמח.

כן.

תלמידה: זה רק האגו שכל הזמן רוצה לקחת משהו, שיהיה לו משהו, והוא רוצה להבין גם את המשמעות.

הכול ברור, כן.

שאלה: כשאני נמצאת בתכונת הדין ולא מצליחה להצדיק את הבורא ואני כועסת, האם זאת אהבה שלמה אם אני ברגעים כאלה אוחזת בו?

את תרגישי אהבה שלמה רק בסוף תהליך ההתפתחות הרוחנית שלך. ועכשיו מה שיש יש, העיקר להמשיך הלאה ולא להיתקע, לא לעצור.

שאלה: אני חושבת שאני מאוד אוהבת את החברות וחושבת שהן הבריות הכי טובה של הבורא, אבל כשאנחנו עושות דיון אני פוסלת אותן. האם זה פגם באהבה שלי או יכול להיות שהחברות עוברות כל מיני מצבים?

בינתיים כולכן לא שלמות אבל אתן צריכות להמשיך קדימה, והכי חשוב לא לעצור.

שאלה: כשקוראים או שומעים את הטקסט הזה זה נותן הרגשה טובה, הרגשה של טוהר, הרגשה אצילית כזאת, ועם כל זה, זה בלתי מושג. איך זה יכול להיות שאנחנו יכולים לחוות ברגש שלנו שני קצוות כאלה?

אתה רואה שיש אפשרות כזאת. אחר כך כשנתקדם הלאה נבין איפה היינו, כך אנחנו גדלים.

תלמיד: האם זה סוג של התחלת תיקון?

כן.

שאלה: אני ממש עכשיו מוסרת את נשמתי לבורא ואני רוצה לאהוב אותו באהבה שלמה. האם באופן כזה אני גם בונה את האהבה השלמה שלו או שזה ממשיך בדין ובחסד?

אני לא מבין אותך. זה שיש לך כבר אהבה שלמה לבורא זה ברור לי שאת בבלבול, אבל בגלל שלך זה לא ברור, אז את לא מבינה איך הבורא מתייחס אליך.

שאלה: אנחנו משתדלות לעבור ממצב אגואיסטי למצב אלטרואיסטי, וזה קורה דרך ביטול. מה אנחנו צריכות קודם כל לבקש, האם אהבה, חיבור, אמונה למעלה מהדעת?

לבקש אהבה וחיבור.

תלמידה: כי יש הרבה רצונות ויש להבין מה יותר חשוב, מה מגיע קודם.

שאלה: במצבים האלה שעוברים של דין וחסדים, מה צריך להיות ההבדל בין ההודיה שלי לבורא בשני המצבים האלה, לבין התפילה עבור החברות במצב הזה? האם יש הבדל?

יש הבדל גדול. צריך לבקש יותר עבור החברות ולא להיות כזאת אגואיסטית.

תלמידה: אני מבינה שעבור החברות, אבל האם יש הבדל בבקשה שלי במצב של דין ובמצב של חסד?

זה לא משנה, את עדיין לא כל כך מבינה במצבים האלה, הכי חשוב זה לבקש עבור החברות.

שאלה: אני יכול להגיד שאני אוהב את החבר ולעשות עבורו פעולות של וויתור, אבל מאחורי זה יהיה בכל זאת חשבון לעצמי. איך אני יכול לדעת שאני באמת אוהב את החבר?

אתה עוד לא יכול. אתה יכול לבקש עבור חבר, אבל לעשות ממש את כל הפעולה במקומו אתה לא יכול.

שאלה: האדם צריך לאהוב את הבורא גם אם הוא לוקח את נשמתו. האם זה מצב שמגלים את הבורא שאין עוד מלבדו, שהוא עושה את הכול? האם גם אם הוא לוקח את נשמתו עלי להצדיק אותו?

כן.

שאלה: כשאנחנו מסוגלים לאבד את נשמתנו לבורא, האם זה גמר התיקון?

זה לא גמר התיקון אבל זה בדרך לתיקון.

שאלה: כשאהבת העשירייה עוטפת אותנו, האם אז אנחנו יכולים לקבל את הדין של הבורא באהבה ולהבין מה זו אהבה באמת?

כן.

שאלה: כשיש ייסורים מתמשכים ואני מגיע למצב שהבורא צודק, אבל אני עוד לא יכול להבין את זה ואני מתחיל לבקש עבור החברים. איך בגישה כזאת לא לנטוש את התיקון, לא לשכוח אותו?

פשוט להמשיך. תסמוך עלי שהכול יהיה בסדר. תשקיע עוד מאמצים.

שאלה: מה אדם צריך להבין בשביל להרגיש אהבה כלפי הבורא?

הוא צריך להבין שהוא אגואיסט ושאין בו שום דבר אחר חוץ מתכונות מאוד רעות. אם הוא יבין את זה, אז כבר אפשר יהיה להתקדם הלאה.

שאלה: לפני כן אמרת שאם אני לא אוהבת את החברות, אז אני לא אוהבת את עצמי, אם כך, אנחנו מגלות את השנאה המלאה ולא אהבה כלפי עצמי.

אנחנו מגלים שנאה מוחלטת בינינו ואנחנו מתפללים לבורא שיחליף אותה לאהבה מוחלטת.

שאלה: כשאנחנו רואים או מרגישים ייסורים ומחלות אצל החברות שלנו, אנחנו מתפללות עבורן. האם אנחנו מראות כך אהבה כלפיהן?

כן.

(סוף השיעור)