בכחול - עצות פרקטיות מרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 19.11.2021*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 - שמעתי ס"ה - ענין נגלה וענין נסתר*

1. מה שנסתר הוא נסתר מחוסר ההכנה מצידנו. הבורא לא מתכוון להסתיר מאיתנו משהו אלא ההיפך, לפתוח. כשהוא פותח, הוא פותח את זה יחד עם יגיעה מצידנו. אז אנחנו מבינים, מרגישים מגלים את מה שהיה נסתר, פי תר"כ פעמים. כלומר ע"י היגיעה שלנו זה נעשה הרבה יותר מובן, בולט, מורגש בהשוואה לאם היינו מגלים את זה ללא מאמץ מצידנו, ללא הכנה מצידנו. לכן כל המציאות מתחלקת לחלק נסתר ונגלה. אם זה נסתר, סימן שאנחנו צריכים לתת יגיעה. נסתר זה גם נגלה, במה שהוא נסתר. כלומר אני מגלה שכאן ישנה הסתרה. הסתרה זה גם סוג של גילוי.

2. ככל שיש לנו לחצים פנימיים והרגשת הנסתר, זה טוב, כי זה בסופו של דבר אנחנו צריכים לאסוף כלים ולגלות בהם את הנגלה, לדרוש מהבורא שיתגלה. אם ההכנה מצידנו בחלק הנסתר תגיע למצב הנכון, כלומר *כשניתן כמות ואיכות של יגיעה בצורה נכונה, שנקראת סאה, אז הבורא מתגלה. בזה ואנחנו מגיעים לחלק הנגלה, שאותו נסתר הופך לנגלה בגלל שבזמן הנסתר בנינו אליו חסרון, דריכות, דרישה, כל מה שצריך כדי לגלות שזה נחוץ לנו, זה מתגלה בבניית הכלי, בקבוצה, בפנייה לבורא, בהשתדלות להביא חיבור בין הקבוצה והבורא*.

3. יש חלק בתהליך הנסתר שבונה בנו את אופנים למיניהם של חיסרון. זה חסר וזה חסר וזה חסר לי, וע"י החיפוש, ע"י ההתגברות על מה שנסתר, אני בונה את הכלי. אחרת אי אפשר להגיע לגילוי, זה לא יהיה גילוי..
   
   כשאנחנו מתקרבים להיכנס לעבודה רוחנית, אנחנו מתחילים להרגיש שיש כאן משהו, יש כאן משהו, ואז אנחנו נמשכים בדיוק לאותה השיטה שיכולה לגלות לנו למה אנחנו נמשכים, משתוקקים, לחכמת הקבלה. איך מגיעים אנחנו לא יודעים, זה נקרא נסתרות לה' אלוקינו, זה נסתר. *איך אדם מגיע לשיטה לגלות את הבורא, להתקרב לבורא, אנחנו לא יודעים, זה מלמעלה, זה הכל בכוח עליון. הוא מסדר את הדברים. אבל כשאנחנו מגיעים, אנחנו צריכים קודם כל לפתח את הרצון, כי הכל תלוי ברצון, לסדר את הרצון שלנו כך שיהיה מוכן לדרישה נכונה ולקבלת התשובה, לקבלת המילוי. זו העבודה*.

4. *הבורא לא רוצה שיהיה משהו שנסתר. נסתרות לה' אלוקינו, הכוונה היא שמה שנגלה, נגלה לנו כאן ועכשיו, ומה שלא נגלה, אנחנו צריכים להשתוקק להגיע אליו*.

5. *את החלק הנגלה אתה יכול לגלות בלי פנייה לבורא. אומרים לך שאתה צריך להתחבר עם החברים לפי מה שרב"ש כותב לך. זה גלוי? גלוי. אתה עושה את זה? לא, אני רוצה לקבל עוד הסברים והבחנות. נכון, זה חסר לך, אבל תתחיל לבצע ותגלה*.
   
   כמו בכל מקצוע שאתה מתחיל ללמוד אתה לא יודע כלום, לא יודע איך לגשת אליו. אבל כשאתה מתחיל לעשות את זה, אז *העבודה בעצמה מעוררת בך שאלות ותשובות ואתה מתחיל לראות איך זה כך או כך או כך. מה שאם כן, אם לא תתחיל, לא יהיו לך שאלות ואף פעם לא תתקדם*.
   
   *לכן לא שואלים לפני שמתחילים לעשות. כשמתחילים לעשות, אז מגלים שאלות לעניין, ואז השאלות האלה שלנו כבר תהיינה שייכות לחלק הנסתר*.

6. *הבורא תמיד נמצא איתנו ואם צריך, אז הוא מתגלה. הוא מתגלה רק בתנאי שאנחנו בונים חסרונות הנכונים לגילוי שלו. כאן החוקים מאוד מאוד ברורים, חוקי הטבע מוחלטים*.
   
   בזה שאנחנו משתדלים להתחבר בינינו, אנחנו בונים חיסרון לגילוי הבורא, חיסרון הנכון לגילוי הבורא. לא שאנחנו בוכים והבורא לא מתגלה. *למה הבורא לא מתגלה? כי החיסרון שלנו כמו אצל ילדים קטנים שסתם בוכים. כשאנחנו מתחילים לבנות מאיתנו חיבור, וככל שאנחנו כל הזמן, יום יום משתדלים יותר ויותר לייצב את עצמנו נכון, בהתאם לזה הבכי שלנו הופך להיות לדרישה מכוונת, מוצדקת, ואז בורא מתגלה ועוזר לנו. זה צריך להיות מצידנו מגולה, בצורה מאוד עניינית*.

7. ש: מה מכניס חיים לגוף הזה?..

ר: אנחנו מתפללים שהבורא יאחד לנו את החלקים, כמו ילד קטן שרוצה לחבר קוביות ורואה שהוא לא מסוגל, אבל מנסה ומנסה ומזיע בזה. כך בזה שאנחנו רוצים לחבר את החלקים האלה, אנחנו מגיעים למצב שלא מסוגלים, וזה על בטוח הבורא עושה לנו בכוונה כדי שנהיה זקוקים בו. אז אנחנו מתפללים, והוא מגיע ומסדר לנו את הכל, מלמד אותנו. גם אחרי הקלעים הוא מלמד אותנו, כמו הילדים עושים ומתפתחים בבניית הקוביות וכך מתקדמים. הכל מגיע דרך מאמץ בחיבור, וכתוצאה מזה מגלים חיסרון בבורא ומגלים גם אותו. אבל אותו מגלים בחומר החיבור, בחכמת החיבור.

8. *החיבור שלכם זה לא שאתם מגיעים לשיעור. איפה כאן היגיעה? פעולה נקראת שאתה עושה יגיעה נגד הרצון. אם זה בעד הרצון, זה לא נקראת פעולה*.
   
   *מה אתה יכול לעשות נגד הרצון? להשתדל לקרב את עצמך לחברים כמה שאתה מסוגל. אם התקרבת אליהם בצורה המקסימלית האפשרית, אז אתה נתקע בזה שאתה לא רוצה חיבור. אימצת את כל התנאים שלך הפנימיים וראית שאתה לא יכול, זה למעלה ממך. אז מגיעה לך תפילה ע"י החברים וע"י הבורא, מה אני יכול להשיג עוד*?

אנחנו צריכים לדעת שאת החיבור שלנו אנחנו צריכים לעשות ככל שאנחנו מסוגלים, והלאה להתפלל לבורא.

9. אתה צריך לעשות מה שמוטל לפניך וזה עניין החיבור. *בחיבור אתה מגלה את כל התשובות. אתה לא צריך לשמוע את התשובות האלה ממני, כי לא תשמע, אתה צריך לגלות אותם בעצמך. השאלות שלך הם מחלק הנסתר שעוד לא עשית נגלה כדי לגלות אותם. לכן תישאר רק עם שאלה*.

10. בלי התחברות בין כל בני האדם שבעולם לא יצא לנו שום תיקון. אנחנו נסתובב ורק נסבול יותר ויותר. אנחנו נמצאים בזמן שאנחנו יכולים לקדם את עצמנו לחיבור וגם להראות דוגמא לכל בני האדם, למשוך אותם לחיבור. בזה אנחנו, כל העולם מגיע למימוש תוכנית הבריאה בצורה מהירה, חלקה, יפה. זה מה שעלינו לעשות. לכן קיבלנו דחף כזה ורצון כזה.

11. כולם שונים וכל אחד כל אחד מתפקד לפי מה שהוא צריך לתפקד למען כל הגוף. לפי זה אנחנו אומרים שכל חלק וחלק שמתפקד בצורה כזאת למען כל הגוף הוא בסדר. כך אנחנו צריכים לראות את עצמנו. *אני לא קיים בפני עצמי. בפני עצמי זה רק בדרגת חי, בדרגת בהמה. אם אני רוצה להביא עצמי לדרגת אדם, אני כבר חייב להיות מסודר עם אחרים כדי להשלים כמה שאני יכול בתפקיד של החברה, קבוצה, אסמלבי, חיבור. רק בצורה כזאת, זה מה שלפנינו. לכן אנחנו נמצאים בעולם כזה*.
    
    תראו כמה שבזמן הקרוב נראה איך שהעולם מתפרק יותר יותר, בכל מיני כאלו חלקים. אין גבולות, אין מדינות, אין עמים, הכל נעשה מעורבב בצורה כזאת שאי אפשר לתאר. הכל יתבטל, כל המבנה שהיה משך אלפי שנים איכשהו קיים בכל מיני צורות, יבשות, עמים, הכל עד כדי כך יהיה מעורב עד שנגיע למצב שאין ברירה, אנחנו חייבים רק לעבוד לפי כלל אחד: כל אחד משלים את המבנה הכללי. שינויים גדולים ומהירים צריכים להתרחש.

12. *אני צריך לראות לפניי קבוצה, הבורא מביא אותי אליהם ואומר לי: קח. אני צריך לקחת על עצמי בכל מה שתלוי בי, כדי את הקבוצה הזאת להביא לחיבור. כמו איש אחד בלב אחד, שזה יהיה מנגנון, קומנדו כזה שאתה רואה שהם פועלים בחיבור ביניהם ממש כיחידה שלמה. בזה שאנחנו עושים את הדברים האלה בפועל, כמה שאפשר, אנחנו עושים את פעולת הנגלה ומצפים שהבורא יעזור לנו גם לעשות פעולת הנגלה, וייתן את החלק הנסתר שלו בתוך הקבוצה, שיאיר לנו בנפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה, לפי מידת החיבור בינינו*.
    
    *זה מה שאנחנו צריכים לעשות, וכאן הכל תלוי בדוגמא שאנחנו משתדלים לתת אחד לשני. זה מה שעומד לפנינו, זה מה שעומד לפני העולם, וזה מה שאנחנו מחויבים לעשות*.
    
    *מה חסר לנו לחיבור? חשיבות. חשיבות זה שאני אראה לפניי שאין שום בעיה בחיים, בעולם, בכל המציאות, אלא רק חשיבות החיבור, לחזור למבנה של אדם לפני השבירה. רק את זה אנחנו צריכים*.

13. ש: עכשיו בזה יש לנו שליטה?

ר: *יש לנו שליטה במעשה. בכוונה אנחנו לא בטוחים אף פעם. המעשה מעיד על הכוונה*.

ש: אז מי אחראי על מעשה?

ר: אנחנו.

ש: מי אחראי על כוונה?

ר: על הכוונות גם כביכול אנחנו, אבל אנחנו לא יכולים להיות בטוחים בכוונות שלנו. אם המעשה הוא בסדר, אז אנחנו כתוצאה ממנו נראה שהכוונה שלנו גם הייתה נכונה.
ש: הוא מסכם את המאמר שצריכים לזכות לחלק נסתר..

ר: ודאי. *המטרה שלנו היא ע"י חלק הנגלה שנמצא כביכול בידנו, נגיע לחלק הנסתר, היינו שמתגלה בנו הבורא, המילוי, הרוחניות שלנו, החיים הרוחניים*.

ש: מתי משנים לנו כוונה?

ר: הכוונות משתנות כל פעם בכל רגע ורגע במידה שאנחנו רוצים להיות יותר מחוברים. האור זה תוצאה מהכלי, הוא נמצא כאינסוף במנוחה מוחלטת, ורק הכלי משנה אותו, מסדר אותו.

ש: מה לעשות שהרבה פעמים כמו בול עץ פשוט בא יושב נמצא ואין כוונות?

ר: נכון, זה מפני *שחסר לך חיבור עם החברים שבהם, יחד איתם אתה יכול לברר את כוונתך הנכונה. אלו דווקא מצבים טובים שאנחנו מרגישים את עצמנו כמתים, זה הכוונה לחיבור. בך בעצמך אין שום רוח חיים, חפש אותו בחיבור, ותמצא אותו שם. כלומר זה דבר דווקא הכי הכי ברור בולט, ממש מראים לך תרופה*.

ש: איך אתה קם מתוך המוות הזה?

ר: *גם אתה וגם חברים חייבים להיות בהכנה גשמית כדי לעורר זה את זה. ככל שאנחנו מכינים את עצמנו בסה"כ בעשירייה, אז אנחנו צריכים להאמין שהבורא ידאג לעורר אותנו. הוא יסדר בינינו תמיד כאלו יחסים, כאלו תפקידים, תמיד כאלו מצבים שנעורר זה את זה*.

*העיקר שיהיה קשר. תנסו לעשות התקשרות קבוצתית לפני שינה ואולי גם שאתם קמים... בואו נתקשר, בוא נופיע*, רק בתנאי שזה לא מפריע להכנה לשיעור, למשפחות וכן הלאה. זה יכול להיות בלילה, ביום, תלוי איפה נמצאים.

14. ש: אני נרדם פה ממש.

ר: *נותנים לך הזדמנות לחדש את החיבור כבר במדרגה יותר גבוהה. לכן אתה מרגיש שאין לך כוח לזה, כי אתה צריך לחדש את הכוח הזה במדרגה יותר גבוהה. זו עזרה מהבורא, כך היא מגיעה*.

ש: יכול לעשות הכנה לאחרי החיבור?

ר: *אתם צריכים עכשיו להבין מאיפה זה מגיע, מאין עוד מלבדו. אתם צריכים למרות חוסר החשיבות בחיבור, חוסר נחיצות, חוסר, שום דבר, אתם רוצים עכשיו בכל זאת לעלות את החשיבות בעצמכם*.

*תתחילו להתקשר, תתחילו לשיר, תתחילו לעשות כל מיני פעולות החייאה. כמו שמחיים את החולה. אתם בעצם ממתים בזה את הדרגה הקודמת ורוצים להחיות את עצמכם בדרגה יותר עליונה. במה היא יותר עליונה? בזה שיש לה יותר אגו ואתם מעליו מתחברים*.

15. ש: לא ברור מה זה פעולה לפני שינה, תתקשרו שאתם קמים, בטלפון?
    ר: *רצוי כשאנחנו הולכים לישון, שנלך לישון כולם יחד כאילו. הולכים לישון, אין הפסקה כביכול. שקמים גם אפשר להתקשר. אני לא אומר שזה חוק, אצל רב"ש זה לא היה. אבל אפשר להתקשר. רק לא לבלבל אחד את השני, כי בבוקר שקמים או מתישהו באמצע היום, יש קבוצות שזה באמצע יום אצלם, אז להיזהר. אבל בכל זאת, כמה פעמים ביום אנחנו צריכים להיות מקושרים כדי להזכיר זה לזה על מהות החיבור*.

16. ש: האם הבורא כמו בפלירט מתגלה ומסתתר בצורות שונות?

ר: כן, כך הוא עושה כדי לגרות אותנו, כדי לגדל בנו חסרונות.

ש: אז מה צריכים לדרוש ממנו במשחק הזה?

ר: *מהבורא? תמיכה. אני יכול לדרוש ממנו גם כוונה, גם חיבור, גם מילוי. בכל דבר אני צריך להיות עם הבורא, אבל לחלק בכל הדברים האלה את המצב לחלק הנגלה, שזה שלי, ולחלק הנסתר, שזה שלו*.

*הבורא מתגלה כלפיי בלבוש של הקבוצה. כלומר אם אני פונה לבורא, אני קודם כל פונה לקבוצה ולפנימיות הקבוצה, שם מהות הבורא*.

ש: איך לגלות משהו נסתר בלי שיש חיסרון אליו?

ר: *גם זה אני צריך לקבל מהעשירייה. לי לרוחניות אין שום דבר חוץ מההדלקה הראשונה. הבורא מסובב לי את המנוע ומביא אותי לקבוצה ואומר קח לך, כמו שבעל הסולם מסביר לנו במאמר החרות, וזהו. כל היתר כבר הולך לפי המדרגות*.

*חלק 2 - מאמר החירות, 419, כותרת: החיוב בבחירת סביבה טובה*

17. הוא מסביר בצורה מושלמת *שרק הסביבה הנכונה, אם אדם נכלל בה, יכולה להשפיע עליו ולתקנו. אם לא, אז הוא נזרק מהסביבה הזאת והולך בדרך ייסורים ומי יודע, בגלגול הזה יכול להיות שכבר לא, אלא בגלגול הבא, מתישהו שוב החלק שלו מאדה"ר יגיע לתיקונים. ודאי שיגיע, אבל מתי ואיך? זה כבר הכל תלוי בתוכנית העליונה*.
    
    *לכן אנחנו צריכים מאוד מאוד להעריך את הסביבה שבה אנחנו נמצאים, אין יותר טובה מהסביבה הזאת. ככל האפשר להשתדל להתקרב ולהידבק בה, כי רק ע"י פעולות כאלו שאנחנו נכללים בסביבה, אנחנו יכולים להעמיד את עצמנו תחת השפעת הכוח עליון. הוא כבר מטפל בנו ובצורה כזאת, מוריד אותנו מהאגו שלנו ומעלה אותנו בכוח השפעה*.

18. ש: למה בעה"ס מתכוון שהחיים שלי יגמרו כל מה שיישאר זה תורה ומעשים טובים?

ר: *מה יישאר לך אחרי שאחרי שהחומר מסתלק? תישאר לך רק התוצאה מהפעולות שלך. מה אתה חושב, מה עוד אתה לוקח איתך? את המיליונים שלך אתה לא לוקח. שום דבר אתה לא לוקח איתך. אז תירגע ותעשה כמה שאפשר רווחים כאלו שאותם אתה לוקח איתך מהעולם הזה לעולם הבא. אלו רק מעשי השפעה. מעשי השפעה נכונים אתה יכול לעשות רק בקבוצה. אז תנסה להיות מרוכז בזה*.

ש: זה בגלל שהשכל שלי לא מקבל מחשבה שיש משהו אחרי המוות

ר: אני מבין אותך. *אין ברירה, אתה חייב בכוח להמשיך עד שתחייב את הבורא שיעזור לך להתחיל לעכל את זה. זהו*, ותאמין לי, לי זה לקח המון שנים...

תראה מה שהוא כותב כאן: אשר רק בענין בחירת הסביבה משוער כל עניין ממשלתו של אדם על עצמו אשר בשבילה הוא ראוי לשבח לשכר או לעונש. רק בזה כל העבודה שלנו, לבחור בסביבה כל פעם יותר טובה. כלומר *אם אני נמצא בקבוצה, אז אני כבר בקבוצה צריך לסדר את הקשר בתוך הקבוצה כמה שיותר חזק ולהבין שכל ההפרעות שאני רואה לפניי, חברים או הפרעות פנימיות, אפילו הפרעות בריאות, לא חשוב מה, זה סה"כ כדי שאני מעליהם בכל זאת אלחם עבור החיבור. רק זה נקרא שאני בוחר בסביבה טובה*.

19. ש: ערב איחוד, כמה חשוב להגיע מישראל פיזית?
    ר: מי שיכול להגיע, אני לא מחייב אף אחד, אני חושב שכדאי לו להגיע, כדאי לו מאוד להגיע לכאן ולהשתתף איתנו יחד. באיזה מגבלות? אני לא יודע, אני לא אני לא שייך לארגון, אבל אם אתה שואל אותי, *אני ממליץ ובעצם מזמין כל אחד מגבולות המדינה שיבואו לאותו ערב. אני מקווה שנעשה חיבור חזק וטוב, ושנמשיך אותו גם לכל העולם, לכל הקבוצות שלנו הפזורות בכל העולם*.
    
    אני מאוד מבקש ממי שנמצא בחו"ל לא לבוא במיוחד לזה..אתם תקבלו ממש אותה המנה כמו שכולם שנמצאים כאן, אל תדאגו. אבל *מי שנמצא בישראל, נראה לי שהוא צריך לבוא. בכל זאת ההזדמנות שיש, אם אדם מפספס, מזלזל בזה שיש לו הזדמנות, אז זו כבר בעיה של זלזול בחיבור. לכן לא נראה לי שכדאי לפספס את זה, לזלזל בזה*.

20. ש: למרות שאנו בעולם וירטואלי מה השפעה של קרבה פיזית עם חברים? ..

ר: *במקרה שזה אפשרי, ודאי שסביבה פיזית יותר חשובה מקשר וירטואלי*. תראו איך רבי שמעון לקח את כל התלמידים שלו וברח למערה, ושם הם היו יושבים ולומדים. זה קורה בהרבה מקרים, אצל הרבה מקובלים. אר"י היה נבדל עם החברים, עם התלמידים שלו, ועוד ועוד. יש לנו בצפון ישראל הרבה מקומות בהם המקובלים היו נסתרים, מתיישבים עם התלמידים שלהם וכך היו לומדים ומתחברים.

לכן זה מאוד חשוב. *חיבור פיזי במקום סגור הוא מאוד חשוב, ואם לא, אז חיבור וירטואלי ברשת וירטואלית שלנו. אבל בזמננו זה כבר ממש אותו דבר. העיקר זה כמה שיותר להיות קרוב, ככל האפשר להיות יותר קרוב לחיבור, למרכז החיבור*.

21. ש: יש חשש שקרבה פיזית בערב אחוד תטשטש את החיבור פנימי..

ר: לכן *אני לא ממליץ עכשיו לפתוח מרכזים ולהתחיל לעשות שם כל מיני חיבורים כמו שהיו לנו פעם. אנחנו כבר התקדמנו, אנחנו כבר יותר וירטואלים מקודם, לכן צריך להיזהר מקשרים, גשמיים. קשרים וירטואלים צריכים ממש למלא אותנו*. אנחנו נכנסים למישור הווירטואלי. אין מה לדבר. לכן אני לא חושב שיש כל כך הכרחיות לחיבור פיזי.

אבל פעם בחודש או פעם בשלושה חודשים, כמה שאנחנו נחליט, וזה הכל תלוי בכם, אנחנו נרצה בכל זאת לעשות ערב שיתוף כזה, ערב חיבור. זה כדאי. עכשיו נראה את זה פעם ראשונה בעוד כ-10 ימים, ואח"כ נראה מה לעשות הלאה. ודאי שזה בהתאם למה שאתם תחשבו ותדונו יחד עם ההנהלה שלנו. אני לא שייך לזה. מה שתרצו עם ההנהלה של בני ברוך יחד, ככה זה יקרה, ואני אשמח להשתתף.