שיעור בוקר 22.11.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "תלמוד עשר הספירות", כרך ב', חלק ו', עמ' 402, דף ת"ב,

אור פנימי, אותיות י'-י"ב

קרין: "תלמוד עשר הספירות", בעל הסולם, כרך ב' חלק ו', עמוד 402 אות ת"ב, אות י' בדברי האר"י.

אות י'

"ואמנם ודאי, שעל ידי הסתלקות האור למעלה מהטבור היה מספיק להיות יכולת בעולם האצילות לקבל האור שלהם, אבל לא היה מספיק לתת כח לעולם הבריאה, שיוכל גם הוא לקבל אורו ג"כ, ולכן הוסיף בחינה אחרת, להניח שם אותו המסך והפרסא. נמצא שהם ב' דברים: צמצום האור למעלה, שיוכל האצילות לקבל האור שלו, והטעם, שע"י עליתו למעלה, יצא אור חדש, ובודאי שהאור ההוא בא ממועט, אע"פ שהוא משם ס"ג עצמו, היו יכולים לקבלו. וענין הפרסא היה, כדי שיוכל גם הבריאה לקבל אורו."

הוא לא נותן לזה יותר הסבר, אבל בסך הכול זה יתבאר.

אות י'

"ואמנם ודאי, שעל ידי הסתלקות האור למעלה מהטבור היה מספיק להיות יכולת בעולם האצילות לקבל האור שלהם, אבל לא היה מספיק לתת כח לעולם הבריאה, שיוכל גם הוא לקבל אורו ג"כ, ולכן הוסיף בחינה אחרת, להניח שם אותו המסך והפרסא. נמצא שהם ב' דברים: צמצום האור למעלה, שיוכל האצילות לקבל האור שלו, והטעם, שע"י עליתו למעלה, יצא אור חדש, ובודאי שהאור ההוא בא ממועט, אע"פ שהוא משם ס"ג עצמו, היו יכולים לקבלו. וענין הפרסא היה, כדי שיוכל גם הבריאה לקבל אורו."

זה יתבאר במשך הזמן. על פעולות האצילות אנחנו לומדים בהמשך.

פירוש אור פנימי לאות י'

"צמצום האור למעלה שיוכל האצילות לקבל וכו' יצא אור חדש: היינו האור שיצא ע"י הזווג שבנקבי עינים שנתבאר ענינו לעיל. שעל ידי האור הזה נתתקן בחינת האצילות לבדה, דהיינו בחינת הנקודים, עד הטבור של הנקודים, כי עד שם הוא מקום האצילות העתיד להיות אחר עולם זה, אמנם לא הגיע מאור זה כלום להמקום שמטבור ולמטה דנקודים. כמ"ש לקמן." ממ.. כן.

"אור חדש ובודאי שהאור ההוא בא ממועט אע"פ שהוא משם ס"ג. כי על ידי העליה למעלה למקום נקבי העינים, שהוא חכמה ובחי"א, הרי נתמעט הס"ג מקומת בינה לקומת ז"א, וע"כ יכולים הכלים לקבלו, בבחינת אצילות. ותדע, שאור חדש הזה, הוא האור דכלים דפנים דג"ר, והוא עצמות האור דג"ר דנקודים, אבל אותו אור חדש שנאצל אח"כ ע"י זווג ע"ב ס"ג, שירד ובקע לפרסא, והאיר לנקודים, הוא אינו בחינת עצמות אור של הנקודים, אלא שנבחן לבחינת תוספות אור, ובחינת גדלות.

וזה אמרו ''שע"י עליתו למעלה יצא אור חדש ובודאי שהאור ההוא בא ממועט אע"פ שהוא משם ס"ג עצמו היו יכולים הכלים לקבלו" דהיינו הכלים דג"ר דנקודים, כנ"ל. ומכנה אותם עולם האצילות, משום שהמה השרשים לעולם האצילות."

קריין: אות י"א בדברי האר"י.

אות י"א

"* וצריך לתת טעם למה הוצרך שני דברים: א' הצמצום, ב' הנחת הפרסא. אך הענין הוא שיוכלו התחתונים לקבל האור, הוא על ידי המעטת האור, וגם בהיותו בא דרך מסכים. והנה כיון שבעולם הנקודים היה עיקר התחלת גילוי הכלים. הוצרך הצמצום הנזכר לשיומעט האור ויוכלו כלי הנקודים לסובלו, וגם בהיותם מצומצמים שם, הם דחוקים מאד, ועל ידי זה הם יוצאים בחוזק דרך העינים ומתפשטים למטה."

* מבוא שערים שער ב' פרק ב'.

אות י"ב

"והוכרח ג"כ להשים הפרסא, ולהמעיט יותר האורות היוצאים דרך הפרסא, וטעם תוספות המעטתו על ידי הפרסא, אינו לענין עולם הנקודים עצמו שהוא עולם האצילות, אלא לצורך עולם הבריאה שתחתיו, שיהיה יכולת בו לקבל האור הנמשך לו. ובזה תבין איך יש מסך ופרסא בין הבריאה אל האצילות. אכן מן האצילות אל מה שלמעלה ממנו, אין צריך מסך ממש, רק ריחוק מקום בלבד שהוא הצמצום הנ"ל, כי עלה האור למעלה מהטבור ונתרחק מן הנקודה, אשר מכנגד הטבור ולמטה מבחוץ."

שאלה: מאיפה נובעת הפרסא?

הפרסא נובעת מסוגי כלים שונים. יש מסכים שונים על אור חכמה, על אור חסדים, יש הבדל בין זה שהכלים נמצאים בלקבל על מנת להשפיע, לבין שהם מסוגלים להיות רק בלהשפיע על מנת להשפיע, ואפילו פחות מזה, והפרסא מגדירה איפה עומדים הכלים. האור העליון לא יכול לעבור את הפרסא, כי תחת הפרסא עומדים כלים שאין להם מסך לקבל בעל מנת להשפיע את אור החכמה.

תלמיד: האם העלייה של מלכות זו הפרסא?

מלכות עולה לבינה ומגבילה בזה את האורות מלרדת מבינה ולמטה.

תלמיד: ומה קורה מבינה ולמטה? מה זה המקום המצומצם?

אסור ששם יופיע אור החכמה, אין מסכים בכלים האלה לקבל בעל מנת להשפיע.

תלמיד: מה ההבדל בין צמצום א' שמלכות לא מקבלת, לכאן שמלכות מגבילה את הפרסא? האם זה אותו דבר?

זה לא אותו דבר. כי שם היא לא מקבלת באיזשהו מקום, נגיד בצמצום א', אבל יש תנאי שמלכות לא מקבלת. אבל אם יש תנאי שמלכות מקבלת במידה שהיא יכולה בעל מנת להשפיע, אז כבר יש דיפרנציאציה, זאת אומרת יותר או פחות וכן הלאה, זה תלוי במסך.

שאלה: מה גורם להמעטת האור שיורד מתחת לטבור?

אין כלים שיכולים לקבל אותו כמו למעלה מטבור, לכן כל הכלים שנמצאים מטבור ולמטה יש להם כבר מסכים שממעטים את האור.

תלמיד: אבל מתחת לטבור יש את מלכות וזעיר אנפין.

אז מה?

תלמיד: אלו רצונות לקבל חזקים.

אז לתת להם כמו שהם רוצים?

תלמיד: אז מה זה אומר המעטת האור?

המעטת האור זה אומר להקטין את האור עד שהתחתונים יוכלו לקבל אותו בעל מנת להשפיע.

שאלה: מה הקשר בין המסך בפה דראש לפרסא?

מסך שבפה דראש זה המסך הכללי על כל גוף הפרצוף שעומד למטה מפה דראש. הפרסא זה כבר תנאי אחר, היא נמצאת בדרך כלל בחזה דפרצוף, והיא עולה או יורדת בהתאם למידה שהכלים שלמטה מפרסא יכולים לקבל או לא.

תלמיד: האם מסך דפה דראש הוא מקיים את הפרסא?

מסך דפה דראש הוא המסך של צמצום א' שמקיים את הפרצוף לפי התנאים של צמצום א'.

שאלה: הוא כותב שהפרסא נקראת גם מסך שבין אצילות לבריאה.

כן.

תלמיד: האם גם עולמות יצירה ועשייה בשביל להיתקן צריכים לעבור דרך המסך הזה?

אנחנו נדבר על זה, זה לא בדיוק.

תלמיד: האם יש מסכים בעולמות נוספים?

מסכים יש בכל רצון לקבל הקטן ביותר.

תלמיד: בכל עולם.

כן.

שאלה: רציתי לברר בקשר לאור חדש. עבודת המסכים היא מנגנון של גלגלתא, ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן, והמסכים מבררים כמה יכולים לקבל על מנת להשפיע כל פעם, נכון?

נכון.

תלמיד: והפרסא היא מנגנון אחר.

פרסא היא זו שלא נותנת לאור החכמה לעבור למטה. נגיד שככה זה.

תלמיד: אם אני מבין נכון זו כאילו דחייה, ואז זו עבודה אחרת.

שיהיה ככה, כן.

תלמיד: האם לפני זה אור חכמה היה יכול לרדת, או שמקבלים אותו במנות כאלה?

גם וגם. את זה עוד נראה במקום.

תלמיד: למה המנגנון של פרסא הוא אחר או במה הוא אחר?

פרסא היא או עולה למעלה או יורדת למטה, היא מווסתת את האורות שיהיו מתאימים לכלים.

שאלה: היה צמצום ואז נפרסה פרסא, אבל בשביל השלב הקרוב של התפשטות עולם הנקודים בקטנות לא היה צריך פרסא, אלא הפרסא נפרסה בשביל השלב העתידי של טיפול בעולמות בי"ע.

כן. הפרסא היא כלפי כלים שנמשכים לאור החכמה.

שאלה: מה קודם למה, האם עולם אצילות או עולם הנקודים?

עולם הנקודים.

שאלה: מה בעולם הנקודים מונע מהאור להתפשט מתחת למקום שעתידה להיות הפרסא?

עולם הנקודים יוצא מנקבי עינים דראש דס"ג ומתפשט למטה עד הטבור, אחר כך עד הפרסא ואפילו עוד יותר למטה, תלוי איזה אור.

תלמיד: מה שאני מכיר זה שעולם הנקודים נעצר במקום של הפרסא.

נגיד.

תלמיד: אז מה מונע מעולם הנקודים להיות עד הסיום אם אין שם פרסא?

חוסר כלים. איפה נעשה זיווג על עולם הנקודים?

תלמיד: בנקבי עיניים.

בנקבי עיניים דראש דס"ג, ומשם מתפשט האור.

תלמיד: כן.

איזה אור?

תלמיד: יש שם אור חסדים שיכול להמשיך להתפשט למטה יותר.

על אור חסדים בכלל לא היה שום צמצום.

תלמיד: אז למה מגדירים שעולם הנקודים מתפשט רק עד מקום הפרסא?

עולם הנקודים מתפשט עד מקום הפרסא, כן.

תלמיד: בקטנות שלו.

כי יש בו גם הארת חכמה. זה מגיע לו עוד מס"ג.

תלמיד: האם עולם הנקודים בקטנות מתייחס רק לאור החכמה שמתפשט?

לא, לאור החסדים, קטנות.

תלמיד: זו בדיוק השאלה, איך הוא לא מתפשט עד הסיום?

אין לו כוחות, אין לו כלים כדי להתפשט כך. איפה נעשה הזיווג של עולם הנקודים?

תלמיד: בנקבי עיניים דראש דס"ג.

בנקבי עיניים דראש דס"ג, זאת אומרת יוצאים אורות דצמצום ב'. איך הם מתפשטים?

תלמיד: יש את כל הסדר. אבל מה קורה מתחת לפרסא? למה עולם הנקודים דקטנות נעצר במקום של הפרסא, מה קורה משם עד הסיום?

אין לו כוח יותר להתפשט, שם כבר יש כלים דקבלה הגדולים ביותר.

תלמיד: אבל זה אור חסדים, למה הוא לא יכול להתפשט?

מה הוא ייתן לכלים האלה? למה הם צריכים אותו?

שאלה: למה המעטת האורות מאפשרת לתחתונים לקבל אותם בעל מנת להשפיע?

זה טבעי. ככל שהאור קטן יותר, כך יש יותר אפשרות בכלים חלשים, שלא כולם מתוקנים, לא בתוקף, לקבל את האור על מנת להשפיע.

תלמיד: האם ההמעטה היא המעטה בכמות של האור?

לא, על כמות אנחנו לא מדברים.

תלמיד: אז במה המעטה?

המעטה היא בכמה אנחנו צריכים מסכים כדי לקבל את האור הזה בעל מנת להשפיע.

תלמיד: אז מה מתמעט מצד המערכת?

כוח האור.

תלמיד: ואז התחתונים?

ואז התחתונים יכולים לקבל אותו בעל מנת להשפיע ביתר המקומות שלהם.

תלמיד: למה, מה התחדש בהם?

הם לא צריכים כל כך הרבה הכנות כדי לקבל על מנת להשפיע את האור הקטן.

תלמיד: יש פה עיקרון שמראה שמצד האורות, ההסתלקויות, הצמצומים, ההתרחקות, דווקא כן מאפשרים לתחתונים לקבל. יש פה סיבוב כזה, האור כאילו מצמצם את עצמו וכך הוא מפנה דרך שהתחתונים כן יוכלו לקבל אותו.

אם האורות מצטמצמים, אז הם יכולים להגיע לכלים יותר תחתונים.

שאלה: מה זה עושה לתחתונים, מה מתפתח בתחתונים? הרי התחתונים צריכים להתפתח.

כן, אבל יש בהם עביות ומסך שכבר נקבעו כך מראש המדרגה, לכן הם לא יכולים עכשיו לשנות משהו. הם נמצאים באיזשהו מצב, בעביות, מסך, אור חוזר, ואם יש אור שהם יכולים לקבל בעל מנת להשפיע, אז הם כן מקבלים. אם לא, אז הם מצטמצמים.

תלמיד: יש פה משהו שחוזר על עצמו בכל מיני ורסיות, כאילו כל הצמצומים מצד המערכת מפנים מקום לנבראים כן להיות מסוגלים לקבל את האור.

לא. כל הצמצומים האלה הם כדי לבנות מדרגות במערכת, שיהיה יותר ברור איזה אורות, איזה מסכים, איזה כלים שייכים לכל דרגה ודרגה.

תלמיד: איך נעשית רכישת הדרגות האלה?

הרכישה היא רק על ידי העלאת מ"ן. אם אין מדרגה שהתפשטה, אין לה יותר כוחות, אז מה היא עושה? על ידי העלאת מ"ן היא יכולה לבקש מלמעלה עוד כוח האור שיבנה בה עוד כלים, מסכים. רק בצורה כזאת זה קורה.

שאלה: בדרך כלל אנחנו לומדים שהתפשטות האור והסתלקותו עושה את הכלי ראוי לתפקידו.

כן.

תלמיד: פה הוא כותב על המעטת האור, שזה תהליך שעושה את הכלי ראוי לקבלה שלו. האם זה תהליך אחר, סגנון אחר?

התפשטות האור והסתלקות האור עושה את הכלי ראוי לתפקידו, זה בונה את הכלים.

תלמיד: זה ברור למה, כי נכנס איזה תענוג, הרגשתי, אומנם אחרי זה אני לא מרגיש, אבל יש איזה רשימו, יש זיכרון שאני מבין מה זה, אז יש לי חיסרון.

כן.

תלמיד: כאן הוא כותב על המעטת האור שזה מה שעושה את הכלי מוכן לקבל אור. מה זה התהליך הזה?

המעטת האור זה שאין את מה שהיה קודם, ואז בכלי יש חיסרון.

תלמיד: כלומר זה אחרי שהאור כבר נכנס, יש זיכרון, אבל עכשיו הוא מקבל מנה יותר קטנה, לפי מה שמסוגל לקלוט.

ודאי, כן.

שאלה: אתמול למדנו שמלכות התחברה לבינה והן עלו למעלה, ועכשיו זה כנראה המשך התהליך. וכאן הוא כותב שהפרסא היא לצורך בריאה לא לצורך אצילות.

כן.

תלמיד: האם בריאה שייכת לבינה?

בריאה שייכת לבינה, בריאה נמצאת למטה מאצילות, ובעצם כל העבודה היא עד כמה אנחנו מצרפים את הבריאה לאצילות.

תלמיד: כל עניין הפרסא, שעכשיו היא מתחת לפרסא, האם זה חלק מעניין של ההתערבבות שהיה לה עם מלכות?

כן.

תלמיד: שעכשיו עושה מקום חדש?

הכול בא מהתערבבות בינה ומלכות, כל התהליך מתחיל מזה.

(סוף השיעור)