בכחול - עצות פרקטיות מרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 3.3.2022*
מצוות הקלדות וטעימות.
*מנצחים את המלחמה - קטעי מקור לחיזוק הכלי העולמי ולשלום העולם*
לפני
כמה
שעות
השתדלנו
להתחבר
לתפילה,
לבירור
התפילה,
ובהחלט
רצוי
שנעשה
גם
עכשיו
מאמץ
להתחבר
בינינו
כדי
לקרוא
את
הפסוקים
האלו,
הם
מאוד
מאוד
מתאימים
למצב
שלנו
ולמאמץ
שאנחנו
צריכים
לעשות.
אנחנו
צריכים
להמשיך,
אסור
לנו
לברוח
מאותו
המצב
שהבורא
מעורר
בינינו.
זה
מה
שהוא
נותן
לנו
כדי
שנוכל
להתגבר
על
הפירוד,
על
השבירה.
כל
מה
שמתעורר
בימים
אלו
זה
סך
הכל
שבירה
בינינו,
ואנחנו
מעליה
צריכים
להתחבר
ולהביא
את
עצמנו
ממש
עד
לאהבה.
לכן
זה
שאנחנו
נמצאים
בגילוי
כאלו
יחסים
איומים,
שנאה,
דחיה,
ריחוק,
אנחנו
צריכים
להשתדל
לא
לתת
למצבים
האלו,
ליחסים
האלו,
להתגבר
או
אפילו
להחליש
אותנו
במקצת,
אלא
דווקא
להיפך,
*צריך
כל
אחד
ואחד
לבדוק
את
עצמו
ביחסים
שלו
לאחרים,
קודם
לחברים
ואחר
כך
לכל
באי
עולם,
ואנחנו
חייבים
להביא
את
עצמנו,
כולנו
כולנו,
לחיבור,
להיות
כאחד*.
המטרה
שלנו
היא
לגלות
לא
רק
עשירייה
כלשהי,
אלא
לגלות
את
כל
האנושות
ככלי
אחד
של
אדם
הראשון,
לא
פחות.
אם
אנחנו
נמצאים
באיום
של
מלחמת
עולם,
אז
אנחנו
כבר
יכולים
לתקן
משהו
מהמבנה
הכללי
של
האדם
הראשון.
בואו
נחשוב
גם
על
כך
שהמלחמה
היא
לא
מלחמה
פשוטה
ברחובות
וחצרות
בחארקוב,
קייב..
אלא
אנחנו
צריכים
לחשוב
כמה
אנחנו
צריכים
בינינו
לתקן
את
הלבבות,
חיבור
הלבבות,
ורוצים
שזה
יתוקן
ממש
בצורה
גלובלית,
כללית,
שכל
החברים
שלנו
בכל
העולם,
אפילו
שלא
מרגישים
ובקושי
שומעים
שיש
דבר
כזה
כמו
מלחמה.
אנחנו
צריכים
בכל
זאת
להתעורר,
להתחזק,
ולתאר
לעצמנו
את
גודל
השנאה
שמתגלה,
ועל
כל
פשעים
תכסה
אהבה,
שנכסה
את
כל
מקום
השנאה
באהבה.
ודאי
שזה
לא
כלי
נשק
בגובה
העולם
הזה,
כי
אם
מתגלה
הרע
אנחנו
צריכים
השכם
ולהשתדל
להרוג
אותו
קודם,
אבל
לתאר
לעצמנו
כמה
אנחנו
עושים
זאת
ברגשות
שלנו
בדרגה
יותר
עליונה.
שם
אנחנו
צריכים
להתחזק
במיוחד,
ובמאמץ
שלנו
אנחנו
נקבע,
אם
נרצה,
אם
הבורא
יעזור
לנו
בהתאם
לבקשות
שלנו.
נראה
את
הניצחון,
שאהבה,
חיבור,
מגיעים
ומכסים
את
כל
הפשעים,
כל
הפצעים,
הכל,
ומחזירה
את
העולם
דווקא
לטוב,
ואנחנו
מרגישים
את
השלמות
שמתגלה
בהשלמה,
בחיבור,
באהבה
על
פני
הניתוק,
ריחוק,
שבירה,
שנאה.
נשתדל
לראות
את
הפעולות
שלנו
כך
שאנחנו
ממש
עושים,
מכסים,
משלימים
את
כל
המצבים
הרעים
בפעולות
טובות.
*אין
מכל
הפעולות
שהאדם
יכול
לעורר
על
עצמו
מלמעלה,
פעולה
יותר
נכונה,
טובה,
שלמה
מפעולת
החיבור.
הבורא
שבר
את
הכלי
ואנחנו
דורשים
ממנו,
מחייבים
אותו
לתקן
את
הכלי
ולאחד
את
כל
השברים*.
*אנחנו
צריכים
ממש
לסדר
לעצמנו
קו,
שאנחנו
כל
הזמן
נמצאים
מכוונים
לבורא
וכל
הזמן
מבררים
במה
עוד
אני
יכול
להוסיף
ברגע
נוכחי
לעומת
רגע
הקודם
בפניה
שלי
לבורא?
מה
עוד
אפשר
להוסיף?
במה
עוד
אני
יכול
לבקש
לאחד
בינינו,
להתחבר
בינינו,
לחבר
אותנו,
במה
עוד
אני
יכול
לפנות*?
אם
אני
לא
מרגיש
שיש
לי
כל
כך
דחף
פנימי
לפנות,
אני
צריך
לדאוג
לפחות
להצטרף
לחברים.
אתחבר
אליהם,
אדאג
איתם
יחד,
והם
ילחצו
עלי
ואני
עליהם,
כך
איש
את
רעהו
יעזורו,
נגיע
בכל
זאת
לצעקה
שעליה
בטוח
נקבל
עזרה
מלמעלה.
העזרה
מלמעלה
היא
בכך
שהבורא
מתגלה.
אין
יותר
מה
לעשות,
כי
*הסיבה
לכל
הרע
היא
ההסתרה
שלו,
והסיבה
לכל
הטוב
היא
הגילוי
שלו*.
אין
יותר,
רק
2
הפעולות
האלה,
לכן
הוא
ברא
את
העולם,
זאת
אומרת
העלמה,
ואנחנו
צריכים
לדרוש
ממנו
גילוי.
*אם עדיין לא הגענו עכשיו לגילוי, סימן שעדיין התפילות שלנו, הבקשות שלנו, הצעקות שלנו, עדיין לא גמורים, לא שלמים. לכן צריכים להשתדל היום להיות יותר מאתמול, לבקש לדרוש, לתאר לעצמנו כמה שחסר לנו בורא, ולראות את כל ימי המלחמה הזאת שעכשיו מתגלה ויכולה להתהפך למלחמת עולם. הכל זו הזדמנות שתהיה לנו סיבה לפנות לבורא, סיבה גשמית, יותר נוחה, יותר קרובה לנו כאילו. בואו נשתמש בכל רגע של המלחמה הזאת בצורה נכונה*.
*השאלה
היא
איך
אני
משתמש
במה
שאני
שומע,
שאני
רואה,
מתעניין
במה
שקורה
בימי
המלחמה.
כמה
אני
רוצה
להפוך
את
ההתרשמות
שלי
לתפילה?
זה
כל
העניין.
כך
אני
צריך
לבדוק
את
עצמי
בהשתתפות
הנכונה.
אז
ארגיש
שאני
חייל,
שאני
פונה
לבורא
מכל
אופן
הגילוי
של
המלחמה,
כי
אנחנו
צריכים
לראות
במלחמה
עצמה,
צרות,
בעיות,
בכל
הדברים
האלה,
גילוי
חסרון
בבורא*.
*בכל
מקום
שיש
לי,
קצת
אפילו,
הרגשת
כאב,
מהגשמי
עד
הרוחני,
הרגשת
פירוד,
השנאה,
שם
זה
העיקר
כי
זה
ממש
כנגד
תכונת
הבורא,
תכונת
האהבה,
אני
צריך
לראות
שכל
הדברים
האלה
באים
כדי
לתת
לי
מקום
לתפילה*.
*אין
לי
במה
יותר
לתקן
את
המצבים
האלו
אלא
רק
על
ידי
חיבור
יחד
עם
החברים.
דווקא
המלחמה
נותנת
לי
הזדמנות
להתחבר
איתם
בצורה
הנכונה,
שנגלה
את
החיסרון
המשותף
הגשמי,
ומתוך
החיסרון
המשותף
הגשמי
אנחנו
מגלים
שיש
לנו
חיסרון
משותף
רוחני,
שהבורא
ישרה
בינינו.
אז
אנחנו
פונים
אליו,
מבקשים,
דורשים
שכך
יקרה,
ובכך
מנצחים,
בטוח
מנצחים*.
לא
יכול
להיות
ניצחון
במלחמה
הזאת
בכך
שאנחנו
מכניעים
את
היצר
הרע,
אפילו
מתקנים
אותו
אחר
כך
בעל
מנת
להשפיע,
אלא
אך
ורק
על
ידי
זה
שאנחנו
מתחילים
את
המלחמה,
דורשים,
מתחילים
לנהל
את
המלחמה,
זאת
אומרת
לפנות
לבורא.
אפילו
לעורר
את
המלחמה
יותר,
כי
היא
יכולה
להיות
קטנה.
לכן
*כתוב
לעולם
ירגיז
אדם
את
היצר
רע
על
יצר
הטוב.
אז
הוא
יראה
איך
הוא
יכול
לעורר
את
המלחמה
ביתר
שאת*.
כתוב,
לעורר
את
היצר
הטוב
על
היצר
הרע,
זאת
אומרת
מגיעה
הסתכלות
כזאת
שהכוח
הטוב
חייב
לשלוט,
שאנחנו
חייבים
לחפש
את
כל
המקומות
של
היצר
הרע,
לאתר
אותם,
לתפוס
אותם
ולתקן.
*לתקן
זה
שאנחנו
סוגרים
אותו
ביצר
הטוב,
שהיצר
הרע
נמצא
בפנים
והיצר
הטוב
עוטף
אותו
ולא
נותן
לו
לברוח.
שכל
היצר
הרע
שהבורא
ברא
יהיה
בינינו,
בתוכנו,
כמו
מקור
חומר
דליק,
מקור
האנרגיה
שלילית,
שנהפוך
אותה
לחיובית*.
לכן
צריך
דווקא
להרגיז
את
היצר
הטוב
על
היצר
הרע.
*אני
יכול
לייעץ
רק
דבר
אחד:
להתפלל
לבורא,
עליו
כתוב
עושה
שלום
במרומיו
הוא
יעשה
שלום
עלינו.
הבורא
ידע
איך
לחבר
בינינו
כך
שנרגיש
את
עצמנו
בנטייה
לחיבור,
לאהבה,
לדביקות.
אם
אנחנו
עם
השכל
שלנו
רוצים
לחבר
את
הדברים,
אז
לא
יצא
מזה
טוב,
רק
נמשיך
בכל
מיני
מלחמות*.
אנחנו
צריכים
רק
לדבר
אחד,
*פעם
ראשונה
בהיסטוריה*
מתגלה
האמצעי
הזה.
אנחנו
יכולים
למשוך
את
הבורא
מלמעלה
ושיעשה
בינינו
שלום.
שלום
נקרא
השלמה,
שכולנו
נבין
שאנחנו
יכולים
להיות
יחד,
גם
מצד
המלחמה
וגם
מהצד
השני.
ש:
אנחנו
יכולים
לשקול
איכשהו
את
כוח
התפילה?
ר:
*אנחנו
יכולים
לשקול
את
התפילה
שלנו
יחסית,
בינתיים
בינינו,
לפי
המאמצים
שאנחנו
משקיעים
בתפילה.
בינתיים
זה
מאוד
מאוד
לא
מספק.
אנחנו
צריכים
כל
הזמן
כאילו
שאנחנו
מרגישים
צרות
גדולות,
בלתי
פוסקות.
כך
צריכים
כל
הזמן
להיות
בבקשה
לבורא*.
כמו
שכותב
רב"ש,
כשאדם
בצרה
גדולה
הוא
לא
עוזב
את
הבורא
ומתחנן
לפניו
כל
היום
וכל
הלילה.
כביכול
אומרים
לו
שהוא
נידון
למוות
ואז
הוא
מבין
שכל
הבעיה
היא
בזה
שיפנה
לבורא,
כי
רק
בזה
תלוי
התיקון
שלו,
תיקון
המצב
שלו.
ש:
שאלה
למה
כל
כך
קשה
להתפלל?
ר:
קשה
להתפלל
מ-2
סיבות.
הראשונה,
שאתה
לא
מרגיש
את
הרע,
לא
כואב
לך.
הסיבה
שניה
היא
שאתה
לא
בטוח
שעל
ידי
חיבור
עם
החברים
ופנייה
לבורא,
זה
הכל
נסתר
והכל
לא
טבעי
לאגו
שלך,
אתה
לא
רואה
שעל
ידי
זה
אתה
יכול
להשיג
משהו.
בפרט
שצריכים
לחשוב
על
מה
שצריכים
להשיג,
שאלו
דברים
רוחניים
קצת,
לפחות
קצת,
במשהו
שזה
יהיה
בעל
מנת
להשפיע,
למעלה
מהאגו.
לכן
זה
קשה.
*צריכים
לחשוב
למה
זה
קשה,
לדבר
עם
החברים,
וכך
תבינו
מה
עומד
לפנינו*.
*ליהנות מהסבל אפשר רק בתנאי שאתה מחבר את הסבל למטרה. הסבל הזה מעורר אותך מהתדרמה לפנייה לבורא, לחיבור עם החברים. אז אתה רואה כמה הסבל הכרחי, כי בלעדיו לא היית מתעורר*.
ודאי
שהתפילה
מתחילה
מייסורים.
אנחנו
לא
יכולים
להתעורר
ללא
ייסורים,
אבל
כשאנחנו
מתעוררים
אז
אנחנו
מתוך
היסורים
מגיעים
לבורא,
מקבלים
איזושהי
השפעה
מהבורא
ויכולים
אז
למדוד
את
היסורים
שלנו
בצורה
נכונה.
כך
נראה
את
הרע
כדבר
טוב,
כמעורר
אותנו
לטוב.
*הבורא
מעורר
אותנו
מדברים
קטנטנים
מאוד,
מגלה
את
הפער
בינינו,
חיכוך
קטן
מאוד
בינינו,
ואם
אנחנו
לא
מגיבים
אז
הוא
מעורר
אותנו
יותר,
זאת
אומרת
הפער
בינינו,
ההתנגשות
בינינו,
יותר
ויותר
מתעוררים,
בוערים,
עד
שאנחנו
באים
למלחמה,
מפני
שלא
היינו
ערים
מספיק
לבעיות
שהיו
קודם*.
אם
היינו
מתקנים
את
המצבים
בינינו
תחילה,
אז
לא
הייתה
מלחמה.
אבל
אנחנו
מכסים
את
כל
הפשעים
שבינינו
ולא
באהבה,
לא
בתיקונים,
אלא
פשוט
משתיקים
אותם.
משתיקים,
משתיקים,
עד
שזה
מתפרץ.
זו
הבעיה.
בסופו של דבר אנחנו צריכים לגלות בחיים הגשמיים ובחיים הרוחניים כמה כל אחד חיוני לאחרים, הכרחי לאחרים.
*מלחמת
העולם
הנכונה
היא
שאנחנו
כולנו
מגלים
כמה
אנחנו
נמצאים
בשנאה
הדדית,
וכמה
אנחנו
לא
יכולים
לחיות
אחד
בלי
השני.
המלחמה
צריכה
לגילוי
2
כוחות:
אני
זקוק
לשני,
אחרת
הייתי
מתרחק
ועוזב.
אני
זקוק
לשני,
אני
לא
יכול
בלי
השני,
אבל
מצד
שני
היחסים
בינינו
לא
נותנים
לנו
להיות
בקשר
הנכון
בינינו*.
עכשיו
הם
כאילו
חותכים
קשרים
ביניהם,
מה
שאמריקה
עשתה,
מה
שרוסיה
עושה,
וכולם
כך.
אבל
זה
טוב,
זו
הכרת
הטוב.
הכרת
הטוב
בכך
שמכירים
את
הרע,
זה
נקרא
הכרת
הרע,
כמה
אנחנו
נמצאים
בקשרים
אגואיסטים
וכל
אחד
רוצה
לשלוט
על
השני
בקשרים
האלו.
עכשיו
זה
מתגלה,
אלו
דברים
מאוד
מעניינים,
אף
פעם
לא
היה
דבר
כזה,
אף
פעם.
ש:
מה
יוביל
את
האנושות
בעולם
הגלובלי
להכרת
הרע?
ר:
כל
דבר
שמביא
אותנו
קדימה,
זה
הכרת
הרע.
אין
ברירה,
אנחנו
נסבול
או
בצורה
גשמית
או
בצורה
רוחנית.
הכל
תלוי
בהצלחת
ההפצה
שלנו,
וכמה
האנושות
תהיה
ככה
קשובה.
אנחנו
צריכים
להבין
שיש
לנו
כאן
הזדמנות
להגיע
לשלום.
שלום
מהמילה
שלמות,
השלמה.
יש
גם
כוח
הרע
וגם
כוח
הטוב,
והכוח
הטוב
שולט,
מכסה
את
הכוח
הרע.
כמו
שאנחנו
לומדים
בפרצוף
רוחני
יש
עביות
בפנים,
סוגרים
אותה
בצמצום,
מסך
עליה,
אור
חוזר,
ואז
נכנסים
במגע
עם
הבורא.
זו
העבודה
שלנו,
כך
חייבים
לפעול.
בואו
נעביר
זאת
מצורה
לא
נכונה
שבה
אנחנו
עכשיו
נמצאים,
שהיצר
הרע
מנהל
ומכוון
אותנו,
רק
ליצר
הטוב,
להשתמש
בגילוי
הרע
רק
כדי
לבנות
מעליו
קשר
טוב,
אחרת
לרע
אין
שום
סיבה
להתגלות.
הוא
מתגלה
מפני
שאנחנו
כן
מסוגלים
להפוך
אותו
לקשר
הטוב,
אבל
אם
לא
מסוגלים,
לא
לפתוח,
להשאיר
כמו
שיש,
כמו
שהיה
קודם,
בלי
גילוי.
אז אני מבקש, בכל הקבוצות שאתם רואים שיש איזשהו ניגוד, ריחוק, חוסר התקרבות , כל מיני חילוקי דעות, יכול להיות שזה נוגע ממש ללב של כל אחד ואחד ולא יכולים להתקרב, אנחנו יכולים לעזור להם להתעלות. לא להתקרב סתם באותו מישור אגואיסטי, זה בלתי אפשרי, כי אם נתחיל בצורה כזאת להביא אותם להסכמה, הבורא יעורר בהם חילוקי דעות יותר ויותר, כי היצר הרע שהוא ברא צריך להתגלות כולו, אז יהיו יותר ויותר חילוקי דעות, שנאה וכן הלאה. אנחנו צריכים ללמוד איך אנחנו כל הזמן הולכים באמונה למעלה מהדעת, בכוח החיבור והשפעה למעלה מכוח הניתוק והקבלה.
*אל תחשבו שאנחנו עכשיו עוברים מצבים עקב המלחמה ותחכו שזה יגמר ונחזור ללימוד הרגיל שלנו. זה לא נכון, זה המצב הכי הכי מועיל להתקדמות הרוחנית שלנו*. מתדרדרים למלחמה מפני שלא יכולים להתקדם ברוחניות בצורה רגילה, מועילה. אז הבורא מעורר מצבים כאלו, אבל באמת אנחנו צריכים כולנו להשתתף בבירורים, דיונים ולחזק כך זה את זה ורק לצורך התיקון וחיבור. ולא שאנחנו מכסים את הבעיות וויכוחים בינינו, אלא אנחנו מבליטים אותם כדי להתגבר עליהם. על כל פשעים תכסה אהבה.
*ודאי שהבורא עושה את התיקונים ולא אנחנו. כל העבודה שלנו היא רק בתפילה*.
ש:
אתמול
נפגשות
1200
נשים
לתפילה
משותפת....
ר:
הרבה
יותר
עוצמתית,
הרבה
יותר
חשובה.
הייתי
רואה
חלק
מהאסיפות
האלה,
גם
גברים
וגם
נשים,
קיבלתי
דיווחים
למיניהם
גם
מאלו
וגם
מאלו.
*אני
מאוד
שמח
שיש
תחילה
של
התקשרות
נכונה
בין
הקבוצות,
עשיריות,
מדינות,
עמים,
מכל
הסוגים.
אני
מקווה
שהקשר
שלנו
יהיה
הרבה
יותר
הומוגני,
הדדי,
בצורה
כזאת
שלא
יהיה
הבדל
בין
מאיפה
האדם,
לא
חשוב
לי
למי
ולמה,
אלא
חשוב
לי
הלב
שלו.
אני
לא
מסתכל
לא
על
השפה,
לא
על
הצורה
ולא
על
כלום,
רק
על
הלב
של
האדם*.
אני מודה מאוד לנשים. *בואו לא נשכח שבחיבור בינינו אנחנו עושים את תיקון העולם, תיקון הנשמות שבכל הזמנים. אנחנו חיים בזמן המיוחד שבו אנחנו ע"י התפילה שלנו לבורא, יכולים לעשות תיקונים בכל המציאות*. תודה לכן, אני מאוד מעריך מה שאתן עושות.
*חלק 2 – השלום בעולם*
*אי אפשר להתקרב לאמת בלי להתרחק ממנה. אז אתה רואה איפה אתה נמצא*, זה תמיד כך. כל ההתקדמות שלנו צריכה להיות על 2 רגליים....
*עכשיו
שאתם
מתחילים,
גברים
וגם
נשים,
להתחבר
פעם
ביום
לתפילה
קולקטיבית,
אתם
צריכים
יותר
ויותר
לחשוב
איך
אתם
עושים
מהתפילה
הזאת
פעולה
הכי
חשובה
במציאות,
הכי
חשובה.
אתמול
הייתי
נוכח
בה
וראיתי
שעדיין
חסרה
מאוד
חשיבות.
בורא
מצפה
לזה*.
הבורא
מצפה
שמתוך
ההתחברות
גשמית
בינינו
סביב
העולם,
אתם
יכולים
לעשות
את
זה
לא
בערב,
אתם
יכולים
לעשות
את
זה
ביום
שבישראל
או
ברוסיה
אוקראינה
או
באמריקה,
לא
חשוב,
אפילו
פעמיים
ביום,
גם
לחצי
אחד
של
כדור
הארץ
ולחצי
השני
בכדור
הארץ,
איך
שאתם
רוצים.
אבל
זה
מה
שאתם
צריכים
לעשות.
התפילה
הזאת
פעם
ביום,
רק
פעם
ביום
אפילו,
תהיה
תפילה
מגובשת,
חשובה,
חזקה,
ובה
אנחנו
מתכוונים
לחיבור
בינינו.
*מתוך
חיבור
בינינו
פונים
לבורא
וצועקים:
"אתה
חייב
לעזור
לנו
להתחבר,
כי
רק
בחיבור
ביננו
אנחנו
מגלים
אותך,
ומתוך
הגילוי
שלך
בנו
נוכל
להיות
בטוחים
שאנחנו
קשורים
למטרת
החיים,
מטרת
הבריאה,
לטוב*".
טוב
נקרא
מיטיב,
שבצורה
הדדית
אנחנו
נמשכים
זה
אל
זה
ובחיבור
בינינו
אנחנו
בונים
את
הצורה
שנקראת
בורא,
בוא
וראה.
*זה
מאוד
חשוב.
אני
מאוד
מקווה
שגם
היום
תסתדרו
וככה
תשלימו
כל
פעם
יותר
ויותר
את
הפניה
שלנו
לבורא*.
מ