שיעור בוקר 16.10.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", "הקדמה לתלמוד עשר הספירות",

עמ' 789, אותיות פ"ט-צ'

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 789, "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", מאות פ"ט.

אות פ"ט

"גם מובן היטב, מה שהקשינו לעיל, בדבר זכיית האהבה. הקשינו: איך אפשר לזכות, אפילו למדרגה ראשונה של אהבה, בה בשעה, "שקיימא לן, שכר מצוה בהאי עלמא ליכא"?

ועתה מובן היטב, שהרי, אינו צריך לקבל ממש, את שכר המצוה בחייו, כי ע"כ דייקו, "עולמך תראה בחייך, ואחריתך לחיי העוה"ב". דהיינו, להורות, ש"שכר מצוה בהאי עלמא ליכא", אלא בעוה"ב. אמנם, לראות ולידע ולהרגיש, שכר המצוה, העתיד לבא בעוה"ב, הוא מוכרח באמת לדעת זה, בבירור גמור, בעוד בחיים חיתו, דהיינו, על ידי השגתו הנפלאה בתורה, כנ"ל. כי אז זוכה עכ"פ, לבחינת "האהבה התלויה בדבר", שהיא מדרגה ראשונה, של היציאה מהסתר פנים, וביאתו לגילוי פנים. המוכרחת לו לאדם, לקיום תורה ומצוות כהלכתן, באופן "שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לכסלו עוד"."

שאלה: זה נושא מאוד מעניין, דיברנו על זה הרבה פעמים, מה ההבדל בין ביטחון מלא ב-100% שבעל הבית ישלם את השכר, לבין זה שכבר מקבלים את השכר?

זה לפי ההגדרה מה זה נקרא אמונה, שאם זאת אמונה שלמה, אז זה כמו שכבר נעשה, וכשיש איזו פעולה חוץ ממנה, זה לא מוסיף שום דבר.

תלמיד: זאת השאלה, כי אם יש לאדם אמונה שנותנת לו ביטחון שהוא מקבל את השכר, זה לא שכר?

אתה רוצה להגיד כך, אם הוא באמת מאמין בשכר, אז כביכול הוא מקבל אותו והשכר ממלא אותו המקום שמיועד לו. יש כאן עניין של אמונה, שמצד המקבל צריכה להיות הכנה, וההכנה הזאת מגיעה לו על ידי המאמץ, הוא צריך להכין את עצמו.

תלמיד: בעל הסולם אומר שאין שכר בעולם הזה, אין שכר בעולם שלנו.

כן.

תלמיד: אבל אם אדם כבר זוכה באמונה, בביטחון שהוא יקבל את השכר, זה אולי אפילו יותר מהשכר עצמו.

בוא נראה. בכל זאת, מפני שאנחנו עדיין לא נמצאים בזה, יש לנו תמיד ספק אם כן או לא. ברגע שאנחנו מגיעים לקבלת השכר אז כבר מובן לנו שזה המקרה.

נקרא שוב.

אות פ"ט

"גם מובן היטב, מה שהקשינו לעיל, בדבר זכיית האהבה. הקשינו: איך אפשר לזכות, אפילו למדרגה ראשונה של אהבה, בה בשעה, "שקיימא לן, שכר מצוה בהאי עלמא ליכא"?

ועתה מובן היטב, שהרי, אינו צריך לקבל ממש, את שכר המצוה בחייו, כי ע"כ דייקו, "עולמך תראה בחייך, ואחריתך לחיי העוה"ב". דהיינו, להורות, ש"שכר מצוה בהאי עלמא ליכא", אלא בעוה"ב. אמנם, לראות ולידע ולהרגיש, שכר המצוה, העתיד לבא בעוה"ב, הוא מוכרח באמת לדעת זה, בבירור גמור, בעוד בחיים חיתו, דהיינו, על ידי השגתו הנפלאה בתורה, כנ"ל. כי אז זוכה עכ"פ, לבחינת "האהבה התלויה בדבר", שהיא מדרגה ראשונה, של היציאה מהסתר פנים, וביאתו לגילוי פנים. המוכרחת לו לאדם, לקיום תורה ומצוות כהלכתן, באופן "שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לכסלו עוד"."

שאלה: מה זה אומר "עולמך תראה בחייך ואחריתך לחיי העוה"ב"?

משתדלים להסביר לנו שיש שתי דרגות בהשגת השכר. הראשונה היא בזמן שאתה נמצא עוד בחיי חיותו בעולם הזה, והשנייה היא בעולם הבא.

תלמיד: מה זה בחיי חיותו בעולם הזה, ומה זה בעולם הבא?

אלו שתי דרגות של השגה, פשוט מאוד. שתי רמות, הראשונה היא שמשיג בעולם הזה, והשניה היא שמשיג בעולם הבא.

תלמיד: מתי זה בעולם הבא?

מתי שמגיע לזה. יש דרגה אחת שנקראת "העולם הזה", ודרגה נוספת שנקראת "העולם הבא".

תלמיד: מה מדגישות המילים "בעוד בחיים חיתו, דהיינו על ידי השגתו הנפלאה בתורה"? מה זה "בעוד בחיים חיתו", מה בעל הסולם רוצה להדגיש בזה?

שהוא עדיין חי בתוך הגוף שלו.

תלמיד: לעומת מה? מה זה השלב הבא?

השלב הבא הוא, שהוא כבר נמצא לא קשור לגופו.

תלמיד: מה זה השלב הזה שהוא כבר לא קשור לגופו? על איזה גוף מדובר, ומה זה אומר?

מדובר על הגוף הגשמי.

שאלה: בעל הסולם כותב פה ""בחינת "האהבה התלויה בדבר", שהיא מדרגה ראשונה". מה זה "אהבה התלויה בדבר"?

ממה שהוא מקבל מהבורא, איך שהוא מרגיש את יחס הבורא אליו.

תלמיד: למה המדרגה הזאת שנקראת "אהבה התלויה בדבר" מוציאה אותו מהסתר פנים לגילוי פנים?

כך היא פועלת עליו.

תלמיד: אבל במה זה מוציא אותך מהסתרה?

בכך שאתה רואה את זה.

תלמיד: אבל היא תלויה בדבר.

כן.

תלמיד: אין פה למעלה מהדעת, היא תלויה בדבר.

אבל זו הארה מסוימת שנותנת לך הרגשת מילוי וביטחון.

תלמיד: מה ההארה הזאת מוסיפה על ההסתרה, שההסתרה הופכת לגילוי?

היא מוסיפה בזה שהאדם יכול עכשיו, על ידי זה שהיא מאירה לו, להימצא ביחס אחר לבורא, למה שמקבל, למצבו.

תלמיד: אז ההבדל בין הסתר לגילוי הוא ביחס למצב? מה ההבדל בין הסתר לגילוי?

ההבדל בין הסתר לגילוי הוא שבהסתר האדם לא יודע אלא הוא צריך להיות באמונה כלפי מה שהוא מקבל וממי הוא מקבל וכן הלאה, זה מכלול של כמה תנאים, וגילוי זה שכבר מתגלה לו.

תלמיד: בגילוי אתה לא צריך להיות באמונה?

ודאי שכן.

תלמיד: אז מה ההבדל? כי גם בהסתר אתה צריך להיות באמונה ממי אתה מקבל.

בהסתר אתה נמצא באמונה בהכרח, בגילוי אתה נמצא בכוח האמונה בגלל שהוא כבר מגיע לך.

שאלה: האדם אמור להגיע לגמר התיקון שלו כשהוא חי בעולם הזה בגופו הגשמי?

כנראה.

שאלה: אז מה זה אומר "ואחריתך לחיי העוה"ב", למה יש איזו תוספת שמושגת רק כשהוא כבר לא קשור לגופו הגשמי?

אני לא יכול להסביר את זה, זה לא ברור לי מספיק.

שאלה: האם "שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לכסלו", זה פלא שקורה בתורה?

זה לא קורה בתורה, זה קורה באדם.

תלמיד: זו עדות של יודע תעלומות, מה צריך להיות באדם כדי שזה יקרה?

האדם צריך להיות באיזשהו מצב רוחני, שירגיש שהיחס של הבורא אליו הוא כזה שהבורא מעיד עליו, מבטיח לו כביכול, שהוא לא ישוב לכסלו עוד, שלא ייפול שוב לאותה המדרגה שבה היה קודם.

תלמיד: המצב הרוחני הזה זה כלים עם אורות?

כן, ודאי שכל מצב הוא כך.

תלמיד: "שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לכסלו", זה כבר גילוי?

זה כבר גילוי.

שאלה: כתוב "אהבה התלויה בדבר". במה תלויה האהבה?

במה שהוא מקבל מהבורא.

תלמיד: אם לא יהיה לו את מה שהוא מקבל, האם הוא יסתלק מאותה אהבה?

כן.

תלמיד: איך זה מסתדר עם "לא ישוב לכסלו עוד"? הוא זוכה למדרגה הזאת רק ברגע שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לכסלו עוד, זאת אומרת שלא ייפול, אבל האהבה תלויה.

היא תלויה בכך שהבורא יאיר עליו באור קבוע.

שאלה: אדם שמגיע להשגה בתורה, זוכה בעודו בעולם הזה לראות, לידע ולהרגיש את העתיד לבוא עליו בעולם הבא. בעל הסולם מדגיש שאפשר להיות בעולם הזה ברצון לקבל, ובכך שאתה מגיע להשגה בתורה, תראה את העתיד שלך, וגם "עולמך תראה בחייך". מהי השגה בתורה? לאיזו דרגה של השגה צריך להגיע?

מגיעים לזה. מגיעים לכך שהוא נמצא בהשגה.

שאלה: האם הגוף הגשמי מגביל את ההשגות הרוחניות?

לא.

תלמיד: האם אפשר להשיג את כל המדרגות הרוחניות בעודנו חיים בגוף הגשמי שלנו?

לי נראה שכן.

תלמיד: איזה שכר הוא משיג בעולם הזה?

מה שמאיר עליו.

תלמיד: אז למה יש חלוקה בין שכר העולם הזה ושכר העולם הבא? מהי החלוקה הזאת?

כי אלו שני סוגי אורות שמשפיעים על האדם.

תלמיד: איזה אור משפיע עליו בעולם הזה, ואיזה אור משפיע עליו בעולם הבא?

נראה, אני חושב שהוא יטפל בזה.

תלמיד: העולם הזה והעולם הבא קשורים לגוף הגשמי?

לא. לא זה ולא זה.

שאלה: הוא כותב על החשיבות לקיים תורה ומצוות כהלכתם. למה בדיוק הוא מתכוון?

שכל הכוונות וכל הפעולות צריכות להיות בעל מנת להשפיע.

שאלה: האם יראה ואהבה, שתיהן נמצאות בלשמה, או יראה היא בלא לשמה ואהבה היא כבר לשמה?

גם זה וגם זה בלשמה.

תלמיד: ומה יש בלא לשמה?

בלא לשמה יש לו הרגשה שהוא שייך בכל זאת, שמתפתח, אבל אי אפשר לומר שיש לו את שתי המצוות האלו, יראה ואהבה.

תלמיד: מהי צורת העבודה לפני שתי הדרגות יראה ואז אהבה? כי זו כניסה ללשמה. אז מה יש לפני זה, האם מהגבול הזה הוא מתחיל לעבוד למעלה מהדעת?

כן.

קריין: אות צ'.

אות צ'

"ומעתה, מתוך שמתאמץ, בשמירת התורה והמצוות, מבחינת "אהבה התלויה בדבר", הבאה לו מידיעת "השכר העתיד לו בעוה"ב", מבחינת "כל העומד לגבות, כגבוי דמי", כנ"ל ד"ה "ואע"פ".

אז הולך וזוכה, למדרגה הב' של גילוי הפנים, שהיא בחינת השגחתו יתברך על העולם, מתוך נצחיותו ואמיתיותו, דהיינו, שהוא "טוב ומיטיב לרעים ולטובים". וזוכה ל"אהבה, שאינה תלויה בדבר", שאז "הזדונות נעשים לו כזכויות". ומשם ואילך נקרא "צדיק גמור", כי יכול לקיים התורה והמצוות באהבה ויראה. ונקרא "גמור", כי יש לו כל תרי"ג המצוות בשלימות."

שאלה: מה מתגלה לנו בעבודה עם החברים שלזה אנחנו קוראים "תורה"?

אנחנו מתכוונים בדרך כלל לכל אותם התנאים, החוקים, ההשפעות עלינו שאנחנו צריכים לקיים כדי להשיג את הבורא שנסתר בתורה. כלומר, אחרי שאנחנו מקיימים את התורה, אנחנו מגלים את הבורא.

תלמיד: מה זה נקרא לקיים את התורה בין חברים?

בדרך כלל זה "ואהבת לרעך כמוך".

תלמיד: אדם רוצה להתקדם רוחנית ויש לו אמצעי שנקרא עשירייה. איך נכון להשתמש בו כדי להתקדם בדרך?

אנחנו לומדים את זה מתוך המאמרים של רב"ש בדרך כלל. אבל בעצם על זה מדובר בכל החומר שיש לפנינו.

תלמיד: אני מדבר על הפצה, אדם רוצה לעשות פעולה שתקדם אותו בדרך. יש לו עשירייה, איך הוא נעזר בה כדי לממש את הפעולה הזאת?

אנחנו קוראים על זה בהרבה מקומות. זה להתקרב לחברים בעשירייה, להיות איתם כאיש אחד בלב אחד, לעשות איתם כל מיני פעולות, ישיבות, לימוד, וכן הלאה.

שאלה: כתוב "טוב ומיטיב לרעים ולטובים". האם יש דבר כזה רעים וטובים? כי התוצאה הסופית שווה לשניהם.

כך כתוב.

תלמיד: האם אנחנו לא מבינים מה זה "רעים וטובים"?

יכול להיות.

תלמיד: מה זה רעים וטובים?

אני לא יודע, אני שואל כמוך.

שאלה: אהבה התלויה בדבר, האם היא המדרגה הראשונה אחרי הסתר פנים?

כן.

תלמיד: אהבה שתלויה בדבר היא עדיין אהבה אגואיסטית, אז איך היא מעל ההסתרה? איך זה מסתדר שאהבה שתלויה בדבר היא מעל ההסתרה?

אהבה התלויה בדבר, כלומר בהתאם לכמה ואיך הוא מקבל מהבורא, בהתאם לזה האהבה שלו משתנה.

תלמיד: מה הכוונה "ומעתה, מתוך שמתאמץ, בשמירת התורה והמצוות, מבחינת "אהבה התלויה בדבר", הבאה לו מידיעת "השכר העתיד לו בעוה"ב"? מהי המדרגה הזו?

"השכר העתיד לו בעוה"ב".

תלמיד: כן, שהוא יודע אותו.

כן. הוא עוד לא השיג, אבל זה כבר מאיר לו.

תלמיד: ההקדמה הפעם ממש מבלבלת אותי.

זה יתיישב.

שאלה: מה הקשר בין הבנת חשיבות הבורא, הנצחיות שלו, האמת שבו, לזה שזה מתקן את האהבה?

כי זה תלוי בזה.

תלמיד: כשאדם רוצה לתקן את הכוונה שלו, על מה הוא צריך לשים דגש בבקשה?

הוא צריך לשים דגש על עד כמה הוא מבין, מרגיש, מסור לפעולות הבורא המשתנות.

תלמיד: כדי לתקן את הכוונה שלי אני צריך להתפעל מכל מה שהבורא ברא, כל הזמן להשתדל להיות בהתפעלות, ואז הכוונה נמשכת מעצמה, היא מיתקנת.

כן. הכוונה היא תוצאה מזה.

שאלה: האם צדיק גמור הוא מי שכבר השיג את כל תרי"ג המצוות?

כן.

תלמיד: אז מה זה בעל תשובה, הוא יותר גבוה?

כנראה שבעל תשובה נמצא במעבר הזה, עדיין כל הזמן מחפש ומתקן את התכונות שלו. וכשמקבל כל פעם התרשמות, התפעלות, השפעה ממה שהוא משיג, זה מתקן אותו ומקדם אותו. ואז אומרים שההתרשמות הזאת, הפעולה הזאת, עושה באדם את התיקונים הכי גדולים.

תלמיד: האם מי שהגיע לדרגת צדיק גמור הוא לא היה בעל תשובה?

הוא כן היה. אבל בכל זאת כשהוא נכלל בזה, זה בשבילו סימן שאין יותר גבוה מזה.

תלמיד: אין יותר גבוה ממה?

מזה שהוא מגלה את מה שהוא עובר עכשיו.

תלמיד: בעל התשובה?

כן.

שאלה: מתי אנחנו חווים את מה שנקרא העולם הבא?

הרבה פעמים עברנו אולי כאלו מצבים שנקראים עולם הבא. עולם הבא זה מצב שאדם מרגיש שהוא מגיע למדרגה חדשה.

שאלה: האם אתה יכול להסביר איך הזדונות נעשים לו כזכויות באהבה שלא תלויה בדבר?

היו לו זדונות, הוא עשה עליהם תשובה, הוא החזיק את הזדונות האלה תחת השליטה שלו, ואז הם עוברים להיות כמצוות, כי הוא תיקן אותם עכשיו, והוא מקבל בזדונות האלה גילויים חדשים מהבורא. זה נקרא שזדונות נעשו לו כזכויות.

שאלה: כיצד אני אוכל לתקן את הכוונה שכל מעשיי יהיו באמת לנתינה ולא לטובתי האישית?

אם אתה נמצא עם החברים יחד ורוצה להתכלל בהם והם בך, אז אתם בונים מצב שהוא כולל את כל המצבים, וכך מתקדמים.

שאלה: כשבעל הסולם כותב לראות ולידע ולהרגיש שכר המצווה העתיד לבוא לעולם הבא, האם הוא מתייחס לזה שהאדם נמצא כבר באמונה למעלה מהדעת?

כן.

שאלה: כשבא לאדם רצון חזק, ומניסיון העבר הוא לא משרת אותו, גורם לכיוון לא טוב, אבל הוא חזק, איך אפשר לבצע תיקון כדי שלא יבוא הרצון הזה, או שיבוא בצורה מתוקנת? איזה תהליך צריך לעבור?

בדרך כלל או שאדם מקבל את הרצון או שהוא לא מקבל את הרצון שמתגלה בו, את זה הוא צריך לעשות כמיון מהיר בכניסה. אחר כך אם הוא מחליט שהוא צריך לעבוד עם הרצון הזה, אז הוא צריך לקבל אותו בתור רצון שנכלל בו, שעובד בו.

תלמיד: מתוך ניסיון, לעבוד איתו בצורה שהוא מתגלה, לא ניתן. ככל שאני מנסה לעבוד איתו, אני לא מצליח, כל פעם אני נכשל מחדש. הרצון הוא מאוד חזק, ותמיד הדילמה לאיזה כיוון ללכת, כי אם בולמים אותו, אז הרבה פעמים הוא מתגבר. האם צריך להיכנס איתו ממש למלחמה עד הסוף?

עד כמה שאני מבין שכתוב, אז הפעולות האלה הן פעולות שלא יביאו לך שום הצלחה.

תלמיד: איזה פעולות, להילחם איתו?

אתה לא יכול מן הסתם להתגבר על הרצון, ומה יהיה, האם תרכב עליו? לכן מה שאנחנו צריכים זה רק להשתדל לייחד את הרצונות ולכוון אותם לבורא, ולבקש מהבורא שהוא יעזור לנו למיין אותם ולתקן את היחס אליהם.

תלמיד: עד שמתבצע התיקון, השינוי של היחס, אתה צריך להתמודד עם הרצון.

אבל זה בידיים שלך. תעצור, תבדוק, תברר, ואחר כך תעשה.

שאלה: לגבי זדונות שמתהפכים לשגגות ואחר כך לזכויות. ניקח נגיד אחד, זדון. מה זה זדון?

כל דבר שאני רוצה להנות ממנו בצורה ישירה.

תלמיד: מה זה אומר שהוא מתהפך לשגגה בגילוי פנים הראשון?

אם אני עובד עימו בצורה כזאת שאני לא רוצה להיות שפוט אליו, אז הוא הופך להיות לשגגה.

תלמיד: ומה זה אומר שהוא מתהפך לזכות?

מתהפך לזכות זה אם אני מתקן אותו ממש, ואני על ידו עולה, אז אותו כוח שמלכתחילה כביכול רצה להפיל אותי, הוא מעלה אותי.

תלמיד: אז המעבר מזדון לשגגה זה כשאתה כבר היית רוצה להיות לא אגואיסט?

כן, ודאי.

תלמיד: אבל עוד אין לך הכוח בפועל?

בתחילה לא.

תלמיד: וכשאתה מקבל את הכוח הזה בפועל, זה נקרא שכבר הפכת את הזדון משגגה לזכות?

כן.

תלמיד: מה זה אומר שאתה משיג את השגחת הבורא על העולם מתוך נצחיותו ואמיתיותו?

אני רק יכול לפנטז. באמת אין סוף לזה, איך אפשר בכלל לחשוב שאנחנו מגיעים לזה.

תלמיד: למה גילוי הפנים בדרגה הראשונה ואחר כך בדרגה השנייה, הוא זה שנותן לאדם כוח לזוז מזדון לשגגה ומשגגה לזכות, ולמה גילוי פני הבורא, הוא שנותן לאדם כוח להתמודד עם האגו שלו?

כי זה טבע הדברים, עד כמה שאני מעלה את עצמי ורואה בפעולות הבורא טוב ומיטיב, אז מתוך זה אני כבר מגיע לדרגות השפעה יותר גדולות.

שאלה: להמשיך את הבירור על הרצונות בדוגמא על סיגריות, עישון. אנשים מעשנים נגיד שלוש קופסאות ביום ויש רצון שזו תאווה. זה לא בריא למעשן, ולא בריאה לסביבה והוא רוצה להפסיק. הוא מנסה להפסיק ורואה שהוא לא מסוגל, קשה לו זה חזק ממנו. זה לא באמת הסיגריות, הוא מחפש משהו שירגיע אותו והוא יתמכר לשימוש ברצון לקבל בצורה ישירה.

להפסיק את זה, זה לא פשוט. אז גם אם הוא עושה את זה בהדרגה ולא מפסיק טוטאלי, ולוקח סיגריה פה, סיגריה שם, זה עדיין נמצא בו כל הזמן והוא לא יצליח להתנתק. השאלה בסיטואציות כאלה מה העצה שלך?

אני לא ייודע. מה שאומרים לנו, ממליצים לנו, שתעשה במקום זה משהו אחר, ואז לאט לאט תתרחק מהתענוג מהסיגריות לתענוג אחר.

תלמיד: למשל ספורט.

ספורט, בסדר.

תלמיד: אז בעצם בסיטואציות האלה בכל מקרה בן אדם צריך לעבור תקופה לא קלה של ניתוק מהרצון הזה ולעבור לרצון השני.

כן.

תלמיד: הוא חייב לעבור את התקופה הזאת?

כן.

שאלה: שמעתי אותך אומר, שאדם הרוצה לתקן את הכוונה שלו צריך לשים דגש עד כמה הוא מבין, מרגיש, מסור לפעולות הבורא המשתנות.

כן.

תלמיד: איזה יחס יציב האדם צריך לפתח כלפי פעולות הבורא המשתנות?

האדם צריך להיות מוכן לשינויים שהוא יגלה בפעולות הבורא. איך הבורא מתגלה לפניו, איך הוא משפיע עליו, איך הוא משנה את החברה סביבו וכן הלאה. בכל הפעולות של הבורא עליו, הוא צריך לגלות טוב ומיטיב בסופו של דבר.

תלמיד: היחס מצד האדם צריך להיות שונה בכל מצב, בכל פעולה, או לשמור על אחידות מצידו, יציבות?

אני לא יודע מה זה אחיד, זה בכל זאת פעולות שונות, מצבים שונים, גם האדם מקבל אותם בצורה שונה.

תלמיד: פעולות הבורא הן באמת משתנות, מה משתנה פה?

פעולות הבורא זה אנחנו.

תלמיד: למה הכוונה?

אנחנו, בני אדם, אנחנו משתנים?

תלמיד: כן.

אלו פעולות הבורא.

תלמיד: ובכל פעולה, בכל שינוי שעובר עלינו, העיקר לחפש את הטוב ומיטיב בפעולה?

כן.

תלמיד: ואיך זה מתקן את הכוונה? איך בא לידי ביטוי תיקון הכוונה בשינוי היחס שלי כאן, ברצון לחפש אותו?

כי בזה אני מקבל כוחות שעל ידי הכוחות האלו אני ממתיק כל מצב ומצב, מתקן כל המצב ומעביר את הבנת הפעולות והיחסים של הבורא לצד הטוב.

תלמיד: איזו הכנה אני יכול לעשות לקראת המצב הבא, לא במצב שמתגלה?

לקראת המצב הבא אני צריך להשתדל לתקן את עצמי, שאני מוכן לקבל את התגלות הבורא בכל מה שיהיה ואני רוצה לפרש את זה רק כטוב ומיטיב.

תלמיד: מה באמת יחזיק אותי בכוונה הזאת כשהמצב יתגלה ובטח יהיה הפוך ממה שחשבתי?

סביבה.

שאלה: הדרגות אהבה תלויה בדבר, ואהבה לא תלויה בדבר, ששם הוא כבר אומר שהוא "טוב ומיטיב לרעים ולטובים", כאילו הוא מצדיק אותו כלפי כולם בכל הזמנים. האם זה אומר שהאדם רוכש כלים של כל העולם, וכבר מזהה את עצמו יוצא לגמרי מהאני שהיה לו ואז הוא יכול להצדיק אותו?

כאילו שכך.

תלמיד: הכלים משתנים פה. הבורא לא משתנה.

כן.

שאלה: מה זה אומר שאני צריך לתקן את עצמי, שאני מוכן לקבל התגלות הבורא בכל מה שיהיה כ"טוב מיטיב"?

כן.

תלמיד: יש דברים שאני חושב לעצמי, שאם הם יקרו, אני אהיה בבעיה גדולה מאוד. אז איך אני מכין את עצמי לקראתם?

ה' יעזור. הכול תלוי באמונה. איך שלא יהיה אתה חייב להשאיר כאן עוד מקום לזה שהבורא יוכל לבוא, להוסיף ולתקן. בלי זה אנחנו לא מסוגלים להחזיק. בין המדרגות, ממדרגה למדרגה, ממצב למצב, יש תמיד איזשהו חלק קטן שאנחנו לא מתקנים, אלא ככה הוא נשאר. זה נותן לנו מקום לאמונה.

שאלה: האם אדם יכול להצדיק את הבורא בתוך האגו שלו או אף פעם לא?

בתוך האגו? זה לרגע קט.

תלמיד: יוצא שכדי להצדיק את הבורא מצדיקים בכלי חדש שבונים, כלי אמונה, השפעה, בנשמה.

כן.

תלמיד: יש רצון לקבל שאנחנו אומרים שהוא נשאר תמיד. זאת הבריאה. וברצון לקבל אני לא יכול להצדיק את הבורא, אז אני יכול להצדיק בכלי חדש שאני בונה, אבל הרצון נשאר. אז שני המצבים האלו הם בו זמנית, כך שבכלי הזה אני לא יכול ובכלי החדש אני כן יכול להצדיק?

לא. הרצונות האלה מתחברים ומביאים לשלב הבא.

תלמיד: יש כזה מצב שאדם יכול להצדיק כל דבר שקורה איתו?

זהו כבר דרגת "צדיק גמור"?

תלמיד: לכן אני שואל מה קורה עם הרצון לקבל שלו, הוא נעלם לגמרי?

לא. בלי רצון לקבל אין נברא.

תלמיד: ואם ברצון לקבל אי אפשר להצדיק את הבורא, אז מה כן?

אפשר להצדיק, רק חסר תיקון.

תלמיד: אז כשיש תיקון הרצון לקבל לא נעלם, הוא פשוט מתוקן?

הוא עובד בעל מנת להשפיע.

תלמיד: וסתם אמונה פשוטה גם יכולה לעזור בזה? למשל כשאדם מאמין, יש לו אמונה חזקה מתחת לדת אפילו, הוא יכול גם להצדיק את הבורא?

יכול להצדיק. כן.

תלמיד: זה לא שייך לתיקון, כביכול?

כן.

שאלה: שמעתי קודם, "אני מקבל כוחות להמתיק כל מצב ומצב". מה זה לקבל כוח להמתיק?

בכל מצב יש לנו כוחות שאנחנו יכולים לעבוד איתם לכיוון לקבל ולכיוון להשפיע. ואז אם אני יכול לעבוד במצב שלי לכיוון ההשפעה, זה נקרא שאני עושה טוב.

תלמיד: זאת נקראת "המתקה"?

כן. כן.

תלמיד: יש דברים שקורים במציאות ואני מפחד להסתכל עליהם מרוב שאני מרגיש אותם כרעים. אז אני עוצם את העיניים, לא לראות אותם, כאילו שהם לא קיימים, כי אין לי כוח להתמודד איתם. מה זה אומר שאני אקבל כוח להמתיק אותם?

להצדיק אותם. בסופו של דבר, כולם באים מהבורא והוא "טוב ומיטיב". ואנחנו זורמים עם כל הפעולות האלה לגמר תיקון, כי הכול מתחבר שם. אז אנחנו צריכים להצדיק כל פעולה ואת כל הפעולות יחד.

שאלה: אז האדם נהיה יותר טוב או, מה נהיה יותר טוב, כי כתוב שהוא "מיטיב גם לרעים וגם לטובים"?

אדם שמיטיב לאחרים נעשה יותר טוב כי הוא קרוב לבורא.

תלמיד: אני מרגיש שהוא מקבל רק יותר יכולת להצדיק. הוא לא נראה יותר טוב. דווקא להפך, הוא מרגיש יותר רע. הוא מרגיש יותר גרוע, אבל הוא מקבל, או שמנסה, לפחות, יותר להצדיק. אבל לא שהוא נהיה יותר טוב, הבורא נהיה יותר טוב.

בסדר.

תלמיד: אפשר להסתכל על זה ככה?

כן.

תלמיד: ולמשל מה עם ההסתכלות שלו כלפי החברים בעשירייה?

הוא מצדיק אותם יותר מקודם.

תלמיד: למרות שהוא רואה כל מיני דברים?

רואה עד סוף הדרך.

תלמיד: אני לא מצליח להבין מה נהיה יותר טוב בכל הדרך הזאת?

שהוא רואה חברים יותר גבוהים, יותר צדיקים.

תלמיד: וזה נקרא שהוא נהיה צדיק או שהוא נהיה יותר טוב?

שהוא נהיה צדיק, שהוא מצדיק את הבורא, כי להצדיק את הבורא אתה יכול רק בתנאי הזה - באיזה אחוז אתה מצדיק את החברים.

(סוף השיעור)