שיעור צהריים 18.12.2023 – הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", חלק מאמרי "שמעתי", עמ' 643

מאמר קפ"ד "ההבדל בין אמונה להשכל"

קריין: בעל הסולם, עמוד 643, "שמעתי", מאמר קפ"ד, "ההבדל בין אמונה להשכל".

קפד. ההבדל בין אמונה להשכל

שמעתי ט"ו שבט תש"ט טבריא

"ההבדל בין האמונה להשכל.

יש מעלה בהאמונה, שהוא פועל על הגוף יותר משכל, מסיבת שהיא קרובה להגוף. שהאמונה היא בחינת מלכות, והגוף מתיחסת להמלכות. לכן היא פועלת עליו.

מה שאין כן השכל, שהוא מיוחס לט"ר, אינו יכול לפעול כל כך על הגוף. אבל יחד עם זה יש מעלה להשכל, שהוא נבחן לרוחני, בערך האמונה שהיא מיוחסת להגוף. וברוחניות יש כלל, ש"אין העדר ברוחניות" ו"כל פרוטה ופרוטה מתקבצת לחשבון גדול".

מה שאין כן האמונה הנבחן לגשמיות, שנקרא בחינת פירוד. שאין שום הצטרפות בגשמיות. אלא, מה שעבר, אין. שמה שהיה בעבר, אינו מצטרפת להוה ועתיד. לכן, הגם בבחינת אמונה להדבר, שהוא פועל עליו בשעת מעשה במאה אחוז מערך שהשכל פועל, אבל הוא רק פועל לפי שעה. מה שאין כן השכל, הגם שהוא פועל רק אחוז אחד, מכל מקום האחוז הזה נשאר קבוע וקיים. לכן במאה פעמים הוא מצטרף לאותו שיעור, שהאמונה היתה יכול לפעול בפעם אחד. מכל מקום בבחינת אמונה, כשיעבוד מאה פעמים, הוא ישאר באותו המצב. מה שאין כן בבחינת השכל, הוא ישאר אצלו בבחינת קבוע וקיים.

כדוגמת, מה שלומדים איזה דברים שכליים, אפילו ששוכחים, מכל מקום הרשומות נשארות בהשכל. זאת אומרת, כפי מה שהוא הרבה בשכליות, באותו השיעור יש לו התפתחות השכל. מה שאין כן הגשמים, הנמשכים במקום וזמן, שאף פעם לא יבוא מקום מזרח למקום מערב, וכן השעה שעבר בשעה של עכשיו. מה שאין כן רוחניות, הכל יכול להיות בזמן אחד."

שאלה: חשבתי שאמונה זו השפעה ופה כתוב שאמונה היא תכונת מלכות, מיוחסת למלכות וזה נחשב לגשמיות שנקרא פירוד. אפשר לדייק?

אמונה זו התכונה של המלכות. למעלה מהמלכות זה השכל. לכן בעל הסולם גם כותב "מיוחס לט"ר", ולכן השכל שלנו לא כל כך יכול להשפיע עלינו. אבל העניין הוא, שהוא עוזר לנו, איפה שאין לנו אמונה.

תלמידה: האם אמונה למעלה מהדעת, למטה מהדעת, בתוך הדעת, זה קשור לזה שהאמונה היא מלכות?

כן. הידיעה היא בשכל ואנחנו צריכים לנהל גם את זה וגם את זה, גם את האמונה וגם את השכל. לכן יש לנו את הבלבול הזה בין שכל לבין אמונה, מפני שאנחנו לא יודעים איך לעבוד איתם.

שאלה: בעל הסולם אומר במאמר שהאמונה היא גשמית והשכל הוא רוחני, וזה באמת נשמע הפוך ממה שאנחנו לומדים. אז באיזה שכל מדובר ובאיזו אמונה מדובר?

מדובר בשכל של האדם ובאמונה שאותה האדם יכול לפתח. נקרא שוב.

קפד. ההבדל בין אמונה להשכל

שמעתי ט"ו שבט תש"ט טבריא

"ההבדל בין האמונה להשכל.

יש מעלה בהאמונה, שהוא פועל על הגוף יותר משכל, מסיבת שהיא קרובה להגוף." למה? "שהאמונה היא בחינת מלכות, והגוף מתיחסת להמלכות. לכן היא פועלת עליו."

שוב,

"יש מעלה בהאמונה, שהוא פועל על הגוף יותר משכל, מסיבת שהיא קרובה להגוף. שהאמונה היא בחינת מלכות, והגוף מתיחסת להמלכות. לכן היא פועלת עליו.

מה שאין כן השכל, שהוא מיוחס לט"ר, אינו יכול לפעול כל כך על הגוף. אבל יחד עם זה יש מעלה להשכל, שהוא נבחן לרוחני, בערך האמונה שהיא מיוחסת להגוף. וברוחניות יש כלל, ש"אין העדר ברוחניות" ו"כל פרוטה ופרוטה מתקבצת לחשבון גדול"."

"מה שאין כן האמונה הנבחן לגשמיות, שנקרא בחינת פירוד. שאין שום הצטרפות בגשמיות. אלא, מה שעבר, אין." אלא מה שעבר כבר אינו, נעלם. "שמה שהיה בעבר, אינו מצטרפת להוה ועתיד. לכן, הגם בבחינת אמונה להדבר, שהוא פועל עליו בשעת מעשה במאה אחוז מערך שהשכל פועל, אבל הוא רק פועל לפי שעה." ואחר כך מה שנקרא אמונה נעלם. "מה שאין כן השכל, הגם שהוא פועל רק אחוז אחד, מכל מקום האחוז הזה נשאר קבוע וקיים. לכן במאה פעמים הוא מצטרף לאותו שיעור, שהאמונה היתה יכול לפעול בפעם אחד." אבל "מכל מקום בבחינת אמונה, כשיעבוד מאה פעמים, הוא ישאר באותו המצב. מה שאין כן בבחינת השכל, הוא ישאר אצלו בבחינת קבוע וקיים."

אני מבין שזה לא כל כך ברור, שה לא נקלט ברגשות, אנחנו לא מרגישים את הדברים האלה באופן ברור, ולכן נצטרך לחכות עד שהם יבואו וייקלטו בתוך השכל והרגש שלנו.

"כדוגמת, מה שלומדים איזה דברים שכליים, אפילו ששוכחים," אותם "מכל מקום הרשומות נשארות בהשכל. זאת אומרת, כפי מה שהוא הרבה בשכליות, באותו השיעור יש לו התפתחות השכל. מה שאין כן הגשמים, הנמשכים במקום וזמן, שאף פעם לא יבוא מקום מזרח למקום מערב," זאת אומרת שהם נשארים וחיים "וכן השעה שעבר בשעה של עכשיו. מה שאין כן רוחניות, הכל יכול להיות בזמן אחד."

שאלה: לפעמים אנחנו קוראים את המאמר ונשארת לנו התרשמות, אנחנו לא מבינים אותה בשכל, אבל מרגישים שמסכימים איתה. האם זו "פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול" בשכל?

כן.

שאלה: האם או שיש אמונה או שאין אמונה, ואין הצטרפות אצלה?

לא, גם האמונה יכולה להתווסף ולגדול. אנחנו עוד נדבר על זה.

תלמידה: זה שהשכל יכול להתווסף, זה משפיע על האמונה?

לא. אלו שתי תכונות נפרדות באדם.

שאלה: האם אני מבינה נכון שבמדרגה הנוכחית אני לא יכולה לברר את המצב שלי. אני מרגישה, אבל להבין את זה אני אוכל רק כשאעלה ואז אוכל לברר את המצב הקודם?

כן, זה דומה לאופן שבו אנחנו יכולים להבין ילד, והוא את עצמו עדיין לא יכול להבין.

תלמידה: כשאנחנו אומרים אמונה למעלה מהדעת, האם זה אומר שאני מקבלת ברגש את המדרגה הבאה? איך עולים, מה זה אומר אמונה למעלה מהדעת?

תחת השפעתו של האור הרוחני מתרחשת בכם ההתפתחות של הכלי הרוחני, ובאופן כזה אתם מתחילים להבין, להכיר תכונות עליונות יותר, חומר עליון יותר.

תלמיד: זאת אומרת ההתפתחות של השכל והרגש קורית בו זמנית?

כן.

שאלה: איך האמונה שלנו הופכת לשכל?

זה לא קורה. אמונה זו אמונה, שכל זה שכל, ולכל אחד מהם יש מעלה, כמו שבעל הסולם כותב, יש מעלה בהאמונה, שהוא פועל על הגוף יותר משכל, אבל השכל מיוחס לט' ראשונות, שהוא יכול לאסוף אותן ולעבוד איתן. ואמנם הוא לא יכול לפעול כל כך על הגוף, אבל יחד עם זה יש מעלה בהשכל שהיא בחינת רוחנית, בערך האמונה, שהיא בחינת הגוף, וברוחניות יש כלל, ש"אין העדר ברוחניות", ויש הצטרפות, הצטברות.

שאלה: איך אנחנו עוברים מהאמונה שלנו ברב לאמונה בחבר ולאמונה בבורא? ואיך נעשה את זה כאן בעולם הזה שבו אנו חיים?

כשאנחנו רוצים להגיע לאמונה ברב, בחבר, בבורא, זה כחיסרון, כתפילה שלנו. אנחנו בזה מפעילים את האור העליון והוא מעביר אותנו באותן המדרגות.

תלמיד: איך אני יכול להעלות את התפילה הזאת כל יום?

איך לעלות יום יום באמונה? אם האדם דבוק ללימוד ולחברים, אז על ידם הוא מעלה את עצמו לדרגה יותר גבוהה. לכן כתוב "או חברותא או מיתותא", או חברה, קבוצה, או מוות. לבד האדם לא יכול לעשות את זה.

שאלה: אם אנחנו עוזרים לאדם בגשמיות מאה פעמים, האם זה לא יחליף פעולה אחת של פעולה רוחנית?

לא, כיוון שזאת לא הדרגה שבה אנחנו עוזרים, לא בתכונות האלה, ברצונות, בכלים. לכן זה לא יכול להחליף.

שאלה: מה ההבדל בין אמונה לרוחניות? והאם האמונה היא הגשר שמוביל אותנו לרוחניות?

נכון.

תלמיד: מתי אנחנו צריכים לפנות לאמונה ומתי לשכל? איך לדעת?

זה מובן. כל אחד יכול לומר עם מה הוא עובד עכשיו, עם האמונה או עם הדעת, עם השכל. אמונה היא המלכות, והדעת היא ט' הראשונות לפני המלכות, לכן האדם יכול להבין עם מה הוא עובד.

תלמידה: מתי אנחנו צריכים לפנות לאמונה, לעבוד באמונה, ומתי להשתמש בשכל?

צריך להשתמש גם בזה וגם בזה. זה תלוי במה את מרגישה את הלחץ הפנימי, הנחיצות, בהתאם לזה.

תלמידה: האם השכל הוא כלי מאוד איטי להתקדמות רוחנית, או שהוא בכלל לא כלי להתקדמות רוחנית?

למה לא? את בהחלט יכולה לעבוד גם עם השכל, גם עם האמונה, לחקור את עצמך, את הקבוצה.

תלמידה: אצלנו ההשגה של רוחניות היא רגשית, והשכל מאוד יבש.

את מבלבלת עם מה שאנחנו נתקלים בחיי היום יום שלנו. זה בכלל לא כך.

שאלה: האם יש אפשרות להתעלות לאמונה בלי השכל?

מה זאת אומרת בלי שכל? בלי שכל בכלל, זה לא יעבוד, את בכל זאת תעבדי איתו. את לא יכולה לנעול מאחורי מנעול ובריח את האמונה או השכל ולעבוד רק עם אחד מהם.

תלמידה: ומה צריך להתגלות בשכל כדי שנוכל ללכת באמונה?

השכל הוא ט' ראשונות שמגלות לך את המבנה הרוחני, והאמונה היא כבר מלכות שנותנת לך את האפשרות להרגיש.

תלמידה: האם אנחנו צריכים לקבל את ט' הספירות בכלים שלנו?

כן.

תלמידה: ובזה שמקבלים אותם אנחנו מיתקנים?

כן.

שאלה: אם השכל יותר גבוה ממלכות, אז האם מדובר באמונה למטה מהדעת? ואיך בזה שמלכות משתמשת בשכל היא יכולה להגיע לאמונה למעלה מהדעת?

המלכות שמשתמשת בשכל יכולה להגיע לאמונה למעלה מהדעת.

זה יקרה לכם כך או אחרת, אתם תראו איך הכול יבוא על מקומו. אנחנו עוד לא יודעים איך לעבוד עם זה ואנחנו מתבלבלים בין מה שאנחנו מכירים מהעולם הזה לבין העולם הרוחני, זה עוד לא מתווסת אצלנו בפנים בשום דרך.

קפד. ההבדל בין אמונה להשכל

שמעתי ט"ו שבט תש"ט טבריא

"ההבדל בין האמונה להשכל.

יש מעלה בהאמונה, שהוא פועל על הגוף יותר משכל, מסיבת שהיא קרובה להגוף. שהאמונה היא בחינת מלכות, והגוף מתיחסת להמלכות. לכן היא פועלת עליו.

מה שאין כן השכל, שהוא מיוחס לט"ר, אינו יכול לפעול כל כך על הגוף. אבל יחד עם זה יש מעלה להשכל, שהוא נבחן לרוחני, בערך האמונה שהיא מיוחסת להגוף. וברוחניות יש כלל, ש"אין העדר ברוחניות" ו"כל פרוטה ופרוטה מתקבצת לחשבון גדול".

מה שאין כן האמונה הנבחן לגשמיות, שנקרא בחינת פירוד. שאין שום הצטרפות בגשמיות. אלא, מה שעבר, אין. שמה שהיה בעבר, אינו מצטרפת להוה ועתיד. לכן, הגם בבחינת אמונה להדבר, שהוא פועל עליו בשעת מעשה במאה אחוז מערך שהשכל פועל, אבל הוא רק פועל לפי שעה. מה שאין כן השכל, הגם שהוא פועל רק אחוז אחד, מכל מקום האחוז הזה נשאר קבוע וקיים. לכן במאה פעמים הוא מצטרף לאותו שיעור, שהאמונה היתה יכול לפעול בפעם אחד. מכל מקום בבחינת אמונה, כשיעבוד מאה פעמים, הוא ישאר באותו המצב. מה שאין כן בבחינת השכל, הוא ישאר אצלו בבחינת קבוע וקיים.

כדוגמת, מה שלומדים איזה דברים שכליים, אפילו ששוכחים, מכל מקום הרשומות נשארות בהשכל. זאת אומרת, כפי מה שהוא הרבה בשכליות, באותו השיעור יש לו התפתחות השכל. מה שאין כן הגשמים, הנמשכים במקום וזמן, שאף פעם לא יבוא מקום מזרח למקום מערב, וכן השעה שעבר בשעה של עכשיו. מה שאין כן רוחניות, הכל יכול להיות בזמן אחד."

אנחנו יכולים אפילו עכשיו להיות בכל הזמנים, בכל המצבים, בכל המקומות, ואין בזה שום בעיה.

שאלה: כשמצטבר השכל בקבלה, האם זה מגדיל את האמונה?

כן, הם משפיעים זה על זה. לא במובן הלינארי של הדברים, שעשרה קילו מזה שווה לעשרה קילו מזה, אבל זה משפיע, ההשפעה קיימת באופן מאוד ברור.

שאלה: בטקסט כתוב שאמונה קרובה לגוף, על איזה קרבה מדובר? האם אפשר להגיד שכשאני מרגישה התעלות של האמונה, אז הלב שלי מתעורר, אפשר לייחס את זה כך?

באופן חלקי אפשר לייחס את זה בצורה כזאת.

תלמידה: מה הבדל בין שכל ודעת?

דעת או ידיעה היא הצטברות של נתונים. והשכל הוא היכולת של המוח לעבד את אותה אינפורמציה שנתקבלה, לבנות מערכת ואחרי זה להשתמש בה.

שאלה: במאמר כתוב שאמונה שנחשבת לגשמית נקראת "בחינת פירוד". מה זו האמונה הגשמית הזאת?

במה שאנחנו משתמשים בחיי היום יום זו אמונה שאינה רוחנית. אמונה רוחנית היא כבר שליטה בעולם העליון, במדרגות.

תלמידה: אתה מתכוון שזו איזו תחושה, אינטואיציה שיש בנו, בטבע הגשמי שלנו, הרי גם החיות מרגישות?

כן. אפשר להגיד ככה, אם הכוונה לאמונה גשמית, ארצית, ולא רוחנית.

תלמידה: וכשהיא נהפכת לרוחנית, כשהיא נעשית לא כאינטואיציה, אלא כשהשכל מצטרף, כשמתחברים, רק אז זה הופך לתכונה רוחנית?

כן.

שאלה: מה זה בכלל שכל או דעת, מאיפה הוא מגיע, איפה הוא נמצא, ולמה אנחנו משתמשים בו? הרי זה לא המוח שלנו, או שזה כן המוח?

השכל הוא כמובן המוח שלנו, אבל הכוונה היא לשכל הרוחני. כלומר, לאותו חלק פנימי בתודעה שלנו שאנחנו יכולים לנהל, ולשלוט בו. לזה אנחנו קוראים "שכל" או "דעת".

תלמידה: ודרך השכל יש לנו קשר עם הבורא?

אם נשתדל לעשות את זה, אז כן. נצליח. ואני רוצה להוסיף, שלמרות כל אותם ניסיונות שאנחנו מקבלים כרגע, מייצרים בהם מאמצים, מנסים להבין, ומנסים להעלות לבורא. הם בכל זאת ייתנו לנו, אם לא עכשיו אז אחר כך את התוצאות החיוביות שלהם.

תלמידה: למה יש שמחה כזו גדולה כשמגיעה איזו הבנה ואתה אומר, "הבנתי" מאיפה זה מגיע ולמה אין שמחה כזו כשהתקרבתי לחברים? זו כאילו שמחה שונה מאמונה ומשכל. מה זה?

כן. יש הבדל גדול כיוון שאנחנו רוצים להבין. האגו שלנו רוצה להבין מה קורה אתנו. ולכן אנחנו נתקעים על זה.

שאלה: שכל ואמונה, איך נכון לאזן ביניהם?

מאד מורכב לאזן ביניהם בצורה נכונה, בנושא הזה יש הרבה מאמרים, טקסטים. אבל עכשיו לא הייתי ממליץ לעסוק בזה, את תתבלבלי.

תלמידה: פשוט אנחנו קודם חושבים בשכל, ורק אחר כך הולכת האמונה?

לא. אבל אנחנו נגיע לזה.

שאלה: מה בדיוק העבודה עם הט' ראשונות בעשירייה?

העבודה עם הט' ראשונות בעשירייה היא עבודה עם התכונות שלנו.

שאלה: בדרך האמונה אנחנו מתעלים לדעת חדשה, ומהמדרגה הנמוכה שתי הדעות האלה נראות שונות ומנוגדות אחת לשנייה. הבנתי נכון?

נאמר, שכן.

תלמידה: יוצא שאנחנו צריכים לסרב למה שאנחנו כבר יודעים, ובאמונה להתעלות למשהו חדש.

כן.

תלמידה: אז בעשירייה בחיבור בינינו, איך להשתמש בתכונות האלה?

בעשירייה אנחנו לא יכולים להשתמש בזה. הדבר היחיד שאנחנו עושים זה להתחבר בינינו, ובעצם מזלזלים בדעת שלנו, בידיעה, כדי לבנות את האמונה בינינו.

שאלה: המאמר של היום יוצר בלבול, כיוון שכל משפט סותר את המשפט הקודם מבחינת מה שאני יודע, ואני מודה לבורא על זה. יש הרגשה כאילו אתה טובע בתוך האינפורמציה הרוחנית הזאת. מה לעשות? להידבק פשוט לעשירייה שלי כמו ברחם, לנסות לברר את זה, או לחפש את המקור דווקא בעשירייה כדי להבין?

בעיקרון, טוב לעשות גם וגם, רק לא לבלבל את הכול יחד, לערבב את הכול יחד כדי שלא יצא בלבול אחד גדול. אני חושב, שכהתחלה פשוט כדאי לך לברר טוב טוב את הטקסט, כדי שתתגלה בך איזו אסוציאציה פנימית, תגובה רגשית לטקסט. ואחרי שהטקסט כבר יחדור אליכם פנימה, תלעסו אותו טוב טוב, תבלעו אותו, ואחר כך כבר תוכלו לברר אותו בשלב הבא.

תלמיד: ואם אתה פשוט לא יכול לקבל את הטקסט, הוא כאילו דוחה אותך?

זה לא טוב. נכון שהוא דוחה, אבל אנחנו צריכים בכל זאת "לבלוע" אותו, "ללעוס" טוב טוב, ולבלוע. אחרת לא נתקדם. יש כאלה טקסטים, שמחויבים לעבור עלינו בצורה כזאת קשה. אני מבין אותך, אבל אין לאן לברוח מזה.

שאלה: אמרת שהאגו רוצה להבין מה קורה איתנו, ושאנחנו נתקעים על זה. מצד שני, הרבה פעמים אנו שומעים שצריך לברר את המצב הנתון בשביל התפילה. אז איך לברר כך שלא תתקע, אבל מצד שני שזה יספיק כדי להעלות תפילה?

תבררו. אל תדאגו שתבלבלו, אל תדאגו שזה יפיל אותכם, שתיפלו יותר נמוך, לא חשוב. תבררו.

תלמיד: נגיד שאחרי השיעור יש לנו עשר דקות לבנות תפילה, אנחנו בונים אותה, מכינים איזו פנייה למשך כל היום. אם אנחנו לא מספיקים לברר את זה, כל אחד צריך לעשות את זה בצורה פרטית, או שבכל זאת צריך להקדיש לזה עוד זמן?

כל אחד יכול לברר בעצמו, באופן פרטי, ואחר כך אתם יכולים להשוות ביניכם אם יש לכם זמן. אבל העיקר שכל אחד ינסה בצורה אישית לעשות את זה.

שאלה: האם השכל שלנו מופעל על ידי הרצון להשפיע?

השכל שלנו מופעל על ידי רצון, רצון לקבל, רצון להשפיע, אבל הוא מופעל.

תלמידה: כתוב שהשכל קשור לט' ראשונות, אז האם השכל שלנו מושפע על ידי תכונת ההשפעה?

השכל שלנו מושפע רק מקבלה. בינתיים זה כך.

תלמיד: מהמשפט ראשון לא ברור על אילו רצונות מדובר. אנחנו מפרידים תמיד בצורה מוחלטת בין רוחניות לגשמיות, ופה כביכול הכול מעורבב. הוא כותב שאמונה היא גוף גשמי, זו מלכות. לא ברור על מה מדובר בכלל.

כן. אתה צודק. אני בזה ממש איתך.

שאלה: איך מתרגמים ברוסית השפעה ואמונה?

ברוסית אמונה זה "וירה", והשפעה זה "אטדצ'ה, וליאניה". אתם יכולים לשאול שאלות כאלה, אני שמח מאוד לבאר אותן. אמונה זו אמונה והשפעה זו השפעה.

שאלה: המאמר מאתגר כי עד עכשיו הונחינו להשתמש ברצונות שלנו, באמונה למעלה מהדעת, וכאן כביכול יש איזה דגש על השכל, על האינטלקט. האם זה אומר שאנחנו מתקרבים במשהו לרוחניות, כי אולי אנחנו יכולים דרך האינטלקט הרוחני לגשת כבר לרוחניות, לבורא?

כן, אנחנו מתקרבים, את צודקת. אנחנו מתחילים לאט לאט לעבוד עם הבחנות רוחניות גבוהות יותר.

שאלה: האם האמונה היא הרגשה, היא לא תלויה בשכל שלנו?

אמונה היא הרגשה והיא תלויה בשכל שלנו.

שאלה: מדאיג אותי הבלבול שהכלי העולמי נכנס לתוכו. אמונה למעלה מהדעת זו אותה השפעה ואהבה, וכאן במאמר מדובר על אמונה למטה מהדעת, האם זה נכון כדי לבאר את הבלבול?

אנחנו צריכים עוד לברר את כל זה.

שאלה: אפשר להגיד שאת האמונה משייכים פה לגשמיות ואת השכל לרוחניות, בגלל שבאמונה כמו בגשמיות שום דבר לא מצטרף ובשכל אפשר לצרף. האם זו המהות?

גם בזה.

שאלה: מה אפשר לקחת מהמאמר הזה כדי להמשיך בעבודה, כמו שאמרת ללעוס ולעבור?

אני הייתי מייעץ לא לשים את המאמר הזה רחוק מכם, אלא לחזור אליו לפחות פעם בשבוע, ואתם תראו עד כמה המאמר הזה יתקבל על ידיכם בצורה שונה. זאת שאלה גדולה, ההבדל בין דעת, שכל, ואמונה, זאת שאלה להרבה הרבה מדרגות, מעלה ומטה, לאורך כל הסולם הרוחני. כך שעדיף שלאט לאט נלעס אותה, למרות שהיא כאילו לא גדולה, היא קומפקטית ואין בה משהו מיוחד, אבל בתוכנו, כאשר אנחנו רוצים להבין אותה, היא מתנפחת בנו. כך הייתי אומר. לאט לאט אנחנו נעכל את זה.

שאלה: איך משפיע ג"ר במלכות אם זה נחשב לשכל?

מלכות צריכה כביכול לגדול בהשפעת ג"ר.

שאלה: מה לעשות עם האגו שרוצה להבין מה קורה לנו, האם צריך לכסות אותו על ידי אמונה למעלה מהדעת או אמונה בתוך הדעת? ומה לעשות עם הדברים שהאגו אף פעם לא יכול להבין?

אנחנו לא יכולים להילחם עם האגו, הוא חזק יותר מאיתנו, זה הטבע של כל המציאות, ולכן אנחנו אפילו לא מנסים לנצח אותו. אבל אנחנו כן רוצים לתפוס אותו ולראות איפה הגבולות שלו, אומנם אנחנו לא יכולים להגביל אותו, אבל עם זאת אנחנו כן יכולים לתפוס אותו מכל הצדדים ולראות שזהו זה, שם הוא נמצא ולא במקום אחר. זה מה שחשוב לנו בינתיים בעבודה שלנו עם האגו.

(סוף השיעור)