012_heb_o_rb_bs-tes-05_2

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/cu/6UwDjbvt?c=W9Hqem1I&mediaType=video

בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך ב'. חלק ה'.

חלק ה' עם אור פנימי

והטעם הוא כי אם היה בא אור הה' בטרם הזדככות לבחינה א', דהיינו בטרם הזמן של ירידת החסד מבינה לכלי דחסד, רק מה? היה בא ע"ד הזכר של הבינה, שבא באותה קומה של ב', הנה אז היה נמצא בחי' הקומה של הה' שהיתה בבחי"ב. מדוע? כי עוד לא נזדככו העביות דבינה לבחי"א. מתי? רק בעת נתינת החסד להכלי דחסד. אז נזדככה ב' דבינה לא'. אם כן, מה יש?

וזה, שמדגיש הרב "כי לא היה כח בחסד ובו"ק לקבל אור גדול כזה" כי איך אפשר שאור הקומה דבחי"ב, שהוא הה', יבא ויתלבש בכלים דו"ק שהם בחי"א, ולכן הוכרחה הבינה להזדכך מקודם מב' [מבחי"ב] לבחי"א, ממילא שאז גם אור הה' נזדככה לבחי"א, ואז יצאו שניהם, דהיינו אור החסד ואור הה', ובאו להכלי דחסד, וה' זו עברה מכלי לכלי עד שבאה אל הכלי של היסוד ששם מקומה. עכשיו, מדוע שם, בבינה, כן יכולה לקבל על אותה קומה שיצאה בחכמה? ובזה תבין ג"כ מה שהרב מתרץ שם.

מה כתוב כאן? אני חוזר על השאלה. יש לנו ב' ד... ששש, ב' דעביות נזדכך לא' דעביות, זהו קומת זעיר אנפין. ג' דעביות מזדכך לב', זה קומת חכמה. לכן איך נותנת בינה לזעיר אנפין הבחינה א'? שבינה נזדככה מב' לא'. זה פשוט.

עכשיו הוא שואל שאלה. אנו רואים שהיה זיווג על שני ביתין בכלי דחכמה, באותה קומה לא היה שום הזדככות, נתנה לבינה. אם כן, הוא שואל, מדוע האור שיצא על ב' ביתין בכלי דבינה, שהוא מכנה אותה בשם ה', מדוע האור הזה שבא על ידי הזיווג שני ביתין של ה' תיתן לכלי דחסד בלי הזדככות? כאן אם הוא זיווג, לא עשה את ההזדככות, לא צריך הזדככות, מדוע כאן כן צריכים הזדככות, האור שיצא על ידי הזיווג?

תשובה. שם בינה וחכמה, שני ביתין, יכולה לקבל האור הב'. מה שאם ב' וא', ככה הוא לא יכול לקבל בב', לכן מוכרח להיות שהבינה שיש לה ה' תזדכך לא'. ואחר שב' של בינה מזדכך לא', היא נותנת את הא' לכלי דחסד, וגם הה', יש לו גם כן עכשיו רק א'.

תלמיד: ...

רב"ש: הה' נולד בב' דביתין של בינה.

תלמיד: ...

רב"ש: בשביל מי? בשביל...

תלמיד: זעיר אנפין.

רב"ש: זעיר אנפין.

תלמיד: הוא מזדכך?

רב"ש: לאט לאט, לאט לאט. ומבחינה זו שהיא ב', לא יכול לתת לה ההין אלו. רק מה? לאחר שבינה הזדככה לא', אז נותנת הה' הזו…

תלמיד: אז הה' גם נזדככה.

רב"ש: אה? מתי נולדה הה', על איזה עביות?

תלמיד: אני רוצה להגיד שמא', בחינה א'.

רב"ש: לא נכון, מה תגיד. מאיפה נולדה? נולדה שני ביתין. רק מה? היא לא יכולה לתת הב', הה', שהיא נולדה שני ביתין, עד שתזדכך כל הבינה. ... נמצא שהה' הזו, אין לה כבר תורת ב', רק תורת א'. מי גורם? לא הלידה, ההזדככות.

תלמיד: אז צריך להגיד שהה' גם נזדככה פנימה.

רב"ש: כן, כך לומ... כך לומד. אם כן לידה, יציאה זה דבר אחר, ומסירה זה דבר אחר. וזה אומ... זה השאלה שלו. שם לומדים הב' ביתין, שהאור שעושה שני ביתין, בינה כן קיבלה, לא היה באמצע הזדככות. וכאן אנחנו לומדים שהאור יצא על ב' ביתין, והוא לא יכול לתת, האור הזה.

תלמיד: ...

רב"ש: עד שבינה תזדכך לצורך הא', כך לומדים. אז שבינה נזדככה לצורה נמצא שהה' הזו, כבר אין לה תורת ב', רק תורת א'.

עכשיו צריכים לומר גם כן, שה' הזו, שהיא נמצא בכלי דהוד, זה צורת א'. אז נגיד שהוד הזדכך על עביות דשורש, שזה נקרא אור המלכות, ובזמן שנותנת אור המלכות לכלי דיסוד, תיתן גם כן הה' לכלי דיסוד. אז מה יהיה, על איזה, איזה קומה?

תלמיד: שורש.

רב"ש: שורש. והוא אומר, לא ככה היה. רק מה היה? מטרם שהוד נזדכך על עביות דשורש, נתנה ה'. מדוע? זה צריכים ללמוד.

אני חוזר. מה בינה, לא כך. מה יש לבינה שצריכה לתת לזעיר אנפין? אני שואל. אומרים, הבחינה א' שנזדככה מכלי דחכמה ועברה לכלי דבינה, זה נבחן לבן ותולדה שלה, זה נשאר בבינה, שבינה עדיין בחינה ב', וגם אחר כך עשתה זיווג של ב' ה', גם כן ב'.

מצד אחד אני יכול לומר, ה' נולדה על שני ביתין. מה שאין כן, א' נול... מה שא' זה רק א', לא נולדה משני ביתין. אני אומר להפך. עוד הפעם. הה' נולדה בשני ביתין, וא' נולד מהזדככות הב'. מצד הזה אני הייתי אומר, איזה מדרגה יותר גבוהה?

תלמיד: הה'.

רב"ש: הה'. בא ואומר, לא. מדוע לא? הוא נולד מכלי דחכמה, אבל לא היה שם הזדככות וכאן לא היה הזדככות. אחר כך אנחנו לומדים, עכשיו שיש בבינה אור הא', ואור של הה' לתת לחסד לא יכול, היא ב'. אם היא ב', מה שתיתן יהיה שיעור הב', ולתחתון אין השתוות עם הב'. לכן לאחר שב' דבינה נזדככה לא', אז נותנת שני דברים לחסד. אחד, א' שקיבלה מחכמה נותנת לחסד, וה' שיצאה ממנה, שיש עכשיו תורת א' נותן לכלי דחסד.

תלמיד: ...

תלמיד: זה היה אתמול.

רב"ש: הוא אומר כמו אתמול, של"א, מ"ד.

אות מד) וכן הענין בכל הו"ק כי כאשר האורות נתנין בהם, הם הופכים פניהם ומאירים למטה. כי דוקא הבינה היא שלא הפכה פניה לחסד, כי אין כח בחסד לקבל אור הבינה. אך הו"ק הם בעצמם יש להם יכולת לקבל אחד את האור של חבירו זה מזה, מדוע? כי כל הו"ק הם שוין.

אנו למדנו שבינה לא יכ... לא הפכה פניה לחסד. מה הפירוש, כי דווקא בינה לא הפכה פניה לחסד? למדנו כן הפכה פניה לחסד. אבל כוונתו הוא, בזמן שלא היה לה בחינה ב', למה פניה לתת לחסד מטרם שנזדככה לבחינה ב'?

תלמיד: א'. שם.

רב"ש: להזדככות מב' לא', כן. מה שאין כן, לא היה להם... בחינת כולם הם בחינת עביות אחת. נראה למטה.

מד) וכן הענין, באור פנימי, בכל הו"ק, כאשר אורות נתנו בהם, הם הופכים פניהם ומאירים למטה: היינו כמ"ש לעיל אשר ה' זו יצאה ע"י הזווג מזכר ונקבה דכלי דבינה. ובשעה אשר הבינה נזדככה מבחי"ב לבחי"א, כדי ליתן את אור החסד בכלי דחסד, הנה אז יצאה עמו גם אור הה' הזאת, וחסד נתנה לגבורה עד שהגיעה לכלי דהוד, וההוד נתנה להיסוד. וזה אמרו ''וכן הענין בכל הו"ק כאשר האורות נתנין בהם הם הופכים פניהם ומאירים למטה". דהיינו אותה אור הה' שיצאה על ידי הזווג, שהשפעתה מכנה תמיד הרב בשם ''הארה".