שיעור בוקר 20.06.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר רב"ש ב', עמ' 1505, אגרת מ"ה, אגרת מ"ז

קריין: רב"ש ב', עמוד 1505, אגרת מ"ה.

אגרת מ"ה

ב"ה י"ג שבט תשי"ט פה ת"א

"שלום וכל טוב לידידי היקר...

הנני בזה להשיב על מכתבו מיום ג' וישלח. שאלת שני שאלות בענין הנחש הקדמוני:

א. מדוע נענש, הלא לא מצינו בשום מקום אזהרה שלא להסית,

ב. מהו העונש של "על גחונך תלך" בענין היצר הרע.

הנה בשפתי חכמים על הפסוק (בראשית ג' י"ד) כתוב שם, שלא נענש הנחש אלא לפי שבאה תקלה על ידו. כי לא נצטווה שלא להסית, עד כאן לשונו. והפירוש הוא, כי ענין העונש הוא לא שמגיע לו, שיקחו ממנו את הכח שלו בשביל שחטא, אלא מסיבה אחרת, כדי שאחרים לא יכשלו על ידו. נמצא לפי זה, שהוא לא נענש מטעם שלא נצטווה על שלא להסית.

ובענין "על גחונך תלך", יש לפרש על דרך שיש בקדושה שלשה מדרגות, הנקראים נפש רוח נשמה.

"נפש" נקרא בחינת נפישה, שהחיות היא קטנה מאד עד שאינו מסוגל לעשות תנועה. ו"רוח" כבר נקרא מידות שכבר נמצא בו תנועת על יכולת של תיקון המידות, הנקרא חסד דרועא ימינא גבורה דרועא שמאלא, שיכול לשמש עם הידים שלו עם חיות דקדושה.

"נשמה" נקרא שיש לו כבר שכל ומח דקדושה, הנקרא שכבר זכה לדעת דקדושה, אז נקרא שיש לו בחינת נשמה.

וסדר קבלת אורות הרוחנים הוא על דרך הגשמיים. הנה אנו רואים כשנולד תינוק אז החיות שלו היא קטנה מאד, עד שאינו מסוגל לעשות תנועה מעצמו, אלא אחרים צריכים לסייע אותו. ואינו יכול רק לשכב, ושכיבה מורה שאין הראש יותר במעלה מהגוף, אלא אותו הקומה שיש להרגלים יש גם כן להראש. וזה מכונה נפש ברוחניות כנ"ל.

וכשנתגדל התינוק יותר, על ידי שמקבל כח יותר גדול, אז החיות שלו כבר מספיק שיהיה לו יכולת לישב. וישיבה מורה שהוא בעל תנועה עם הידים, ועל ידי זה מתגדל הראש, ונבחן שיש היכר בגובה הקומה מהראש להגוף.

וכשנתגדל יותר, היינו שכבר השיג שכל בראשו, אז החיות שלו כל כך גדול שיש לו התפשטות גם ברגלין שלו. ואז יש היכר גדול בגובה הקומה של הראש מבין הגוף והרגלין.

היוצא מזה שיש ג' מדרגות. וזה דווקא במדבר, אז הראש למעלה, והגוף שלו הוא למטה, והרגלין הם יותר למטה. משום שיש לו שכל ומחשבה, שבזה הוא יותר במעלה ממדרגת החי.

מה שאם כן בעלי חי, הראש שלהם הם באותו קומה של הגוף, שזה מראה לנו שאין חשיבות בהראש שלהם יותר מבגופם. ובהם יש להבחין רק ב' מדרגות, שהם בחינת נפש או רוח כנ"ל.

וכשהם משמשים עם הרגלין, זה מראה שיש להם כח גדול, שהוא, שהגוף שלהם יותר גבוה מהרגלין. מה שאם כן כשאין להם רגלין, נמצא שהחיות שלהם קטן מאד, שלא ניתן להם כח חיות של שני מדרגות, אלא הראש והרגלין הם בשוה.

ובזה יש לפרש את ענין "על גחונך תלך".

היינו שנלקח ממנו את בחינת רוח, שהוא כבר בעל תנועה, ועם כח הזה היה יכול להסית את חוה עם אכילת עץ הדעת. וכשלקחו ממנו את הרגלין, אלא שהולך על גופו הנקרא גחון, נמצא שהחיות שלו קטן מאד, הנקרא נפש בלתי תנועה, שחסר לו עוד חיות בכדי שיוכל לעשות תנועות. ועל ידי זה לא יוכל כל כך להזיק את העולם.

כי נפש נקרא אור נקבה, שהיא מקבלת מה שנותנין לה, אבל מעצמה אינו יכולה לקבל חיות, רק מה שהיא מקבלת על ידי שעושים מעשים רעים, ומזה הוא חיותה. ולכן כשהאדם עושה עבירות ומשפיע לה חיות, אז יש לה כח להחטיא את האדם.

וזה ענין "על גחונך תלך", היינו שאין לו עכשיו יותר מבחינת רק נפש דקליפה. לכן אין בידו להזיק כל כך את האדם. ורק כשנותנין לו כח, אז הוא מתגבר. וזה ענין עבירה גוררת עבירה, היות שנתחזק כוחו. לכן עכשיו, כשהאדם מתגבר בתורה ומצוות, יש מקום לנצחו ולהגיע לשלימות האמיתי."

שאלה: האדם צריך לשאול את עצמו אם יש לו שתי רגליים, ומה זה שתי הרגליים?

ימין ושמאל.

תלמיד: האדם צריך להרגיש שזה קיים אצלו כדי שהוא יוכל לתפקד נכון בעשירייה?

כנראה, אני לא יודע איך הוא קשור לעשירייה.

תלמיד: אם הוא רוצה להתקדם בשתי רגליים בעשירייה, הוא צריך להישמר מלא לפעול בלי רגליים?

כן.

שאלה: כתוב שיש בקדושה שלוש מדרגות, ""נשמה" נקרא שיש לו כבר שכל ומח דקדושה. הנקרא שכבר זכה לדעת דקדושה, אז נקרא שיש לו בחינת נשמה." מה זה דעת דקדושה?

דעת דקדושה זה חכמה, בינה, דעת, זו כבר מדרגה.

תלמיד: זו יכולה להיות גם התחלה של קשר שאתה מבין או מתקשר, או שגם בזה יש הרבה דרגות, או שזה שחור לבן?

דעת זו כבר מדרגה.

תלמיד: שחור לבן, הכול נפתח לך.

כן.

שאלה: כתוב "עבירה גוררת עבירה". אז איך יוצאים ממעגל העבירות?

זאת שאלה יפה. על ידי זה שמשתדלים עד כדי כך שאפשר לראות את העבירות שלו כעבירה אחת גדולה שחייב לצאת ממנה, להתפלל לבורא, ומהתפילות לבורא הוא מקבל כוחות להתעלות למעלה מהעבירה.

שאלה: איך בן אדם בוחר בין נפש דקליפה ונפש דקדושה, ומה זה נפש דקדושה לעומת נפש דקליפה?

זה כוח קטן, בינתיים, אבל שמביא אותו להרגשת המציאות.

תלמיד: מה זה נפש דקליפה, ממה ניזון הנחש, איך הוא חי?

נפש דקליפה או נפש דקדושה זו עדיין נפישה, זאת אומרת, כוח קטן שיחסית אדם יכול להתגבר עליו.

שאלה: אדם שזוכה לדרגות נפש, רוח, מכונה מקובל?

כנראה שכן.

שאלה: זה מצב מעניין, אני זוכר שפעם לפני שנים היית מזכיר מחסום, בן אדם היה חושב כאילו שיש לפניו מדרגה, ומעליה יש גם ידיעה וגם הרגשה. ובשנים האחרונות, אנחנו רואים שהדרך הרוחנית יותר מורכבת, בן אדם יכול להיות כבר במדרגה רוחנית, אבל הוא לא מבין את הכול, ולא תופס את הכול. אז מה זה השגה או תפיסה של בן אדם ברוחניות, אבל הוא עוד לא מבין. מה קורה שם?

כן, כמו בעולם שלנו, אתה לא רואה אנשים שחיים, אבל לא יודעים איפה הם חיים, בשביל מה חיים, ולמה? להיות במדרגה, זה לא נקרא שאתה כבר משיג אותה

שאלה: אני מבין שהתיקון הזה על הנחש שנקרא "על גחונך תלך" בעצם אומר שהעבודה שלנו היא מהקל אל הכבד. זאת אומרת, שאנחנו בעצמנו בשאיפה שלנו לחיבור, לגילוי הבורא בינינו, וכן הלאה, מגדילים את הנחש.

כן.

תלמיד: זאת אומרת, התהליך הוא שאנחנו כל הזמן שואפים לטוב, אבל כדי שיהיה לנו את הבחירה בזה, אנחנו אלה שמגדילים את הנחש. זה נכון?

כן.

תלמיד: וזה בעצם התיקון שיאפשר לאדם לעבוד מהקל אל הכבד?

"כל הגדול מחברו, יצרו גדול ממנו".

שאלה: התיקונים שלנו מגיעים מהראש לרגליים, או שמהרגליים מגדלים את הראש? נניח עכשיו אנחנו יוצאים ליום חדש, אז איך יהיה חידוש ברוחניות? אנחנו נקבל כוחות ואז?

על ידי זה שאנחנו מסכימים לקבל עלינו כוחות חדשים, ולסדר אותם נכון.

תלמיד: התקדמות זה כשאנחנו מקבלים כוחות מהחברה, ועם זה מתקנים משהו או שהבורא מקפיץ לנו רצונות לתקן, ואז אנחנו נמצאים בתפילה לתיקון? איך נעשה התיקון מלמעלה, מהראש למטה, או שהתיקון עולה מהרגליים למעלה. איך זה עובד?

מהראש, הבורא מעורר אותנו.

תלמיד: אז אם אנחנו רוצים היום להתקדם, אנחנו צריכים לקבל יותר כוחות מהראש?

כן.

שאלה: אם שמעתי נכון אמרת, שלהיות במדרגה זה לא נקרא שאתה כבר משיג אותה, זה נכון?

בכל מדרגה יש לך נפש, רוח, נשמה.

תלמיד: אז אפשר לעשות בירור כלפי הקבוצה, שאנחנו נמצאים במדרגה ובמה תלוי אם אנחנו משיגים את המדרגה שבה אנו נמצאים עכשיו?

שכולכם נמצאים במדרגה?

תלמיד: יש מדרגה שאנחנו עובדים ביחד, עושים פעולות, עושים כוונות, עושים יגיעות, אז יש איזו מדרגה כתוצאה מזה, אולי לא משיגים אותה, אבל יש מדרגה או לא?

מה זה אומר, שגם אם לא משיגים אותה יש מדרגה?

תלמיד: כי כתוצאה מכל היגיעות שלנו אנחנו מקבלים את השפעת האור המחזיר למוטב, הוא עושה שינויים שאנחנו לא מבינים, ויש התקדמות כתוצאה מהיגיעה שלנו. ואז כתוצאה מהיגיעות שלנו, והשפעת האור יש את המדרגה כתוצאה, אבל אנחנו לא משיגים אותה. זה נכון?

אז מה זה נקרא שהיא נמצאת?

תלמיד: אז מה נכון, לא בנתי מה חסר?

מה זה נקרא לקבל מדרגה?

תלמיד: זו גם שאלה. הוא מספר לנו על הנפש, ואומר שאין שם ראש, אין שכל, אין מוח, אין רגש, והוא נמצא כתינוק שנולד, שלא מבין כלום.

כן.

תלמיד: אבל גם כלפי המצב הקבוצתי שלנו אנו לא יודעים כלום, אולי הוא מספר עכשיו על המצב אחרי הלידה הרוחנית, ולא לפניו?

כן, זה אחרי הלידה הרוחנית.

תלמיד: אז כלפי המצב שלנו, במה תלוי שאנחנו לא סתם נמצאים במדרגה הבאה בהתפתחות הרוחנית שלנו, אלא משיגים את המדרגה הזאת או שלא צריך?

משיגים את המדרגה זה נקרא שאנחנו מקבלים אותה בנפש, רוח, נשמה.

תלמיד: אבל אם אין עדיין השגת הדרגות האלה נפש, רוח, נשמה, מה זה נקרא?

אז לא משיגים.

תלמיד: אז זה לא מה שחסר לנו, לתת יגיעה, להשיג יותר את המצב הזה?

חסר או לא, זה כבר משהו אחר.

תלמיד: אנחנו קוראים את הטקסט, רוצים לעבוד אתו. הוא קורא, "היינו שאין לו עכשיו יותר מבחינת רק נפש דקליפה." אם אני יודע שלא נמצא בקדושה, אז אולי זה דבר יותר קטן שיש מהצד האחורי של נפש דקליפה? אז האם אני יכול לעשות את הבירור שאולי נמצא במצב הזה וצריך לעבוד לפי המצב הזה, של נפש דקליפה, ולא צריך לתת לכוחות להזיק? "סור מרע".

אני לא יודע. תברר את זה לבד.

שאלה: בשביל הבירור, אפשר להגיד שקליפה זה על מנת לקבל וקדושה זה על מנת להשפיע?

כן.

תלמיד: אפשר להגיד שנפש זה עצמת הארה, איזו חיות, איזו הארה מסוימת?

כן.

תלמיד: רוח היא עצמה יותר חזקה?

כן.

תלמיד: ונשמה יותר חזקה?

כן.

תלמיד: אני שואל בשביל הבירור.

כן.

אגרת מ"ז

ב"ה א' אדר ב' תשי"ט פה ת"א יע"א

"שלום וכל טוב לידידי ...

הנני בזה לכתוב לך את הדרוש מה שאמרתי בשבת פרשת שקלים. הנה "באחד באדר משמיעין על השקלים", ויש להבין את ענין השקלים, שהוא מהדברים שנתקשה בהם משה. ורש"י מביא על הפסוק "זה יתנו - הראה לו כמין מטבע של אש ומשקלה מחצית השקל ואמר לו כזה יתנו". ויש להבין מדוע נתקשה בזה משה.

ויש לפרש על דרך המוסר: הנה מחצית השקל נקרא "בקע לגלגולת". ובזהר הק' (נשא אד"ר אות כ) כתב שם: "וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא לעתיק יומין וכו', ולקביל דא, בקע לגלגולת לתתא, כד עאלין בחושבנא". ואאמו"ר זצ"ל פירש: "גולגלתא" היינו התחלה, כמו שהתחלת הראש מתחילה מהגולגולת. "חוורתא" פירוש לבן, שהוא ענין אמונה ודבקות. "בקע" הוא בחינת בקיעה ושבירה.

ולפרש את דבריו, יש להקדים את הענין שהתורה נכתבה "אש שחורה על גבי אש לבנה". שיש לפרש, לזכות לאור התורה צריכים לב' מצבים: למצב של שחור ולמצב של לבן. שחור נקרא בזמן שלא מאירים האמונה והדבקות בה', שזה מגיע להאדם על ידי זה שיש טבע שבוער כאש שרצונו למלאות את תאוותו של הרצון לקבל אך לעצמו, ואין האדם מסוגל לעשות שום דבר ... לא יראה מקודם שעל ידי זה יקבל אח"כ הנאה ותענוג.

ואז כשהאדם מתחיל להסתכל על העולם כולו ורוצה להאמין שה' מנהיג את העולם בהשגחת טוב ומטיב, אז הוא בא למחשבות זרות חס ושלום, והמחשבות האלו עושות לו בקיעה ושבירה בהעבודה שקבל על עצמו להאמין למעלה מהדעת, ואז על ידי הבקיעה הזו נעשה אצלו חושך, מפני שאז נסתלקה ממנו האמונה וחסרה לו הדבקות בו ית'. וזה נקרא "בקע לגלגולת מחצית השקל", היינו מצב של חושך.

וזה שנתקשה משה, מדוע צריכים לחושך הזה, הלא יותר טוב היה שיהיה תמיד בבחינת השגחה גלויה, שאור האמונה יאיר בבהירות, ולמה כדי שיקויים "שאו את ראש בני ישראל" - צריכים ל"בקע לגלגולת" שהוא בחינת בקיעה ושבירה כנ"ל. ועל דבר זה נתקשה משה.

והקב"ה השיב למשה : "כזה יתנו", היינו המצב של טבע של אש, שהוא מה שהרצון לקבל מחייב אותם - זה יתנו תרומה לה'.

ועל ידי זה שהאדם צריך להתגבר על מצב השחור הזה הוא מוכרח לעזרתו ית', כמו שאמרו רז"ל: "הבא לטהר מסייעין אותו", ופירשו בזהר הק' שעוזרים לו בזה שהקב"ה נותן לו נשמה קדושה שיוכל להתגבר על מצבו. ואז יש לו מקום לעזרתו ית' שיתן לו מדרגה יותר גבוהה, ומוכרח להמשיך תמיד בחינת לבן, שהוא סוד לובן העליון, כמבואר בספר עץ חיים בשער עקודים (פרק א'), ולבן הזה מכונה בשם חוורתא.

וזהו "אש שחורה על גבי אש לבנה". וזה פירוש: "וכל גלגלתא", היינו כל התחלה, שהאדם מחוייב לעשות כל פעם בחינת בחירה חדשה - גורמת לו להמשיך כל פעם בחינת לובן העליון, שהוא סוד נשמה ומדרגה חדשה, על ידי זה שהאדם מוכרח להתגבר על מצבו הנקרא "אש שחורה". וכשבאה העזרה מלמעלה אז יש "אש לבנה". עד שהאדם בא לשלמות התכלית שלשמה נברא.

וה' יעזור לנו שנזכה להתגלות אור התורה, ובביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.

ידידך הדורש שלומך וטובתך

ברוך שלום הלוי אשלג"

ודאי שהמכתב הזה הוא לא פשוט, זה עדיין לא בשבילנו, אבל טוב לדעת.

תלמיד: כתוב, "האדם מחויב לעשות כל פעם בחינת בחירה חדשה".

כן.

תלמיד: במה הוא צריך לבחור כל פעם?

במצב יותר מתקדם. שמה שיש לו כרגע בכלים דקבלה יעבור לכלים דהשפעה וכלים דהשפעה ישפיעו יותר על מצבו הכללי. זה מה שהוא רוצה שיקרה. זה בצורה הכללית.

שאלה: על מה אדם מקבל עזרה?

על כל דבר ששואל ומבקש וזה באמת נחוץ לו.

תלמיד: כשהוא כותב "הבא להיטהר" ואז הוא מקבל סיוע או כמו "אש לבנה" ועוד כל מיני ציורים כאלה שמתארים את זה, למה שהוא יקבל את זה?

כי מבקש. הוא מרגיש שזה מה שהוא צריך כדי להתקדם.

תלמיד: האדם כל הזמן מבקש, כל הזמן רוצה משהו. מה מבטיח שאני אקבל מה שצריך, מה נכון?

זו באמת שאלה מה לבקש, מה נחוץ לך. בזה בעל הסולם מתכוון שאדם צריך להשתדל לברר מה נחוץ לו, מה הבורא רוצה לשמוע ממנו כבקשה, ועל מה מוכן לענות לו.

תלמיד: איך לקבל דיוק מהבורא לבקשה שלי?

אם אתה מברר ממש נכון מה שאתה רוצה כדי לעזור לחברים, ולהעלות את כולם לבקשתך יחד, אז אתה תצליח.

תלמיד: הוא כותב פה "כשהאדם מתחיל להסתכל על העולם כולו ורוצה להאמין שה' מנהיג את העולם בהשגחת טוב ומטיב, אז הוא בא למחשבות זרות חס ושלום,". זה עושה לו "בקיעה ושבירה", חושך, כביכול דווקא כשכן יש לאדם רצון לגלות אותו, הוא משכיח, זה הפוך, לוקחים אותו עד החושך.

כדי שיהיה לו רצון אמיתי, צורך אמיתי.

תלמיד: אז איך אדם עובד עם התגובה הזאת, איך הוא יודע? כי בעצם, זו בעצם ההכוונה של הבורא? חושך זה אומר שהוא מדייק אותי?

כן. כדי לקדם אותך הוא מוסיף לך חושך.

תלמיד: ואם האדם מרגיש הפוך? דווקא התרחבות ונגיד אור, אז מה?

לפעמים גם כך.

תלמיד: אז איך הוא יודע, גם אור, גם חושך, הכול תקף, איך הוא יודע מה נכון? מה לעשות בצעד הבא?

להשתדל לסובב את עצמו עם פניו לבורא בכל מצב ומצב.

שאלה: אומר רב"ש, ש"כדי שיקויים "שאו את ראש בני ישראל" - צריכים ל"בקע לגלגולת"". זה נראה שהמצב הזה הוא ממש הכרחי?

בטח.

תלמיד למי רב"ש כתב את המאמר הזה, את האיגרת הזו?

אני לא יודע.

תלמיד: הוא חותם בסוף "ידידך הדורש שלומך וטובתך", הוא ממש נותן פה הדרכה לחיים עם חתימה שלו לדרישה הזו.

כן.צמה לעשות.

תלמיד: החתימה הזו נותנת הרבה כוח, למרות שיש עליות וירידות.

כן.

תלמיד: יש מי ששומר ומשגיח עליך.

כן.

שאלה: במשפט האחרון הרב"ש אומר "וה' יעזור לנו שנזכה להתגלות אור התורה,". מה זה אומר לזכות להתגלות אור התורה?

התגלות אור התורה היא כל הנרנח"י.

שאלה: למה לצפות בהתגלות אור התורה במידה הקטנה שלה, אפילו לא בכל הנרנח"י, מה אנחנו רוצים שיתגלה?

הארת הנפש.

שאלה: מה היא תאיר בנו אם זה יקרה?

בדרגה של האור הזה אנחנו נגלה מה הוא טוב, מה הוא רע, ולאיזה כיוון אנחנו צריכים להתקדם. כל זאת באור הנפש.

שאלה: אני יכול לפנות לבורא כי חשוך לי ואני במצוקה, אז אני פונה אליו. זה מצב אחד. מצב אחר הוא שאני מרגיש בזמן המצוקה שהיא נעשתה בכוונה כדי שאני אפנה אליו. מה קובע איך אנחנו נפנה אליו, מאיזו סיבה?

ההרגשה שלך קובעת.

שאלה: ויש בידינו להשפיע על כך באיזה אופן, או שזה פשוט אוטומטי?

כן, אתה יכול להשפיע.

שאלה: בהכנה שעושים מראש?

גם מראש.

שאלה: הרב"ש כותב פה שכאילו זה בסדר שהאדם בא להסתכל על העולם, רואה חושך, והוא רוצה להאמין שה' מנהיג את העולם בבחינת טוב ומטיב, ואז, במצב הזה, על המחשבות שהוא כבר קבע שהוא הולך למעלה מהדעת, שאלה כל המחשבות שמסתירות את הטוב ומטיב, שם נעשה לו מה הוא קורא לזה "בקיעה ושבירה בהעבודה", ואז החושך. אם אנחנו נייחס את החושך, כמו לדוגמה, כשאתמול קראתי ב"שמעתי" שצריך לבקש עבור הכלל, עבור החברים, אני לא יודע מה זה לבקש עבור החברים, לא יודע מה זה בהרגשה.

כן.

שאלה: אז אולי זה החושך, אם נגדיר זאת כחושך, או חושך כשרע לי או לא טוב לי, אז כבר הכול יהיה ברור, ההגדרות האלה, מה זה חושך?

חושך זה חוסר האור.

שאלה: שנותן לנו לראות?

שנותן לנו לראות מי אנחנו, איפה אנחנו, עם מי אנחנו וכן הלאה, כמו בעולמנו.

שאלה: כן, אבל בעבודה שלנו חושך הוא הסתרה מהחברים, מכמה שאני יכול לבקש עבורם.

אם בשבילך זה חושך, בסדר, אז זה החושך.

שאלה: איך להגדיר חושך בעבודה שלנו בצורה שתעזור לנו להתקדם, או להגדיר אור?

לא זה ולא זה, לא חושך ולא אור, אתה לא יכול להגדיר אותם בצורה אבסולוטית, אלא האחד כנגד השני.

שאלה: אבל למה הם יהיו קשורים, הם יהיו קשורים לקשר שלי עם הזולת, עם הקבוצה?

כן.

שאלה: וכל ההסתכלות היא תמיד בכמה אני יכול להתפתח דרכם או בכמה אנחנו מתפתחים?

כן, כלפי הזולת, כלפי הקבוצה, כלפי העשירייה, רק כך אתה יכול לקבוע נכון את המצב שלך.

תלמיד: בחושך, באור, וכל המושגים האלה?

כן.

תלמיד: יש לי הרגשה שהיום אני יוצא מהשיעור עם חוסר תקווה.

מצוין.

תלמיד: כי נשמע שאנחנו לא הדור האחרון, ואני עצמי לא יכול להיות אולי קומוניסט או אלטרואיסט, ככה זה נראה, אז מה עלינו לעשות?

ללמוד איך להיות מתאימים לכוח העליון.

תלמיד: כן, אבל אם אני בעצם לא יכול ליצור חברה לדוגמה, ושמעתי שגם אנחנו לא חברה לדוגמה כרגע.

בסדר, גם אני לא רואה חברה לדוגמה באף מקום, אז מה?

תלמיד: אז מה אנחנו עושים?

אנחנו משתדלים למצוא את הדרך הנכונה למטרה הנכונה, כולנו ביחד בצורה הנכונה.

שאלה: הלוגו שלנו הוא "בונים חברה רוחנית". מה זה נקרא "בונים חברה רוחנית"?

שאנחנו צריכים לדעת איך לבנות את זה, ולבנות בפועל.

שאלה: אז אנחנו כן יכולים להיות דוגמה?

אם נעשה את עצמנו כך.

שאלה: כי אם אנחנו לא נחשבים הדור האחרון, אז איזה? הוא רושם פה וגם מאחל לו שיבוא "גואל צדק במהרה בימינו".

עד אתמול חשבת שאתה נקרא דור האחרון?

תלמיד: חשבתי שאנחנו כבר נמצאים במצב כזה שאנחנו יכולים לשנות משהו.

לשנות משהו אתם יכולים תמיד.

תלמיד: אז נראה ששום דבר לא משתנה.

איך שאתם קובעים, תלוי באיזה עיניים אתם מסתכלים על מה שקורה ולמה אתם מצפים.

תלמיד: אני לא רואה בצורה כזאת כמו דרך העיניים של בעל הסולם, שכתב לנו את כתבי הדור האחרון, אני לא יכול לראות את זה בכלל מתקיים בנו, אפילו כשאנחנו מבינים מה זה, איך העולם בכלל קיים ומה היא מטרת הבריאה.

את זאת אנחנו צריכים להשיג בסוף.

שאלה: מה זה הסוף?

בסוף הלימוד, בסוף הבריאה.

שאלה: זאת אומרת, אם אני מסיים את חיי פה, עדיין זה לא נקרא סוף?

אני לא יודע מה זה לסיים את חייך.

תלמיד: החיים הגשמיים.

חכה קצת.

שאלה: האם על מנת למשוך אש לבנה ולשים מעל אש שחורה, מספיק שהאדם יבוא לרצון אמיתי, או שהוא גם צריך להעלות זאת בבקשה בצורה נכונה?

הוא צריך להעלות בקשה בצורה נכונה ככל שהוא יכול.

שאלה: כי אז הוא יעלה במדרגות וזה חשוב יותר?

כן.

(סוף השיעור)