007_heb_o_rb_bs-tes-04_2

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/cu/JzIRrPxK?activeTab=downloads&mediaType=video

בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך א'. חלק ד'. פרק ד'. אות ג'

שתיים וחצי דקות אחרונות שומעים חלש לא ניתן להקליד 

מדוע אני לא לומד, שבבחינה ג', כאן נשאלת שאלה. כאן הוא אומר, ביטוש דא בדא, בחינה ג' עם מלכות. אז אם אני לומד שאור הנקודות מאיר או בט' ראשונות של טעמים, בכל הט' ראשונות היה קומת כתר, מדוע אין שם בטישה? מדוע הם כן מקבלים? מדוע דווקא מלכות? אם אני לומד את כל המלכות, אני מבין, שכולם אותו דבר.

תלמיד: ...

רב"ש: לכן זה קשה קצת.

ב', משל. הוא בא ואומר לנו, תדעו לכם שבכל קומה יש שתי הפכים. אם אני אומר שיש שם קומת כתר, מוכרח להיות שם עב ביותר שנקרא מלכות, בחינה ד'. אבל אל תחשבו שבחינה ד', שנקרא עביות הכי גדולה, מקבלת את אור הכתר, לא. הוא רק ... יש שם כלי הזכה ביותר, ששם מאירה אור הכתר. והאמת, את זה הוא מכ... את זה הוא מכנה בשם רשימו דהתלבשות שמאור הכתר. היות שהאור מתלבש בכלי הזכה ביותר, כתר, לכן אין שם חיסרון שבכדי שנוכל עוד הפעם להמשיך אור. לכן אנחנו צריכים רשימו דעביות של מלכות. אם כן, אני יכול ללמוד כך. מה אני אלמד כך? במלכות יש רשימו דעביות, ובכתר יש רשימו דהתלבשות. ומה המשל? חכמה, בינה, זעיר אנפין, מלכות.  

בא הוא ואומר במקום אחר, תדעו לכם, אם אני אומר שמלכות נקראת כתר, שזה נקרא מלכות, נקרא אדני, מדוע מלכות נקרא אדני? א' ד' נ' י'? אומר הרב שיש שם שני בחינות. יש שם בחינת אני, יש באדני, א' נ' י', ויש באדני אין גם כן. והרב אומר, אין נקרא כתר, ואני נקרא מלכות.

היינו, היות שמלכות הוא כתר דאור חוזר, והיות שעל ידי האור חוזר כתר לא יכול לקבל, לא יכול להתגלה שום בחינה עד שהוא מקבל את האור חוזר, ממי? מחכמה, נמצא כמו שחכמה הוא תחתון מכתר על ידי האור ישר, כמו כן כתר הוא תחתון מחכמה דאור חוזר. נמצא שכולה קומתו, שכולם קומתם כתר.

עכשיו אני צריך לומר, אם יש לנו בחינת כתר דהתלבשות שמאיר שם אור הכתר, אז מאיר בכל עשר ספירות דכתר. אם כן נשאר התלבשות בכל העשר ספירות. רק אני מוכרח ללמוד מבחינה עליונה, שכולם יש להם אותה הקומה של בחינה עליונה. אני רוצה לדעת איך שזה, איך שמתבלבלים.

מה כתוב למעלה?

ואז אור חוזר היורד בכלי של המלכות, ג פוגע באור עצמו הראשון של המלכות העולה למעלה. השאלה ברורה, מתי זה היה?

ג) שאור זה, העולה למעלה, הוא בקומת כתר, שהוא מחשיב את העביות הגדולה יותר לבחינת פנים, ואו"ח שבא עכשיו מבחינה ג', ואו"ח היורד משפיל העביות הגדולה דבחי"ד, מדוע? מזה יכולה להמש... רשימו. ומעדיף לבחי"ג הזך ממנה, שהוא בסתירה לאור המלכות העולה, וע"כ מבטשים זה בזה.

אני הייתי לומד, אור המלכות העולה שעלה, נ... שעולָה למעלה. מתי יש לנו בחינת זיווג על בחינה ג'? שאור כבר נסתלק, כבר עלה למעלה. כאן משמע, שעכשיו הוא עלה למעלה. אחד. ב', כאן אנו רואים שהוא מדבר ממלכות, הוא מכנה אותו קומת כתר, אז כבר מדברים מכל העשר ספירות.

מה כתוב? וירדו ניצוצין מן האו"ח היורד ה בכלי של המלכות.

ד) ונקראו ניצוצין משום הדמיון אל הניצוצין היוצאים מתחת הפטיש דאתנהרו ואתדעכו לאלתר. כמ"ש בזוהר...

אתמול דיברנו כמדומני, שמישהו שואל בניצוצין, אור הזך, אור העב. אם אתם זוכרים, אמרתי להם, ניצוצין יש הרבה פירושים. כאן. שם למדנו ניצוצין נקרא, שירדו להחיות את הכלים, בעולם הנקודים נקרא ניצוצין, רשימו של אור העב שירד למטה. כאן נקרא ניצוצין אור בעצם. אור, לא רשימות. אם כן נשאלת השאלה, מדוע נקרא ניצוצין? 

אתה מבין מה שאני עכשיו שואל או לא? אתמול היה השאלה הזאת. 

תלמיד: כן.

רב"ש: בשל משום ניצוצין, הוא אומר, היות שזה אור העב, שאור העב הכללי נקרא כלי בזמן שאור ישר מסתלק, אבל כאן היות שהרשימו של אור העב מקבלת הארה מאור הזך שברשימו, לכן לרשימה הזאת עדיין יש ניצוץ המחייה. אבל כאן שאני לומד אור חוזר, אין ... הכוונה על רשימות. רק אור בעצם אתה לומד. אם כן, מדוע נקרא ניצוצין? 

תשובה:

ד) ונקראו ניצוצין, מדוע הם נקראים ניצוצין? משום הדמיון אל הניצוצין היוצאים מתחת הפטיש דאתנהרו ואתדעכו לאלתר. היינו, שמתכבים. הלאה, כמ"ש בזוהר, אמנם אין המשל דומה לנמשל לגמרי, קודם כל צריכים לדעת, אם אנו אומרים, אור חוזר היורד דכלי דמלכות, איפה למדנו שנזדככו? איפה למדנו שהם מתכבים, שנסתלקו? תדע הלאה.

אמנם אין המשל דומה לנמשל לגמרי, כי הניצוצין היוצאין תחת הפטיש, מאירים כרגע ונאבדים תכף ולא נודע מקומם איה, משא"כ אלו ניצוצין שבכאן, וכן הרפ"ח ניצוצין שלומדים שם בעולם הנקודים, אע"פ, שנכבו תכף, מחמת הסתלקות הזווג לבחינה יותר עליונה, שהיא הבחי"ב, עכ"ז לא נאבדו משם, כי אין העדר ברוחני כנודע, ועצמותן וממשיותן נשארו שמה, אשר אח"כ חזרו לאיתנם, בעת שהגיע לשם התפ"ב כמ"ש במקומו.

מה כתוב כאן? אתה שומע? הוא רוצה להסביר לו מדוע נקרא זה ניצוצין, אז ... לו, זה אור. וכמו הוא אומר, הזוהר הקדוש, כדומים הניצוצים היוצאים מתחת הפטיש, דאתנהרו, מאירים ונזדככו, נכבו.

נשאלת השאלה, מדוע ניצוצין האלה, מתי הם מתכבים כאן? מה כאן המדובר? אני חוזר. שנעשה זיווג על בחינה ג' שמאיר קומת חכמה, ואור החכמה רוצה להאיר בכלי של המלכות, יש שמה רשימו דבחינה ד'. מדרגה יותר גבוהה. הוא לא רוצה לקבל על בחינה ג'. מה זה בטישה, מי גובר? האור. היות שזה רק רשימו וזה אור. בסדר. 

לומדים, הרשימו שהיא בחינה ד' שהייתה במלכות, עולה למעלה בסוד תגין על האותיות. הלאה. ואחר כך נזדככה בחינה ג', ויצאה בחינה ב'. מה מאיר עכשיו בכלי דמלכות? הבחינה ג' כבר אין לה אור. מה נשאר מבחינה ג'? רשימו. אם כן, יש לה עכשיו רשימו דבחינה ד' שהיא מבחינה ג', היא לוקחת רשימו מבחינה ג'... מבחינה ד', רשימו מבחינה ג' יוצא לחוץ. אם כן, כבר עכשיו אין האור. נמצא שנזדככו. מדוע נזדככו? שעכשיו לא מקבלת אותו, לא מאירים בה.

אבל לפני כן הוא אומר, המלכות הזאת, תסתכל, שלקחה מקודם בחינה ג', שנקרא ניצוצין נשאר בה, איך? אנו לומדים, מהרשימות שנשארו מהתפשטות א', הם נעשים כלים לזכרים. מה זה רשימו בבחינה ד'? זה רשימו דהתלבשות. אין עביות בבחינה ד'. אם כן ... זה הכנה שנשארו עבור פרצוף ע"ב לכלים זכרים.

הלאה.

מהרשימו דנקודות שנקרא ניצוצין, היינו, שניצוצין דבחינה ג', נקרא אור החכמה, נפלה בכלי של מלכות, בכלי דקומת כתר. נמצא, אחר כך היה הכנה לכלים נקבות, שבא אור החכמה בכלי דכתר, יש כבר הכנה עם מאיפה? מהניצוצין האלו, נמצא ניצוצין לא נזדככו. משמשים לו כך בפרצוף הב'. לכן הוא אומר, הנה המשל דומה למי שמאה אחוז רק נותן רק הארה, מצד אחד כן, מצד הב' לא. 

ירדו לה... את הכלי בעולם הנקודים. מה הניצוץ הזה? ניצוץ הזה נקרא שנכבה. מה שאומר כאן, וכן הרפ"ח ניצוצין, אע"פ, שנכבו תכף, אנחנו לא רואים את זה. שם רפ"ח ניצוצין שירדו להחיות את הכלים לא מתכבים. מדוע נקרא ניצוץ? על שם החיוב, שעדיין מאיר. 

עוד הפעם. מה שאומר כאן, וכן רפ"ח ניצוצין, זה קשה לי קצת. מדוע? מדוע נקרא כאן ניצוצין? על שם השלילי. באמת זה אור. מדוע נקרא ניצוצין? שאחר כך נזדכך בחינה ג', נשאר בחינה ב', נקרא ניצוצין על שם מה? על שם השלילי.

שם לומדים, נקרא ניצוצין. מדוע נקרא ניצוצין? איפה? שירדו להחיות את הכלים. על שם החיוב, דהיינו, הוא אומר כך: בזמן שאור ישר מאיר באור חוזר, אומר רב, אור וכלי מעורבים זה בזה. לאחר שנסתלק האור, אז ניכר אור העב לכלי. הלאה. אחר כך נשאר רשימו, כמו שאור ישר הכללי מלובש באור חוזר הכללי, כן נשאר חלק מאור הישר המתלבש בכלי ש... בחלק של אור חוזר, ושניהם ביחד נקרא רשימו.

חלק שבא מאור ישר נקרא אור הזך שברשימו, וחלק שבא מאור חוזר נקרא אור העב שברשימו. שניהם אור. אבל לאחר שאיזה סיבה מסתלק אור הזך מאור העב, למשל כאן, אור הזך, אור ישר לא יכול לרדת למטה לכלים, שרק בעולם העקודים שהכלים נשארו מקומם, אז האירו הרשימו תוך הכלים באור ישר, וגם כאן מי ירד למטה? אור העב. 

אז הוא אומר, מדוע לא נקרא אור העב כלי? כמו שלומדים באופן כללי, שאור ישר נסתלק מאור חוזר נקרא כלי, גם כאן החלק הזה מדוע לא נקרא כלי? הוא מסביר: שם מאור העב לא מקבל מאור, מאור ישר שום דבר. נסתלק. מה שאין כן, הרשימו כן נשאר. אי לזאת אז אני אומר, שאור העב כן מקבל הארה מהרשימו. רשימו לא נסתלקה. לכן נקרא זה ניצוץ, עדיין מאיר בו אור. אם כן מדוע נקרא ניצוץ? על שם החיוב. כאן נקרא ניצוץ על שם השלילי, אחר כך נסתלק. ושם נקרא ניצוץ על שם החיוב. מדוע? עדיין מקבל הארה.

ה בכלי של המלכות. מה זה בכלי המלכות? הוא אור העב הנשאר למטה אחר ההסתלקות דהתפ"א, שהוא עצם הכלים השייכים להתפ"א דעקודים, אשר שמה, באור העב הזה, לאחר הסתלקות אור ישר מכונה כלים, הניחו האורות את הרשימות שלהם, ושמה נפלו הניצוצין מהאו"ח היורד לכלים האלו.

אז צריכים, אז עכשיו צריכים להתחיל דף רל"ג למעלה, אות ד'. להתחיל אות ד'.

ד) כשעלה יסוד, הניח רשימו במקומו, וכשבא האור לו דרך אחוריו, הכה בזה הרשימו, ונפלו ממנו ניצוצין, ו ונעשו מהם בחינת כלי של היסוד, מה כתוב כאן? ואז אותו הרשימו, היה מאיר בכלי זה מרחוק, ולא נכנס בתוכו, ז וה"ס התגין.

מה הוא אומר כאן? תסתכלו בכותרת, מה שכתוב:

כלי היסוד נעשה מן הניצוצין שנפלו מהכאת האור הבא דרך אחוריו ברשימה. והתגין נעשו מהרשימה המאירה מרחוק. מה הוא אומר לנו כאן? נראה אות ו'

ו ונעשו מהם בחינת כלי של היסוד, 

אז הוא אומר:

ו) היינו, מה שאנו אומרים כלי הכוונה הוא להתפשטות ב', הבאה לאחר מכן, שנקראת פרצוף ע"ב דא"ק, אבל כלי היסוד של העקודים שבכאן, הוא נעשה מאור העב הנשאר למטה אחר הסתלקות דהתפ"א. 

מה הוא אומר לנו? מה שהוא אומר, שעל ידי הכאה נפלו ניצוצין, ונעשה כלי של היסוד עכשיו על ידי הניצוצין, אין הכוונה הכלי בשביל פרצוף גלגלתא. הכלי של הפרצוף גלגלתא נעשה מהסתלקות האור. מקודם האור ישר ואור חוזר היה מעורבים יחד זה בזה, והיה נקרא כלי. אבל אחרי הסתלקות אור ישר, אור חוזר שנשאר נקרא כלי.

אם כן, מה הוא אומר לנו? שדווקא על ידי הניצ... על ידי ה... מן הניצוצין שנפלו מהכאת האור הבא דרך אחוריו ברשימה נעשה כלי, הכוונה כאן, הכוונה כאן, כלי בשביל פרצוף ע"ב. מדוע? נראה אחר כך. קודם כל הוא אומר לך. הבנת מה שאומר?

עכשיו תסתכל למטה, אות ו':

ו) היינו, מה שכתוב ונעשה מהם בחינת כלי של היסוד, היינו להתפשטות ב', לפרצוף הבאה, לאחר מכן שנקראת פרצוף ע"ב דא"ק, אבל כלי היסוד של העקודים שבכאן, של פרצוף דגלגלתא, הוא לא נעשה מן הניצוצין. רק מה? הוא נעשה מאור העב הנשאר למטה אחר ההסתלקות דהתפ"א, שאור הסתלק, תיכף נעשה כלי.

אם כן מה שאומר כאן, שנעשה כלים, הכוונה לצורך פרצוף ע"ב. בשביל מה צריכים? זה נראה אחר כך.

ז'. ואז הוא אומר למעלה, אותו הרשימו, היה מאיר בכלי זה מרחוק, ולא נכנס בתוכו, ז וה"ס התגין. מה הפירוש לא נכנס בתוכו? הרשימה הוא אמר מקודם, היה בטישה. אור הבא דרך אחור והיכה ברשימו שישנו. מה הפירוש, לא נכנס בתוכו?

אתם מבינים מה שאני שואל? נראה אחר כך.

ז) עי' היטב לעיל בדברי הרב ח"ד פ"ג אות ט' ובאור פנימי אות פ' שנתבאר זה באורך. ודע, כי אחר שנפסק הזוו... כי אחר שנפסק הזווג בכלי העליון, מה זה כלי העליון? נדבר. נדבר בתור דוגמה. מקודם למדנו שהזיווג שנעשה על בחינה ג', האיר באור המלכות העולה למעלה, אז למדנו, בחינה ג' שהוא קומת חכמה נפל לכלי מלכות ששם קומת כתר, נ... זה הכנה בשביל פרצוף הב'. שיבוא אור החכמה בכלי דכתר, כבר יש כאן הכנה מג' לד'.

עכשיו הוא אומר, ודע כי אחר שנפסק הזווג בכלי העליון, דהיינו, בחינת זעיר אנפין ובחינה ג' גם כן נזדככה, ועלה ממעל לו, נגיד שעלה לבחינה ב', אשר אז נפסק ג"כ הארת הזווג מכלי התחתון בהכרח, אם כן, מה יש לתחתון? רק רשימו, לא יותר, מבחינה ג'. הנה אז נמצאים גם הניצוצין, שזה האור שבא מבחינה ג', שירדו לשם שמתכבין עכשיו. מדוע אין עכשיו אור? האור עכשיו נסתלק מבחינה ג' ועלה לבחינה ב'. אם כן, מה יש לנו עכשיו בכלי מלכות? רשימו של בחינה ד' ורשימו של בחינה ג'. 

וע"כ יכולה שוב הרשימה, שהיתה ממעל לכלי, בזמן שהניצוצין ירדו בתוכה, יכולה לחזור ולהתלבש בכלי כבתחילה. ועכ"ז, אותה הארה מרחוק שנקראת תגין, שעלתה ממעל לכלי בזמן שבא אור הניצוצין מבחינה ג', לא פסקה מכלי גם לאחר זה, משום שאין העדר ברוחני כנודע, בסוד מעולם לא זזה השכינה.

כאן כבר אומר חוק. מה כתוב כאן? מצד אחד אנו לומדים, שהרשימו דבחינה ד' נכנסה בכלי. מדוע? הלא עכשיו בחינה ג' זה לא אור, רק זה רשימו, שזה נקרא שהניצוצין נתכבו. אז הוא אומר חידוש, היות שמקודם היה רשימו מבחינה ד' ממלא הכלי בתור תגין, עדיין עומדים שם מטעם אין העדר ברוחניות. מה זה נותן לנו, הוא לא אומר.

רל"ד, הכותרת למעלה:

ג' הבחנות בעשר הספירות: כתר. ושאר הספירות. ומלכות. כתר הניח רשימה ולא כלי. שאר הספירות הניחו רשימות וכלים. מלכות הניחה כלי ולא רשימה.

ה) וכן עשו כל הספירות, זה עולה הלמעלה מה שלמדנו, וכן עשו כל הספירות, שהיה הכאה מאור הבא מלמעלה, ח חוץ מכתר, שהניח הרשימו לצורך ספירת החכמה, ט אבל לא עשה בחינת כלי, אנחנו למדנו, מאיפה נעשה כלי? על ידי הבטישה של אור חוזר היורד. אז הוא מפרש: לפי שבשלמה שאר הספירות, בעלותם למעלה על ידי י הכאה במה שלמעלה מהם כ והכאה של הרשימו, הרשימו שנשאר בכלי, ועל זה יש, ואז מקום הזה ... שעלה למעלה ממנו נעשה עכשיו זיווג, יצא אור. האור הזה מ... אז אור הזה מכה ברשימו. נפלו הניצוצין, נעשה בחינת כלים, למדנו הכנה, דהיינו. 

הנה, אנחנו מדברים כאן מהכלים של פרצוף ע"ב, היינו שאני צריך אור החכמה בכלי דכתר, ואור הבינה בכלי דחכמה. אז אם אני אומר שהרשימו דבחינה ג', האור, הניצוצין דבחינה ג' נפלו לכלי מלכות, שהוא בחינת כלי דכתר, כבר יש תשתית. הלא האור חכמה כלי דכתר. ואם אני אומר שנפלו ניצוצין מבחינה ב' לבחינה ג', מה זה ב'? בינה, ג' חכמה, אז אותו דבר יש כאן ... הכנה של אור הבינה בכלי דחכמה. בבחינה א' נפלה לב', גם כן אור הזעיר האנפין מכלי דבינה.

נמצא, שכל ה... שעל ידי ההכאה נתמעטה הכלי. מה כאן נתמעטה הכלי? היו צריכים שיהיה איזה השתוות, האור הבא עכשיו עם הכלי. אם אנו לומדים שבפרצוף ע"ב, וכמו... וכמו כן כל הפרצופים, לוקחים הכלים מהמדרגה הקודמת למלאות אותם. זה כלל, צריכים לזכור, שבכל מדרגה אנו לומדים כלים חדשים, שבא עכשיו מהזיווג שיוצא אור חוזר וכלים ישנים, מה שנשארו ממדרגה הקודמת. 

רק אנחנו למדנו, הרב עושה הבדל רק בזה. שמדברים מעולם הנקודים, הכלים שנשברו, הכלים צריכים תיקון, נקרא הכלים הישנים בשם נוקבא, בשם ב"ן. מה שאין כן, הכלים של עולם העקודים שלפני השבירה, שהכלים לא נשברו לכן צריכים תיקון, ההוא לא מכנה אותה בשם ב"ן, בשם כלי... בשם נוקבא, אבל הוא צריך למלאות אותם. 

נמצא שאור הע"ב ימלא אור החכמה, יבוא בכלי דכתר, אין שום השתוות, זה כלי דכתר, זה חכמה. עכשיו שנפלו ניצוצין בבחינת חכמה לכלי דכתר, כבר אור החכמה שבא, כבר מצא מקום הכנה להשתוו... שיהיה לה איזה השתוות עם הכלים. כמו כן, שבא אחר כך אור הבינה בכלי דחכמה, מהניצוצין שנפלו מבחינה ב' לבחינה ג', ... יש בכלי דחכמה של בחינה ג' ההכנה מבחינה ב', שהוא אור הבינה בכלי דחכמה.

זה שאומר: לפי שבשלמה שאר הספירות, בעלותם למעלה על ידי י הכאה במה שלמעלה מהם, במי? כ והכאה של הרשימה, ל היה נעשית בחינת הכלים, שנפלו מהמדרגה הקודמת, המדרגה ההיא שלמעלה לכבר זה התחתונה. אך מ הכתר, צריכים לומר מה, איזה כתר? עביות דשורש, לא יש מי שיכה ברשימו שלו בעליתו, לכן לא נגמר עדיין הכלי שלו. של כתר. והרי כי הכתר הניח רשימו ולא כלי. ושאר הספירות הניחו רשימו וכלי, והמלכות הניח כלי שהיה כ... בה ולא רשימו. 

רע"ו, תשובה ד'.

מה השאלה? מה זה אור המלכות: הוא אומר: כח המסך והאו"ח שבו, שהמסך נותן, שישנם בכלי מלכות, מכונה "אור המלכות". זה האור שלו. זאת אומרת אור ישר אין לה, רק מה יש לה? המסך ואור חוזר. הלאה. גם אור הזך של הרשימו דמלכות, מכונה ג"כ אור המלכות. מה זה? אנחנו מתבלבלים. רשימו דהתלבשות כוונתו נקרא זך, רשימו דהתלבשות מוכרח להישאר משהו. רק על זה יש הרבה לברר. 

דהיינו, לפי מה שהוא אומר, אנו צריכים את הרשימו להחיות את הכלי. אם אנו אומרים, שאור המלכות, אין רשימו, מי מחייה אותה? בא הוא ואומר, אור הרשימו שנשאר בכלי דיסוד מחייה את הכלי דמלכות. אם ... הוא לא מחייה, הוא אומר, מאיר לכלי דמלכות. 

גם זה יש שאלה, מה כוונתו בזה? אם כוונתו, יסוד כוונתו שלאחר שנזדכך בחינה ד' ומאיר בחינה ג', את זה הוא מכנה יסוד. ולאחר שבחינה ג' נזדכך נשאר רשימו מיסוד, ואחר כך מאיר למלכות, נשאלת השאלה בינתיים, מאיפה מלכות מקבלת הארה? 

רק מה, נגיד מה שהוא אומר, מהרשימו של היסוד יכולים לומר, באמת שהוא אומר מלכות, הכוונה שבחינה ד' קומתתם נזדככה, והיה שם עשר ספירות. ואני יכול להגיד שם שרק הט' ראשונות, יש להם אור ישר, ולמלכות יש אור חוזר. אז יכול להיות בזמן שמסתלקים, מסתלקים ממדרגה אחת, מדרגה שלמה, אז נשאר שם ט' רשימות. והט' רשימות האלו, אז יהיה אור היסו... הרשימות של היסוד יכולים לומר, מאיר בכלי מלכות. אם כן מה זה יסוד? מצד הפרטי של מלכות.

כשאני אומר שנעשה ביטוש עם ניצוצין מהיסוד, כבר לא יסוד הפרטי, כבר המלכות, עשר ספירות שעלו ליסוד ונעשה זיווג עשר ספירות דאור ישר ואור חוזר. ואור חוזר הזה נופל למי? לכלי המלכות, שהיה שם רשימו דבחינה ד'.

לומדים, מלכות אינה מנחת רשימה, בדרך כלל הכוונה רק שנשאר רק רשימו דעביות, לומדים כך. הבחינה האחרונה נאבדת. מסיבת מה? שהאור מקיף זיכך אותה. שם הכוונה לומדים, על המסך, ... היות שהמסך לא נותן לאור מקיף שיאיר, לכן ביטל את הכוח עיכוב הזה. אז מי ביטל את המסך? לא האור. 

ששש, סליחה, אני אסביר לך. מהו ההבדל בין שאני אומר שנשאר רשימו דהתלבשות, ואני אומר בחינה אחרונה נאבדת? אז רק עביות נאבד, והרשימו דהתלבשות נשארת. מה בין זה לזה? אתה מבין השאלה? 

תשובה: למדנו, מדוע נסתלק האור? אור מקיף, היה בטישה. עם מי? עם המסך. מה רוצה אור מקיף, שאור יסתלק, או האור מקיף רוצה גם הוא יאיר? שהוא גם יאיר. מי לא נותן לו? כוח המעכב. החליש אותו כוח המעכב. אבל האור החליט שהוא רוצ... אדרבה, הוא אומר שלא ייתן ... צריכים להאיר יותר. אם כן, שהיה סיבה, היות שנאבד לו אור חוזר, אז הוא לא רוצה לקבל את האור, התחתון לא רוצה לקבל על מנת לקבל. לכן רשימו יכול להישאר, הוא לא ביטל את הרשימה הזאת.

לכן אני אומר רשימו דהתלבשות נשארת. מה זה התלבשות? בכל המקומות שהיה אור, נשאר רשימו. כאן ביטל את האור, לא נשאר רשימו מהמסך. מה הפירוש, נשאר רשימו מהמסך? מה זה רשימו בכלל? רשימו הוא מכנה בשם תשוקה. בדומה שהאדם אכל משהו, איזה מאכל באיזה מסעדה, בא למחרת: "מה אתמול נתת לי, מזה מזה מזה מזה, תן לי גם היום, בבקשה. אבל כסף אין לי כמו היה אתמול. אתמול היה לי הרבה כסף, שילמתי לך כך וכך, היום אין לי כסף.". 

מה זה מסך? מה זה מסך? אם להיכנס קצת, הוא עושה חשבון, כמה שיכול לכוון על מנת להשפיע, הוא יקבל. יותר לא. זה דומה, אני אמרתי על משל להבין: אחד עבר בחנות של הרהיטים, רואה שם ארון יפה, מתחשק לו. בא לבעל הבית, "שמע, מתחשק לי את הארון הזה, ואני רוצה ליהנות."

"מה יהיה לי מזה?"

"אם אתה תהנה אותי, יהיה כדאי לתת לך. עם מה אתה רוצה שאתה תהנה, שאני נתתי ותוכל לתת לי ארון?"

"אם אתה תשלם לי כך וכך שקלים, אז אני אהנה, אז אני גם כן אתן לך. פחות מזה אני לא נהנה. אני יכול לתת לך רק מה שאני נהנה, דהיינו מה זה? ארון יותר פשוט." 

נמצא, המסך נקרא שהוא משלם, מה הוא משלם, מה מחיר? אם הוא רוצה להנות בעל הבית, בשיעור הזה הוא גם כן יכול ליהנות, על דרך המשל. זה נקרא מקבל על מנת להשפיע.

נמצא לפי זה, מה קלקל אותו? שאמר לו, הדרך שלך, שאתה עושה רק על המסך, זה לא בסדר. מדוע? אם אתה תישאר עם המסך הזה, מי יקבל השאר? כאילו זה על דרך משל, נכנע אליו, אמר לו, אתה צודק. בו ברגע שהוא צודק, נאבד לו הכוח התגברות. אם כן, מה נאבד לו? ההתגברות נאבדת לו. אבל האור שהיה לו שנסתלק, מדוע נסתלק? מחמת שהוא לא רוצה לקבל. מדוע הוא לא רוצה לקבל? הוא רוצה לקבל על מנת לקבל.

אומרים, האור מסתלק, מניח רשימו, הרשימו יכול להישאר. היינו, שהוא רוצה עוד הפעם ל... עוד הפעם שיהיה לו אותו אור. עביות, היינו, שיוכל לכוון גם כן על מנת להשפיע, הכוח הזה נאבד לו. אם כן, איזה כוח האור מקיף ביטל? זה רק כוח המסך. אם כן זה פירוש אחר, מה שאם אין לו רשימו, אין לו רשימו, אין, אין לו רושם, שהוא יהיה לו הכוח עוד הפעם להמשיך על בחינה ד'. זה נקרא אין לו, לא נשאר רשימו.

לכן שהמסך עם הרשימות עולה למעלה, מדוע ... ...? היות שאין לי כוח התגברות, אני לא יכול לעשות מסך. תן לי כוח התגברות, כמה אתה רוצה? כמו מקודם אני רואה שלא יכול, תן לי מדרגה יותר קטנה. נמצא, מי קו... מי הקובע? התחתון בעצמו. נמצא, אור הזך כן נשאר אצל כולם. אצל עצמו מלכות גם כן, וזה נקרא רשימו דהתלבשות. מה זה התלבשות? איך האור היה מלובש בכלי. 

אם כן, יש כאן יש שני דברים. המשכת אור זה דבר אחר, זה תלוי במסך ועביות, ואור שמאיר בתוך הכלי זה גם כן, זה עניין אחר.