בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 6.11.2022*
מצוות הקלדות וטעימות.
*תע"ס חלק ו*'
חלק ו' בתע"ס חשוב מאוד, הוא מתחיל לספר לנו על מבנה העולמות מבחינת כמה שהם יכולים להתקרב להידמות לבורא, ולכן מספר לנו על עולם הניקודים. אנחנו יודעים שיש טעמים ונקודות, ושנקודות הו כבר התגובה של הכלי על האור שמתפשט בו. לכן החלק הזה כל כך חשוב, הוא נותן לנו יסוד לכל יתר החלקים, כי יתר העולמות נבנים מעולם הניקודים.
ש:
למה
כל
הפרטים
מתבהרים
רק
על
הפרצוף
ס״ג?
ר:
כי
למעלה
מהס"ג
אנחנו
לא
משיגים.
אנחנו
מתחילים
ללמוד
את
כל
הבריאה
מהס"ג,
כי
בס"ג
מצד
אחד
יש
כבר
רצון
לקבל
במשהו,
ומצד
שני
הוא
רוצה
להידמות
לכתר,
להשפיע,
וזו
תכונת
הבינה
האמיתית.
לכן
אנחנו
משיגים
במה
שאנחנו
יכולים
להתכלל,
הכלים
של
הס״ג
יכולים
להיות
בנו,
אנחנו
יכולים
להשיג
אותם
ולא
את
הכלים
של
כתר
וחכמה
שהם
כלים
דהשפעה
נקיים,
אין
בהם
רצון
לקבל
שמחייב
אותם
לעבוד,
לקבל...
*ההרגשה של השונות מהמאציל היא תחילת התיקון*. הרגשה שכבר לא נכללת בתוך המאציל אלא רצון לקבל בה, היא כבר בחינה ב', וזה מחייב אותה להגיב, להוציא את עצמה מהמאציל. זה מה שאופייני לבחינה ב' ולכן מ-ב', מבינה, אנחנו מתחילים לדבר על הקשר בין הבורא, שזה כתר וחכמה, לבין נבראים, שזה כבר ז״ת דבינה, זעיר אנפין ומלכות.
מס"ג אנחנו מתחילים לספור את הקשר בין הכתר, חכמה, גלגלתא עיניים ע"ב, עם הנבראים, התחתונים. ס"ג הוא הפרצוף שעליו סובבים כל המעשים, כל הפעולות של הבורא עם הנבראים. בינה היא כל המערכת שקושרת עליונים עם תחתונים, היא מולידה את הפרצופים והעולמות, היא עושה הכל. אימא עילאה מה שנקרא.
ש:
זה
להשיג
את
המחשבה
של
העליון
כלפיי?
ר:
*התחתון
לא
יכול
להשיג
מחשבת
העליון
כלפיו.
הוא
יכול
להרגיש
מה
העליון
עושה,
אבל
לא
יכול
להבין
למה
הוא
עושה
כך*.
אנחנו
רואים
שהילדים
הקטנים
מרגישים
מה
שההורים
רוצים
לעשות
איתם,
אבל
לא
שמבינים
למה
הם
עושים
כך,
אלא
מתוך
הדביקות
הטבעית,
הם
נדבקים
לעליון
ועושים
מה
שהעליון
רוצה.
כך
זה
מושרש
כבר
מההבחנות
העליונות
הרוחניות.
ש:
ואנחנו?
ר:
אנחנו
גם.
אני
אף
פעם
לא
משיג
את
המחשבות
של
העליון
אלא
רק
הפעולות
שלו
כלפיי,
וגם
לא
את
כל
הפעולות.
נלמד
כמה
הן
נסתרות,
שיש
שערות
עוד
כל
מיני
לבושים.
לכן
*כדי
להגיע
לעליון
יש
לנו
כמה
וכמה
פעולות
שאם
נעשה
אותן
אז
נבנה
כלים
חדשים
כדי
להשיג
את
העליון.
עד
כדי
כך
שנטפס
ונגיע
לדרגת
העליון,
ורק
אז
נוכל
להבין
ולהצדיק
את
העליון.
זו
כל
העבודה
שלנו,
להגיע
מהמצב
שלנו
למצב
של
העליון*.
אבל
הדברים
האלה
הם
הכרחיים,
מפני
שאחרת
לא
היינו
משיגים
את
העליון
במלואו.
כמו
שכתוב
שובו
בני
ישראל
עד
ה'
אלוקיך,
*אנחנו
צריכים
לדעת
איך
אנחנו
עושים
זאת
ושזה
בכוחותינו*.
כך
נגיע
לעליונים,
עד
שמגיעים
באמת
לדרגה
העליונה
ביותר
של
גמר
התיקון.
ש:
אז
מה
המפתח
בכל
הפעולות
האלה?
ר:
*המפתח
הוא
רק
לדעת
בכל
מקום
ובכל
מקרה
איך
אני
מתבטל
לעליון
כדי
להגיע
לדרגה
יותר
עליונה
שלו
מאשר
אני
נמצא
כרגע.
איך
להתבטל
לעליון,
זאת
השאלה
וזה
תמיד
נגד
השכל,
נגד
הרצון,
ועל
ידי
הביטול,
היינו
חיבור.
כך
אנחנו
מטפסים
על
העליון,
אין
לנו
ברירה*.
מי
שלא
מסוגל
לכך,
מי
שמתגאה
בכך
שהוא
קטן
ורוצה
להישאר
קטן
וטיפשון,
אז
הוא
נשאר
למטה
וכך
מגיעים
עוד
גלגולים
עד
שהוא
רואה
שאין
לו
ברירה
אלא
שהוא
צריך
להכניע
את
עצמו.
ש:
מה
הפעולה
הראשונה
שאנחנו
צריכים
לבצע
כדי
להיכנס
למדרגה?
ר:
בדרך
כלל
זו
הכנה,
וההכנה
היא
בקבוצה,
בביטול
לעליון,
והעליון
זו
הקבוצה
בינתיים.
אחר
כך
אנחנו
מגלים
בתוך
קבוצה
כוח
עליון,
את
תכונות
העליון
וכך
מתחילים
לעבוד
על
עצמנו
לא
סתם
בביטול,
אלא
בזאת
שאנחנו
מבטלים
את
עצמנו
בצורות
מיוחדות,
באופנים
מיוחדים,
מסויימים,
וכך
יותר
ויותר
מדמים
את
עצמנו
לבורא.
לעלות
לבורא
זה
כבר
נקרא
להיות
במשהו
שווה
לו,
דומה
לו,
מתאים
ומותאם
לו.
...
כמו
תינוק
כלפי
אמא,
הוא
נדבק
לאמא,
ומה
שהיא
עושה
לא
חשוב
לו,
העיקר
שהוא
מחזיק
בה.
כך
אם
אנחנו
עושים
כלפי
העליון,
אנחנו
אז
גדלים
ומתחילים
לקבל
לאט
לאט
שכל
ורגש,
עד
שמתחילים
להיות
קצת
יותר
עצמאיים,
וכך
גדלים.
ש:
ואז
זה
נחשב
שאנחנו
משיגים
את
כל
הפרצוף
העליון?
ר:
לא,
לא
את
הראש.
ש:
אז
איך
אפשר
להשיג
את
מטרת
הבריאה?
ר:
אנחנו
משיגים
מה
שנקרא
*ממעשיך
הכרנוך*.
אנחנו משיגים רק ממה שאנחנו מקבלים מהעליון. הקבלה מהעליון יוצאת מהמסך וזיווג שהוא עושה בשבילנו. זה לא סתם מסך כמו שלמדנו בפרצופים של צמצום א', עולם אדם קדמון, אלא *כאן יהיו לנו מצבים יותר משובחים, מורכבים. העליון יעשה כל מיני פעולות כדי לעזור לנו למלא אותנו בכל מיני מצבי חולשה שלנו, ואז נראה איך להדבק לעליון אפילו שאנחנו בחוסר כוחות*.
*אני
היית
מחלק
את
כל
הבריאה
לאדם
וקבוצה.
יש
לך
עשירייה,
אז
תעשה
כל
התרגילים
האלה
עם
העשירייה.
אתה
צריך
להתבטל
כלפי
העשירייה
ולעשות
את
כל
מה
שאתם
מחליטים
יחד
כולם.
זו
העבודה
שלך.
ככל
שבכל
פעם
תגלה
שאתה
צריך
להתבטל
כלפי
העשירייה,
כך
תראה
איך
שזה
עולה
במדרגות
הרוחניות.
זה
מה
שיהיה
לך,
זו
העבודה*..
*אחר
כך
אנחנו
מגלים
שכל
העבודה
שלנו
כלפי
העשירייה
כוללת
בתוכה
את
העבודה
שלנו
כלפי
כל
העולם.
כך
זה
מתגלה
בצורה
יותר
עגולה,
יותר
שלמה*.
ש:
איך
לייצר
עוד
ועוד
הזדמנויות
לביטול
כלפי
העשירייה?
ר:
זה
הבורא
עושה,
העליון
עושה
את
זה
לפנינו,
הוא
מעלה
בנו
רצונות
על
ידי
המאור
שלו,
על
ידי
האור
שלו.
הוא
מעלה
לנו
רצונות
ואותם
אנחנו
צריכים
לסדר
ביניהם
בסדר
הנכון
כדי
שבמערכת
שאנחנו
בונים
מתוך
הרצונות
האלה
נתחיל
לגלות,
מהקונסטרוקציה
הזאת
שאנחנו
בונים,
את
מטרת
הבריאה,
מחשבת
הבריאה,
את
יחס
הבורא
אלינו
ואיך
אנחנו
מתייחסים
אליו.
*בתוך
הרשת
הזאת,
בורא
אלינו
ואנחנו
אליו,
נתחיל
לבנות
יחסים*.
ש:
האדם
לא
מרגיש
שיש
לו
הזדמנויות
לביטול
כלפי
עשירייה..
אבל
יש
כלפי
החברים?
ר:
מה
הבדל
בין
כלפי
חברים
מסוימים
בעשירייה
וכלפי
כל
עשירייה?
*יכול
להיות
שכלפי
חברים
מסוימים
אני
יכול
לבטל
את
עצמי,
אבל
כלפי
כל
העשירייה
אני
צריך
לעשות
לא
רק
ביטול,
אלא
העבודה
שלי
בחיבור,
שכל
העשירייה
תיראה
כמערכת
שלמה,
עגולה
ושממנה
אנחנו
פונים
לבורא
ורוצים
להתקרב
ולהידמות
לו*.
אנחנו
בכל
היחסים
בינינו
משתדלים
לבנות
מערכת
קשר
כזו
שאנחנו
לא
מוותרים
זה
לזה,
לא
מבטלים
זה
לזה,
לא
מתנתקים,
אלא
כולנו
מחוברים
מבינינו
ולבורא.
*אנחנו
חייבים
על
זה
לעבוד
ממש
בלי
הפסקה,
בחיבור
בינינו
ומאיתנו
לבורא.
זו
העבודה
שלנו.
ככל
שנהיה
יותר
ויותר
קרובים
זה
אל
זה,
מתאימים
לבורא,
כך
נהיה
יותר
קרובים
אליו.
כך
נגלה
מתוך
התקרבות
אליו
את
התכונות
שלו
שמתגלים
בנו.
הגילויים
האלו
יהיו
המדרגות
הרוחניות
שאנחנו
נעלה
עליהם*.
ש:
המפתח
הוא
ביטול
או
חיבור?
ר:
*המפתח
הוא
ביטול,
ואחר
כך
חיבור*.
ש:
מתחת
לטבור
יש
רצונות
אגואיטסטיים?
ר:
אבל
כולם
מצומצמים,
ולכן
יכול
להתפשט
שם
אור
החכמה
בתנאי
שהוא
מלובש
באור
החסדים.
כך
יהיה
גם
בגמר
התיקון.
ש:
הכלים
שמתחת
לטבור
גם
רוצים
להשפיע?
ר:
כל
הרצונות
שהבורא
ברא
הם
רצונות
לקבל,
אלא
שאנחנו
מתקנים
אותם
בכוונה
על
מנת
להשפיע.
במידה
שהרצון
לקבל
מסוגל
לעבוד
עם
הכוונה
על
מנת
להשפיע,
אז
כבר
האור
העליון,
היינו
הבורא,
יכול
להופיע
בו.
ש:
איפה
אנחנו
יכולים
לעשות
קשר
בין
שרש
לענף..
צמצום?
ר:
בלי
שאנחנו
מתחברים
בינינו,
אנחנו
לא
מסוגלים
לבנות
אפילו
כלי
רוחני
אחד
קטן.
כי
כל
כלי
רוחני
נבנה
על
פני
הגבלה
עצמית.
*כשאתה
מתקרב
לחבר,
אתה
חייב
במידה
הזאת
להגביל
את
עצמך,
לוותר
על
משהו.
שנית,
אתה
חייב
גם
לקבל
את
הרצונות
של
החבר
כרצונות
שלך
ולעבוד
איתם.
כביכול
אתה
רוצה
למלא
אותם
כמו
שאתה
רוצה
למלא
את
הרצונות
שלך*.
לכן
החיבור
בינינו
חייב
להיות
גם
על
הביטול
וגם
על
המילוי.
תראו
כמה
הפרצוף
שאנחנו
עכשיו
לומדים
בעולם
האצילות
או
בעולם
הנקודים,
לא
חשוב
איפה
זה,
כמה
הוא
מתחלק
להרבה
חלקים.
חלק
למעלה
מטבור,
חלק
למטה
מטבור,
ובכל
החלקים
האלה
לעוד
כמה
חלקים.
אי
אפשר
לברר
את
היכולת
שלנו
להתכלל
בעולם
העליון
אם
לא
נראה
איך
אנחנו
מתחלקים
ברצון
שלנו,
להשפיע,
להשפיע
על
מנת
להשפיע,
לקבל,
לקבל
על
מנת
להשפיע,
ומצמצמים
את
עצמנו
וכן
הלאה.
זה
הכל
תלוי
בכמה
אנחנו
מסוגלים
לחלק
את
עצמנו,
ולכל
חלק
וחלק
לתת
ציון,
מידה,
לשקול.
ש:
באופן
תיאורטי
הצלחתי
לעשות
את
הפעולות
הקשות
האלה
..?
ר:
כשאתם
עושים
חשבונות
נכונים,
*ככל
שאתם
חושבים
כל
אחד
עם
עצמו
כלפי
העשיריה,
כך
אתם
מתחילים
לראות
איך
הבורא
עובד
איתכם,
איך
הבורא
עוזר
לכם
להתחבר.
אז
אתם
מבינים
מהי
עבודת
ה'.
אל
תדאגו,
זה
יבוא*.
ש:
איך
אפשר
לעלות
לעליון?
ר:
אנחנו
מטפסים
על
כל
פרצוף
ופרצוף
ומשיגים
אותו,
*ממעשיך
הכרנוך*.
מתוך
כך
שאנחנו
משיגים
את
הגוף
של
העליון,
יכולים
גם
להשיג
את
הראש
שלו.
ממעשיך,
מהמעשים
של
העליון
הוא,
דרך
גופו,
ממלא
אותנו
ואנחנו
משיגים
אותו.
ש:
האם
עלינו
ללמוד
פירוט
העולמות
או
שהחומר
יעבור
ליד
האוזן
כסגולה?
ר:
גם
וגם.
*אמנם
אנחנו
לומדים
תע"ס
ומאוד
מקווים
שזה
יתקן
אותנו,
יעזור
לנו,
ובטוח
שכך
קורה
וקיים,
אבל
באמת
מספיק
לנו
לעבור
על
חלקי
תע"ס
שאנחנו
לומדים
אפילו
בלי
הבנה
עמוקה.
העיקר
לרצות
להתחבר
איתם,
לרצות
להידמות
להם
במשהו,
פה
ושם.
זה
יהיה
מספיק,
אנחנו
על
ידי
זה
מושכים
את
המאור
המחזיר
למוטב*.
אני רוצה קודם כל להתבטל כלפי העליון, להיות כמו תינוק. *הביטול שלנו כלפי העליון, זה בעצם כלפי רוח הקבוצה השלמה. הביטול הזה נקרא שאנחנו נמצאים בעליון, כמו עובר בתוך אימו*. העובר נמצא בתוך הרחם ושם מתפתח. הרחם כל הזמן מפתחת אותו, מגדלת אותו, משפיעה עליו. כך אנחנו צריכים לתאר את עצמנו, שאנחנו נמצאים בתוך קבוצה, וכך נגדל.
מה
זה
ביטול
כלפי
קבוצה
שלמה?
ר:
*קבוצה
שלמה
זה
שיש
עשיריה
שמשתדלת
להתחבר
ביניהם,
ובמרכז
החיבור
שהם
בונים
ביניהם,
לשם
כולם
נמשכים
ושם
רוצים
כולם
להתכלל.
שם
הם
מגלים
את
הבורא*.
*מאמר השלום בעולם*
*ודאי שמידת הייחודיות היא דווקא מידה טובה מאוד, האדם מרגיש שהוא עומד באמצע העולם ויש עליו אולי משימה והוא יודע איך לבצע אותה*, ואם לא יודע, אז הוא יכול להשיג את זה. העולם נברא בשבילי, כך כל אחד ואחד חייב להגיד, והבורא מכוון אליו והוא מרגיש מתוך זה שהוא מכוון לבורא. זאת אומרת יש כאן אמרה גבוהה מאוד. כאן בעה"ס מסתכל על זה בצורה הפוכה, *מידת הייחודיות בתוך האגואיזם פועלת להרס וחורבן. מה שאין כן, אם לא בתוך האגואיזם אז מידת הייחודיות, אם נוציא אותה ונפתח אותה, אבל בניתוק מהאגו שלנו, אז דווקא היא מעלה אותנו עד הבורא*.
תכונת ייחודיות לאו דווקא פועלת תמיד לרעה. בדרך כלל כן, כי אנחנו משתמשים באגו שלנו תמיד כדי להעלות את עצמנו על פני האחרים.
לבורא
אין
הרגשת
הזמן,
הוא
רוצה
להביא
את
הבריאה
למצב
המושלם,
אבל
בתנאי
שהבריאה
מסכימה
ורוצה
בזה,
מחליטה
ובוחרת
בזה.
נקווה
שאנחנו
נמצאים
עכשיו
במצב
שנבחר
בזה,
שיש
לפנינו
רק
דרך
אחת,
חיבור
בינינו,
שכך
כל
הבריאה
תגיע
להשלמה.
אבל
יכול
להיות
שיהיה
גם
כן
משהו
אחר.
ש:
אנחנו
כל
יום
עושים
את
הבחירה
הזאת
בעשירייה,
זה
משפיע?
ר:
כן,
זה
משפיע
מאוד,
זה
משפיע
מאוד
לכיוון
הטוב,
לתיקון
העולם.
אבל
אנחנו
צריכים
להשתדל
לחבר
לזה
עוד
ועוד
בני
אדם,
עוד
ועוד
חלקים
של
הנשמה
דאדם
הראשון.
אבל
כך
כתוב,
שהבורא
היה
בורא
את
העולמות
ומחריבם.
לא
מדובר
רק
על
העולם
הנקודים
שנשבר,
אלא
מי
יודע
מה
עוד.
נלמד.
מה
יש
היום
שמאפשר
שנצליח..?
ר:
בכל
זאת
קיבלנו
התפתחות
מאוד
מיוחדת,
הגענו
ל
לרכוש
את
הכוח
העליון,
האור
העליון.
אנחנו
יכולים
על
ידי
החיבור
להגיע
לתיקון
העולם,
מעכשיו
לפחות
ועד
גמר
התיקון.
אנחנו
מתארים
חיבור
בין
כל
הרצונות
האלו
בצורה
הדדית
בעל
מנת
להשפיע,
אנחנו
מבינים
את
הדרך
ונמצאים
בשיטה
שיכולה
להביא
אותנו
למימוש.
*נקווה
שנממש
זאת*.
ש:
מה
כל
כך
מיוחד
במה
שקורה
איתנו
עכשיו?
ר:
קיבלנו
את
כל
השיטות,
בעד
ונגד,
ואנחנו
יכולים
לברר
מהם
שרק
חיבור
בין
כל
בני
העולם
הוא
שבסופו
של
דבר
מביא
אותנו
למטרה
האמיתית.
*זה
יותר
ויותר
מתגלה
וברור
מיום
ליום*.
ש:
מה
נמצא
מעל
הטבע
שלי?
ר:
להתכלל
בטבע
של
השני.
ש:
איך
אני
עוזב
את
הטבע
שלי?
ר:
אתה
לא
עוזב,
*אתה
לא
יכול
לצאת
מהטבע
שלך,
זה
לא
יכול.
אפילו
שאנחנו
אומרים
שאנחנו
מצמצמים
משהו
בנו.
אתה
לא
יכול
לעשות
שום
דבר,
אתה
יכול
רק
להתכלל
בשני
ולקבל
את
הטבע
של
השני,
שישלוט
על
הטבע
שלך.
זה
אפשרי*.
ואז
כולנו
נכללים
בכולם.
ש:
איך
אפשר
לוותר
על
הטבע
שלך?
ר:
*על
זה
רב"ש
כותב,
אתה
צריך
לעשות
מעצמך
אפס
כלפי
האחרים.
זהו,
אין
כאן
מה
לעשות,
רק
לקיים*.
ש:
מה
מצפה
לנו?
ר:
*אנחנו
צריכים
לעבור
את
הכרת
הרע*.
הכרת
הרע
כלומר
שהטבע
שלנו
אגואיסטי
בכל
מיני
צורות,
אלו
בזה
ואלו
בזה,
אבל
כולנו
נמצאים
באגו.
כל
אחד
צריך
להכיר
את
צורת
האגו
שלו
כשלילית
לעומת
החיבור
בין
כולם.
לכן
*אנחנו
צריכים
לגלות
את
הנטייה
לקשר,
כנגד
התכונות
הטבעיות
שלנו.
זה
מה
שצריך
עכשיו
להתגלות
לעולם,
שאין
לנו
ברירה,
אנחנו
חייבים
להיות
בהתקשרות
טובה
בינינו,
כי
כל
אחד
מגלה
כמה
אחרת
נגיע
להרס
הכללי,
וזה
מה
שעומד
לפנינו*.
זה
מה
שעומד
לפנינו,
פשוט
מאוד,
אין
לנו
ברירה,
רק
להגיע
להתקשרות.
לא
חשוב
מי
צודק
ומי
לא,
מי
היה
כך
ומי
היה
כך
בכל
ההיסטוריה
שלנו.
אנחנו
מסתכלים
מרגע
זה
והלאה,
איך
אנחנו
צריכים
לעשות
כל
אחד
עם
עצמו,
ואיש
את
רעהו
יעזורו,
כדי
להיות
בהתקשרות
הדדית
שלמה.
רק
זה
מה
שצריך
לקרות.
נקווה
שלפחות
את
הבעיה
הזאת
שעומדת
לפנינו,
אנחנו
נאתר,
נבין,
נרגיש
ונשתדל
גם
לממש
אותה.
אבל
כל
זה
אך
ורק
על
ידי
זה
שכל
אחד
יתאר
לעצמו,
כמו
שרב"ש
כותב,
בעשירייה.
*כל
אחד
צריך
לתאר
את
עצמו
כאפס
לעומת
האחרים,
אפילו
שהוא
באמת
כרבי
יוסי
בן
קסמא,
הוא
בכל
זאת
מעמיד
את
עצמו
כאפס
לעומת
כולם.
אם
נבין
שדווקא
בצורה
הפוכה
כזאת
ממה
שיש
עכשיו,
אנחנו
רוצים
להראות
את
עצמנו
לשני,
אז
יש
לנו
בהחלט
תקוות
לשלום,
ואנחנו
יכולים
להגיע
לשלמות*.
מ