שיעור הקבלה היומי6 אוג׳ 2023(בוקר)
שיעור בוקר 06.08.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
ספר "כתבי בעל הסולם", "פתיחה לחכמת הקבלה", עמ' 193 אותיות ק"מ – קמ"ג
קריין: "כתבי בעל הסולם", עמ' 193, "פתיחה לחכמת הקבלה", אות ק"מ.
אות ק"מ
"באופן, שעתיק דאצילות, שיש לו בראש קומת כתר, נבחן לבחינת ו"ק לפרצוף הכתר דא"ק, וחסר נשמה חיה יחידה דכתר א"ק. וא"א דאצילות שיש לו בראש קומת חכמה, נבחן לבחינת ו"ק לפרצוף ע"ב דא"ק שהיא חכמה, וחסר נשמה חיה יחידה דע"ב דא"ק, ואו"א דאצילות, שיש להם בראש קומת בינה, נבחנים לבחינת ו"ק של פרצוף ס"ג דא"ק וחסר לו נשמה חיה יחידה דס"ג דא"ק. והזו"ן דאצילות נבחנים לבחינת ו"ק דפרצוף מ"ה וב"ן דא"ק, וחסר להם נשמה חיה יחידה דמ"ה וב"ן דא"ק. וישסו"ת וזו"ן הם תמיד במדרגה א'. זה ראש וזה גוף."
אות קמ"א
"וע"י העלאת מ"ן ממע"ט של התחתונים נבררים השלמת האח"פ דע"ס דמין הב', דהיינו השלמתם דאו"א מבחי' עצמם, על דרך בחינת נקודת השורק, שאז או"א עצמם מורידים הה"ת מנקבי עינים שלהם, ומעלים אליהם האח"פ שלהם, שאז יש להם כח גם להשפיע אל הז"ת, שהם זו"ן, דהיינו אל הגופין ממעלה למטה. כי הגו"ע דזו"ן הדבוקים באח"פ דאו"א, נמשכים עמהם לאו"א ומקבלים מהם השלמת ע"ס (כנ"ל באות צ"ד), ואז נמצא כל כמות המוחין שישנם באו"א מושפעים ג"כ לזו"ן, שעלו אליהם ביחד עם האח"פ שלהם. ולפיכך בעת שה"פ אצילות מקבלים השלמה זו דמין הב' אז יש ג"ר גם לגופין דג' פרצופין הראשונים שהם עתיק וא"א ואו"א דאצילות וכן להזו"ן דאצילות, שהם גוף הכולל דאצילות. ואז עולים ה' פרצופי אצילות ומלבישים לה"פ א"ק, כי בעת התפשטות הג"ר גם אל הגופין דה"פ אצילות, הרי הם משתוים עם ה"פ א"ק. ועתיק דאצילות עולה ומלביש לפרצוף כתר דא"ק וא"א לע"ב דא"ק. ואו"א לס"ג דא"ק. וזו"ן למ"ה וב"ן דא"ק. ואז מקבל כל אחד מהם נשמה חיה יחידה מהבחינה שכנגדו בא"ק."
שאלה: כתוב "וע"י העלאת מ"ן ממע"ט של התחתונים נבררים השלמת האח"פ דע"ס דמין הב'," מה זה "דמין הב'"?
הוא מסביר, אתה פשוט צריך לקרוא.
שאלה: מי הם התחתונים שמעלים מ"ן?
הייתי אומר שאלו נשמות הצדיקים.
תלמיד: את התהליך הזה של העלאת מ"ן, האם רק הצדיקים עושים, רק הנשמות, ובמערכת עצמה אין את התהליך הזה?
לא. המערכת עצמה לא משתנה. אחרי שהיא נוסדה מה שקורה הוא שרק הנשמות עולות ויורדות בהתאם למעשים שלהן.
תלמיד: איזה מעשה טוב אנחנו יכולים לעשות בעשירייה?
חיבור, ולפי זה התעלות לעליון, להצטרף לעליון.
תלמיד: ב"הקדמה לתע"ס" הוא כותב שכשאנחנו לומדים את השמות האלה אנחנו מעוררים את האורות המקיפים. איך אנחנו יכולים להשתמש במה שאנחנו לומדים כעתיד שלנו שאליו אנחנו שואפים? כי זה משהו מאוד מאוד גבוה ורחוק.
זה לא חשוב אם אנחנו מבינים את זה או לא מבינים, אנחנו כבר נמצאים בהתקשרות עם המדרגות האלה.
תלמיד: הוא כותב פה שאחרי שהם עולים, אז ה' פרצופי אצילות מלבישים ומשתווים לפרצופי א"ק.
את זה אפשר לראות בספר "האילן".
שאלה: האם אין פער ביניהם אחרי העלייה הזאת של המ"ן?
איזה פער? זה מתלבש על זה, כרגיל. התחתון עולה לעליון ומתלבש על העליון ובזה נעשה כמוהו.
תלמיד: אבל זה בא"ק וזה באצילות, אז האם ההשתוות מלאה או שהיא רק כלפי פרצופי אצילות?
את זה עוד צריכים ללמוד. נלמד זאת במוחין דששת אלפים שנה.
אות קמ"ב
"אמנם כלפי הזו"ן דאצילות נבחנים המוחין הללו רק לבחינת מין הא' דהשלמת הע"ס, כי אלו האח"פ אינם אח"פ גמורין, רק הארת אח"פ שהם מקבלים ע"י או"א, הוא בעת שהם במקום או"א, אבל בהתפשטותם למקומם עצמם, הרי הם עוד חסרים האח"פ שלהם, (כנ"ל באות קלו). ומטעם זה נבחנים כל המוחין שהזו"ן משיג בשתא אלפי שני בשם מוחין דעליה, כי אי אפשר להם להשיג מוחין דג"ר רק בעת עליתם למקום ג"ר, כי אז נשלמים על ידם, אמנם אם אינם עולים למעלה למקום הג"ר אי אפשר להיות להם מוחין, כי עדיין לא נבררו לזו"ן בחינת המוחין דמין הב', שזה לא יהיה זולת בגמר התיקון."
אות קמ"ג
"והנה נתבאר, שהמוחין דה"פ הקבועים באצילות, הם מבחינת בירורי כלים דמין הא' דאו"א, שבעולם הנקודים מכונה הארה זו בשם הארת הטבור, או נקודת החולם, שאפילו או"א אין להם השלמה אלא מבחינת מין הא'. וע"כ אין מגיע מהראשים דעתיק וא"א ואו"א, להגופין שלהם עצמם וכן להזו"ן, שום הארת ג"ר, כי גם הז"ת דנקודים לא קבלו כלום מהארה זו דבחינת החולם (כנ"ל אות פ"ח). והמוחין דשתא אלפי שני עד גמר התיקון הבאים ע"י העלאת מ"ן של התחתונים, הם מבחינת בירורי כלים להשלמת ע"ס דמין הב' דאו"א, שבעולם הנקודים מכונה הארה זו בשם הארת היסוד, או נקודת השורק, כי אז מעלה או"א את האח"פ של עצמם, שעליהם דבוקים גם הגו"ע דז"ת, וע"כ גם הז"ת מקבלים במקום או"א בחינת מוחין דג"ר. ולפיכך מגיע המוחין הללו גם להגופין דה"פ אצילות ולזו"ן הכוללים, אלא בלבד שהם צריכים להיות למעלה במקום הג"ר ולהלביש אותם. ולעתיד לבא בגמר התיקון, יקבלו אז הזו"ן את בחינת השלמת ע"ס דמין הב', ויורידו ה"ת המסיימת מבחינת החזה שלהם, שהוא הפרסא דאצילות, אל מקום סיום רגלי א"ק. (כנ"ל אות קל"ו). ואז יתחברו התנה"י דזו"ן שבבי"ע, אל מדרגת הזו"ן דאצילות, וישתוה סיום רגלין דאצילות לסיום רגלים דא"ק, ואז יתגלה מלכא משיחא. בסו"ה ועמדו רגליו על הר הזיתים. ונתבאר היטב שבשתא אלפי שני אין תיקון לעולמות רק בדרך עליה."
עד גמר התיקון, עד הזיווג על גמר התיקון, כל התיקונים גורמים לעליית העולמות ובצורה כזאת משלימים עוד יותר ועוד יותר. מה שאין כן, בגמר התיקון מכל העליות האלה ישנה ירידה וכולם באים למקומם, כל האורות נכנסים לכלים שלהם, לא בעליה.
תלמיד: האות הזאת מסכמת את כל הפרק הזה, אז אולי אפשר לקרוא שוב לאט ולהסביר בצורה שתהיה תמונה של מה עברנו פה, עלייה א', עלייה ב'.
אני חושב שאחרי שאנחנו נסיים, לא נשאר לנו הרבה עד שנסיים את כול הפתיחה, אז נוכל לחזור, כך נראה לי. אבל יכול להיות שאפשר גם כך.
שאלה: האם מטרת קבלת האור דמין הב' היא למנוע את השבירה שהתרחשה בנקודים?
כן.
תלמיד: בקמ"א הוא הוא משלים את כל הע"ס במקומם, יש את ההשלמה דמין הב'.
כן.
שאלה: האם הוא כותב פה על תהליך של גמר התיקון?
לא, השלמה דמין הב' זו עדיין עליה.
תלמיד: אז מה זה התהליך הזה?
יש מה שנעשה על ידי התחתון, יש על ידי המדרגה עצמה, יש על ידי זה שמעלים כולם, ואחר כך יש אח״פ דירידה, ירידה לכולם.
תלמיד: זה כבר תהליך נפרד לגמרי, זה לא שייך למין הא' או הב'.
נכון. את זה נלמד בקל"ה.
(סוף השיעור)