בכחול - עצות פרקטיות מרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 2.1.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*שיעור 6 - פועלים בערבות*

1. ערבות זה לא סתם להיות מחוברים יפה, זה לא איזושהי מעשה סוציאלי, או פילוסופיה, אלא זה חיבור של החלקים השבורים בכלי הרוחני, שאנחנו כשמתחילים למעלה מהאגו שלנו, בניגוד אליו, להתחבר, להתקרב אפילו. אז אנחנו מתחילים בזה להשיג מרחוק מה זה נקרא רוחניות על פני הגשמיות, ומזה תהיה לנו השגת הבורא, מדבר והיפוכו. כך אנחנו נעשים מעצמנו גם יותר נבראים, מרגישים מי אנחנו לעומת הבורא, וגם משיגים את הבורא לעומתנו, בוא וראה.
   
   לכן *הערבות שאנחנו צריכים להשיג, כלומר החיבור השלם במערכת אדם הראשון, עוצמת החיבור, מהות החיבור, ככל שאנחנו ערבים כלפי כל המערכת שכל אחד משיג, כך אנחנו מכפילים את עוצמת המערכת פי תר"כ פעמים. זו העבודה שלנו וזה מה שנמצא לפנינו, ממש עתיד נפלא, השגה נפלאה של שלמות ונצחיות*.

2. מזה פחות או יותר ברורה לנו העבודה שלנו. ככל שכל אחד דואג עבור כולם ולא עבור עצמו, בזה הוא מבצע את פעולת הערבות. כמו בדוגמא על שניים בסירה, אין להם יותר מה לעשות. *אם כל אחד חושב עבור האחרים ולא על עצמו, כלומר על עצמו כביכול עושה צמצום וכלפי האחרים פותח כל הלב כדי לתת להם מקום להיכנס לליבו ולחבר אותם שם, אז כך אנחנו באמת מגיעים למצב של הכלי שבורא ברא ונתן לנו אותו להשגה*.
   
   *אני מבקש להתייחס לזה בצורה רגשית, כמה שאפשר לתת ללב לפתוח את עצמו, ושהחברים יפעלו על החברים, ליבם על ליבנו וכן הלאה. זה העיקר, ככל שהאדם מצד אחד משתחרר מדאגה על עצמו כמה שבמקום זה הוא נפתח לדאגה, לחיבור עם הזולת. זה התיקון שלנו*.

3. ש: איך עוברים תהליך כזה בעשירייה?

ר: כל אחד, אם הוא משתדל לצאת מהרצונות שלו, לקיים ולעזור לחברים בחיבור, זה הכל ממש מצבים פנימיים שכל אחד צריך לבדוק את עצמו, לבקר את עצמו, ולכוון את עצמו, כך אנחנו מתחברים *ברשת פנימית בינינו*. מהות הרשת הפנימית בינינו היא הבורא, כך אנחנו משיגים אותו. ככל שאנחנו מייצבים את החיבור בינינו, אנחנו מתחילים להרגיש את כל הזרמים, פקודות, תכונות שעוברים ברשת. רשת זה אנחנו, הרצונות שלנו, כשאנחנו מכוונים זה לזה, אז אנחנו נותנים לבורא מקום להתגלות בקשר בינינו. אנחנו סה"כ צריכים להרכיב את הרשת עצמה, כמו לחבר חוטים, ובתוך החוטים האלה מה שנקרא אור פנימי, אנחנו מגלים את פעולות הבורא כלפינו, כלפי כל המערכת, וכך מגיעים לחיבור עימו. כשמתחילים לגלות את מהות הבורא שזורם בנו, אנחנו מתחילים כבר לעבור לפעולות הדדיות בינינו לבורא. זה סוג אחר של השגה, ממש אני לדודי ודודי לי. עוד נגיע לכל השלבים הללו.

4. ככל שאנחנו מתחברים יותר על פני העביות שלנו, *העביות שגדלה נותנת לנו אפשרות להתחבר בכמות ובאיכות. ככל שאנחנו משתדלים להתחבר בינינו, בהתאם לזה זורם בינינו כוח האחדות, הערבות, האיחוד. זה בעצם האור הפנימי, זה גילוי הבורא*.

5. ש: מה זה לקיים את התורה בעשירייה?

ר: לקיים את התורה נקרא בעצם לקיים את הערבות.. כל פעם להשתדל לקיים את החיבור הזה בין הכלי, שיהיה דומה לאור, ובין האור שייכנס וימלא את הכלי, זה נקרא לימוד תורה..

ככל שכל הנבראים משתדלים להתחבר כך שכל אחד ידאג לזולת, זהו *תנאי הערבות*, במידה שדואג לזולת הוא מקיים את תנאי הערבות ובזה הוא נעשה מוכשר לקבלת התורה. לכן מסבירים לנו שהתנאי לקבלת התורה הוא השגת הערבות. אבל מה זה נקרא הערבות, זה כבר אנחנו צריכים להשיג מתוכנו. כל אחד מצמצם את עצמו ופועל רק לטובת חיבור בין כולם, ובצורה כזאת אנחנו משיגים את הכלי הנכון המתוקן, ואז האור העליון, לפי השתוות הכוונה איתנו, יכול להתלבש בכלי הזה, להתגלות ולהתאחד איתנו. זה נקרא להגיע לדבקות עם הבורא.

6. בכל מדרגה ומדרגה התנאי הראשון הוא שאני רוצה להגיע למצב שאין לי שום טענות כלפי החברים, אלא כל המטרה שלי היא להגיע לאהבה אליהם בכמה שאני עכשיו יכול לתאר את זה.

7. ש: מהי התכללות ומתי היא מתחילה להתבצע בפועל?

ר: *התכללות מתחילה להתבצע בפועל כשאני דואג שהחבר שלי יגיע להשגת הבורא במקומי*.

ש: מה משתנה בהתנהגות של חבר שנמצא בהתכללות עם החברים?

ר: יכול להיות שיהיה איזשהו שינוי מבחוץ שאנחנו מזהים, אבל באמת לא חובה. לכן חכמת הקבלה גם נקראת חכמת הנסתר, כי אנחנו לא יכולים לגלות לפי ההתנהגות, הפעולות של האנשים כמה הם נמצאים בדרגות גבוהות רוחניות. ההיפך. יכול להיות שאי אפשר לראות. על הרב"ש אי אפשר היה לראות שום דבר.. אם אתה לא רוצה, אתה לא תראה שום דבר.

ש: אז איך אפשר לתת דוגמא אם לא רואים?

ר: דוגמא אתה נותן לא מזה שאתה מרגיש, אלא אתה חייב להראות לאחרים כדי לקדם אותם. זה משהו אחר לגמרי. יכול להיות שאני נמצא במצב מאוד גרוע, אבל אני יודע שיש לי חובה ואני צריך לתפקד כמו שצריך. אז *אני מבצע את העבודה שלי בזה שאני מעורר את אחרים*.

8. התנאי הוא פשוט וברור, אבל וודאי שמאוד קשה. כל אחד אסור לו לחשוב על עצמו, אלא ממש לזרוק את עצמו באחרים ולהיטמע שם. דווקא בזה הוא מגיע לשלמות.

9. מה התנאי ומה קודם למה, ואהבת לרעך כמוך או ערבות?
   ר: ערבות זה כבר חיבור, אחרי שמבטלים כל אחד את עצמיותו, את עצמו, את הרצון שלו. מה שהוא חייב לקיומו לא נכנס לחשבון הזה, זה *לא יגונה ולא ישובח*. אני נברא ע"י הבורא ולכן מה שאני מקבל לצורך עצמי כדי להתקיים, זה לא נחשב שאני מקבל, כי זו דרגת החי. לכן כל דבר שמעבר לזה, אני צריך לקבל אותו בצורת אדם, הדומה לבורא, כלומר רק לצורך קיום המערכת, וכך להתקיים.
   
   ש: אז מה מתקיים קודם, ואהבת לרעך כמוך או ערבות?
   ר: *לא יכול להיות שהאחד קיים ללא השני. עד שאנחנו לא מגיעים ל-ואהבת לרעך כמוך, אנחנו לא יכולים לקיים את הערבות, כי ערבות זה שאני עבור כולם, מחובר לכולם, ומספק לכולם את כל מה שאני מסוגל. זה אפשרי רק אם אני נמצא איתם ביחסי אהבה מצידי כלפיהם. לכן ואהבת לרעך כמוך זאת הפעולה, והערבות זאת התוצאה, הערבות השלמה*.

10. אתה נותן דוגמא לאחרים במידה שכל אחד מהעשירייה ככל האפשר נמצא יחד איתך באותה הנטייה לערבות. כי אתה לא יכול, אם אתה נמצא בסירה אחת, להיות אחראי עבור כל הסירה. *אתה צריך להדליק אותם, לחבר אותם, כמה שאפשר יחד איתם להתחבר בקשר ביניכם שנקרא ערבות, עד שאתם מגלים מתוך הערבות, שזה הכלי, את הבורא, שזה האור*.

11. *אפילו לעשות נחת רוח ליוצרו, אם אתה משתדל לעשות את זה לבד, זו קליפה*, ממש קליפה, הפוך ממה שצריך להיות. לכן קודם להשיג חיבור עם החברים, חיבור פנימי ככל האפשר, אפילו הכי קטן, אבל אם מתוך החיבור הקטן הזה אתה מעלה את הפעולה הזאת לבורא, זו קדושה, ואם ללא חיבור עם החברים, זאת קליפה.

12. *אנחנו צריכים לחפש איך אנחנו נכנסים לכלל, לעשירייה, ואיך אנחנו העיקר נשארים שם כל הזמן, זה העיקר. לא בורחים לחשוב על עצמנו ולעשות חשבון רק לעצמנו. להיכנס זה לא כל כך בעיה, אלא להישאר שם, כל הזמן לחדש לחדש את הקשר שלי עם העשירייה, עם הקבוצה, וכל הזמן כל הזמן להישאר בזה, זה נקרא שאסור ליחיד לצאת מהכלל*.

13. אף אחד לא יכול לתקן את עצמו, אף אחד לא יכול לקדם את עצמו, אלא רק האחרים. כך זה בקבוצה וכך אנחנו לומדים גם כן מרבי יוסי בן קיסמא. אך ורק ע"י הקבוצה שבה כל אחד דואג עבור האחרים, בזה הם מתקדמים, נכנסים לערבות לתפילות כל אחד בעד אחרים. *כך מקבלים מהבורא עזרה*.

14. *עשירייה זה לא שאנחנו קשורים בגופים שלנו, אלא אנחנו קשורים ברצונות שלנו להתחבר ולהפנות אותם לבורא. זה נקרא עשירייה. זה לא גופים ולא דאגות גשמיות, שום דבר. את כל זה תשאירו למטה בעולם הזה*. אלא יש לנו נטייה לבורא, ז נתחבר ברמה של אותה הנטיה שבכל אחת ואחת לנטיה המשותפת בינינו. כך אנחנו צריכים מתוך זה לדאוג שיהיו לכולם נטיות נכונות, חזקות, וככל שנחבר אותן יחד לנטייה אחת ונכוון אותה לבורא.

15. ש: במה באמת השפעה של כל אחת על הקבוצה?

ר: *הקבוצה תלויה בכל אחד ואחד בצורה טוטאלית, ב-100%. אין מקצת ברוחניות, אם חסר משהו, אז חסר, כבר בזה יש נתק. לכן אפילו אחד שלא נמצא בקשר עם האחרים, זה אסון*. צריכים ממש להגיע למצב שכולם נמצאים בערבות, בנטייה לחיבור.

16. איך אני יכול לבדוק את עצמי בעשירייה, ואת העשירייה שאני נכלל בה, ואיך אנחנו פועלים ועובדים אם כל הפוסל במומו פוסל? אם אני לא יכול לראות את הדברים שמחוץ לי אלא רק דרך האגו שלי, לכן זה הכל מקולקל ומעוות, אז איך אני יכול לבדוק את זה? *אנחנו יכולים לבדוק את זה רק בלמעלה מהדעת. אנחנו משתדלים לתאר לעצמנו מהי מערכת הערבות הנכונה ואיך אני יכול להתעלות ממני מעצמי, ואז להתכלל בה. אנחנו על זה מדברים בינינו, משתדלים במאמצים שלנו להתעלות מעצמנו. כך מגיעים למצב של ערבות אמיתית, לעת עתה לפי דרגה הזאת שנמצאים, אבל זה מאוד כדאי לעשות*.

17. .. בטוח שניפול, אבל כמו שכותבים מקובלים אנחנו צריכים ליפול רק לרגע אחד. זה נקרא קפאו שד, כלומר כמו סיכה שדוקרת, הו, וזהו. צורה כזו בלבד, ומיד לקום ולהמשיך בחיבור כוחות ההשפעה. כך אנחנו צריכים להתקדם, אבל זה שנופלים זה חובה. איך אחרת נקבל תוספת רצון אגואיסטי, איך נעלה בלי לקבל רצון זה?

18. מה יש לנו לבקש עבורם?

ר: .. אח"כ אתה מגלה שלא היה לך לא חברים, לא קבוצה ולא כלום, אלא זה הכל היה הצגת הבורא כלפיך. כל העולם נברא בשבילי, כדי שאני אתקן את עצמי על הצורה הזאת, על התבנית הזאת של העולם.

ש: מהי נקודת המבט שלך, מהי הבקשה הכי טובה לחבר?

ר: *אני רוצה שהם כולם יגיעו לגמר תיקון, ואני מוכן לתת לזה את כל החיים שלי*.

ש: כולל זה שאת השכר עבור העבודה שלי הם יקבלו?

ר: *ודאי, אחרת אתה נכנס לקליפה. אני עוזר להם כדי להרוויח מהם? אז יותר טוב אל תתחיל*.

19. *איך אנחנו יכולים להשתמש בזמן שנותר לנו עד הכנס כדי להגיע להכנה הנכונה, כלומר לערבות בינינו? זה באמת אתם צריכים להחליט ולא אני. אם אני אומר, זה לא אומר שזה מתקיים. אבל כשאתם מדברים, אז כבר אפילו דיבור זה כבר השפעה נכונה, טובה. אני חושב שעל זה צריך לעשות סדנה. אז תרשום את השאלה ותשלח אותה למארגנים שלנו, שיעשו אח"כ סדנה לכולם*.

20. ש: איך לבדוק את עצמי האם אני רוצה באמת שהחברים יגלו את הבורא?

ר: בדאגה שלך עליהם, כמה אתה משקיע בהם, כמה אתה רוצה שזה יקרה, ממש נכלל מהם, נכלל בהם. *צריך להיות בזה בלב ונפש*.

21. ש:מה זה שלבבות החברים מתחממים וההשפעה שלי כבר לא נדרשת?

ר: מתוך החיבור, הם מתחברים עד כדי כך שבחיבור ביניהם יכול לאחוז את האור העליון לפי מידת הקשר בין החברים, במידת הערבות ביניהם. אז האור העליון ממלא אותם, מדליק אותם ומבעיר אותם. כך הם בוערים מעצמם, אבל זה הכל במידת הערבות ביניהם.

22. ש: אם אני מתפלל על החבר שלי אבל הוא לא מתפלל עליי..?

ר: *לא חשוב מה שעושים החברים, חשוב מה שאתה עושה*. אתה מבין? חשוב מה שאתה עושה. *האם אתה משקיע את עצמך בלעזור להם? האם אתה רוצה להיטמע בהם ממש? זה מה שחשוב ולא מה שהם עושים כלפיך*.

23. ש: איך ביטול אחד לשני בעשירייה מוביל לערבות?
    ר: ביטול עוד לא מביא לערבות. זה שכל אחד מבטל את עצמו, זה לא חיבור ביניהם, זה רק נכונות לחיבור. אח"כ צריך להיות חיבור. חיבור זה שכל אחד חודר לתוך השני ואז יש ביניהם באמת חיבור. כלומר *ערבות לא יכולה להיות בלי התכללות. חייבת להיות התכללות, חייב להיות שכל אחד לוקח את הרצונות של השני, ממלא אותם ומשתמש בהם כאילו שהם שלו. כך אנחנו נמצאים, לכן אף אחד לא מטפל בעצמו, לא מטפל בתכונות שלו, לא מטפל בכלום. העיקר להגיע לזולת, לראות מה שהזולת צריך ואז להשתמש בכל הנתונים של עצמו כדי לתקן ולמלא את הזולת. זה מה שאנחנו צריכים, ואז התיקון שלנו יהיה מהיר, מינימלי ונכון*.

24. ש: היום ב- 17:45 כלי ישראלי מכין מתנה לכלי העולמי, זו משימה מצוות ההכנה לכנס. עם איזו כוונה להגיע?..

ר: אנחנו עושים חיבור, לא חשוב בדיוק מאיזו דרגות ואופנים, אבל החיבורים הם כולם כדי להרכיב את הכלי הכללי דאדם הראשון השבור. במידה שאנחנו מרכיבים את הכלי הזה, לא חשוב מאיזה צד, הוא בכלל עגול, כדורי, אנחנו ניגשים במידה שמשתתפים, אבל *ההשתתפות שלנו היא הערבות שלנו, זה העיקר. לכן כשאנחנו מחברים את הכל החלקים האלה יחד, זה כל פעם זה גילוי חדש, וזה נרשם בכלי הכללי מתוך העבודה שלנו, מתוך היגיעה שלנו. זה בעצם מה שנשאר לנצח, וזה הרכוש שלנו*. אז כדאי להשתתף בכל דבר שאפשר. אז רבע לשש היום.

25. ש: הודיה עצומה על הערבות שאתה נותן לנו, ועל שפתחת מדרגה חדשה..
    ר: גם אני מרגיש שאנחנו פותחים מדרגה חדשה. אני מאוד מודה לכם, במיוחד לחלק הנשי שבכלי שלנו, זה מאוד מחזק אותנו. פעם למדנו בלי לגלות את החלק הנשי, ועכשיו אנחנו רואים כמה זה עוזר, מחזק, מעודד אותנו. אני מדבר עכשיו מצד הגברים, אבל מצד הגברים והנשים נתקדם לכנס ונצליח.

26. אנחנו תלויים רק בהרגשת הערבות. אני רוצה להתפטר מהאגו? אין לי שום סיכוי, אני צריך לקבל את הערבות, את הכוח הזה מהקבוצה. במידה שאני מקבל את הכוח הזה מהקבוצה, אני מתעלה מעל האגו שלי. כלומר הדרגה הרוחנית שלי, ההתעלות למעלה מהאגו שלי תלויה רק בערבות של הקבוצה.
    
    *הערבות של הקבוצה תלויה רק בקבוצה, בחברים, ולא בי. ככל שאנחנו יכולים להבין שאנחנו כולנו, כל הרוחניות, כל העתיד שלנו, כל מה שאנחנו כל כך רוצים, הכל תלוי בקבוצה ולא בשום דבר אחר. אם הייתי יכול לקנות את זה בכסף, הייתי נותן לכל אחד כמה שהוא רק רוצה, הכל. כל מה שהיה לי ויש לי, הכל, רק שיתנו לי ערבות*.
    
    רק בכוח הערבות שאני מרגיש במקום האגו שלי, אני בהכרח עובר מתוך האגו שלי לכוח הערבות. אז אני נמצא בשמיים, כי זה כוח של בינה, כוח של חיבור, כוח של איחוד. אז אני כבר לא תלוי ברצון לקבל שלי האגואיסטי, אני כבר נכנס לתחום אחר, לעולם חדש, זה נקרא עולם של ערבות, עולם של בינה, של ההשפעה, של הדדיות למעלה מהמלכות. לכן *יותר מזה אני לא צריך. רק בקניית כוח הערבות שהקבוצה יכולה לספק לי, ורק היא, אני יכול לעשות את העלייה שלי הרוחנית*.