בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 20.6.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*שמעתי קפ"ד, ההבדל בין אמונה להשכל*

1. האמונה כל הזמן משתנה בהתאם להבחנות שלנו ברצון לקבל, איך אנחנו עובדים עימו. השכל לא כל כך תלוי ברצון לקבל. אבל בכל זאת אם אנחנו רוצים לקבוע התפיסה שלנו, אז גם האמונה וגם השכל צריכים להיות קשורים. כך אנחנו מתקדמים, מתקרבים להבנת המושגים האלה, לאט לאט.

2. מלכות קובעת את דרגת האמונה, את האופי של האמונה. מלכות מפעילה את ה-ט' ראשונות, הכל נעשה במלכות, ברצון לקבל. ככל שהוא יכול לעשות על עצמו צמצום מסך ואור חוזר, כמה שיכול להצטרף לט' ראשונות, בהתאם לכך הוא מפעיל את ה-ט' ראשונות. הכל תלוי במלכות.

3. אנחנו נמצאים בדור המשיח, בדור של גמר התיקון, בדור שיש כוח עליון מהבורא שמושך אותנו מהאגו שלנו לע"מ להשפיע, לכן זה נקרא משיח, מושך אותנו למעלה מהאגו. ודאי שכל הפעולות שאנחנו מפעילים פה ושם בכוח הזרוע, בכוח האגו שלנו, לא יצליחו. זה כבר נגמר, נגמרה ההתפתחות האנושית ע"י כוחות שכל אחד חזק מהשני. אין כבר מקום למלחמות, אין. ממש אנחנו צריכים מכל מה שקורה עכשיו, ונקווה שזו המלחמה האחרונה שעכשיו קורית באנושות, שנלמד ממנה שאין מקום ליחסים כאלו בין בני אדם כי זה ממש מנוגד למגמת הטבע.

4. במלחמות שעכשיו מתרחשות בהרבה מקומות בעולם, אנחנו בהן מבררים כמה אנחנו בהאגו שלנו לא יכולים להצליח. אנחנו זקוקים לכוח אחר שיילחם עבור החיבור ולא עבור השליטה. זה ההבדל בין מלחמות שהיו, לבין המלחמה האחרונה, עד מלחמת המשיח. מלחמת המשיח היא עבור הכוח שמושך אותנו. המשיח מושך מהאגו לע"מ להשפיע.. יהיו בירורים איך אנחנו מגיעים לבירור, לידיעה, באיזו צורה אנחנו יכולים להתקרב לעתיד הנכון, הטוב שיהיה בהתאם לחוקי הטבע. זה מה שחשוב, נכון שהוא ילך יחד עם חוקי הטבע. אז הטבע לא יסתור אותו והחברה האנושית הופכת להיות מותאמת לתהליך שהטבע מתקדם בו.

5. אנחנו מגיעים למצב שכל אחד, לפי הכלים שלו, מבין איפה אנחנו נמצאים, מרגיש איפה אנחנו חיים. וודאי שלא תהיה לגמרי לכולם אותה דרגת השגה, הבנה, הרגשה. לכולם יהיה מה שלפי הכלים שלו, אבל אם אני לפי הכלים שלי מרגיש שאני לגמרי דומה לבורא ומתמלא, בזה אני מסופק.
   
   חוץ מזה יש לנו התכללות בין כולם לכולם, *ככדור* ממש בכלי דאדם הראשון. כל אחד דרך ההתכללות משיג את כולם עבור כל הדורות והכל. לכן אין בכך שום בעיה. כמו שכתוב שהשפחה שראה יחזקאל הנביא, כלומר שכולם מאדם הכי קטן ועד האדם הכי גדול בהשגה, כולם יהיו באותה השגה. לכן זה נקרא כדור, שכולנו כולנו ממש תופסים אותה דרגת השגה. *אנחנו בעשיריות לאט לאט מתחילים להתקרב לצורה הזאת*.

6. *אנחנו יכולים לעשות הכל, מפני שאנחנו יכולים להיות בעשירייה בנטייה להיות מחוברים ומשלימים כל אחד את האחרים. אנחנו יכולים דרך כל האחרים האלה להתקשר לבורא ולקלוט את מה שיש בעשירייה מהבורא בצורה פרטית לכל אחד לעצמו. יוצא שאני נציג של העשירייה כלפי הבורא. אני נמצא באמצע בין הבורא לעשירייה, וממש אין גבול ליכולת שלי להשפיע על המציאות, על העולם, כי אני יוצא כמיני אדם הראשון כלפי הבורא, ממש מרגיש את עצמי כבן שלו*.

7. ש: מה ההבדל בין עבודה לתפילה?
   ר: *התפילה זאת העבודה. סיכום כל המאמצים של האדם ברוחניות צריך להיות תפילה. הוא מבין שהוא בעצמו לא מסוגל להשיג שום דבר, שיש לו מה להשיג, הוא בירר ועכשיו יש למי לפנות, לבורא. אז הוא מקבץ את ההבחנות הללו, ומתפלל*.

8. ש: איך להחזיק באמונה מעל השכל אפילו ב-1%?
   ר: *אם אתה משתדל להיות בין החברים, ממש להיות ביניהם, להיות שקוע ביניהם, מקשר אותם, עובד איתם, מסור להם, אז אתה מתחיל להרגיש שאתה נמצא ממש למעלה מעצמך. זה כבר הצעד הראשון לרוחניות*.

9. ש: מלחמה אחרונה? מכות רעב..?
   ר: ..... נמשיך לעבוד לפי מה שיש לנו בידיים שלנו ונמשיך להאמין שאלה האמצעים הכי חזקים ונכונים להביא את העולם לטוב, וכך יהיה. אנחנו חיים בזמן שמתחיל להתגלות בפועל כל המכלול הזה שיש בעולם, כמה כל העולם קשור, כמה הוא סגור, כמה אנחנו יכולים להתכלל בו. *בהתכללות שלנו בינינו אנחנו משפיעים על העולם. את זה אנחנו צריכים לגלות בזמן הקרוב, זה מה שחשוב*.
   
   *בזמן הקרוב אנחנו צריכים לגלות שהפעולות שלנו, בכל עשירייה ועשירייה, ממש פועלות על הכל האנושות הגדולה ועל כל העולמות, גשמיים ורוחניים יחד. אמנם אנחנו קטנים ונמצאים רק בתחילת הסולם, בתחתית הסולם, אבל אנחנו יכולים דווקא בגלל שנמצאים בדור אחרון ועומדים על הכתפיים של כל המקובלים הגדולים הקודמים לנו, להשתתף בלהעלות את העולם שלנו לגמר התיקון*.
   
   כמו תינוק שנולד ולא יודע אצל מי הוא נולד, אולי הוא בן מלך או באיזושהי משפחה ענייה, ומי יודע נולד במצב טוב, נולד במצב הרע, כלום לא מבין. כך אנחנו לא מבינים כלום, לא מי אנחנו, מה אנחנו, מה מסוגלים לסדר. אבל *זה מה שעומד לפנינו, אנחנו הנבחרים ואנחנו חייבים את זה לממש*.

*מאמר החירות*

10. רוצים או לא רוצים, אנחנו נמצאים היום בתהליך בו כל האנושות, כולנו נמשכים לסדר חדש של העולם. נראה מה בעה"ס אומר לנו, איך העולם הזה צריך להמשיך את ההתחברות, את התיקון שלו עד שיגיע להתאמה לבורא, כלומר להגיע למצב שהכוח העליון, כוח השפעה ואהבה יתלבש בו במלואו.

11. קריין: "והבסיס של הצלחת ההשכלה והדעות הוא הפירוד והמחלוקת שבהם".
    ר: כאילו הפוך, *ככל שנמצאים במחלוקות, בפירודים, מזה יש לנו יכולת להגיע ליתר בירורים וליתר הצלחה. לכן לא לפחד מבירורים, ממחלוקות, מריחוקים למיניהם. רק לפחד האם אנחנו יכולים להתייחס נכון למה שעומד לפנינו*.

12. ידיעת הפירוד היא השלב הראשון לטיפול בו, להביא אותו לאיחוד.. אם אין מחלוקת, אם אין פירוד, לא יכולים ללמוד על האיחוד.
    
    ש: מה מחלוקת מולידה ומה חיבור מוליד?
    ר: מחלוקת מולידה את הצורך להגיע לאיחוד, כי מרגישים שבמחלוקת הם לא יכולים לפעול, לא יכולים להשיג. הם בעצמם נמצאים ניזוקים.

13. כל ההתקדמות צריכה להיות על פני *על כל פשעים תכסה אהבה*. כשמתגלים פשעים מכסים אותם בחיבור. שוב מתגלים פשעים בדרגה יותר עליונה, שוב מכסים אותם בחיבור וכך מתקדמים. אם משפחה היא נורמלית, אז היא מבינה שאי אפשר בלי מחלוקת, וכל הזמן צריכים למעלה מהמחלוקת להביא השלמה, שלום. כך כל פעם, בכל דרגה, בכל מצב. לא יכול להיות שיעבור יום בלי לילה, והיום דווקא מגיע מתוך זה שהיה קודם לילה. כך אנחנו מתקדמים וכך צריך להיות גם ביחסים בין בני אדם וביחסים בין מדינות ובינינו לבורא, הכל אותו דבר. *נקווה שהאנושות תבין זאת, אנחנו צריכים להסביר לה את זה ולתת דוגמא בכל עשירייה, בכל אדם, בכל משפחה, בכל מה שרק אפשר בהתאם ליכולת שלנו*.

14. ש: : במה צריכים להיות מחוברים המחלקות?
    ר: למטרה אחת. יש להם מטרה אחת. אתה בונה, וההוא בונה אותה כוס. אתה בונה והוא בונה ואח"כ אנחנו רואים מה יותר ומה פחות מכל הדברים אפשר לסדר.
    
    ש: ואיך שומרים שלא יהיה לרמוס האחר לטובת הצלחת עצמי?
    ר: *צריך להיות מעליהם מטרה גבוהה, מיוחדת. המטרה הזאת היא שפועלת, היא מושכת אותם. אנחנו בונים משהו מיוחד, וכל אחד שמבין שהוא נמצא בתחרות עם השני. התחרות מאוד מועילה*.

15. אם אנחנו רוצים להגיע לביקורת נכונה, כמו שהוא כותב, הביקורת כגורם הצלחה, אי הביקורת כגורם להתנוונות, אז כשנמצאים בביקורת אנחנו צריכים לעשות אותה כביקורת אובייקטיבית. שהיא לא תהיה תלויה בקרבה בין דברים יפים טובים, מישהו מכניס שוחד, מישהו מפחד ממשהו. זה צריך להיות מאוד מאוד חד, ענייני, וכך יהיו לנו החלטות ותוצאות נכונות.

16. ש: מה ההבדל בין הפרט לעשירייה?
    ר: *אף אחד לא יכול להיות כמו עשירייה, אלא העשירייה חייבת להיות כמו אחד, מחוברת*. אז כל הדעות שיש בה לכולם, בסה"כ כשהם יתחברו הם יהיו דומות במשהו לדעת הבורא, לדעה עליונה, במדרגה יותר עליונה.
    
    אם אתם רוצים לקפוץ מדרגה תחתונה לדרגה יותר עליונה, רוחנית, אתם צריכים להתחבר יחד בעשירייה למרות שרוצים להרוג זה את זה, אבל אתם מוכנים להיות מחוברים וממש שהחיבור שלכם יהיה כאחד. למרות שאתם לא דומים ולא מסכימים, כי אם אתם מסכימים זו לא שלמות.
    
    שלמות נובעת מתוך זה שאין הסכמה ביניכם בדעות, אף אחד לא מתכופף כלפי השני, אף אחד לא מפחד מהשני. חייבת להיות דעה חופשית של כל אחד ואחד, אבל בסה"כ מעל זה אתם באים להסכמה, למדרגה יותר עליונה.
    
    *אתם משיגים, לא אתם, אף אחד מכם, אלא אתם בצורת החיבור ביניכם משיגים דעת העליון, דעת הבורא שבצורה כזאת מתלבש בכם, ואתם מתחילים לגלות: אווו, זו הרוחניות, זו התשובה, לזה ציפינו. אז הדבר הזה מובן לכולם, שזאת האמת, היא לא שייכת לאף אחד, אלא הכוח עליון יורד אליכם וממלא אתכם מפני שאתם מוכנים להיות בוויתור הדדי וכדי לקבל את דעתו, דעת הבורא*.

*תע"ס חלק ג' פרק ג*'

17. לא להתייאש שאולי משהו לא מובן, שאין כל כך על מה לשאול. אתה רואים שבעל הסולם כותב על דברים שהוא כבר כתב קודם וחוזר עליהם. כך בצורה חופשית הכל נכתב. אנחנו לא מזה מגיעים לידיעה הרוחנית, אלא רק מתוך שאנחנו מתחברים והאור העליון סוף סוף מגיע ובונה אותנו, ולא מכך שאנחנו לומדים. לא החכם לומד כמו כתו. חכמת הקבלה היא החכמה הרוחנית, לא שיכולים ללמוד דרך השכל. את השכל צריך רק כדי לארגן את הדברים, אבל אח"כ כל הלימוד הוא רק ברצון להשפיע שאנחנו רוצים לפתח.

18. ש: במהלך היום יש רצונות גם כלפי עולם חיצון וגם לעשירייה...
    ר: אין לך רצון רוחני, אין לך לא לבחינה ד' ולא לבחינת שורש, לאף רצון. את הרצון הגשמי אתה לא יכול לשקול כלפי הדרגות האלו מפני שהם רצונות לעולם הזה ולא לאור העליון, לא לתענוג שמגיע מלמעלה, מהבורא. לכן עד שלא קונים רצון רוחני עם צמצום ומסך אנחנו לא יכולים לברר את הרצון הזה. אין בנו רצונות רוחניים.
    
    ש: עד שלא בנינו מסך?
    ר: לא מסך, עד שלא נעשה צמצום, אפילו צמצום.
    
    ש: במהלך היום במקום לעשות משהו אחר, עובדים עם עשירייה. זה לא צמצום?
    ר: לא. *זה שאנחנו מעדיפים להתעסק ברוחניות במקום בגשמיות זה דבר אחד, אבל זה שאנחנו רוצים להיות למעלה מרצון לקבל שלנו ברצון להשפיע, זה דבר אחר לגמרי. אני עובר מהחיים האלו ללימוד או לעשירייה מפני ששם אני רוצה לקבל יותר, מקווה שאני מצליח יותר, שאני שם יוכל להרוויח יותר. לכן אני עדיין נמצא ברצון לקבל*.
    
    *כשאני אלמד את החכמת הקבלה כדי להגיע מרצון להשפיע להשפעה, לחיבור למעלה ממני, לפי הנטיות שלי, לפי המאמצים שלי, אני אקבל מלמעלה מאור המחזיר למוטב והוא ישפיע עליי, ייתן לי אפשרות להתעלות למעלה מהאגו שלי. איפה שאני אז אהיה, זה ייקרא העולם העליון, העולם הרוחני*.
    
    ש: יש לי אמונה במקובלים, ברב, בשיטה. למה זה נקרא עבור עצמי?
    ר: נולדת אגואיסט כמו כולנו, תבין איפה אתה נמצא, תקבל שאתה נמצא עדיין ברצון האגואיסטי, אבל מתקדם, מאוד מתקדם. *הכל לפניך. הדרגה הראשונה היא הכי קשה. בעיה, צריכים להמשיך, להמשיך עד שבאמת זה עובד. על כך כותבים כל המקובלים. כולם סבלו מזה, כולם עברו את זה וכולם השיגו*.